פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



17
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
16/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 95
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ט בחשון התשפ"א (16 בנובמבר 2020), שעה 11:00

הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020, של חברי הכנסת קרן ברק, משה ארבל, אוסאמה סעדי, מיקי לוי, עודד פורר, מתן כהנא, אחמד טיבי, סונדוס סאלח
בקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת חיים כץ לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת
החלטה על פיצול סעיפים 2 ו-3 להצעת החוק

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר
משה אבוטבול
היבה יזבק
חוה אתי עטייה
טלי פלוסקוב

קרן ברק

טלי ארפי - עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

איציק דניאל - רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

איה דביר - עו"ד, משרד המשפטים

מאיר שפיגלר - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור - עו"ד, סגן בכיר ליועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

נעה בן שבת
ענת מימון

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים



הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020, של חברי הכנסת קרן ברק, משה ארבל, אוסאמה סעדי, מיקי לוי, עודד פורר, מתן כהנא, אחמד טיבי, סונדוס סאלח
בקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת חיים כץ לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת
החלטה על פיצול סעיפים 2 ו-3 להצעת החוק

בוקר טוב. היום ה-16 בנובמבר 2020, יום שני, כ"ט בחשוון התשפ"א ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בבקשה לדיון מחודש של חבר הכנסת חיים כץ לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת והחלטה על פיצול סעיפים 2 ו-3 להצעת החוק.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

תודה רבה. הפיצול התקבל.

לא הפיצול.

הרוויזיה התקבלה ואנחנו נעבור לדיון בנושא. החוק הזה הוא די מורכב, עם הוראות הפעלה, עם תקנונים וכיוצא בזה. אני ישבתי אתמול, חשבתי וזאת הייתה הצלבה כי נעה באה אלי הבוקר ואמרה לי שיש במשק הישראלי הרבה אנשים שעובדים שישה ימים בשבוע. ראינו שאנחנו פוגעים בעובדים האלה ואלה אולי העובדים הכי מוחלשים ואין סיבה שזה יקרה. לכן אנחנו בסעיף 2 מכניסים גם את הקבוצה של אלה שעובדים שישה ימים בשבוע והנוסחה תהיה כמו שעשינו בחמישה ימים. איקס, זה ימי הבידוד מינוס יום התשלום הראשון שזה העובד, היום השני הוא שיפוי של המדינה למעסיקים במה שהיה יומיים, ומינוס יום מנוחה אחד במקום ההסדר הכולל שהיה יומיים. היתרה זה כפול חצי מעל 20 עובדים וכפול 0.25 מתחת ל-20 עובדים.

זה אומר שבהגדרה ימי עבודה, יהיה: "ימי עבודה" - ימים בשבוע העבודה שהעוסק נוהג לעבוד בהם במשרתו הרגילה ולא יותר מחמישה ימי עבודה במהלך כל שבעה ימים בתקופת הבידוד ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן שישה ימים, שישה ימי עבודה במהלך כל שבעה ימים בתקופת הבידוד.

כשאנחנו א מרים שהעובד נוהג לעבוד בהם בפועל במשרתו הרגילה, לפעמים המשרה הרגילה היא לא משרה מאוד מקובעת, לפעמים אלה תורנויות שמשתנות ולא תמיד זה יציב. אנחנו צריכים לדבר על איזשהו משהו שהוא נוהג, משהו שנהוג במצטבר, לתת איזושהי תמונה של מה שנהג העובד לעשות, גם אם זאת לא מתכונת מחייבת וקבועה.

אני תוהה אם לא נכון יותר לוותר על הסיפה ועל ההתייחסות לשבוע העבודה ולהשאיר רק את ימי העבודה שהעובד נהג לעבוד בהם, כי ימים שהם לא ימי עבודה ממילא לא נכללים ברישה של זה. אלה לא ימי עבודה, ימי המנוחה, ואם עובדים כן עבדו בשבת ונוהגים לעבוד בשבת למשל במקומות שיש היתרי עבודה, לכאורה הם לא יקבלו על היום השביעי וזה חבל.

אנחנו לא נכנסים ליום שביעי או ליום רביעי. במסגרת הזאת, עובדים שעובדים שישה ימי עבודה בשבוע, יש להם בחוק יום מנוחה אחד. יום מנוחה, בין אם הוא עבד בשבת לא עבד ביום ראשון, יורד לו יום אחד. אנחנו לא מגדירים את הימים כי הביטוח הלאומי בביצוע לא יוכל לבצע.

אני אנסה להסביר את עצמי שוב. נראה לי שלא הייתי מספיק בהירה. בסוף משלמים רק על ימי עבודה ויש עובדים שמותר להם לעבוד במנוחה השבועית. יכול להיות שהאדם יוצא לבידוד בדיוק כשהוא נכנס לתורנות של שבעה ימים רצופים ואז אנחנו רק מפסידים מזה שלא אפשרנו לו לקבל את התשלום גם בעוד היום השביעי. ניכוי יהיה רק לארבעה ימים.

את יודעת מה האויב של הטוב מאוד. המצוין. אם את רוצה להיכנס גם לעובדים שעתיים, בואי נתחיל להיכנס לעובדים שעתיים, אם הוא עבד ביום הזה ארבע שעות וביום הזה שבע שעות.

אנחנו שם. למחוק את הסיפה, זה לא משנה את זה. נטפל בשעתיים כפי שטיפלנו לכתחילה. הוא פשוט מאפשר לשלם גם שבעה ימי עבודה רצופים. אני חושבת שמה שהצעתי רק מיטיב עם העובדים ולא משבש שום דבר ומבקש תמונת מראה לימי העבודה שהיו בפועל אצל אותו עובד. אבל לשיקול הוועדה.

מה אומר האוצר?

מבחינתנו הנוסח שמקובל על יושב ראש הוועדה, מקובל גם עלינו.

והנוסח שהיא מציעה?

לא התעמקתי. אולי היועצים המשפטיים התעמקו. מה שנעה הקריאה, מקובל עלינו.

למען האמת, זה לא עקרוני. אני לא מכיר את זה שיש סידור עבודה קבוע של שבעה ימים רצוף. אין דבר כזה כי זה נוגד את חוקי העבודה.

אדוני, אם אפשר להציע נוסח אחר שיוכל לפשט את הדברים.

אולי נסגור את הנוסח עם היועצת המשפטית?

תסגרו את הנוסח עם היועצת המשפטית.

לא, סליחה. אני חושבת שגם לא הוגן וגם לא נכון מבחינת הוועדה. חברי הכנסת צריכים לדעת על מה מדובר.

חברי הכנסת יודעים על מה מדובר. הסברתי שאנחנו מוסיפים בן אדם שעובד שישה ימים. אימא שלי אמרה שמה שיותר מדי, לא טוב. יותר מדי יפה, לא טוב. יותר מדי מלוח, לא טוב. יותר מדי מתוק, לא טוב. כל דבר צריך להיות במידה. שישה ימים. תודה רבה.

אם אפשר להעיר משהו לגבי עניין אחר? עובדים זרים ומסתננים.

אנחנו עוד לא מדברים על זה. אנחנו לא שם. תעברי לתיקון השני.

התיקון הזה של שישה ימים, הוא גם בסעיף 26י(ב) שבו יש את תמונת המראה לגבי הדיווח למוסד לביטוח לאומי שגם שם נכנסה הגבלה כזאת של מספר הימים.

עכשיו את עוברת להקראה.

עכשיו אנחנו עוברים להקראה של התיקונים לפי הסדר.

בעמוד 4 הנוסח משקף את השינויים שנעשו. לפי מה שדובר אתמול בוועדה, יש שני סוגים של הסדרים שחלה עליהם ההוראה שהם מחייבים גם הסדר דמי מחלה מיטיב וגם הסדר דמי בידוד מיטיב, ולגבי שניהם המדינה או הגוף המתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב מחויבים בכל מקרה להסדר אגבל מעסיק שאינו כזה, הוא רשאי להודיע לעובד כי הוראות פסקה זו לא יחולו.

אני רוצה לומר לפרוטוקול שקיבלנו הרבה הערות על הסעיף הזה כי הסעיף הזה יוצר הבחנה בין המגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי.

איזה סעיף זה?

סעיף 26ב(א)(2). זה גם עושה איזשהו דילוג בזה שאנחנו הולכים להסכם של דמי מחלה.

נסמכת על תקנון ימי מחלה כהשוואה. ימי בידוד, בג"ץ החליט שזה לא ימי מחלה. יחד עם זאת, במגזר הפרטי כאשר למעסיק יש זכות לא לכבד הסכמים בעבר והיה והוא עשה הסכמי בידוד מיוחדים, הם יחולו עליו ואין לו זכות. במגזר הפרטי, אם הוא עשה הסכמי בידוד מיוחדים, הם יחולו עליו ואנחנו לא ניתן לו אפשרות לברוח מזה. סזה מה שתשני. הנה, זה נאמר בהיי לישנה.

אנחנו עוברים לעניין הזה.

של הביטוח הלאומי. דיווח.

רגע. יש לנו נושא של ימי המחלה. בעמוד 5 מופיע הנוסח, נוסח דובר עליו אתמול. זאת אומרת, אם הסתיימו ימי העבודה – אנחנו הולכים רק על האופציה, עובד שאין לו ימי מחלה הולך רק על האופציה של זקיפה שלהם על חשבון העתיד, ואם אין לו ימים על העתיד - - -

למה אנחנו מדברים על זה? אנחנו לא מעלים את זה. קראנו, הצבענו.

נכון. אנחנו עוברים לנושא השיפוי בסעיף 26ב.

סליחה, לגבי הדיפרנציאציה.

אנחנו לא עוברים על שום דבר מעבר למה שאמרתי. על הכול עברנו והצבענו. אנחנו לא מתחילים מחדש. אנחנו עוברים עכשיו לתיקון ביטוח לאומי.

לפני כן יש לנו את התיקון שאתמול הייתה אי הבנה בוועדה, לגבי נושא של דמי בידוד לגבי עובד שחזר מחוץ לארץ בשליחות המעסיק. הוא נשלח בשליחות המעסיק וחזר מחוץ לארץ. המעסיק מחויב לשלם לו על היום הראשון. אתמול הייתה בוועדה אי הבנה וכל אחד הבין משהו אחר. עכשיו האוצר מבקש להבהיר.

אני אבהיר במקומו. הוא אמר שהמעסיק ישלם בגין היום הראשון של הבידוד, העובד לא יישא בשום הוצאות מאחר והוא נשלח על ידי המעסיק לחוץ לארץ ומהיום השני ואילך יחול ההסדר כפי שהוא חל.

100 אחוזים ביום השני.

ביום השני משלמים 100 אחוזים ובשאר הימים 50 אחוזים.

אין 50 אחוזים. 50 אחוזים המדינה.

ברשותך היושב ראש, אני אומר שוב את העמדה שלנו. כמו שהיושב ראש אמר, העובד יקבל את התשלום מהיום הראשון.

מלא.

מלא. מבחינת השיפוי של המדינה, השיפוי יהיה 100 אחוזים על היום השני ו-50 אחוזים או 75 אחוזים, בהתאם לגודל העסק, מכאן והלאה כמו ההסדר הרגיל בהורדה של ימי מנוחה.

בסדר גמור.

אדוני, רק להבהרה. נאמר כאן אתמול שה-75 אחוזים והשיפוי של העסק עם מעל 20 עובדים ומתחת ל-20 עובדים לא באים בחשבון העובדים שנמצאים בחל"ת. אנחנו רוצים לכתוב את זה כדי שזה יהיה ברור. בסדר?

תכתבי שלא סופרים את העובדים בחל"ת וגם לא סופרים את העובדים שלא עובדים באותו עסק. אם עובד בסופרמרקט בשופרסל, לא סופרים את עובדי סופרפארם. תכתבי גם את זה.

נכון. זה חל"ת לפי דין. אדוני, אתה צודק, זה באמת יוצא מצחיק.

שלייקעס על שלייקעס ודברים שהם לא בעניין.

לא צריך להוסיף.

אמרתי לאיה שאימא שלי הייתה אומרת שמה שיותר מדי, לא טוב. את לא צריכה להכניס דברים שלא קשורים.

אפשר לדבר על העובד הזר ועל המסתנן?

לגבי עובד זר ומסתנן.

לא סגרנו את זה אתמול?

יש אי בהירות לגבי העסקה של עובד זר שלא כדין.

מה היה קורה אם הדיון לא היה מתקיים היום?

הנוסח שכתוב מקובל עלינו.

מה היה קורה אילו לא היה מתקיים היום הדיון?

יש אי בהירות ודווקא כאן כדאי להבהיר אותה.

תבהירי.

אם מעסיק מעסיק עוד זר שלא כדין, לא ראוי שהמדינה תשפה אותו.

היא לא צריכה לשפות אותו.

זה דבר אחד.

אנחנו רוצים להגיד שאם מסתנן מועסק ומותר לו, אין סיבה להבחנה בין מסתנן לבין עובד זר שמועסק שלא כדין. אם הם מועסקים שלא כדין, אז הם מועסקים שלא כדין.

אני רוצה להבהיר את ההסדר.

אני לא מבין. אם מועסק בן אדם כדין, הוא מועסק כדין. אם הוא מועסק שלא כדין, המעסיק צריך לקבל עונש.

אבל צריך להבהיר לגבי מסתנן. אני רוצה להבהיר לגבי מסתנן. אני מזכירה שבחוק הזה עשינו הבחנה בין מה שהמעסיק צריך לשלם לבין מה שהמדינה צריכה לשפות. לגבי מסתנן המדינה אומרת שאני לא משפה עבור העסקה שלך מסתנן. המדינה לאורך כל הדרך, המדיניות שהיא מבקשת להוביל היא העסקה של עובדים ישראלים. אני מזכירה במיוחד על איזו תקופה אנחנו מדברים. לא ברור לי מדוע המדינה עכשיו צריכה לשפות מסתננים. התפיסה של המדינה היא שיש לעודד העסקה של ישראלים.

הבהרת לפרוטוקול את מה שאמרת. מה שהוחלט, הוחלט. אנחנו לא משנים כלום. תודה רבה.

עכשיו יש לנו את הבקשה לשיפוי. אמרנו שהבקשות לשיפוי יתחילו להיות מוגשות מ-1 בפברואר 2021 לצורך היערכות של המוסד לביטוח לאומי.

אנחנו מקווים שהביטוח הלאומי ישלם לפני כן.

רצינו להציע שנוסיף.

לא. אל תציעי. סגרנו. הביטוח הלאומי, אם הוא יוכל לשלם לפני – הוא ישלם.

היושב ראש, אני רק רוצה שהנוסח יהיה ברור לגבי עובד זר שמועסק שלא כדין.

סליחה, טלי, הנוסח הוצבע. נקודה.

לגבי מועד התשלום, רצינו להציע.

את לא יכולה להציע. הצבענו על זה. תודה רבה, להתראות.

אנחנו עוברים לתיקון של חוק הביטוח הלאומי, סעיף 2.

2. תיקון חוק הביטוח הלאומי

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 –

(1) בסעיף 355(א1) -

(1) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן:

1) דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור בסעיף 353, לגבי אלה:

(1) סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין.

(2) לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו – שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח עליו לשלם בעדם, היקף המשרה וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח.

(3) לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת – סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח.

המוסד לביטוח לאומי, אנחנו מדברים על דיווח חודשי מקוון.

כן.

שחובה למסור אותו.

עד היום פעמיים בשנה ואנחנו מבקשים שימסרו אותו כל חודש.

נכון אדוני, זו מהפכה אדירה בביטוח לאומי.

אנחנו יודעים. לכן אנחנו רוצים לעזור לכם לתת שירות יותר טוב לאזרחים. דיברנו עם כל הגופים והם הביעו את ההסתייגויות שלהם והתחשבנו בהסתייגויות שלהם ונפעל בהתאם.

יש כאן גם נתונים נוספים לנתונים הרגילים שצריך למסור. אלה נתוני היקף המשרה וסיווג עובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח. אלה נתונים חדשים שבעבר לא ביקשתם אותם.

יפה שמתקדמים.

אני מניחה שאתם תצטרכו להוציא לציבור איזה שהם הסברים לגבי כיצד קובעים את היקף המשרה כי יש לנו לפעמים עובדים בשכר ובכל מיני צורות העסקה וגם לגבי סיווג העובד תצטרכו בעצם להציע להם שורה של סיווגים.

זה לא לציבור. זה לחברות שמייצרות את המידע ואת תלושי השכר ולמעסיקים, אבל כן, אנחנו כבר עומדים אתם בקשר, גם עם איגוד רואי החשבון ויועצי המס. אני חייב לומר שבאופן וולנטרי עכשיו, עקב משבר הקורונה, קיבלנו בהתנדבות ובלי חוק 1.4 מיליון דיווחים כפי אנחנו מבקשים כאן. העסק כבר קיים ואנחנו רוצים לעגן אותו.

הדיווחים האלה אמורים לשמש למטרות של קביעת מדיניות מבחינתכם?

אני בכל זאת אומר אם אפשר. קודם כל, זה נכון. כבוד היושב ראש, זו מהפכה בכל מה שנוגע לשירות ובעיקר להפחתת בירוקרטיה וריצות וטרטורים שלא לצורך של אותם עובדים שנדרשים לקבל שירותים מהביטוח הלאומי.

שנית. כל הנתונים האלה אמורים לשפר בצורה ניכרת את עבודת הביטוח הלאומי. במקום להגיע למצב שאנחנו יוצרים חובות ואחר כך צריכים לגבות אותם, או נותנים בחסר גמלאות וקצבאות ואחר כך צריך להוסיף אותם, כל הנתונים האלה יאפשר לביטוח הלאומי לתת בדיוק את מה שמגיע לתושבים מבלי להידרש אחר כך להמשיך ולטפל בתיקים לאחר שהם מקבלים את מה שמגיע להם.

אנחנו כבר מאורגנים לעניין, אפילו הקמנו מוקד מעסיקים עם 50 אנשים שאמורים להיות בקשר רציף עם המעסיקים לטובת העניין. ערכנו לא מעט עבודת מטה וסיעור מוחות במערכת שלנו וגיבשנו את כל הנתונים שמבחינתנו הם מהווים בסיס לשינוי מהותי ליבתי בעבודת הביטוח הלאומי בגמלאות וגם בגבייה.

2) דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן:

(1) מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, באופן ישיר או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה.

(2) מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה".

יש לנו כאן שני סוגי מידע שעכשיו הם לא מידע שוטף שנמסר חודשית באופן מקוון אלא מידע מקוון שנמסר לפי דרישה, האחד לצורך בירור תביעה, והשני לצורך בירור קביעת דמי ביטוח עבור העובד או מקבל הפנסיה המוקדמת.

יש שאלה. אתם אומרים שתיידעו את העובד על מסירת המידע ואתם מאפשרים לו להתנגד לכך.

נכון. בטופס התביעה. יש כוונה לתקן את טופסי התביעה ולומר לאדם האם אתה מוכן שהמידע יועבר באמצעות המעסיק באופן מקוון והוא יסמן את זה ב-וי ונוכל להתקדם. אני לא מאמין שיהיה בן אדם שיגיד לא. אבל אם יגיד לא, לא נקבל את הטפסים באופן מקוון והוא יצטרך להגיש לי את זה באופן רגיל.

הוא יצטרך לעבור ויה דלרוזה כמו שהוא עובר היום.

השאלה אם לא תהפכו את זה בשבילו ל-ויה דלרוזה .

חס וחלילה.

אומרים לו בוא תשתפר.

אתם אומרים באופן ישיר או באמצעות מעסיקה. השאלה אם אפשר ליידע את העובד ישירות ולא באמצעות מעסיקו.

אני אומר לך למה כתבנו באמצעות מעסיקו. יש מקרים כמו דמי לידה שבהם האישה אפילו לא מגישה תביעה. אני מקבל באופן אוטומטי נגיד ממשרד הבריאות. אין לי כאן תביעה ליצור קשר עם האישה ולכן אני אומר דרך המעסיק היא תדע שמעבירים לי את המידע באופן מקוון.

בלי זה אני לא יכול לתת לה את דמי הלידה.

התשובה היא שהוא לא יכול לפנות לכל אחד. המעסיק יותר נגיש ואי אפשר להפיל עליו דבר כזה כמו שאת שואלת כי אחרת הוא צריך עוד בערך 500 עובדים.

בהוראות הקבועות היום יש אפשרות לקבוע תקנות ולקבוע סוגי מעסיקים שלא יהיו חייבים להגיש את הדיווח המקוון. השאלה אם יש תקנות כאלה, האם נעשה בזה שימוש והאם אתם מתכוונים לעשות בהן שימוש.

נכון. זה נכנס כבר ב-126, בדיווח החצי שנתי, האפשרות שהשר יקבע תקנות אלא שעד ליום הזה לא נדרשנו כי לא הייתה שום בקשה משום גורם להגיש את זה באופן ידני ומי שהייתה לו בעיה גם יכול להיכנס לאתר האינטרנט ולהזין את זה. עד היום לא נתקלנו אבל הסעיף הזה חל גם על התיקון החדש. אם יהיה צורך ונלמד בעתיד שצריך, נתקין תקנות.

נעבור לסעיף (2).

החלטנו לבטל אותה. היא לא קיימת.

פסקה (2) מבקשת לאפשר לפקיד של הביטוח הלאומי לקבוע שלמרות שמה שכתוב בדיווח, הוא קובע דמי ביטוח אחרים.

לא קיים. הורדנו את זה.

(3) בסעיף 298(ד1) במקום "בסעיף 355(א1)" יבוא "בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355".

זאת אומרת, זה מחיל עבירה פלילית על אי הגשת הדוח. אנחנו מדברים כאן על הדיווח המקוון החודשי. על זה תהיה עבירה פלילית כפי שקיים היום לגבי הדוח המקוון החצי שנתי. אני רוצה לציין שגם הדיווח לפי דרישה, יש הוראה כללית בחוק הביטוח הלאומי שאומרת שכל מי שלא ביצע חובה שמוטלת עליו לפי החוק, גם עליו מוטלת איזושהי אחריות פלילית, גם אם לא ספציפית, ולכן גם ההוראות של הדיווח לפי דרישה, גם להן יש נפקות פלילית.

3. תיקון חוק הביטוח הלאומי – תחילה ותחולה

תחילתו של סעיף 2 ביום י"ט בניסן התשפ"א (1 באפריל 2021) והוא יחול –

אדוני, כאן אנחנו עושים איזשהו פיצול עליו דיברנו לפני הדיון.

יחול על מעסיקים עם מעל 180 עובדים.

זה יחול עליהם מחודש אפריל 2021.

ומה-1 באוקטובר 2021 יחול על מעסיקים עם מתחת ל-180 עובדים. זה מתואם עם המעסיקים.

(1) לגבי דיווחים כאמור בסעיף 355(א1)(1א)(א) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה בעד חודש אפריל 2021 ואילך אם הם מעסיקים מעל 180 עובדים ואם הם מעסיקים פחות, מ-1 באוקטובר 2021.

(2) לגבי דיווחים כאמור בסעיף 355(א1)(1א)(ב) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה – על פי דרישת המוסד החל מחודש אפריל 2021, המפעלים הגדולים, והחל מאוקטובר 2021 המפעלים הקטנים יותר.

בזה סיימנו.

ולכן, לפני שנצביע אני רוצה להגיד שאני מרגיש שחסר לגבי העצמאים. אמרתי כאן בהגדרה שאנחנו ניכנס לקטע של העצמאים כי אני לא יודע אם המענקים נותנים להם מענה אבל אנחנו שומעים את צעקתם ונעשה כמיטב יכולתנו למצוא פתרון גם להם. אמרתי את זה ונעשה את זה.

נעבור להצבעה על החוק המשולב של כל התיקון.

יש תיקון שאנחנו מבקשים לכלול בתיקון לחוק הביטוח הלאומי.

של הקרנות. נעה שכחה להזכיר אותו.

של הקרנות.

אני חושבת שהאוצר צריך להסביר. זה נושא שלא היה בהצעת החוק. אם האוצר מבקש להכניס את הנושא הזה, הוא צריך להציג אותו ולהסביר אותו.

תציגי אותו.

אני אציג אותו. חוק הביטוח הלאומי, יש קרנות שאחראיות על תחומים שונים ובעצם מאפשרות לביטוח הלאומי להקצות כספים לטובת פעולות מסוימות.

פעולות מסוימות לטובת הציבור.

בתחום הפעיולת של הביטוח הלאומי.

לטובת הציבור. אנחנו מבקשים להוסיף סכום של 10 מיליון - חמישה מיליון לקרן כאשר אלה סכומים שמיועדים לטובת עריכת מחקרים בתחום הביטחון הסוציאלי וכל מיני תוכניות בתחום הביטחון הסוציאלי, מניעת פגיעות בעבודה. קרן נוספת שהמטרה שלה היא לממן פעולות לילדים בסיכון. אנחנו מקצים לכל אחת מהקרנות האלה חמישה מיליון וזה התיקון אותו אנחנו מבקשים.

כלומר, מפעלים מיוחדים ונוער בסיכון.

כן.

לטובת 2020.

לטובת 2020.

אדוני, הם העבירו לי נוסח.

שמתואם עם המוסד לביטוח לאמי.

אנחנו יודעים שהעברתם נוסח מתואם עם הביטוח הלאומי. ראו את זה כחריג. אנחנו כאן לא חוק ההסדרים ולא מכבסת חוקים.

האוצר לפעמים עושה דברים טובים.

תקריאי את הנוסח. אנחנו מצרפים את זה לחוק. זאת פעם ראשונה ואחרונה כי אנחנו לא רוצים לדלג על הכנסת ואנחנו רוצים שזה יעבור בקריאה טרומית או בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית.

אז למה לצרף?

כי זה כסף שיתבזבז, הוא הולך לילדים בסיכון והוא למטרות טובות שאת אוהבת אותן ואני אוהב אותן.

זה ברור, אבל אנחנו לא יודעים את האותיות הקטנות.

אין אותיות קטנות.

הקרן קיימת. כל אחת מהקרנות קיימות. הן פעילות. היא לא ציינה אבל זה כדי להציל נוער שמידרדר לסמים, לזנות, לאלכוהול. זה פשוט לעשות את הכול מבחינת הביטוח הלאומי כדי להציל אנשים לפני ירידה לשאול. הקרנות ממילא פעילות. זאת תוספת.ץ

זאת תוספת לקרן?

כן. רק תוספת כדי שנוכל לעשות יותר מכפי שכרגע עומד על הפרק. הדבר הזה נמצא בבסיס הפעילות של הביטוח הלאומי. חמישה מיליון שקלים לשתי קרנות.

חמישה מיליון לקרן אחת ועוד חמישה מיליון לקרן שנייה.

זה רק בשנת 2020.

בשנת 2020.

חד פעמי לשנת 2020.

והתחייבויות שתרשמנה כמובן.

תיקון חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה)

(1) בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד ליום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) יקראו את חוק הביטוח הלאומי כך –

(1) בסעיף 36(ב), במקום המילה "15" יקראו "20".

(2) בסעיף 74(א), במקום המילה "20" יקראו "25".

(2) התיקון בסעיף קטן (א) יחול על התחייבויות שביצע המוסד בשנת הכספים 2020 בלבד.

(3) אוצר המדינה ישפה את המוסד בגין התחייבויות שבוצעו במסגרת התוספת שניתנה בסעיף קטן (א).

זה בניגוד למימון הרגיל של הקרנות האלה.

זה בנוסף.

אלה כספים שהאוצר ישפה את המוסד לביטוח לאומי.

כן.

זה כסף של האוצר.

זה כסף שמשופה על ידי האוצר. שלא יבואו ויגידו שחסר לביטוח הלאומי. זה נכון?

נכון.

אדוני, אנחנו משאירים את הדוח החצי שנתי על כנו למרות שיש דיווח חודשי?

כן. עד שיגיע החודשי כי אחרת יהיה חור.

אז השאלה למה הם צריכים להישאר במקביל מאפריל או מאוקטובר.

לא יישארו במקביל.

בפועל אנחנו לא באמת נצטרך את החצי שנתי, את צודקת, ייקח זמן עד שזה יפעל.

אנחנו עושים את הכול כדי להפחית בירוקרטיה ולהקל. ברגע שהנתונים שאנחנו נקבל באופן שוטף ייתנו לנו את האפשרות להסתמך עליהם, אין לנו שום כוונה - לא מבחינת העבודה של המערכת שלנו ולא מבחינת הנטל שאנחנו מטילים על המעסיקים - לצרוך פעמיים את אותו דבר. ממש לא.

השאלה אם אפשר כבר עכשיו לומר שבשלב מסוים - - -

אני לא יודע ממתי. אני מבקש שעדיין לא.

צודק. בסדר גמור.

ביקשו ממני במשרד המשפטים לומר לפרוטוקול שהנוסח הזה לא עבר אותם.

בסדר. מקבל. אמרת לפרוטוקול. אמרת בשם איה ממשרד המשפטים.

לא בשמי. אני לא הרפרנטית של הנושא הזה.

בשם הרפרנטית של הביטוח הלאומי שביקשה ממני כעת לומר את זה.

אני לא בקי בפקידות שמגיעה לכאן, מי נוגע ומי לא נוגע לעניין, אבל הנה, היא אמרה ואני בטוח שהיא אמרה את מה שאמרו לה לומר.

מי בעד הצעת החוק? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

תודה רבה. הצעת החוק אושרה. כל חברי הכנסת שנמצאים כאן והם חמישה, הצביעו בעד. אני מקווה שלא נצטרך להשתמש בזה הרבה שנים כי הקורונה תצא מחיינו. אני מקווה שעשינו כאן עבודה שתקל על ביצוע התשלומים. נכנסנו כאן לפרטים וירדנו לרזולוציות שלא מחוקקים בחוק רגיל, אבל תם ולא נשלם. ראו, עצמאים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:46.