פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
16/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 101
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ט בחשון התשפ"א (16 בנובמבר 2020), שעה 13:32

הצעת צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון), התשפ"א-2020

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
יוליה מלינובסקי קונין
מיכל שיר סגמן

אורלי שמואל - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

אייל סיסו - ראש החטיבה לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

דור שפירא - מנהל מחלקת תיאום, לשכת מנכ"ל משרד החוץ

אביטל שטרנברג - עו"ד, ראש תחום ייעוץ משרד המשפטים

יוסי פתאל - מנכ"ל לשכת סוכני התיירות הנכנסת

תומר רוזנר
הילי נחום

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים


הצעת צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון), התשפ"א-2020

אנחנו דנים בהצעת צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון), התשפ"א-2022.

היועץ המשפטי, תציג בבקשה את התיקון שאנחנו עומדים לאשר.

על פי חוק הכניסה לישראל, אזרחים הנכנסים למדינת ישראל ממדינות זרות זקוקים לאשרת כניסה מאת שר הפנים או מי מטעמו. יחד עם זאת נחתמים הסכמים דו צדדים בין מדינת ישראל למדינות שונות שבעצם פוטרות את אזרחי המדינה אשרת כניסה לישראל. כל המדינות האלה מפורטות בצו הכניסה לישראל (פטור מאשרה).

מונחת בפני הוועדה פנייה של שר הפנים להתייעצות עם הוועדה - הוועדה היא גורם מייעץ בהקשר הזה ולא גורם מאשר - להוסיף בעקבות הסכם השלום שנחתם בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, במסגרתו גם נחתם הסכם לפטור הדדי מאשרות כניסה, להוסיף את איחוד האמירויות הערביות לצו הפטור כך שאזרחי האמירויות הערביות שיגיעו לישראל לא יזדקקו לאשרה בעת כניסתן לישראל. כמובן במסגרת ההסכם יהיה פטור דומה לאזרחי ישראל שייכנסו לאיחוד האמירויות הערביות.

אני מציע שהילי תקריא את הצו.

מי שב-זום ומעוניין לדבר, בבקשה לרשום בצ'ט ואנחנו נפנה אליכם.

צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון), התשפ"א-2020

בתוקף סמכותי לפי סעיף 17(ב) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952, ואחרי התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת אני מצווה לאמור:

1. תיקון התוספת הראשונה

בצו הכניסה לישראל (פטור מאשרה), התשל"ג-1974, בתוספת הראשונה, אחרי "אוקראינה" יבוא "איחוד האמירויות הערביות".

תודה רבה. חברת הכנסת מלינובסקי, את רוצה להתייחס?

כן. אני רוצה לשאול. יש חוות דעת של השב"כ?

כן. חוות הדעת של השב"כ ניתנה לוועדה בדלתיים סגורות. כרגע אני מבינה שיש אישור של השב"כ.

אני אשמח לראות אותו.

היא לא ניתנה בכתב. היא ניתנה בעל פה.

לוועדה. אני חברה בוועדה.

היא ניתנה ליושבת ראש הועדה.

אני אשמח להתעדכן.

אני אשמח לעדכן אותך. אין בעיה.

אני אומר לך גברתי היושבת ראש, קודם כל, זה כמובן מבורך אבל. אני זוכרת שכאשר דנו על ביטול אשרות על מדינות אחרות, היה ויכוח מאוד רציני וער בנושאים הללו ושמענו את נציגי המשטרה וכולי. יש לזה גם השלכות, יש גם נושא של רשות האוכלוסין וההגירה כי בעצם ביטול אשרה, זה לא אומר שהכניסה היא אוטומטית ואנחנו רואים עד עכשיו המון בעיות במעבר הגבולות עת באים אנשים שלכאורה לא צריכים לבוא עם אשרה, אבל עדיין נערך תשאול כזה או אחר ושולחים המון אנשים בחזרה למדינות שלהם מסיבות כאלה ואחרות. אני רוצה להבין איך הדבר הזה יעבוד במקרה של האמירויות ומה יהיו ההשלכות.

רשות האוכלוסין כאן. אפשר לשאול אותה.

הבעיה היא שקבעת דיון בשעה כזאת ובעוד 20 דקות יש לי ישיבת סיעה.

אם את רוצה, אני יכולה להכריז עכשיו על הפסקה של חמש דקות, נצא החוצה ואני אעדכן אותך. מעבר לזה, אני לא אוכל.

כן, אבל אני עדיין אומרת שאני ביליתי בשדה התעופה בן גוריון לא פעם ולא פעמיים לצערי הרב כאשר באו אנשים ממדינות שלכאורה לא צריכים אשרה ואז קרו כל מיני דברים לא טובים. ביטול אשרה, זה לא אומר כניסה חופשית למדינה אלא יש תנאים.

יש כאן הסכם שמדינת ישראל חתמה עליו.

את יודעת על כמה הסכמים חתמו?

זה אומר שגם אנחנו לא צריכים ויזה וגם הם לא צריכים.

לא. זה אומר שאת לא צריכה לגשת לקונסוליה ולקבל ויזה אבל כשאת תגיעי למשל לאמירויות ואת תהיי חשודה במשהו בעיניהם, הם יכולים לעשות לך סיבוב פרסה ולהחזיר אותך לארץ. אותו דבר גם אנחנו.

זה יכול להיות גם אם מישהו מגיע מצרפת. גם אם מישהו מגיע מצרפת ויש מידע לגביו, השב"כ נמצא בשדה התעופה.

זה לא השב"כ. זאת רשות האוכלוסין וההגירה.

אני מציעה שנשמע את רשות האוכלוסין וההגירה.

אולי תעדכני אותי?

בסדר. אני מכריזה על חמש דקות הפסקה.


(הישיבה נפסקה בשעה 13:37 ונתחדשה בשעה 13:42.)

אנחנו מחדשת את הדיון. אני רוצה לשמוע את רשות האוכלוסין וההגירה, אורלי שמואל.

שלום. צוהריים טובים. אכן המשרד שלנו הגיש את צו הכניסה לישראל ובעצם את ההסכם להתייעצות בוועדה. ההסכם נחתם ב-20 באוקטובר ובהתאם לחוק הכניסה לישראל אנחנו מחויבים להתייעץ בוועדת הפנים על מנת להכניס את ההסכם לתוקף, גם דרכונים לאומיים. ההסכם מתייחס גם להסכמים דיפלומטיים, הסכמים מיוחדים, הסכמי שירות, על מנת לאפשר הגעת תיירים באופן הדדי מאיחוד האמירויות הערביות ומישראל לתקופה של טיול של עד 90 ימים.

אם אתם רוצים, אני אשמח להתייחס להערה שהועלתה כאן על ידי חברת הכנסת שנוגעת למשרדנו. פטור מאשרות אכן מיועד לעודד תיירות ולהקל על הבאים ממדינות אתן אנחנו חתומים על הסכמים על מנת לאפשר הגעה של תיירים באופן הדדי בין המדינות. בהקשר הספציפי הזה אני אציין כי לא קיים לנו שום חשש לדרג מקצועי של איזושהי שהייה בלתי חוקית צפויה או חששות מבחינת ההיבטים של הגירה, כי על זה אנחנו ממונים.

בנוגע לחששות שהועלו, אני חייבת לומר שאכן במקביל לכך שאנחנו חותמים על הסכמים, כמובן שיש לנו תפקידים נוספים בביקורת גבולות ולהיאבק בתופעות שונות שלא מקובלות או בלתי חוקיות. במקרה באופן אישי אני מטפלת מטעם הלשכה המשפטית בכל התחום של המאבק בסחר בבני אדם וסחר בנשים. אכן אנחנו מודעים לכך שבו זמנית, תוך כדי שאנחנו רוצים לעודד תיירות ולהקל על תיירות שמגיעים ממדינות אתן אנחנו חתומים על הסכמים, אנחנו גם צריכים למנוע תופעות לא מקובלות כי בכל זאת אנחנו הממונים על גבולות המדינה.

ביקורת הגבולות וחוק הכניסה לישראל, סירובי כניסה מטעמים שקשורים לשיקולים אחרים, אם זו שהייה בלתי חוקית, אם אלה תופעות עברייניות, אם זה הנושא של המאבק בסחר בבני אדם, מי שמכיר את התחום יש בתוך מחלקת המדינה האמריקאית, אנחנו מקבלים ביקורת רבה ואנחנו גם מעבירים את בקרי הגבול ממש הכשרות מקצועיות ביותר על מנת שתוך כדי שאנחנו מאפשרים את ההגעה של תיירים מהמדינות, אנחנו בו זמנית מופקדים למנוע תופעות בעייתיות והגעה של אנשים שלא אמורים להיות כאן ולא אמורים להגיע ארצה.

עדיין אני שואלת האם ההסכם הזה והעובדה שמדובר ביעד חדש לגמרי עם כל ההשלכות שיש לזה, האם זה דורש מכם היערכות אחרת, מיוחדת?

לא. מה שכן, כפי שפורט גם בהסכם עצמו, יש איזשהו פיקוח פנימי בתוך המדינה. גם בהצעת המחליטים הוצע להקים איזשהו מנגנון שמורכב ממספר משרדי ממשלה רלוונטיים על מנת לפקח על ההסכם ועל היישום שלו מאחר ומדובר בהסכם חדש. אנחנו מבחינת רשות האוכלוסין, אין לנו כל חשש בתחומי ההגירה שרלוונטיים אלינו.

תודה רבה. יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת ארגוני התיירות הנכנסת.

אני אשמח לשמוע את משרדי הממשלה. את משרד החוץ, את משרד המשפטים.

אני רוצה לחזק את דברי חברת הכנסת. אנחנו מפעילים כ-60 עובדים בשדה התעופה. מה שהעלתה עכשיו נציגת רשות האוכלוסין וההגירה הוא פחות רלוונטי. הבעיה נמצאת בצד השני של העולם. בכל המגעים שלנו בדיונים לגבי הבאת תיירים וגם אצלנו החברים, הדבר הראשון שמדאיג את כולם זה התחקירים הביטחוניים, לא קשור לענייני הגירה, סחר וכולי. החשש הגדול – אני לא בטוח שהוא קשור לדיון שמתקיים עכשיו על האישור שהוא טכני – שכדאי להשמיע אותו כי אני רואה שגם זכאי או הלשכה שלו בדיון. ברגע שמגיעים ממדינה ערבית ויש להם בדרכון חותמות מביקורים במדינות אחרות שהן מדינות אויב, בשדה התעופה זה הופך להיות אירוע שיכול להיות מאוד לא נעים. השב"כ והבדיקות הביטחוניות, הנושאים הטכניים של אישור הוויזה פחות מעניין אותם ואנחנו חוששים. לכן אני מעלה את זה ושלפחות זה יהיה בפרוטוקול.

תודה רבה.

הוא העלה כאן נקודה מאוד חשובה. אזרח שהיה למשל בבנגלדש שהיא מדינה עוינת, יש לו אישור שהוא היה שם ועכשיו הוא בא לישראל.

למה את צריכה ללכת לבנגלדש? לכי לאיראן. נשמע את אנשי משרד החוץ.

כחלק מהשיח שלנו עם האמיראתים להגיע לחתימת ההסכם הזה של פטור מאשרות, זה נחתם לפני שלושה שבועות. אני חושב שזה הישג מאוד משמעותי ליחסים בין המדינות ומבחינתנו זה אירוע שבהחלט אנחנו מייחסים לו חשיבות מדינית ואחר כך גם תיירותית וכלכלית בהחלט רחבה. אנחנו מאוד שמחים על כך. בסופו של דבר ההסכם הזה לא היה נחתם ללא כל האישורים של כל המערכות במדינה, גם המערכות שאתם הזכרתם, ואני שמח שכולם ביחד הצליחו להגיע בסופו של דבר לפורמולה הנכונה כדי לחתום על ההסכם הזה מול האמיראתים.

אתה אומר שמשרד החוץ קיבל מבחינתו את כל מה שהוא ביקש ודרש מבחינה ביטחונית בהיבט הזה?

אנחנו במשרד החוץ עוסקים בהיבטים המדיניים. מבחינה מדינית, אין כאן שום בעיה לחתום על ההסכם הזה. כמובן שאנחנו לא חיים כאן בעולם מנותק ולכן יש כאן צוות עבודה שמתוחם גם על ידי המל"ל וגם על ידי השב"כ ורשות האוכלוסין והצוותים האלה נפגשו מספר פעמים כדי לאשר את החתימה על ההסכם הזה לפני שהוא נחתם, ושנית, לראות איך מתמודדים עם המצב שנוצר עכשיו.

אני אומר שמבחינתנו כמשרד החוץ, אנחנו מאוד מברכים על זה וגם נערכים לזה.

צריך לומר שההסכם הזה נחתם, כך שעכשיו יש איזושהי סייג שיכול ליצור בעיה עם האמיראתים. אנחנו מדברים כאן על קבוצת אוכלוסייה מאוד מאוד איכותית, כמיליון ו-800,000 אנשים שיכולים להגיע לישראל שהם אזרחים אמיראתיים מלאים ולא עובדים זרים, רובם ממעמד מאוד מאוד גבוה ולנו אין בעיה עם זה.

לגבי הבעיה הביטחונית, היה לנו שיח ארוך ושגרתי עם השב"כ ועם גורמים אחרים בנושא הזה. כמובן מרגע שנחתם ההסכם, צריך לדעת להיערך בשדה התעופה איך לקלוט אותם. אני מסכים עם מר פתאל, אנחנו צריכים שזה יעבור בצורה כזאת שלא תהיה כאן אחר כך פגיעה מדינית ולא יעצרו אנשים בכירים, מה שייצור משבר מדיני מול האמיראתים על זה שחתמת על הסכם אבל אתה לא מאפשר להיכנס בצורה חלקה. אנחנו בשיח מקצועי שוטף אתם על מנת שהדברים ילכו חלק כמה שיותר.

תודה רבה לך. משרד המשפטים רוצה להתייחס?

אני מדברת מתוך ידיעה ולא מתוך ניחוש. היו כל כך הרבה תקריות במעבר הגבולות שלנו עם אנשים הכי בכירים בעולם שהחליטו לעשות להם תשאולים.

עורכת הדין שטרנברג, התייחסות משרד המשפטים בבקשה.

שלום לכם. אין לי כל כך הרבה מה להוסיף.

ה-זום לא עובד טוב.

אני חייבת ללכת. אני רוצה רק לומר שזה נושא מורכב ואני אומרת את זה מניסיון.

נכון.

אני לא רוצה לראות תמונות שפתאום איזשהו פקיד שם לא ידע ויהיה לו משהו חשוד ואנחנו נראה תמונות כפי שאני ראיתי את שרת החינוך של אוקראינה שנעצרה בשדה התעופה בן גוריון כי מישהו החליט שהיא באה לארץ למטרה אחרת.

אני מקווה מאוד שידעו להיערך לזה כמו שצריך וייתנו לזה את הצד הביטחוני ושלא יעשו לנו בושות.

אני רק אוסיף שאנחנו בשלב ביניים של ההליך. לאחר שהוועדה תיתן את המלצתה ושר הפנים יחתום על הצו והוא יפורסם ברשומות, עדיין נדרשת החלטת ממשלה לאשר את ההסכם ויש עוד שלב של חילופי אגרות דיפלומטיות בין המדינות. רק לאחר 30 ימים כאשר שתי המדינות השלימו את כל ההליכים הפנימיים שלהם, ההסכם נכנס לתוקף. זאת אומרת, לא מדובר בכניסה מיידית לתוקף.

כן, אבל עוד הערה קטנה, שגם שם באמירויות האזרחים שלנו ידעו להתנהג כמו שצריך, שיהיה שם מענה קונסולרי לכל הבעיות - ויהיו בעיות ואנחנו מכירים את זה - ושידעו לתת מענה מיידי.

יש לי תחושה שלהם תהיה יותר התמודדות עם ישראלים מאשר לנו עם האמיראתים.

אני לחלוטין מסכימה אתך מתוך המקרים שכבר היו כאן בעבר וכנראה שעוד יהיו. תודה רבה.

תודה רבה יוליה.

מיכל, באת בזמן.

אני מעלה להצבעה את הצעת צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון), התשפ"א-2022. אנחנו ממליצים לשר הפנים לקבל את ההסכם כפי שנחתם, מה שפוטר אשרות כניסה לתושבי האמירויות שמגיעים לכאן בעקבות הסכם השלום שנחתם עם האמירויות.

יוליה התנגדה לזה?

לא. היא צריכה ללכת לישיבת סיעה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אין מתנגדים ואין נמנעים. ההתייעצות התקבלה ואושרה. הצעת צו הכניסה אושר.

תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 13:55.