פרוטוקול של ישיבת ועדה

העשרים-ושלוש

הכנסת



29
ועדת הפנים והגנת הסביבה
18/11/2020


מושב שני

פרוטוקול מס' 106
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ב' בכסלו התשפ"א (18 בנובמבר 2020), שעה 9:00

היערכות גופי החירום, ההצלה והרשויות המקומיות לחורף הקרוב

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
סעיד אלחרומי
סונדוס סאלח

ווליד טאהא
אוסאמה סעדי – באמצעים מקוונים
ג'אבר עסאקלה

רב טפסר דדי שמחי - נציב כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

תת טפסר איציק עוז - רח"ט מבצעים, נציגות כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

סגן טפסר טל וולבוביץ - רע"םן הסברה, כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

סגן טפסר משה שחר - רל"ש נציב כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

דאהר כאיד - יועץ נציב כבאות והצלה למגזר הלא יהודי, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ צחי שרעבי - רמ"ד מבצעים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים




משתתפים באמצעים מקוונים
חזי רז - מנהל אגף חירום וביטחון ברשויות המקומיות, משרד הפנים

אבי מישרים - ראש היחידה לביקורת כוננות ברשויות, משרד הביטחון

ניר סתיו - מנהל השירות המטאורולוגי

חובב צברי - ראש המועצה קריית עקרון, מרכז השלטון המקומי

אל"מ (מיל) שלמה רוטינברג - ראש מינהל תפעול, עיריית אשדוד

ארז שיטרית - מנהל אגף ביטחון וחירום, עיריית אשקלון

איל קדר - מנהל מחלקת חירום, עיריית תל אביב-יפו

יורם ישראלי - יו"ר רשות ניקוז גליל מערבי

דני לקר - מנהל אגף ביטחון מים, היערכות לחירום וסייבר, הרשות הממשלתית למים וביוב

תומר רוזנר

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

היערכות גופי החירום, ההצלה והרשויות המקומיות לחורף הקרוב

בוקר טוב. אני שמחה לפתוח עוד דיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הבוקר אנחנו דנים בהיערכות גופי החירום, ההצלה והרשויות המקומיות לחורף הקרוב. אנחנו ממש מרגישים אותו כבר מגיע וכבר חווינו אירועי חורף קיצוניים. אני מודה לרב טפסר דדי שמחי, מי שעומד בראש נציבות כבאות והצלה, שנמצא אתנו כאן פיזית.

בפתח הדיון הזה אומר שאני חושבת שראוי שכולנו נזכור את מוטי בן שבת זיכרונו לברכה, בן 38, תושב נהריה שטבע למוות בינואר 2020 כשניסה לחלץ משפחה משיטפון בעיר וגם את דין שושני וסתיו הררי זיכרונם לברכה שנספו בחודש ינואר 2020 לאחר שטבעו למוות בתוך מעלית בביתם בשכונת התקווה בתל אביב בעקבות שיטפון שאירע בשכונה.

הגשם, כמו שכולנו הרגשנו, חזר לחיינו ובעוצמה רבה. אולי קיבלנו איתותים ראשוניים למה שצפוי לנו בחורף הקרוב. ראינו את ההצפות באשדוד, שם ממש מכוניות שקעו במים, חילוץ של דרי רחוב שהסתתרו בבניין שמתבצע בו פרויקט תמ"א שהוצף לגמרי, בבני ברק נפער בולען בביש ראשי של העיר, ביבנה נחסמה הכניסה הראשית לעיר. אני מוצאת את עצמי בתקופה האחרונה בשיחות עם קולגות שלי לשעבר שהם חזאים ומזכירה להם שוב ושוב לשלב בדיווחים שלהם, לא להתייחס לזה רק כאל מזג אוויר אלא לראות את התמונה הכוללת ולראות את האירועים הספציפיים האלה בתוך איזושהי תמונה יותר רחבה למה אנחנו צפויים ובתוך מה אנחנו כבר נמצאים כאשר אנחנו מדברים על אירועי מזג אוויר קיצון כי אנחנו מבינים שמזג האוויר הופך להיות קיצוני יותר ויותר, וזה לא סתם. אנחנו בעיצומו של משבר אקלים חמור שאת ההשפעות שלו מרגישים ברחבי העולם וגם אצלנו בישראל. כמות המשקעים עולה, אנחנו חווים יותר ויותר אירועים קצרים אבל משמעותיים מבחינת כמות הגשם שיורדת, רוחות חזקות, מה שצפוי לנו זאת עלייה של מפלס מי הים, התארכות של תקופת הקיץ וצמצום של תקופת הגשמים לתקופה יותר קצרה ודרמטית.

ועדת הפנים והגנת הסביבה שמצד אחד מפקחת על השלטון המקומי והרשויות המקומיות ומהצד השני על מערך הכבאות וההצלה, ועל משטרת ישראל, אני חושבת שזה בדיוק המקום בו צריך לבחון האם הופקו לקחים משנים קודמות, האם אנחנו נערכים לחורף הבא, איך אנחנו עושים את זה וזה מה אני מבקשת לעשות בדיון היום.

אני גם מזכירה שוועדת הפנים קיימה ב-24 בנובמבר 2015, בדיוק לפני חמש שנים - כאשר חבר הכנסת דודי אמסלם עמד בראש הוועדה הזאת - בנושא הזה ואנחנו ננסה אולי לראות מה קרה מאז ומה התקדם.

אני מברכת אותך רב טפסר דדי שמחי שהגעת לכאן היום. זאת ההופעה הראשונה שלך, לא בוועדה אלא בוועדה שאני עומדת בראשה. יש לי כבוד גדול ללוחמי האש ובכלל למערך הכבאות.. אני חושבת שהתפקיד שלכם מציל חיים, יש לכם אחריות כבדה וזה אתגר גדול מאוד וכמו שאנחנו יודעים האתגר הזה רק הולך והופך להיות מורכב יותר ויותר. לי לפחות, בהיבט המקצועי שלי, לשריפה בכרמל הייתה משמעות מאוד גדולה. אני לא יודעת אם אתה יודע אבל השריפה בכרמל הייתה אחד האירועים שדי גרמו לי להרגיש שאני לא יכולה יותר. זה היה אירוע כל כך דרמטי וכל כך קשה. יש לי משהו אישי כלפי מה שקרה שם. כולנו זוכרים את האירוע הזה ומייחסים לכם חשיבות מאוד מאוד גדולה ולעבודה שלכם.

אני מבינה שהכנתם מצגת נרחבת לכבוד הישיבה היום ואני מעבירה לך את רשות הדיבור. בבקשה.

תודה רבה. אנחנו מאוד שמחים להיות כאן. אכן, מבחינתנו זו הוועדה הראשונה בראשותך. אנחנו נסקור כאן עכשיו את מוכנות באות והצלה לחורף. ברשותך, מכיוון שזו הפעם הראשונה שאנחנו מציגים את הכבאות וההצלה בפניך, ניתן סקירה קצת יותר על הכבאות.

השנה אנחנו מציינים עשור לאסון הכרמל, לשריפה שהייתה בכרמל ב-2010. נספו שם 44 אנשים, מתוכם שלושה לוחמי אש – דני חייט, אלעד ריבין, אורי סמנדייב ועוד עשרות צוערים וכבאים. השנה אנחנו נציין 10 שנים ובעצם אנחנו נציג כאן חלק מהלקחים שהפקנו, עשינו ושיפרנו בכבאות.

עברנו ממבנה איגודי ערים למבנה ארצי. נראה לך סרטון קצר על הכבאות.

(הקרנת סרטון).

כמו שאמרתי, אנחנו מציינים עשור לאסון הכרמל. החזון של הכבאות הוא להיות ארגון לאומי, מבצעי, איכותי ומתקדם. זה הייעוד שלנו. אנחנו אחראים על דליקות, חומרים מסוכנים, טיפול בשיטפונות, בהצפות, בשריפות ענק. אנחנו הגוף היחידי במדינה שאחראי על הדברים האלה ובהמשך אני גם אסביר.

זה החזון שלנו. קודם כל, להתחיל לייצר במדינת ישראל תרבות של בטיחות באש ותרבות של סביבה בטוחה כי זה בסוף מציל הכי הרבה חיים, וכל זה כדי למנוע ולצמצם פגיעה בנפש וברכוש במדינת ישראל. אלה התפקידים שלנו בחוק, גם למנוע דליקות, לכבות אותן, לפעול לחילוץ והצלת לכודים, חומרים מסוכנים וכל תפקיד שהריבון יטיל עלינו.

את רואה כאן את הפריסה שלנו. יש לנו פלוס-מינוס כ-24 תחנות בכל הארץ, מתוכן כ-30 תחנות גדולות והשאר נקודות הזנקה בישובים פריפריאליים ואנחנו בעצם פרוסים בכל הארץ וממשיכים להתפתח בהתאם להתפתחות הדמוגרפית בישראל.

זאת עוצמת המערך. אנחנו רכשנו רכבים חדשים עם עבירות גבוהה מאוד בנושא של הצפות ושיטפונות. יש לנו את יחידת להבה, זו היחידה המטכ"לית או היחידה הארצית של כבאות והצלה לישראל, שאלה לוחמים מיומנים בצלילה, בטיפוס, בגלישה.

הם פרוסים בכל הארץ? בכל התחנות?:

כמה מטוסים יש היום בטייסת כיבוי?

יש 14 מטוסים שפרוסים בשני מנחתים. אתם אנחנו משתמשים בעיקר בקיץ, בעונת השריפות, ויש עוד שישה מסוקים למשטרת ישראל, שני מסוקים גדולים וארבעה מסוקים יותר קטנים, אתם אנחנו משתמשים גם לטובת פיקוד ושליטה וגם לטובת כיבוי. ראית בסרטון את הכלי הזה, לכבות עם ספוטים. אנחנו גם עובדים עם צופי אש, כ-1,500 צופי אש, ועוד כמעט 2,200 מתנדבים שפרוסים בכל הארץ. יש לנו כמעט 90 יחידות כיבוי של מתנדבים עצמאיות. כלומר, ישוב. לדוגמה, כפר עזה, יש שם 15 חבר'ה עם כבאית, עם ציוד ועם אימונים והם יוצאים לכבות שריפות. דרך אגב, כאן אני פותח סוגריים, בכל העולם, חלק גדול ממערך הכיבוי מתבסס על מתנדבים.

כלומר, ביום פקודה הם פשוט מגיעים.

כל הזמן. בשעת פקודה.

בסרטון הייתה איזושהי קריית כבאות. איפה זה?

בראשון לציון. אני מזמין אותך לבקר.

אני אשמח.

תיפול לך הלסת. יש שם מתקני אימונים מהמתקדמים בעולם. אנחנו במקום אחר לחלוטין. זאת הזדמנות להזמין את כל הוועדה.

אנחנו מכניסים טכנולוגיות. אני מתמקד רק לכיוון החורף. דיברנו על ה-טטרות. רכשנו רכב שאת רואה אותו, זה רכב אמפיבי, כמו טרקטורון שיודע לשוט. יש לנו גם סירות. את רואה כאן את סירות הגומי. הסירות האלה פרוסות בכל הארץ, מאילת ועד נהריה, ואיתן אנחנו עושים את כל החילוצים. יש לנו טרקטורונים, יש לנו פלגת צלילה מיוחדת, צלילה במים ערוכים. אלה החבר'ה של להבה. אנחנו משתמשים גם ברחפנים וגם באופנועים, גם לקיץ וגם לחורף.

ציינת בפתיח את נושא שינוי האקלים. גם בוועדת דבוס ב-2019 הם ציינו ששינוי האקלים הוא אחת משלוש הסכנות הגדולות לעולם כאשר מדברים, בדיוק כמו אמרת, על שינוי אקלים קיצוני. כלומר, שריפות ענק בקיץ – וראינו מה קרה בקליפורניה, בספרד, בפורטוגל וגם אצלנו במבוא מודיעין – ושיטפונות והצפות בחורף שנובע מאיזה פרץ של גשם ועם כל תהליכי העיור – ונדבר על זה בהמשך – מייצר לנו שיטפונות והצפות. רק לסבר את האוזן, מעבודה שעשינו והמצאנו גם לאוצר, הנזק הישיר משריפות במדינת ישראל הוא שבעה מיליארד שקלים בשנה. דרך אגב, בארצות הברית הסכום הוא 328 מיליארד דולר. יש לנו כ-60,000 שריפות בשנה, שריפות של בתים והנזק הממוצע הוא 60,000 שקלים, תעשי את המכפלות ותראי גם את השטחים שנשרפים. זה פחות או יותר האירוע.

אלה אתגרי הכבאות בחורף. כל מה שקשור להצפות אורבניות, בעיקר בערים. נדבר על זה בהמשך. שיטפונות בנחלים, הצפות של התווך התת-קרקעי כאשר עם ההתפתחות של תווך המנהרות, חניונים, מפלסים, מרתפים שיש לנו עם זה האירועים. יש לנו גם כמובן את כל נושא הפסקות החשמל ומעליות ובסוף שריפות בתים שנובעות מהחימום. אנחנו מנסים כבר יותר משלוש שנים להסביר לבטל את תנורי הספיראלה. מ-2012 עד השנה, או מ-2014, לא זוכר בדיוק, נספו כתוצאה מתנורי ספיראלה יותר מעשרה אנשים, שזה אירוע הזוי ואנחנו מנסים יחד עם משרד הכלכלה לטפל באירוע הזה.

כדי להיערך לדברים האלה, בדרך כלל רוב המקומות הם מקומות שמועדים להצפה. זה לא שפתאום מתפתח מקום אחר. את רואה כאן את המפה שמופיעה אצלנו במערכת פיקוד ושליטה. יש לנו מקומות מועדים לשיטפונות ולכן יש מפה ארצית. אם אני נכנס - במקרה שמנו כאן את אשקלון ואת חיפה – אנחנו יודעים איזה אזורים מועדים להצפות. אנחנו עובדים ביחד עם הרשויות המקומיות - כאן אני חייב לציין את שיתוף הפעולה עם ראשי הרשויות – כדי מראש לנסות לטפל במקומות. לדוגמה, בחיפה אנחנו לוקחים את המנהרה באזור התעשייה שלפני ארבע שנים טבע שם למוות אזרח, והיום העירייה שמה שם מחסום ובשיטפונות היא חוסמת את הכניסה.

אני יכול לומר לך לגבי אשקלון שם המציאו פטנט יפה מאוד. קודם כל, לפני ההצפות האחרונות לפני שבועיים, דיברתי עם ראש העיר והם שלחו סיורים לוודא שהניקוזים נקיים והם מצאו איזה פטנט נחמד של מעין מחסומי מים שמונעים הצפות. אנחנו בקשר ישיר איתם כל הזמן על מנת לצמצם את השיטפונות.

ההיערכות המקדימה היא תיאום מול השירות המטאורולוגי. אנחנו מקבלים התרעות מסודרות מהשירות המטאורולוגי, מעבירים את ההתרעות הללו לכל הגורמים הרלוונטיים מהרשויות המקומיות, דרך גורמי ביטחון, צבא, משטרה וכדומה.

ההתרעות שאתם מקבלים הן מספיקות? אני יודעת שגם לשירות המטאורולוגי יש בעיה עם ציוד.

עם המכ"ם של הגשם.

כן.

אותנו לימדו בצבא שסופה של כל התרעה להתממש. בדרך כלל ייאמר לזכות השירות המטאורולוגי שהוא פוגע. אנחנו מתייחסים ברצינות לכל ההתרעות שלו ואנחנו נערכים. זה גם התפקיד שלנו. אנחנו מבצעים מסדרים והכנות וביקורות לחורף גם בתוך המערכת עצמה שלנו וגם בתוך המקומות. מפקדי התחנות בודקים את האזורים המועדים ובודקים שהכול תקין. אנחנו יוצאים בהסברה לאוכלוסייה לקראת מופעי גשם – לא לחצות נחלים, להקפיד על כך שכל הדברים קשורים, שיטפונות וכדומה. תיאום מול גופי החירום וכמו שאמרתי, תיאום מול הרשויות המקומיות, רשות הניקוז, רשות המים וכל הרשויות האחרות.

מה אנחנו עושים בזמן אמת. קודם כל, פיקוד ושליטה על כל האירועים. אנחנו מפעילים אמצעים ייעודיים שאת חלקם הראיתי לך, מסירות, דרך ה-ארגו, דרך מאות לוחמי אש, דרך מתנדבים, מוציאים הנחיות לאוכלוסייה. אנחנו גם לומדים תוך כדי האירועים ומפיקים לקחים. לדוגמה, אנחנו מבינים היום שכאשר יש מזג אוויר חריג בנהריה – ואני כל הזמן בקשר עם ראש העיר – החניון והקניון שם הוא בעייתי. לפעמים אנחנו צריכים לסגור את החניונים כי חניונים תת-קרקעיים מוצפים וזה מה שאנחנו עושים כל הזמן.

אין התקדמות שם בנושא של אותם אגני ניקוז שדיברו עליהם?

יש התקדמות. אנחנו מאמינים שהשנה הגעתון לא יעלה. הם עשו כמה מאגרים לפני באזור יחיעם וכולי תקווה שזה יצליח.

בקשר לקלנסואה. אנחנו שומעים כל שנה את נושא ההצפה שם. יש לכם רשימה של המקומות הכי מועדים להצפות?

כן. יש לנו גם בקלנסואה ובכל הרשויות. יצא לי לפגוש את כל ראשי הרשויות. אנחנו מכירים אגני ניקוז שהמים זורמים לשם. גם הם מכירים את זה. כמובן שלפתור את כל הנושא הזה, צריך פתרון כולל משיפור ניקוזים, לייצר הטיות של כל מיני זרימות מים וכולל כוח מבצעי שיש שם יחד עם הרשויות המקומיות. אנחנו משתפרים. כשאני אומר אנחנו, בראייה שלי כנציב כבאות, המדינה משתפרת. יש עוד הרבה דברים לעשות אבל הכיוון הוא נכון.

אנחנו עובדים כאן בשותפות עם כל הגורמים שאת רואה כאן, מחברת חשמל, רשויות מקומיות, רשות הניקוז, משטרת ישראל, קרן קיימת לישראל. השר לביטחון פנים והמשרד לביטחון פנים באמת מוביל את כל התכלול הזה ואנחנו מתקדמים יפה מאוד.

אנחנו יכולים לראות שאנחנו לומדים מכל אירוע חילוץ והצלה שהיו לנו. בחורף האחרון, ב-2020, היה לנו אירוע טרגי ועצוב, האירוע במעלית, וכתוצאה מכך – במהלך שאנחנו מקדמים אותו כבר כמה שנים – אנחנו משדרגים את מערכת ה-קול סנטר שלנו מול האזרחים. לשמחתי רכשנו את מערכת השליטה והבקרה של מגן דוד אדום. יש להם מערכת מדהימה. אנחנו כבר אחרי הכול, רכשנו אותה ועכשיו אנחנו מתקינים אותה.

היא עוד לא מתפקדת.

להחליף מערכת שליטה ובקרה, זה אירוע שלוקח חודשים. אנחנו מחליפים את זה. שדרגנו את המוקדים שלנו, עברנו מ-20 מוקדים. בעבר, בכל תחנה היה מוקד. היום עברנו לשבעה מוקדים מחוזיים משודרגים בהיבט הטכנולוגי ועכשיו אנחנו נשדרג אותם הרבה יותר עם המערכת החדשה.

מה הצפי? מתי תתחיל לעבוד המערכת החדשה הזאת?

לדעתי אי שם באזור יוני 2021.

כבאות והצלה לישראל מטפלת ב-100,000 אירועים בשנה, מתוכם אפשר לראות שכמעט 65 אחוזים מהם אלה אירועי שריפה והשאר הם אירועי חילוץ ואירועי חומרים מסוכנים. לוחמי האש עושים עבודה, באמת עבודת קודש. קופצים תוך דקה לכל אירוע ומגיעים ומצילים עשרות אנשים.

אנחנו מטפלים בנושא הסברה והדרכה לבטיחות באש ובטיחות כללית. לדוגמה, את יכולה לראות כאן הנחיות לאוכלוסייה בזמן חירום, גם בשיטפונות, גם בגשם, ואנחנו מכוונים אותם גם לגיל השלישי. לצערי השנה נספו ארבעה קשישים שהיו מחוברים למחוללי חמצן והם גם עישנו במיטה. סיגריה וחמצן ליד האף, אלה דברים קטלניים.

אנחנו מסבירים גם במגזר הערבי. אני רוצה לציין כאן את שיתוף הפעולה המדהים שיש לנו עם ראשי הרשויות בחברה הערבית. יושב כאן גם כאיד, היועץ שלי לענייני החברה הערבית. גייסנו השנה, ב-2020, יותר מ-60 לוחמי אש מהחברה הערבית. הקמנו יחידות מתנדבים ומתנדבות שם ואפילו יצא לי להיפגש עם יושב ראש ארגון האימאמים וקבענו ששתי דרשות בשנה במסגדים יעסקו בנושא בטיחות באש, אחת בקיץ ואחת בחורף.

אנחנו עכשיו משיקים מסע הסברה לאומי לגלאי עשן. אנחנו חושבים שצריך גלאי עשן בכל בית ואנחנו מקדמים את הדבר הזה.

השנה גם השקנו אפליקציה לאזרח, אפליקציה בסלולרי, ואני מזמין אותך גברתי להוריד אותה. יש כאן גם הנחיות לאזרחים מה לעשות במקרה חירום ואיך להתכונן גם לקיץ וגם לחורף. אנחנו באמת מאמינים שהשינוי צריך לבוא משיתוף פעולה עם האזרחים.

זה הקמפיין שדיברתי עליו. את רואה פרויקט בשיתוף השלטון המקומי, להתקין גלאי עשן. אני אגזול עוד דקה מזמן הוועדה. גלאי עשן מציל חיים. לפני ארבעה חודשים היה לנו אירוע שריפה בישוב באזור המרכז שהמשפחה ישבה בקומה הראשונה בדירת שתי קומות ולמעלה הסבא נשרף למוות ואף אחד לא ידע. אני מזכיר לכם שהעשן הוא זה שהורג יותר מאשר האש.

יש כאן פרויקט שאנחנו עושים עם ראשי הרשויות. לדוגמה, ראש עיריית כרמיאל, הרשות קונה את גלאי העשן ולוחמי האש מתקינים אותם בבתים של הקשישים. עשינו את זה בעשרות ישובים.

גלאי העשן מחוברים לחשמל?

לא. אלה גלאי עשן עצמאיים. הגלאי הזה עולה במקרה הטוב 40 שקלים. מה שקורה בשריפה, אם לדוגמה עכשיו השולחן הזה יעלה באש, תהיה אש קטנה בצד שהיא מייצרת הרבה עשן.

כבר היה לנו כאן ניסיון. זה היה ממש מעל הראש שלי.

ככל שהאש פחות מושלמת ופחות גדולה, היא מייצרת יותר עשן והעשן עולה לתקרה, פוגע בתקרה ואז יורד למטה. גלאי העשן הזה מצפצף ואפשר לצאת מהבית. זה פרויקט מדהים עם הרשויות המקומיות.

(הקרנת סרטון).

תודה רבה.

תודה רבה לכם. חברי הכנסת, רוצים לומר משהו לפני שאנחנו עוברים לאורחים שלנו?

בוקר טוב.

בוקר טוב. אתה בבידוד ואתה ב-זום.

בוקר טוב לכולם, לכבוד הנציב, לחבריי סעיד וסונדוס. זה באמת נושא חשוב מאוד. מדובר בהצלת חיים תרתי משמע. אני הייתי בכנסת ה-20 כאשר הקמנו ועדת משנה לנושא כבאות והצלה בראשה עמדה חברתנו נאוה בוקר שאיבדה את בעלה בשריפת הכרמל. אני איבדתי שכן שלי בערבה שנהרג באותה שריפה בכרמל. אני מסתובב עם הנציבות ועם היועץ לחברה הערבית, מר כאיד שאני מבין שנמצא בוועדה, ואנחנו עשינו סיורים בהרבה ישובים ערביים ומקדמים את הנושא הזה של כבאות והצלה. היינו בכפר כנא, שם מתוכננת תחנה אזורית, בערבה, הישוב שלי, בו מתוכננת תחנה אזורית שתשרת 100,000 תושבים בערבה, סכנין, דיר חנא וכל הישובים מסביב.

היינו גם בנגב ואני יודע שיש תחנה בכפר חורה, ברהט ובעוד ישובים, אבו סנן, דבוריה. היינו גם באכסל. מהסקירה של כבוד הנציב מדובר ב-124 תחנות ואני חושב שהחלק של החברה הערבית לא כמו אנחנו היינו מצפים שיהיה ואני חושב שגם לא כמו שכבוד הנציב מצפה. אנחנו עובדים על זה אבל הייתי מבקש לנצל את ההזדמנות הזאת שהוא בוועדה וקיום הדיון החשוב הזה. יש כמה ישובים ויש כמה ערים גדולות בישובים הערבים. היינו למשל במג'דל כרום ונכון שזה ליד כרמיאל אבל בגלל הפקקים שם היה מקרה של שרפת רכב שכמעט עלה בחיים עד שהכבאית הגיעה מכרמיאל. למרות שהמרחק הוא שניים-שלושה קילומטרים, לפעמים לוקח להגיע 50-40 דקות ואז יכול להיגרם נזק גם לרכוש אבל בוודאי גם נזק לחיים.

אני מלא הערכה וכבוד לכל הלוחמים שמסכנים את חייהם. ראינו את זה בשריפה האחרונה שהייתה בנוף הגליל, באכסל ובעין מאהל וגם ביישובי המשולש. כל הכבוד לכם. חשוב גם העניין הזה של מתנדבים ומתנדבות בחברה הערבית וקליטת ערבים לשירות ההצלה והכבאות. אני שוב מבקש שכבוד הנציב ייתן דגש ותשומת לב ושנפתח עוד תחנות משנה ועוד כבאיות לישובים הערביים.

תודה רבה. חברת הכנסת סונדוס סאלח.

תודה רבה כבוד היושבת ראש. בהחלט זה דיון מאוד מאוד חשוב במיוחד לקראת החורף אחרי שיש לנו ניסיון קשה. בתקופה האחרונה אנחנו באים לוועדות למתוח ביקורת ולדבר מהאופוזיציה אבל אני כאן היום גם להודות לכוחות הכבאות וההצלה על העבודה היעילה והמקצועית שאנחנו מאוד מעריכים ומעריכות אותה, במיוחד בחברה הערבית. זה ארגון שאנחנו לא פוגשים בו אפליה ואין גזענות. יש טיפול מקצועי, ענייני. יש תופעה שהיא מאוד מדאיגה וכולנו נהיה קורבנות לאותה תופעה מדאיגה אם לא נשתף פעולה הלוואי וכל הארגונים היו עובדים כמו שעובדים בכוחות הכבאות וההצלה.

עוד נקודה מאוד חשובה. ההסברה בחברה הערבית היא מאוד חשובה. בתקופה האחרונה יש עלייה בהסברה גם ברדיו וגם באינטרנט. אני ממליצה להגביר יותר ויותר את המודעות. לא לחכות לשריפה שצריך יהיה לכבות אותה אלא יש צורך להקדים תרופה למכה. להגביר את המודעות כמה זה מסוכן לשרוף זבל או ערימת קרטונים ליד החנויות במיוחד בישובים הערביים. יש צורך להעלות את המודעות עוד לפני שיקרו אסונות או שריפות או בעיות. לפני כמה ימים מלאו שש שנים למותו של סאמר עסלי שאיבד את חייו בדליפת אמוניה בעמק חפר. הוא היה מפקד בחדרה. אני מודה למשפחה שלו שמקפידה כל שנה להחיות את זכרו ולהגביר את המודעות דרך דפי הפייסבוק וגם בישוב עצמו. אנחנו רואים שיש יותר ויותר מתנדבים ומתנדבות שבאים בגלל העשייה המקודשת שאתם עושים.

אני מזמינה אתכם לדאוג שגם בנגב יהיו חומרי הסברה שהם לא רק באינטרנט כי שם יש בעיות באינטרנט ובחשמל, כך שאנשים לא יכולים לקרוא את הדברים האלה שם. יש צורך לחלק שם את החומר ביד, להדביק על לוחות המודעות כך שאנשים יראו אותו ושהוא יהיה מתורגם לערבית.

תודה רבה לכם. מאוד מעריכות ומעריכים את העבודה שלכם.

תודה. חבר הכנס סעיד אלחרומי.

תודה גבירתי היושבת ראש. כבוד נציב כבאות והצלה, גם כאיד שעושה פעילות ענפה במגזר הערבי. התפקיד שלכם הוא תפקיד של הצלת חיים. גופי הצלה, ראשית, כל הזמן אומרים להם תודה על העשייה ועל הפעילות וכמובן שתפקידנו כאן לבדוק היכן יש חוסר, היכן אפשר לתקן, היכן אפשר לעזור לכם גם בגיוס תקציב ובמלחמה לפתוח עוד תחנות של כיבוי והצלה.

אני יודע שבנגב, בחורה כבר נפתחה תחנה של כיבוי אש. בכסייפה יש צוות מתנדבים. אני מקווה שבשגב שלום, בכניסה לישוב, נקים גם שם תחנה. ברהט כמובן יש מזמן.

בואו נדבר על נושא ההצפות. הזכרתי את קלנסואה. אני לא אוהב את זה שכל פעם אנחנו נתקלים בסיפור של קלנסואה. אני יודע שסאת לא אשמתכם, אני יודע שזאת לא אשמת כיבוי והצלה, אבל גברתי היושבת ראש, הסיפור של הישוב הזה, ישוב במרכז הארץ, שהאזרחים שם כל שנה – וזה חוזר על עצמו – ולכן שאלתי אם יש מיקוד של מספר ישובים וכולנו נתמקד לכיוון מציאת פתרון שם. אני יודע שהפתרון הוא לא אצלכם אבל הפתרון הוא במשרד הפנים, הפתרון הוא בתקציבי פיתוח, הפתרון הוא בתוכנית המתאר. הטופוגרפיה של הישוב הזה ושל הישובים האחרים, את זה צריך לקחת לתשומת לב וועדת הפנים היא המקום לדון בנושאים האלה. כאמור, זה לאו דווקא אשמת החברים כאן.

נושא שני הוא הכפרים הלא מוכרים בנגב. הכפרים הלא מוכרים, ברור, יש תחנות נניח בכסייפה או ברהט אבל הישובים שמסביב, שהיום לפי הרישומים של משרד הפנים, מתגוררים בהם לפחות 85,000 תושבים. כאיד, אנחנו צריכים לתת תשומת לב ואני אשמח שנעשה סיור שטח בכפרים האלה, נגייס צוותי חירום מקומיים, אנשים מהמקום שיהיו לעזר לצוותי כבאות והצלה, שאפשר דרכם להגיע מהר יותר במקרה חירום, וגם לנצל את הצוותים האלה. למשל, ואדי אל נעם, ישוב עם 15,000 תושבים והוא לא מוכר. ישוב עם 15,000 תושבים על שטח רחב, חייב להיות צוות חירום כמו שעושים בשאר הרשויות, צוות שאפשר לעבוד אתו. אני חושב שכאן אפשר לעשות התקדמות מאוד רצינית.

שוב, תודה על עבודה טובה. אתם מצילי חיים, רבותיי. תודה לכם.

הזמן שלנו מוגבל היום ואני רוצה שננסה להרחיב את הדיון כאן באשר למוכנות. הנושא של ההצפות הוא כרגע הנושא שהכי אמור להטריד אותנו, מעבר כמובן למה שהזכרת, את אותן שריפות ביתיות שקורות בגלל תנורי ספיראלה. בעיניי צריך לעשות איזשהו מאמץ הסברתי מאוד מאוד אקטיבי בתקופה הקרובה, במיוחד לאור העובדה שכולנו הרבה יותר בבתים בתקופה הזאת וגם מאחר שהמצב הכלכלי של הרבה מאוד אנשים הוא מאוד קשה ויכול להיות שזה יגרור אנשים להשתמש באמצעי חימום הרבה יותר פרימיטיביים או פשוטים באיזשהו ניסיון לחסוך בחשמל. לפעמים לא מבינים שתנור הספיראלה, יש לו צריכת חשמל יותר גדולה מאשר מזגן וחושבים שבגלל שהוא קטן, הוא צורך פחות חשמל. יש כאן מקום לשינוי תודעתי צריך לעשות בקרב האוכלוסייה ויפה שעה אחת קודם, לפני שאנחנו מגיעים לחורף הקשה.

אני רוצה שננתב את הדיון הזה יותר למוכנות של רשויות מקומיות בנושא של ההצפות. בבקשה, אדוני, דאהר כאיד.

בוקר טוב כבוד יושבת הראש. אנחנו מכירים עוד מהעיתונות בעבר. נציב כבאות והצלה, ברשותך. חברי כנסת, ידידיי וכולם. אני חייב לציין משפט אחד חשוב מאוד שהוא מתייחס למגזר בשלוש וחצי השנים מאז אני עובד יחד עם נציב כבאות והצלה. היה במגזר מהפך אדיר מבחינת עשייה וחיזוק מערך הכבאות. פשוט דבר שלא היה קודם לכן.

בחברה הערבית.

כן.

תגיד חברה ערבית.

אנחנו מאוד משתדלים כאן להקפיד ואנחנו לא אומרים מגזר אלא אומרים חברה ערבית.

החברה הערבית. אני טעיתי כאן. בסדר גמור. אני מתנצל. לכן כל ההחלטות שהתקבלו על ידי הנציב וכל המהלך שהתחיל לעבוד בצורה אחרת, זה מסיבה אחת. משנת 2014 עד 2017 הנתונים הראו דבר אחד. אחוז הנספים כתוצאה מהשריפות בבתים, זה היה האחוז הכי גבוה במגזר, בעיקר אצלכם בדרום, חבר הכנסת סעיד. לכן התשתית השתנתה, העבודה השתנתה והנציב החליט על כמה מהלכים שבאמת התחלנו לעשות אותם. זה מבחינת בניית תחנות, מבחינת הקמת תחנות מתנדבים ומתנדבות. את שאלת בעצמך ואמרת היכן זה עומד. היום אנחנו יושבים על כמעט 15 יחידות של מתנדבים במגזר, בתוכן יש מתנדבות באום אל פאחם, 35 מתנדבות, שעושות עבודה יפה מאוד של הסברה. בערבה לא מזמן הכשנו וגם בבוקעתא ובאבו סנאן. חלק מהיחידות של המתנדבים כבר קיבלו רכב לנקודת הזנקה, לתגובה מהירה. יש לנו את דבוריה, יש לנו את בסמי, יש לנו את כסייפה ועוד מעט אנחנו מעבירים לראשונה גם לרג'ר ליד הגבול. כל זה עשה את העבודה אבל החשוב ביותר היה הגיוס.

הנציב ראה שהגיוס של המגזר הוא חשוב והוא עבד יפה מאוד והצליח להביא שני מכרזים ייעודיים, האחד למגזר והצלחנו לגייס 47 במכה אחת והיה לנו טקס מכובד מאוד, הם התגייסו ועברו לשרת בתחנות, ומכרז מיוחד ייעודי לבדואים עם 10-9 בדואים בדרום וכיום יש לנו עוד חמישה בדרך. זה כדי לדעת דבר אחד: הבן של הכפר מכיר את האזור. במקום שנביא מישהו מרהט שיעבוד באום אל פאחם, תושב אום אל פאחם, לוחם האש, יודע לעשות את העבודה.

כל זה הביא לדבר חשוב מאוד ונתון חשוב. בשנת 2018, 2019 ו-2020 אחוז הנספים במגזר ירד כמעט ב-80 אחוזים וזה ההישג החשוב שלנו.

בקשר לכפרים הלא מוכרים. פגשתי פעם-פעמיים את ראש המועצה איברהים אל-אוושני. יש דיבור והנציב מעודכן בזה. הוא תומך בחלק מהמהלכים ואני מקווה שאנחנו נצליח גם לעבוד שם. תודה רבה לכם.

תודה רבה. אני רוצה לפנות לחובב צברי, ראש המועצה קריית עקרון ומי שמרכז את ועדת הביטחון בשלטון המקומי.

חודש טוב. תודה רבה כבוד היושבת ראש. אני חושב שלוחמי האש שלנו עושים באמת עבודה מדהימה. זו מהפכה בכל התחום. אבל צריך להתחיל לדבר קודם כל על תשתיות כי הם תמיד באים – דדי, עם הצוות שלו, עם לוחמי האש – אחרי שכבר קורה משהו. אני דווקא מציע גם לוועדה בראשותך להסתכל קצת וללמוד מהחברים שלנו האמריקאים. בסופו של דבר גם הוכחנו את זה בתקופת הקורונה, שהרשויות עושות את המיטב ואת המרב וצריך לתת להן את הכלים. כאן אני פונה לשלטון המרכזי בראשותך בעניין, לשחרר קצת יותר סמכויות לרשויות המקומיות שעושות את העבודה שלהן נאמנה.

תן לי דוגמאות היכן יש לך בעיה שאין לך את הסמכות ואתה לא יכול לעשות דברים כי זה נמצא בשלטון המרכזי ולא בשלטון המקומי. תן לי דוגמאות ספציפיות.

לדוגמה, כל נושא רשות הניקוז. אם מדברים על תשתיות, הרי גם חברי הכנסת המכובדים שדיברו על רשויות מסוימות, זה בא ומופיע קודם כל בגלל נושא של תשתיות. ברגע שהתשתיות הן טובות, כמעט ולא תהיה עבודה לאף אחד אלא אם כן מדובר במקרה קיצון ואז במקרה קיצון אפשר בוודאי להביא את לוחמי האש.

אני אומר יותר מזה. למדנו תוך כדי ששיטור עירוני כבר קיים, אמנם לא בכל הרשויות, אבל גם כאן צריך להיות מצב שיש פעם אחת ברמה המרכזית את לוחמי האש והם ייתנו מענה היכן שצריך, אבל גם ברשויות צריך לבנות כוח שיהיה מסוגל לתת מענה ראשוני עד שמגיעות היחידות המיוחדות והחברים המצוינים של לוחמי האש שבאים לכל מקום ומקום. בראש ובראשונה, כאן אני רוצה לשים את הדגש, אלה קודם כל תשתיות. כאן אפשר לעשות מיפוי מצוין, במיוחד היכן יש.

מה זה אפשר? זה לא קיים? אין מיפוי? מדינת ישראל היא לא מדינה גדולה. אנחנו מדינה קטנה והכול ידוע כבר שנים. כלומר, אנחנו יודעים בדיוק איזה נחלים זורמים, לאן הם זורמים, איפה נקווים ואיפה לא נקווים. צריכים גם לקחת בחשבון את העובדה שאנחנו בבינוי מואץ ואת העובדה שאין חלחול. כל הדברים האלה צריכים להילקח בחשבון. אתה אומר לי שכל זה לא קיים? למה אין מיפוי מסודר ויודעים בדיוק איפה הבעיה ואיפה צריך להשקיע?

לדעתי יודעים. גם לוחמי האש יודעים וגם ברשויות יודעים. העניין הוא, כמו שאמר אחד מחברי הכנסת קודם לכן, באותם משאבים שצריך לתת לרשויות כדי שיפתחו את העניין עצמו. יש מקומות מודעים מראש ויודעים שהולכת להיות שם בעיה מסוימת.

כל המדינה יודעת שבאשקלון כל שנה יש הצפות. מה הפתרון? מה אתם עושים כשלטון מקומי כדי לפתור את הסוגיה באשקלון? אני מדבר על הדרום. כולם יודעים שבאשקלון יהיו הצפות ואני אומר לך שהשנה יהיו עוד הצפות. מה עושים?

אני מכיר אישית את ראש העיר אשקלון ואני יכול להגיד לך שעושים גם שיתופי פעולה עם המשטרה, עם כיבוי אש, עושים שולחנות עגולים, מכינים את הכול, פותחים את כל תעלות הניקוז עם עובדי הרשויות. חלק מהעניין היא גם רשות הניקוז שצריכה להיכנס ולתת להם יותר תקציבים. בסופו של דבר זה טיפול מונע שמתחילים אותו קודם. כאן השלטון המרכזי צריך להיכנס לזה. אנחנו בשלטון המקומי עושים את כל מה שאנחנו יכולים בנושא עצמו.

אני ממש מבקשת ממך להיות ספציפי. כשאתה אומר העברת סמכויות, אתה רוצה שלא תהיה רשות ניקוז לאומית? תן לי דוגמאות היכן הפלונטר והיכן הבעיה.

אני אומר יותר מזה. קודם כל, דיברתי פעם אחת על כך שלכל רשות יהיה את הכוח לתת מענה מקומי. כמו שיש שיטור עירוני, אותו הדבר בנושא של כבאות. דיברו על זה גם חברי הכנסת. רוצים תחנה בכל רשות ובלי שום קשר לרמה המרכזית. בנוסף, הסוגיה של מקומות מועדים מראש, אפשר בפירוש להיכנס עם רשות הניקוז, לתת יותר תקציבים ולפתוח את הנחלים כמו שצריך. אני אומר לך שיש היערכות מצוינת בכל הרשויות. הן מתכוננות עם עובדי הרשות לפתוח את הקולטנים ולנקות את תעלות הניקוז. בדרך כלל – זה יגידו גם החברים שלך החזאים – יש איזשהו שבר ענן ואז לכולנו קשה להתמודד עם הסוגיה עצמה. בראש ובראשונה צריך לטפל בתשתיות.

תודה רבה. אני מתנצלת. אני אסתפק בדברים האלה כי אני רוצה לפנות ליורם ישראל מרשות ניקוז גליל מערבי כי אני מבינה שהוא צריך לצאת.

יושב ראש רשות ניקוז גליל מערבי. אני גם סגן ראש המועצה האזורית מטה אשר. בזמנו הייתי יושב ראש ועדת הביטחון של המועצות האזוריות וקצת קשור לנושאים.

אני השתתפתי בזמנו בישיבה שקיים חבר הכנסת דודי אמסלם, ישיבה דומה לישיבה שמתקיימת היום. נכח בה אז שר הפנים שלא במפתיע הוא גם שר הפנים היום והדיון נפתח בשאלה: מתמוטט בניין רב קומות בנהריה, יש שיטפון בגעתון, מי אחראי על האירוע, המשטרה, כיבוי אש, פיקוד העורף, העירייה? כל הדיון היה על מי אחראי. בסוף הגיעו לראש הממשלה אבל אני לא יודע אם עד היום סוכם הדיון. הייתי במיאמי, התמוטט שם גשר, הכבאי הראשון שהגיע לאירוע היה מפקד האירוע והוא בצורה מסודרת העביר את זה לפטרול של המשטרה וכך התנהל האירוע. אני לא בטוח אם מחר – ואנחנו בדיוק שנה אחרי ה-8 בינואר – יש עוד פעם שיטפון בנהריה, אם סגרנו את כל הפינות מי אחראי על אירוע אסוני כזה שמתרחש בשטח. זה באופן כללי לגבי הדיון.

לגבי השריפות. ברוב הישובים, דוגמה למועצה אזורית, יש לנו צוותי מתנדבים שמקבלים סיוע אדיר מהמחוז הצפוני של לוחמי האש באימונים ובתרגולים, ומה שקורה בשטח זה שהם כמעט הראשונים להגיע לכל שריפה באזור.

אני רוצה להבין מה התשנה מלפני שנה. אמרת שעברה כמעט שנה מאז האסון הזה בנהריה. אם מחר, וסביר להניח שאנחנו צפויים לאותם מטחים שבאים בצורה מהירה, קצרה ומשמעותית מאוד, מחר קורה כזה אירוע, מה השתנה משנה שעברה? איך אתם ערוכים אחרת?

ראשית, אני אסגור את הפינה שתדעי שיש גם בעיות ולא רק בנושא שיטפונות. הנושא של השריפות, אין תקציב להבטיח ציוד ברמה הכי גבוהה למתנדבים. יש מתנדבים אבל צריך לדאוג שבאופן קבוע יהיה להם ציוד מתאים שיאפשר להם לזנק לכל שריפה. יש הרבה ישובים שנמצאים בתוך יערות. יש תוכנית מסודרת לפתרון של הבעיה, כשני מיליון שקלים השקעה בכל ישוב לפתרון שריפה של יערות. אין היום תקציב מהמדינה לעשות את הדברים האלה.

לגבי שיטפונות. "למזלנו" היה אירוע של אחוז אחד, שקורה פעם ב-100 שנים, ב-8 בינואר לפני שנה. היה שיטפון אדיר בנהריה שלצערנו הרב בחור אמיץ קפץ לנסות ולהציל אנשים ואיכשהו נשאב וקיפד את חייו באירוע האסוני הזה. במשך שנים אנחנו עושים כל מיני פעולות קטנות בתוך העיר נהריה בהשקעות שהגיעו עד היום ל-30 מיליון שקלים בהרחבת הנתיב של נחל געתון אבל פתרון בתוך נהריה הוא לא פתרון. הוא פתרון יקר מאוד.

אנחנו זוכרים שזה דובר על אגני ניקוז באזור יחיעם. האם זה נעשה?

אנחנו כרגע נמצאים בפתרון של המעלה. אנחנו עובדים עכשיו במחצבת יחיעם, עושים כרגע את שלב א' שיבטיח לנו בתוך כחודש ימים שנהיה מוכנים ואם יהיה שיטפון נוסף בגעתון נוכל להפנות את הגעתון לתוך מחצבת יחיעם ולתפוס שם כמות של סדר גודל, בשלב הסופי, של כמיליון קוב אבל בשלב המייידי של כ-500-400 אלף קוב, דבר שיפחית את כמויות המים שיגיעו לעיר.

אתה אומר שאתם ערוכים לזה, בתוך חודש, למצב שאם יש שוב פעם אירוע גשם קיצוני כזה. אני רק אומרת לכם שזה יקרה יותר ויותר. אתה אמר פעם ב-100 שנים, אבל זה כבר לא יהיה פעם ב-100 שנים כי אנחנו במשבר אקלים. אתה אומר שבעוד חודש אתם תהיו ערוכים לכך שאותה מחצבה תקלוט חלק מהמים?

כן. זה בשלב הראשון. אנחנו היום בוועדת התנגדויות. אנשים ירוקים כרגע מתנגדים לתוכנית שלנו להקמת סכר על נחל אשרת. יש צדק בחלק מהדברים שלהם אבל היום אנחנו נסיר את ההתנגדויות שלהם, אני מקווה, ואז התוכנית הנוספת היא הקמת סכר על נחל אשרת שגם כן מתנקז לנחל געתון ומגביר את הכמויות. המרכיב האחרון הוא מאגר שיטפונות ממש על נחל געתון בסמוך לנהריה. כאשר שלושת המרכיבים האלה יושלמו פלוס דברים נוספים שהעירייה עושה בתוך העיר, אפשר להגיד שהתכנון המקורי הלא הכי טוב לבניית עיר בלי פתרונות על שפך של נחל, אנחנו נמצא לזה איזשהו פתרון.

כמו שנאמר, יש לנו עוד כמה ערים כמו מזרה שיושבת על נחל בית העמק. יש דברים שלא מגיעים לכותרות אבל גופי התכנון – וכרגע זה מאוד בעיה כי רוצים לבנות בכמויות על שטח מצומצם – לא תמיד לוקחים עד היום בחשבון את הנושא הזה של הנחלים והטבע.

צריך לזכור שיש טבע ויש נחלים. צריך גם לשמור עליהם.

דבר אחרון שאני רוצה לומר לך. אנחנו פועלים בכסף שאנחנו גובים – זה נקרא מכסות ניקוז – מכל יחידת דיור ומכל דונם במרחב למשל שלנו, של גליל מערבי, שכולל כ-41 רשויות מקומיות. מבחינת חוק הניקוז או התקנות לנושא הניקוז ומניעת שיטפונות, הכסף הזה שאנחנו גובים הוא לטובת תחזוקה שוטפת של הנחלים שזורמים בשטח של הרשות שלנו. כל נושא הניקוז הפנים רשותי, העירייה אחראית על הנושא הזה. לפרויקטים כמו הפרויקט הזה שאנחנו עושים עכשיו למניעת שיטפונות בנהריה, זה רק תקציבים שהמדינה צריכה להכיר בבעיה ולהקציב תקציב מיוחד. הפרויקט הזה שעכשיו אנחנו עובדים עליו, זה פרויקט שלח 150 מיליון שקלים. זה כסף שאין לרשות הניקוז.

זה תקציב של משרד הפנים? זה אמור לבוא מתקציב משרד הפנים?

כרגע משרד ראש הממשלה מנהל את זה.

לגבי השאלה הראשונה ששאלת, לגבי אחריות. רב טפסר דדי שמחי, אתה אומר לי שהמשטרה אחראית במצב כזה. אתה יכול להבהיר את הסוגיה הזאת?

גם מתוקף היותי נציב הכבאות וגם מתפקידי הקודם כראש מטה פיקוד העורף, הנושא הוא סגור. המשטרה אחראית על הפיקוד והשליטה, אחראית על המעגל החיצוני. בתוך המעגל עצמו, בחילוץ עצמו, באיזה כלים להשתמש וכולי, מי שאחראי זאת כבאות והצלה לישראל. אם קוראים לפיקוד העורף, מתבצעת החלפה. הנושא הזה סגור בכל הכיוונים וגם ראינו את זה בימים האחרונים, לדוגמה בנוף הגליל בשריפה מאוד גדולה מאוד שהייתה לפני פחות מחודשיים.

השורה התחתונה היא שבאירוע כזה המשטרה היא זאת שלוקחת פיקוד?

המשטרה היא השולט מתוקף חוק כי היא אחראית על ביטחון הפנים. כבאות והצלה עובדת כגוף מקצועי מבצעי.

תחת המטריה של המשטרה.

תחת המטריה הפיקודית של המשטרה.

רציתי להשלים. נציב כבאות והצלה לישראל, עשינו עכשיו תרגיל בנהריה, מניעת שיטפונות או טיפול בשיטפונות, אני אומר לך שאתם פיקדתם על האירוע הזה. המשטרה הייתה נוכחת אבל לא הרגשת שהיא המפקדת של האירוע.

כשיהיה אירוע אמיתי, לא תרגיל, מי שמעל זאת המשטרה. זה בצעצם מה שאתה אומר.

כן.

אתם מתפעלים.

תמיד יש יוזמות מקומיות ומפקדים נחושים. כשיש ואקום, נכנסים אנשים.

אבל אם עושים תרגילים, המשטרה צריכה להיות המפקדת. עשו עכשיו תרגיל גדול בנהריה. המשטרה לא הייתה המפקדת.

רציתי לשאול, ברשותך, לגבי גלאי העשן לקשישים. זה פרויקט או שמי שמזמין, אתם מתקינים אצלו את גלאי העשן?

אנחנו מציעים לכל ראשי הרשויות לעשות שיתוף פעולה. לי אסור לקנות גלאי עשן. הרשות קונה את גלאי העשן, היא גם מתעדפת למי לחלק על פי רשימות סוציאליות כאלה ואחרות ואנחנו באים ומתקינים אותם בבתים.

הקשיש משלם משהו?

לדעתי הוא לא משלם. הרשות קונה לו את זה. לדעתי הסכומים הם זניחים.

צריך לעודד את זה. לדבר עם ראשי הרשויות.

עשינו את זה בכפר קאסם. עשינו את זה באום אל פאחם.

לצערי בתקופה האחרונה שמענו על הרבה קשישים שמתו לבד ורק אחרי כמה ימים מצאו אותם. אני לא שמעתי על הפרויקט הזה אלא רק עכשיו עת דיברת על זה.

גם אני לא שמעתי על המבצע הזה.

יש לזה יתרון נוסף. לעתים יושב קשיש בדד בבית, מגיעים שני לוחמי אש או לוחם אש ולוחמת אש, וחוץ מזה שמתקינים לו את הגלאי, גם מדברים אתו, מסתכלים בבית ורואים שהכול תקין. לדעתי זה וין-וין סיטיואשן.

מי שמחליט, זאת הרשות.

כן. הרשות קובעת למי הולכים להתקין.

אנחנו נוציא קריאה דרך השלטון המקומי ליידע על המבצע הזה ולעודד ככל האפשר כמה שיותר רשויות מקומיות לעשות את המבצע הזה של התקנת גלאי עשן. זה חשוב מאוד.

ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי, אם אתה יכול לומר לנו בקצרה איזושהי תחזית לחורף הקרוב וכמה באמת אנחנו עלולים להיחשף לעוד מקרי גשם קיצון כמו שכבר ראינו בעונה הזאת.

התחזיות העונתיות מדברות על כמות הגשם המצטברת של העונה והן לא מדברות על הדברים שאתם מדברים עליהם. כשאנחנו מדברים על תחזית עונתית של גשם, אנחנו מדברים על דברים שדרושים לצורך תכנון משק המים, הקצאת מים לחקלאים וכן הלאה, ואז חשוב לדעת כמה מהמאגרים יתמלאו, כמה הכינרת תתמלא וכן הלאה. השנה ההערכה היא שאנחנו כנראה נהיה בשנה שהיא מתחת לממוצע אבל זה לא רלוונטי לנושא בו אנחנו דנים. דרך אגב, גם בהיבט של שינוי אקלים, כאשר מדברים על הפחתה בכמות המשקעים, שוב, זה לא קשור לנושא הדיון כי כאשר מדברים על נושא של ניקוזים והצפות, מה שחשוב זה לא כמה גשם ירד במשך כל העונה אלא כמה גשם יורד בחצי שעה או בשעה.

בהקשר הזה אנחנו באופן שיטתי לא רואים שום הפחתה בעוצמות הגשמים. להיפך. אם כבר, יש רמזים של התגברות בעוצמות אבל כמו שאת בעצמך ציינת, האתגר של רשויות הניקוז והניקוזים העירוניים הוא לא רק בגלל מזג האוויר אלא בגלל העיור שהולך וגדל והפחתה של אותן קרקעות שיכולות לספוג את המים. השילוב של שני הדברים האלה, גם עוצמות הגשם החזקות וגם הנושא של יותר ויותר שטחים אטומים, זה מה שגורם להצפות להפוך להיות משנה לשנה יותר ויותר בכותרות.

תודה רבה לך. ממשרד הביטחון יש לנו את מר אבי מישרים?

כן. שלום.

אתה עומד בראש היחידה לביקורת וכוננות ברשויות המקומיות. כלומר, אתה אמור להיות בימים אלה מאוד מאוד עסוק בבדיקת הכוננות של הרשויות המקומיות.

כן, אבל מה שאנחנו עושים ברח"ל, אנחנו עושים באופן מחזורי, כל שלוש שנים מבצעים ביקורות בכל ה-257 הרשויות המקומיות במדינת ישראל כאשר אנחנו מתמקדים בעיקר בתרחישים. רח"ל מחויבת בהיערכות המדינה, שזאת רעידת אדמה וצונאמי, מלחמה ופנדמיה של שפעת. אני יכול לומר שבמהלך הביקורת עצמה, בשאלון, במה שאנחנו בודקים, בתרחישים שציינתי, אפשר לומר שזה מכסה כ-80 אחוזים מהיערכות הרשויות המקומיות גם במצבי חירום בשגרה, שאלה הדברים שאת כרגע מדברת עליהם.

אני חייבת להודות שאני די נדהמת לשמוע שצונאמי נמצא בראש סדר העדיפויות לפני משבר האקלים. כלומר, הסיכוי שלנו לצונאמי בים התיכון – סליחה, אני קצת בקיאה בדבר הזה - לעומת הסכנות שצפויות לנו ממשבר האקלים, עליית פני הים, אירועי מזג אוויר קיצוניים, הוא קטן בהרבה ואתם בכלל לא מתעסקים בזה? זה בכלל לא נמצא בסדר העדיפויות שלכם. אני יודעת כי כבר דיברתי על זה עם רח"ל. אין בכלל היערכות לדברים האלה.

אני רוצה להזכיר לכולם שכאשר הקימו את רח"ל בתוקף החלטת ממשלה ב-43, אלה מצבי החירום שלהם רח"ל נדרשה, או מצב חירום משפטי או מצבי חירום אחרים כפי שציינתי. יכול להיות שגם לאור דיון הוועדה ובכלל, צריך לראות איך נערכים גם למצבי חירום אחרים מעודכנים יותר והאם רח"ל אמורה לוודא את הדברים האלה או גוף אחר.

אני שמחה לבשר לך שהעולם עומד בפני משבר קיצוני. אני כל הזמן חוזרת ואומרת כאן שגם במקרה של הקורונה, זה גם משהו שאתם הייתם אמורים להתכונן אליו אבל לא נפתח עכשיו את הדבר הזה. אין זמן. זה לא שצריך לחשוב על זה אלא אני מציעה שברח"ל יתחילו להפנים את העובדה הזאת שצריך להיערך למשבר הזה שהוא הדבר הגדול ביותר שמאיים היום על האנושות. מדינת ישראל נמצאת ב-הוט ספוט. גם ה-NSF מכירים בעובדה הזאת וכבר עושים עבודה בהיבט של ההכנה הביטחונית. את התוצאה אנחנו רואים בשטח מדי שנה והיא הולכת ויותר קיצונית, כאן בישראל. ראינו מה קרה עכשיו באשדוד, ראינו את התמונות האלה מההצפות האחרונות שהיו לפני שבועיים. אין זמן ואין כאן מה לחשוב. אתם חייבים להתחיל להיערך לזה.

אני רוצה לציין ברשותך שני דברים. תחום הביקורת הוא תחום אחד שבעצם מוודא את היכולת של הרשויות המקומיות ומצד שני ההיערכות היא הדבר החשוב שצריך להתבצע ברשויות המקומיות, לאור ועדת מזרחי החל מה-1 בינואר בתחום של פיקוד העורף אמור להיות ממונה על הדבר הזה, על כלל מצבי חירום שצריך להתאים את הרשויות המקומיות לחירום. הביקורת תשקף בסוף למקבלי ההחלטות ולמנהלים את ההיערכות נכון למועד הביקורת ברשות המקומית אבל הדבר החשוב היא ההיערכות כמו שציין גם חובב צברי.

כדי להיערך נכון צריך לצפות את התסריטים, את מה שיכול לקרות. אם אתה לא צופה את התסריט, ומבין את המציאות המשתנה, אתה לא יכול להיערך נכון. צריך להבין שאנחנו נמצאים בעידן של משבר אקלים ושל דברים שקורים ולא קרו בעבר, כולל כל הבנייה הנוספת, מה שהרע את המצב שלנו וצריך להיערך לפי זה. נראה לי שאתם לא מבינים את המציאות כפי שהיא. אני מציעה לראש רח"ל החדש לעסוק בנושא הזה ואנחנו נקיים על כך דיון מיוחד.

ברשותך, עוד דבר. חלק מהאיומים כגוף שכותב את תרחישי הייחוס למדינת ישראל, חלק ממפת האיומים, הוא נושא האקלים אבל בסוף יש את הגופים שהם אמונים להכין את הגופים השונים גם למצב החירום הזה ובתחום של הרשויות המקומיות, אני אומר שוב, לאור ועדת מזרחי, החל מה-1 בינואר זה תפקידו של פיקוד העורף.

אני חושבת שרשות החירום הלאומית היא זו שאמורה להתעסק בנושא הזה של משבר האקלים, להיערך אליו ולשנות לגמרי דיסקט במחשבה של איך שהיא מתייחסת לנושא הזה. תודה רבה לך.

נעבור למשרד הפנים, חזי רז, מנהל אגף חירום וביטחון ברשויות המקומיות.

משרד הפנים אחראי על בניית הכוח של הרשויות המקומיות לחירום. גם הנושא הזה של תרחישי קיצון הוא חלק מהעניין הזה והרשויות בונות את עצמן, הן לא מפרידות את עצמן לתרחיש כזה או אחר. משרד הפנים אחראי על בניית הכוח של הרשויות המקומיות ולא על הפעלת הכוח. דיברתם עד עכשיו על הפעלת הכוח. לגבי בניית הכוח, אנחנו עוזרים לרשויות המקומיות גם בתקציבים וגם בהנחיות בהתאם לתרחישי הייחוס הקיימים.

הרשויות מתייחסות לעניין הזה של אמצעי קיצון, הן בונות את עצמן, יש הכנות לקיץ, הכנות לחורף, בהתאם לגופים המובילים, גם כבאות והצלה, גם המשטרה, גם רשות החשמל, גם רשות המים. זאת אומרת, כל מה שהרשויות יכולות לעשות בתחום שלהן, הן עושות. צריך להבין שהתחום שלהן נוגע לתחום הרשות. כמו שדיברנו על נהריה, הן לא יכולות לטפל בכמויות מים עצומות שמגיעות לשם. מכיוון שכך, צריך איזה גורם שיטפל ויתכלל את כל הסיפור הזה. אי אפשר לבוא ולהטיל את הכול על הרשות המקומית. הרשות המקומית עושה את המקסימום שהיא יכולה מבחינתה, משרד הפנים עוזר לה לעשות את כל מה שצריך מבחינת האמצעים הפנימיים, אבל אם אנחנו לא נתכלל את הכול – בתוך העניין הזה יש גם את הסיפור של קווי חיץ שגם דורשים תקציב מדינה מאוד גדול. לפני יומיים היינו בדיון בכנסת בנושא הזה. צריך לתכלל את כל הגורמים שמסביב ולטפל בעניין. הרשויות המקומיות עושות את המקסימום מבחינתן.

איפה אתה חושב הבעיה? אם אתה מסתכל על המצב היום בשטח ואתה רואה את השיטפונות ואתה רואה מה שקרה, אם אני מבקשת ממך לשים את האצבע על היכן מטפלים בדבר הזה נכון יותר. אתה יודע שיש גם את הנושא של התכנון וכל הדברים שלוקחים בחשבון את שינוי המציאות.

נכון. מכיוון שאנחנו יודעים בדיוק מה קורה, רשות המאגרים התייחסה לכך, הסיפור של נהריה, מדובר בבעיית מאגרים. אני יודע שמאגר אחד נבנה ומאגר אחד עומד להיבנות בשנה הבאה.

התקציב לזה קיים?

התקציב קיים ברשות המאגרים. רשות המאגרים צריכה לתעדף בדיוק את מה שצריך. בהחלט קיים תקציב וצריך לתעדף בהתאם למה שצריך וכמובן נהריה היא בשיא התעדוף לאחר מה שקרה בשנה שעברה. בהחלט יש תקציבים בעניין הזה ורשות המאגרים צריכה להגיש את התוכנית ולקבל את האישור לכך בהתאם לתקציבים הקיימים.

אני רוצה שנתמקד בשלוש רשויות. שלמה רוטנברג מעיריית אשדוד מבקש להתייחס. ראינו מה קרה שם ממש לא מזמן.

בוקר טוב לך גברתי היושבת ראש. מכובדיי. אני אקח רק דקה אחת אבל היא חשובה לכולם. הדיון הוא דיון היערכות שירותי החירום ברשויות לקראת החורף. אגב, משפט לך גברתי, אנחנו בעיצומו של תרגיל אירוע של זיהום ים ארצי. אשדוד מארחת כאן לא מעט דברים, אבל אני חוזר לחירום.

הדיון על שירותי החירום והיערכות לחירום. אני רוצה לדעת בנקודה שיש לה השלכה חמורה וקשה מאוד לנו בהיערכות. יש לנו תפיסת עבודה שלמה, איך מכינים, מה אנחנו עושים בקיץ, אבל לא אכנס אליה. בסופו של דבר אנחנו עובדים ללא מכ"ם גשם. אין רדאר למדינה. כל ערי החוף נמצאות ללא מכ"ם. אנחנו חיים ועובדים על אנליזה של גשם. יש הבדל גדול מאוד בין אנליזה לבין מכ"ם גשם. בשנה שעברה, אותו דבר, לא היה מכ"ם, ענן שהיה צריך להגיע לאשדוד, נערכנו אליו, ברבע שעה הוריד את הגשם באשקלון. יש לזה משמעות אדירה איך נערכים לדברים האלה ומדובר בחיי אדם. שחררו שני מיליון שקלים כדי לתקן את המכ"ם הארצי, לא לקנות חדש אלא לתקן את המכ"ם הארצי, אבל הוא יהיה מוכן רק בפברואר. אנחנו כרשויות יוצאים למלחמה ללא מודיעין. אנחנו לא יודעים מה קורה. אנליזות של 12 שעות, יש לזה משמעויות אדירות.

ברשותך גברתי, אני מבקש, תעשו את כל מה שצריך לעשות כדי שיקדמו את תיקון המכ"ם הזה שהוא קריטי לנו. הוא המודיעין שלנו.

משפט אחרון, בהתייחס לדבריו של נציג השירות המטאורולוגי וזה מאוד נכון. הממוצע השנתי, לא הוא שקובע. אנחנו מקבלים כאן כמויות של 50 ו-70 מילימטר ביומיים. ביום אחד קיבלנו 70 מילימטר וביום השני קיבלנו 69 מילימטר. מערכות הניקוז שלנו יודעות לקבל 30-25 מילימטר ולא 70. לכן ככל שתיערך וככל שתעשה, עדיין יהיה קשה.

אלה שתי נקודות. אני מודה לך. אני מאוד הייתי מבקש שיקדמו את המכ"ם כדי שלא נהיה עיוורים. אנחנו עיוורים. תודה.

תודה. ניר סתיו עוד אתנו?

כן.

מר סתיו, מה הסיפור עם המכ"ם?

המכ"ם במשך שנתיים לא טופל בגלל חוסר אישור תקציבי למרות שהיה ברור שצריך לעשות את זה. אנחנו שמחנו לשמוע שאישרו את התקציב בחודשים האחרונים. זאת הייתה אותה העברה מפורסמת של כספים לפני החגים אבל עכשיו יש תהליך היערכות טכני וההעברה הזאת תעזור לנו, כמו שנאמר, רק בסוף החורף והיא לא עוזרת לנו לחודשים הקרובים. אנחנו נכנסים לחורף הזה בכוח חסר גם בהיבט של המכ"ם וגם בהיבט בכלל של כל המערך המטאורולוגי שנמצא כרגע, אחרי שנתיים של משאבים חסרים.

מה עלות המכ"ם הזה? לא תיקון אלא מכ"ם חדש.

מכ"ם חדש, כולל תחזוקה וכן הלאה לכמה שנים, זה משהו כמו 10 מיליון שקלים.

מול מי אתם מציפים את הצורך הזה? מי היה אמור לתקצב את זה?

מול אגף התקציבים באוצר.

ועכשיו קיבלתם שני מיליון שקלים כדי לתקן אותו?

לשפץ אותו. זה שיפוץ יסודי. זה יחזיק מעמד כמה שנים טובות. כמובן שאנחנו מקווים שיום אחד יהיה תקציב 2021 ואז תופיע בו גם שורה תקציבית למכ"ם חדש.

ובינתיים לישראל אין תחזית אמיתית וטובה של גשם. מה למשל לגבי מכ"ם של חיל האוויר? אתם יכולים לקבל ממנו?

אנחנו מחוברים לכל הגופים הציבוריים שיש להם מכ"מים, אם זה גופים צבאיים, אם זאת חברת מקורות, רשות המים שמחזיקה מכ"ם בצפון.

להם יש מכ"ם שלהם?

למקורות יש מכ"ם שמשמש את פרויקט הגברת הגשם בצפון.

רק בצפון או שהוא יכול לתת תמונה על כל הארץ?

הוא מגיע בערך עד תל אביב.

יש להם מכ"ם טוב?

כן. יחסית מכ"ם חדש.

פשוט מדהים. דיברתם על זה? פרסמתם את זה? אני לא ממש הכרתי את הסוגיה הזאת.

אנחנו עובדים בתוך הממשלה כדי להשיג תקציבים. מאוד שמחנו שהשרה החדשה והמנכ"ל הצליחו סוף סוף להזיז דברים ולהביא לנו את התקציב בתקופה האחרונה.

זה תקציב שמגיע בתחילת החורף למשהו שיהיה בסוף החורף ובינתיים לקראת חורף 2021 מדינת ישראל ללא מכ"ם גשם רציני.

השירות המטאורולוגי נמצא בכוח חסר. לא רק בנושא המכ"ם אלא אנחנו נמצאים עם כוח אדם של פחות מ-70 עובדים כאשר שירותים מטאורולוגים בעולם עובדים עם 300-200 אנשים לכל הפחות. נותנים תקציב שהוא תקציב מצחיק. אני חושב שבעידן הזה של שינוי אקלים, משבר אקלים וכן הלאה, צריך להבין שצריך לחזק את הגוף הזה כפי שנאמר כאן על ידי גופי החירום וההצלה. אנחנו הגוף שנותן להם את המודיעין ואת התשתית שמתניעה בכלל את כל ההיערכות, גם של הרשויות, גם של גופי החירום וההצלה, וברגע שירד האסימון שזה התפקיד שלנו – יכול להיות שניראה אחרת.

תודה רבה. יש לנו מישהו מאשקלון? ארז שיטרית, מנהל אגף ביטחון וחירום.

שלום חברת הכנסת חיימוביץ'. אני שמח על ההזדמנות לייצג את העיר. אשקלון היא אחת מערי החוף. אני חושב שדי ברור שבשנים האחרונות אנחנו חווים הרבה מאוד אירועים קשים של הצפות ואנחנו לא לבד. האחות מצפון, אשדוד, חווה אתנו את אותם אירועים. אפשר לקשור בצורה עקיפה את המצב הביטחוני שלנו עם הקירבה לעזה והטילים, יחד עם אשדוד מקימים מערכי חירום מאוד מיומנים בטיפול בנושא הצלת חיים. אני יכול להגיד שאת המערכים האלה ואת כל היכולות האלה אנחנו רותמים ללא היסוס לכל נושא חירום שיהיה ובתוך האירוע הזה גם השיטפונות.

הקשבתי להתייחסות שלך לרח"ל. רח"ל כן אתנו בתמונה בבקרות אבל אנחנו מטפלים ובונים מערכים מאוד מיוחדים דווקא לשיטפונות.

אם אתה יכול להסביר לנו מה. כלומר, אנחנו כאן מנסים להגיע למצב שאם קורים שיטפונות, הטיפול יהיה המיטבי ביותר. תכף נשמע איך זה עובד בשטח. הרצון הוא כמובן למנוע, שאת השיטפונות האלה יצליחו לעצור לפני שמגיעים לעיר וכך למנוע את כל הנזק האדיר שהם גורמים.

אני רוצה לספר לך מה קורה באשקלון. אני אדבר רק על העיר שלנו. אני מדבר בשם ראש העיר. ההבנה של ראש העיר היא שבעצם יש שינוי אקלים וכשיורד גשם מעבר לאותם 30 מילימטר שהמערכת העירונית שלנו יודעת להכיל, וזו נקודה שאני חייב לעצור ולהסביר. כלל ההכנות שאנחנו עושים כטיפול מונע לחורף הן כדי למקסם את היכולת של מערכת הניקוז הקיימת לספוג גשם כפי שהיא תוכננה לספוג. אם דיברנו על 30 מילימטרים, כל עוד פעלנו כשורה, ירדו 30 מילימטרים ולא תהיינה הצפות. לראיה, למשל במוצאי השבת האחרונה ירדו 40 מילימטרים בשעה אחת, ויש לנו את הנתונים, זה אומר שאלה 10 מילימטרים מעבר ליכולת של המערכת העירונית לספוג.

אנחנו מטפלים בשלושה מישורים. המישור האחד שראש העיר הגדיר הוא מישור התשתיות. אפשר לראות שבמישור הזה הושקעו עשרות מיליוני שקלים מתקציב הרשות. למשל, הרחבה של ואדי חממה, שזה בעצם האגן שמנקז את המים מצפון העיר לכיוון הים התיכון, הבנו שהוואדי הזה, שהוא ואדי טבעי, צר מדי. טרקטורים עלו עליו, הרחיבו אותו וטיפלו בו בצורה מיטבית, וזה שיפר מאוד את הנושא. אפשר לראות דוגמה את שדרות ירושלים, רחוב ראשי בעיר שהיה שנים מוצף ברמה של אפילו מטר גובה מים בנקודה נמוכה, בוצעה תשתית שעלתה כמה מיליוני שקלים. הרחוב למעשה פורק ונבנה מחדש על ידי העירייה והחברה הכלכלית בשיתוף, ובסופו של דבר פתרנו את הבעיה פתרון שורש. זאת אומרת, אנחנו מבינים שבטווח הארוך אנחנו מסמנים משהו שנקרא אצלנו נקודות חמות, מתקצבים אותן מתקציב העירייה וזה נושא מאוד מורכב כי לרשויות אין הרבה כסף, בטח לא לנושאים האלה, ובתוכנית רב שנתית עוברים בכל שנה או בכל קיץ לקראת החורף על הנקודות הקשות ביותר ומשקיעים בהן מיליוני שקלים ומשנים בהן תשתית.

הנקודה השנייה היא הכנות לטווח קצר. הכנות לטווח קצר, זה דיון שמתחיל כבר בקיץ, לפני החורף. ביצענו אותו השנה בספטמבר עם כל המכלולים בעירייה. הצגנו את כל המצב, את כל התשתיות והשיפור, וניתנו הנחיות על ידי ראש העיר לכלל המכלולים החל מרמת ניקוי קולטנים וכמובן דרך גזם וכדומה.

צריך לזכור שגם כאשר אתה מנקה בערך 2,500 קולטנים שנמצאים בעיר, כשמתחיל הגשם לזרום ברחובות, כמובן שפסולת ממקומות אחרים או ענפים שנופלים ברוח נסחבים בחזרה לקולטנים ואז יש לך תמיד תהליך שאנחנו מגיעים אליו עכשיו שזה בעצם הטיפול בסופה עצמה. אם אנחנו מקבלים מהשירות המטאורולוגי התרעה אמיתית לקראת סופה, אנחנו יודעים לייצר צוותי כוננות בשטח שמקדמים את פני הסופה. כמובן שאי אפשר לפני כל מופע גשם לשלוח 60-50 עובדי עירייה לחכות בלילה בחוץ. ביום זאת לא בעיה כי אנחנו קופצים תוך כדי עבודה אבל בלילה אתה צריך גם לשלם את הכוננויות וגם לקחת בחשבון איך הם יעבדו יום למוחרת. אבל אנחנו עושים את זה כי אנחנו פשוט לא מוכנים לקחת את הסיכון. לראיה במוצאי שבת האחרונה, היינו סדר גודל של 30 עובדי עירייה, שלושה מנהלי אגפים בשטח עם ראש העיר בעצמו. ניהלנו את האירוע בשטח כשמנהל אגף תפעול שלנו מוביל הלכה למעשה.

עד כמה זה עוזר? עד כמה זה באמת משנה את התמונה?

גברתי, זה קריטי כיוון שקודם כל אנחנו מצילים חיים. אגב, צריך לומר כאן במאמר מוסגר שאנחנו עובדים יחד עם המשטרה באשקלון. שלא נשכח שהיא אתנו יד ביד. כמובן עובדים יחד עם שירותי הכיבוי ומד"א. כולנו עובדים יחדיו. את האירוע בסופו של דבר אנחנו מתכללים יחד. הכוחות הגדולים ביותר בשטח הם כוחות הרשות וגם את זה צריך לומר.

מה בראייה קדימה לגבי התכנון, גם מבחינת הבנייה? אני יודעת שלאשקלון יש תוכנית בנייה עצומה מסביבה. כלומר, כל הבנייה המסיבית הזאת והבטון רק יעצימו את הבעיה.

אמת. אנחנו מתפתחים להסכמי גג ונותנים מענה. העיר הולכת לגדול.

עד כמה הדבר הזה נלקח בחשבון בבנייה החדשה מבחינת חלחול?

כאן רציתי להציע לוועדה ולך איזושהי הגדרה ממשלתית של תו תקן לניקוז אל מול שינויי האקלים. זאת אומרת, כל שכונה שנבנית, אני מציע שתו התקן לניקוז יהיה , אני לא יודע, אולי 40, אני לא מומחה תוכן, מחילה, אבל 50-40 מילימטרים צריכה מערכת חדשה של שכונה חדשה להיות מסוגלת להכיל. זה משליך על מבנה הרחובות, רוחבן, מיקומי הקולטנים והמערכת התת קרקעית. אני חושב שזה צריך לבוא מלמעלה. אנחנו כרגע עובדים על פי תווי התקן הגבוהים ביותר ופועלים יד ביד עם רשות הניקוז ועם החברה הכלכלית ומוודאים שהשכנות החדשות שנבנות מקבלות מראש מענה על בסיס הניסיון הנלמד מההצפות הקיימות. גברתי, זה נושא מורכב.

בהחלט. מי יש לנו מעיריית תל אביב?

היושבת בראש, אפשר?

כן, כמובן. בבקשה. חבר הכנסת ווליד טאהא.

תודה רבה על הדיון החשוב הזה, היערכות גופי החירום ברשויות המקומיות. יש היערכות שוטפת שאמורה להיות לעונה ספציפית ויש היערכות שצריכה להיות ביום יום. כמובן שיש הבדלים בהיערכות בין רשויות חזקות לבין רשויות חלשות. רשות חזקה יודעת להרים פרויקט שעולה הרבה כסף כדי להכין את עצמה לחורף למקרה של שיטפונות והצפות ואילו רשויות חלשות יודעת רק להתפלל שמההצפות ומהשיטפונות לא ייגרם נזק ולא נפסיד חיי אדם. גם בעניין הזה צריך להתמקד בסוגיה הספציפית הזאת, כיצד אנחנו עוזרים לרשויות החלשות להיערך באמת לשיטפונות והצפות בחורף. בנוסף, החורף מזמין צרות מסוג אחר של שימוש באמצעים לחימום.

דיברנו על זה.

אני עוד מעט אתמקד בסוגיה שאני עוקב אחריה מזה זמן והיא סוגיית תחנות הכבאות וההצלה. ניצב דדי, אני הייתי פעם בפגישה שלך בעיריית כפר קאסם, אז דיברת על גלאי העשן וכל מיני אמצעים בבתים אבל אני רוצה לדבר על סוגיה שהיא מעבר לגלאי העשן והיא הפריסה של תחנות הכבאות והנקודות של רכבי כיבוי האש בישובים השונים בפריפריה, במיוחד בישובים הערביים. העליתי את הנושא הזה במליאה יותר מפעם אחת וקיבלתי תשובות של המשרד.

תנסה לכוון. יש לנו הזדמנות יוצאת דופן שיושב כאן נציב כבאות והצלה.

אני בדיוק רוצה להגיע לזה. בשוטף אני גם עובד מול כאיד. לדעתי, ומההתנסות האישית שלי וגם פניות שאנחנו מקבלים מראשי רשויות ומהתושבים, אין לנו פריסה שנותנת מענה בזמן הנכון להגעת רכבי כיבוי האש. היינו עדים, אני הייתי עד למקרה של שריפה שהרכב הגיע אחרי 40 דקות.

איפה זה היה?

בכפר קאסם.

יש תחנה בראש העין.

כן. בין ראש העין לכפר קאסם, לא תמיד פקקי התנועה מאפשרים לרכב להגיע בזמן הנכון, במיוחד אם אנחנו בתקופה מיוחדת, כמו תקופת הרמדאן, אז הכבישים בשעות הצוהריים ואחר הצוהריים פקוקים. זה הולך לפי מספר תושבים? לפי מה?

אני רוצה להבין. איך מחליטים איזה ישוב מקבל תחנה? לפי מה זה הולך?

לפני כן אני רוצה להשלים. את זה בדיוק רציתי להבין. לפי איזה קריטריונים פועלים כאשר באים לפרוס את תחנות הכיבוי ונקודות הכיבוי? שנית, מה אנחנו עושים באמת – והיושבת ראש יכולה לעזור בזה – כיד להסיר חסמים מפני תכנונים של הקמת תחנות ונקודות שלכאורה הבירוקרטיה מעכבת ואפילו מעכבת מאוד. לטעמי אנחנו צריכים להיערך. אני מכיר את העבודה בשטח, אני גם יודע שנעשו דברים ואלה דברים מבורכים אבל אם אנחנו מדברים על חיי אדם, עדיין לא עשינו מספיק, אם במקרה אחד הפסדנו אנשים.

חבר הכנסת טאהא, זמננו קצר. חבל. בוא נקבל תשובות.

פריסת התחנות היא על פי מספר גורמים החל מכמות האוכלוסייה, רמת הסיכון שם, מטען האש במקום, אם יש יער או אין יער, איזה גובה הבתים וכדומה, פריסת התחנות הקיימות - כבר היום יש 130 תחנות - אם התחנה קרובה או לא קרובה, פקקי תנועה וכדומה. כל זה אנחנו משקללים ביחד ומחליטים היכן לבנות תחנות.

כדי לעשות את זה קצר, אני אתן לך דוגמה. בערבה יש לנו כבר אישור לכול.

מכיר.

איפה זה תקוע?

לא נתמקד בערבה. מדברים על הסוגיה באופן כללי.

תרשה לי, גם אני צריך להרוויח משהו מהוועדה.

כן. בעיקר רוצים שהאזרח ירוויח.

כשאני אומר אני, אני מייצג 120,000 תושבים בחברה הערבית, בערבה ובסכנין. יש לי תקציב, יש לי מקום, יש לי תוכניות. שמתי כבר 300,000 שקלים בנושא הזה. תסגרו לי ערבה, אחרי שנה יש שם תחנה.

איפה זה תקוע?

אצל ראש העיר. בעירייה.

אני בטוח שחבר הכנסתך טאהא יכול לעזור.

דיברנו על הסוגיה עם כאיד לפני שבוע-שבועיים. אנחנו נתקדם עם זה אבל אני מדבר גם על הישובים האחרים.

בבקשה. בסדר.

בסדר, אבל יש כאן מקום שאתה יכול לעשות שינוי אדיר.

אני רוצה לומר לך חבר הכנסת. בבניית תחנות וגם בהצלת חיים, אין גבולות, אין חברה ערבית וחברה יהודית, כולם אזרחי ישראל.

ברור. דיברנו על הפריפריה. לא על יהודים וערבים.

גם לא פריפריה. דרך אגב, אני משקיע הרבה תחנות כיבוי עם שלושה לוחמים במקומות מאוד מאוד מרוחקים שאין שם הרבה אירועים אבל כמו שאמרת, דין נפש אחת כדין עולם ומלואו. בסוף מנהלים סיכונים ברמה הלאומית.

אם יורשה לי בנושא ההצפות. יש שלושה או ארבעה מרווחי זמן בהם מטפלים באירוע. האחד הוא בהיבט האסטרטגי. כמו שצוין כאן, בהיבט התשתיתי, ניקוזים וכדומה. זה באמת תהליך של שנים. התהליך האחר הוא היערכות מקדימה לפני האירוע וכמו שאמר כאן נציג עיריית אשקלון, לאור התרעת מזג אוויר, לאור זה שמגיע החורף, זה ניקוי קולטנים, מערכות הניקוז, התרעות מזג אוויר, לשים שקים, לשים חסמים מיוחדים, לפנות בתים מועדים לפורענות, לסגור חניונים וכולי וכמובן הסברה. בזמן האירוע עצמו, מה שאנחנו עושים זה קודם כל נוכחות כוחות. מתגברים את כוחות הכיבוי, שמים אותם בנקודות של הצפות, שיתוף פעולה עם הרשות המקומית, עם חברת החשמל. הוא ציין כאן שהוא מוציא 40-30 עובדים בלילה או ביום. הוצאת כלי רכב מיוחדים. סירות שכבר מחכות בנקודות המועדות לפורענות. בתי ספר וכדומה. שוב, כל הזמן הסברה. בשלב האחר, לתחקר וללמוד ולראות מה קורה.

אם כל ארבעת מתחמי הזמן האלה יעבדו כמו שצריך, בעצם הדבר החשוב באמת הוא למנוע. סוף מעשה במחשבה תחילה וזה מה שאמרה כאן גברתי היושבת ראש. כל מה שקשור לנושא התשתיות והטיפול בדברים האלה, זה לא התחום שלי אבל מכיוון שבסוף אני זה שמתמודד עם ההשלכות של הדבר הזה, אני חושב שצריך לטפל גם בזה.

וכדאי שיהיה לנו מכ"ם גשם.

אנחנו רוצים להתייחס לנושא של תקן הבנייה. ננסה לעשות את זה קצר. יש לנו ב-זום את דני לקר, רשות ממשלתית למים וביוב. מנהל אגף ביטחון מים.

הוא מומחה ברמה עולמית לנושא מים.

הוא לא ב-זום. נחזור אליו אחר כך. נעבור לאיל קדר מעיריית תל אביב, מנהל מחלקת חירום.

שלום, בוקר טוב לכולם. גבירתי היושבת ראש.

אנחנו יודעים בדיוק מה קרה בשנה שעברה בתל אביב. אנחנו מכירים את ההצפות בנחל אילון. אני גם אשמח אם תתייחס לזוועות שקרו בחוף תל אביב בשבוע שעבר, עת היה אירוע הגשם הקיצוני והניקוז ששוב פרץ לתוך הים כי זה גם מראה על היערכות. נשאלת השאלה האם באמת עיריית תל אביב ערוכה לאירוע הגשם הקיצוני שיקרה, גם כדי שלא נראה מחזות טרגיים כמו שהיו בשנה שעברה וגם כדי שלא נראה, אני חייבת להודות, מחזות מזעזעים כמו שאנחנו רואים בים מדי שנה.

בעיריית תל אביב יש היערכות מדי שנה כאשר אנחנו נערכים לתקופת החורף. שוב, בשני היבטים. יש את ההיבט התשתיתי ויש כאן פעילות ברמה העירונית לטיפול בתשתיות. זאת עיר גדולה כך שלוקח קצת זמן לטפל בתשתיות. צריך לקחת בחשבון גם שיש כאן פרויקטים תשתיתיים ברמה הלאומית שגם הם משפיעים על מערכת הניקוז העירונית או בעיר על תשתית הניקוז ויוצרים מדי שנה, או כל פעם כשדיש כאן פרויקט חדש, אפקטים על הניקוז בעיר.

העירייה נערכת בהיבט המבצעי למתן מענה לאירועים אבל צריך להבין שלעירייה אין אחריות על הצלת חיים. הצלת החיים היא של כיבוי אש.

האחריות על הצלת חיים יושבת כאן לצדי אבל כדי שהוא יכול להציל חיים, אתם צריכים לעשות את הפעולות שלכם. אני למשל רוצה לדעת נקודתית. האירוע שקרה לפני שנה בשכונת התקווה, ואני לא הולכת להיכנס אליו עכשיו ולומר מי אשם ומה קרה, מה אתם עשיתם מלפני שנה עד החורף הזה כדי שדבר כזה לא יישנה.

אנחנו עושים את זה כמדי שנה גם כך. צריך להבין שהאירוע הזה היה אירוע חריג בעוצמתו, בהתפתחות שלו, גם בהיבט של המהירות שהוא התפתח וגם בהיבט של כמויות הגשמים.

יהיו עוד אירועים כאלה.

נכון. לכן העירייה באופן שוטף מרחיבה את תשתיות הניקוז, עושה כאן פעילות לאורך כל השנה של בניית תשתית ניקוז חדשה, של הרחבת תשתיות ניקוז קיימות. שוב, אלה פרויקטים גדולים ולוקח זמן. משקיעים כאן מאות מיליוני שקלים בתהליכים האלה ועושים את זה כל הזמן., אנחנו גם נערכים כדי לדעת ולהבין מה הולך לקרות במהלך השנה השוטפת. זה מתחיל מזה שאנחנו לא רק נסמכים על התחזית של המדינה, של השירות המטאורולוגי. אנחנו היום גם בהתקשרות עם חברה שנותנת תחזית מטאורולוגית נקודתית ופרטנית לרמה המקומית ולא רק לרמה הארצית הכוללת כי אנחנו לא מקבלים את התחזית רק לתל אביב. מכ"ם הגשם לא זה שעוזר. צריך להבין שמכ"ם הגשם נותן יותר מה היה אחורה ופחות מה הולך להיות קדימה. הוא נותן יותר את תנועת העננים וכדומה. אנחנו פחות מסתמכים עליו. יש לנו מודלים איתם אנחנו עובדים והם נותנים לנו איזשהו חיזוי קדימה על מה הולך לקרות ואיתם אנחנו עובדים.

לעיריית תל אביב יש היערכות מבצעית של כוחות בשטח שנפרסת לפי רמות כוננות, לאור צפי כמות המשקעים שאמורה לרדת. אנחנו כל הזמן פועלים כך וכך גם פעלנו בשנה שעברה. מעמידים כוחות כוננות במקומות שמועדים לפורענות בעיר, הם מסומנים, מנותחים ופועלים בהם.

לגבי האירוע שהיה בשנה שעברה. אני לא כל כך יכול להתייחס אליו כי הוא עדיין בדיון משפטי בל עיריית תל אביב בסך הכול הגיעה מהר מאוד למקום הזה. במקרה היינו פרוסים באזור והגענו מהר לנקודה. שוב, אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר לגבי הצלת חיים. אנחנו כן מודיעים לתושבים על היערכות לקראת החורף, מה הם צריכים לעשות, מה אנחנו מצפים מהם. השנה הוספנו עוד דברים לאור האירועים שקרו בשנה שעברה מבחינת הנחיה לתושבים. אנחנו יוצאים גם נקודתית, כשיש מופעי גשם ופונים לתושבים להיערך או לעשות מבחינתם את כל מה שאפשר.

זה בדיוק מה שרציתי לשאול אותך. אני חושבת שמהבחינה הזאת – וזה משהו שאני חושבת שכל העיריות וגם אתם צריכים להיות מודעים לו – דווקא בזכות משבר הקורונה ומה שאנחנו עוברים, אני יכולה לומר כתושבת תל אביב שאני מקבלת הודעות לווטסאפ שלי, של לב העיר, גם על בדיקות. השאלה האם אתם מיישמים את זה. למשל, אם מחר קורה אירוע כזה של גשם יוצא דופן, האם יש לכם אפשרות לשלוח הודעות ספציפיות לתושבים בשכונה להישאר, להיזהר, לא להיכנס למחסנים, לא להיכנס לחניונים? הדברים האלה הם מצילי חיים. האם אתם ערוכים לזה יותר מכפי שהייתם בשנה שעברה?

כן. הכנו הודעות ממוקדות לתושבים באזורים ספציפיים לגבי אפשרויות של מופע גשם קיצוני שאמור להיות בתקופה קדימה לאור התחזית. שוב, זה לא לכל התושבים אלא רק לאלה שמחוברים לדיגיטל שלנו.

למה? למה אתם צריכים רק מי שמחובר לדיגיטל?

חוקית אי אפשר להגיע היום לכל אחד ואחד בצורה פרטנית עם מסרון או משהו כזה. אי אפשר לעשות את זה.

למה?

פיקוד העורף ניסה לעשות מערכת של העברת הודעות. אין היום שירות דחיפה של הודעות. חוקית אנחנו לא יכולים לעשות את זה.

זה מוזר. אני מקבלת עשרות הודעות מאנשים שאני לא רוצה לקבל מהם, אז דווקא הודעות מצילות חיים אני לא יכולה לקבל?

חוקית במדינה עדיין אסור לעשות את זה. אם היינו יכולים, מזמן היינו עושים זאת. אנחנו מנסים למצוא פתרונות אבל לחברות הסלולר אסור היום לתת לנו את כל מי שנמצא באזור מסוים שנוכל לשלוח לו הודעות.

אני כאזרחית חשופה לאין ספור הודעות שאני מקבלת, כולל בחירות. כולם כל הזמן שולחים הכול.

אם רוצים, צריך לחוקק ולאפשר לנו לעשות דבר כזה. זה לא ברמה של רשות מקומית לפעול אלא זה צריך להיות ברמה הלאומית, מה שיאפשר לצאת לשידור ולשלוח הודעות. אני יודע שבארצות הברית, מניסיון, זה עובד. אם הולך לרדת גשם, אתה אפילו מטייל באיזשהו מקום, כל מי שנמצא באזור שבו יש צפי למזג אוויר חריג או לאירוע כזה ואחר, נדחפות הודעות SMS לפלאפון. ביפן אפילו מדליקים לו את הפלאפון ושולחים לו הודעה פנימה. אנחנו לא יכולים לעשות דבר הזה. בכלים שעומדים לרשותנו, אנחנו היום פועלים, אם זה דרך התקשורת, דרך הפייסבוק, דרך הדיגיטל כאשר כמעט מחצית מהתושבים מחוברים אליו ואנחנו שולחים אליהם הודעות בדחיפה.

עוד משהו שחשוב לך לומר?

אני רוצה להגיד שיש לנו תיאום טוב מאוד עם כל ארגוני החירום. יש לנו קישור ישיר למרכזי הפעלה של המשטרה, של כיבוי והצלה שיש לנו אתם קשר ישיר גם ברמה האישית וגם ברמה של מרכזי הפעלה ומוקדים. יש לנו תיאום מסודר אתם, פרטני לכל אירוע ואירוע. שוב, בהתאם למה שאנחנו צריכים לעשות ויכולים לעשות, אנחנו ערוכים ברמה טובה מאוד מבחינת המוכנות שלנו לתת מענה לדברים האלה, כולל טיפול באנשים שמתפנים, טיפול בדירות מוצפות ומענה לכל דייר שאנחנו מגיעים אליו הביתה ומטפלים לו בבית ועוזרים לו גם לאחר מכן לטפל בבית.

תודה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה.

גברתי היושבת ראש, אורחים נכבדים. אני מתנצל שלא השתתפתי מתחילת הישיבה אבל הייתי בוועדות אחרות. כמו שאתם יודעים הוועדות עובדות במקביל. אני מתנצל.

אני רוצה לומר שהעניין של ההצלה הוא לא רק עניין של הכבאות וההצלה אלא גם עניין של תשתיות. כמובן אנחנו מגיעים למצבי חירום בגלל שהתשתיות הן רעועות. זו הבעיה שלנו. דוגמה. כביש 85 מצפת לעכו, יש ישובים ערביים צפונית לכביש, שם יש קו ביוב גדול ומוכן, אבל חסרים 30 מיליון שקלים לחבר את הכפרים דיר אל אסד ומג'דל כרום לקו הזה. ברור שבכל חורף יהיו שם הצפות, יהיו מצבי חירום והכביש ייסגר. הבעיה היא גם בידי הרשויות המקומיות אבל בעיקר היא בידי משרדי הממשלה.

יש לי כמה מילים טובות לומר על כבאות והצלה. כמי שעוקב אחרי מה שקורה בחברה הערבית, בישובים הערביים, אני רואה שיש ממש התקדמות משמעותית בקשר ובשיתוף הפעולה בין ראשי הרשויות לבין כבאות והצלה.

אני לא מאמינה. אתה לא הראשון שאומר את זה כאן וזה יפה. אני ממש שמחה לשמוע את הדברים האלה.

אני שמח לומר את זה אבל כמובן אחר כך יבוא אבל. אני מרגיש נוכחות גם בתקשורת הערבית, מודעות וכולי. אני מרגיש שיתוף פעולה. אני רואה מפגשים וזה ממש מצוין.

האלה היא עד כמה אנחנו יכולים לסמוך עליך, חברים, כדי להגביר ולחזק את השירות שניתן לישובים הערביים. יש ישובים ערביים קטנים ונידחים וכמובן אין הצדקה להקים תחנת כיבוי אש בכל ישוב וישוב, אבל צריך שיהיה מצב שבכל מקרה חירום תוכלו להגיע. זה מה שחסר לנו. יש אזורים שחסרים בהם תחנות כיבוי אש ואני מאמין שאם אנחנו נשתף פעולה ונעבוד יחד מול משרדי הממשלה בעניין הזה, נוכל לקדם את זה תוך זמן קצר. תודה רבה.

תודה רבה. הבנתי שדני לקר התחבר אלינו.

כן. אני מתנצל. תקלה טכנית במחשב ועכשיו אני במכשיר הנייד.

אנחנו נדרשנו כאן קודם לגבי הסוגיה של בנייה חדשה והצורך בתקן בנושא של ניקוז. אנחנו רואים בשנים האחרונות את השיטפונות ויודעים שחלק מהסיבות היא העובדה שאנחנו בונים יותר ויותר, אין ניקוז כמו שצריך, אין חלחול והמים נשטפים ובסופו של דבר אנחנו נחשפים למופעי שיטפונות שלא הכרנו בעבר, כמובן גם בגלל גשם קיצוני שלא היה בעבר וגם הסוגיה הזאת של בינוי. אנחנו יודעים כמה תוכניות בינוי עוד יש. הזכרנו את אשקלון עם תוכנית הגג שצפויה להוסיף שם עוד עשרות אלפי יחידות דיור. מה הרשות הממשלתית לביוב ומים עושה בנושא הזה של תקן מחמיר בנושא של חלחול?

גברתי היושבת ראש, אני אומר לך בכנות שאני לא בטוח שאנחנו הכתובת הנכונה. אני ממונה על תחום החירום ואני אשמח להתייחס לתחומים שעוסקים בתחום החירום והביטחון. למיטב ידיעתי, נושא הניקוז ברשויות המקומיות מטופל לא על ידי ספקי המים אלא על ידי הרשות המקומית ועל ידי רשות הניקוז.

בבנייה חדשה, זה לא אתה? התקן של בנייה חדשה.

אני חושש שאני לא הכתובת.

יש משהו שאתה רוצה להוסיף אם שמעת את הדיון כאן?

שמעתי את מרבית הדיון. כמו שנאמר, אנחנו משתפים פעולה עם השירות המטאורולוגי בנושא של התחזיות ואנחנו מסייעים לכבאות והצלה בכל מה שהוא צריך. הנושא של הניקוז עצמו לא יושב ברשות המים אלא יושב ברשויות המקומיות וברשות הניקוז שאינה חלק מרשות המים.

רשות הניקוז ששייכת למשרד הפנים.

משרד החקלאות.

אני מאוד מודה לך.

אני רוצה לסכם את הדיון שקיימנו כאן היום. קודם כל, אני רוצה להודות לך מאוד רב טפסר דדי שמחי על שהגעת לכאן היום. אני רוצה לחזור על ההערכה הרבה שיש לי לכוחות הכיבוי וההצלה שמסכנים את עצמם במטרה להציל חיי אדם. אני חושבת שבהחלט התרשמנו מהפעילות הענפה שאתם מבצעים ואשמח אם תעביר לכל לוחמי האש את ההערכה שלנו.

בהמשך לדבריו של נציג רח"ל שדיבר כאן על ההיערכות למשבר האקלים והיעדים האסטרטגיים – וגילינו שיש כאן איזושהי בעייתיות באיומים האסטרטגיים אליהם נדרשת רח"ל – אני חושבת שנקיים על כך דיון בקרוב עם מערכת הביטחון.

הוועדה תפנה ליושב ראש השלטון המקומי מר חיים ביבס שיוציא קריאה לשיתוף פעולה אתכם בכל מה שקשור למאמץ הזה, להגביר את התקנת גלאי העשן בבתי האזרחים.

נקיים גם דיון על הנושא של הגדלת הסמכויות והתקציבים של השירות המטאורולוגי. גיליתי כאן תמונת מצב מאוד מאוד מדאיגה.

לגבי אשקלון, נצטרך לדבר עם רשות הניקוז בנושא של תקן חדש, התקן בנושא של חלחול.

לפני שאני מעבירה לך למילות סיכום, בהחלט נשמח לקיים סיור באותה קריית הדרכה ואימונים של רשות כבאות וההצלה. בבקשה, אם אתה רוצה לסכם.

גברתי היושבת ראש, תודה רבה על הדיון הזה. אני חושב שזה דיון חשוב. הדיון הזה רק מעיד שההבנה לסכנות לעורף במדינת ישראל שנובעות משינויי אקלים מובנת. אנחנו נמשיך לשפר את המוכנות של כבאות והצלה לישראל לאירועי חורף ושריפות קיץ יחד עם הרשויות המקומיות וכמובן עם כל הגורמים האחרים.

אני מנצל את ההזדמנות הזאת לומר לך שחשוב לנו לקדם את כל מה שקשור לשירות לאומי ושירות אזרחי מכל החברות. צריך לבדוק ולקדם פעולה גם דרך הוועדה כאן.

לא הבנתי איך זה קשור, השירות הלאומי והשירות האזרחי.

הוא רוצה לעודד.

אני רוצה לעודד שיגיעו מהמגזר החרדי.

לאומי, זה לאום. זאת שאלה. איזה לאום? בואו נעזוב את זה. זה שנוי במחלוקת.

נקרא לזה שירות אזרחי.

גם הקצאת חיילי חובה כמוצבים בכבאות. אני מאוד שמח שהוועדה נרתמת לקידום התקנות גלאי העשן. אני אדבר שוב עם ביבס. דיברנו אתו והוא עוזר לנו .

אני שמח שכל הוועדה תבוא אלינו לביקור.

בהחלט.

אני רוצה לנצל את הזדמנות ולומר כמה מילים לפני שאנחנו נועלים את הישיבה. אני רוצה להתייחס למשהו אחר לחלוטין. הגיע אלי הבוקר סרטון בו רואים תומכי נתניהו קוראים קריאות גנאי לעבר משפחה שכולה בקיסריה ומזכירים באופן משפיל את אובדן בנם. מי שיראה את הסרטון הזה, לי יש צמרמורת עכשיו כשאני אומרת את הדברים האלה. אני חושבת שאם לראש הממשלה שלנו יש מעט כבוד למשפחות השכולות, הוא צריך להסתכל להן בעיניים, להתנצל ולגנות מיד את האופן המגנה בו האנשים האלה נהגו בשליחותו, דברים שמפרקים את החברה שלנו, את הערכים הבסיסיים עליה אנחנו רוצים לבנות אותה, של אחווה, חמלה והדדיות. אלה הערכים עליהם אנחנו רוצים להשתית את החברה שלנו ואני קוראת לו לגנות הדברים האלה מיד.

תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:56.