פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



25
ועדת הפנים והגנת הסביבה
16/11/2020


מושב שני


פרוטוקול מס' 99
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ט בחשון התשפ"א (16 בנובמבר 2020), שעה 9:36

הצעת תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) (תיקון), התשפ"א-2020

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
סונדוס סאלח


משתתפים באמצעים מקוונים
ד"ר גיל פרואקטור - ראש תחום אנרגיה ושינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה

זאב ברל - סגן מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

רחל גולדשטיין - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

שלומי אביסרור - משרד הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

דיקלה חורש - עו"ד ממונה, ייעוץ משפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אסף סגל - ראש מטה, אגף בכיר לאסדרת עיסוקים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

לינא סאלם - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ראם לוט - מנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים, משרד הפנים

סגן טפסר אשריאל אביזמר - ראש ענף חומרים מסוכנים, הרשות הארצית לכבאות והצלה

אביהו לוי - מהנדס ראשי של המעבדה למכניקה והידרוליקה, מכון התקנים הישראלי

בועז ברזילי - מנהל ענף החשמל והאלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר

יובל בריק
דני וקנין
–
–
מנכ"ל התאחדות קבלני מיזוג אוויר וחימום בישראל
משנה למנכ"ל תדיראן

יונתן אייקנבאום - גרינפיס

תומר רוזנר
לירון אדלר

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים





הצעת תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) (תיקון), התשפ"א-2020

בוקר טוב. אנחנו דנים בתקנות החומרים המסוכנים (רישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) (תיקון), התשפ"א-2020, פרוטוקול מספר 99.

אני רוצה לומר בפתח הדיון היום שאת התקנות האלה צריך לראות גם כצעד חשוב במאבק במשבר האקלים. אני חייבת להודות שלמרבה הצער, בגלל סדר עדיפויות עקום של מדינת ישראל, אנחנו נמצאים בפיגור מאוד מאוד גדול אחרי מדינות מפותחות בעולם בנושא של פליטות גזי חממה ובין השאר הסוגיה הזו של גזי קירור גם גורמת לפליטות של גזי חממה. אני חושבת שזה מאוד חשוב שאנחנו דנים היום בתקנות האלה שזה איזשהו אשרור של התחייבות שלנו במסגרת אמנת קיגאלי שלא קרה אתה עד עכשיו שום דבר. אם נעשה את זה, ישראל תצטרף למדינות רבות אחרות שעשו את זה.

כמובן שמשבר הקורונה – אני כל הזמן אומרת את זה – רק נותן לנו איזושהי הצצה למה שצפוי לנו בעתיד במשבר האקלים. זה אומר שאנחנו מחויבים וצריכים לעשות הכול על מנת לתרום את תרומתנו, גם אם היא צנועה, לסוגיה הזאת של צמצום פליטות גזי חממה. היום זה חלק מהדרך והכיוון הזה.

אני מציע שהמשרד יציג את העיקרים של התקנות ואחר כך נשמע את הנוכחים.

מצוין. גיל פרואקטור, המשרד להגנת הסביבה.

שלום. בוקר טוב. יש לנו מצגת. תודה רבה ליושבת ראש על קיום הדיון החשוב הזה.

בבקשה תציג את עצמך לפרוטוקול.

ראש תחום אנרגיה ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה. אנחנו חיכינו הרבה מאוד זמן - למעשה קרוב לשנתיים – לדיון החשוב הזה. אני חושב שאנחנו מאוד מאוד שמחים ומתרגשים שסוף סוף אנחנו מצליחים לעשות את זה אחרי שנתיים של מאמץ גדול עם הרבה מאוד גופים שנוגעים בדבר הזה.

במשך כמה דקות אני אתאר על מה מדובר , מה הנושא ולמה זה כל כך חשוב, וזה בהמשך לדברי היושבת ראש.

אנחנו מדברים על התקנות, על פרוטוקול מונטריאול ועל תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול. פרוטוקול מונטריאול מלווה אותנו כבר הרבה מאוד זמן, למעלה מ-20 שנים, ובמקור הוא נועד להגן על שכבת האוזון. הוא בעצם נועד לבוא אחרי שהבינו בשנות ה-70 שהשימוש בחומרים שנקראים CFC ששימשו לקררים וגם לשימושים אחרים מזיקים לשכבת האוזון ואחרי שהצטברו עדויות על כך נעשה מאמץ עולמי, שיתוף פעולה באמת יוצא מן הכלל, והצליחו לחתום על פרוטוקול מונטריאול בשנת 1987 ולראשונה הייתה אמנה בין-לאומית שכל מדינות העולם חתמו עליה ושהיא עוסקת כל כולה בסביבה. זאת הפעם הראשונה אי פעם שהצליחו להגיע לכזה הישג ומאז היא עברה אבולוציה. כמו שאמרתי, בהתחלה זה היה על ה-CFC שאלה החומרים הכי מזיקים שהרסו את שכבת האוזון. הוציאו אותם בהדרגה משימוש ועברו לחומרי ביניים, היה תיקון לפרוטוקול מונטריאול, חומרי ביניים שנקראים HCFC או בעגה העממית R-22 שהחליף את ה-R-12. היום אנחנו מדברים על תיקון קיגאלי משנת 2016 כאשר תיקון קיגאלי עוסק בהפחתה עד כדי הפסקה בעתיד של השימוש ב-HCFC והסיבה לכך היא שגילו בסוף שנות ה-80, תחילת שנות ה-90, שלקררים האלה יש פוטנציאל התחממות גלובלית מאוד גדול. רק כדי לסבר את האוזן, מולקולה של HFC, יש סוגים שונים, היא פי 2,000, חלקן אפילו פי 3,000, יותר תורמות להתחממות הגלובלית ממולקולה בודדת של CO2 ולכן חשוב מאוד להבין את זה כי בעצם כאשר האנושות משתמשת בחומרים האלה, ב-HFC, בחומרים האלה שנמצאים במזגנים ובמקררים שלנו, כשהם נפלטים לאוויר הם מייצרים התחממות גלובלית בהיקפים שהם אלפי מונים יותר מכל מולקולה של CO2. את זה חשוב להבין.

העולם הבין את זה והעולם התגייס לזה ולכן הוא העביר את תיקון קיגאלי. תיקון קיגאלי מדבר על הפחתה הדרגתית בשימוש בקררים האלה, ב-HFC. עד היום, למעלה מ-100 מדינות, כ-110 מדינות בספירה האחרונה שלנו מלפני כשבוע, כבר אשררו את תיקון קיגאלי. ישראל, שהיא חתומה על תיקון קיגאלי, עדיין לא אשררה את התיקון הזה אבל למעלה מ-100 מדינות, כ-110 מדינות, כבר אשררו את תיקון קיגאלי שהמהות שלו הפחתה הדרגתית על פני כ-16 שנים בשימוש בגזים האלה שכמו שציינתי, הם תורמים מאוד כבדים להתחממות הגלובלית.

חשוב להבין את זה כי בעצם התיקון הזה מדבר על מדרגות הפחתה. בשלב הראשון, בחמש השנים הראשונות, משנת 2019 עד 2024, כל מדינה נדרשת בהפחתה מאוד מאוד קטנה של 10 אחוזים בלבד בצריכה שלה. זה נעשה ביחס לחישוב של צריכת בסיס. צריכת הבסיס בין השנים 2011 ל-2013. יש לזה עוד איזשהו צירוף של 15 אחוזים מצריכה ישנה של החומרים הישנים, ה-HFC, וכך קובעים את הכמות. מהכמות הזאת צריך להפחית 10 אחוזים ולאחר מכן, כמו שאתם רואים, בשנת 2024, זה קופץ ל-40 אחוזים וכך הלאה עד הפחתה של 90 אחוזים בשנת 2036.

עובדה חשובה שכולנו חייבים להבין. ישראל לא מייצרת את הגזים האלה. זאת אומרת, אנחנו מייבאים 100 אחוזים מהקררים האלה לישראל. זאת אומרת, כל הפחת היא בסופו של דבר תבוא לידי ביטוי ברישיונות יבוא כי 100 אחוזים מהגזים האלה מיובאים לישראל.

חשוב להבין שההפחתה הזאת, בעצם היישום של מדרגות ההפחתה של אמנת קיגאלי, נדרש כדי שישראל תוכל לעמוד ביעדי האקלים שלה. רק כדי לסבר את האוזן, התרומה של גזי הקירור האלה לסך פליטות גזי החממה של ישראל, עומד על כשישה אחוזים, למעלה מחמישה מיליון טון שווה ערך גזי חממה, ואם אנחנו ניישם את אמנת קיגאלי כמו שאר אומות העולם, בטח ובטח האומות המפותחות בעולם, אנחנו נוכל לתרום בצורה משמעותית ליעדי ההפחתה של מדינת ישראל עליהם היא התחייבה. זה המקום להזכיר במילה אחת שבימים אלו ממש אנחנו, גם במשרד להגנת הסביבה ביחד עם כל השותפים שלנו בממשלה ומחוצה לה, אנחנו עוסקים בעדכון היעדים, בעצם בעבודה מאוד אינטנסיבית לעדכון היעדים ל-2030 ויעדים ל-2050 לכלכלה דלת פחמן. ברור שהמשמעות של העדכון של היעדים האלה שאנחנו נדרשים כחלק מהדרישות על ידי אמנת האקלים, כחלק מההסכמים הבין-לאומיים שישראל מחויבת להם, ברור שאנחנו חייבים ליישם את אמנת קיגאלי. אני רוצה לומר שבשנה הבאה, בוועידת גלזגו, יש ציפייה להעמקה דרמטית של כל הדרישות במסגרת אמנת האקלים ויכול להיות מאוד שהמדרגות שראיתם כאן, שהראיתי לכם בשקף הקודם, יגיעו להסכמה במסגרת הדיונים באמנת האקלים בשנה הבאה, שצריך להעמיק את המדרגות האלה. זאת אומרת, יכול להיות שייכפה עלינו, על ישראל, במסגרת ההסכם הגלובלי למאבק בשינויי האקלים, העמקה של ההפחתה הזאת. זה מסר מאוד חשוב שחייבים להבין.

אני אסיים בזה שאני אומר, למי שלא מתמצא, שהקררים האלה, ה-HFC האלה, משמשים לסוגים שונים. הם משמשים גם למערכות של מיזוג אוויר, כאשר שליש בערך למערכות של מיזוג אוויר - וכמו שאתם רואים, מערכות מיזוג אוויר מתפלג בין המגזר הביתי, מסחרי, תעשייתי ומקורות אחרים – ולמערכות קירור - מערכות קירור זה צ'ילרים, מקררים תעשייתיים ומסחריים וכולי - ולשימושים תעשייתיים נוספים.

אני מסיים כאן. אני רק רוצה להעביר את המסר הכול כך חשוב. האשרור הזה ש-110 מדינות כבר עשו נדרש מישראל. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. היא לא יכולה להרשות לעצמה שלא להתחיל ליישם את מדרגות ההפחתה שנקבעות על ידי אמנת קיגאלי ויכול להיות שהעולם יכפה על כל המדינות, כולל על ישראל, אפילו מדרגות עמוקות יותר בוועידת גלזגו שתהיה בשנה הבאה וזה עקב ההבנה שמשבר האקלים הוא יותר חמור ממה שצפו ב-2016 עת תיקון קיגאלי בא לידי ביטוי.

אם אפשר, אולי עורך דין רן סלבצקי מהמשרד רוצה להוסיף משהו.

בבקשה. אני רק רוצה לומר לכל מי שמשתתף ב-זום שאני רואה את הבקשות שלכם לרשות דיבור וכולם יקבלו.

רן יוכל להתייחס אחר כך. תודה רבה.

בסדר. משרד הכלכלה, רחל גולדשטיין מהלשכה המשפטית. אני מבינה שהסוגיה הזאת של החוק נוגעת לכל שוק מיזוג האוויר בארץ. אני גם רואה את בקשות הדיבור שלכם ואני מבינה שיש כאן בעיה בהכשרת האנשים שאמורים לעבוד עם החומרים האלה, שהם נפיצים יותר, כל הסוגיה הזאת ברורה. אני מציעה שמכל אלה שביקשו רשות דיבור מענפי המזגנים למיניהם, אני לא אוכל לתת לכולם לדבר. אנחנו אחר כך ניכנס לתוכן עצמו ונראה אם יש תיקונים בסעיפים עצמם ואז תוכלו להתייחס.

אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לזאב בר, שהוא הגורם המקצועי אצלנו שמטפל בנושא הזה.

אני רק רוצה להסב את תשומת הלב לכך שבמסגרת זו יש חובת התייעצות עם שר הכלכלה.

ראיתי את המסמך שהם העבירו.

הם העבירו מסמך שהשר הביע הסתייגות מהצעת התקנות וצריך להביא את זה לתשומת הלב.

כן. ממה שראיתי במסמך שהועבר על ידי השר, באמת יש כאן איזושהי התייחסות לכך שחלק מהדרישות למקצוע כגון ההכשרה, צריכים להיות מוסדרות בחקיקת חוק - אני מבינה שהחוק הזה עדיין לא קודם – ואת הדברים האלה צריך לקדם במקביל. אני מבינה את זה ולוקחת את זה בחשבון.

סגן מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה. אפשר להגיד שבין החוליות האחרונות ליישום התקנות אני הרשות המוסמכת שמפקחת על היבוא.

בסך הכול עמדת משרד הכלכלה אומרת שבהחלט תומכים בקידום התקנות במטרה להשיג את הפחתת גזי חממה שזה צעד מובן על פי כל השיח שהציג גיל קודם לכן. אבל אנחנו מציינים שנדרשים צעדי היערכות שיבואו במקביל ליישום התקנות כי התחליפים של הגזים הם ברוב רובם תחליפים דליקים ועבודה טריביאלית עם התחליפים עלולה להיות מפגע בטיחותי. לכן צריך לקדם את התנאים הנלווים כמו הכשרות מקצועיות, תקן של מזגנים, התאמה לדרישות הכבאות וכאשר יהיו כל האופציות הבטיחותיות האלה, אפשר יהיה לעבור לגזים התחליפיים.

ברור אבל אנחנו יודעים שהתקנות האלה כבר בצנרת שנתיים. כלומר, זה לא איזה משהו חדש שנפל עלינו אתמול. אני בתחושה שיש כאן איזושהי גרירת רגליים מצד משרד העבודה כאשר הסעיף הזה עכשיו תחת משרד הכלכלה.

ארבע שנים.

כן. ארבע שנים. אני באמת חושבת שאם לא נעשה איזשהו צעד קדימה, גרירת הרגליים הזאת תימשך. כמה זמן אתם צריכים על מנת שההכשרות האלה יצאו לפועל ואנשים שמוסמכים לכך יעשו את ההתקנות האלה?

צריך לזכור שהגזים החדשים התחליפיים כבר מגיעים לארץ מכיוון שכבר מדינות רבות עוברות לזה.

והמזגנים שלהן פועלים עם הגזים האלה.

כן.

כלומר, בעצם בפועל יכול להיות שיש היום מתקיני מזגנים שעובדים בלי הכשרה מתאימה.

עם החומרים החדשים.

עם החומרים החדשים שטוענים שהם נפיצים יותר. בקיצור, כמה זמן אתם צריכים?

משרד הכלכלה הוא החוליה האחרונה לאישור הרישיונות. לוחות הזמנים בנושא ההסדרה ובנושא ההכשרות, נשמע ממשרד העבודה. לוחות הזמנים של התקינה יבואו בהתאם.

תודה רבה לך. דקלה חורש, משרד העבודה, בבקשה.

אני אשמח להתייחס. נאמר כאן גרירת רגליים ואני רוצה קצת לכפור באמירה הזאת. משרד העבודה עשה עבודה יסודית. סקירה של המצב בעולם, הסיכון שיש כתוצאה מהשימוש בחומרים האלה. המשרד הפיץ כבר בנובמבר 2019 תזכיר חוק שמבקש להסדיר את העיסוק בגזים האלה לפי מדרג של שלושה סוגי מתקיני מזגנים. הנושא בעבודה מול משרד המשפטים ואנחנו מקווים מאוד שבקרוב מאוד תובא טיוטה לוועדת שרים לענייני חקיקה. אני אשמח אם תתנו לגורמי המקצוע אצלנו, אלה שעשו את העבודה היסודית הזאת, להתייחס.

אני יכולה לומר שבשונה מדברים אליהם אתם רגילים, המשרד שלנו כבר תיקף תוכניות לימודים ועדכן אותן לגבי חומרים מסוכנים וכל מיני דרישות. נעשו קורסים ואני אשמח אם תתנו לגורמי המקצוע להתייחס כדי שתבינו מה כן נעשה, וכן נעשה המון.

אם את אומרת שכבר יש קורסים כאלה, אתם לא חייבים את החוק על מנת לעשות את ההכשרה. ההכשרה התחילה?

הקורסים כרגע הם וולנטריים. זה לא מחייב אף אחד לבוא ולעשות את הקורס. אם לא תהיה חובת רישוי, אף אחד לא יבוא להכשרות האלה. אנחנו חושבים שנוכח הסיכון – ועל זה ירחיבו גורמי המקצוע אצלנו - חשוב מאוד שתהיה הסדרת העיסוק ושתהיה חובה לעשות את ההכשרה הזאת ושימור של כשירויות ועדכון של כל מיני השתלמויות שיש בתחום הזה ככל שיש שינויים בכל מיני מערכות קירור.

למי את קוראת גורמי המקצוע?

אסף סגל.

בבקשה. אסף סגל, ראש מטה אגף בכיר להסדרת עיסוקים.

שלום. אני אשמח להתייחס לדברים שנאמרו. כמו שדיקלה אמרה, אנחנו עשינו עבודה מאוד מאוד יסודית. תזכיר החוק פורסם ב-2019. במסגרת תזכיר החוק שפורסם יחד עם טלי... ביצענו סקירה בין-לאומית מקיפה בה אנחנו רואים שרוב מדינות העולם – בדגש על אירופה, ארצות הברית ואוסטרליה – מאתגרות בצורה כזאת או אחרת את העיסוק הזה בשתי דרכים. אם תרצו, אני ארחיב על כך אחר כך.

חשוב להדגיש שאנחנו לא מתנגדים לתיקון התקנות האלה אלא אנחנו חושבים שזה צריך לעבוד יחד עם ההסדרה עקב הסיכון הגדול שהגזים החדשים האלה מביאים לפתחנו.

ברור. אף אחד לא חולק על כך.

ככל שיוסכם שתאריך התחולה יתארך, לנו לא תהיה התנגדות. אנחנו כן חושבים שעקב הסיכון הגלום בכניסת הגזים האלה, חשוב מאוד שהם יוכלו להיכנס לארץ רק אחרי שנסיים את תהליך ההסדרה.

להערכתך תוך כמה זמן תסיימו את תהליך ההסדרה?

אמו שדיקלה אמרה, פרסמנו בנובמבר 2019 את תזכיר החוק. אנחנו העברנו למשרד המשפטים בסביבות חודשיים-שלושה לאחר מכן את כל התיקונים שלנו, כולל הערות, כולל התייחסות להערות הציבור. אנחנו מוכנים. זאת אומרת, האגף והמשרד מוכן לקיים את ההסדרה הזאת.

משרד המשפטים.

שלום. אני מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. אכן קיבלנו את תזכיר החוק יחד עם דוח ריא. קיבלנו אותו במאי 2020. לאחר מכן זה עודכן ב-20 ביוני 2020 יחד עם טבלת הערות הציבור. זה חוק שהוא מעבר לשימוש או הפחתת שימוש אלא הוא גם נוגע לחקיקה שהיא חקיקה פלילית בכל מה שנוגע לאיסור עיסוק, אפילו דרישות של עבר פלילי. יש כאן השלכות לכמה טעמים היינו צריכים לבחון אותם בייעוץ וחקיקה. הנושא על שולחן העבודה אצלנו ואנחנו בהחלט בשיח מתמיד עם משרד העבודה שאני אכן יכולה להעיד שלא זנח את הנושא ואנחנו בשיתוף פעולה אתם.

אנחנו עוד מעט חצי שנה אחר מאי 2020. תוך כמה זמן אתם מסיימים את הסיפור הזה?

העניין הוא שאין קשר ישיר בין הסדרת העיסוק לבין כל הנושא של הפחתת השימוש.

יש. זה חשוב מאוד. הסיכוי של הסדרת העיסוק הזה חשוב מאוד לסיפור של התקנות אותן אנחנו באים להתקין היום. זה צריך ללכת ביחד אם את כאזרחית מדינת ישראל לא רוצה שייווצר מצב שאנשים שהם לא מוכשרים לכך יטפלו בחומרים מסוכנים.

אני מסכימה. אני לא רוצה להביע עמדה עכשיו לגופם של דברים. עד שאין לי עמדה מאושרת, אני לא רוצה להביע עמדה מעבר למה שאמרתי. אני רק רוצה להגיד שאנחנו בשיח עם משרד העבודה. נמסר שאנחנו עד ה-26 נעביר את הכול. לדעתי נעמוד בלוחות הזמנים. גם נקבע אתם ישיבה על מנת לקדם את זה כמה שיותר מהר.

ה-26 לחודש הזה?

כן.

בסדר. תודה רבה. אנחנו מקבלים תמונה היכן הדברים נמצאים. התאחדות קבלני מיזוג האוויר, יובל ברוק, בבקשה.

אם אפשר, אני אשמח לשתף מצגת.

מה אורכה?

קצרה.

בבקשה. יש לך אישור.

דיברו כאן על המסוכנות ורציתי לדבר על כמה דברים שלא דיברו עליהם כאן ונראה לי שגם לא ידברו. יש קשר ישיר בין התקנות שאתם מתכוונים לאשר לבין המסוכנות לעוסקים בענף כי זה בהחלט יאיץ את הקררים המסוכנים ויש לזה קשר ישיר ומיידי. כמובן שזה אותנו כעוסקים בתחום זה מאוד מדאיג. יש לנו קרוב ל-25,000 אנשים שאמורים לעבור את ההסמכות, להכיר את הסכנות ולדעת מה לעשות עם הקררים החדשים.

אני רוצה לדבר גם על למה הקררים האל הנכנסים. הקררים האלה נכנסים גם לייצור של מזגנים שמייצרים בארץ וגם למערכות המותקנות כמענה לשירות. יש דליפות במערכות האלה ואנחנו צריכים לדבר גם על הסתימה של החורים ואומר מה זאת אומרת. הרי הקררים האלה יוצאים ממערכות. כל מה שנכנס מדי שנה נועד לצורכי שירות וזה אומר שאם כוח האדם לא מוכשר לטפל במערכות, בהכרח אותם קררים יוצאים לאוויר ופוגעים. הדרך היחידה שהם יוצאים החוצה, עשינו סקר ראינו ש-51 אחוזים מהתקלות הן תקלות של קרר שנעשו על ידי התקנה לקויה. אם כן, יש לזה חשיבות מאוד מאוד גדולה גם היום.

עוד שני דברים שנראה לי שאתם הולכים לדבר עליהם כאשר אחד מהם הוא הכניסה של גזים מזויפים. אין באמת אכיפה על הקררים שנכנסים וברגע שיהיו תקנות שקובעים את היבוא, אוטומטית תהיה לנו סכנה של מוטיבציה מוגברת להכניס קררים שהם מזויפים ויש לא מעט דוגמאות כאלה שאיתרנו ושוחחנו עם יבואנים.

אתה מציע שנישאר עם הגזים שהם רעים לאטמוספרה שלנו? מה אתה מציע? לא נאשר את התקנות האלה ואתם תמשיכו? יש הכשרות, יש כבר קורסים, אתם יודעים שזה מגיע ולמה האנשים שלכם לא עושים את הקורסים האלה?

אני מסביר. קודם כל, יש כמה דברים ואחד מהם הוא המוטיבציה לעזוב את הכול וללכת ולעשות את ההכשרות שהן וולנטריות.

עוד מעט יהיו תקנות והנה תגיע המוטיבציה.

אנחנו כן מעודדים את ההסדרה וכן מעוניינים שתהיה הסדרה כדי לתת את הכלים הנכונים אבל אנחנו צריכים את עזרת המדינה לעשות את ההשתלמויות כחובה ולעודד את הענף לעשות הכשרות. אנחנו הרי עשינו חלק מההכשרות, הבאנו מגרמניה מדריכים שיעבירו אותן, אנחנו אפשרנו ביחד עם המשרד להגנת הסביבה ויזמנו לימודים כאלה של מורים במכללות השונות ודאגנו לכך שהידע הזה יהיה קיים. הקושי הגדול הוא להביא את האנשים לכיתות. זה הקושי האמיתי וכאן אנחנו צריכים את ההסדרה. ברגע שתאשרו את התקנות, אתם תאיצו את כניסת הקררים המסוכנים, מצד שני את הזיוף של הקררים וכניסה של קררים כי אין פיקוח. המכס היום לא יודע לבדוק את המכלים שמגיעים לארץ.

זה יאיץ את הסדרת השוק הזה. נכון?

ודאי. ההסדרה תאיץ את המיומנות של האנשים להתעסק עם הקררים האלה ולדעת איך לתפעל אותם, איך לאגור אותם ואיך לעשות הסבה ומחזור למערכות. זה מאוד מאוד חשוב כי היום אף אחד לא יודע מה עושים עם הקררים האלה ברגע שהוצאת אותם מהמערכת. זה גם משפר את המיומנות של נזילות הגז וטיפול בדברים האלה.

עוד נושא אחד שחשוב שתדעו. עדיין אף אחד לא מדבר על רגולציה בנושא של כמויות הקרר במתקנים עצמם. כל עוד זה לא קיים, גם לנו יהיה קושי להכשיר את האנשים בנושא הזה. זה אומר שאם מתקן של מערכת קירור מותקנת בתוך בית, מחוץ לבית או על הגג, יש לזה השפעות מבחינת כמויות מותרים של קררים דליקים בתוך מערכת הזאת. לא ראיתי אף משרד שמטפל ברגולציה הזאת ונותן לזה מענה. בכל העולם היצרנים מחייבים מתקינים מוסמכים. כבר היום נכנסו מערכות כאלה של משאבות חום, של צ'ילרים עם קררים דליקים ואני חושב שהקשר הישיר הזה רק יאיץ ואנחנו צריכים להסדיר קודם כל את המיומנות של האנשים ואחר כך לאשר את התקנות כדי שיהיה מענה. שוב, פיקוח על קררים מזויפים שנכנסים פנימה והכשרה של האנשים. כך נצליח ולא נרמה את עצמנו ואת העולם בצמצםו הקררים והמסוכנות שלהם.

ברור. תודה רבה לך. ראם לוט, משרד הפנים, רצית להגיב?

אני רוצה לומר שמשרד הפנים לא מתנגד אלא להיפך, אנחנו בעד החוק וחושבים שזה מאוד חשוב לעשות את התיקון הזה. אין ויכוח על הנושא הזה. הבעיה היא שכאשר רוצים לעשות חוק כזה, חייבים להביא בחשבון את הנושא הבטיחותי ואת הנושא הכלכלי.

הנושא הבטיחותי, אני לא חושב שקיבל מענה מספיק. גם הכבאות כאן ויוכלו להתייחס.

בהחלט. מה הגדרת התפקיד שלך במשרד הפנים?

אני מנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים.

הנושא הבטיחותי, הוא חובה. כלומר, להכניס גזים דליקים לתוך בתים של אנשים - בתעשייה, אני מאמין שיימצא לכך פתרון ברגולציה מתאימה - יש לכך משמעות הרבה יותר חמורה מאשר לתעשייה וצריך לקחת את זה בחשבון. במגזר הפרטי יש לקחת בחשבון את הנושא הכלכלי.

אדוני מודע לכך שהמזגנים החדשים שמיוצרים בעולם כבר מיוצרים עם הגזים האלה? המזגנים שמותקנים היום בארץ, יש בתים שזה מותקן בהם.

מרבית המזגנים שקיימים בשוק, ככל שידוע לי, אני מניח שיתקנו אותי כל אנשי המזגנים למיניהם, הם עם הגזים הישנים.

בסדר אבל ככל שיותר ויותר נקדם וככל שיהיו יותר ויותר מדינות מהן אנחנו מקבלים מזגנים והן עובדות עם הגז הזה, נהיה חייבים להשתמש בזה. אנחנו הולכים לשם.

אני בעד זה שצריך להחליף את הגזים. אין שום ספק שצריך לכונן את התקנות האלה אבל אי אפשר לעשות זאת בלי שכבאות ייתנו את המענה שלהם, שמשרד העבודה ייתן את המענה שלו. כלומר, לא יתכן שמוציאים תקנות ללא הסדרה ותיאום עם משרדים שעוסקים בבטיחות ואחראים על החיים שלנו, של העוסקים במלאכה וגם של האזרחים. עד שלא יסדירו את הנושא מול כבאות ומול משרד העבודה ויוציאו את התקנות של משרד העבודה ויגדירו את הדרישות של כבאות, אז יהיה אפשר להוציא את התקנות האלה. אין ספק שהיה צריך לעשות את זה לפני כמה שנים. לא ברור לי למה זה עדיין לא הוסדר והנושא הבטיחותי הוזנח קצת.

יש גם את הנושא הכלכלי. נכון שהמשק הפרטי מהווה רק 33 אחוזים לפי מה שהוצג במצגת של המשרד להגנת הסביבה, אבל עדיין השוק הפרטי הוא השוק שיותר מתקשה לעמוד בדרישות והם יתקינו מזגנים בלי לחשוב על הנושא הבטיחותי ולא ישקיעו את המשאבים הנדרשים.

איזו השקעה כלכלית?

אני חושב שהעבודה קצת חסרה למרות שעובדים עליה כל כך הרבה שנים.

אני אומרת לכולם. תשמע, זה כל כך הרבה זמן, כל כך הרבה שנים הדבר הזה מתגלגל ובסופו של דבר לא מגיעים לשורה התחתונה. אני מכירה ויודעת שבמדינת ישראל אם אין תאריך יעד, שום דבר לא קורה. היום אנחנו נציג דד ליין. במסגרת התקנות יהיה איזשהו תאריך ממנו יתחיל החוק הזה ועד אז כולם יצטרכו להתיישר לפיו כי אחרת זה לא יקרה. כך זה עובד כאן.

נציג כבאות. סגן טפסר אשריאל אביזמר, ראש ענף חומרים מסוכנים ברשות הארצית לכבאות והצלה.

אני רוצה להודיע הודעה מטעם הוועדה. היום, יום שני, 16 בנובמבר 2020 יתקיים כאן דיון בנושא הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020, הכנה לקריאה שנייה ושלישית, בקשה לדיון מחודש על פי סףעיף 115 לתקנון הכנסת, של חבר הכנסת שלמה קרעי.

שלום לכולם. כבאות והצלה מאוד מברכים על המעבר לקררים שפחות פוגעים בגזי חממה, מברכים על המהלך ושמחים מאחר וזו גם תרומה למניעת שריפות יער. כך זה בכל העולם וגם בישראל. עם זאת, כמו בכל העולם, התהליכים האלה מבוצעים בשיתוף הגורמים שאחראים על הבטיחות. כאשר מדובר בקררים דליקים, צריך לבצע אותם בשיתוף עם הגורמים שאמונים על הטיפול באירוע שריפה, על מניעת דליקות, ובישראל זאת הרשות הארצית לכבאות והצלה.

עד עכשיו זה לא נעשה בתיאום אתכם?

לא. אנחנו מדברים כאן כל הזמן על הסדרת עיסוק ומי שהרים את הנושא הזה וביקש את זה, זה אנחנו. חוץ מהחוק שדיברו עליו קודם, של הסדרת עיסוק שראינו רק את הטיוטה שלו, גם עליו יש לנו הערות. הצעה לתיקון התקן, לא ראינו שיתוף פעולה בכלל. לא דיברו אתנו ולא הייתה כל עבודת מטה שקשורה בבטיחות באש. אולי הייתה, אבל לא אתנו. אולי יש עוד גורמים בארץ שמטפלים בזה. אני לא יודע.

אני יכול לספר שרק ב-2019, לפי נתונים שיש לי, היו 27 שריפות כתוצאה ממזגנים. זאת אומר, מזגנים שנדלקו בגלל תפעול לקוי. בכלל לא קשור לגז. אנחנו מוסיפים לשריפות האלה גם גז דליק והחומרה עולה עשרות מונים.

מה קורה בעולם?

בדקנו את זה. בעולם הכבאים עוברים הכשרות הרבה לפני. לפני חמש שנים עברו הכשרות ב-NFTA בארצות הברית. אותנו עוד לא עירבו בתהליך כדי שנוכל להיכנס אליו.

אם אתם בתוך העניין, כבר למדתם את זה ואתם מודעים לו שנים, כמה זמן אתה צריך כדי לעשות את ההכשרה הזאת לכבאים?

אלה לא רק הכשרות לכבאים. מדובר על שינויי חקיקה פנימיים שלנו שגם הם בוודאי ידרשו ריא.

למה עד עכשיו לא עשיתם את זה? אתם ידעתם שזה בדרך.

ידענו. מי ידעע? ידענו אבל אין לנו את המשאבים, אין לנו את התקציבים לטפל.

לחקיקה? לכתוב חוק? לכתוב את התקנות שלכם הפנימיות של שירותי הכבאות?

כן.

למה צריך לזה תקציבים? יש לכם מן הסתם מחלקה משפטית.

אנחנו יודעים שזה עומד להיות אבל אנחנו לא נמצאים בתוך התהליך. משרד העבודה ומשרד הכלכלה נמצאו בתוך עבודת המטה והשרים שלהם היו צריכים להגיב על החוק הזה, אנחנו לא היינו בכלל בתהליך הזה. היינו כי ידענו מוועדות התקינה והזמינו אותנו לפני שנתיים לאיזשהו דיון בכנסת אבל חוץ מזה לא הייתה עבודת מטה מסודרת כמו שצריכה להיות.

חבל. אני מצטערת לשמוע את זה.

אבל החומרים הדליקים האלה כבר בפנים.

שואל היועץ המשפטי. החומרים הדליקים האלה כבר בפנים, הם במערכת, הם נמצאים ומשתמשים בהם. כלומר, אם יקרה משהו, אתם לא יודעים לטפל בזה?

הזכירו כאן שהחומרים נמצאים. נכון, הם קיימים במערכות שנקראות צ'ילרים. מערכות שנמצאות מחוץ למבנה. כאשר אנחנו רוצים להכניס את המערכות האלה לגזים בתוך המבנה, מדובר על סיכונים הרבה יותר גדולים כולל אווירה נפיצה. בשלב הראשון לפי ההצעה לתיקון התקן, הגזים יהיו פחות דליקים אבל לא מן הנמנע שברגע שתהיה הסדרת עיסוק ייכנסו לשימוש גזים הרבה יותר דליקים ואפילו רעילים.

גם בלי הסדרת עיסוק אין היום שום איסור על מי שמתקין מזגן לומר שאכפת לי מאיכות הסביבה ואני מבקש להתקין לי מזגן עם הגזים החדשים.

יש איסור. תקן רשמי, תקן 994 אוסר להתקין במערכות ביתיות ומסחריות קטנות גזים דליקים בתוך המזגן. יש איסור.

הגזים הספציפיים האלה שאנחנו מדברים עליהם?

כן. אסור.

אם כן, איך נתקדם כאן? אם התקן אוסר את זה, איך נעבור?

יש כרגע הצעה על השולחן לתיקון התקן. אם לה אנחנו מתנגדים מאותה סיבה. אנחנו בעד אבל אנחנו רוצים לעשות את זה כמו בכל העולם ובכל העולם עושים את זה תוך שיתוף הרשויות שאחראיות על בטיחות וטיפול.

אנחנו מדברים על כך שבשנים הראשונות אנחנו מדברים על מעבר של 10 אחוזים עד ל-2024.

השנים הקרובות נגמרות עוד שנתיים וחצי.

נכון. לכן אנחנו מדברים על כך – אתה דיברת על מערכות ביתיות – שמדובר ב-33 אחוזים. זאת אומרת, יש לנו עוד 67 אחוזים בהם אין איסור כזה ובהם יהיה אפשר לקיים את החובה שהאמנה קובעת, להפחית ב-10 אחוזים בשלב הראשון ו-40 אחוזים בשלב השני ועדיין אנחנו לא חייבים להגיע לשוק הביתי. זאת אומרת, יש לכם המון זמן להסתדר.

כרגע אנחנו לא ערוכים. אם הוועדה מעוניינת לקבל את התקנות האלה כשאנחנו לא ערוכים, כמובן שאנחנו נערכים תוך כדי.

אתם לא צריכים להיות ערוכים כי לפי דבריך התקן אוסר את זה. זאת אומרת שזה דבר שאסור ואתה לא צריך להיערך לדבר שאסור.

יש הצעה על השולחן כבר היום לתקן את התקן. עבודת הוועדה המקצועית במכון התקנים הסתיימה.

רצינו לדבר עם מכון התקנים וגם אסף סגל ממשרד העבודה רצה להגיב על הדברים.

אנחנו נשמח להגיב על זה. אני חייב לציין שכמו אמרתי קודם, במהלך כתיבת הדוח שיתפנו את כלל הגורמים הרלוונטיים ונעשו אין ספור ניסיונות לשתף גם את כיבוי אש בתהליך, כולל שיחות אישיות עם חיים תמם ועם אשי. אנחנו חייבים לציין שתוכנית הלימודים עצמה, בעקבות ההערות שלהם, תוקפה והוכנסו לתוכה תכנים של כל מה שקשור לכיבוי אש וכיוצא בזה. לכן לא כל כך ברורה לי האמירה שהם לא שותפו בתהליך. הם שותפו לאורך כל התהליך ואפילו הטמענו את ההערות שלהם לתוך תוכנית הלימודים.

אני אתקן. בתהליך של הסדרת עיסוק שותפנו וגם על זה יש לנו הערות. ההערות הן בעיקר על האכיפה ופחות על ההסדרה עצמה. בתהליך התקנות האלה, של פרוטוקול קיגאלי, חוץ מפגישה אחת לני שנתיים, לא שותפנו ובתהליך של התקן, של שינוי התקן, גם לא שותפנו.

בכל מה שקשור להסדרה, הם שותפו.

התקנות האלה לא עוסקות בבטיחות. התקנות האלה לא מסדירות ענייני בטיחות. ענייני בטיחות מוסדרים בשני הסדרים אחרים, בנושא שרוצים להסדיר את העיסוק, המדינה, הממשלה רוצה להסדיר את העיסוק, ומצד שני, כפי שאדוני אמר, בתיקון התקן. בשני התהליכים האלה אני מבין שאתם שותפים.

בתיקון התקן אנחנו לא שותפים. חוץ מפנייה לשר והתגובה שלנו.

אם פניתם לשר, זה אומר ששיתפו אתכם. כלומר, ביקשו את תגובתכם.

שאלו אותנו והתנגדנו עד לסיום התהליך.

אז אתה לא יכול להגיד שאתם לא משותפים. זה שאתם מתנגדים, זה לא אומר שאתם לא שותפים. זה אומר שאולי אתם מתנגדים אבל לא אומר שאתם לא שותפים.

לא שותפנו בתהליך. שאלו אותנו בסוף תהליך. זה שונה.

תודה. יש לנו את מכון התקנים?

כן. המהנדס הראשי של המעבדה למכניסה והידרוליקה. מבחינת מכון התקנים, אנחנו ניערך במועד שייקבע. כרגע ההצעה לשינוי התקן שתאפשר את השימוש בקרר R-32 שהוא הקרר המדובר, נמצאת על שולחנו של הממונה על התקינה. ביקשנו זמן התארגנות של שנה כדי להכשיר את המעבדה שלנו לבצע את הבדיקה הזאת. בסך הכול צריך להבין שמדובר כאן על גז נפיץ ואנחנו צריכים להיערך כדי שבמצב של אי התאמה המעבדה לא תעלה באוויר. אנחנו נהיה מוכנים במועד שייקבע בהנחה שייתנו את מענה ההתארגנות המתאים.

אני מבקש את תשומת הלב שבוועדה מקבילה של הכנסת, בוועדת הכלכלה, מדברים על סוגיה אחרת אבל קשורה לנושא, סוגיית מקדם היעילות של המזגן. למעשה הבדיקה בין היתר בודקת את מקדם היעילות ושם מדובר על מהלך שמאפשר הצהרות של יבואנים או יצרנים בלי צורך לתקף על ידי מעבדה, על ידי איזשהו גורם בלתי תלוי. אם המהלך ההוא יקרה, אני מניח שהמכון ושאר המעבדות המתחרות בארץ – יש מספר מעבדות פרטיות שעושות את אותה עבודה – אני מניח שהמוטיבציה הכלכלית להקים מבדקה בארץ תפחת.

תודה רבה. בועז ברזילי מאיגוד לשכות המסחר. אחר כך גיל פרואקטור יגיב על כל מה שנאמר כאן ונתחיל בהקראה.

תודה רבה כבוד היושבת ראש. יש הרבה אנשים שרוצים לדבר ולכן אני אהיה מאוד קצר ואומר רק מה שלא נאמר. אני אומר שגם אנחנו מברכים על כך ואני גם אומר שמבחינה עסקית, מאחר שמרבית המדינות המפותחות אתן אנחנו מקיימים קשרים מסחריים מתחילות במעבר, גם אנחנו רוצים להתחיל במעבר ולא להגיע למצב שחסר גז או חסרים חלקי חילוף וכולי. אם כן, אנחנו בהחלט מברכים. אנחנו גם רוצים למכור מזגנים טובים וירוקים ורוצים שהדבר הזה יקרה בתהליך נכון.

אני רוצה להעיר את תשומת לב הוועדה לנושא של 10 אחוזים. עשרת האחוזים המדוברים מכסים את צריכת הבסיס בשנים 2013-2011 ובשבע השנים האחרונות היבוא של המזגנים וכמות המזגנים הפעילים עלתה לאין שיעור וגם בכל שנה היא עדיין עולה.

עולם מתחמם. צריך מזגנים.

בפועל ההתמקדות היא בהרבה יתר מעשרה אחוזים. אני מבין את הצורך או את הרצון לעבוד במקביל אבל ההבנה שלנו שההדרגתיות הזאת שהוגדרה בתיקון קיגאלי היא בשביל להתמודד עם יבוא ועם מלאים ועם מלאים של חלקים שמזמינים ושל גזים ואנחנו צריכים את ההדרגתיות הזאת.

אבל היא קיימת בתקנות של קיגאלי.

היא קיימת אבל אנחנו כבר בדרך ואנחנו מאוד חוששים. תראו, בסוף הדבר הוא פשוט. הכול מתחיל בחוק הסדרת המקצוע.

אנחנו לחלוטין מבינים את זה אבל אני חושבת שהתקנות שנתקין היום ייתנו את האינסנטיב שכנראה היה חסר עד עכשיו לגמור את הסיפור הזה של הסדרת המקצוע הזה.

בהחלט, אבל אנחנו רק רוצים להגיד שזה לא תלוי בנו. יש לנו סימוכין שמיוני 2017 פנינו למשרד העבודה וביקשנו להתחיל לקדם. הדבר הזה לגמרי תלוי בעבודת הממשלה. אנחנו חוששים שתקבעו כאן איזשהו דד ליין, כמו שאת אומרת כדי להניע את כולם, ויש בזה גם משהו נכון אבל סוף זה קשה מאוד להביא את זה לוועדת שרים לענייני חקיקה ואני מאמין ששם הדברים תקועים. אפשר לקבוע תאריך אבל הדבר הזה לא יעלה ואנחנו לא יודעים מה יהיה. הזמן עובר, כמו שעברו שנים עד עכשיו ולפעמים יעברו שנים בלי שהסדרת המקצוע תעבור.

אני מבינה את זה אבל מצד שני אי אפשר - אתה יודע שהמערכת הפוליטית משותקת כאן כבר שנים – להגיד שלא נקדם שום דבר כי אנחנו לא יודעים מה יהיה.

יש לנו הצעה שאני חושב שהיא מידתית. אנחנו מבקשים להחריג את תחום המזגנים הביתיים בתנאי – לא בזמן – שברגע שיש הסדרת המקצוע, מצדי מחר בבוקר נתחיל להפעיל ולעשות את המעבר הזה בהדרגתיות הנדרשת. בגלל כל הסכנות שמתעוררות כאן, הסקטור הזה של המזגנים הביתיים, להבדיל ממזגנים מוסדיים שעוסקים בהם אנשים שמוכשרים, התחום של המזגנים הביתיים הוא פרוץ. כמו שנאמר, אם יהיה צמצום בלי עדכון התקן ולא יאפשרו להביא גז חדש, השוק יעשה את שלו וייבאו את הגז החדש גם לסקטור הביתי ובלי ההכשרות הנדרשות. הסכנה תהיה בתוך הבתים של הציבור.

תודה. היועץ המשפטי, להצעה הזאת.

אני סבור שאין לתלות בין שני הדברים. ההכשרות שנדרשות, גם לפי מה ששמענו מנציג החברות וגם מנציגים אחרים, אכן נדרשות הכשרות אבל הן נדרשות בראש ובראשונה לטובתם של מתקיני המזגנים עצמם. יש להניח במידה רבה של ודאות שאם הם יהיו מודעים לתקנות הצפויות להם בעיקר בתהליך התקנת המזגנים עם הגזים המדוברים, הם ישמחו לעבור את ההכשרות בהן מדובר שניתנות על ידי משרד העבודה. לכן השאלה אם צריך להסדיר את המקצוע הזה או לא, היא שאלה שחורגת הרבה מעבר לאלת העבר לגזים דליקים מהסוג הזה והיא לא על שולחננו. היא שאלה שיש בה פנים לכאן ולכאן. יש לה הרב היבטים וכפי שנאמר על ידי נציגת משרד המשפטים יש היבטים פליליים ושאלות רבות שלא קשורות לעניין בו מדובר כאן. לכן אפשר לתת איזושהי תקופת היערכות לכל המערכת. אני מניח שאיגוד לשכות המסחר ישמח לתת את ההסברה הנדרשת לחבריו בקשר לתקנות הצפויות.

ברור אבל זה לא אחראי. אלקטרה או החברות הגדולות כמו תדיראן, כבר עכשיו עושות הכשרות לטכנאים שלהן אבל בעיה היא שאם לא נוכל לייבא את הגז החדש – שכרגע התקן לא מאפשר את זה, זה תלוי בתקן ותלוי בהסדרת המקצוע – ואם הדומינו הזה לא יקרה, ייווצר מחסור בגזים הקיימים. 10 אחוזים לפי הבסיס של 2013-2011, כבר ב-1 בינואר יהיה מחסור חמור ולוואקום הזה, היכן שהחברות הגדולות המוכרות לא יעזו לקחת סיכון, ייכנסו אנשים שיש להם פחות מה להפסיד וכאן הסכנה כי אלה לא רק טכנאים אלא אנשים שיכניסו את המזגנים האלה לתוך הבתים. כפי שנאמר, במקביל ועדת הכלכלה מקיימת דיון במציאות אנרגטית שהיבוא יהיה על בסיס הצהרת היבואן ולא על בסיס בדיקה.

לכן אני אומר בואו נחריג את נושא המזגנים הביתיים. זה נדבך של שליש. נתנה אותו בהסדרת המקצוע שיאפשר גם שינוי התקן ביבוא הגז החדש בצורה שהיא מוכרת, מסודרת ואחראית. אנחנו חייבים להיות כאן אחראיים, עם כל הרצון לשים דד ליין, וגם אנחנו שותפים לרצון הזה. צריך לעשות את זה בצורה אחראית ובטח לא לשים את העוסקים כמנוף לחץ בין משרדי הממשלה או בין עבודת הממשלה. יש כאן ועדה שסוף סוף מכנסת את כל הגורמים, אז בואו נעשה את הפיקוח הזה. אנחנו אתכם. אנחנו חושבים שזה נכון.

שלומי אביסרור, משרד הכלכלה, אתה רוצה להגיב על הדברים האלה?

שלום. אני מהממונה על התקינה. אני אחראי על נושא החשמל שהוא תחת תחום אחריותי. רציתי להוסיף מבחינת לוחות זמנים של הסרת האיסור בתקן לשימוש בגזים דליקים. כרגע, כפי שנאמר, אמור להגיע לשולחננו גיליון תיקון שיאפשר את השימוש בגזים דליקים והכוונה שלנו לעשות את זה בסנכרון עם הסדרת העיסוק. כל הזמן אנחנו מנסים להיות בתיאום עם הסדרת העיסוק ולא להכניס את זה לתוקף לפני שהעיסוק מוסדר.

צריך להבין שכדי להכניס לתוקף את גיליון התיקון הזה זה לוקח זמן. כל התהליך של ההכרזה דורש התייעצות עם המשרדים האחראיים כמו משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, רשות הכבאות שמתנגדים ואמרו זאת. מבחינתנו, יגיע אלינו התקן, גיליון התיקון צריך להגיע אלינו עד סוף החודש. כל התהליך הזה אמור לקחת במקרה הכי טוב חצי שנה ואת זה צריך לקחת בחשבון. אם נרצה להכריז על השינוי הזה, זה ייקח לפחות חצי שנה.

בסדר. גיל פרואקטור, אתה רוצה להגיב על מה שנאמר עד עכשיו? אני רוצה התייחסות ספציפית להצעה להחריג את המזגנים הביתיים בשלב הראשון.

אני אתייחס ממש בקצרה. אני רוצה קודם כל לומר שחשוב להבין שכבר היום יש אלפים רבים, עשרות אלפים, של מקררים, מזגנים וצ'ילרים בארץ עם הגזים החדשים. אנחנו יודעים ורואים שבעקבות ההיערכות בעשור האחרון אירופה, ארצות הברית, אוסטרליה ומדינות רבות אחרות כמו קוריאה, הסירו קווי ייצור לגזים החדשים. זאת אומרת, בקרוב אם נרצה לייבא מקררים או מזגנים, הם יהיו עם הגזים החדשים כי זה הדיפולט ולשם היצרנים הגדולים עוברים.

אנחנו חושבים שחייבים לאשר את התקנות היום. היינו בקשר עם הגורמים ואנחנו מוכנים שתהיה דחייה, כמו שהוצע, בכניסה של התקנות לתוקף. אנחנו מציעים את ה-1 בינואר 2022 שאז זה ייכנס לתוקף. זה יותר ממספיק זמן לאשר את התקנות של משרד העבודה והרווחה. חשוב כמובן לקבוע לוחות זמנים ברורים על מנת שזה יקרה אפילו לפני המועד. אני חושב שכאן הכדור נמצא, להבנתי, במשרד המשפטים.

אני לא חושב שזה נכון להחריג את הסקטור הביתי או סקטורים אחרים. התקנות האלה של משרד העבודה מטפלות בזה. התקן שמכון התקנים סיים את העבודה המקצועית עליו מסדיר את הטיפול הזה, את אופן הטיפול, ולכן אין סיבה שישראל תהיה שונה מ-109 מדינות אחרות שכבר עשו את זה. אני מזכיר שהעולם עמוק עמוק בפנים. היבואנים שירצו לייבא, הם פשוט לא יוכלו לייבא את הגזים הישנים ולכן אין טעם לעשות את זה. אני מציע לאשר את זה היום ולקבוע לוחות זמנים לאישור.

יונתן אייקנבאום, אתה תקבל דקה ואנחנו מתחילים את ההקראה.

תודה רבה. גם אני אומר שאנחנו מבקשים את אישור התקנות היום. יש גרירת רגליים של שנתיים. הנוכחים מסביב לשולחן מציפים בעיות שאנחנו לוקחים אותן מאוד ברצינות ונכון להתייחס אליהן ברצינות, אבל יחד עם זאת דבר עוד יותר רציני הוא משבר האקלים שלא יכול לחכות ואני לא הרגשתי מטעם הנוכחים את הדחיפות שיש סביב המשבר הזה והצורך להתייחס אליו במלוא הרצינות. בבקשה, מספיק לגרור רגליים. אם יש בעיות, נרתם, נשתף פעולה, נעשה כל מה שצריך אבל לאשרר היום. תודה.

כיוון שיושבת ראש הוועדה כן לוקחת ברצינות את משבר האקלים, אנחנו מתחילים בהקראה של התקנות.

תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) (תיקון), התשפ"א-2020

בתוקף סמכויותי לפי סעיפים 10, 12 ו-17 לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (להלן – החוק), ולפי סעיף 10א לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, בהתייעצות עם שר הבריאות, עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועם שר הכלכלה והתעשייה לפי סעיף 13 לחוק, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקינה תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 1

בתקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס"ד-2004 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, אחרי "האוזון הסטרטוספרית" יבוא "או משום שהם גורמים או עלולים לגרום לשינוי באקלים או במזג האוויר".

כאן אנחנו מתקנים את מטרת התקנות שמטרתן גם לטפל בהגנה מפני שינויי אקלים ומזג אוויר.

2. תיקון תקנה 2

בתקנה 2 לתקנות העיקריות -

(1) בתקנת משנה (א) -

(1) במקום ההגדרה "רישיון יבוא "יבוא"

""רישיון יבוא" – כהגדרתו בצו יבוא חופשי, התשע"ד-2014.

(2) במקום ההגדרה "רישיון יצוא" יבוא:

""רישיון יצוא" – כהגדרתו בצו יצוא חופשי, התשס"ז-2006".

(2) במקום תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב) לכל מונח אחר בתקנות אלה תהיה המשמעות שיש לו בפרוטוקול מונטריאול, כפי שתוקן עד למועד תחילתן של תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון (תיקון), התשפ"א-2020".

אנחנו כאן מתקנים תיקונים טכניים בהגדרות של רישיון יצוא ויבוא בעקבות שינויי חקיקה שקשורים ביבוא ויצוא ואנחנו מעדכנים שההגדרות של תקנות אלה יהיו ההגדרות המעודכנות של האמנה.

בעז ברזילי מבקש להגיב להצעה להחיל את התקנות למועד נובמבר 2022.

3. תיקון תקנה 3

בתקנה 3 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (ג), במקום המילים "בקבוצה 7 ובקבוצה 8" יבוא "בקבוצות 7, 8 ו-9".

(2) בתקנת משנה (ג1) אחרי "הידרוכלורופלורוכרבונים (HCFCs) " יבוא "או הידרופלורוכרבונים (HFCs)" ובמקום "של התוספת השלישית" יבוא "או לחלק א'1 של התוספת השלישית, לפי העניין".

(3) בסופה יבוא:

"(ה) כמות הצריכה של כלל החומרים המפוקחים המפורטים בקבוצה 9 בחלק ב' בתוספת הראשונה במשך שנה, לא תעלה על הרמה המותרת כמפורט בטור ג' של חלק א'1 לתוספת השלישית, ותופחת לפי לוח הזמנים המפורט בטור א' בחלק א'1 לתוספת השלישית".

זה בעצם לב התקנות. כאן אנחנו מוסיפים לתקנות את קבוצת החומרים שצריכתם תוגבל ומפנים לתוספת בה יש את מדרגות ההפחתה. זה חלק א'1 לתוספת השלישית שמונה את השלבים של 10 אחוזים עד 2024, 40 אחוזים וכולי. בעצם התקנה הזאת קובעת שבתקופת ההפחתה הזאת יחולו ההגבלות שנקבעו על הייצור והיבוא של אותם חומרים כפי שמפורטים בתוספת.

4. תיקון תקנה 4

בתקנה 4 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א), במקום "בחלקים א' ו-ב' לתוספת השלישית" יבוא "בחלקים א', א'1 או ב' לתוספת השלישית, לפי העניין".

(2) בתקנת משנה (ג), בסופה יבוא "דיווח בדבר סך הכמויות שחולקו בכל חלוקה יפורסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעייה בסמוך למועד החלוקה".

כיוון שמדובר בראש ובראשונה בישראל ביבוא חומרים, התקנה קובעת שחלוקת המכסה הכוללת של החומרים שניתן לייבא, חלוקת הכמות המקסימלית לסוגי החומרים ולכמויות שלהם, נקבעת על ידי הרשות המוסמכת במשרד הכלכלה ומחולקת פעמיים בשנה. כאן אנחנו מוסיפים שזה יחול גם על החומרים האלה ושהמכסות האלה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד כדי שהציבור ומי שירצה לייצר את הגזים האלה בעתיד, גם ידע את הכמויות.

5. תיקון התוספת הראשונה

(1) בחלק ב' בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:

קבוצה 9.

יש כאן את רשימת החומרים החדשים.

כפי שאתם רואים, בטור ג' של התוספת הזאת מסומנת ההשפעה הסביבתית שלהם לעומת CO2. מולקולה, כפי שאמר דוקטור פרואקטור, החומר הראשון לתוך הדוגמה, ההשפעה שלו על פליטות גזי חממה היא פי 1,100 מההשפעה של CO2.

יש כאן גם הגדרה לזה.

"פוטנציאל התחממות גלובלית ל-100 שנה" – מספר המבטא את מידת ההשפעה האפשרית של חומר מפוקח על ההתחממות הגלובלית, באופן יחסי להשפעה של פחמן דו-חמצני, המוגדרת כ01 (GWP)".

תיקון התוספת השלישית

(1) בתוספת השלישית לתקנות העיקריות –

(1) בחלק א', במקום "המפורטים בטור ג' בתוספת זו" יבוא "המפורטים בטור ב' בחלק זה".

(2) אחרי חלק א', יבוא:

חלק א'1.

זה לוח הזמנים.

לוח הזמנים להפחתה. כאן אנחנו נתקן בשורה הראשונה, במקום 2019 יבוא המועד שאתם תקבעו לתחילת התקנות.

יש כאן את ההגדרות מהי הכמות המרבית לצריכה ומה זה טון שווה ערך פחמן דו חמצני.

"כמות מרבית לצריכה" – מחושבת על ידי הכפלת כמות הבסיס של HFCs באחוזי ההפחתה המפורטים בטור ב' בחלק זה, בהתייחס לתקופות הזמן שבטור א' והפחתתה מכמות הבסיס.

"טון שווה ערך פחמן דו חמצני" – יחידת מידה המתקבלת כתוצאת המכפלה של כמות החומר ביחידות משקל של טון בפוטנציאל ההתחממות הגלובלית ל-100 שנה שלל אותו החומר".

6. תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021).

לוחות הזמנים שנקבעו כאן, הם נקבעו בהתאם לאמנה. מ-2024 המדרגות קבועות כמו באמנה. המשחק הוא עד 2024.

בעז ברזילי ביקש להגיב ואחר כך זאב ברל.

אני רוצה לחדד את הבקשה שלנו להחריג את המזגנים הביתיים.

על זה כבר דיברת. אנחנו לא נחריג אותם. אני מצטערת.

ביחס להקראה. מתוך הטבלה הגדולה, בסעיף 5(א), תיקון לתוספת הראשונה, יש שני גזים שהם למעשה מהווים הגז של המזגן הביתי. אולי אפשר להוסיף סייג רק לגבי שני הגזים הספציפיים הללו שהם לא רק תלויים בזמן אלא תלויים גם בתנאי מקדים שהוא הסדרת המקצוע. אני חושש מהמצב הזה שיעבור זמן.

אני לא יכולה להגיד לך שאני לא חוששת אבל מצד שני אני עוד יותר חוששת מגרירת הרגליים שתמשיך ואם אנחנו לא באמת נשים לזה סוף, אני מצטערת אבל זה רק מה שבעצם יביא להסדרת המקצוע הזה אחת ולתמיד. אנחנו חייבים לשים לזה דד ליין.

אין דד ליין.

זה פשוט עניין של מידתיות, כי רק בעניין של המזגנים, להתלות את זה לא רק בזמן אלא גם בתנאים. לגבי כל יתר המזגנים שהם הרוב, כן לקבוע דד ליין ואחוזי הפחתה וכל מה שקובעים. פשוט עניין של מידתיות. הנושא הזה כל כך דרמטי לביטחון הציבור וגם אנחנו כעוסקים, אין לנו שום דבר לעשות עם זה. זה הכול עבודת הממשלה. אנחנו עכשיו נתחיל להיות בסד זמנים שהוא לא תלוי בנו. כמו שמ-2017 אנחנו מכנסים ישיבות גדולות עם כל המשרדים אבל זה לא בידיים שלנו לקדם את זה. אנחנו נמשיך לעשות את זה אבל אני חושב שזה לא מידתי לשים אותנו בעמדה הזאת שיש לנו איזשהו תאריך שהוא לא תלוי בנו.

אני יכול להגיד לך שאנחנו נתמוך בהסדרת המקצוע גם אם יהיו שם דברים שאנחנו לא נאהב. מבחינה מהותית אנחנו לא נעצור את זה.

תודה.

אני אתייחס לעניין המידתיות כי זו טענה משפטית כביכול. זה לא שזה לא תלוי בעוסקים. העוסקים בהחלט יכולים לפעול להכשרת העובדים שלהם או אם הם עוסקים בעצמם, להכרתם העצמית.

אבל התקן. אי אפשר לייבא F-32 ומזגן ביתי.

זה נכון.

כבר מכשילים את העובדים. הבעיה היא שאי אפשר לייבא.

אם אי אפשר לייבא, אתה יכול להמשיך לעשות את העבודה שלך באמצעות הגזים שאפשר לייבא אותם וכאשר יתאפשר לייבא את הגזים החדשים, תשתמש בהם. כרגע אתה לא יכול לייבא את הגזים האלה. כרגע, עד 2024 לפחות אין מגבלה אפקטיבית על השימוש שלך בגזים הקיימים.

יש צמצום. זה יגרום מחסור. מה זאת אומרת אין הגבלה? 10 אחוזים לפי צריכת הבסיס של 2013-2011, זה צמצום מאוד גדול כבר בינואר 2022.

רק שליש. אין בעיה.

יש בעיה כי השליש הזה הוא 100 אחוזים השוק עליו אני מדבר.

יש להניח שבתקופה הזאת, כפי שאמר נציג מכון התקנים - - -

אם יש להניח, תכתוב את זה בתקנות. גם אני חשב שיש להניח אבל אני לא רוצה להיות בעמדה שאני מחויב למשהו שאין לי שליטה עליו. אף אחד לא יודע מה יהיה המצב הפוליטי. בוא נשים את זה בהינתן. מצדי מחר בבוקר בואו נתחיל, רק שהתנאים המקדימים האלה יהיו.

שליש מהשוק. את ההכנסה של ה-10 אחוזים אפשר לעשות ב-60 אחוזים האחרים.

בדיוק, או אחוז גבוה יותר מ-60 האחוזים האחרים.

בפועל זה מה שיקרה.

דבר נוסף שאני יכול לומר הוא שאם ייווצר מצב באמת חסר פרופורציה בו ייווצר מחסור אקוטי ביבוא, מה שאי אפשר לחשוב שזה יקרה, אבל אם דבר כזה יקרה, השר/ה להגנת הסביבה תמיד מוסמך לבוא לוועדה ולבקש את תיקון התקנות.

אתם שולחים אותנו העוסקים ולקחת חברות לובי כדי להגיע לשר ברגע האחרון כשהכול בלחץ. למה להתנהל כך? אנחנו יושבים כאן בוועדה.

כי הדבר הזה נמשך כבר שנים וצריך לשים לזה סוף אחת ולתמיד.

נכון, אבל רק לנושא של המזגנים, רק אותו להחריג. לא לבטל את סך כל הצריכה. אם זה 10 אחוזים בכל ואנחנו בשליש רוצים להחריג, אז תחריגו ב-20 אחוזים לשאר הדברים, למערכות שכן יש בהם טכנאים מוסמכים ושאין הגבלה של התקן. הרי התקן מגביל יבוא של 32 רק לצריכה ביתית, עד 18 קילוואט. אפשר לקחת את זה במקומות אחרים שכן מותר לייבא ושם להגביר את אחוזי הצמצום, אם משרד הכלכלה או משרד העבודה רואה את זה לנכון.

שתי דקות הפסקה.

אנחנו לא חושבים שצריך לבצע את ההחרגה הזאת. יש היום מלאים. אני רוצה להזכיר או לומר שגם יבוא בכמות גדולה מתוך ציפייה לאישור התקנות האלה בשנתיים האחרונות, ובוודאי ש-10 אחוזים הפחתה זו הפחתה מאוד מצומצמת. לכן העולם, לכן האו"מ שקבע את המדרגות האלה, הם קבעו מלכתחילה 10 אחוזים. לכן אני חושב שזה ישדר את המסר הלא נכון אם נתחיל לבצע כאן החרגה של המגזר הביתי, של המזגנים. אני חושב שזה לא נכון. אנחנו חייבים להשאיר את התקנות כמו שהן. אמרנו שאנחנו מוכנים ותומכים בזה שזה ייכנס לתוקף עוד שנה, ב-1 בינואר 2022, וזה יותר ממספיק זמן לאשר את התקנות של משרד העבודה. אני לא רואה שום הצדה ושום הגיון, אני חושב שבסוף זה יפגע ביבואנים עצמם בניגוד למה שנאמר כאן כי פשוט הם לא יוכלו לייבא או שהם יצטרכו לשלם הרבה יותר כסף כדי לייבא מאותם קוויי ייצור שעדיין נותרו עם הגזים הישנים. זה פשוט לא נכון, זה בניגוד לכל הגיון ולמה שקורה בעולם. אני מבין את הדאגה מגרירת הרגליים בממשלה אבל אני אומר שאישור התקנות היום יאיץ את האישור של התקנות של משרד העבודה.

לכן אני מבין את הדאגה של בעז. אני חושב שהפתרון הוא בדיוק לקבוע את ה-דד ליין היום כפי שאמרה היושבת ראש.

משרד העבודה, דיקלה חורש.

אני אשמח להתייחס. לא מדובר בתקנות אלא מדובר בחקיקה ראשית. אנחנו לא יכולים להתחייב על מועד של מעבר של חוק בכנסת. אנחנו יכולים לומר שאנחנו נפעל לקידום העניין יחד עם משרד המשפטים. מעבר לזה, אנחנו לא יכולים להתחייב שחקיקה שצריכה לעבור בכנסת וצריכה לעבור ועדת שרים, תיכנס לתוקפה תוך שנה.

אני רוצה להבהיר את הדברים. אנחנו כמובן שומעים את הכול ואנחנו פועלים במרץ, בניגוד למה שנאמר כאן. אנחנו כן רואים את החשיבות, כן פעלנו ואנחנו נפעל כדי להביא את הדברים לאישור ועדת שרים אבל זה מותנה בעבודה מול משרד המשפטים ומה שיעלה שם.

שאלה אליך וגם לנציגת משרד המשפטים. לאיזה לוח זמנים אתן יכולות להתחייב להבאת הצעת חוק מגובשת לוועדת השרים לענייני חקיקה?

משרד המשפטים על הקו. אני מבינה, לפחות ממה שנאמר לנו, שנעבוד בשבועות הקרובים כדי לגבש את התזכיר לכדי טיוטה או לראות מה ההערות של משרד המשפטים ולהמשיך משם. זה מה שיש לי לומר כמשרד העבודה.

תני לנו הערכה של לוח זמנים לדבר הספציפי הזה, לחוק ההסדרה הזה.

לאחר שנקבל את התייחסות משרד המשפטים, אנחנו מתכוונים לפעול בדחיפות הראויה ולהביא את זה לאישור ועדת שרים, ככל שאין כאן הערות מהותיות ששוללות משהו שקשור להסדרת העיסוק. אנחנו חושבים שצריך להסדיר, הכנו תזכיר חוק, העברנו את זה להערות כל משרדי הממשלה, כל הציבור הרלוונטי, כל מי שנמצא כאן בדיון, רובם, העבירו הערות, שמענו אותם, הטמענו נוסחים. אני רוצה להבהיר שכל מה שמצוי בשליטתנו, אנחנו מנסים לעשות. אנחנו בליבון מול משרד המשפטים ואנחנו, ככל שזה תלוי בנו, נביא את זה בדחיפות הראויה לוועדת שרים אבל אנחנו בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים ונפעל מולו.

אני רוצה להבהיר. האמירה שתוך שנה תעבור חקיקה של דברים שלא תלויים במשרד, כמובן זה זמן היערכות טוב אבל אלה דברים שתלויים במשתנים אחרים כמו כמובן בכנסת.

ברגע שיש דד ליין, הדברים האלה מקבלים קדימות ולא יושבים על איזה שולחן ומחכים למשיח. אז זה קורה. אין ברירה. כך הדברים קורים.

נכון, אני מבינה את הדברים.

אני מקבלת כאן הרבה פניות מיצרנים. אני אתן לאחד לדבר. דני וקנין, בבקשה. אני מתנצלת, אני לא יכולה לתת לכולם כי אנחנו בסד זמנים.

תודה על זכות הדיבור. בסך הכול כיצרן מוביל בישראל – אנחנו גם יבואנים גדולים אבל יש בסך הכול מעט מאוד חברות יצרניות בישראל – אני רוצה להסב את תשומת לבכם לעניין שהגבלת השימוש בקרר של 410, בלי היכולת להביא R-32, או לייצר או למכור בגלל שאין תקן, ייצור מצב שאני במפעל שלי לא אוכל להעסיק את העובדים כי אין לי גז, אם אין לי גז אני לא יכול לייצר, וגם אם אני יכול להתחיל לייצר ב-R-32, אני לא יכול למכור ואין לי מה לעשות עם מה אני אייצר. הכול קשור בכל.

לכן חשוב שתביני כבוד היושבת ראש שאם אנחנו לא משחררים את התקן ולא דואגים להסדרה ודואגים להפעיל לחץ לעבוד כי אנחנו כבר יותר משנתיים עולים לירושלים, חוזרים מירושלים ושום דבר לא קורה, אנחנו נגיע למצב שבסוף ההחלטה הכי קלה היא להגביל את כמות הקרר כי זה הכי פשוט וזה לכאורה מעמיד אתכם בסימן שאתם עומדים בתקנות אבל פוגעים מאוד בתעשייה בישראל.

התקן כבר מוכן. שמענו שהתקן תכף מוכן. אתה זוכר שאנחנו מדברים רק על 10 אחוזים בשלב הראשון.

כן. אבל אני חייב לומר לך משהו שנאמר ולא שמתם לב עד היום. יש חברות שמאז 2013-2011 מייצרות 300 אחוזים מהמספרים שהם היו ב-2011. שוק המזגנים עלה מאזור ה-300, 500 אלף מזגנים בשנים האלה לכמעט מיליון השנה. זה א ומר שאם אני היום מקבל הצעה על בסיס 2013-2011 והפחתתם רק 10 אחוזים, הפחתתם לי דה פקטו משהו כמו 50-40 אחוזים. תעשו את המתמטיקה. אני לא אוכל לעמוד בזה. אי אפשר לעמוד בזה. המפעל שלי מייצר מאות אחוזים ביחס לאותן שנים. אפשר לבדוק את מה שאני אומר.

אבל זאת ההתחייבות הבין-לאומית. ישראל צריכה לעמוד בה.

אני מבין. לכן אני אומר שהעומס עלינו או הלחץ בהפחתה הוא ענק כשאין לי רגולציה שמאפשרת לי להתחיל לייצר ולמכור עם הגז החדש. אני לא אומר לא. אני רק אומר שתוודאו שיש תקן ואני יכול לייצר ולמכור.

אנחנו הבנו ממכון התקנים שהתקן תכף מוכן.

הוא אמר חצי שנה.

חצי שנה עד שהתקן יהיה מוכן?

כן. הוא אמר חצי שנה להשלים את כל התהליך.

לגבי ההסדרה, אנחנו לא יודעים.

אנחנו לא יודעים.

שמעתי את כולכם ברוב קשב. מדובר בסוגיה כאשר הדברים תלויים אחד בשני ושינוי ההסדרה וכל הנושא של ההסדרה של הנושא הזה גם על לימוד השוק הזה וגם רישוי האנשים האלה, של מי שעוסק במיזוג, הוא חשוב וחייבים לקדם אותו. יחד עם זאת אני איתנה בדעתי שרק אם היום אנחנו נתקין את התקנות האלה הרכבת תצא מהתחנה והדברים יתחילו לפעול עם איזשהו דד ליין ויתקדמו.

שמעתי את הדברים שנאמרו כאן ואני מבינה את הבעיה מבחינת הזמנים ולכן הנטייה הראשונית שלי שהייתה להחיל את זה בתוך שנה, אני אאריך את זה לשנה וחצי. כלומר, אנחנו משנים את זה ל-1 ביולי 2022.

גיל פרואקטור, אתה רוצה להגיד על זה משהו?

אם זה מה שיביא לאישור התקנות היום וזה המחיר שאנחנו צריכים לשלם, זה בסדר ובלבד שנאשר את התקנות וכולם יתיישרו לפיהן.

תודה.

אנחנו נוסיף בסעיף התחילה שתחילתן של התקנות האלה, את התאריך העברי שהוא ב-1 ביולי 2022 ובטבלה שבחלק א'1 בשורה הראשונה, במקום שנת 2021, יהיה כתוב יולי 2022.

אני מעמידה להצבעה את תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) (תיקון), התשפ"א-2020 כפי שקראנו כרגע בוועדה עם התיקונים שהוכנסו ממש בדקות האחרונות.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

שתיים בעד. אין מתנגדים ואין נמנעים. התקנת אושרו והועברו.

תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:57.