פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



14
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 140
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ג בחשון התשפ"א (10 בנובמבר 2020), שעה 9:00

מתווה השלטון המקומי למתחמים ירוקים - יצירת שינוי מציאות שגרת החיים לצד הקורונה

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
קארין אלהרר
יואב סגלוביץ'

חיים ביבס - יושב-ראש מרכז השלטון המקומי

אמיליה אניס - מנהלת האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות

ישראל זיו - מרכז השלטון המקומי

אייל צימליכמן - מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון המקומי

אסף פרידמן

יפה קרינצה

מתווה השלטון המקומי למתחמים ירוקים - יצירת שינוי מציאות שגרת החיים לצד הקורונה

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. אומר מילה אחת על משהו שאנשים שנמצאים פה בחדר יודעים היטב. מתפרסם כל הזמן בתקשורת שהוועדה ניסתה להכתיב לממשלה איפה להוסיף עוד ערים על החוק של אילת וים המלח. אז אני רוצה להבהיר שוב את מה שאנחנו יודעים כולנו, ויש לי שני עדים כשרים לעניין הזה, ואולי יותר – גם היועץ המשפטי ומנהל הוועדה כשרים לעניין הזה: הוועדה לא ניסתה להכתיב שום עיר. הוועדה אמרה רק דבר אחד: החוק הזה הוא חוק עבור אילת וים המלח, וביקשנו מהממשלה, נתנו לממשלה את האפשרות – כי מדובר בחוק סמכויות, לא חוק שפותחים אותו כל יומיים כמו אקורדיון, זו חקיקה ראשית – את האפשרות, אם היא תבדוק ותיווכח שיש מקומות נוספים שעומדים באותם תנאים, אז היא יכולה לעשות את זה, היא יכולה להגיש לנו המלצה כזאת. לא כפינו, לא הלכנו בכוחנות. זאת לא דרכי, זאת לא דרכה של הוועדה, חבל שזה מה שנאמר על ידי אנשים המנסים להתסיס על ידי זה את התושבים של אילת או תושבים אחרים.

הקדשנו פה ארבעה ימים לחוק הזה, אני גם מודיע פה שהיום, ביוזמתי, נעלה את הצעת החוק הפרטית של איתן גינזבורג כי הממשלתית, לצערי הרב, נקברה אתמול, לפחות לשבוע, למרות שהייתה אפשרות גם לעצור את זה ולהקפיא ולהיכנס למשא ומתן – גם את זה בחרו משרד הבריאות לא לעשות. אז היום בשעה 11:30 – כנראה, אנחנו מחכים רק לאישור של יושב-ראש הכנסת – נעשה דיון על הצעת החוק הפרטית. נעביר אותה עוד היום, אני מקווה. אנחנו נעשה את זה שלנו, אבל את האמת צריך לומר.

עכשיו אני רוצה לפתוח את הישיבה הזאת ולומר שתי מילים. קודם כול, תודה ליושב-ראש מרכז השלטון המקומי, ידידנו חיים ביבס. בשביל השקיפות, הוא ידיד טוב שלי שנים רבות, עשינו הרבה דברים יחד בשלטון המקומי. השארתי אותו לבד, אבל הוא מסתדר לא רע שם. הישיבה היום היא שינוי פאזה, אני לא יודע אם נציגי משרד הבריאות נמצאים אתנו על הקו - - -

אני נמצאת על קו, מנהלת אגף האפידמיולוגיה של רופאי בריאות הציבור. בוקר טוב לכולם.

תודה רבה, אבל הדיון הוא לא דיון אפידמיולוגי. אנחנו כבר נשבינו לתוך תהליך כזה, שכל הזמן אנחנו עם היד על הדופק בנושא האפידמיולוגי, זה נכון, אבל יש חבילת קלפים שאומרים: אם יורד ככה – נותנים עוד דבר, לוקחים, מחזירים. אנחנו צריכים להתחיל לדבר עם הקורונה בשפה של שגרת חיים. להגיד לקורונה: אוקיי, את כאן בינתיים – נקווה שיהיה חיסון, אבל לא הייתי בונה על זה לחודש-חודשיים הקרובים וגם לא לחצי השנה הקרובה – בואי נראה איך אנחנו חיים יחד. זאת אומרת, איך אנחנו עוקפים, חושבים מחוץ לקופסה. אני מרגיש את זה תקופה ארוכה, לא יודע לבטא את זה ולומר את זה במילים.

לשמחתי הרבה, בשבוע שעבר שוחחתי עם חיים, ומתברר שחיים מקדם רעיון, שהוא לא סתם איזשהו פטנט. רק אנשים שחיים את היום-יום של התושבים וחיים את הפרקטיות של החיים עצמם יכולים ומבינים שצריך לנסות לאגוף את הקורונה מכיוון אחר ולדעת איך לחיות איתה. לצורך זה צריך דברים טכנולוגיים, לצורך זה צריך החלטות נכונות, אבל ההחלטה הנכונה והאמיתית היא שצריך לדעת לחיות עם הקורונה ולא כל היום רק לשחק במשחק הקלפים הזה – יש שיפור קצת פה, אז נותנים חצי חנויות, נותנים רבע חנויות, מחזירים – כי אי-אפשר לשגע גם את התושבים, את המדינה, את הסוחרים, את העצמאים, את הילדים בבתי הספר.

ביום ראשון עשינו ישיבה ארוכה בזום, עם מצגת שהוצגה בפניי. אני ממש אהבתי אותה, למרות שברור שיש דברים שיצטרכו לשפר ולהתאים תוך כדי תנועה, אבל הכיוון נכון. לכן הרגשתי את הצורך לעשות את הישיבה, ובסוף הישיבה, אם הדעות של כולם יהיו זהות בעניין הזה – ואני חושב שכן – נבקש מהממשלה לאמץ את המודל הזה ולהתחיל לעבוד עליו. לא שישלחו עכשיו למעבדות ויבדקו את ההיתכנות של 100%, אם לא תהיה תקלה באפליקציה או בדברים האלה. פשוט להתחיל לעבוד עליו כפיילוט, להרחיב אותו מהר ולאט-לאט להתחיל לעבוד אתו. אני מודה לחיים ולצוות שהוא הקים לצורך העניין הזה. חיים, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, תודה על ההזמנה. אין בעל ניסיון גדול יותר מאשר אחד שהיה ראש עירייה ומכיר את השטח טוב ויודע מה הדברים שצריך.

נגיף הקורונה מלווה אותנו כבר כמעט שנה וילווה אותנו עוד הרבה הרבה חודשים קדימה. החיסון – שכולם התלהבו אתמול שהוא מגיע מחר – במקרה הטוב יגיע בעוד שלושה-ארבעה חודשים, במקרה האמיתי הוא יגיע בעוד עשרה חודשים או שנה מהיום. אנחנו צריכים ללמוד לחיות בתוך שגרת קורונה, אחרת אנחנו גם מרסקים וגם מתרסקים בעצמנו. אם אנחנו – כמו שצועקים אנשים – לקראת סגר שלישי, בקצב שבו הולכים ברור שזה יהיה שם, כי אי-אפשר לנהל מערכת של סגירת הכול ביום אחד ופתיחת הכול ביום אחד. צריך לנהל אותה בצורה דיפרנציאלית ונכונה.

כדי להגיע לשם, על מנת שנוכל להגיע לשלב שבו אנחנו יודעים לעשות את החיסון וגם את הדברים מסביב, הלכנו על חשיבה יצירתית שמייצרת משהו אחר. היא מייצרת פתרון טכנולוגי בכלים של משרד הבריאות. הגעתי למסקנה שללכת עם הראש נגד משרד הבריאות זה יהיה הפוך תמיד ולא נגיע לשום מקום. האופציה היחידה להביא אותם אתנו, כדי להבין את המשמעות של מה שקורה היום בקרב תושבי מדינת ישראל, זה להביא אותם. כדי להביא אותם צריך פתרון טכנולוגי, שלוקח את הבדיקות שלהם, את הנתונים שלהם, הופך אותם לאזורים ירוקים ודרך זה אפשר להפעיל. למה אני מתכוון? אני מתכוון לכך שממשלת ישראל העבירה החלטה מאוד ברורה, שתוצאה שלילית בבדיקת קורונה מעידה כי אדם אינו מדבק במשך 72 שעות מרגע הבדיקה.

יש הרבה מאוד חברות של בדיקות מהירות, אבל אדבר אחר כך על בדיקות מהירות. השלב הראשון זה להכניס את הטכנולוגיה. זה מאוד פשוט – ברקוד באפליקציה בסמרטפון או, למי שאין סמרטפון, כרטיס חכם. אם ביצע בדיקה, 72 שעות האדם אינו מדבק, והמשמעות היא שהוא יכול להיכנס לאירוע תרבות, למשחק כדורגל – יכול להיכנס לכל מקום. עושים את הבדיקה בכניסה, ונכנסים פנימה. אן עוברים את הבדיקה, רשומים בתוך המאגר, נכנסים פנימה ונמצאים בתוך האירוע. כך מייצרים אירוע שכולו סטרילי, שאין אף אחד מדבק, ומחזירים את שגרת החיים.

השלב הבא, כדי לסגור את זה הרמטית, הוא נושא הבדיקות המהירות. היום יש שבע או שמונה חברות שמתמודדות על בדיקות מהירות, יש שתי חברות שבמקרה יושבות אצלי, בפארק הטכנולוגי במודיעין. הן מקיימות את הבדיקות המהירות ב-13 מדינות בעולם, רק פה בארץ עדיין ממתינים לביורוקרטיה של משרד הבריאות, עד שיאשרו אותן. אותו משחק מפורסם שעשו בגרמניה עם 9,500 אוהדים, עשו עם חברה ממודיעין. ביצעו בדיקות של 15 דקות, כמו בדיקות היריון, הכניסו את האנשים, הוציאו. אפשר להפעיל את זה מחר בבוקר בבדיקות המהירות יותר, בדיקות של מספר שניות – להפעיל את מערכת החינוך, להפעיל הכול באופן מלא, סטרילי ובטוח. אני בטוח שכל אחד היה מוכן לשלם את הדולר הזה ביום כדי שהילד שלו ילמד ויחזור בחזרה, כי אנחנו מאבדים דור שלם; אני בטוח שהרבה אנשים היו משלמים 10 דולר נוספים על הבדיקה בכניסה לאירוע תרבות. בלאו הכי מוציאים את זה על פופקורן ואלף אחד דברים.

יש חצי מיליון איש שכבר היו שם, הם נמצאים שם, הם יכולים להיכנס מחר בבוקר לתוך המאגר ולהיות שם באופן קבוע. הם עברו קורונה או עשו בדיקה סרולוגית ויצאו חיוביים, והם נמצאים בפנים. יש פה תהליך של שגרת חיים לצד הקורונה. אנחנו צריכים להבין: המצב הבא שנתחיל לסגור עוד פעם את המשק, לסגור את החינוך, לפרק את המדינה לגמרי – יהיה פה דור שלם שהולך לאיבוד מצד אחד ודור של עסקים שעוד סגר אחד אנחנו מפרקים אותם לגמרי, ואחר כך גם אנחנו נתפרק. מי שחושב שיש לו בטוחה למישהו כי הוא עובד השירות הציבורי, עובד ממשלתי או בכל מקום אחר – זה לא יקרה, בפעם הבאה כולם יצטרכו לשלם את המחיר ואז המחיר יהיה גבוה יותר.

הדברים מאוד פשוטים, גם מאוד זולים. לקנות ברקוד עולה כמה מאות שקלים; יש לנו עמדות מגנומטר – כשנכנסים לכנסת יש עמדת מגנומטר. תחשבו שאתם מגיעים, בודקים את הברקוד או, לחילופין, למי שאין סמרטפון, ונכנסים פנימה. כולם יודעים בכנסת שלא צריכים אפילו להסתובב עם מסכה – למרות שאני חושב שעדיין צריך לעטות מסכה. אבל כולם יכולים לשבת יחד ולדעת שאין אף אחד מדבק, כי הוא כבר נמצא בתוך התהליך.

מצד אחד עשינו שותפות עם הפיס, שאנחנו הבעלים שלו, כדי לעודד כמה שיותר אנשים ללכת לבדיקות. אבל מצד שני, מה יוצא מהבדיקות האלה? אנחנו לא מייצרים עם זה כלום, חוץ מאשר לתת למישהו רגיעה זמנית, במקום לתעל הכול כדי להחזיר את השפיות לתושבי מדינת ישראל. זאת הדרך המהירה לעשות את זה. כאשר בעוד שלושה-ארבעה חודשים יהיו בדיקות מהירות, כשסוף כל סוף יאשרו אותן והן ייכנסו, אז בכלל זה יהיה אירוע אחר, כי גם אם אדם מגיע לשער ואין לו את האפליקציה והוא לא נבדק, הוא נבדק באותו רגע, ממתין בצד מספר דקות. אם התשובה שלילית – הוא נכנס פנימה, נכנס למאגר; אם התשובה חיובית – הוא יוצא החוצה. הנתונים שלו עוברים אוטומטית למשרד הבריאות והוא חייב להיכנס לבידוד. כך אנחנו מגיעים למשהו שעובד באופן מלא. כולנו נירתם, כי כולנו רוצים להחזיר את החיים – בתרבות, בבתי הקולנוע, בכדורגל, בעולם התורני – בכל המקומות. אנחנו רוצים להחזיר את החיים לשגרת קורונה, תחת מעטה הבטיחות.

אלה הדברים. אני חושב שיש פה game changer אמיתי, שאם הוא מתחבר יחד עם הבדיקות המהירות בשלב השני הוא הופך לכלי שמאפשר להפעיל הכול, אבל אפשר להתחיל היום. יש חצי מיליון אנשים שנכנסים אוטומטית מחר בבוקר – הם כבר היו שם, הם רשומים. בחמשת החודשים הבאים הם לא יהיו תחת כל הכללים של משרד הבריאות, כל השאר – נכנסים 72 שעות.

אישור מחלים המפורסם.

הם לא רוצים לתת אותו.

יש את הפחד שלהם להכיר בדבר הזה.

בואו נדבר על זה, הם לא רוצים לתת אותו. אפשר לשאול משהו?

נמצא אתנו אלוף במיל' זיו. אנחנו עובדים יחד על הטכנולוגיה, על האפליקציה, על כל הדברים, כדי להכניס את זה.

את רוצה לשאול קודם?

לא, נשמע אותו קודם.

בוקר טוב ותודה רבה על ההזדמנות. אני והצוות שלי עובדים מאז מרץ, תחת ההנהגה של חיים, למציאת פתרון. עשינו כברת דרך כדי לראות כיצד אפשר לייעל את יכולת הביצוע ואת הניהול והשליטה של הרשויות. כמו כולם, הגישה הייתה לרדוף אחרי הקורונה במטרה לקטוע את שרשרת ההדבקה ואת כל הנושא הזה. די מהר הבנו שאת הקרב הזה לא ניצחנו, ומלפני שלושה חודשים עשינו שינוי בתפיסה, תחת הראייה של חיים שצריך לחיות תחת הקורונה. מצאנו פתרון לפי העיקרון הצבאי הנודע – אתה לא יכול להיות - - -

לא תחת הקורונה; לצד הקורונה.

נכון, תלוי מה רמתה באותו יום. בינתיים היא עושה לנו בית ספר. בכל מקרה, הרעיון המרכזי הוא לייצר יכולת תפקוד קבועה גם במצב של עלייה של קורונה, לייצר אזורים בטוחים – אנחנו קוראים להם "אזורים ירוקים" – תחת בקרה, תחת מערכת לאומית אחת, כי בסוף אורח החיים שלנו במדינת ישראל הוא שאנשים גרים במקום אחד, עובדים במקום אחר, יוצאים לבלות במקום שלישי, הולכים להתפלל במקום אחר. המערכת הזאת נותנת מענה גם לאזרח, לפי אורח החיים שלו. היא הולכת על הפרק של 72 שעות. ברור שיש על זה גם לא מעט השגות; אתמול שוחחנו עם קופת חולים כללית, יש טענות שזה יותר בטוח ב-24 שעות; חבר הכנסת קיש, בשיחה אתו דיבר על 48. בסוף היום מדברים על 72 שעות גם בחוק לאילת, מתוך הנחה שזה סיכון מחושב, שיחסית אפשר ללכת אתו.

שם המשחק הוא ניהול סיכונים.

ממש ניהול סיכונים, אבל זה נותן רמת ביטחון הרבה יותר גבוהה ויכולת לפתוח מחר את בתי הספר, האוניברסיטאות, מופעים ואפילו אירועי הספורט. כמובן, לא במכה אחת, אנחנו לא רוצים לייצר שום תוצאה שמשרד הבריאות לוקח על עצמו – בהחלט בצדק – את האחריות למנוע אותה, אבל לאט-לאט אפשר להתחיל לפתוח את המערכת. המערכת מאוד אמינה – אגב, אם תרצו, ניתן להציג אותה – היא עובדת, היא תקינה. מחר בבוקר, אם יש החלטת ממשלה, אפשר להתחיל את הפיילוט – אולי ייקח שבועיים לתקן או להתאים אותה. היא מותאמת לפי התו הסגול, זאת אומרת אין עודף אינפורמציה שעולה כלפי מעלה. כל האינפורמציה יכולה להישאר בטלפון, האדם יכול להישאר אנונימי עם הטלפון שלו, חוץ ממספר הטלפון. אם יש הנחיה של משרד הבריאות על מי שזוהה כחיובי או כלא שלילי – הדבר הזה יכול להיות מדווח. התוצאה היא מהפכה, בגלל שהיא מאפשרת קיום תחת קורונה - - -

לא נוצר מאגר נתונים?

לא, אנחנו מעלים למעלה רק סטטיסטיקה, אבל זו סטטיסטיקה בזמן אמת. כל נתון שמראים לך היום הוא לא נכון להיום, זו קורונה מלפני כמה ימים או שבוע. המערכת הזאת, גם בעזרת בדיקות ה-PCR הקיימות ובוודאי כשייכנסו הבדיקות המהירות, תראה לך בזמן אמת תמונת מצב של מאות אלפי נבדקים. פעם ראשונה שנבין באמת מה קורה במדינת ישראל, וגם ההחלטות יכולות להילקח בזמן אמיתי ולא, כמו שאמר היושב-ראש, שזה שיפוטי, כי כשהעיר כבר אדומה אתה עושה לה סוג של ענישה – לא בכוונה, בצדק – ורק מטיל סגרים. היום זה הכלי המנהלי היחיד שיש לנו – הסגרים. זה לא הגיוני. המערכת הזאת שמדבר עליה חיים היא מערכת אופרטיבית, אפשר להחיות את כל מרכזי המחיה.

אתה יכול להיות איש ירוק שחי במקרה בשכונה אדומה, אבל אתה עדיין יכול לחיות.

חד-משמעית. אגב, בכל מקום שבו פועלים, כל מרכזי המפתח – בעסקים, בתרבות, בישיבות, בכל מקום – אפשר לייצר. זה לא אי פנימי; זה משוקף, זה ברור, אין תחושה שקורה פה משהו. אני לא מגן על ההחלטה לא לפתוח את אילת, אני כמובן חושב שחייבים לפתוח את אילת, אבל חלק מהבעיה זה תחושת חוסר הביטחון, כי אתה לא יודע מה תמונת המצב. זה שינוי, מה שחיים אמר פה זה game changer, זה נותן לנו תמונת מצב בזמן אמת. לכן אנחנו חושבים שזה נכון ללכת עם המערכת הזאת, ממש לשים את הממשלה, להושיב את האנשים ולבדוק את כל ההיבטים. אם רוצים, אפשר להציג את זה פה.

בוודאי, מה פירוש.

בבקשה.

בינתיים, עד שאתה מציג, פרופ' גילי רגב יוחאי היא מנהלת היחידה למניעה ולבקרת זיהומים בשיבא, והיא אומרת: אני מאמינה שיוזמות כאלה הן הדרך הנכונה להחזיר את המשק לעבודה ולאפשר, למי שיכול, לחזור לשגרה. בנוסף לנבדקים השליליים צריך להוסיף גם את מי שנבדק ונמצא חיובי לסרולוגיה. אנשים שהיו חולים, עם נוגדנים בדם נגד וירוס הקורונה, הם יותר בטוחים וגם פחות מסוכנים מאחרים.

צריך להבין, אפשר לשחרר חלקים גדולים במדינת ישראל תחת הדבר הזה, ואפשר להביא לשגרת חיים לצד הקורונה ולהביא את זה בסופו של דבר לכך שנדע לחיות לצידה. אי-אפשר לדעת אם יהיה חיסון בקרוב; זה יכול לקחת חצי שנה, אולי שנה ויכול לקחת גם יותר. בפנדמיות אחרות חלפו שנתיים ואחר כך זה נעלם לבד בלי שמצאו חיסון אמיתי שחיסן את כלל תושבי כדור הארץ.

בדנמרק פרסמו עכשיו שיש חיסון, שאולי - - -

יש איזו מוטציה.

חלילה, אבל אנחנו לא יודעים. צריך להודות שאנחנו לא יודעים, צריך להיערך למה שיש.

לפני שנראה את המצגת, אתן לחברי הכנסת להעיר.

תודה על הצגת הרעיון, נראה שהוא מהפכני ויכול לעשות שינויים מאוד גדולים. אני רוצה לשאול: מבחינת אירועים, מופעים, האם יש היתכנות לניהול כזה בהתראות של 72 שעות? בסופו של דבר, מופעים זה על פי רכישת כרטיסים, האם יש היתכנות לעשות שינוי בעניין הזה?

ברור. לדוגמה, אתמול שמו בנתב"ג ואתמול ראינו שכולם הלכו להצטלם בנתב"ג. מה המשמעות? צריך להיבדק ולטוס. מה היה עד עכשיו? היו מגיעים עם בדיקה שהיא תקפה 72 שעות. למה? כי ב-72 שעות אתה לא מדבק. המשעות היא שכל מי שנכנס עכשיו להיכל התרבות לא מדבק, זאת אומרת, הוא יכול לצפות באופן רגיל בהצגה. אני מסכים לחלוטין עם מה שהיושב-ראש אומר, שחובת עטיית מסכה תהיה בכל מקרה, אבל עדיין זה הדבר הכי בטוח שיש. גם את וגם אני נרגיש יותר בטוח כשאני אדע שאת עברת בדיקה ואני עברתי בדיקה.

אני שואלת מבחינת האמנים, הרי כדי לייצר מופע צריך טווח זמן, צופים להגעה של קהל מסוים.

את נכנסת לפרטים.

זה פרטים קטנים.

דווקא לגבי הפרטים האלה אני יכול להגיד לך בשליפה שאין בעיה לארגן מופע ולקבוע לו את הזמן. אומר חיים שאנשים מגיעים לשם ומעבירים את הברקוד, אם הברקוד מראה כרגע שהוא הפך, חלילה, לחיובי, הוא הולך לאן שהוא צריך ללכת והעסק מתקיים.

ושאלה יותר מהותית. אתמול ישבה כאן ד"ר שרון אלרעי פרייס והביעה הרבה מאוד סימני שאלה בנוגע לתקיפות של בדיקות מהירות. הדבר הזה הוא בסימן שאלה, אז עד כמה זה מתוקף?

בגל הראשון כולם התפארו שהכול בסדר גמור, והיו 5,000 בדיקות ביום ו-8% תחלואה. היום כולם באים להסביר לנו שה-5,000 היה מצוין, 50,000 – שאלה אותן בדיקות בדיוק – הן לא הכי. הבדיקות המהירות עובדות בכל מקום, התיקוף של זה הוא מעל 90%. לא המציאו פה את הגלגל, המציאו אותו כנראה במקום אחר.

אני מבין מאיפה זה בא. משרד הבריאות הולך על הקיצון, אם זה היה תלוי בהם היינו מסתובבים כולנו עם שקית ניילון על הראש, עם שני חורים לאף וחור אחד לפה, בינואר היו משחררים לנו חור אחד, בפברואר שני חורים ואולי במרץ-אפריל היו מורידים אותנו מהשקית ובא לציון גואל. אי-אפשר לחיות ככה. בסוף יש בריאות, יש כלכלה ויש את השפיות של האנשים.

את החיים.

אם לא נייצר את החיים על השביל הצר הזה, לצד שגרת קורונה, אנחנו נתרסק בבריאות או בכלכלה.

בכלכלה כבר התרסקנו.

אם במערכת החינוך שלי יש לי 30,000 תלמידים, ואין לי אפילו גן אחד שיש בו נדבק, אני צריך לסגור את הגן מחר? נהלו את זה דיפרנציאלי, שחררו אותנו. לא יהיה סגר שלישי, כי בסגר שלישי תהיה מלחמת עולם, מלחמת קיום של אנשים. זה לא יהיה סגר רגיל, שמישהו חושב שהוא סוגר וכולם מקשיבים. בסגר השני אנשים כבר היו ככה, בסגר השלישי אנשים מבינים שזו התרסקות שלהם במלוא מובן המילה. אין פה הבדל בין אלה שנמצאים בימין, בשמאל, במרכז, דתיים, חילוניים, חרדים – בסוף כולנו באותה חבילה. אם מישהו חושב שהחבילה נפרדת למישהו, הוא טועה. כולנו באותה חבילה, ולכן צריך להיות אמיצים בנושא הזה, לרוץ קדימה, להפסיק לפחד, לדחוף את הדברים. דרך אגב, אנחנו יודעים יותר טוב מכל אחד אחר. יש רק שני אופרטורים במדינת ישראל שמסוגלים לנהל את האירוע הזה – השלטון מקומי ופיקוד העורף, כי כל השאר יתעסקו בהנחיות, יקבעו את גבולות הגזרה ואנחנו נשחק בתוך גבולות הגזרה.

האמת היא, אם הייתי סניטר בבית חולים פסיכיאטרי הייתי מרגיש יותר נוח. אני תחת הפוסט טראומה של אתמול. אתחיל הפוך: הדבר הזה חייב לרוץ קדימה. אני רוצה לשתף אתכם בדילמות שיש בדרך, ואמרתי את זה גם לישראל. אתמול ישבה פה ד"ר אלרעי פרייס, שאלתי אותה: יש רמזורים אדומים, מה קורה עם השחרור של הירוקים? אחר כך שאלתי אותה מה קורה עם אילת, מה הנתון האפידמיולוגי. אם בודקים את כולם בכניסה ומוודאים, למה לא פותחים את העסקים בעיר? לא ניתנו תשובות, התשובות שאני רגיל לקבל - - -

זו אחת ההסתייגויות על החוק הזה.

התשובות שאני רגיל לקבל פה – לא בשמי, אלא בשם כל מי שקצת מנסה לפתוח פה את הראש – אחת התשובות הכי רציניות שאפשר לקבל – ככה. אנחנו מקבלים את זה חודשים על חודשים, מהסגר הראשון. התשובה היא: ככה.

בעיקרון, זה היה צריך להיות מצב הפוך. היינו צריכים להיות במצב אחר; היו קוראים לנו דחוף לישיבה של ועדת החוקה, אומרים שראש הממשלה קיבל החלטה שזה מה שעושים ואנחנו צריכים לתרגם את התקנות ואת החוקים שנעשו. ואז אני בא ואומר: שמע, יש פה את הבעיות של הענן וכו'. אנחנו במקום אחר, העולם פה הפוך לגמרי.

אנחנו מנסים לדחוף את זה הפוך עכשיו.

ביבס, תראה מי יושב פה עכשיו, זו תמונה של הכול. כולם ידעו על הדיון הזה היום, ראיתי את המסמך הקצר שניתן, שמעתי את הצוות של ישראל ואת ישראל בזום, אני יודע על המעורבות, אני יודע גם על המעורבות של ראש עיריית אילת בעניין הזה, אנחנו אחרי הפוסט טראומה של אתמול, ותסתכל מה קורה פה. הרי כל החברים אחר כך – הם חברים שלך, היושב-ראש, הם בקואליציה – יקראו להם כמו עיזים עיוורות והם יצביעו מה שיגידו להם. אפילו לא מנהלים דיון עומק על כלום ושום דבר.

אחרי שאמרתי את הדברים בהתרגשות, אגיד שלוש משוכות שצריך לעבור אותן. מה שנאמר זה הסיפור – יש פה 72 שעות מבוזבזות חודשים ארוכים וסוגרים את הכול. מציעים פה בהצעה אינטליגנטית, פשוטה, חכמה, לנצל את ה-72 שעות. גם בלי בדיקות מהירות – אין בדיקות מהירות, רק בדיקות ה-PCR. 72 שעות מבוזבזות. איך הגענו ל-72? ישבנו בוועדת החוקה לפני שבוע, הם אמרו לנו 48. שאלתי: למה 48? אמרו: 72.

יש החלטת ממשלה שמגובה - - -

אתה צודק, אבל אני אומר לך מה היה פה בוועדה. הם באו עם 48 שעות, ואז שאלתי: למה 48? אה, 72. כאילו אנחנו מטומטמים ולא יודעים מה היה בהחלטת הממשלה, כאילו אנחנו עד כדי כך עיזים עיוורות.

יעקב, יש שלוש משוכות שצריך לעבור. יש משוכה פוליטית שצריך לעבור, אבל היא לא רק פוליטית. הראשונה – טכנולוגית; פה אין בעיה, הכול נמצא, זה הכי פשוט בעולם. עושים את זה על הרבה פחות מזה. הדבר השני – משוכה משפטית, ושאלתי גם את ישראל בשיחה שהייתה לנו עליה. אפשר לעבור אותה בלי בעיה, מהסיבה הפשוטה – וזה עלה גם אתמול – שלא מחייבים אנשים. אתה רוצה להסתובב חופשי – תעשה את הבדיקה; אתה רוצה ללכת להופעה – תעשה את הבדיקה.

ברור.

הדבר היחיד שאתה צריך לקחת בחשבון שכל עמדות הדרייב-אין של הבדיקות צריכות להיות פתוחות. מה שיקרה, ברגע שאנשים יבינו, כולם ירוצו. לדוגמה, שיגעו אותנו, אמרו שאנשים לא הולכים להיבדק. בסוף השבוע עשינו בליץ גדול על התושבים, הגיעו מאות תושבים לדרייב-אין. אתה חושב שהצליחו לבדוק את כולם? אנשים חיכו שלוש שעות. למה? אי-אפשר בצד אחד להסביר לאנשים שצריך בדיקות ומצד שני לא נערכים. מספיק עם בלבול המוח, משגעים את התושבים. תושבים מאבדים את האמון כי הם מבינים שמשהו פה לא עובד.

הדבר השני, המשפטי – לא תהיה אתו בעיה, יש לו פתרון. ישב פה רז ניזרי אתמול, הוא נשאל שאלה עקיפה והוא אמר שאפשר.

יותר מזה, ועדת החוקה תטפל בכל דבר שיצטרכו, והכי מהר בעולם.

ואני מתחייב. כל מי שמערים קשיים, ואתם יודעים שאנחנו מערימים לא מעט קשיים, זה כי יש בסוף איזון בין הדברים. מה, לעשות סגר ולסגור אנשים זה פחות דורסני מבדיקה?

עדיף זה מאשר סגר.

הדבר השלישי, והוא הכי קשה – ולא סתם אמרתי סניטר בבית חולים פסיכיאטרי – זה הסיפור הפסיכולוגי. יושבים פה אנשים רפואה ומדברים אתך על 100%; מול 100% סגר אין 100% בדיקות. אף אחד לא יכול לתקוע כף לידנו שהבדיקה הזו היא 100% וזה 72 שעות ולא תהיה הדבקה כזו או אחרת, אבל בסוף זה איזונים. ואל מול הפסיכולוגיה הזאת, יעקב, אתה מנהל דיון נוסף על הצעת חוק פרטית היום. זה הרי נשמע אירוע מופרע – יושב-ראש ועדת החוקה, שאתמול אמרו לו לא על האי הירוק, הולך לעשות מעשה, לקחת הצעת חוק פרטית בכאילו. למה, שכולם יגזרו סרט? שיבוא אחר כך שר הבריאות, ויבוא – במירכאות – יושב-ראש הוועדה ויבוא השר המקשר לכנסת ויגידו: ניצחנו את מה שהפסדנו לפני שבוע? לכן הבעיה היא פסיכולוגית.

פה אני פונה לביבס ואליך. כל מה שאגיד – הרי אני מההם, שרק נגד כל היום. אבל אני רואה פה את כל הבעדניקים. זו פסיכולוגיה שצריך להעביר את משרד הבריאות, וצריך להעביר אותו דרך הרגליים. אני אומר את זה בצורה נורא בוטה, לא נעים לי להגיד את זה, זה בעלי מקצוע, אבל בסוף אנשים קורסים. אנחנו נירתם לכל מה שצריך לעזור לסיפור הזה, בוודאי פה בוועדה, כי פה יש לנו את ההשפעה, לא על הממשלה. על הממשלה אין לי השפעה; כל מה שאגיד, יגידו הפוך בכל מקרה, גם בגלל שאני מהאופוזיציה וגם בגלל שקוראים לי יואב. אבל עכשיו, על הסיפור הזה? לא סתם אמרתי, זה אח בבית חולים פסיכיאטרי. אתמול ישבנו פה ושמענו את האנשים. אנחנו אתכם לגמרי בקטע הזה.

אני אומר שוב: המטרה של הדיון עכשיו היא לתת רוח גבית. חיים, דיברנו שאחרי הדיון אוציא סיכום של הדיון ואוציא מכתב למקבלי ההחלטות, מכתב משותף שאומר שאנחנו מוכנים, רוצים, שיתחילו לקדם את זה. משרד הבריאות הם קליינט קבוע אצלי פה בוועדה, אני מבטיח לך שלא תהיה ישיבה שלא אתחיל בשאלה איך מתקדמים בעניין הזה. צריך את הלחץ שלך. אבל אני אומר דבר אחד: כל המומחים האפידמיולוגיים – לא שם הכישלון שלנו. הכישלון שלנו כרגע הוא רק בניהול, וניהול הוא דבר שאנחנו, ראשי הרשויות, לומדים אותו על בשרנו, מפנימים אותו מהר ויודעים שכל הדיבורים לא שווים כלום אם אין עשייה בשטח. הדבר הזה כל כך ברור, שחייבים לקפוץ למים.

ניהול סיכונים הוא חלק אינטגרלי בחיים שלנו, בטח בזמן מגפה. הראיה הכי גדולה היא הסיפור עם הצהרונים – שבבוקר הילדים מופרדים ובצהריים הם ביחד בצהרונים – זה היה ניהול סיכונים כושל. יש לכם דברים ביד – גם אם זה מחלימים, גם אם סרולוגיים, גם עם אלה שעשו 72 שעות – יש לכם ביד תושבים שהם ברמת סיכון אפסית לעומת המשחקים האחרים שאתם עושים כל היום בקבינט, מזיזים קדימה ואחורה. לכו על זה, אנחנו נתמוך בכם. הנה, אפילו האופוזיציה תתמוך.

עולה לי הדופק כשאתה מדבר על זה.

אוריד לך אותו חזרה. חיים, אנחנו נותנים לך את כל הגיבוי, את כל הגב. אני אישית וחברי הוועדה. גם אני מצר על זה שחברים לא הגיעו לישיבה הזאת, לצערי הרב. ככה זה עובד, לפחות בחלקים מסוימים.

שלום, אדוני ראש העיר.

אומר גם משהו אישי, ואל תכעסו עלי. אני חושב שראש הממשלה הוא גם אדם שמבין היטב בניהול, ואני אומר לך, מניסיוני מכמה דברים, אתה צריך להגיע לראש הממשלה. אני לא יודע אם כבר ישבת עם ראש הממשלה או לא. אני קורא לראש הממשלה לקיים את הפגישה הזאת כמה שיותר מהר, אתה לא צריך את הקשרים שלי בשביל לקיים את הפגישה הזאת. הוא צריך להיות קשוב לתוכנית בעצמו, כרגע בלי יועצים ואינטרסנטים מסביב – קשוב לתוכנית, שייתן את ברכת הדרך. יהיו בעיות באמצע, יהיו תקלות, אבל ניכנס לתוך התהליך הזה. אם היה לנו את התהליך הזה אז גם הסיפור של אילת היה נסגר על אותה אפליקציה, על אותו חומר, על אותו מסד נתונים.

אילת וים המלח הם הדוגמה הקלאסית לפרויקט הזה, שאפשר להתחיל אותו שם מחר בבוקר. יש להם כניסה ויציאה אחת.

נכון, זה יכול להיות הפיילוט. אני אומר עוד פעם: תקבל את כל התמיכה מאתנו ונריץ את זה עד כמה שאנחנו יכולים. יש לך את ברכת הדרך.

אם אפשר, סמנכ"ל שיבא עלה לזום, והוא מוגבל בזמן. הוא רוצה לענות גם על השאלה של הבדיקות המהירות.

בבקשה.

אנחנו עובדים עם ישראל זיו והצוות שלו בחודשים האחרונים כדי לנסות לראות איך הופכים את הפתרון שהציעו כאן לפתרון ויאבילי, שיכול לשמש להרבה מאוד שימושים, אבל בגדול, לפתוח את המדינה.

ממרץ אנחנו מנהלים מאמץ מאוד משמעותי בתחום החדשנות בנושא של הבדיקות המהירות, יחד עם מפא"ת וגופים אחרים. בדקנו הרבה מאוד טכנולוגיות, חלקן טכנולוגיות שאנחנו בודקים כבר ממרץ, חלק התווספו לאורך החודשים האחרונים וחלקן ירדו. כרגע יש ארבעה-חמישה מאמצים עיקריים שנוגעים לטכנולוגיות לבדיקות מהירות. אנחנו קוראים לבדיקות האלה אולטרה מהירות אפילו, כי הכוונה היא לטכנולוגיה שתאפשר אבחנה תוך 15 שניות בערך ובעלות בדיקה של סנטים בודדים – פחות מדולר לבדיקה. כמובן, ברור לכולם מה המשמעות של כזה פיתוח, שיכול להיות game changer ברמה של חיסון, הוא יפתח את הכול.

כרגע אנחנו עם שלושה פיינליסטים שרצים במאמץ מרוכז בשבועות האחרונים כדי לנסות לייצר את העדויות שבאמת הטכנולוגיה מספיק מדויקת שנוכל להשתמש בה. מתוך השלושה יש לנו אפילו מועמד מוביל אחד, שאני מקווה מאוד שבשבועיים-שלושה הקרובים נקבל בשורה חיובית. דרך אגב, במקביל אותו מוצר הוגש גם ל-FDA. כלומר, יכול להיות שנקבל תשובה אפילו בשבוע-שבועיים הקרובים – כי ה-FDA עובד מאוד מהר היום לתת אישורים לדברים האלה – אישור לטכנולוגיה מהירה, וברור לכם מה המשמעות של הדבר הזה. משרד הבריאות מעורב בזה. יש שם מישהו שקוראים לו איתי גורדון, שמלווה אותנו בבדיקה של הטכנולוגיות, יחד עם מפא"ת, משרד הביטחון ועוד גופים אחרים, כך שהכול נעשה בצורה גלויה, מעל פני השטח. אני מאמין שנוכל בסדר גודל של חודש עד שישה שבועות להביא פתרון כזה.

בלי שום קשר לבדיקה המהירה, אני חושב שבמקביל צריך להתחיל לפתח את הפתרון הלוגיסטי מסביב כמה שיותר מהר מסביב, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים עם הקבוצה של ישראל זיו – לראות איך אפשר מהר, ולא לעבוד בטור, כמו שעשינו הרבה מאוד מהדברים בענייני קורונה ממרץ ועד היום, אלא לעבוד במקביל במאמצים שייפגשו ויאפשרו לנו פתרון מלא, עם מערכת לוגיסטית, מערכת תקשורת IT שמאפשרת להעלות את הבדיקות באפליקציה עם ברקוד, כמו שציינו לפניי. הדבר הזה יכול וצריך להתחיל כבר, אם זה באילת וים המלח או בכל מקום אחר שיוחלט. להתחיל כבר עם ה-PCR הקיימים, ועם הזמן נצרף לזה אולי גם את הבדיקות של האנטי גן. אני יודע שהבדיקה של סופיה עשתה הרבה מאוד בעיות וכרגע יש סימן שאלה לגבי הבדיקה הזאת, אבל יש בדיקות אנטי גן אחרות. מי שראה מה אנחנו עושים בשיבא בשני בתי ספר – בגימנסיה הרצליה ובבית ספר לחינוך מיוחד בעוטף עזה, שהתחלנו בו פיילוט היום – אנחנו בודקים עם אנטי גן בדיקה של 15 דקות. אמנם מטוש זו בדיקה פחות נעימה, אבל תוך 15 דקות יש תשובה. אנחנו משתמשים בזה בשיבא כבר יותר מחודש עם תוצאות מצוינות, הרבה יותר טובות מהתוצאות של ה”סופיה”.

אני מאמין שאם נלך מה-PCR שמוכן כבר היום – דרך אגב, יש PCR מהירים היום, שאפשר לעשות בסדר גודל של 15–30 דקות – לתוך בדיקת האנטי גן, שהיא 15 דקות בעלות נמוכה יותר, ובעוד חודש-חודשיים מהיום לבדיקות המהירות של 15 שניות. זה מהלך שאנחנו חייבים להתחיל אותו היום ולא להתמהמה אתו עוד. אנחנו מאוד מאמינים במהלך הזה ואנחנו מלווים את המיזם גם בבתי ספר. זה מיזם שכבר יצא לדרך ביום ראשון האחרון - - -

כשאתה אומר "אנחנו" זה שיבא.

שיבא. עם השלטון המקומי, כמובן, ועם החבר'ה של חיים ביבס אנחנו בתקשורת כדי לראות איפה אפשר לצאת עם זה לדרך. אנחנו בהחלט נותנים את הרוח הגבית הרפואית, ובצד של החדשנות, עם הבדיקות המהירות, אני מקווה שנהיה אנשי בשורות בזמן הקרוב.

תודה רבה. ד"ר אמיליה אניס, בבקשה.

שלום לכם. אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו עד כה. קודם כול, תודה רבה ליושב-ראש השלטון המקומי שהביא את התוכנית הזאת, אנחנו מכירים את העקרונות שלה. שמעתם אתמול את ד"ר שרון אלרעי פרייס, את המגבלות שקיימות היום מבחינת התוקף של הבדיקות המהירות, אז לא אחזור על דבריה.

אבל דיברו עכשיו על מטושים.

אנחנו בהחלט מאוד רוצים לקדם טכנולוגיות חדשות, ולשם כך אנחנו מקדמים מכרזים שנקראים מכרזים PQ, שהם מכרזים מהירים לטכנולוגיות חדשות. שמעתם שיש טכנולוגיות שהן בפיתוח, זה עדיין ייקח זמן עד שנוכל להשתמש בהן כהלכה. אבל ברגע שהן תהיינה, יש לנו את המכרזים המהירים, וכמובן, אחרי בדיקת התוקף, נשמח ליישם אותן.

לגבי ההצעה – נבחן לא רק את הבדיקות המהירות, נבחן בכלל את כל ההיבטים שלה, את ההשלכות, את יכולת האכיפה, ונעדכן את הוועדה. זה ייקח זמן - -

כמה זמן?

- - זה לא משהו שבעוד שבוע, כאשר יגיע נציג של משרד הבריאות לוועדה תשאל אותו האם זה כבר קיים והוא יגיד לך כן, כי זה מן הסתם לוקח זמן עד שנבחן את כל ההיבטים.

סליחה, השאלה היא, אם אשאל את אותו נציג אותו מה התקדמתם בשבוע הזה, תהיה לו תשובה. אני לא חושב שבשבוע אפשר להרים את כל הפרויקט, אבל השאלה האם מתקדמים והקדמנו. אמרת על הבדיקות המהירות; אנחנו מבינים שיש פה מרוץ במקביל של כל מיני טכנולוגיות של בדיקות ודברים מהסוג הזה, ומי שיגיע ראשון – מצוין. אבל יש לנו כרגע את ה-PCR, יש לנו דברים שכבר התחילו לעבוד בארץ - - -

סרולוגיה.

יש גם את הסרולוגיה ואת המחלימים. השאלה היא אחת: האם יש איזשהו גורם במשרד הבריאות שמנסה להתחיל לקלוט תוכנית מהסוג הזה כדי להתחיל להחיל אותה, כדי להתחיל לראות איך מקדמים אותה? לא ביקשתי שבתוך שבוע נוכל לחתוך את הסרט, ואנחנו גם לא רוצים טקס ולא רוצים סרט ולא רוצים כלום. השאלה היא האם אתם מסוגלים – במינימום רגולציה, בלי כל המחסומים שאנחנו רגילים – לדעת שבשעת חירום יש מסלול VIP לתוכנית כזאת, שמקודמת על ידי מרכז השלטון המקומי, שהוא הגוף שמרכז את כל תושבי מדינת ישראל לא פחות מהממשלה, ואולי אף יותר. האם אתם יודעים להיערך לזה או שיתחילו בלך ושוב ולך ושוב ולך ושוב?

הם לא ישבו אתם בכלל.

זה אני שואל, זה אני מבקש לדעת.

אנחנו במתכונת חירום כל הזמן. מאחר שמגיעים נציגים של המשרד לוועדות כל הזמן, אתה יודע שאנחנו באמת במתכונת חירום, ואני אומרת את זה במלוא האחריות. לגבי שאלתך הספציפית – כמו שאמרתי לך, נבחן ונחזור אליך עם מענה.

לא לא, סליחה. אדוני היושב-ראש, הם אומרים שהם במתכונת - - -

לגבי התוכנית הספציפית הזאת, כמובן.

הם אומרים מתכונת חירום; החירום הוא לדבר על זה עוד היום. אני בשוק שהתגובה המיידית לא הייתה: נזמן אותם היום אחרי הצהריים לפגישה ונתחיל לעבוד על זה. מה זה ההתנהלות הזאת?

אנחנו עושים את זה כל הזמן, לא רק היום אחרי הצהריים. אנחנו עובדים מהבוקר - - -

עם כל הכבוד - - -

ישראל, הייתם בקשר עם גורמים של משרד הבריאות?

בשעה 11:00, בגלל זה אני קצת ממהר. לא רציתי שנדחה את הדיון בעוד שבוע, אבל ב-11:00 יש לנו פגישה בתל השומר עם פרופ' גמזו, גם עם אש וכל הצוות, כדי לקדם.

אז אתה צריך לצאת, נסיים.

מצוין. למה היא לא אמרה את זה?

אמר אייל, בצדק, שאנחנו עושים כל מיני דברים כדי להכין את זה, שהשלטון המקומי, שיבא וכולם יהיו ממוקדים בדבר הזה. בשלב ראשון, להכניס את זה, תחת הבדיקות הקיימות של משרד הבריאות; ושלב שני, שגם יהיו בדיקות מהירות, כמו שאמר אייל.

אני מציע שננסח מכתב לראש הממשלה, נוציא אותו יחד. נבוא עם זה כמה שיותר מהר לראש הממשלה כדי שנוכל לשים את הדברים על השולחן. בינתיים נתקדם במקביל – אנחנו לא יודעים לעבוד בטור בשלטון המקומי, אנחנו יודעים לעבוד רק במקביל – להגיע גם למשרד הבריאות ולהפעיל את כל מי שצריך כדי שנוכל לדחוף את הדבר הזה.

זה הוצג ליולי ולמטה שלו. קיבלו את זה בכתב, אבל אמרו: חכו שבועיים עד שנגיב. אמרנו: חבר'ה, זה חירום, עכשיו צריך להכניס את זה. אגב, גם הדברים החיוביים שקורים, התוצאה שלהם תהיה בעייתית, כל אי כזה שעושה לעצמו מערכת – איך נשלוט בזה אחרי זה? אם לא ניכנס עם המערכת הזאת היום בצורה מסודרת, כסטנדרט, כמערכת ישראלית, בעוד חודש כשיתעוררו, כבר כל אחד יהיה עצמאי ולא נשלוט בזה.

נכון. משרד הבריאות צריך להיות אחראי על החלק האפידמיולוגי, לבחון אותו, לקבל את ההחלטות – זה בסדר. כל החלק הביצועי, לדעתי, חייב לצאת לקבלן משנה ממשלתי כזה או אחר, כי הוא מנהלי וביצועי לחלוטין.

אני רוצה לסכם, כי אני רוצה שחיים יגיע לפגישה. אני מבקש שתעבירו את המצגת לחברי הוועדה, אם אפשר. עוד היום נוציא מכתב לראש הממשלה. הוועדה נותנת לכם את ברכת הדרך ומודה ואומרת דבר אחד – ואני אומר את זה על דעת כל חברי הוועדה, גם אלה שלא נוכחים פה – אנחנו חייבים לעשות חיבוק, במירכאות, לקורונה, לאגף אותה, להגיד שאנחנו יודעים לחיות עם זה. מבחינתנו, כל חקיקה, כל דבר שיצטרכו – אנחנו לעזרת העניין הזה, נקדם את זה, נדחוף את זה. אני מודיע למשרד הבריאות: כן, כל נציג, לא משנה מאיזה דרג, מהגדול ועד הקטן, שיגיע לפה ישמע ממני את השאלה איפה זה מתקדם. כן, ישמע ממני את השאלה. תודה רבה. חיים, תודה, שיהיה בהצלחה. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:11.