פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
17/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 54
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, א' בכסלו התשפ"א (17 בנובמבר 2020), שעה 14:30

20 שנה להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם – שילוב נשים בתהליכי קבלת החלטות

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
מרב מיכאלי

קארין אלהרר
יוראי להב הרצנו

אנג'אן שאקייה - שגרירת נפאל בישראל

אביבית בר אילן - ראש חטיבת ארב"ל (ארגונים בינלאומיים), משרד החוץ

עינת קרנץ נייגר - ממונה על שוויון מגדרי, משרד החוץ

אנווראל צ'אודורי - שגריר, תת מזכ"ל לשעבר ונציג בכיר של האו"ם, יוזם ההחלטה הקודמת שהובילה להחלטה 1325 של האו"ם כנשיא מועצת הביטחון של האו"ם במרץ 2000

קלי קארי - שגרירה כללית לנושאי נשים עולמיים במחלקת המדינה של ארצות הברית

אנה ליקו - שגרירת אוסטריה בישראל

אנה אמה נרקו - שגרירת גאנה בישראל

אנה דורטה ריגלסן - שגרירת דנמרק בישראל

פרופ' גבריאלה שלו - שגרירת ישראל לשעבר באו"ם

נטע לוי - רכזת המהלך לקידום החלטה 1325, אית"ך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי

תניה מורקס - מנכ"לית, פורום דבורה – נשים במדיניות וביטחון לאומי

דלית אזולאי

אירית שלהבת



20 שנה להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם – שילוב נשים בתהליכי קבלת החלטות

צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את הישיבה לציון החלטה 1325 של ארגון האומות המאוחדות. מכבדים אותנו גם בזום שגרירות מכל רחבי האולם, ונמצאת איתנו כאן שגרירת נפאל, אנג'אן שאקייה, שהגיעה לכנסת ותדבר לא באמצעות הזום. תיכף ניתן לכל הנציגות לדבר.

הזמנתי וביקשתי מכל השגרירות המכהנות כנציגות זרות של מדינות שונות בישראל לקחת חלק באירוע. זאת אולי דוגמה בין-לאומית לשילוב נשים ותפקידים שנשים מקבלות ומובילות במוקדי קבלת ההחלטות וייצוג המדינה – התפקיד הזה הוא בהחלט אחד הבכירים שבהם.

לצערי אנחנו עושים את האירוע הזה במתכונת זום, או מתכונת קורונה, שלא מאפשרת לנו התכנסות של כולם ביחד, אבל יחד עם זה נצליח להעביר מכאן את המסר, שנשים במוקדי קבלת החלטות זה Must ולא Nice to have, זה משהו שבלעדיו אנחנו רואים שמתקבלות החלטות טובות פחות, שלוקחות פחות בחשבון את כל הגוונים והדעות והאפשרויות. המציאות מלמדת אותנו שכאשר נשים נמצאות במוקדי קבלת ההחלטות אנחנו רואים בהכרח דברים טובים יותר קורים.

אני רוצה להודות גם לפורום דבורה וגם לארגון אית"ך-מעכי שסייעו לנו בהפקת האירוע הזה, וכמובן לאגף קשרי החוץ של הכנסת.

בשנת 2000 מועצת הביטחון של האו"ם, הגוף שתפקידו לקדם את השלום והביטחון בעולם, קיבלה לראשונה החלטה שעוסקת בנשים, גם לגבי ייצוג נשים, הגנה על נשים וחשיבה מגדרית. בתקופה הזאת ראינו שמדינות שנשים מנהיגות אותן מראות נתונים טובים יותר של התמודדות מול נגיף הקורונה, אולי בגלל הרגישות שהן יודעות לגלות, אולי גם בגלל האמינות שהציבור במדינות האלה מצליח להרגיש כלפי אותה הנהגה.

נפתח את רשימת הדוברים בהצגה של הנושא.

(תרגום חופשי מאנגלית)

אנחנו שמחים לארח את אמבסדור צ'אודורי, תת-המזכ"ל לשעבר ונציג בכיר של האומות המאוחדות, יוזם ההחלטה הקודמת שהובילה להחלטה 1325 של האו"ם כנשיא של מועצת הביטחון של האו"ם במרץ 2000. אדוני השגריר צ'אודורי, בבקשה תאמר לנו כמה מילים.

(תרגום חופשי מאנגלית)

תודה רבה. שלום לכולם מניו-יורק, מן המפקדה של האומות המאוחדות. תרשו לי לאחל לכם עיסוק נלהב סביב החלטת האומות המאוחדות 1325, שנתקבלה לפני 20 שנה. הייתי רוצה להתחיל בלהודות בלב שלם ליושב-הראש ועדת הכנסת בנושא מעמד נשים ושוויון מגדרי, עודד פורר, על כך שהזמין אותי לקחת חלק ולדבר באירוע המיוחד הזה שאורגן על ידי הוועדה בכדי לציין את החלטת האומות המאוחדות 1325. הערכתי המיוחדת נתונה לארגון החברה האזרחית אית"ך-מעכי, על כך שפנו אלי וביקשו שאצטרף לאירוע ציון זה, של 20 שנה מאז קבלת ההחלטה.

אית"ך-מעכי מובילה מזה עשור בהטמעת החלטה 1325 על נשים, שלום וביטחון. היה לי את העונג לפגוש את נציגות הארגון נטע לוי וענת בניו-יורק בשנת 2015, במהלך ציון 15 שנה לקבלת החלטת האומות המאוחדות. היה תענוג לקבל מהן את סיכת ההנצחה והציון להחלטה 1325. אני אראה לכם, זו הסיכה שקיבלתי מהן. בכל העולם הסיכה כבר מוכרת כסמל להחלטה 1325. ברכות על כך.

גם קיבלתי מהן את תוכנית הפעולה של החברה האזרחית, שמטרתה היא יישום החלטת 1325 בישראל. זו תוכנית שמכוונת לעשיית פעולות וצריכה ליצור את הבסיס לתוכנית הפעולה הלאומית של ישראל בנושא, אני מקווה שבשנת 2021. מרשים אותי ציון 20 השנים לקבלת ההחלטה ההיסטורית 1325. אית"ך-מעכי ערכו סדרת אירועים שנועדו ללמוד, ליישם ולקדם את החלטת 1325, וגם לקרוא לממשלה הישראלית לייצר תוכנית לאומית סביב החלטה 1325.

בבסיס רעיונותיה של החלטה 1325 עומד דבר אינטגרלי, המורכב מקיום אינטלקטואלי ותרומה צנועה לעולם טוב יותר עבור כל אחד מאתנו. לפני קצת יותר מ-20 שנה, ביום האישה הבין לאומי, ב-8 במרץ שנת 2000, כנשיא מועצת הביטחון, לאחר תקופה של סירוב לשיתוף פעולה ואף התנגדות חזקה מהחברים הקבועים, אני הצלחתי להמציא הצהרה שהסכימו עליה כל 50 חברי המועצה. זה היה בתמיכה גדולה של החברה האזרחית, שבאופן רשמי העלתה לתשומת הלב העולמית את התרומה של נשים מאז ומתמיד במניעת מלחמות ובניית שלום.

"שלום מקושר באופן בלתי נפרד לשוויון בין נשים וגברים". כך אושש הערך של שיתוף מלא ושוויוני של נשים בכל הרמות של קבלת ההחלטות. אז היה הרגע בו נזרע הזרע להחלטה 1325. ההחלטה הרשמית המשיכה את פריצת הדרך הרעיונית והפוליטית הזאת, ב-31 באוקטובר של אותה השנה, 2000, בעת כהונת נמיביה כנשיאת המועצה.

אחרי משא ומתן מורכב שארך כתשעה חודשים, ממרץ עד אוקטובר, הדממה הבלתי מוסברת של מועצת הביטחון, בנושא תפקידם החיובי של נשים, שאורכה היה 45 שנים, נשברה לנצח ב-8 במרץ 2008. נקודת המפתח של החלטת 1325 היא בזה שנשים, חצי שווה של האנושות, מביאות איכויות חדשות לאיזון שלנו במאמץ להתרחק מתרבות המלחמה אל עבר תרבות השלום.

נשים מועצמות מביאות יכולות חשובות ושונות ונקודת מבט אחרת אל השולחן בו נקבעת המדיניות. בהשוואה לגברים, שוויון נשים יהפוך את הכוכב שלנו לבטוח ושליו. האומות המאוחדות הכירו פעם אחר פעם, שלצערנו כל ההתקדמות אל עבר שוויון מגדרי הינה איטית בצורה שלא מתקבלת על הדעת, בתקיעות ואפילו רגרסיה באזורים מסוימים. זכויות נשים ושוויון הם תחת איום של הצלפה מחודשת של שמרנות ופונדמנטליזם מסביב לעולם.

אפילו המזכיר הכללי, אנטוניו גוטרס, אמר, ואני מצטט: "האמת היא שצפון ודרום, מזרח ומערב, ואיני מדבר פה על איזושהי חברה, תרבות או ארץ באופן ספציפי – בכל מקום אנחנו עדיין מנהלים תרבות גברית דומיננטית".

העבודה שלי הובילה אותי לפינות המרוחקות ביותר בעולם, ואני ראיתי פעם אחר פעם את המרכזיות של שוויון נשים בחיינו. כולכם יודעים שפרס נובל לשלום בשנת 2011 הוצג לשלוש נשים, בונות שלום. בציטוטה של ועדת נובל הוזכרה החלטה 1325, וקבעה את הדבר הבא, ואני מצטט: "אנחנו לא יכולים להשיג דמוקרטיה ושלום ממושך בעולם אלא אם נשים תקבלנה את אותן הזדמנויות כגברים להשפיע על ההתפתחות בכל הרמות של החברה".

פטריארכיה ומיזוגיניה הן שתי השאריות שמחזירות את האנושות אחורה. גברים ומשטרים ומוסדות שנשלטים על ידיהם היו התומכים העיקריים בחוסר שוויון חברתי, והוא איום אמיתי לקדמה האנושית. פמיניזם מאבטח מדיניות נבונה, שהיא כוללנית, משתמשת במלוא הפוטנציאל ולא מותירה אף אחת מאחור.

אני גאה להיות פמיניסט, כולנו צריכים להיות. ככה אנחנו יכולים להפוך את הכוכב שלנו למקום טוב יותר לחיות בו. אני נשאל שוב ושוב מה ניתן לעשות בכדי ליישם באופן משמעותי את החלטת 1325, בצורה שתיצור שינוי. בשיקול דעתי זיהיתי ארבעה תחומים שיש לקדם בעדיפות בחמש השנים הקרובות.

1. הנהגת המזכיר הכללי – איזה תפקיד צריך להיות למזכיר הכללי? המזכיר הכללי אנטוניו גוטרש החכים לעשות בנושאי הנשים, בקבוצה שהוא ניהל וגם בהמלצות המדיניות והדוחות שהוא הביא בפני מועצת הביטחון. אבל רבים מאמינים שיש צורך שהמזכיר הכללי יהיה פעיל ופרואקטיבי ביישום החלטה 1325. יישום החלטה 1325 צריך להילקח בכובד ראש רב יותר בידי המזכיר הכללי ומערך התיאום הרחב של האומות המאוחדות. גישה של אפס סובלנות ואפס חסינות היא הדרך במקרים של ניצול מיני והתעללות, בידי עובדי האומות המאוחדות ושותפיה. האומות המאוחדות מתקבלות בברכה בשלל הארצות משום שהן מגנות. לא יתכן שהן יהפכו להיות התוקפות עצמן. הצהרת ההשפעות של 1325 עם המלצות ברורות צריך להיות חלק מכל הדוחות של המזכיר הכללי עבור מועצת הביטחון. שיפורה של האדריכלות המגדרית במשימות שדה תדרוש את ההנהגה האקטיבית של המזכיר הכללי אל עבר קדמה.

2. תוכניות פעולה לאומיות – בעודנו מתבוננים באירועי 20 השנה להחלטה, זה אכן מאכזב שרק 85 מדינות מתוך 193 חברות באומות המאוחדות הכינו את תוכנית הפעולה הלאומית שלהן לגבי החלטה 1325. בעוד 20 שנה, אין דרך טובה יותר מתוכניות פעולה לאומיות בשביל להשיג מחויבות ברמה הארצית ליישום החלטת 1325. תוכניות פעולה לאומית הן מחויבות לאומית. זה יכול להיות בפיקוח גלובאלי. המזכיר הכללי צריך להציב לעצמו כמטרה להשיג 50 תוכניות פעולה לאומיות נוספות, זאת עד תומם של 21 שנה מקבלת ההחלטה, עד אוקטובר הבא.

3. ניודם של גברים בכדי ליישם את החלטת 1325 – אנחנו צריכים להכיר בכך ששוויון נשים וזכויותיהן הם לא בעיות הנוגעות רק לנשים. אלה דברים הרלוונטיים לאנושות ככלל, לכולנו. גברים במיוחד צריכים לזכור שבלי שלום, התפתחות היא לא אפשרית. ללא התפתחות, שלום הוא לא בר השגה. אבל ללא נשים, לא ניתן להעלות על הדעת, לא שלום ולא התפתחות. בהקשר הזה אני מודה על היוזמה המיוחדת של אדון פורר, שנועדה להדגיש ולציין את חשיבות החלטת 1325 בכנסת. אני מעודד אותו ואת חברי הכנסת המכובדים האחרים לתמוך באג'נדה של החלטה 1325, ולקדם את הכנותיה של תוכנית פעולה לאומית של ישראל.

4. מעורבות ישירה של החברה האזרחית – עוד אלמנט חסר הוא השיתוף הגדול יותר, הכנה, הסדור והמעורב של החברה האזרחית ביישום החלטת 1325, גם ברמה הלאומית וגם ברמה העולמית. התפקיד והתרומה של החברה האזרחית הוא קריטי. החברה האזרחית צריכה להיות מעורבת לחלוטין בהכנותיה וביישומה של תוכנית הפעולה הלאומית ברמה הארצית. כאן אני רוצה להצדיע לארגון בישראל, נשים עושות שלום, על כך שהרחיב את פעילותו בנושאי החלטת 1325 והפך לתנועה. ברמה הגלובאלית, מזכיר האומות המאוחדות צריך להפוך את זה לנוהג שגור, להתייעץ עם החברה האזרחית. פה אומר שהתנועה הגלובאלית לשלום בניו-יורק עושה צעדים נכבדים.

תרשו לי לסיים בכך שאחזור ואומר: אם אנחנו רציניים בנוגע לשלום, אנחנו חייבים לקחת נשים בצורה רצינית. תודה רבה לכולם.

(תרגום חופשי מאנגלית)

תודה, השגריר צ'אודורי, על דבריך החמים. הנקודה השלישית שהדגשת היא משהו שאני אומר הרבה, בעיקר מאז שאני יושב-ראש הוועדה וקיבלתי ביקורת על כך שאני גבר שעומד בראש הוועדה. אני תמיד אומר, כפי שאתה אמרת, שאנחנו צריכים להכיר בכך שזכויות נשים ושוויון הם לא בעיות של נשים אלא של כל החברה. זו משימה שכולנו צריכים להירתם אליה יחד. תודה על כל הדברים החמים שאמרת.

(נאמר בעברית)

אנחנו נערוך את הדיון כך שידברו לסירוגין חברי כנסת ואורחים מבחוץ. יש לנו הרבה אורחים מכובדים, הרבה אורחות מכובדות, שגרירות. אני אומר לחברי הכנסת שהצטרפו אלינו, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, חברת הכנסת קארין אלהרר וחברת הכנסת מרב מיכאלי, באירוע הזה הזמנו את כל השגרירות שמשרתות בישראל לדבר על שילוב של נשים במוקדי קבלת ההחלטות.

נתחיל עם חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אחריך תדבר בזום פרופ' גבריאלה שלו, השגרירה הראשונה והיחידה שמדינת ישראל שלחה עד עתה לאו"ם.

(תרגום חופשי מאנגלית)

ארצה להודות לעודד פורר, יושב-הראש, על כך שארגן את העיסוק סביב ההחלטה 1325.

לפני שאתן הצהרה קטנה בנושא הזה, הייתי רוצה לברך את השגרירה המכובדת של נפאל בישראל ואת כל חברי הגרעין הדיפלומטי המכובדים שנמצאים אתנו דרך זום. כולכם דיפלומטים אמיצים שבאו בזמן קורונה, אבל זהו אירוע מיוחד.

אני לא אחזור על כל מה שנאמר על ידי נציג האומות המאוחדות, אני חושב שכל מילה שלו הייתה מאוד חשובה. אני פשוט ארצה לומר שהתקדמנו הרבה מאז תנועת הסופרז'יסטיות מתחילת המאה ה-20, ועדיין אני חושב שאנחנו יכולים לחגוג דמוקרטיה יציבה ושלום אך ורק עם נשים, בעולם ובישראל, נשים שהגיעו למקום שווה ומלא סביב השולחן בו מתבצעת קבלת ההחלטות, בכל פורום בו מתקבלות החלטות אודות פיתוחה של המציאות הישראלית והמציאות שלנו.

נשים שוות לגברים, וכפי שהוועדה ונציג האו"ם הזכיר זה עתה, זוהי לא בעיה של נשים. זו הדרך בה החברה שלנו מובנית ומתפקדת, ולכן אנחנו כגברים, כחבריי הכנסת, שותפותנו במאבק הזה היא שווה. אני רואה את זאת כמשימתי האישית בכנסת, לקדם זכויות אדם ונשים כמו שוויון. מרכיב עיקרי בהפיכת החברה הישראלית לחברה שוויונית יותר וסובלנית יותר, מקום או סביבה שבה לנשים יש חלק משמעותי ושווה בקבלת ההחלטות ועיצוב החברה שלנו בעתיד.

אז אני שמח מאוד לקחת חלק באירוע המאוד מאוד משמח הזה. אני מקווה שנוכל להמשיך וליישם את החלטת 1325 בישראל, באופן יותר מהיר ובצורה יותר שלמה. תודה רבה לכם.

תודה חבר הכנסת להב הרצנו. אני חייב לומר גם אולי קצת בביקורת לגבי הנעשה אצלנו – נעסוק בזה גם במהלך הדיון – בנושא שילוב נשים במוקדי קבלת החלטות, בעניין הטיפול בקורונה קם קול צעקה בישראל וצירפו נשים אחרי שאנחנו הבענו את המחאה שלנו. אי אפשר לטפל, בוודאי בסוגיה שנוגעת לכלל החברה הישראלית ולרוחב היריעה, בלי שילוב נשים. ראינו שהיכן שהן משתתפות ההחלטות שמתקבלות קצת יותר תואמות את השכל הישר.

במיוחד כשבעולם זה עבד.

נכון, ציינו את זה גם.

פרופ' גבריאלה שלו היא השגרירה הראשונה שמדינת ישראל שלחה לאו"ם כשגרירה, ולצערי גם היחידה עד היום. אולי אחד המוקדים החשובים של קבלת החלטות – שגריר באו"ם זה אחד התפקידים הבכירים בשירות החוץ הישראלי. אשמח לתת לה את רשות הדיבור. בבקשה.

תודה רבה. תודה לחבר הכנסת עודד פורר על פעילותו ועל כינוס הישיבה המיוחדת הזאת של הוועדה לקידום מעמד האישה. תודה לשגריר צ'אודורי על הדברים החשובים שהוא אמר, שכולנו מסכימות איתם.

אני רוצה לומר בקצרה שהייתה לי זכות גדולה לייצג את מדינת ישראל במשך שנתיים באו"ם כשגרירה ראשונה, ולדאבוני עד היום האחרונה. ראיתי עד כמה חשובה הנציגות הנשית במוקדי קבלת ההחלטות.

בדיונים השנתיים על יישום החלטה 1325 של מועצת הביטחון הייתה לי הזכות להשתתף ולשאת דברים, ולשאת בגאווה קולן של נשים במדינת ישראל. אנחנו היינו המדינה הראשונה שהכלילה את החלטה 1325 בתוך חוק שיווי זכויות האישה. לצערי היישום טרם נעשה במלואו. גם הימים האחרונים, המלחמה או המאבק בקורונה מראה עד כמה חסרות נשים במוקדים של קבלת ההחלטות. שלא לדבר על כך שגם במקומות אחרים שצריך להישמע קולן של נשים, בתהליכים לקראת שלום, לא ראינו לדאבוני השתתפות של נשים. גם מי שדיבר לפניי וגם חבר הכנסת עודד פורר, חברות הכנסת ונציגות של ארגוני נשים שמשתתפות בדיון הזה יודעות עד כמה חשובה מנהיגות נשית, גם במאבקים במגפה, גם במאבקים ובסכסוכים בין-לאומיים וגם במהלכים לקראת שלום, כפי שאנחנו רואים שנעשה היום באזורנו.

מנהיגות נשית מביאה לשולחן, אם אפשר לומר באופן מטפורי, דברים אחרים, מנהיגות יותר מכילה, בלי לפגוע כמובן בגברים שרואים את עצמם, ובצדק, כפועלים למען זכויות נשים. חשוב מאוד שנשים ישתתפו וישמיעו קול נשי, קול מעורב יותר, קול שמביא את הערכים של שוויון בכל התחומים.

שוב תודה על הזכות לומר כאן את הדברים האלה. יש פה הרבה נשים צעירות ומבוגרות יותר שפעלו ופועלות לשיתוף נשים בתהליכים הכל כך גורליים וכל כך חשובים שכולנו, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, מושפעים מהם בעצם הימים האלה. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר. אחריך תדבר השגרירה קלי קארי, שגרירה כללית לנושאי נשים עולמיים במחלקת המדינה של ארצות הברית. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ממש בקצרה: קודם כול אני מברכת אותך על קיום הדיון הזה. זה דיון חגיגי אבל הייתי שמחה מאוד אם לצד החגיגות נפעל כדי שההחלטה הכל כך חשובה הזאת תיושם לא רק על גבי הנייר אלא גם בחיים עצמם.

אנחנו רואים למרבה הצער שעדיין נשים לא נמצאות בכל השולחנות שמתקבלים בהם החלטות, אם זה בשלל הקבינטים, אם זה אפילו בכנסת. מספרן של הנשים לא גדל בהתאמה. בכל כנסת אנחנו מוצאות את עצמנו סופרות: איבדנו אחת, נוספה לנו עוד אחת. זה מצב שהוא לא פחות מעגום. יש לנו בישראל, כמו בעולם, נשים מצוינות שצריכות להשתתף, ואני חושבת שזה גם משפר את ההחלטות.

אם בעבר היה ניכר שיש נושאים שהם ייחודיים לנשים ולעשיית נשים, היום כבר די ברור שזה צריך להיות נחלת הכלל. אגב, שמחתי מאוד על המינוי שלך, אדוני, כיושב-ראש הוועדה כי אני חושבת שהקידום האמיתי של זכויות נשים צריך להגיע גם מתוך הצד הגברי. אי אפשר שהדבר הזה יהיה נחלתן של נשים, זה צריך להיות נשים וגברים כאחד, אבל כן שנשים יהיו בכל מקום, בכל צומת, כדי שגם האינטרסים האלה יהיו על השולחן.

אני באמת מקווה שנראה את זה גם חי במציאות ולא רק בהחלטות באו"ם. תודה רבה.

תודה. השגרירה קלי קארי. אחריה חברת הכנסת מרב מיכאלי. בבקשה.

(תרגום חופשי מאנגלית)

בוקר טוב. תודה רבה על ההזדמנות להיות אתכם בבוקר הזה, או בצוהריים אלה בוושינגטון. עונג לי להצטרף אלכם בזמן המיוחד הזה, ובשנה המיוחדת הזאת לשלומן וביטחונן של נשים.

אנחנו חוגגים את השנה ה-20 לקבלת החלטה 1325. אני רוצה להודות לאלה אלון מאית"ך-מעכי ועודד פורר, יושב-הראש ועדת הכנסת בנושא נשים ושוויון מגדרי, כמו גם לחברי הכנסת האחרים וחברי הגרעין הדיפלומטי שנוכחים. אני רוצה להודות תודה מיוחדת לשגריר צ'אודורי על הנהגתו בנושא הזה. הוא היה מנהיג משמעותי בנושא קידום האג'נדה הזו, עוד לפני זמנו באומות המאוחדות. אז זה נפלא לראות אותו ממשיך להיות פעיל וממשיך בתמיכתו במאמץ החשוב הזה.

כשאנחנו מציינים את 20 השנה להחלטה, שלמעשה זוהי נקודת ציון עבור כולנו, בנוגע לאופן בו אנחנו רואים השתתפות של נשים, כמו גם ביטחון ושלום, מדהים להתבונן אחורה ולראות כמה השתנה ב-20 שנה האחרונות במובנים של השתתפות נשים בפתרון סכסוכים, מניעת סכסוכים ושיקום. מדהים גם לחשוב על ההנהגה שהייתה לישראל לפני שהאג'נדה הזו הייתה קיימת. אנחנו יודעים שנשים ישראליות השתתפו בכל המובנים של ביטחון ישראל מאז הכרזת מדינת ישראל. אני חושבת שזה מאוד ראוי שישראל מארחת את האירוע הזה של זיהוי וציון חגיגות ה-20 להחלטה. אנו בהחלט ראינו הרבה התקדמות. אנחנו יודעים שיש עוד הרבה מה לעשות בכדי להבטיח שאנחנו מתקדמים בשלום ובביטחון בכל העולם. זה מאפשר לנו זמן לראות מה עשינו ומה עוד יש לעשות, כפי שדוברים אחרים כבר אמרו. אנחנו עובדים להחיות את האג'נדה שסובבת סביב שלומן וביטחונן של נשים.

כשגרירה בארצות הברית האחראית לנושאי נשים עולמיים, עונג הוא לי לעבוד על נושאים אלו במערך הביטחון הבין-לאומי ולדאוג שאנחנו משלבים את המרכיבים המהותיים האלה אל תוך מדיניות החוץ והביטחון הלאומי. זו אחת משתי המטלות העיקריות של התפקיד שלי יחד עם העצמת נשים כלכלית. אנחנו רואים את שני אלה כשזורים אחד בשני, ולרוב מחזקים זה את זה בתהליך שבו אנחנו יכולים לתמוך בנשים בכל העולם כדי שהנשים תוכלנה לממש באופן מלא את זכויותיהן ותוכלנה להשתתף באופן מלא ומשמעותי בכל המובנים של הקהילה, החברה והאומה.

אנחנו מאוד שמחים, במשרד שלנו ובארצות הברית, שיש לנו כלים לקדם את האג'נדה הזאת. מאז 2017 ארצות הברית הייתה המדינה הראשונה שהטמיעה חקיקה ברמה הלאומית. הנשיא חתם על חוק שלום וביטחון הנשים ב2017, וזה נתן לנו פלטפורמה לעבוד על שלום וביטחון ולהבטיח שאנחנו בוחנים את המתווה של מדיניות החוץ ומוסדות הביטחון הלאומי. כמו כן זה אפשר לנו ליצור תוכניות יישום טובות יותר, שהן מאוד ספציפיות ומותאמות להשגת תוצאה בת-מדידה.

אנחנו עושים הרבה עבודה עם הנתונים המספריים בכדי לפתח נתונים אחידים בין הסוכנויות השונות שלנו, בין אם זה במחלקת ההגנה ובים אם במחלקה הפנים מדינית או בסוכנות האמריקאית להתפתחות בין-לאומית. זאת בכדי להבטיח שכולנו משתמשים בסט של נתונים ומדידות כדי לבחון את הישגינו. זה לא רק האופן בו אנחנו פועלים מול מדינות אחרות או גורמים זרים אלא גם מה שאנחנו עושים באופן פנימי כדי לאמן כוח עבודה משלנו, שיהיו לנו המיומנויות והידע הנדרש בכדי ליישם את האג'נדה הזו בכל הנוגע למדיניות חוץ וביטחון לאומי.

באמת חשוב לנו לראות בשותפים שלנו לא רק ממשלות שאנחנו ביחסים דו או רב צדדיים איתן, אלא גם ארגוני הנשים, פרלמנטים כמו הכנסת וארגונים נותני שירות מהחברה האזרחית, בין אם זה ארגון מבוסס דת או ארגון מבוסס קהילה. אנחנו עובדים עם מגוון רחב של ארגונים אזרחיים על האג'נדה הזאת, החל מוועדות נשים והמשך במחנות פליטים, כדי לוודא שיש מאגר של מומחים מוכרים שיכולים לשרת כמובילי משא ומתן. בשבועות האחרונים ראיתי בהערכה רבה את אחת מהקולגות הקודמים שלנו במחלקת הפנים, סטפני וויליאמס, ששירתה כנציגה מיוחדת של המזכיר הכללי בלוב. שם היא עשתה התקדמות אדירה בהבאת סיעותיה השונות של לוב יחדיו, ואנחנו לא רואים את זה מספיק. אין לנו מספיק סטפני, או אנשים שיכולים להיות במעמד הזה. עד היום הזה רוב הנציגים המיוחדים של המזכיר הכללי או שליחים מיוחדים אחרים שהופקדה בידם המשימה להוביל משא ומתן בשם האומות המאוחדות היו כמעט תמיד גברים. אז אנחנו עובדים כדי לשנות את זה.

זו גישה שבה מורידים מהעליון ומעלים מהתחתון. מנקודת המבט שלנו, עלינו לעשות את שני הדברים הללו. עלינו לוודא שנשים מועצמות מבסיסן כדי לאפשר להן להישמע, כמו גם נשים בתפקידי הנהגה. אני חושבת שאנחנו נרגשים מאוד אודות מה שיביא עמו העתיד עבור שלומן וביטחונן של נשים, זאת מפני שבמיוחד עכשיו בצל הקורונה אנחנו רואים מדינות שמכירות כמה זה חשוב לאמץ ביטחון כולל ולהבטיח שנשים הן חלק מהפתרון וחלק מהשיקום בכל פעם כשאנחנו מתמודדים עם קונפליקט ומשבר. אנחנו מתמקדים במיוחד במצבים עדינים של קונפליקט ומשבר, איפה שאנחנו רואים את ההשקה בין הדרת נשים וחוסר בביטחון, ביציבות ובשגשוג. כולנו יודעים שכשלנשים יש הזדמנויות כלכליות ופוליטיות הן משקיעות חזרה בקהילה שלהן, הן מדברות עבור הקהילה שלהן והן מאמצות ומקדמות גישות שכוללות את טובת כל הקהילה שלהן ולא רק של עצמן.

אנחנו עובדים במקומות כמו אפגניסטן בכדי להבטיח שהקבוצה האחראית על המשא ומתן תהיה מלווה בכל הכלים והתמיכה שהם זקוקים לה. באותו הזמן אנחנו עובדים לקדם נשים אורגות, שחברות בארגון לא ממשלתי, שעוזר להן לשנע את השטיחים שלהן לשוק בבמיאן באפגניסטן. אז אנחנו חייבים לעבוד על כל הספקטרום.

אנחנו צריכים לוודא שאנחנו מסתכלים על המדיניות באופן הוליסטי. אני חושבת שזה מאוד חשוב, כפי שאחרים ציינו, חבריי הגברים מבינים שלאבד את מקומם סביב השולחן זה לא הנושא, אלא הנושא הוא הגדלת השולחן. להגדיל את העוגה, ולא לחלק אותה מחדש שוב ושוב. אחד הדברים המהותיים, האתגר שיש לאג'נדה לביטחון ושלום נשים הוא הפחד שקיים אצל כל מיני גורמים, שעל ידי זה שיצרפו עוד חברים לשולחן הם יאבדו מהכוח שלהם. אני חושבת שזה אחד מן האיומים הגדולים ביותר על האג'נדה לשלום וביטחון נשים. זהו איום שאנחנו צריכים להסתכל עליו בצורה כנה ופתוחה, ואנחנו לא מדברים על זה מספיק. אנחנו לא מדברים על הדינמיקה של כוח שמזינה הדרת נשים, כמו גם מה שיכול לקרות כאשר נשים נכללות, וכיצד תרחיש כזה אינו מאיים על הכוח והסמכות של אלו שמביאים נשים לשולחן אלא למעשה זה מעצים אותו.

עם הדברים האלה אודה לכם שוב, תודה לאחת מבת בריתנו המוערכת ביותר ושותפתנו הגדולה. אנחנו מצפים להמשיך לפתח את היחסים שלנו עם ישראל בנושא של ביטחון ושלום נשים. אנחנו מקיימים שותפות ביטחונית נהדרת, יש לנו שותפות נפלאה עם ישראל בעבודה על נושאים הומניטריים. אנחנו מצפים במיוחד לפתח שותפויות חדשות בין השותפים החדשים שיש לישראל, שגם הם שותפים ביטחוניים מעולים של ארצות הברית. תודה רבה לכם שנתתם לי הזדמנות להיות אתכם היום.

(תרגום חופשי מאנגלית)

תודה לשגרירה קלי קארי. אנחנו ננצל את ההזדמנות לשלוח את ברכותינו לסגנית הנשיא קמלה האריס, והעובדה שהיא הראתה לכל הנשים מסביב לעולם שאין גבול לאפשרויות, ואין דבר שלא ניתן להשיגו.

עכשיו חברת הכנסת מרב מיכאלי, ולאחר מכן שגרירת נפאל, אנג'אן שאקייה. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ושבחים לך על קיום הישיבה החגיגית הזאת. ברכות ספציפיות על הדגלים המהממים.

זה לאגף קשרי החוץ בכנסת.

יוצא מן הכלל, אגף קשרי חוץ מדהים, מהמם. זה מאוד מאוד משמח, באמת.

כשהחלטה 1325 עברה, קשה לי לתאר למי שלא היו אז בחיים או בעניין איזה יום חג זה היה. זאת פעם ראשונה אי פעם שלא האו"ם אלא מועצת הביטחון של האו"ם נדרשת לנשים, לפמיניזם, לצרכים של נשים, נערות, ילדות וילדים, להכרה במצב השונה של נשים, באי-השוויון, בעובדה שצריך לנקוט בצעדים אקטיביים כדי לשנות את המצב הזה. באמת קשה לי להפריז בתיאורי השמחה וההתרגשות שאחזו בנו.

החלטה 1325 היא אולי ההחלטה שמנסחת בצורה הכי מפורשת את מה שהפמיניסטית האמריקאית קרול גיליגן אומרת, שהפמיניזם הוא התנועה לשחרור הדמוקרטיה מן הפטריארכיה. כי בסופו של דבר כשחושבות וחושבים על זה, איזו מן דמוקרטיה זו אם רק חצי מן האוכלוסייה משתתפת באופן אמיתי בתהליך? זאת אומרת, לא רק יכולה או לא יכולה ללכת להצביע אלא בסופו של דבר גם אם היא מצביעה, איזו השפעה יש לה כאישה על התוצאות? כשנשים נעדרות בצורה כל כך מוחלטת מצמתי קבלת החלטות אז לא יעזור כלום, גם אם את כאישה מצביעה אבל בסוף מצביעה לגברים, לא משנה אם באופן ישיר או באופן עקיף על ידי אנשים שממנים או דברים שמקצים להם כסף, אז אנחנו עדיין לא מממשות את השוויון הפורמלי שהצלחנו להשיג על ידי זכות הצבעה.

אני רוצה לדבר ספציפית על שלום. אני רוצה להגיד עד כמה שלום הוא בעיניי אחת המטרות הפמיניסטיות החשובות ביותר, אם לא ה–. בסופו של דבר מלחמה, סכסוכים אלימים הם הגילויים הקשים ביותר של השלטון הגברי בעולם. המחירים שלהם הם המחירים האולטימטיביים, מוות הוא דבר שאי אפשר לשנות אותו אחר כך, להשתקם ממנו וכולי. הנזקים שמלחמות גורמות, הנזקים ההיקפים, הרוחביים, העומק והגובה שלהם, הם הולכים איתנו לאורך שנים. אם אנחנו חושבות על מדינת ישראל, זה לא רק עצם המלחמות והאנשים שמתו בהן אלא הפוסט טראומה שכולנו הולכות והולכים איתה לנצח פחות או יותר, אם זה אנשים שאשכרה היו במלחמה, אם זה אלה שחיכו להם בבית, אם זה אלה שנפגעו בעורף, אם זה אלה שהקרובות והקרובים שלהם לא חזרו משם או חזרו פצועות ופצועים. הצורך שלנו לעשות כל מאמץ כדי למנוע מלחמה ולהגיע להסדרים מדיניים הוא דרמטי משום שבלעדיו אנחנו מתקשות ומתקשים לפנות את עצמנו רגשית וחומרית בשביל לקדם את עצמנו בתחומים אחרים של החברה. כשאני אומרת "את עצמנו" אני מתכוונת גם לגברים, כי עם כל הכבוד, בואו נזכור שגם לגברים יש מה להרוויח מפמיניזם. מי אם לא אתה, אדוני היושב-ראש, יודע את זה היום טוב מכולם.

תודה, חברת הכנסת מיכאלי. גברתי שגרירת נפאל, בבקשה. אחריך תדבר שגרירת אוסטריה, אנה ליקו.

(תרגום חופשי מאנגלית)

תודה רבה, אני מאוד שמחה להיות פה אתכם. אני השגרירה היחידה שהגיעה היום לכנסת. זה כבוד עבורי, כבוד יושב-הראש עודד פורר וחברי הכנסת המכובדים. אני כל כך גאה שארגנתם את התוכנית הזו במיוחד בשביל לעודד נשים.

נשים חפצות בהזדמנויות כאלו, להיות בעמדות של קבלת החלטות. במובן מסוים בארצות הברית במהלך הבחירות היה את העידוד הזה, במיוחד אחרי שהאריס נבחרה.

אני שמחה לחלוק אתכם שאני הרביעית בתפקיד שגרירת נפאל בישראל אבל אני השגרירה האישה הראשונה בישראל. הגעתי לכאן בפברואר 2019. ב-2019 נבחרתי כשגרירת השנה על ידי מועדון השגרירים בישראל. הם יעניקו לי את התואר שגרירת השנה בקרוב מאוד, אולי בחודש הבא, פרס על שנות 2019-2020.

הייתי רוצה להודות לכם בנוגע לחדשות שאני הולכת לחלוק אתכם: נפאל בחרה לאחרונה בהקמת ועדה בנושא מיגור של כל צורותיה של האפליה נגד נשים, אז אני רוצה להודות לכם על התמיכה בנו, נפאל, במיוחד לישראל ולמדינות אחרות בעולם שתומכות בנו. אני רוצה להודות לכל השגרירים שנמצאים פה כדי לתמוך בנו, ולבנדנה רנה, היא מועמדת אישה, והיא מועמדת נפלאה של נפאל. אני מקווה שנעבוד על זה ברצינות ונשיג צדק בנושא. תודה רבה לכם על כך.

כפי שהזכרתם קודם, אם זה נעשה רק על הנייר זה לא מספיק. אפילו עכשיו שאנחנו חוגגים 20 להחלטת האו"ם 1325, אנחנו עדיין עובדים על יישום ההחלטה בנפאל. הייתי רוצה לחלוק אתכם כמה דוגמאות לגבי הפעולות שלנו בנפאל בנוגע לשיווין נשים. אנחנו מתקדמים אל עבר איזון מגדרי, אנחנו מדברים על זה. יש לנו מקומות שמורים לנשים, ו33% ממושבי הפרלמנט שמורים לנשים, וכמו כן ישנן גם הסדרות נוספות על פי מגדר בבחירות, שנוגעות באיזון מגדר המועמדים. לא רק מגדר חשוב פה, אלא גם ייצוג קהילתי. בגלל שיש לנו חוקה נפלאה בנפאל, חוקה שנוסחה ואומצה בשנת 2015, שהיא בטבעה מתקדמת, מכילה וגמישה, זו הסיבה שיש לנו כאלה אמצעים עבור נשים. רובנו תמכנו בביסוסה של החוקה הנוכחית של נפאל, והחוקה מורה שהנשיא וסגן הנשיא צריכים להיות ממגדרים שונים או קהילות שונות. ישנו סידור דומה עבור הבחירה של נציג של הפרלמנט, יושב-ראש וסגן יושב-ראש של אסיפה הלאומית, ראשי ערים והסגנים בערים השונות ובעוד תפקידים של שליחות ציבור. להיות במעמד הזה הופך אותנו לחזקים יותר.

יש בחוקה את ההוראה ש-33% מחברי הפרלמנט יהיו נשים, אבל בפעם האחרונה שערכנו בחירות בנפאל, בשנת 2017, נבחרו בסביבות 40% נשים מסך כל חברי הפרלמנט. זו עליה בכמות הנשים בעמדות קבלת החלטות, וזה מאוד חשוב לנו.

בנפאל יש לנו גם ציבור נשים של יותר מ51%, וברוב המקומות בעולם מספר הנשים עולה על מספר הגברים. זה אומר שאנחנו לא יכולים להתעלם מנשים. אני מאמינה ששני הסוסים במרכבה חייבים לשתף פעולה, גברים ונשים הם לראייתי כמו סוסים במרכבה שזזים ביחד. אם אנחנו צריכים לפתח את הארץ שלנו, אז הגבר הזה והאישה הזו צריכים לעבוד ביחד, כדי שהם יזוזו ביחד ואנחנו נשיג את ההתפתחות שרצינו.

אני מקווה שעוד עשר שנים בנפאל נוכל לראות עוד הרבה יותר נשים בעמדות כוח בשדות שונים, וזו הנקודה העיקרית של ההחלטה על חשיבות נשים בעמדות קבלת החלטות, החלטה שעבורנו היא חשובה מאוד. תודה רבה לך.

תודה רבה לך. עכשיו שגרירת אוסטריה, אנה ליקו. אחריה עורכת הדין נטע לוי מ"אית"ך-מעכי".

(תרגום חופשי מאנגלית)

תודה רבה לכם על זכות הדיבור. כבוד ועונג לי לדבר אתכם היום, אמנם בקצרה. אוסטריה מייחסת חשיבות רבה ליישומה של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1325. זו הייתה יוזמה מאוד חשובה במהלך זמננו במועצת הביטחון, והצלחנו לצלוח את דרכנו דרך החלטה נוספת, 1820, שלמעשה ערערה על החלטת האו"ם 1325.

אני חייבת להודות, לא התכוננתי כראוי לדבר פה היום, הייתה פה איזושהי אי הבנה, ועדיין זה כבוד עבורי. אני חושבת שחשוב להפוך את צורת החשיבה שמאחורי החלטה 1325 לנורמה, תמיד לחשוב על לערב נשים ולהראות סולידריות.

כשאני הגעתי לישראל קיבלתי הרבה תמיכה מקולגות במשרד החוץ וגם בינינו האוסטרים, מפני שגם עבור אוסטריה זה היה חריג לשלוח שגרירה אישה לישראל. אני הראשונה מזה 50 שנה, ואני מעריכה מאוד את התמיכה שקיבלתי. תודה רבה לכם על במת הדיבור.

מעניין לראות כמה שגרירות הן הנשים הראשונות שנשלחו כשגרירות לישראל או לכל מדינה אחרת כנשים.

עו"ד נטע לוי מאית"ך-מעכי, אחריה אנה אמה נרקו, שגרירת גאנה.

תודה רבה לך, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת עודד פורר, על קיום הדיון בוועדה הזאת, שהייתה בית לקידום ההחלטה גם כאשר ישבה בראשה יושבת-הראש הקודמת, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. תודה רבה לכבוד השגריר צ'אודורי ולכבוד השגרירה קלי קארי שנענו לבקשנו להצטרף לדיון ולתת רוח גבית לקריאה שלנו לאמץ תוכנית פעולה ליישום תוכנית 1325 בישראל, מתוך ההבנה שלא מדובר בהחלטה שנועדה רק לקדם זכויות נשים אלא החלטה לטובת החברה כולה, כפי שגם אמרו חברת הכנסת מיכאלי וחברת הכנסת אלהרר קודם לכן.

אני עורכת דין בעמותת אית"ך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי. במשך יותר מעשור אנחנו מקדמות את יישום החלטה 1325 בישראל. ההחלטה הייתה באמת פורצת דרך. היא הכירה בהשלכות הקשות שיש לקונפליקטים על נשים, נערות, ילדות וילדים, ועל היעדרן של נשים ממוקדי קבלת החלטות בנושאי שלום וביטחון.

ישראל הייתה הראשונה מן המדינות החברות באו"ם לאמץ חלק מן ההחלטה בחקיקה ההיסטורית מ-2005, הסעיף שדורש ייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בוועדות ובגופים ציבוריים, לרבות אלה העוסקים בשלום וביטחון. לצערנו, כפי שאמרת, הסעיף הזה לא מיושם גם היום, וביתר שאת בכל הנוגע לייצוג נשים מקבוצות מיעוט שמודרות באופן כמעט מלא ממוקדי קבלת ההחלטות, בהן נשים ערביות ונשים חרדיות, שחסרות אפילו כאן היום.

הסעיף ההיסטורי והחשוב הזה בחקיקה הישראלית, גם אם הוא ייושם במלואו הוא לא יהווה יישום של החלטה 1325. זו דורשת התמודדות הוליסטית, לקשור בין ייצוג והגנה על נשים מכל סוגי האלימות, תוך הטמעה של חשיבה מגדרית לתחום של שלום וביטחון.

86 מדינות אימצו תוכנית פעולה כוללת ליישום ההחלטה, לאחר החלטות ההמשך של מועצת הביטחון של האו"ם. ישראל היא לא אחת מהן. נציין כי ישראל נדרשת לדווח על ההתקדמות ביישום החלטה 1325 אבל זאת לא הסיבה היחידה לקדם את ההחלטה.

ארגוני נשים רבים בישראל פועלים לקידום העקרונות של החלטה 1325 ב-20 השנים האחרונות ואף נעשה מהלך מקיף של עשרות ארגונים, שהיינו שותפות להובלה שלו, לכתיבת תוכנית פעולה של החברה האזרחית. ניתן לראות אותה באתר הוועדה. התוכנית הוגשה לממשלה והממשלה קיבלה בדצמבר 2014 את החלטה 2331, שבה היא התחייבה להטיל על הרשות לקידום מעמד האישה לגבש צוות בין-משרדי שיגבש ביחד תוכנית פעולה שתדאג לייצוג והגנה על נשים מכל סוגי האלימות. חשוב לשים לב לדברי ההסבר של ההחלטה, על הדגש בשיתוף של ארגוני החברה האזרחית. זה נאמר כאן על ידי הנציגים והנציגות מן העולם. הצעדים הנדרשים הראשונים לשם יישום ההחלטה הם הקמה של צוות בין-משרדי, שיקיים תהליך של הכנת תוכנית כוללת באמצעות שיתוף פעולה בין-משרדי ועם החברה האזרחית.

החלטה 1325 היא כלי, שסייע רבות לקידום שיתוף מגדרי ופתרון ומניעה של קונפליקטים אלימים במדינות רבות בעולם. בימים אלה אנחנו באית"ך-מעכי עורכות סדרה של אירועים ודיונים בשיתוף עשרות ארגונים ומאות אזרחיות ואזרחים בנושא החלטה 1325. לכל מי שעוסק ועוסקת בה ברור כי ההחלטה הזאת חשובה ורלוונטית מאי-פעם לישראל. תודה רבה.

תודה רבה, נטע. רשות הדיבור לאנה אמה נרקו, שגרירת גאנה, ואחריה תניה מורקס, מנכ"לית פורום דבורה. בבקשה.

(תרגום חופשי מאנגלית)

שלום וצהריים טובים, תודה שהזמנתם אותי לדיון על התוכנית החשובה הזאת. אני מצטרפת לשגרירות האחרות שדיברו פה, לומר כמה חשובה לגאנה כמדינה החלטת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות 1325.

אני שמחה לומר שאני גם השגרירה הראשונה מגאנה לישראל. אני מאוד מעריכה את מה שישראל עושה בכדי להעצים את השיתוף של נשים בשלטון. באופן דומה בגאנה, ממשלת והנהגת גאנה ונשיא גאנה, ננה אקופו-אדו, דוגלים בשיתופן של נשים בנושאים לאומים, ומבטיחים שנשים לוקחות חלק בנושאי הממשלה, לא רק ברמה הלאומית אלא גם ברמה המחוזית והמקומית. זאת מפני שכולנו יודעים ומבינים, חלק גדול מהעבודה נעשה ברמה המחוזית וברמה הקהילתית, כך שהחלטה כזו שהתקבלה בדרג הממשלתי חייבת לקחת בחשבון נושאים של נשים ברמות הקהילה והמחוז. עבורנו בגאנה חשוב מאוד שנשים נכללות בכל נושא, מהרמה הקהילתית ועד לרמה הלאומית.

אכן הרבה נשים מגאנה לוקחות חלק בכלכלת הבית שלהן, הרבה נשים עוסקות בפעילויות עסקיות שונות כדי לתמוך בבני זוגן ובילדיהן. זו הסיבה שחשוב שנוכל לומר שיש לנו מערכת ממשל שמשלבת בצורה הנכונה, גם ברמה הקהילתית וגם ברמה הלאומית.

אנחנו שמחים על כך שיש לנו נשיאת בית משפט עליון אישה, ולפניה גם כיהנה במשרה אישה, גם שרת המשפטים היא אישה. יש לנו די הרבה נשים בעמדות בכירות, אבל אנחנו מאמינים שאנחנו חייבים לתמוך בנשים ברמה הלוקאלית, במיוחד בבנות בית ספר. לתת להן את הביטחון שהן זקוקות לו בשביל להאמין בעצמן, שיש להן תרומות עם חשיבות גדולה להתפתחות האומה.

ממשלת גאנה בארבעת השנים האחרונות מיישמת חינוך חינמי, לא רק ברמה היסודית אלא גם ברמה העל-יסודית. הבחנו שלמרות שיש לנו הרבה בנות בבתי הספר חלק גדול מהן נושר מהלימודים אפילו לפני שהן מגיעות לגילאי התיכון. אז יש חינוך חובה מהבסיס ועד סוף התיכון, זה חשוב מאוד כחלק מהמהלך להבטיח שבנות נשארות בבית הספר, ושהן מחנכות את עצמן לרמה הגבוהה ביותר, ובסוף להיהפך ליותר ממנהלות משק בית טובות, כמובן שבשותפות שהן בוחרות.

ב-2010 יצאה התוכנית הלאומית שלנו ליישום החלטת 1325 ברמות השונות של הממשלה. כמובן שישנם אתגרים אך אנו גם מבינים שזה דורש יותר מאשר את רצונן של הנשים בלבד. דרושים שותפים גברים שיתמכו בתנועה הזו, וייעזרו ביישום אפקטיבי של ההחלטה. בהקשר הזה ארצה לצטט את הפילוסוף הגנאי ג'יימס אמאן קויגוויר אגראי שחי בשנים 1875-1927, וזה מה שהוא אמר: "אם אתה מחנך גבר, אתה מחנך אינדיבידואל, אם אתה מחנך אישה אתה מחנך אומה שלמה". זה למעשה מה שאנחנו עושים בגאנה כדי לקדם את השתתפותן של נשים בהתפתחות הלאומית.

אנחנו מצטרפים לישראל לעבודה משותפת יחד עם הקולגות ממדינות אחרות, מפני שבסופו של יום אנחנו תלויים זה בזה. ההצלחות שכל אחד מאתנו ישיג ישפיעו על כולנו. אנו מברכים על שיתוף הפעולה שיש לנו עם ישראל, וכמובן עם חברי האומות המאוחדות, ואנחנו מאמינים שיחדיו אנחנו יכולים להשיג את מה שהגדרנו כמטרה: לקדם נשים למוקדי קבלת ההחלטות. אני רוצה להודות לכם מאוד על ההזמנה.

תודה רבה. רשות הדיבור לשגרירת דנמרק, אנה דורטה ריגלסן. אחריה תדבר תניה מורקס, מנכ"לית פורום דבורה. בבקשה.

(תרגום חופשי מאנגלית)

תודה, כבוד היושב-ראש, על שהזמנתם אותי ואת כל השאר לפגישה החשובה הזו, שמנציחה את ההחלטה ההיסטורית. שלום והתפתחות הן המטרות שהפוליטיקה הדנית הציבה. בין אם זה פוליטיקה ברמה הלאומית או בצורות שונות של פיתוח, היו מיני שינויים. הקולגות שלי, הנשים, סיפרו את ההיסטוריה האישית שלהן בנוגע למקומן בשושלת השגרירים על פי מגדר. אני חושבת שאני השגרירה הדנית האישה הרביעית בישראל. יתכן שזה צירוף מקרים או לא, אבל זו לא הפעם הראשונה שישראל הזמינה שגרירה לפה.

מה יכולה להיות התרומה שלי לדיון הזה? קשה לדבר אחרי שגרירת גאנה, שתיארה בצורה נהדרת את מה שקורה בארצם ומה שקורה בעולם. תרשו לי בכל זאת לנסות, ואולי לקחת השראה מההחלטה עצמה.

אם תסתכלו על המדינה הקטנה והצפונית שהיא דנמרק, מה אנחנו עושים? אנחנו מנסים להשפיע על העולם וגם על עצמנו דרך כוח רך ככל שניתן. היווצרותו של כוח רך היא רב צדדית. האומות המאוחדות היא גוף שאנחנו תומכים ותמכנו בו לאורך הזמן, אנחנו חברים שהצטרפו באותו הזמן של הממלכה המאוחדת. אתם יודעים למה? מפני שזה שירת את האינטרסים שלנו, אבל בנוסף זה עוד גוף שעובד בצורה רב צדדית וברמה האזורית.

למה גישה של רב צדדיות יכולה להפוך? היא יכולה להפוך לזכויות. חובות גם, אבל זכויות. וזה מה שנשים צריכות. אנחנו צריכים לחשוב באופן מבני על האופן שבו אנחנו מארגנים את החברה שלנו. זה נפלא לראות את הפגישה היוצאת דופן הזו, אבל מה שאנחנו רוצות זה התפתחות מבנית יציבה לכולם, בין אם זה במדינה הנהדרת הזו או ברמה הבין-לאומית.

זה מה שאנחנו רוצים, אבל מה אנחנו מרוויחים מזה? הקולגות שלי אמרו את זה, ואני חשבתי לעצמי איך אפשר לנסח את זה טוב יותר מכך. אולי במקרה אתם מכירים את הסופרת הדנית קארן בליקסן, אישה שהיו לה חיים מאוד חופשיים, ואמנם היא שילמה על זה מחיר. היא שברה הרבה גבולות. היא אמרה שהכי שמחים אלו שיכולים לחיות בהתאם לטבע של עצמם. אני חושבת היום שלגברים היה סיכוי גדול יותר למצוא את הטבע שלהם מאשר לנשים. לנו יש עדיין את הגורל. האם זה לא היה פשוט נפלא אילו גם אנחנו היינו יכולות למצוא את הטבע שלנו? חשבו איזה עולם נוכל לבנות יחדיו.

תודה רבה. תניה מורקס, ואחריה אבקש מאביבית בר אילן ממשרד החוץ. בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת עודד פורר, ולצוות הוועדה על קיום הדיון החשוב הזה.

אני המנכ"לית של פורום דבורה. פורום דבורה הוא עמותה א-מפלגתית שהוקמה על מנת לקדם את שילובן של נשים בתחומי הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ וברוח החלטה 1325.

כבר דובר על זה שייצוג שוויוני של נשים מוביל לקבלת החלטות מכלילה יותר ויציבה יותר, בעת משבר וגם בשגרה. לעתים רבות אין בכלל ייצוג של נשים בפורומים שונים, או שיש ייצוג מועט מאוד, במיוחד בתחומי הביטחון. חברת הכנסת אלהרר ציינה זאת, שיש שתי שרות מתוך 25 משתתפים קבועים בקבינט המדיני-ביטחוני, תת-אלופה אחת בפורום מטכ"ל, שלוש חברות כנסת מתוך 17 בוועדת החוץ והביטחון. במקרים רבים, כפי שציינת, חבר הכנסת פורר, הנשים שמשתתפות בפורומים האלה נכנסות רק לאחר לחץ חיצוני רב.

"לא מצאנו נשים מתאימות". אני רוצה לומר שבשנת 2020 התירוץ הזה לא מתקבל על הדעת, הוא לא רלוונטי בכלל כשמדובר על קבלת החלטות, כשמתקבלות החלטות ללא נשים. לא יכול להיות שב-2020 שר הביטחון והרמטכ"ל מאשרים רשימה של 40 מינויים בצה"ל, ומתוכם רק אישה אחת זוכה למינוי. לא חסרות נשים מקצועיות ורלוונטיות. בפורום דבורה יש רשת מומחיות שמכילה יותר מ-600 נשים שעוסקות בתחומים הללו. צריך רק רצון ומודעות לעניין. אם יפנו אלינו אשמח מאוד לעזור לכל מי שרוצה.

הוועדה מייעצת למל"ל בנושא הקורונה. בהתחלה לא היו שם בכלל נשים, ולאחר לחץ חיצוני רב צורפו נשים, מתוכן שלוש חברות פורום דבורה, שתרמו רבות לעבודה של הוועדה, חידדו את הסוגיות החברתיות והצליחו להשפיע רבות גם על האופי, האיכות ועל תוצרי הוועדה. אגב נראה שהמל"ל הפנים את העניין הזה והוועדה המייעצת בראשות ניצה קציר הייתה מאוזנת גם מבחינה מגדרית וגם מבחינת ייצוג קבוצות שונות באוכלוסייה.

צריך לעשות שינוי מהותי ופעולה אקטיבית לקידום שוויון מגדרי, במיוחד בתחומי הביטחון הלאומי. אני רוצה להציע את הניסיון של פורום דבורה בכל פורום או ועדה מקצועית. אני מחזקת את הנאמר כאן בעניין ביצוע תוכנית לאומית ליישום החלטה 1325. תודה רבה.

תודה רבה. אביבית בר אילן, ראש חטיבת ארב"ל במשרד החוץ, בבקשה.

אני מבקשת לתת לעינת קרנץ נייגר, הממונה על מעמד האישה במשרד החוץ, להציג תמונה קצרה של מצב הנשים בשירות החוץ הישראלי ואז אני אומר כמה דברים, בבקשה.

תודה רבה, חבר הכנסת פורר, שלום לכולם, צוהריים טובים. כפי שאמרה אביבית, אני הממונה על שוויון מגדרי במשרד החוץ. אני רוצה לתאר את מה שקורה אצלנו.

חשוב להבין שבעבר במשרד החוץ לא הייתה הקפדה על גיוס שוויוני של נשים לסגל הדיפלומטי. כתוצאה מכך היום יש לנו מיעוט יחסי של נשים בדרגות הגבוהות וזה מביא לכך שיש לנו היום 17 נשים בלבד מתוך 100 ראשי נציגויות. יחד עם זאת, בשנים האחרונות המצב הזה תוקן, יש שיפור משמעותי מאוד. אנחנו מגייסים מספרים שווים של גברים ונשים לקורס הצוערים של משרד החוץ, כך שמבחינת עתודה אנחנו פועלים לכך שככל שיעברו השנים, בשנים הקרובות נמנה יותר ויותר נשים לתפקידים של ראשות נציגויות ולתפקידים בכירים במטה במשרד החוץ. יש עוד מה לעשות ולשפר אבל אנחנו מתקדמים ומתקדמות.

לאחרונה התארגנה במשרד יוזמה של קבוצת דיפלומטיות שיזמה ניסוח של הצהרת עקרונות לשוויון מגדרי במשרד החוץ. ההצהרה הזאת אומצה על ידי שר החוץ ופורסמה ביום השנה ה-20 להחלטת האו"ם 1325 לכל עובדות ועובדי המשרד בארץ ובעולם, בחתימת מנכ"ל משרד החוץ. יש כוונה ליישם אותה וכבר התחלנו ליישם אותה. במסגרת הצהרת העקרונות הזאת יש סעיף שמתייחס ספציפית לקידום החלטת האום 1325. אנחנו פועלים על פיה ומתכוונים שמשרד החוץ יפעל ליישם אותה. אביבית תעמיק בזה אחריי. תודה רבה.

הנושא הזה הוא כמובן נושא חשוב ויקר לנו מאוד באגף לארגונים בין-לאומיים במשרד החוץ ובמסגרת זו הפכנו את נושא קידום השוויון המגדרי לנושא שעומד באחד מסדרי העדיפויות שלנו בקידום האג'נדה שלנו בזירה הגלובלית, באו"ם ובמקומות נוספים.

הדיפלומטים והדיפלומטיות הישראלים ממלאים תפקיד מרכזי מאוד בנושאים האלה. אנחנו שחקנית פעילה מאוד בוועדה למעמד האישה באו"ם שנקראת CSW. ישראל אפילו יזמה שם אימוץ החלטה ראשונה מסוגה בנושא מניעת הטרדות מיניות במקום העבודה. אנחנו גם עומדים בראש קבוצת מדינות ידידות בנושא הזה.

לרגל ציון 20 שנים להחלטה 1325 הנציגויות שלנו קיבלו הנחיה ופעלו ברחבי העולם לציון האירוע. אנחנו מתכוונים לעשות גם המון פעילויות לציון היום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים, שיהיה ב-25 בנובמבר.

אנחנו פעילים בשילוב שפה שעוסקת בשוויון מגדרי ומניעת הטרדות מיניות בכל מיני החלטות של האו"ם.

כפי שעינת ציינה, אנחנו גאים מאוד ביוזמה האחרונה, לרגל 20 שנה להחלטה 1325, לפרסם הצהרה איך משרד החוץ מיישם פנימה את החלטה 1325, איך אנחנו מתחילים אצלנו בבית לפני שאנחנו פונים החוצה. זו לדעתי הצהרה ראשונה מסוגה במשרד ממשלתי ישראלי, שהנהלת המשרד מחויבת ליישום העקרונות האלה. אנחנו מקווים מאוד שמשרדי חוץ אחרים ברחבי העולם ומשרדי ממשלה אחרים בארץ ילכו בעקבותינו. במסגרת המחויבות הזאת של הנהלת המשרד יש גם החלטה למנות שליחה מיוחדת מטעם משרד החוץ ליישום החלטה 1325 ואני שמחה שהשגרירה אביבה רז שכטר צפויה להיכנס לתפקיד הזה בימים הקרובים. תודה רבה.

תודה רבה.

אני רוצה להודות לכל מי שהשתתף בישיבה הזאת לציון החלטה 1325 ולומר כמה מילים לממשלת ישראל דווקא מן המפגש הזה.

ממשלת ישראל קיבלה החלטה בדצמבר 2014 על תוכנית בהתאם להחלטה 1325 והטילה על מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה להקים צוות בין-משרדי לגיבוש תוכנית פעולה כוללת לקידום שוויון מגדרי, ומפורט שם כמובן באילו נושאים יעסוק הצוות. לצערי בנובמבר 2020 אין עדיין תוכנית כזאת למדינת ישראל. זה המקום שלנו להרים דגל אדום לממשלה ולומר לממשלת ישראל: אין שום סיבה נראית לעין מדוע לא להוביל תוכנית כזאת. דווקא בעת הזו, בתקופה שבה נושא חשיבות שילוב הנשים במוקדי קבלת החלטות בתקופת הקורונה עלה לא פעם ולא פעמיים לסדר היום, גם בממשלת ישראל, יש מקום לקדם את הנושא הזה.

אפנה שוב בכתב למנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, כמובן עם העתק לשרים הרלוונטיים כי מוזכרים כאן משרד החוץ, המשרד לביטחון פנים, משרד הביטחון, משרד הפנים, משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הכלכלה, משרד התרבות והספורט, המשרד לשירותי דת. לא נעים לי לומר אבל מזל שזה היה לפני הקמת הממשלה האחרונה כי אז היינו פה עם הרבה יותר משרדים שונים ומשונים.

לעניין עצמו, כוועדה נפעל לדחוף את הממשלה לקדם את הנושא הזה כדי שתהיה תוכנית כזאת.

לא סתם ביקשנו לזמן את השגרירות. שירות החוץ הוא מקום שבו אפשר להתחיל לשבור את תקרות הזכוכית. שגרירה בכל מדינה, גם אחרי ביצוע התפקיד כשגרירה, בהחלט יש לה מה לתרום עוד במערכת הפוליטית ובמערכת המדינית ובמערכת הניהולית בשירות המדינה בהמון המון תחומים. גם פה למשרד החוץ בהחלט זה משהו שכדאי לשקול אותו בחיוב פעם אחר פעם כדי להראות ולראות – יש לנו הרבה מאוד שגרירות מצוינות אך עדיין ברור שהייצוג נמצא בחסר.

מייצוג שוויוני כולנו נרוויח. כפי שנאמר פה כבר, זה לא לתפוס מקום של מישהו ליד השולחן, זה פשוט להרחיב את השולחן. סביב השולחן צריכים להיות מגוון הדעות, הגוונים והמגדרים. כשם שאנחנו אומרים לא פעם כאן בישיבות – ופניתי לחברי כנסת מן המין הגברי להצטרך לישיבות הוועדה לקידום מעמד האישה, שבדרך כלל הם לא פקדו את ישיבות הוועדה, לקחת חלק – וכפי שאמר השגריר צ'אודורי, הנושא הוא לא נושא של המין הנשי בלבד, הוא נושא של החברה כולה, ולשם אנחנו מכוונים.

תודה רבה. תודה לכל מי שלקח חלק גם בארגון וגם בדיון עצמו אני מקווה שניפגש בשנה הבאה ללא קורונה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.