פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
11/11/2020
מושב שני
פרוטוקול מס' 85
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ד בחשון התשפ"א (11 בנובמבר 2020), שעה 9:30
פרוטוקול
סדר היום
הצעה לסדר היום בנושא: "פירות הביאושים של האנטישמיות וההתבוללות: שפל של אלף שנים במספר היהודים באירופה"
מוזמנים
¶
יעקב חגואל - יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית
אייל אטיאס - יועץ בכיר ליו"ר ההסתדרות הציונית העולמית
משתתפים באמצעים המקוונים
¶
יגאל פלמור - מנהל היחידה לקשרים בינלאומיים, הסוכנות היהודית
פרופ' דינה פורת - ראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו, אוניברסיטת תל אביב
הרב פנחס גולדשמידט - הרב הראשי של מוסקבה ונשיא ועידת רבני אירופה
ד"ר לורנס ויינבאום - מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי
ד"ר דב מימון - עמית בכיר, המכון למדיניות העם היהודי
הרב אברהם דרעי - נשיא איגוד הרבנים
ד"ר ז'ואל מרגי - נשיא הקונסיסטואר של צרפת
רישום פרלמנטרי
¶
ס.ל., ח בר תרגומים
הצעה לסדר היום בנושא: "פירות הביאושים של האנטישמיות וההתבוללות: שפל של אלף שנים במספר היהודים באירופה", של ח"כ יוסף טייב (מס' 1891).
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מתכבד לפתוח את הישיבה, הנושא הוא פירות הביאושים של האנטישמיות וההתבוללות: שפל של אלף שנים במספר היהודים באירופה, מובא בהצעה לסדר היום של חבר הכנסת יוסף טייב.
השבוע צוין, בימי שני ושלישי, 9 ו-10 בנובמבר 2020 ליל הבדולח שהתרחש בגרמניה בשנת 1938. בתום המאורעות של ניפוץ הזגוגיות של בתי המגורים, מוסדות הציבור, בתי עסק רבים של יהודים תושבי גרמניה נרצחו 36 יהודים. אך סמלי ושלא במקרה שוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מציינת בשבוע זה את מצבם של יהודי אירופה לאור ממצאי הדוח של המכון למחקר מדיניות יהודית בלונדון שפורסם ב-25 באוקטובר 2020.
להלן ממצאי המחקר, מספר היהודים בכל יבשת אירופה, כולל בריטניה, טורקיה ורוסיה, מצוי בשפל של לפחות אלף שנה. במאה ה-19 90% מיהודי העולם התגוררו באירופה. המחקר גילה כי 10% מיהודי העולם חיים באירופה בשנת 2020, חיים באירופה 1,329,400 יהודים. במחצית המאה האחרונה אירופה איבדה כמעט 60% מהאוכלוסייה היהודית, שניים מכל שלושה יהודים חיים כיום בצרפת, בריטניה וגרמניה. המחקר מצא כי מתוך ה-118,000 יהודי גרמניה 40% מעל גיל 65 ורק 10% מתחת לגיל 15. הקהילה היהודית בגרמניה מזדקנת מבלי להתרבות.
החוקרים מציינים כי קיימת הגירה ממדינות רבות באירופה על רקע אנטישמי, על רקע קריסת הקהילות וגם בגלל התבוללות. בשנת 1970 בכל אירופה, כולל ברית המועצות, התגוררו 3.2 מיליון יהודים, אחרי נפילת מסך הברזל עזבו 1.5 מיליון יהודים. כמו כן יש בריחת יהודים ממדינות מערב אירופה. בצרפת חיו בשנת 1970 530,000 יהודים וכיום חיים 449,000 יהודים, 51,445 יהודים היגרו לישראל ורבים אחרים לקנדה. בטורקיה חיו בשנת 1970 39,000 יהודים, כיום חיים במדינה רק 14,600 יהודים. נישואי תערובת מצמצמים את הקהילות. בפולין 70% מהיהודים מתחתנים עם בן זוג יהודי. בהונגריה, בהולנד, בדנמרק, בשבדיה, הנתון עומד על 50%, בצרפת שיעור נישואי התערובת עומד על 31%. בבריטניה על 24% ובבלגיה על 14%. החוקרים מציינים כי בכל מדינות אירופה צפויה ירידה במספר היהודים בגלל התבוללות וילודה נמוכה. 70,000 יהודים ילידי ישראל חיים באופן קבוע באירופה. במתגוררים 18,000 ישראלים, בגרמניה 10,000 ובצרפת 9,000 ובהולנד 6,000.
האנטישמיות בעולם גברה מאוד בעידן הקורונה. באירופה היהודים מנסים להסתיר את הסממנים היהודיים. יהודים חוששים להסתובב עם כיפה ברחוב, בתי הכנסת מאובטחים על ידי המשטרה המקומית. האחריות על ביטחונם האישי והפיזי של היהודים שחיים על אדמת מדינות אירופה חלה גם על המדינות שבתחומן הם חיים.
מדינת ישראל צריכה לתמוך בקהילות היהודיות בחו"ל. לא כל היהודים יוכלו או ירצו לעלות ישראל, הקהילות מצפות לקשר עם מדינת ישראל באמצעות תוכניות לימודים לחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. תמיכה כספית, מפגשים בזום בין ראשי הקהילות ונציגי הממשל בארץ. החינוך היהודי הוא חינוך פרטי ויקר שלא כל משפחה יהודית יכולה להרשות לעצמה אותו. יש לחשוב על פתרונות יצירתיים לשימור וחיזוק הזהות היהודית בקרב הגיל הצעיר מוקדם ככל האפשר.
חבר הכנסת טייב, אתה מתכבד לומר דברים.
יוסף טייב (ש"ס)
¶
אדוני יושב הראש, אני החלטתי להעלות את הנושא לסדר בגלל הדאגה, גם של פניות שאני מקבל בלשכתי, וגם מזה ששוחחתי עם מספר ראשי קהילות, בצרפת בפרט, אבל באירופה בכלל. הנתון שקיבלתי, גם מקריאת מחקרים שעברתי עליהם, העלה איזה שהיא תמיהה, איפה אנחנו במדינת ישראל נמצאים מול המלחמה הזאת.
אין ספק שאנחנו עושים ונמשיך לעשות, השאלה היא גם רמת התייעלות, איך אנחנו מתכוונים לעזור לאותן קהילות יהודיות, גם להתמודד מול האנטישמיות ברמה הפיזית. אנחנו צריכים להודות גם לסוכנות היהודית וגם למשרד התפוצות ולממשלת ישראל על התמיכה של הקרן באותן קהילות נידחות שאתה הובלת את המהלך ואנחנו מברכים אותך על כך ויש עוד הרבה עבודה לעשות סביב הנושא הזה, ובפרט בנושא ההתבוללות.
אחד הדברים שאני נחשפתי אליהם, בגלל הנושא הזה של אנטישמיות יהודים רבים בעולם מסתירים את יהדותם ובעקבות כך אנחנו נוביל בסופו של דבר לנישואי תערובת ולהתבוללות רבה.
יוסף טייב (ש"ס)
¶
כן, אבל המספרים רק הולכים וגדלים וזו באמת הדאגה ולכן אני הייתי רוצה לשמוע גם מאותם ראשי קהילות בצרפת ובאירופה, דרך ועד רבני אירופה וכו', רבנים ראשיים, נשיאים של קונסיסטואר בצרפת ובשאר הארצות כדי לראות איך אנחנו, ממשלת ישראל, נרתמים לדבר הזה כדי לבנות תוכנית הוליסטית בשותפות עם כל המשרדים. ואני לא נכנס פה מי יוביל את זה, האם זה הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, התפוצות. אנחנו צריכים לעשות פה איזה שהיא ועדה בין משרדית או בין ארגונים שתחזק את אותן קהילות.
מצד אחד אנחנו, כמדינת ישראל, דרך משרד הקליטה ומשרדים נוספים, אנחנו עובדים לעלייתם של יהודי אירופה והעולם בכלל לארץ, אבל אנחנו שוכחים שבעצם אנחנו משאירים הרבה יהודים מאחור שנשארים שם ולא כולם באים בבת אחת. אני מתפלל שכולם יגיעו בסופו של דבר, אבל הרבה גם נשארים שם ובעצם אנחנו מרוקנים את אותן קהילות מהמנועים החזקים שלהם ואנחנו משאירים את אותן קהילות ללא מנהיגים, ללא גרעין חזק שמוביל את הקהילה קדימה ושומר גם על הזהות היהודית, גם על הערכים היהודיים וגם בסופו של דבר על הביטחון של אותן קהילות.
קהילות, אנחנו רואים דוגמה חיה כרגע, בזמן הקורונה, בגלל שאין אסיפה בקהילות ובמרכזים הקהילתיים אז בעצם גם ההכנסות של אותן קהילות יורדות ומטבע הדברים זה פוגע מכל הבחינות, מהמצב הביטחוני של הקהילה ועד למצב החינוכי. יש לזה השלכות גם לבתי ספר ולפעילויות חוץ ובבלתי פורמלי של תנועות הנוער וכו'.
לכן הייתי רוצה להעלות את הנושא לסדר היום לדיון ומצאתי לנכון להעלות את זה פה בוועדת הקליטה והתפוצות שבראשך כדי קודם כל לשמוע, לקבל נתונים מהחיים בשטח, ואחר כך לנסות לראות איך אנחנו מכאן נוכל לפעול כדי להביא למסקנות ובעזרת ה' אחר כך גם לתוצאות.
לאחר שדיברתי עם מספר אנשים ברשימה שלך, מופיע שידבר קודם כל נשיא הקונסיסטואר ולאחר שיחה איתו ממש עכשיו הוא ביקש אולי לדבר אחר כך ולשמוע מה שאר האנשים ידברו, אז אולי שהרב הראשי של צרפת יתחיל ופה נתחיל להתגלגל עם שאר האנשים שנמצאים ברשימה.
יוסף טייב (ש"ס)
¶
כולם מדברים בעברית, חוץ מאחד כנראה. בבקשה, הרב קורסיה. לא מחובר. אז בואו תתחילו אולי מהרב פנחס גולדשמידט, ועד רבני אירופה.
פנחס גולדשמידט
¶
שלום וברכה. כבוד היושב ראש, כבוד חבר הכנסת הרב טייב שהזמין אותי, תודה רבה על ההזמנה, אני שמח להתכבד לדבר בפני ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת בנושא האנטישמיות וההתבוללות והשפל של מספר היהודים הגרים באירופה היום.
אנחנו חושבים שמספר היהודים באירופה, מדברים על אירופה הגדולה, זה כולל גם מזרח אירופה וברית המועצות לשעבר, מספר היהודים ירד משני מיליון ל-1,600,000 בשנים האחרונות. גרם לזה גל גדול של טרור שהתחיל בצרפת ואחר כך המשיך לעבר כל מערב אירופה, וגם, כמו שאמר חבר הכנסת הרב טייב, יש היום יותר פחד אצל הרבה יהודים שהם פחות קשורים לקהילה להגיע למוסדות קהילתיים, לשלוח את הילדים שלהם לבתי ספר יהודיים וכן גם להצטרף לחגיגות ולאירועים קהילתיים בגלל החשש מהטרור.
אכן אירופה התחילה לטפל בטרור האיסלמי כבר לפני כארבע שנים, הרשויות התחילו לשתף פעולה, המצב שבו מחבל טרוריסט היה יכול לנסוע מבריסל לפריס בתוך 75 דקות ולא לעבור בדיקת דרכון אחת ואחר כך כשמשטרת צרפת הייתה מבקשת את הסגרתו של חשוד בטרור זה היה לוקח שנה שלמה ושלוש ערכאות, המצב הזה השתנה. כל אירופה היום עובדת הרבה יותר ביחד. אבל כמו שראינו בחודש האחרון, בעיית הטרור האיסלמיסטי לא נגמרה, היום אנחנו לא הקורבנות היחידים, אנחנו לא המטרה היחידה, גם הנוצרים וגם אירופאים אחרים הם מטרה של הטרור האיסלמי.
אם כן אני רוצה להצטרף לקריאתו של חבר הכנסת הרב טייב, אני חושב שנושא החינוך היהודי היום, גם הפורמלי וגם הלא פורמלי, הוא חשוב ביותר כדי להיות בטוח שגם בעתיד היהודים שיישארו בגולה ובעיקר באירופה יעלו לארץ. אני זוכר בזמנו בביקור הראשון של ראש ממשלה מישראל ברוסיה, ב-1994, כשהגיע ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל למוסקבה, אני אמרתי לו בפני אלפי יהודים, אני חושב שזה באמת עד היום, שבלי חינוך יהודי לא יהיו יהודים ובלי יהודים לא תהיה עלייה.
כרגע הקהילות במצב לא טוב בגלל הקורונה, יש הרבה פחות כסף, יש הרבה פחות תרומות ולכן אני חושב שברגע חשוב זה כדאי שמדינת ישראל תמשיך. אכן מדינת ישראל עשתה רבות, גם בעבר, עם שליחת שליחי חינוך לבתי הספר בגולה דרך הסוכנות היהודית וגם דרך תוכנית חפציבה ממשרד החינוך, אבל בשנים האחרונות זה קטן והולך. לכן אני רוצה לקרוא היום לידידיי בכנסת ובממשלה לעשות הכול כדי לתגבר את זה כי סך הכול אנחנו רואים פה הצלת קהילות וגם הצלת הדור הצעיר והחינוך היהודי הוא הדבר החשוב ביותר בנושא הזהות היהודית ואנחנו רוצים שהיא תישאר אצל הדור הצעיר.
לכן אני מודה לכם מאוד, כבוד היושב ראש, וגם חבר הכנסת הרב טייב, שהעליתם את הנושא הזה, זה נושא חשוב ביותר. אנחנו נצטרך גם להמשיך וללחום ביחד נגד האנטישמיות. האנטישמיות קיימת בכל פינה, יש גם את האנטישמיות האיסלמיסטית, יש את השמאל הקיצוני, יש לנו גם את הימין הקיצוני ואסור לנו לעצום את העיניים מול הסכנה שקיימת גם מצד שמאל וגם מצד ימין. תודה רבה.
ז'ואל מרגי
¶
שלום וברכה, כבוד הרבנים, כבוד חברי הכנסת וכבוד הנשיא. אני אנסה לדבר בעברית ואני באמת שמח על ההזמנה הזאת לנסות לברר את כל מה שקורה פה בצרפת ובאירופה בקשר לעניינים של הוועדה. קודם כל אנטישמיות, לא צריך לדבר עליה, כולם יודעים מה המצב הקשה שיש לנו בכל העולם, במיוחד באירופה, אחרי כל הפיגועים שהיו. וכמו שאמר הרב גולדשמידט, המטרה של הטרור ושל האיסלם הקיצוני זה לא רק יהודים, זה עכשיו כל העולם וכל האוכלוסייה וכל הדמוקרטיות.
אולי אירופה מתעוררת עכשיו לראות שזה לא רק בעיה של יהודים, כמו שאמרו לפני כעשר או 20 שנה, לחשוב שכל מה שקורה באירופה זה קורה אחרי כל המצב שיש בין ישראל והפלסטינאים. עכשיו הם הבינו שזו מלחמה של איסלם קיצוני נגד הדמוקרטיה ונגד יהודים ונגד כל האוכלוסיות באירופה. זה דבר ראשון.
דבר שני, כשעוד לא הייתי נשיא הקונסיסטואר של צרפת אני טוען וחוזר על אחריות הדדית בין הקהילות היהודיות בעולם, במיוחד בצרפת ובאירופה, עם מדינת ישראל. עד לפני 30 או 40 שנה האחריות הייתה בצד אחד, כל המדינות בעולם היו צריכות לעזור לבניין ארץ ישראל וכולם עשו את כל העבודה שלהם וזה היה חשוב. אנחנו רואים מהתחלת שנות האלפיים שהרבה יהודי אירופה, ואני מדבר במיוחד על צרפת, עזבו את אירופה לעלות לארץ.
אני לא חושב שזה רק בגלל הטרור והאנטישמיות, אני חושב שזה בגלל ציונות שבנינו בבתי הספר ובבתי הכנסת של יהדות אירופה. כל מנהיגי יהדות אירופה ציוניים ואין אירוע, אין כיתה בבית ספר, אין שבת בבית הכנסת שהרב או המורה לא מדבר על הקשר שיש בין יהודים וישראל. כשבונים בונים בונים כמה שנים את הזהות היהודית שהיא זהות יהודית, דתית או לא דתית, אבל מכל מקום זהות ציונית, אז למה מגיעים? הפירות שלנו, זאת אומרת הילדים שלנו, הנוער שלנו, המשפחות שלנו, היום או מחר מגיעים בראש שלהם שהם צריכים לעלות לארץ. הם קונים דירה, באים לחופש, שולחים את הילדים שלהם להיות חיילים בודדים, שולחים את הילדים שלהם להיות סטודנטים לישראל ואז אחר כך כשהילדים מגיעים ההורים גם רוצים להגיע וזה מה שקורה.
אני חושב שמצרפת יש יותר מ-100,000 אזרחים צרפתים שיש להם תעודת זהות ואזרחות צרפתית ואזרחות ישראלית. זאת אומרת שיש הרבה יהודים שעזבו את צרפת להגיע לארץ ישראל ואני חושב שזה אותו דבר בכל אירופה.
לפני כמה שנים הנשיא הראשון, כשהייתי נשיא כבר של הקונסיסטואר, היה שיראק, אחר כך סרקוזי, אחר כך הולנד ועכשיו מקרון. לנשיא הראשון אמרתי שעכשיו, זה לפני 15 שנים או קצת יותר, שעכשיו אנחנו במצב שהיהודים בצרפת הם במקסימום בדמוגרפיה הצרפתית, זאת אומרת מעכשיו ובעתיד רק יהיו פחות יהודים, אמר לי למה? אמרתי לו כי היהודים שהיו אמורים לבוא מצפון אפריקה, ממקומות אחרים, באו ועכשיו יש או התבוללות או עלייה או יהודים שעוזבים את צרפת ללכת למקומות אחרים בעולם. אמרתי אותו דבר לסרקוזי ואמרתי לו שעכשיו אני מדבר ויש כמה אלפי יהודים פחות ממה שדיברתי עם שיראק, ואמרתי אותו להולנד, יש עוד אלפי יהודים פחות ממה שדיברתי, ואמרתי אותו דבר למקרון.
זאת אומרת שכל דור יש פחות יהודים, אבל אין פחות יהדות בצרפת, זה חשוב לשמוע את זה, כי המוסדות שלנו עובדים ועושים את כל המאמץ, יש יותר ילדים בבתי הספר, יש יותר משפחות בבתי כנסת. בתוכנית עם הסוכנות אמרתי לכל עולה שימצא את המחליף שלו בתפקיד שלו. מי שהיה במניין של הבוקר קודם לעלייה לארץ צריך למצוא מישהו שיחליף אותו במניין של הבוקר. מי שהיה ראש קהילה צריך למצוא מחליף. אבל עכשיו הגענו למצב שההחלפה הזאת בלתי אפשרית, הגענו לסוף המאגר של היהודים שאמורים לעלות לארץ.
אמרתי ליצחק הרצוג לפני שנה, אם הייתי חושב טוב על העתיד של ישראל ואני רוצה והילדים שלי גרים בישראל, הנכדים שלי בירושלים ובתל אביב, אם הייתי רואה את העתיד של ישראל הייתי קצת עוצר את העלייה של צרפת, למה? כי אנחנו צריכים עכשיו לבנות מאגר חדש של מנהיגות ציונית כי אם לוקחים את כל הציוניים לארץ מי יהיה רועה הצאן של יהודי צרפת כדי לבנות את כל מה שבנינו עד היום? אני רואה אפשרות של החלשת המנהיגות של צרפת, ואני חושב שזה אותו דבר במקומות אחרים באירופה, כי הנוער שלנו שיותר סגור על הציונות, היותר יהודי, היותר פעיל, עולה לארץ. זה קריקטורה, אבל רוב רובם עולים לארץ, מי נשאר? אפשר שנשארים אלה שפחות סגורים וצריך לבנות מנהיגות חדשה.
מה שאמרתי לביבי נתניהו לפני כמה שנים, באפשרויות שלנו להילחם נגד התבוללות לבד נצליח להגיע למטרה X, עם עזרת ארץ ישראל אפשר להצליח להגיע למטרה פי שניים, פי שלושה, פי ארבעה, פי חמישה, פי עשרה. לבד אנחנו מאבדים כל יום וכל שנה כמה יהודים בתהליך של התבוללות. ישראל עשתה תוכניות בכל העולם, ללכת לקחת יהודים מאתיופיה, יהודים מסודן, יהודים מכל מיני מקומות בעולם, אבל לא לשכוח את היהודים שיש לנו בפרברים פה ויש לנו בקהילות קטנות פה שאין לנו אפשרות לשים רב בקהילות קטנות, אין לנו אפשרות לשים תוכניות בקהילות קטנות, ואז מה קורה? לא צריך לסודן ולאתיופיה, יש כל יום יהודים שמתבוללים ומאבדים אותם בהיסטוריה של העם היהודי.
אז אני טוען איתכם כמה שנים ואם נצליח בזה, אחריות הדדית, עכשיו הגיע הזמן שארץ ישראל תחשוב שצריך תקציבים. אני מדבר תכלס, לא להגיד 'אנחנו איתכם', צריך תקציבים ליהודים באירופה, לתוכניות של זהות יהודית בבתי כנסת ובבתי ספר ובתנועות נוער, לבנות את הזהות היהודית, לבנות את המנהיגות החדשה של יהודי צרפת ואירופה, שהמטרה שלהם שיהיו עוד יותר גאים בזהות שלהם ויידעו מה הזהות שלהם, יידעו מה ההיסטוריה שלהם, לא יהיו רק יהודים שבאים רק לטקסים, וזה חשוב מאוד, של ישראל, ביום העצמאות, שהם בונים וחיים את היהדות שלהם.
עכשיו אנחנו במצב קשה מאוד, שבתי כנסת סגורים, אין אפשרות לעשות כל מיני פעילויות שמאחדות את היהודים, מה קורה? יש נוער שלא הלך הרבה לבית ספר, תלמודי תורה סגורים, בבתי הספר ובבתי הכנסת אין אפשרות להתרכז, אז מה קורה? ההתבוללות יכולה להתקדם עוד.
אני שלחתי לפני שבוע לכל צרפת שצריך להציל את בתי הכנסת כי אם לא מצילים את בתי הכנסת בצרפת ובאירופה, ועכשיו זה בכל העולם, אבל בישראל אם לא הולכים לבית כנסת בחוץ חיים את הזהות היהודית, את הזהות הישראלית, בצרפת, בגולה, אם לא באים לבית כנסת או בית ספר בחוץ אין יהדות ואז מתבוללים.
אני באמת מודה לרב טייב שמעלה את העבודה הזאת, צריך תקציבים, צריך תוכניות, צריך עבודה, שיתוף פעולה באמת יום יומי להציל כמה נשמות של יהודים שמתבוללים בצרפת. מבחינת אנטישמיות אפשר להגיד שאנחנו צריכים עזרה והכול, עכשיו כל המדינות עושות כל מה שאפשר, אבל מבחינת הזהות היהודית אנחנו לבד. אין תקציבים. בצרפת הוציאו מיליארדים לעזור לכל התחומים בצרפת, לקולנוע, לתרבות. בתי כנסת ודת, אין אפשרות לעזור לנו, אנחנו לבד, לבד.
כשאני אומר בית כנסת, שלא יחשבו שזה רק כיפה, בית כנסת זה זהות, מי שבא לשמוע את השופר בסוף כיפור הוא בא להתעורר עם הנשמה שלו. מי שבא לשמוע הרצאה בבית כנסת, גם אם הוא לא דתי זה מעורר את היהדות שלו. מי שבא לשמוע נציג של הציונות ושל הסוכנות הוא בא לעורר את הציונות שלו. מי שבא לטקס של השואה בא לחשוב על העבר של המשפחה שלו ועל האחריות שלו על העתיד. זה מה שאנחנו עושים במרכז היותר חשוב של הקהילה, זאת אומרת בית הכנסת ובית הספר.
בלי בית כנסת ובלי בית ספר אין יהדות ובלי עזרתכם בעוד כמה שנים בית הספר ובית הכנסת ייחלשו, היהדות תיחלש, ההתבוללות תתקדם והעלייה תרד. אז זו אחריות שלנו עכשיו, במצב ההיסטורי של היהדות, כשחצי מהיהודים עכשיו גרים בארץ ישראל, חצי מהיהודים בחוץ לארץ, מה לעשות שחצי היהודים שבחוץ לארץ לא יתבוללו ויישארו בקשר שלהם עם היהדות ועם הציונות. זו אחריות שלנו, יום יומית, וזה עכשיו, אני חושב, אחריות של ארץ ישראל. תודה רבה לכם.
יוסף טייב (ש"ס)
¶
הרב חיים קרסיה הוא נקרא לכנסים של 11 בנובמבר, סוף מלחמת העולם הראשונה. אם הרב חיים קרסיה נמצא להעלות אותו, אם לא אז נעלה את ד"ר דב מימון מהמכון למדיניות העם היהודי. שלום, ד"ר מימון, בוקר טוב.
דב מימון
¶
בוקר טוב לוועדה, לראש הישיבה ולחבר הכנסת הרב יוסף טייב ולכל הרבנים וידידנו ראש הקונסיסטואר. לצערי אני צריך להגיע פה ללוויה דחופה, אז אני לא הצלחתי להישאר בבית.
אני אגיד לכם את הדברים, אנחנו לא רואים שום תרחיש פוזיטיבי, חיובי, ורוד ליהדות אירופה. בגדול איך שלא נסתכל לא יכול להיות משהו הרבה יותר טוב. המצב שיש לנו עכשיו ברגע של דעיכה כלכלית ובעניין של הגירה מסיבית מוסלמית לא מנבא שום דבר טוב. יש לנו שלושה תרחישים, האחד, תהיה איסלמיזציה ואז ליהודים לא תהיה אפשרות לחיות שם. הדבר השני, תהיה מכת נגד נגד האיסלמיזציה ותהיה שנאת הזרים והיהודים הם יהיו קורבן לסיפור הזה נגד האיסלם. דבר שלישי, יהיה פה פשוט עימות. בשלושת התרחישים התהליכים קורים ביחד, במקביל. זאת אומרת אנחנו לא רואים כל כך מה לעשות.
מה לעשות עכשיו? אז מה קורה? אם אנחנו לא מתערבים קורים הדברים הבאים, מה שקורה כבר 150 שנה או 120 שנה של ציונות, מה שקורה שהאנשים הכי עשירים, הכי מדופלמים ומבריקים יעברו לאמריקה, האנשים הכי מתבוללים והכי רחוקים מהקהילה פשוט יעברו ויתבוללו ויסירו את יהדותם, ואלה שיבואו לארץ זה אלה שלא תהיה להם ברירה, ברירת מחדל, וקומץ של אידיאליסטים, מה שקרה עד עכשיו.
לכן אנחנו צריכים להתערב, יש לנו שתי דרכים להתערב. הדרך הראשונה היא להקים גוף מתכלל שישלב את הפעילות המבורכת של משרד התפוצות במקביל למה שעושה משרד האסטרטגיה נגד ה-BDS וגם מה שעושה ההסתדרות הציונית. זה דבר אחד, צריך לחשוב על זה. בנוסף מה שצריך לעשות בשביל חיזוק הזהות היהודית ובשלב שני גם עידוד עלייה, זה צריך איזה שהיא חשיבה, כמו שדיבר הרב טייב, זאת אומרת צריך - - -
יוסף טייב (ש"ס)
¶
הרב מימון, אנחנו לא מצליחים לשמוע. את הנקודה השנייה פספסנו, אנחנו לא מצליחים לשמוע, אם אתה יכול לעצור.
דב מימון
¶
מה שצריך לעשות עכשיו זה להקים ועדה שתשלב את הגורמים השונים ולחשוב על תוכנית התערבות, שגם תחזק את הקהילה, יכול להיות עם שליחים. אם המנהיגות היהודית המקומית עוזבת לישראל, וזה דבר מבורך, צריך לשלוח שליחים שיילכו לשם לשלוש שנים לחזק את הקהילה ולחזק את הציונות ואת הפנייה לעלייה.
לכן הדבר הבא שצריך לעשות באמת זה לשלב את הדברים האלה, לחזק את הציונות וזה אפשרי על ידי שלושה התחומים שהזכרנו קודם, ולכן צריך לחשוב ביחד על תוכנית שלא תשאיר את הקהילה בודדת כי בלי יהדות אין עלייה ומצד שני צריך לנהל את הסגירה של הקהילות כי אין הרבה עתיד ליהדות אירופה בכל אופן.
לורנס ויינבאום
¶
תודה רבה. כבוד היושב ראש, הייתי רוצה קודם כל להודות לכם על ההזמנה לדיון היום וגם לתמוך במה שאנחנו שמענו מהדוברים שדיברו לפניי. לצערנו הרב יש לנו היום תפריט עם הרבה דברים ואף אחד מהם לא שמח. יש לנו כמובן את הבעיה של האנטישמיות, בעיות של ביטחון והתבוללות. היינו יכולים כמובן לדבר על כל אחד מהם כסכנה לעם היהודי באירופה ובתפוצות בכלל.
אבל הייתי רוצה להתרכז בעניין של ההתבוללות במיוחד כי אנחנו מבינים, עם הבעיות של האנטישמיות אנחנו נתמודד, זה לא אומר שאין לזה מחיר ושמענו כמובן שיש לא מעט יהודים, במיוחד בצרפת ובמקומות אחרים באירופה, שמפחדים אפילו לצאת מהבית עם כיפה על הראש, וכמובן הפחד הזה הוא מוצדק, אנחנו יודעים את הסיבות, אבל מצד שני יש לנו בעיה עם ההתבוללות. לדעתי לא רק בגלל האנטישמיות, אלא דווקא מסיבה אחרת. מכיוון שאנחנו רואים יותר ויותר שיהודים הצליחו בתפוצות, הגיעו לרמה מסוימת וגם החברה מסביב מקבלת את היהודים.
אני הייתי יכול למשל לתת דוגמה, אמנם לא באירופה, אנחנו יכולים להסתכל על הנשיא הבא של ארצות הברית, ג'ו ביידן, זה לא במקרה שאמנם הוא קתולי מאמין, יש לו שלושה ילדים וכל אחד מהם התחתן עם יהודים, ואפילו בן אחד שהתגרש מיהודייה הוא התחתן פעם שנייה עם יהודייה. ויש לנו למשל את גב' קמילה האריס, שגם התחתנה עם יהודי.
אז לדעתי האתגר הגדול ביותר לפנינו היום זה לא רק אנטישמיות בלבד, אמנם אנחנו חייבים כמובן לעשות מאבק עם תמיכה של הממשלות מסביב, אבל זה בעצם להתמודד עם הבעיה של משפחות מעורבות ולהסתכל טוב טוב על התוכן היהודי שהצעירים שלנו מקבלים. לצערנו הרב בהרבה מקרים, לפחות צעירים שלא הולכים לבתי ספר יהודיים, וזה רוב רובם, הם כנראה לא מקבלים שום מסר יהודי. כמובן ברחוב הדתי זה קצת שונה, שונה בהרבה אפילו, אבל יהודים שגדלו במשפחות בלי מסורת יהודית ויודעים בעצם שהם יהודים, אבל אין משמעות לזהות היהודית, אנחנו חייבים לחשוב מה אנחנו יכולים לשים על השולחן שימשוך את הצעירים האלה שיבינו שלהיות יהודי זה דבר אטרקטיבי, שזה מורשת.
אנחנו רואים היום לא אפיקורסים, אנשים שקיבלו חינוך יהודי ובשלב מסוים הגיעו למסקנה שזה לא שווה והם רוצים לעזוב את זה, אלא הם לא קיבלו כלום, אפס. אנחנו חייבים לחשוב איך אנחנו יכולים למשוך את האנשים האלה שיבינו שהם קיבלו משהו עשיר, מורשת, זהות יהודית. לפחות היהודים שמקבלים בתפוצות מעט חינוך יהודי, לא מספיק, השאלה מה יש בחינוך הזה, מה התוכן של החינוך הזה, כנראה שזה לא מספיק טוב ואטרקטיבי.
אני רואה מהניסיון האישי שלי בהרבה מקרים שהאלמנט היחיד של הזהות היהודית היום זה זיכרון השואה, בואו לא נשכח מה שעמלק או הגרמנים עשו נגדנו בתקופת המלחמה. זה דבר נורא חשוב, אני מדבר כהיסטוריון שמתעסק בשואה, אבל זה כמובן לא מספיק, זה לא דבק שיחזיק את היהודים לטווח הארוך כיהודים. או למשל גם הזדהות עם ישראל, אבל אנחנו שמענו גם מהרב מרגי שהיהודים שהם הכי ציוניים בקהילות לאט לאט עוזבים את הקהילה, אז הקהילה בעצם מאבדת את הנכס הזה.
אז אנחנו צריכים באמת להסתכל טוב טוב איזה מסר אנחנו מעבירים לדור הצעיר, וכמובן לפי מה שאנחנו רואים זה לא מספיק ולא טוב, וזה דורש, לדעתי, כפי שכמה אנשים כבר אמרו, תרומה חזקה ממדינת ישראל. אנחנו התרגלנו למודל שאנחנו מקבלים מהקהילות בתפוצות תמיכה כספית או עולים, אנחנו חייבים כבר להחזיר משהו לקהילות ויש לנו כלים לעשות את זה.
אז אני הייתי אומר בסוף שיש לנו שלושה דברים על סדר היום שלנו וזה קירוב, קירוב, קירוב. אנחנו צריכים לקרב את היהודים, לא רק למדינת ישראל, כמובן זה דבר נורא חשוב, אבל גם למורשת היהודית, וגם לא לחשוב שהיהודים שהתחתנו עם לא יהודים, שהדור הזה אבוד, אנחנו צריכים יותר ויותר להשקיע בדור הזה, בילדים מהמשפחות האלה, כי אנחנו רואים ושמענו סטטיסטיקה במקומות מסוימים יש לנו יותר מ-70% מהיהודים שהתחתנו עם לא יהודים, אז השאלה אם אנחנו רוצים רק לשטוף את הידיים ולהגיד שהילדים מהמשפחות האלה זה אבוד. זה לא אבוד ואנחנו חייבים לא לשכוח את זה.
עוד דבר בסוף, בזמן האחרון מר רון לאודר, שהוא הנשיא של הקונגרס היהודי העולמי, התחיל תוכנית להקים 100 בתי ספר יהודיים בכל העולם כולו והוא שם דגש על העניין שבהרבה קהילות, אפילו שיש מוסדות, לא לכל משפחה יש את היכולת הכספית לשלם לילדים שילמדו בבתי ספר יהודיים. זה גם דבר שאנחנו חייבים לא לשכוח, במיוחד בתקופה הזאת המצב הכלכלי בהרבה קהילות עכשיו, בגלל הקורונה, הוא נורא חמור. אז אנחנו חייבים לבדוק שבכל מקום שיש ילד יהודי שרוצה ללמוד בבתי ספר יהודיים , שהוא יקבל את היכולת הכספית ללמוד שם. זה בעצם לדעתי האתגר הגדול ביותר מולנו. תודה רבה.
יעקב חגואל
¶
תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב ראש, תודה רבה לחבר הכנסת טייב. תראו, האתגר הוא אתגר לא פשוט. אתם יודעים, סקר שנערך לפני יותר משנה, לפני הקורונה, על ידי האיחוד האירופאי בכל אירופה הראה ש-80% מהיהודים שנפגעים מאלימות אנטישמית לא מדווחים על זה לשום גורם. זה נתון מבהיל.
יעקב חגואל
¶
לא, הם לא מתלוננים, לא למשטרה, לא לקב"ט, לא לרב של הקהילה, הם שומרים את זה אצלם. זאת אומרת, אפשר לומר מצד אחד אולי הם אומרים שלא ייצא מזה כלום, מהתלונה, ואולי הם אומרים, תשמעו, זה המחיר להיות יהודי היום בתפוצות.
זה נתון שצריך להדליק לכולנו פרוז'קטור אדום, כי מי שפוחד להיות יהודי בסופו של יום לא יהיה יהודי. מי שפוחד ללכת עם כיפה על הראש ברחובות פריז, מי שפוחד לקבוע מזוזה בבית שלו בבריסל, מי שפוחד ללכת עם תליון של מגן דוד, החשש שלנו שאותה אנטישמיות שגואה, ואני אומר שוב, הנתון הזה הוא עוד מלפני הקורונה, אותה אנטישמיות שגואה ברחובות תגרום ליהודים לפחד להזדהות כיהודים והדור הבא או הדור שאחריו יהיו פחות יהודים. זה נתון שצריך להיות מול העיניים של כולנו. עכשיו, שוב אני אומר, זה לא סקר של ההסתדרות הציונית העולמית, זה סקר של האיחוד האירופאי.
אנחנו בהסתדרות הציונית העולמית רואים לנגד עינינו בראש ובראשונה את חיזוק הזהות היהודית. אם אנחנו נדע לחזק את הזהות של אותם אנשים זה יעזור להם להמשיך ולשמור על הקהילות. כמובן אנחנו נשמח להמשיך לעודד אותם לעלות לארץ ישראל, מתי שהם יבחרו, אנחנו נשמח שזה יהיה כמה שיותר מהר, זה יהיה בידיים שלהם, אבל עד שהם יעלו אנחנו חייבים לחזק את העברית. אחוזי היהודים שמדברים עברית בעולם הולך ויורד. אנחנו בהסתדרות הציונית העולמית לקחנו על עצמנו לחזק יותר לומדי עברית, יותר דוברי עברית, ברחבי העולם.
אנחנו נשתדל לחזק את החוסן של הקהילות. הקשר בין ישראל לבין התפוצות הוא דבר חשוב ביותר וצריך לחזק אותו. גם אנחנו, במוסדות הלאומיים, עושים את זה, גם ברוך ה' ממשלת ישראל לקחה את זה על עצמה במשרדים השונים, בעיקר במשרד התפוצות, וזה חשוב ביותר להמשיך לחזק את הקשר בין ישראל לתפוצות. אנחנו רואים בזה לא רק עניין ציוני, שזה חשוב ביותר, לא רק הקשר לישראל, זה מחזק את הזהות היהודית שלהם וזה משהו, שדרך אגב, הוא דו צדדי, הוא טוב לאחינו בתפוצות, אבל הוא טוב גם לנו.
הוא טוב גם לנו להמשיך ולחזק גם את הילדים שלנו בזהות יהודית ובקשר שלנו כעם אחד. ואני אסיים ואומר שאנחנו בהסתדרות הציונית מוציאים כל שנה יותר מ-200 שליחים מורים לבתי הספר היהודיים, שזה כלי אדיר לחזק את הקשר ישראל-תפוצות, לחזק את הזהות היהודית וכמובן את העברית.
אני מודה לכם על הדיון הזה, אני חושב שהדיון הוא חשוב ביותר, המצב שנמצאות בו הקהילות היהודיות, בעולם כולו, ובאירופה בפרט, לאור הקורונה הוא יותר חמור ואנחנו צריכים פה מישראל להמשיך ולחזק אותם ולהמשיך לחזק את הקשר בינינו לבינם. תודה רבה.
דינה פורת
¶
תודה לכם על הדיון, תודה בכלל, ועדת העלייה והקליטה, ליושב הראש שלה ולמארגנים שלה על הרצינות שבה הם לוקחים את תפקידם ומכנסים אותנו לעתים מזומנות לדון בענייני השעה.
יש לי שלוש נקודות קצרות. אחת, אני רוצה לשוב ולאשר את דבריו של יעקב חגואל, ידידנו, שאנחנו מאחלים לך מזל טוב והצלחה.
דינה פורת
¶
הגברת, לא שמעתי מי זאת, תהתה על הנתון של 80% שאינם מדווחים, זה סקר של AFRA, הוא שייך ל-EU, זה גוף של האיחוד האירופאי שמוציא דוחות מהימנים גדולים אחרי שהוא מדבר ומראיין אלפי אנשים. הנתון הוא 75%, לא משנה, זה די קרוב ל-80%, אבל זה נתון באמת מבהיל כי אם 75% אינם מדווחים על מה שקרה להם, זאת אומרת שאנחנו יודעים רק על 25% ממקרי האנטישמיות שקורים. זאת אומרת שעם כל הכבוד לעבודה של מי שמנסה לנטר ולעקוב, כמו של יוגב ושלנו וחגואל ואחרים, ואנחנו, מרכז קנטור, אנחנו לא נותנים את התמונה המלאה מפני שאין לנו את התמונה המלאה. זה דבר שצריך באמת לקחת בחשבון, גם מבחינת הצד היהודי. אנשים שאינם מדווחים כי עד שיתפסו ולמי פונים ולמי אכפת וכו' וכו', וכשאנחנו מדברים על מצב האנטישמיות לא באמת יש לנו את הנתונים וצריך לעמוד מול זה ביושר.
עניין שני, פה ושם, גם במה שנשלח לקראת הדיון וגם תוך כדי מדי פעם נקשרו אנטישמיות והתבוללות. רציתי לתהות על זה ולומר שלפי עניות דעתי אלה שני דברים, ששניהם צריכים להדאיג אותנו עמוקות, אבל שאנטישמיות לא גורמת דווקא להתבוללות. אלה שני דברים אחרים. אנטישמיות גורמת לפחד, לשאלה של יהודי האם אני עדיין שייך למקום הזה, לאן אני כן שייך, אבל התבוללות, בייחוד בימי הקורונה, כשהמוסדות היהודיים נחלשים ואז הזהות היהודית נחלשת היא עניין לחוד. אני חושבת שאלה שני דברים. אנטישמיות, לפעמים להיפך, גורמת לזה שמחמת העלבון ומחמת המחשבה, אוקיי, לאן אני שייך, היא דווקא מחזקת רצון לתהות על עצמך כיהודי ולמה מדברים אליך או מכים אותך, כפי שזה קורה. לכן אני מציעה לראות את שתי התופעות לחוד, יש להן קשר כללי כמובן, לקהילות, לזהות וכו', אבל כל אחת מהן לחוד ולטפל בהן לחוד ואי אפשר לשים על הראש של האנטישמיות את כל הרעות החולות, יש רעות חולות לחוד.
דבר שלישי, אנחנו הצענו עכשיו לממוריאל דה לה שואה בפריז, הצגנו תוכנית מסוימת שרציתי לומר לכם אותה בקצרה, אני לא יודעת אם הם יסכימו, אני לא יודעת איך זה יילך, אני לא יודעת אם הרב יואל מרגי הוא עוד פה. דיברתם ולורנס, נדמה לי, דיבר, בצדק גמור, על השאלה של מנהיגות צעירה, וגם הרב מרגי אמר, אם כל הצעירים יעלו לנו לישראל או יילכו למקום אחר, מה יהיה פה? הוא אפילו דיבר על עצירת עלייה כדי לחזק קהילה וקודם כל הנהגה צעירה.
יש ויכוח סוער בעולם, שאתם, כל אלה שמשתתפים פה בוודאי ערים לו, שלא יורד מסדר היום, סביב ההגדרה של האנטישמיות, הגדרת העבודה. אני שמחה להגיד לכם שאתמול אוניברסיטת קיימברידג', שזה אורים ותומים יכין ובועז, אימצה את הגדרה. לא לפני שנערך ויכוח. יש ויכוח בעשרות מקומות, יש ויכוח שעורר הנשיא טראמפ עם ה-presidential executive order שלו לאמץ אותה ולהילחם בזה בקמפוסים.
אנחנו מציעים סדנאות כדי שהנהגה צעירה תדע מה זאת ההגדרה של אנטישמיות ותוכל להיאבק באנטישמיות ביתר יעילות ושתבין את הוויכוח על ההגדרה שהוא גם על אנטישמיות וגם על ישראל, מתי אנטישמיות היא אנטי ציונות, אלה ארבעה סעיפים בתוך ההגדרה, מתי מעשה מוגדר כאנטישמיות, עוד שבעה סעיפים בהגדרה, ההגדרה מערבת את הכול, מביאה אל השולחן אנטי ציונות, מתי היא אנטישמיות, זהות יהודית, אנטישמיות במובן של הכחשת שואה, השוואה שלנו לנאצים. זה מערב הכול. אנחנו רוצים להציע סדנה כזאת. אני גאה להגיד לכם שהייתי בין שלושת האנשים שניסחו את ההגדרה בשלב האחרון שלה כדי שה-IHRA יוכל לאמץ אותה וההצעה שלנו איזה קהילה שתרצה לקחת אותה במטותא ובשמחה. ועוד הפעם, אני מברכת את כל המשתתפים ואת יושב ראש הוועדה על הדיון.
יוסף טייב (ש"ס)
¶
לפני שאתה מסכם, יש פה מישהו שיוצר תוכנית, כספים מהקונגרס היהודי העולמי, אז אולי יהיה כדאי לשמוע אותו, הרב אברהם דרעי, נשיא איגוד הרבנים. אולי זה ייתן לנו חלק מהפתרון.
אברהם דרעי
¶
שלום וברכה, בוקר טוב. ברשות אדוני יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת דוד ביטון, ברשות ידידי וחברי יוסי טייב, חבר הכנסת, ברשות מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, לורנס, חבריי ומכובדיי. נשמעו כאן דברים קשים, ה מציאות היא כזו, אבל אני רוצה לעמוד על שני פרטים, לאושש אותם, לחזק אותם ואז להציע איזה רעיון.
קודם כל לגבי מה שאמר לורנס, שאין לזנוח את המשפחות המתבוללות, הוא צודק. אני במשך שלוש שנים שימשתי כדיין בבית הדין לגיור בדרום צרפת, אפשר לומר ש-95% מכלל הבאים להתגייר הם בני משפחות מתבוללות. זה רק מאשש ומחזק את ההבחנה שזה שמשפחה מתבוללת, זה שיהודי נישא לגויה או ההיפך זה לא אומר שזהו, זה סוף פסוק לאותה משפחה. לא, יש המשך, וברוב הפעמים באמת הם חוזרים לכור מחצבתם.
בנוגע לעניין של אנטישמיות והתבוללות, אם הם כרוכים יחד או לא, אני לא אחלוק על דברי הפרופסור שדיברה לפניי, אבל אני חושב שניתן לחלק, נקרא לזה בין האזורים, בצרפת או באירופה, בין הערים הגדולות לפריפריה. בערים הגדולות אנטישמיות לחוד, התבוללות לחוד. אבל ישנן קהילות קטנות שנמצאות בפריפריה של פריז לדוגמה או בפריפריה של מרסי, ששם עצם העובדה שהקהילות נכנסות לסוג מסוים של פחד ושהן מסתירות את הזהות היהודית שלהם אז הם מושכות אש, זו עובדה, והאש הזאת זו אש של אנטישמיות שבסוף פוגעת בהם.
בכל אופן אני הצעתי הצעה לידידי לורנס, מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, לפרויקט שהגיע אחרי הרבה חשיבה יחד גם עם יוסי טייב וגם עם ידידי דוד סעדה ועוד אנשים שמבינים בתחום, מנכ"ל ועידת רבני אירופה וחברי וידידי הרב הראשי למרסי, הרב ראובן אוחנה. העניין הוא פשוט. מה שקורה זה שיש התרכזות של היהודים המבוססים מהפריפריה של הערים הגדולות אל תוך תוכי הערים הגדולות. אני אתן דוגמה, פריז הגדולה מונה קרוב לעשרה מיליון, אבל פריז כשלעצמה היא שני מיליון, כלומר כל הפריפריה היא פריפריה של ערים, ערים קטנות שמפוזרות מסביב לפריז והיהודים המבוססים, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ערכית וגם מבחינת הזהות היהודית שלהם, הם מגיעים לערים הגדולות, זה אומר מגיעים לפריז, מגיעים לליון, מגיעים למרסי ואז הם משאירים מאחוריהם את אותן קהילות כצאן שאין להם רועה, ללא רועה רוחני וללא רועה גשמי ואז נסגרים בתי הספר.
עכשיו, אותן משפחות שנשארו באותן מקומות בגלל חוסר תקציב והן לא יכולות לעבור לערים הגדולות או לעלות לארץ, מה שקורה, הם נטמעים בתוך החברה שנמצאת שם שרובה חברה מוסלמית. לכן אנחנו רואים לא רק התבוללות סתם, התבוללות גרידא, אנחנו רואים התבוללות עם איסלמיסטים שלצערנו הרבה חלק מהילדים אחר כך גם נעשים לתומכי טרור. אפשר לאשש את זה, יש לנו מספרים מדויקים, אבל זה לא המקום עכשיו להרחיב בעניין.
מה שאני חושב להציע זו הצעה מאוד פשוטה. לשלוח רבנים מהארץ, לשלוח פעילים מהארץ, זו עלות גבוהה, לא תמיד גם היא אפקטיבית כי לא תמיד אותם פעילים נשארים לגור שם, כי הרי אף אחד לא מצפה מהם לגור שם, אז הם באים לפרק זמן קצר והולכים. הרעיון שלנו הוא מאוד פשוט, ישנם אברכים, ישנם סטודנטים שיש להם גם מוטיבציה וגם רצון ואמביציה אמיתית לעזור לאותן קהילות נידחות, לשלוח פשוט מאוד סטודנטים או רבנים צעירים שיש להם גם שיח עם אנשים, לשלוח אותם מפריז לפריפריה, ממרסי לפריפריה של מרסי ואותם אנשים יבואו באופן קבוע פעם בשבוע למשך חמש שעות, לא צריך יותר מזה, מספיק חמש השעות האלה, יעשו בית ספר של יום ראשון, תלמוד תורה של יום ראשון, ילמדו את אותם ילדים קצת מסורת ישראל, ילמדו אותם עברית, ייתנו להם שירותי דת בחינם, זה אומר הכנה לבר מצווה בחינם, אזכרות, בריתות, ברית יצחק, חנוכות בית, ייתנו להם את זה בחינם, כל פעיל כזה מחובתו להקים קבוצת ווטסאפ שמאגדת את כל בני הקהילה ואז מה קורה? אותם אנשים קצת שומעים לחלוחית של יהדות ואנחנו גם מקרבים אותם לציונות בהמון דרכים.
בנוסף לזה אותו פעיל, אני לא מגדיר את זה כרב, שהוא בקשר איתם אז זה אומר שהוא העוגן שלהם. אם הם ירצו אי פעם לחזור לכור מחצבתם האמיתי, בהנחה שהם התרחקו לגמרי, או שירצו לעלות לארץ או שירצו להתחזק יותר בכל מיני דברים יש להם למי לפנות כי יש להם אוזן קשבת. כאשר אותו אחד מגיע מעיר קרובה של חצי שעה, שעה, נסיעה הוא עדיין בקשר איתם, הוא בקשר יותר מתמשך.
אני הצעתי לחברי לורנס להקים מיזם כזה, הצענו את זה ביחד, ניהלנו שיחה ארוכה עם יואל מרגי, נשיא הקונסיסטואר, והגענו לאיזה הסכמה מסוימת של שיתוף פעולה בין הקונסיסטואר ואני כחבר הקונגרס היהודי העולמי הצעתי את זה ללורנס, אני מקווה שהוא יקבל את ההצעה שלי, שאנחנו נכשיר 12 רבנים או סטודנטים, נתחיל פיילוט ב-12 קהילות נידחות, בעיקר אותן קהילות שיש בהן אחוז התבוללות גבוה, נראה איך זה הולך, נתכנס כאן בעוד חצי שנה, נביא תוצאות, בהנחה שזה יילך טוב אני חושב שבעלות נמוכה יחסית מדינת ישראל תוכל להציל את אותן קהילות ולשמר אותן במסורת ישראל, לחזק אצלם את הזהות הציונית ובבוא היום הם יעלו לארץ.
נכון להיום, כאשר אנחנו משאירים אותם שם בלי שום משענת וגב רוחני או מישהו שהוא מקשר אותם לציונות באמת בעוד עשר, עשרים שנה נהיה במצב שאנחנו נאבד קהילות שלמות. אני חושב שהרעיון הזה הוא רעיון מבורך, רעיון ישים, בעלות יחסית נמוכה. אולי אדרבא נשלב כוחות בין הקונגרס היהודי העולמי ביחד עם ההסתדרות הציונית ביחד עם הכנסת, זה כבר בידיים שלהם. זו ההצעה שלנו.
יוסף טייב (ש"ס)
¶
ויש אפשרות להרחיב את הפיילוט הזה למדינות אחרות באירופה או שכרגע אתם הולכים רק על צרפת?
אברהם דרעי
¶
אנחנו שוחחנו ארוכות עם ועידת רבני אירופה, עם המנכ"ל, ועקרונית הם אומרים שבאותה מידה שהבעיה נמצאת בצרפת כך היא בבלגיה, כך היא בשוויץ, שזה אומר יחסית המדינות המפותחות, אבל גם יש כזאת בעיה במזרח אירופה. אדרבא, בוא נתחיל פיילוט, מבחינתי הפיילוט הזה לא מחייב להיות דווקא בצרפת, אלא מבחינתי כל קהילה שהיא נמצאת של סוציואקונומי נמוך ובעבר הייתה שם קהילה יהודית עשירה, עשירה בתוכן, עשירה ברוח, עשירה במספר, והיום היא נמצאת כצאן שאין להם רועה, אני חושב שזה מקום אפקטיבי להתחיל בו את הפעילות.
מבחינת עלויות מדובר בעלות מאוד מינורית יחסית, ביחס לפעילות הכללית, אנחנו מדברים על סדר גודל של 1,000 יורו לחודש לאותו פעיל שהוא מבחינתי גם יעסיק פעיל נוסף, בנוסף לזה הצענו שחמש פעמים בשנה, שזה אומר ביום העצמאות, ביום הזיכרון לשואה, ולפני החגים, לפני פסח או חנוכה, יעשו כנסים גדולים יחסית עם דמות מכובדת מהארץ או דמות מכובדת מהקהילה, כמו נניח מישהו מהקונסיסטואר, או הרב הראשי של המדינה. עצם העובדה שלקהילה כזו, שלכאורה היא שכוחה, מגיע מישהו בכיר, מגיע חבר כנסת בכיר מהארץ, מגיע איזה מנכ"ל של איזה ארגון גדול כמו הקונגרס או ההסתדרות, זה נותן להם כוח, זה נותן להם השראה, זה מקרב אותם מאוד.
אני עכשיו לא מדבר על לעשות חיזוק של להחזיר אותם בתשובה, בסך הכול אנחנו מדברים על לתת להם איזה קשר, קצה חוט שהם יהיו מחוברים עם מדינת ישראל, מחוברים עם היהדות, כדי שבבוא היום אם הם ירצו לחזק את הקשר יהיה להם את הדרך ואת המסלול לפתח אותו ולהרחיב אותו יותר.
היו"ר דוד ביטן
¶
תודה רבה. קודם כל אני רוצה לומר שזה לא דבר חדש. בדיונים שאנחנו עשינו גם על קהילת דרום אמריקה, גם על הקהילות הקטנות, גם על יהדות צרפת, הדברים עולים. אנחנו יודעים שיש קושי גדול מאוד לשמור על הקהילות מבחינה יהודית, יש הרבה נישואי תערובת, אין תקציבים היום, גם בגלל הקורונה, אבל בלי קשר, באופן כללי, חוץ מארצות הברית שגם שם בגלל הקורונה יש עכשיו התמעטות בתרומות, ביתר העולם יש התמעטות כבר מזה כמה שנים וזה מתרחב ומתרחב.
לכן גם ביקשנו סיוע מיוחד והממשלה הביאה, לפי בקשתנו, 50 מיליון שקל והסוכנות הוסיפה עשרה מיליון שקל, אבל אין ספק שאנחנו לא יכולים לבוא במקום הקהילות ואנחנו לא נוותר על העלייה. הדרישה הזאת שנחזק את הקהילות ונפסיק את העלייה היא לא במקום, אין מצב שנוותר על העלייה, אבל אני בדעה, כל הזמן הייתי, שאנחנו צריכים לסייע לקהילות. הם סייעו לנו מקום המדינה ועכשיו הגיע הזמן שאנחנו נעזור להם, אחרת באמת לא יישארו יהודים בכל העולם.
הבעיה היא שרק הסוכנות מממנת את השליחים האלה, הממשלה לא מממנת אותם. הסוכנות בלבד מממנת 200 שליחים בכל העולם שבאים לבתי הספר היהודיים ומסייעים שם, אבל הממשלה לא מממנת ולו אחד. אז אם באמת רוצים, וזה לדעתי דבר שהממשלה כן יכולה, אין שום סיבה שהיא תשתתף במצ'ינג בכל התוכניות האלה של הסוכנות שמגיעים לארץ לבקר בין חודש לשנה ופה בנושא הזה היא לא משתתפת עם הסוכנות בשום מצ'ינג, זה דבר שלא יכול להיות.
אז מה שאנחנו מבקשים, קודם כל אני רוצה לדעת מה נעשה במשרד התפוצות ב-50 מיליון שקלים.
היו"ר דוד ביטן
¶
כן, ביקשתי לזמן, אבל אנחנו רוצים לדעת, נעשה את זה בדיון, אין לי בעיה, מה עושים עם התקציב הזה. דבר נוסף אני רוצה לדעת ממשרד התפוצות, מדוע הם לא משתתפים בעלויות של השליחים על מנת להכפיל את הכוח, מ-200 ל-400. זה דבר מקובל להשתתף במצ'ינג ופה משום מה הם לא עושים את זה. ודבר שלישי, שיבינו לנו תוכנית לחמש השנים הבאות, גם מטעם משרד התפוצות וגם מטעם משרד ההסתדרות הציונית, איך אנחנו מסייעים לקהילות האלה. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לעניין של רפורמים, קונסרבטיביים, זאת לא הבעיה, אנחנו מדברים על סיוע לקהילה מבחינת זהות יהודית, שזה בתי ספר יהודיים וכו'. ארצות הברית היא לא צד בעניין כי להם יש יותר כספים, תקציבים והכול בסדר.
היו"ר דוד ביטן
¶
אירופה, דרום אמריקה, קהילות קטנות ששם באמת זקוקים לסיוע. אז אנחנו נקבל את כל התשובות האלה ונמשיך את הדיון, כי אני לא רואה מצב שהממשלה תחליט עכשיו להחזיק את הקהילות בחוץ לארץ, אין דבר כזה, אבל לסייע כן.