פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
3
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
09/11/2020
מושב שני
פרוטוקול מס' 22
מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
יום שני, כ"ב בחשון התשפ"א (09 בנובמבר 2020), שעה 13:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 09/11/2020
קידום תכנית הממשלה למיגור הפשיעה בחברה הערבית
פרוטוקול
קידום תכנית הממשלה למיגור הפשיעה בחברה הערבית
חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
עוזי דיין
אבי דיכטר
אוריאל בוסו
עמית הלוי
ע'דיר כמאל מריח
אופיר סופר
איימן עודה
תהלה פרידמן
אנטאנס שחאדה
סמי אבו שחאדה
סעיד אלחרומי
יוסף ג'בארין
היבה יזבק
מיכל וונש
אימאן ח'טיב יאסין
עופר כסיף
אביגדור ליברמן
ווליד טאהא
אחמד טיבי
סונדוס סאלח
יואב סגלוביץ'
ג'אבר עסקלה
אוסאמה סעדי
חמד עמאר
עודד פורר
עאידה תומא סולימאן
יושב-ראש הכנסת יריב לוין
השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה
סגן השר פטין מולא
רונן פרץ - מנכ"ל המשרד, משרד ראש הממשלה
אורן כהן - סמנכ"ל, משרד ראש הממשלה
מוטי כהן - מ"מ מפכ"ל, המשרד לביטחון פנים
גמאל חכרוש - ראש מנהלת, המשרד לביטחון פנים
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה המיוחדת של הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, כ"ב בחשוון, התשפ"א, 9 בנובמבר 2020. אדוני ראש הממשלה, אדוני יושב-ראש הכנסת, כבוד השר לביטחון הפנים, כבוד המפכ"ל, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. אני מברך אתכם על השתתפותכם בישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית. בשמי, בשם חבריי ובשם כל מי שאני מייצג – תודה לכם על בואכם.
לפני שנתחיל בדיון אומר כמה מילים. אני נמצא כאן כראש ועדה זו כדי לייצג את החברה הערבית אשר זועקת ומשוועת לפתרון לבעיית הפשיעה והאלימות בקרבה. אני כאן כדי לייצג את האבא ואת האמא אשר איבדו את בנם, ואת כל מי שאיבדו את יקיריהם. אני כאן כדי לייצג את כול מי שנרצח על לא עוול בכפו. אני כאן כדי לייצג את כול הנשים הערביות אשר נרצחו בשם הערך הפרימיטיבי "רצח על כבוד המשפחה", אני כאן כדי לייצג את אלה שנפגעו ואתה אלה שעתידים חלילה להיפגע. אני כאן כדי לייצג את הבת שלי נור ואת הבן שלי מוחמד ואת כל בני דורם, שזכותם הבסיסית לגדול ולחיות בסביבה בטוחה. אני כאן כדי לייצג את האזרח הערבי שאיבד את תחושת הביטחון האישי. אני כאן מייצג את הערך העליון של קדושת החיים והזכות לחיות בכבוד ובביטחון תחת הכותרת של שני הפסוקים. מהקוראן: "ומן אחיאהא פכאנמא אחיא אל-נאס ג'מיעאן[footnoteRef:1]". וממסכת סנהדרין: "כול המקיים נפש אחת בעולם מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא". [1: "וכל המקַיימה כאילו קִיים עולם מלא", סורה 5: השולחן הערוך, פסוק 32; (מתוך: הקוראן, רובין אורי, אוניברסיטת תל אביב).]
אדוני ראש הממשלה, לסיום דבריי אחדד ואומר: אני כאן כדי לחפש פתרונות, לא כדי לחפש אשמים. אני כאן כדי למצוא תקווה ולהתגבר על כאבי העבר, אני כאן כדי לקחת אחריות וכדי לדרוש ממך ליטול אחריות, אני כאן כדי לעשות את חלקי ולדרוש שתעשה את חלקך. אני כאן כדי לנסות יחד לשנות את המציאות העגומה, ואני כאן מכיוון שאני מאמין שהדבר אפשרי. ניתן לנצח את מגפת הפשיעה והאלימות.
חברים, אנחנו מקיימים את הישיבה המיוחדת הזאת לקראת הישורת האחרונה במסע ארוך של שני גופים שפעלו בשנה האחרונה כדי לקדם את הנושא הזה: צוות המנכ"לים שכבר כמעט שנה פועל כדי לגבש תוכנית וגם הוועדה המיוחדת, הפרלמנטרית, שמנסה לקדם את הנושא הזה במישורים רבים. אנחנו נפתח בדברי ראש הממשלה ואחר כך בדברי יו"ר הכנסת והשר, ונמשיך לנהל את הישיבה הזאת לקראת סיכום שאני מקווה שכול אחד מאתנו מייחל לו. מאות אלפי אזרחים ערביים מקווים שמהישיבה הזאת תצא בשורה טובה לכול אזרחי מדינת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל הערביים בפרט. אנחנו משנים קצת את הסדר ונתחיל עם כבוד יו"ר הכנסת. לפני שאתה מתחיל, ידידי, יריב, אני מאז שנכנסתי לתפקיד הזה, גם כסגן יו"ר הכנסת וגם כיו"ר הוועדה המיוחדת, לפני כמה חודשים פניתי ליו"ר הכנסת, ישבתי אתו כמה פעמים. מהישיבה הראשונה הוא הבטיח לי להיות יחד אתי, להתגייס למטרה נעלה זאת, והוא אכן מדי שבוע מטפל בנושאים שאני מעלה בפניו. יישר כוח, יריב, אני מאוד מודה לך. המיקרופון לרשותך.
תודה רבה, אדוני יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מנסור עבאס. אדוני ראש הממשלה, השר לביטחון הפנים, סגן השר פטין מולא, חברות וחברי הכנסת. קודם כול אני רוצה לברך, אדוני היושב-ראש, על הישיבה הזאת. אני חושב שהנוכחות שיש כאן היא נוכחות יוצאת דופן, מכל קצות הקשת הפוליטית, מכל סיעות הבית, ואני חושב שכך זה צריך להיות משום שהנושא הזה לא צריך להטריד סקטור או רק גורמים מסוימים. הוא נושא שצריך להטריד את כולנו, הוא נושא שנמצא באחריות של כולנו ונמצא באחריות של כולנו לטפל בו.
צריך לומר בצורה הברורה והחדה ביותר: נדמה לי שרק בשבוע שעבר שמענו בשאילתה שהגישה חברת הכנסת היבה יזבק תיאור פשוט מזעזע של מה שקורה בשכונת המגורים שלה, תמונה שמשקפת מציאות רחבה מאוד, מציאות בלתי נסבלת שאני חושב שבשום מדינה לא יכולים לקבל אותה, ולמציאות הזאת יש הרבה מאוד אחראים. קודם כול צריך לומר – מדינת ישראל ורשויות המדינה וממשלות ישראל לדורותיהן שהתייחסו לעניין הזה לאורך שנים כאיזושהי חצר אחורית כזו, שעוצמים עיניים, לא מסתכלים, ונתנו למציאות הזו של אלימות, של חוסר ביטחון אישי, של פשיעה בהיקף ניכר, של צבירת נשק לא חוקי, של סחיטה – של כל התופעות האלה שאנחנו מכירים ולצערי חווים אותן – להתרחב. זו הייתה גם תולדה, וגם את זה צריך לומר – של היעדר הבנה ורצון בתוך החברה הערבית ובתוך המנהיגות של החברה הערבית לבוא ולטפל בנושאים האלה, ואיזו שהיא ראייה שכל פתח שייפתח כדי לטפל בעניין הזה יכול להיות שיהיו לו אחר כך משמעויות בכל מיני היבטים אחרים שהיה חשש מפניהם. אני חושב שזה נמשך בעובדה שבסופו של עניין גם לא הייתה מודעות. לא היה כוח שידחוף את הדברים מכאן, מהכנסת, לא היו כוחות מתאימים בתוך השירות הממשלתי שידחפו את הדברים מבחינתם. כל הדבר הזה הביא אותנו למציאות שהיא באמת מציאות איומה ונוראה.
וצריך לומר שאת המציאות הזו חווים היום אזרחי ישראל הערבים בכל מקום, פשוט בכל מקום. חווים אותה גם ישראל הערבים וגם אזרחי ישראל היהודים בערים המעורבות ששם הבעיה הולכת ומחמירה כל הזמן. ומי שחושב שהבעיה הזאת תישאר בגדר המקומות האלה ולא תגיע לכל מקום אחר במדינת ישראל טועה לטעמי. בהרבה מאוד מקומות היא כבר הגיעה. אם אנחנו מסתכלים בהיבטים של פרוטקשן, סחיטה, דברים אחרים – הדברים האלה רק הולכים ומתרחבים. ואני חושב שהטיפול בעניין הזה יכול להיעשות רק בשיתוף פעולה ועבודה משותפת של כולנו ביחד. אין שום סיכוי להצליח במהלך הזה על ידי כפייה של איזשהו פתרון, על ידי אמירה שיש דרך מסוימת ועכשיו כולם צריכים להתיישר אליה, אלא אני חושב שהדרך היחידה להצליח במהלך הזה הוא שיתוף פעולה בין הממשלה, בינינו כאן בכנסת כנבחרי ציבור שמייצגים את כל מי שנוגע בדבר הזה, בין ראשי הרשויות שבלעדיהן אי אפשר לעשות שום דבר, וההובלה שלהם היא הכרחית כאן, המנהיגות המקומית וכמובן – הציבור עצמו שצריך לראות כיוון ברור ודרך ברורה, להבין בדיוק מה היעדים ולאן חותרים ורוצים להגיע.
אני קראתי את התכנית הבאמת מפורטת הזו שנעשתה גם היא בשיתוף פעולה ובעבודה משותפת. אני מוכרח לומר: לא עם הכול אני מסכים. אני חושב שתמיד יש דברים שאפשר לשפר ואפשר אולי לעשות בצורה יותר טובה, אבל אני חושב שבסך הכול יש כאן כיוון נכון, יש כאן הבנה שהפתרון לבעיה הזו איננו יכול להיות פתרון שהוא רק בטיפול בסוגיית האלימות והפשיעה בלבד. הוא חייב להיות פתרון מערכתי שנותן פתרון תעסוקתי לצעירים, נותן פתרון של עיסוק בשעות הפנאי, נותן פתרונות תשתיות מתאימים, מייצר סביבה שלמה שלא רק מכה ומדכאת את האלימות אלא גם נותנת את האלטרנטיבה האחרת, את האפשרות האחרת, את הדרך האחרת שבה אפשר ללכת, את התקווה לאנשים שהדברים יכולים להיראות ולהיעשות אחרת. אני חושב שבמובן הזה, ההבנה הזאת שצריך לעשות פעולה הוליסטית רחבה, שלמה, בקשת של נושאים ולא רק בנושא הנקודתי הזה – היא הבנה מאוד מאוד חשובה, והיא בעיניי גם פריצת דרך. זה לא בהכרח מה שחווינו וראינו עד היום.
אני רוצה להביע הרבה מאוד הערכה, מנסור, לעבודה שאתה עושה בעניין הזה. זה באמת נכון שבערך מהיום הראשון שלי במשרד, בתפקיד הזה, הגעת אלי פעם אחר פעם. ליווינו גם חלק מהתהליך של כתיבת והכנת החומרים והתוכניות, ואני חושב שהדרך שהלכת בה באמת הצליחה לייצר מצב שיושבים סביב השולחן הזה אנשים ששמים את כל המחלוקות בצד ומנסים להתלכד ולהתאסף סביב הטיפול בסוגיה הזו, באירוע שלפחות אני לא זוכר הרבה זמן שהיה בהיקף כזה של משתתפים בישיבה של ועדה.
בכנסת הנוכחית זה בוודאי לא קרה, וזה לא מובן מאיליו בכלל. אני חושב שהמטרה, באמת, בדיון הזה – בעיניי, לפחות – היא לנסות לעשות יישור קו על הציפיות, לשים במלוא העצמה את הבעיות על השולחן, לנסות לראות איפה עדיין יש פערים בין התכנית הזאת לבין מה שאנחנו רוצים לעשות על מנת שאפשר יהיה באמת לצאת לדרך ובכוחות משותפים להמשיך ולבצע את המהלך החשוב הזה. אני בוודאי עומד לרשותך, לרשות כל מי שעוסק בנושא הזה כדי להמשיך ולוודא שהדבר הזה לא יירד מסדר היום. מה שנדרש, גם בצד התקנוני וגם בהיבטים אחרים יינתן ויושקע כאן. אני מאחל לכולנו שבאמת נזכור את היום הזה כיום שבו יצאנו לדרך רצינית, אמיתית, חדשה, שתביא פתרון וחיים הרבה יותר טובים לציבור עצום של אזרחים שאני חושב שכולנו חייבים להם – גם את המאמת הזה וגם להביא בסופו של דבר את התוצאה שכולנו שואפים אליה. אז באמת, יישר כוח ותודה רבה.
תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. היית שותף לאורך כל הדרך, אני שוב מודה לך על תרומתך שהייתה ושתהיה בתחום הזה.
שלום, אדוני ראש הממשלה.
ברצוני קודם כול לברך אותך על החלטה שהייתה לפני שנה להקים את הצוות הזה וכן ליטול את המושכות ולקדם פתרון מקיף לבעיית הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אני כמובן גם מנצל את ההזדמנות לברך אותך על ההחלטה שקיבלה הממשלה לפני בערך שבועיים – הארכת תכנית 922 שנתנה הזדמנות שנייה כדי לנצל מיליארדי שקלים לטובת החברה הערבית. מאות אלפי אזרחים ערבים צופים ומאזינים לנו ומצפים מראש הממשלה לומר את דברו בסוגיה הכואבת הזו. הבמה לרשותך, אדוני.
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, ואני מברך על הישיבה הזו ומודה לך על ההזמנה ועל ההזדמנות לשוחח אתך ועם חברי הכנסת וגם עם הציבור הערבי. אני רואה את עצמי כראש הממשלה של כל אזרחי ישראל כולם. זו יכולה להיות אמירה נדושה שאומרים מנהיגי ציבור רבים, אבל אני שם את הכסף איפה שהפה שלי נמצא, כמו שהאמריקנים אומרים, ואתם יודעים את זה, או לפחות חלק יודעים את זה.
אני בדקתי מה עשו הממשלות בראשותי מבחינת הקצאת משאבים לסגירת פערים בחברה הערבית שהיא חלק אורגני מהחברה הישראלית, דבר שיסייע גם לשילובם. מצאתי שמ-2010 ההקצאות שלנו עולות על כל מה שיש, מה שהוקצה על ידי ממשלות קודמות בשישים השנים שקדמו לכך, אבל בהיקפים גדולים. זאת אומרת, ב-2010 שמנו את החלטת הממשלה על פיתוח כלכלי ב-13 יישובים, ב-2011 החלטה על פיתוח היישובים הבדואים בדרום עם 1.2 מיליארד שקל; 2012 – החלטה על קידום התעסוקה במגזר הערבי – 730 מיליון שקל; ב-2015 ההחלטה הגדולה – 922 שהזכרת עכשיו, עם 15 מיליארד שקל, כולל הארכה – חלק מזה נוצל ואנחנו רוצים לאפשר את המימוש של הכול. אלה סכומים חסרי תקדים, כולכם יודעים את זה. הייתה גם החלטה ב-2016, החלטת ממשלה 1402 על חיזוק הביטחון האישי במגזר הערבי ובמזרח ירושלים – 2 מיליארד שקל, לא הכול מומש. חלק קוצץ. אני מקווה שגם נוכל לתקן את זה, נדבר על זה בסוף הישיבה. אבל במסגרת ההחלטה הזו אנחנו בנינו סוף סוף, לאחר, אגב, קריאה של רבים מכם – בעצם של כולם, תחנות משטרה. תכננו, אם אינני טועה 14 תחנות או 13, בנינו 8 ועוד היד נטויה, אנחנו צריכים לעמוד בזה.
אני אומר לכם את כל הדברים האלה קודם כל מבחינה עובדתית – שזה משקף תפיסת עולם. זו היא תפיסת עולם שירשתי מחוזה המדינה, הרצל, ואחר כך מז'בוטינסקי והמסגרת המשפחתית שלי. זו תפיסה, בניגוד לכל הדימויים – זה הדבר האמיתי, אלה הדברים שאומרים שכל ילד וילדה ביישוב ערבי, ביישוב דרוזי או נוצרי או בדואי או צ'רקסי – כולנו אזרחי המדינה ומגיע לכולם את אותם שירותים בסיסיים וגם מעבר לבסיסיים שמגיעים ליתר אזרחי המדינה. זה מחייב סגירת פערים. עשינו לא מעט, ויש שיפור גדול, אתם רואים את זה גם במספר הצעירים והצעירות הערבים עם תארים אקדמאיים, עם כניסה לתחום המקצועי הטכנולוגי והרפואי ואפילו כניסה מובילה בהרבה תחומים, ועוד תחומים רבים. יש לנו עוד מלאכה לפנינו, אבל יש שינויים. שמעתי גם מראשי יישובים, אנחנו עובדים אתם בצמידות – על השינויים התשתיתיים שחלו במקומות רבים. אתם מכירים את זה, אני לא רוצה לפרט את כל מה שנעשה ביישובים – בוודאי, לא רק הנציגים שפה בכנסת, וראשי הערים, אלא גם התושבים עצמם. רואים את זה. רואים פתאום בתחבורה הציבורית שיש, או בשירותי ביוב שפתאום קיימים, או שירותים רבים אחרים שבאמת במאה ה-21 כל אזרח ואזרחית וכל ילד וילדה בישראל בלי יוצא מן הכלל צריכים ליהנות מזה.
אני רוצה לגעת בנושא של הישיבה הזאת. זו לא הפעם הראשונה שאני יושב ודן בנושא בין כותלי הכנסת. אני זוכר, לעולם לא אשכח, ישיבה אחרת שבה ישבה לידי אישה צעירה שסיפרה לי על רצח בעלה והיא רעדה. אני חושב שגם אחד מבניה היה, אני לא זוכר בדיוק. אני זוכר שהיא רעדה.
הייתה בשנות השלושים לחייה, אם אינני טועה, משהו כזה. צעירה. זה היה מזעזע, פשוט מזעזע. זה קרע את הלב. אני אגיד בצורה כזו – זה לא רק היה אבל. זה היה פחד. היא חיה בפחד, חיה בטרור. הדבר הזה מאוד דרבן אותי לקדם את התוכנית שאנחנו מדברים עליה עכשיו ושאנחנו צריכים לקדם, להשלים אותה ולהזניק אותה מחדש, להשלים את תחנות המשטרה – איך אומרים בז'רגון, גישה הוליסטית? גישה כוללת שמטפלת גם בשאלות האבטלה של צעירים שאני רואה ששם יש ירידה של צעירים דווקא בשוק העבודה, וזה לפני הקורונה. זה מאוד הפתיע אותי, כי אחד הדברים שהתגאיתי בהם זו העלייה בשילוב בשוק העבודה, ושם אני חושב שזה יוצר לנו בעיה מיוחדת. זה כולל גם את שאר האלמנטים שתכף נדבר אליהם.
אבל אני רוצה להגיד לכם את הדבר העיקרי: אני צריך את שיתוף הפעולה שלכם, ואני חושב שאתם צריכים את שיתוף הפעולה שלי ושל חבריי כאן, של יו"ר הכנסת ושל שרי הממשלה. אנחנו צריכים ללכת על זה כמשימה משותפת. אנחנו משנים את פניה של מדינת ישראל, ואני רוצה להגיד לכם: אנחנו משנים גם את פניו של המזרח התיכון בשיתוף פעולה בין יהודים וערבים, בין ישראלים ומדינות ערב – דבר שלא היה, פשוט לא היה. אפשרויות שנשמעו דמיוניות עכשיו מתממשות נגד עינינו. את המהפכה הזו שאנחנו עושים מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל אנחנו צריכים לעשות גם בתוך גבולותיה של מדינת ישראל. אבל מרכיב ראשון ללא ספק, ללא ספק – זה ביטחון אישי, זה מיגור פשע, מיגור כנופיות פשע, זה מיגור שלטון פחד, מיגור פרוטקשן – כל הדברים שאתם יכולים לספר לי ואני מודע להם. אני רוצה לעשות את זה בצורה כוללת. לא רק ללכת לשאלת מיגור הפשע, ששר הבט"פ בוודאי יתייחס לזה, אלא גם לשאלה הכוללת שגם מנכ"ל משרדי עסק בזה, והוא ידבר על זה כאן. וכמובן גם השאלה הכלכלית – פרופ' שמחון נמצא אתנו גם כן, ואני חושב שצריך גם חקיקה לעזרה, ויושב-ראש הכנסת נמצא כאן. ואני צריך אתכם, אני צריך את העזרה שלכם, של כולכם. אני מאמין בהצלחה הזאת, קודם כל כי יש כבר תוצאות, ואני מאמין שבכוחות משותפים אנחנו יכולים להשיג פה דברים מופלאים. ואנחנו עושים את זה.
עכשיו יש דבר אחרון שאני לא יכול שלא לגעת בו, וזה עניין הקורונה. היה לנו שיתוף פעולה חשוב מאוד בגל הראשון, ואני חושב שהציבור הערבי הקדים ציבורים רבים אחרים בכך שהוא פעל בחכמה, בתבונה, כולל מנהיגי הדת – אני חייב להגיד. הם פעלו בחכמה והצלחנו לשטח את הקורונה בציבור ביישובים הערבים, בערים מעורבות, במקומות רבים. עכשיו אנחנו רואים תופעה הפוכה שעיקרה כרגע עלייה שאני חושב שהיא נובעת בראש ובראשונה מהחתונות, מריבוי החתונות – לפי מה שאני שומע. ואני מבקש גם כאן את שיתוף הפעולה שלכם כמנהיגי ציבור לדבר אל הציבור ולהסביר לו שכולנו כאן ערבים זה לזה. כשאנחנו אומרים "כל ישראל ערבים זה לזה" זה אומר כל אזרחי ישראל ערבים זה לזה, וכל אחד – ברגע שמקיימים את הכלל הזה, אני מעיר את זה לכול אחד כמו איזה מורה טרחן – עכשיו באתי משדה התעופה והיו שם מאבטחים ועובדי המקום. אז אתה עובר ליד כל אחד ואני אומר לו – למה. כי אם כול שניים חובשים מסכה במגע אין מגפה, ואז הכול נפתח, הכול נפתח, הכול, או כמעט הכול נפתח, עד הבאת החיסון. ואני אומר לכם שאני עובד על זה במרץ רב מול מנהיגי העולם, כולל מנהיגים ערביים, איך להביא למיליון חיסונים. וזה בדרך. זה נראה לי בעין – אני רואה את האור בקצה המנהרה. זה לא בעוד שנים, זה בעוד חודשים.
אנחנו צריכים פשוט לשתף פעולה. הצלחנו להוריד את ישראל מרמת התחלואה הגבוהה בעולם לרמת התחלואה אולי הנמוכה באירופה – בין הנמוכות, אולי הנמוכה ביותר. אבל אנחנו צריכים לשמר את זה. אני צריך את שיתוף הפעולה שלכם כמנהיגי ציבור ואת הציבור, ולכן אני מסיים עם זה, אבל מאמין גדול ביכולת שלנו להצליח יחד למען כל אזרחי המדינה שלנו. תודה רבה לכם.
תודה לך, אדוני ראש הממשלה. לצד הכוונות הטובות שציינת חשוב לנו שגם תמשיך לעקוב ולהשתתף בדיון, אבל גם שבסופו של דבר נניח את הכוונות הטובות על ציר זמן שגם הציבור הערבי וגם המשתתפים יידעו שאנחנו לקראת החלטה שתוציא לפועל את כול התוכניות שמכינים. אני כמובן מסכים אתך – במיוחד תוכנית של מיגור פשיעה ואלימות צריכה שיתוף פעולה, תיאום עם נציגי ומנהיגי הציבור הערבי. ללא שיתוף הפעולה הזה לא נצליח להתקדם ולממש את כול הפוטנציאל שיהיה בתוכנית הזאת.
אני גם רוצה להציג את השר אמיר אוחנה. לא רבים יודעים שההיענות של אמיר וההתערבות שלו – לפעמים בשעות מאוחרות בלילה, חסכו חיי בני אדם במספר יישובים ערבים. אני כמובן שמברך אותך, אדוני השר, על השתתפותך. לרשותך הבמה. בבקשה.
תודה. ברשותכם אני מבקש לפתוח בכמה מילים בשפה הערבית ואחר כך לעבור לעברית. תסלחו לי אם היא לא תהיה מושלמת.
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) כבוד יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מנסור עבאס, כבוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כבוד יושב-ראש הכנסת, יריב לוין, חברי הכנסת הנכבדים, האלימות והפשע המאורגן הם הטרגדיה של המגזר הערבי. המשרד לביטחון הפנים מחויב לשמירה על הביטחון האישי ולפיתוח שירותי המשטרה במגזר הערבי. כעת נסביר לוועדה הנכבדה מה עשינו ומה נעשה בשנים הבאות לשמירה על האזרחים הישראלים כולם.
האלימות והפשיעה המאורגנת והלא מאורגנת הן הטרגדיה של החברה הערבית. המשרד לביטחון הפנים מחויב לחיזוק הביטחון האישי ולשיפור שירותי המשטרה בחברה הערבית, ומייד נפרט בפני הוועדה הנכבדה מה נעשה ומה ייעשה בשנים הבאות למען שלום הציבור הישראלי כולו. מרגע כניסתי לתפקיד, אדוני היושב-ראש, שמתי לעצמי כיעד את הנושא של הפשיעה בחברה הערבית, שלצערי הרב חורג בהרבה ממידותיה מבחינת הפרופורציות של החברה הערבית בקרב החברה הישראלית. לשמחתי ההחלטה הזו היא לא החלטה ראשונה אלא היא המשך של מדיניות שנהגה במשטרת ישראל בשנים האחרונות, ובאה לידי ביטוי בשורה של החלטות שמומשו ושיצאו לפועל, ושמיד גם מנכ"ל משרדי שנמצא כאן וגם ממלא מקום המפכ"ל וגם ניצב חכרוש – שנמצאים כאן, בוודאי יפרטו בצורה יותר עמוקה וברזולוציות יותר מדויקות, אבל היא באה לידי ביטוי גם בגיוס של שוטרים מקרב החברה הערבית, גם בהקמת תחנות ביישובים ערביים, גם בהקמת נקודות וגם בחיזוקן של תחנות קיימות, בערים מעורבות וערים ערביות כאחד.
אני יכול להגיד שעדיין לא הגענו ליעד שהוא צמצום משמעותי – למעשה, צמצום הפער הזה בין חלקה של החברה הערבית בחברה הישראלית מבחינת פרופורציות לחלקה במפת הפשיעה. זו המטרה, לצמצם את הפער הזה, כמובן – להוריד למינימום בכל החברה אבל גם לצמצם את הפער הזה. אבל אין לי ספק, ובזה כל מומחי המשטרה מסכימים, שנוכחות משטרתית, Boots on the ground, רגליים בשטח של שוטרים ביישובים הערביים, וזה דבר שאנחנו רואים אותו יותר ויותר מאשר בשנים עברו, יביא לירידה בפשיעה. זה לא זבנג וגמרנו. זה לא דבר שקורה מהיום למחר. זו למעשה מערכה מתמשכת שצריכה לבוא לידי ביטוי בעוד ועוד שוטרים, עוד ועוד תחנות שיגבירו – ואנחנו את זה כן כבר רואים בשטח, את האמון שבין הציבור הערבי ובין מפקדי המשטרה בשטח. אנחנו רואים אתה דבר הזה בעלייה, יש סקרים שהמשטרה עושה ואולי יציגו את זה מאוחר יותר, בקרב האוכלוסייה על האמון בעבודה של המשטרה – והוא הולך ועולה, לשמחתי.
כמובן, בכל מקום שבו יש תחנת משטרה אתה רואה עלייה בפשיעה המדווחת. לפעמים זה עשוי להטעות – כי אנשים אומרים: יש תחנת משטרה? למה אנחנו לא רואים ירידה בפשיעה אלא עלייה? אז העלייה היא בפשיעה המדווחת. זה דבר חיובי, דבר שאנחנו רוצים אותו, להבדיל מפשיעה שאיננה מדווחת, או מטופלת או לא מטופלת במסגרות אחרות. המשטרה צריכה להיות חלק מזה. אני מודה שהחלק שלנו הוא חלק מרכזי, אבל לצערי אני לא רואה פה וכן הייתי רוצה לראות – שרים נוספים, משרדי ממשלה נוספים. הטיפול בפשיעה בוודאי הוא נחלתה של המשטרה, אבל המשטרה מגיעה בדרך כלל אחרי שקרה פשע. לעתים רחוקות אם יש מידע שמגיע לפני שקרה הפשע ומצליחה גם למנוע אותו, אני לא יודע אם ממלא מקום מפכ"ל המשטרה יוכל להרחיב על זה, אבל בהחלט יש מקרים. אני לא רוצה להרוס דברים קיימים, אבל יש מקרים שאני יכול להצביע שמעורבות המשטרה מראש מנעה חיי אדם, חסכה חיי אדם. אבל השלבים המוקדמים יותר, שהם שלבים של חינוך, של רווחה, של הנהגה מקומית, של המשפחה, של המעגלים הקרובים יותר לפרט – אני חושב שהם צריכים להיות גם חלק מהנושא של הוועדה. זה מיגור הפשיעה בחברה הערבית.
אני רוצה להודות לך, היושב-ראש, גם על הישיבה החשובה הזאת וגם על הפגישות שהיו בינינו בעבר על הנושא. אני רואה עד כמה הנושא קרוב ללבך, עד כמה אתה מעורב בו, עד כמה חיי אדם יקרים לך. אני רואה את זה, אני מרגיש את זה –כמו שאמרת, בכל שעה, בכל זמן. אני רוצה גם לציין שאני חושב שאנחנו רואים בקרב ההנהגה של ערביי ישראל, בין אם זה המקומית ובין אם הארצית – יותר מעורבות מאשר אי פעם, יותר נכונות להיכנס ולטפל בפשיעה הזאת, למנוע אותה מראש, ואני משבח על זה. אני בטוח, משוכנע, שאנחנו נראה ירידה בפשיעה בזמן הקרוב. אני מחזיר אליך את רשות הדיבור.
תודה, אדוני השר. אנחנו צריכים לערב שני דברים בדיון – ניקח כמה מילים של ממלא מקום המפכ"ל וכמובן מנכ"ל משרד ראש הממשלה יציג עם אורן, כמובן, את עיקרי התוכנית המתגבשת, אבל אני חייב להגיד כמה מילים בקשר לקשר הזה בין אזרחים, אזרחים ערבים במיוחד, למשטרה. הקשר הזה הוא מאוד מורכב וידע עליות ומורדות לאורך תקופה די ארוכה. יש ביקורת, יש זמן שאפשר להפעיל ביקורת על המשטרה ולפקח ולדרוש – כן, ויש זמנים שגם צריך להגיד מילה טובה על המאמץ שנעשה שם. אמנם בשנה הנוכחית המשטרה לא הצליחה למנוע רצח של 88 אזרחים, אבל היא כן הצליחה לסכל מאות מקרי או ניסיונות רצח. אני עד בחודשים האחרונים שהיה מאמץ וההתערבות של המשטרה מנעה מספר מקרי רצח בתוך אותו ישוב. לכן אני חושב שאנחנו צריכים לצאת לדרך חדשה בקשר הזה בין האזרחים לבין המשטרה. אנחנו לא יכולים להישאר בעמדות סטריאוטיפיות. אנחנו חייבים לתת הזדמנות לקשר חדש, לשיתוף פעולה, לממשק עבודה - - -
זו הייתה הבעיה, העמדות הסטריאוטיפיות או התנהלות המשטרה עצמה? אפילו ועדת אור - - -
יש מקום – אני אמרתי שיש מקום לבקר את עבודת המשטרה אבל אנחנו, כחברה ערבית – גם יש מקום להגיד מילה טובה כאשר הם מצליחים לעשות עבודת - - -
אני רוצה למנות. אני אומר לך בביטחון: ללא התערבות המשטרה בכפר כאבול או בכפר טורעאן – עכשיו היו עשרות נרצחים בשני הכפרים האלו.
צוהריים טובים, כבוד ראש הממשלה, כבוד יושב-ראש הכנסת, יושב-ראש הוועדה, שרים וחברי כנסת. יש ביקורת על המשטרה, ולגיטימית, אבל בואו נשים את הדברים על השולחן באופן עובדתי וברור: חלקה של החברה הערבית בפשיעה בישראל הוא גבוה מאוד ביחס לגודלה של החברה הערבית באוכלוסייה. משטרת ישראל שמה כבר שנים לנגד עיניה התמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית. הפתרון הוא לא הפשיעה. אמרתי את זה לא אחת ולא שתיים. אבל אני מדבר כרגע רק על תחום האחריות של משטרת ישראל, תחום הפשיעה. יש ודאי משרדי ממשלה נוספים שמעורבים, וגם החברה הערבית עצמה – מה מקומה ומה אחריותה בכל מה שקשור לעולם התוכן, התרבות בתוך החברה הערבית.
לא, לא. אני מבקש ממך – תחזור בך. מה, עולם התרבות היהודי יותר טוב? מה זאת אומרת? אני לא מבין.
תגיד לי אתה – למה הפלסטינים בשטחים אין להם רצח כמו הפלסטינים בישראל, למה? - - - סליחה, סליחה.
תן לי לדר בבקשה. מה זאת אומרת - - -? ומה עם התרבות של הפלסטינים בשטחים הכבושים מ-67? למה שם אין רצח כמו בתוך מדינת ישראל? תרבות.
אני אדבר – כשמשטרת ישראל שמה לעיניה את החברה הערבית בעבודה רחבה מאוד לחיזוק האכיפה בתוך החברה הערבית בעבודה משותפת גם עם ההנהגה, גם עם ראשי הרשויות למיניהן, ודאי וודאי עם הציבור. חיזוק הביטחון בתוך החברה הערבית הוא חשוב למשטרת ישראל ועובדה שבמהלך השנים האחרונות הוקמו תחנות משטרה רבות בתוך החברה הערבית, והוקמו יחידות ספציפיות נקודתיות על מנת לסייע בתחום איכות החיים והלחימה בפשיעה, כולל מערכות טכנולוגיות משותפות עם ראשי הערים.
לא בכדי הוקמו גם מחלקי משפחה למיניהם כדי לצמצם עד למינימום את הפגיעה בנשים בתוך החברה הערבית. עשינו פעולות רחבות, ותכף ידבר גם ראש המנהלת –על גיוס שוטרים מתוך החברה הערבית, על מנת שיהיו חלק מתוך מערך האכיפה. העבודה הקהילתית, העבודה המניעתית, השיח הרחב שיש לנו גם עם ההנהגה וגם עם ראשי הערים וגם אם אנשי הדת באים לידי ביטוי במבחן התוצאה. אני יכול לומר באופן ברור ונחרץ – היכן שהוקמו נקודות משטרה, היכן שהוקמו תחנות משטרה – אימון הציבור הלך וגדל, ואנחנו רואים את זה מתוך הסקרים המתבצעים באופן שוטף. נכון הדבר שאפשר לראות שיש יותר אירועי תגובה יותר אירועים בכלל ויותר תלונות בחברה הערבית, אבל אני רואה את הדבר הזה בחיוב. יש לנו תוכניות רחבות עתידיות, חלקן במסגרת ועדת המנכ"לים, שאפשר גם במסגרת פעילות משטרתית, גם במסגרת ויסות כוחות עם משטרת ישראל, גם עם - - - נוספים – להכיל את הפריסה של משטרת ישראל בתוך החברה הערבית. ככל שהפריסה תהיה רחבה יותר, ככל שנראה את המערכה כמערכה לאומית ולא רק כמערכה אכיפתית – אני חושב שהפתרון יהיה הרבה יותר טוב.
אני רוצה להתקדם בדיון. בבקשה, אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אתם תקבלו את התשובות. חברים, להירגע קצת.
22 ישיבות אנחנו מנהלים דיון ענייני שמשרת את המטרה. בואו נמשיך ככה ואתם תקבלו את התשובות. בבקשה, רונן.
תכבדו גם אותי. תנו לי לנהל את הישיבה. בואו נרגע קצת. חברים, תאמינו לי, אנחנו כולנו רוצים את טובת החברה שלנו. תנו לי לנהל את זה.
באוקטובר 2019 ראש הממשלה הנחה אותי לעמוד בראש צוות מנכ"לים שכלל את מרבית משרדי הממשלה, בניסיון להגיש המלצות לטיפול בתופעה של הפשיעה במגזר הערבי ומיגור האלימות. מתחילת העבודה היה ברור וממובן מאליו לכולם: הבעיה של הפשיעה במגזר הערבי והאלימות היא לא בעיה של המגזר הערבי, היא בעיה של החברה הישראלית, היא אתגר לאומי וככזה אנחנו מייחסים אליה והתייחסנו אליה לכל אורך הדרך.
אני חייב לציין בתחילת הדברים את שיתוף הפעולה ההדוק שהיה עם הרשויות המקומיות, בכל פורום, בכל ישיבה, בכל שיחה. מודר יונס והפורום היו חלק אינטגרלי מהתהליך הזה. התהליך הזה היה עם מאות רבות של שעות של פגישות, לרבות סיורים בשטח באום אל פאחם, ברמלה, בלוד וכל האזורים האלה. אני חייב לציין את המעורבות האישית של ראש הממשלה לאורך כל התהליך. הייתי נקרא אליו מדי פעם לדעת איפה הדברים עומדים ולדווח לו על ההתקדמות של העניין הזה. המסקנות העיקריות בעניין, או התובנות שהובילו אותנו בתחילת התהליך היו – שוב, קודם כל להגדיר את הבעיה כאתגר לאומי, ולא כמשהו נקודתי. הרשויות המקומיות, כמו שאמרתי, הן שותף בלתי נפרד וגם הפתרון. זאת אומרת, כל פעולה שנעשה תהיה בשיתוף פעולה אתם ואנחנו, כממשלה, נצטרך לספק להם את הכלי כדי להתמודד עם הסוגיה הזאת.
נקודה שבעיניי היא הכי קריטית בטיפול בתופעה היא האוכלוסייה של הצעירים. ערבים בגיל 24-18 שכמו שהצהיר ראש הממשלה – אנחנו רואים ירידה בתעסוקה. התופעה של חוסר מעש עומדת בלב העניין, אנחנו צריכים לטפל בה.
אז למה הממשלה עכשיו מתנגדת לשלם דמי אבטלה וחל"ת לאותם צעירים? זה דוחף את חלקם עכשיו לפשיעה ואלימות.
תתחילו עכשיו מזה. בואו נתחיל מזה. נתחיל מזה, במיידי. - -- הקורונה. התנגדתם לזה
תובנה נוספת שתלווה אותנו זה – עם כל העבודה החשובה שעושה משטרת ישראל, לרבות הסיוע שהיא קיבלה במסגרת החלטה 1408 – שכן, אנחנו רואים תוצאות בשטח, אם זה בעלייה בדיווחים, אם זה בנוכחות משטרתית יותר גבוהה, הטיפול בתופעה של הפשיעה והאלימות במגזר הערבי לא יכולה להסתכם רק באמצעות המשטרה. זה לא עובד, זה לא יעבוד, אין לזה שום היתכנות. הזרוע האזרחית או הסיוע האזרחי חייב להגיע, והוא יגיע.
נקודה נוספת בתוכנית, שעמדתי עליה לכול אורך הדרך – כול התוכנית הזו תימדד באמצעות יעדים מדידים ושקיפות. אנחנו נוכל בכל רגע נתון לדעת וללמוד את התוכנית תוך כדי עבודה, האם אנחנו מגיעים ליעדים שהצבנו לעצמנו בעיקר בהפחתת הפשיעה והאלימות, ואם צריך לתקן תוך כדי – אנחנו נתקן תוך כדי. התוכנית כוללת כמה ראשי פרקים עיקריים. קודם כל – המאבק בפשיעה החמורה, כאשר יש לעשות אבחנה בין הפשיעה החמורה שאנחנו נילחם בה בכל הכוח, בכל האמצעים – זה משטרת ישראל, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, זה כל הכלים שיש למדינות ישראל, ויש לה. נאגם אותם בשולחן אחד וננהל פה מלחמה בלי פשרות, בלי חכמות, בלי שום מקום לשחק משחקים. תופעת האלימות, לעומת זאת, היא תופעה שאנחנו צריכים לטפל בה ולהתייחס אליה קצת יותר ברכות, עם כלים רכים של גורמי רווחה, משרד החינוך, גם של - - -.
תופעה נוספת שמתקיימת, וכולם פה מכירים אותה, בטח ראשי הרשויות – זה התרבות, לאחרונה של תחומי הפשיעה לשלטון המקומי. זו תופעה שאנחנו מזהים אותה ואנחנו חייבים לשים לה קץ. זה מאיים על ראשי ערים בעצמם. מספר ראשי הערים המאוימים ברשויות הערביות הוא גדול לאין ערוך מאשר היהודיות. זה דבר שאנחנו לא יכולים להשלים אתו. הנקודה החשובה היא ההשתלבות של האוכלוסייה הערבית בתוך החברה הישראלית, החל מחינוך, עד לתעסוקה וכן הלאה. את פרטי התוכנית, ברשותכם, יציג אורן כהן. אורן, בקשה.
אם אפשר להציג את המצגת.
(מוצגת מצגת)
אני אציג את עיקרי הדברים אבל כמובן – התוכנית השלמה, רוב חברי הכנסת קיבלו את הדו"ח, גם עכשיו זה עלה באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה, יש דו"ח מלאה גם בעברית וגם בערבית. אז מי שרוצה – אני מפנה אותו לשם.
כמו שאמרו השר לביטחון פנים וממלא מקום המפכ"ל – המעורבות של החברה הערבית בפשיעה החמורה היא גבוהה לאין ערוך משעורם באוכלוסייה. אפשר לראות משקף שגם מעבר לזה, המגמה היא מגמה של החמרה. אתם יכולים לראות פה תיקי רצח לפי - - - של הקורבן. אז בעוד שבחברה היהודית יש יציבות, בחברה הערבית בשנים האחרונות יש מגמה מאוד מאוד עקבית. בשנת - - -
אל תסביר לי, אני עוסקת בזה הרבה זמן ואני יודעת – בלא-יהודי כלולים גם ערבים. אז אני יודעת על מה אני שואלת. תאמינו לנו פעם אחת שאנחנו מדברים בהיגיון ומנסים להבין.
את ההערה הזו אנחנו תמיד נותנים. צריך להגדיר את החברה הערבית בצורה פוזיטיבית – "החברה הערבית".
הנושא הבא, כמו שהמנכ"ל דיבר, הוא מאוד מאוד מטריד – נושא מעורבות הצעירים. פה אפשר לראות שמבחינת הגיל של האנשים שמורשעים בפלילים אז בעוד שבחברה היהודית זה מפוזר על פני כול הגילאים בלי מאפיין מובהק, אז בחברה היהודית שליש מהאנשים שמורשעים מרוכזים בסך הכול בארבעה שנתונים: בין גיל 20 ל-24, ו-60% הם צעירים מגיל 30. כלומר, יש איזושהי נקודת שבר מאוד גדולה, וברור שבחור צעיר שמסתבך בפלילים, הסיכוי אחר כך להשתקם, לחזור למוטב - --
60% עד גיל 30. תמונת הראי של זה זה באמת נושא שיעורי התעסוקה שהגרף הזה הוא אולי הכי מטריד כי הוא לא רק מראה עבר והווה ובמובן מסוים - - -
שאלה, רק כדי להבין – אנחנו קיבלנו את הדבר הזה, קראנו אותו. אתם מצביעים פה על עלייה, והכל, ונאמר בתוכנית שנעשו כמה תוכניות לפני כן, ולמרות - - -יש לכם למשל בהפקת לקחים ומסקנות למה לפני כן זה לא עבד ועכשיו יש דברים חדשים שזה יעבוד?
אז אני אענה – בנושא של שיעור התעסוקה, למעשה בחצי הראשון של העשור הייתה הצלחה מאוד גדולה. שיעור התעסוקה ב-2010 של צעירים ערבים היה באזור 50%. הממשלה קבעה יעד תעסוקה בשנת 2010 של 65% שיעור תעסוקה לצעירים ערבים. היא הגיע אליו, ואפילו עברה אותו. היא הגיע בשיא לאזור של 68-67%. מה שקרה בשנתיים וחצי האחרונות זה ששיעור התעסוקה של ערבים התחיל לרדת.
אין לנו עדיין תשובות מוחלטות לעניין הזה. למעשה, העניין הזה התגלה רק סביב העבודה של צוות המנכ"לים. לא הייתה מודעות למגמה השלילית לפני זה. אני יכול להגיד שחלק מהעניין היה – שכמעט כל הקשב הניהולי בהקשר הזה היה בעניין של תעסוקת נשים ערביות, ושם הייתה עד לפני הקורונה מגמה מאוד חיובית. וצריך להגיד את האמת – כיוון שכל הקשב הניהולי ומרבית תשומת הלב התקציבית הייתה לנושא של נשים צעירים ערביות, בנושא של גברים צעירים ערבים היה שם מחסור בקשב ניהולי, וכמו שרואים ב-2014 יש מגמה – ובהתחלה לא היו בטוחים אולי זו טעות סטטיסטית, לקח שנה-שנה וחצי להבין שיש פה משהו אמיתי שקורה, והקורונה עוד יותר החריפה את זה ובאמת, הנתון האחרון הוא מתחת 50%, שזה נתון מזעזע.
בגלל השינויים בשוק העבודה, מאפייני שוק העבודה, אין להם את היכולות להשתלב. זה תלוי ברמת השכלה.
לכן אנחנו מתכוונים לעשות שינוי מדיניות בעניין הזה ולהפנות הרבה מאוד משאבים וקשב לנושא של צעירים גברים ערבים, ואני חושב שכמו שהייתה הצלחה עם נשים ערביות צעירות בעשור האחרון, אני חושב שאפשר להצליח בהחלט בגדול גם בסקטור הזה. שוב, אני אומר – כבר הגענו ליעד התעסוקה, עברנו אותו, ולפני שלוש שנים קרה איזשהו שבר שאנחנו עכשיו מאוד סובלים ממנו.
שנייה אחת, אורן. אני קצת מתמצה בעקומות ובלימוד הדברים – פעם עסקתי בזה באופן מקצועי. משהו קורה כאן, וזה לא הקורונה. פתאום כשאתה בפלטו, הכלכלה לא משתנית בין לילה. משהו קורה כאן. מה שאני מבקש, פרופ' שמחון ואורון – תקימו צוות מיוחד, בבקשה. תקימו צוות מיוחד, זה נושא בפני עצמו. יש לו השלכות גם על הפשיעה אבל יש לו השלכות הרבה יותר רחבות, ואני רוצה לקבל דיווח תוך שישה שבועות מה קורה כאן. רק אם נבין מה קורה כאן נוכל לטפל בזה. אני לא מבין, אולי אתם כמנהיגי ציבור יודעים יותר. אני לא בטוח שכול אחד מאתנו יודע בדיוק מה גרם לכך שאחרי שנים של עלייה רצופה, שמאוד התגאינו בה, דרך אגב, פתאום יש דבר כזה ואחר כך זה מגיע לרמה גבוהה, כמעט כמו כלל האוכלוסייה, פתאום זה מתחיל לרדת. אני מבקש תוך שישה שבועות דיווח, ואנחנו נשמח לשתף אתכם בכך גם כן.
אז זה מבחינת נתוני הרקע לעבודה. יש עוד דברים בתוך הדו"ח המלא, אבל לא נלאה אתכם. למעשה, לאור הנתונים האלה צוות המנכ"לים גיבש תוכנית שמבוססת על ארבע עקרונות. הרעיון הוא להביא תוכנית חומש לשנים 25-21 שהעיקרון הוא שיש לה ארבע רגליים, ותכף אפרט מה כל נקודה אומרת: אחת זה המאבק בפשיעה החמורה, שתיים – הרחקה של גורמי הפשע מהשלטון המקומי, הפעולות הפוזיטיביות לעידוד ה - - - ומניעת הדרדרות לפשע, והשותפות עם הרשויות המקומיות. אלה הן אבני הבסיס.
מבחינת הטיפול בפשיעה החמורה אז כמה דברים: 1. להגביר את האכיפה המשולבת בדגש על האכיפה הכלכלית – למעשה, ארגון פשע זה מפעל. זה כמעט תמיד למטרות רווח, זה לא איזה משהו פילנתרופי. ולכן צריך להכות בו באמצעים כלכליים. יש למדינה הרבה מאוד אמצעים, בין אם זה רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, הרשות לאיסור הלבנת הון, אכיפה של עבירות רישוי עסקים, אכיפה של עבירות תכנון ובנייה, עבירות בתחום של דיני בריאות, דיני סביבה – יש הרבה מאוד, אם מאגמים את כל כוחות האכיפה יש יכולת לרדת באמצעים הרבה יותר חזקים ובאמת לפגוע בפשיעה המאורגנת.
הרכיב השני הוא באמת השלמת בניין הכוח המשטרתי, גם בהיבט של תחנות המשטרה אבל גם בחיזוק של יחידות מרחביות וארציות שיהיו dedicated לנושאים האלה, ולהמשיך את המאמץ של גיוס השוטרים הערביים. ייעול השימוש באמצעים טכנולוגיים – אנחנו ראינו בסיור באום אל פאחם עד כמה היום, גם במקומות שמותקנות מצלמות השימוש הוא לא יעיל, כיוון שאין שידור של צילומים לכל המוקדים הרלוונטיים, ל-106 העירוני, לתחנת משטרה. הרבה פעמים זה מאויש רק חלק מהשעות, שוב – כל ארגון או כל גורם מצלם בעצמו ולא משתמש בצילומים של אחרים.
- - - השוטרים הערבים צפויים לעשות עבודה יותר טובה מהשוטרים היהודים בפשיעה מאורגנת.
אני מציע שאסיים להציג.
חיזוק האכיפה נגד עבירות אמל"ח – עלה בוועדה שיש כמה חורים בתוך המסגרת המשפטית מבחינת היכולת לאכוף עבירות אמל"ח מסוגים שונים. מאמץ ממוקד נגד הנושא של אכיפת דמי חסות, בגלל שזו עבירה שגם פוגעת בהזדמנויות התעסוקה של הצעירים הערבים, זה מתחבר לנושא הקודם. אנחנו פגשנו – צוות המנכ"לים, בעלי עסקים שפשוט אמרו שהם עזבו ישובים ערביים בגלל סחיטת דמי חסות. חלקם, אגב, עברו לאזורי תעשייה מאוד מרוחקים. מפעל שעוזב את אום אל פאחם ועובר לאזור התעשייה אלון תבור, מעבר לנזק לרשות המקומית ומעבר לזה שהוא סובל מאלימות פלילית אז גם ברור שהיכולת של צעירים ערבים להגיע כל בוקר לעבוד באלון תבור לעומת מפעל שממוקם בתוך היישוב – זה גם שם אותם בעמדת חיסרון. עוד נושא שעלה חזק זה הנושא של הגנה על מתלוננים ועדים. אין הכוונה לתוכנית להגנת עדים, לא לשלוח אנשים לחו"ל אלא באמת לתת מענים מקומיים שיאפשרו לאנשים להתלונן ולא לחזור בהם מהתלונה בגלל שמישהו איים עליהם. זה לגבי הפרק הזה.
מבחינת הרחקת גורמי הפשע מהשלטון המקומי – אז להרחיב את שמיכת ההגנה גם על נבחרי ציבור וגם על ממלאי תפקידים. זה יכול להיות מהנדס העיר וזה יכול להיות מנכ"ל העירייה. היום, מבחינת המסגרת הנורמטיבית של על מי מגנים ואיך – יש כל מיני מגבלות שצריך לתקן, חלקם בחקיקה, גם. אנחנו רוצים לייצר מנגנון שינטר בתחושת הביטחון האישית כדי שנוכל לדעת בכל רגע נתון מתוך הרשויות המקומיות באיזה רשות יש כרגע הכי בעיה של איום של גורמי פשיעה כדי שנוכל לדעת איפה להתערב, להעמיק את הבקרה בזמן אמת של משרד הפנים – כלים שלמעשה היום אין לו. אם יש איזשהו מכרז, בעיקר מכרזים כלכליים שיש איזשהו מידע על זה שיש איזה גורם פשע שמאיים על גורמים עסקיים וגורם להם למשוך את ההצעות שלהם – שנוכל להתערב, ובעצם גם לעשות צעדים נוספים כדי להרחיק את גורמי הפשע מהמכרזים. זה יכול להיות גם לתמרץ את הרשויות המקומיות להוציא מכרזים באמצעות האשכולות ולא דרך מנגנון הרשות המקומית כי זה יותר מקשה להפעיל לחצים. גם – שימוש במכרזים מקוונים, שימוש במכרזי מסגרת של המדינה, ועוד כול מיני צעדים כאלה, לא נלאה אתכם, וגם הידוק הפיקוח והבקרה על מקורות המימון ברגע שמתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות.
בהקשר של עידוד ההשתלבות, אז כמו שאמרתי – מתחילים עם השקעה מאוד מסיבית בסקטור של גברים ערבים צעירים, שלמעשה עד היום הוא לא היה מוגדר כאוכלוסיית יעד ממשלתית – גם תוכניות של הכשרה מקצועית, מלגות לימודים, מלגות קיום, פעולות הכוונה כבר בתוך התיכונים, מכינות של העצמה אישית לקראת יציאה לעולם העבודה, ועוד צעדים כאלה ואחרים – הרחבה של מערך השיטור העירוני ביישובים הערבים. יש תוכנית מאוד מפורטת של משרד החינוך שסימן סדר גודל של 110 בתי ספר אדומים מבחינת רמת האלימות. יש לו תוכנית מסודרת איך להתערב בהם ועם יעדים מדידים איך להוריד את רמת האלימות בהם לממוצעים. אני רק אגיד שמבחינת הנתונים של משרד החינוך דווקא בבתי הספר היסודיים רמת האלימות המדווחת בבתי הספר הערביים היא אפילו יותר נמוכה באשר בבתי ספר יהודים. זה מתהפך בגיל חטיבת ביניים ונהייה מאוד מאוד קיצוני בתיכונים. כלומר, אם נצליח לשמר את הסביבה הבטוחה שיש ביסודי שאחר כך לא תידרדר בחטיבת הביניים והחטיבה העליונה, יש לנו בסך הכל נקודת פתיחה טובה להתחיל ממנה.
כל הנושא של עניין המאסר – יש הסכמה כללית בצוות שתקופת מאסר קצרה לבחור צעיר זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות. הוא גם חוזר מהר מאוד לקהילה וגם לומד בכלא איך להיות עבריין. אז הרעיון הוא שמי שזו עבירה ראשונה שלו, והעבירה היא לא מאוד חמורה – במקום תקופת מאסר של של 12 חודשים, 15 חודשים שלא מועילה בשום דבר – לייצר חלופה שיקומית בתוך הקהילה כדי לנסות לחזור למוטב ובלי קשר, גם לגבי אסירים ותיקים – יש צורך בשיפור הרצף השיקומי במעבר מהכליאה לקהילה. גם לזה הדו"ח מתייחס.
ועוד נקודה אחת מאוד מאוד חשובה – הכלכלה הערבית מאוד מבוססת על מזומן, מכול מיני סיבות – גם בגלל שיש בעיה של נגישות לשירותים פיננסיים, גם לאשראי, והיום במקום שכבר מחזיקים הרבה מזומן, אין יכולת להיפטר ממנו בגלל החוק לצמצום השימוש במזומן, ואין שום להפקיד את הכסף הזה בבנק, בגלל החוק לאיסור הלבנת הון. הבנקים מסרבים לקבל מזומן בסכומים גדולים. כלומר, גם מי שרוצה לחזור למוטב נמצא ב deadlock, תקוע עם הכסף. התחלנו לחשוב יחד עם בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון למצוא לזה פתרון שיאפשר לאנשים שרוצים לחזור למוטב להחזיר את הכסף לתוך המערכת הבנקאית ושמשם הוא ישמש בצורה חוקית ולא לתדלק ארגוני פשיעה.
זה השקף האחרון. אני אגיד שלכל אחד מהרכיבים בתוכנית יש מדד תוצאה מאוד ברור, גם ברמה הארצית וגם ברמה היישובית. כמו שרונן אמר – אנחנו רואים בשלטון המקומי שותף מאוד חיוני, והרעיון הוא שיקום מנגנון יישום ארצי ממשלתי שמתחתיו יהיה מנגנון בכל יישוב ויישוב שהממשלה תעזור ליישובים לבנות, דרך המשרד לקידום קהילתי והרשות למניעת אלימות, סמים ואלכוהול. נוכל לדעת מכל רשות איפה יש שיפור, איפה המצב גרוע. הלמ"ס יעזור לנו לנטר את זה ברמה ממש יישובית. אנחנו נמשיך לדווח לראש הממשלה ולממשלה על יישום התוכנית ולהסיר חסמים ככל שיהיו.
למה אי אפשר לתת גרייס? זאת אומרת – ביטול בנושא של הלבנת הון לאיזו תקופה, לתת לכל הכסף הזה להיכנס ולפתור את הבעיה הזאת. למה אי אפשר לעשות את זה?
אנחנו התחלנו לבדוק את זה. כרגע אצל הבנקים זה אקט של התגוננות עצמית בגלל שהם ניכוו בעבר בגלל סיבות כאלה ואחרות. הם לא רוצים להתעסק עם זה. אנחנו בודקים איך אנחנו יכולים לעשות חלוקת סיכונים עם הבנקים שאנחנו, למעשה, כמדינה – אולי נצליח לקחת את חלק מהסיכון עלינו כדי שהבנקים ירגישו שהם פחות חשופים, ולעשות באמת איזה שהוא מבצע מוגבל בזמן – להגיד שכל מי שצבר כסף - - -
בעיקר סיכונים שקשורים לחוק לאיסור הלבנת הון – שגם סיכונים יילכו לבנק אם הוא קולט כסף במזומן שהוא לא בטוח לגבי המקורות שלו.
אני מודה לך. יש סעיפים בדוח עצמו שהחלטת לוותר – הנושא של מצוקת הדיור והקרקע. כולנו מדברים על חוק קמיניץ אבל מצד שני יש מתווה – הקפאת או ביטול חוק קמיניץ זה מתווה אחד, אבל יש עוד מתווה שכבר מוכן במשרד המשפטים – מתווה להסרת חסמים בפני שוק הנדל"ן בחברה הערבית והתכנון והבנייה. אני ראיתי שם במתווה הזה, חלק מבעיות הפשיעה והאלימות על רקע סכסוכי קרקע ומצוקת דיור – נמצא שם. חייבים לקדם את המתווה הזה.
כמובן, בקשר לבנקים – אנחנו סבורים שהשירותים של הבנקים ביישובים הערבים לא נותנים מענה, לא למשפחות במצוקה ולא לעסקים קטנים ובינוניים. חייבים גם לעשות משהו בנושא זה.
אדוני ראש הממשלה, אתה שומע? בנגב אין בנקים.
נמצא אתנו איש שנמצא בחזית. דיברנו רבות על ראשי הרשויות. מר מודר יונס, ראש ראשי הרשויות הערביות. בבקשה.
אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת הנכבדים הנמצאים. אני לא ארבה במילים. החברה הערבית שתתה ושותתת דם עד היום. לצערי זה לא רק מעשי הרצח המזוויעים שאנחנו חווים – זה גם הפצועים, גם הכלכלה, כל האלימות וההשפעה של העניין הזה. החברה הערבית לפני שנה ויותר קמה וזעקה את זעקתה. ההחלטה המבורכת של ראש הממשלה הייתה להקים צוות מנכ"לים על מנת להתחיל ולטפל בבעיה. אבל למרבה הצער, אם יורשה לי להגיד, הייתה החלטה שהייתה חסרה. אמנם קם צוות מומחים, צודק רונן – אכן היה שיתוף פעולה, היה שיח עם ראשי רשויות והחברה הערבית, אבל לא שיתוף מלא בקבלת החלטה. התוצאה היא שיש לנו היום מתווה, מסמך מדיניות שלטעמנו כולל בתוכו בעיות לא קלות שהופכות אותו לצערי ללא ישים ובעייתי מאוד.
רק דוגמה אחת או שתיים, ברשותכם - עיינתי וראיתי את המסמך הזה שמדבר על גיוס של שוטרים מוסלמים. אני לא אדבר על הפן הפוליטי של הגיוס אבל אדבר על דבר אחר לגמרי. גיוס שוטרים מוסלמים אומר מבחינתי, כאשר אני נתקל בתושב שלי ואולי בשוטר, ש - - - השוטר הקהילתי בכפר ערערה הוא לא רלוונטי, הוא לא יכול לתת את השירות המשטרתי כי הוא לא מוסלמי. ככה זה יפורש וככה זה הולך. זה אומר שערן לוי הוא מפקד תחנת עירון – הוא לא רוולנטי. אם מתחילים בשיטה כזו שכביכול אני צריך שוטר מוסלמי על מנת לתת את השירות זה פשוט להוציא מתוכן את כל הרעיון של השירות שאמורה לתת המשטרה לכל אזרחיה. זה לא משנה אם זה שוטר יהודי או ערבי, לדעתי שוטר הוא אוכף חוק, הוא צריך לתת את השירות הזה.
הבעיה הנוספת שגם מעורר שם הדו"ח בצורה ממש לא קלה – כל העניין של המשילות והרשויות המקומיות. ראשי רשויות נמצאים בחוד החנית, אדוני ראש הממשלה. בכל הטיפול בקורונה ראית איך תפקדנו ומה עשינו. שמענו על הבעיות שנתקלות בהן אולי רשויות מסוימות, שראשי רשויות מאוימים במה שהם מטפלים, אבל במקום לטפל במקור האיום באו וחשבו בדרך אחרת. במקום לחזק אותם נוטלים להם סמכויות. במקום שיעשו את המכרזים בתוך הרשויות שלהם ולחזק את האנשים – כדי שהכוח של הפשע ייגדע לגמרי ולא יהיה בתוך הרשויות, נותנים את הסמכויות ורוצים להעביר אותן לממשל המרכזי. שוב, במקום לחזק – מחלישים. יש לנו הרבה הערות על הדו"ח אבל אני לא רוצה לפרט אותן כי יש גם דברים טובים בתוך הדו"ח. אחד מהם – הקריאה להמשך של תוכנית 922 והרחבתה. אבל מה שחשוב, וחסר בדו"ח, ולדעתנו זה מאוד מאוד חשוב – היינו מצפים שכאשר הממשלה באה ואמרה ואותתה שהיא בעצם הפלתה את החברה הערבית, והודתה בכך בפה מלא במסגרת מסמך 922, היינו מצפים שהדבר הזה ייעשה היום – ויגיד: כמדינה דמוקרטית היא לא מאפשרת שתהיה אלימות בתוך חברה שמהווה 20% מהאוכלוסייה וכן תודה שזה באחריותה, והיא צריכה להודות שבגלל – אני לא יודע מה, ולא אכנס לכל העניין הפוליטי, אבל להגיד דבר אחד: שהמדינה תודה שהיא כשלה. בהודאה הזו יש משום נטילת אחריות.
אדוני ראש הממשלה, הוועדה הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות קיבל עליו את המנדט של ועדת המעקב להכין תוכנית למיגור האלימות בתוך החברה הערבית. אנחנו צריכים, וזה נכון בעצם, שצריך לאחד את הכוחות כמו שאמרת. צוות המנכ"לים והוועדה הארצי יכינו ביחד תוכנית שתהיה תוכנית טובה שאפשר לממש, והיא תביא לכך שאדוני יורה על מתן הצעת מחליטים שתתקצב תוכנית זו, ורק ככה, לדעתי, נוכל להצליח. אני מודה לכם על הזמן, אבל אם אנחנו רוצים להצליח, אדוני ראש הממשלה, זו הדרך היחידה: שיתוף מלא בקבלת החלטה ולא רק התייעצות אתנו.
תודה, אני כמובן מצטרך לקריאה שלך ושוב – מדגיש את הנושא שאנחנו חייבים לעבוד על ציר זמן ברור. אני חושב שהחלטה כמה שיותר מוקדם תביא גם את החברה הערבית לרמת היענות גם בתחומים אחרים במיוחד בהתמודדות מול הקורונה.
אני אתן כמה משפטים לניצב ג'מאל חכרוש, ואז חבר הכנסת איימן עודה יתחיל את הדיון של חברי הכנסת.
צוהריים טובים לכולם. אני לא רוצה לפרט מה עשינו עד כאן, ועשינו המון. מספיק לדבר על סיכולים במניעה שעשינו, ואני יודע על המון סיכולים ומניעה ושמירה על חיי אדם, שעשינו. מספיק להזכיר שני כפרים שאנחנו בהמון כוחות שם עכשיו, ובזכות זה – ואני יום יום בקשר עם ראשי הרשויות – מונעים אסונות שם. כך שאנחנו כן עובדים. נדבר על העתיד כשאנחנו מתכוונים לתוכנית שלנו. יותר חשוב לדבר על מחר מאשר לדבר על אתמול, כשאנחנו מודים שלא עשינו מספיק אתמול וצריך לעשות יותר. נכון שהיינו צריכים לעשות יותר, אבל באמצעים שהיו לרשותנו עשינו את המקסימום.
כיוון העבודה שלנו במשטרת ישראל – כיוון מספר אחד בתוכנית העבודה שלנו ל 2022-2021 – החברה הערבית. זה הכיוון מספר אחד שלקחנו, בראשות המפכ"ל, והוצאנו אותה לכל מפקד תחנה. הכיוון הוא – שיפור שירותי משטרה לחברה הערבית. השיפור הזה נדרש עוד פני בלימת הפשיעה – לשפר את השירות לחברה הערבית. אנחנו עושים מצד אחד שיפור בשירותי המשטרה לחברה הערבית ומצד שני – בלימת העבריינות וטיפול בפשיעה. טיפול בפשיעה – אותו אחוז קטן שהוא 2.5% בחברה הערבית, שמתעסק בפשיעה, והוא מהווה איום על האזרחים הנורמטיביים הרבים שאנחנו מחויבים כלפיהם בביטחון אישי. ואת זה אנחנו עושים. לכן אנחנו רוצים לחזק את שלטון החוק ברחוב הערבי. הדבר היחידי שיכול להוציא את הפשיעה מהרחוב הערבי – חיזוק שלטון החוק. וחיזוק שלטון החוק על ידי יותר כוח משטרתי ברחוב הערבי, ונמשיך לעשות את זה.
אני רוצה לענות על שאלה אחת לאלה שטענו, אני אומר ומכריז" השוטר הערבי הוא לא יותר טוב מהשוטר היהודי. הכוונה שלנו לשלב שוטרים ערבים, ואני גאה בזה שמאות שוטרים ערבים הצטרפו למשטרת ישראל, להחדיר גם את המנטליות הערבית למשטרת ישראל. אותו שוטר ערבי נותן שירותי משטרה בתל אביב, בראשון לציון, ואותו שוטר יהודי נותן שירותי משטרה באום אל פאחם – זה הכיוון שלנו. מי שהתכוון אחרת – טועה. הכוונה שלנו – להחדיר את המנטליות הערבית שלנו לתוך משטרת ישראל בכדי שתהיה הבנה.
כבוד היושב-ראש, אני אבקש, קודם כול אני מברך אותך על הישיבה החשובה. העקביות והמעמד שלך בהיותך נציג של הרשימה המשותפת, זה מאוד חשוב וזה חלק מתפקידנו. יחד עם זאת אני מרגיש תחושה של דז'ה וו, בכמה רמות. אחד, כאשר אני רואה את ראש הממשלה ומאחוריו המפה, אותה מפה שמלפניה הוא אמר "הערבים נוהרים לקלפיות", אבל גם דז'ה וו בעוד נושא, אחר. אני ראיתי גם את ראש הממשלה לפני שמונה שנים באותה ועדה מבטיח אותן הבטחות. והוא נמצא בתפקיד שלו כבר 11 שנים, הוא לא התחיל עכשיו, למה אני עכשיו צריך להאמין?
חשוב לי לפנות למשטרה ולשאול אותם: היו כמה מקרים שערבים הרגו או רצחו יהודים, משנת 48 עד עכשיו, ואתם מצאתם את הרוצח בכל המקרים, ב-100%. לא דיברתם על גיוס ערבים, לא דיברתם שאין לכם אפשרויות, אלא הצלחתם ב-100%. עכשיו אתם פתאום פונים אלינו ואומרים שחסר לנו. אנחנו לא מצליחים להאמין לכם, פשוט מאוד. במידה ואתם תצליחו בחמישה דברים אתם תמגרו 80% מהרצח שזה – איסוף הנשק הבלתי מורשה, כנופיות הפשע המאורגן, הפרוטקשן, זה השוק האפור וזה למצוא את הרוצח. כי בקרבנו אתם מוצאים את הרוצח – זה לא אתם, זה הפרקליטות, הפרקליטות – אתם והפרקליטות יחד, ב-30% מהמקרים.
דבר האחרון שאני רוצה להגיד לך – המפכ"ל מוטי. דיברת על התרבות. בקרב כל עם, גם עכשיו, גם בהיסטוריה של הכל העמים – יש תרבות של אלימות ויש תרבות של סובלנות. בדרך כלל זה מושפע מהממסד. למשל – הפלסטינים בשטחים הכבושים מ-67 אין להם שליש מהרצח אצלנו. האם ה עניין של תרבות? האם התרבות של היהודים יותר טובה מהתרבות של הערבים? אני מבקש ממך, בשבילך – לחזור בך מהאמירה הגזענית והאומללה על התרבות הערבית. תודה רבה.
אני רוצה לברך על עצם קיום הפגישה הזאת, כבוד יושב-ראש הכנסת, השר לביטחון הפנים, חברי מנסור עבאס. ראש הממשלה – נמצא אתנו? שומע אותנו?
מבין כל הנוכחים כאן אני הכי הרבה עם דז'ה וו. אני רוצה להזכיר לך את הישיבה כשהזדמנתי אותך להגיע לישיבה לפני שמונה שנים, לוועדה שעמדתי בראשה. הישיבה הייתה בנושא האלימות. אישה שבעלה ושני בניה נרצחו אמרה דברים, והדברים שלה כאבו ונגעו לכולם, גם לך. אתה הבטחת לה למצוא את הרוצחים בקרוב ולעצור את הכל. אני שוחחתי אתה לאחרונה, והיא מאוד עצובה ומאוכזבת. אתה הקודקוד, אתה ראש הממשלה, ואתה הבטחת לה. היא עדיין חוששת, כי היא חושבת שזה לא הסוף – יכולים לרצוח גם אותה, והיא רוצה למצוא את מי שרצח את בעלה, שיוענש.
אני גם רוצה להזכיר לך, ראש הממשלה, ב-2015 ראשי הרשימה המשותפת נפגשו אתך לפגישת עבודה. הנושא הראשון והשני שנדון הוא נושא האלימות, וגם – הבטחת לטפל ולהשקיע, כבר ב-2015. והצגנו גם את נושא התעסוקה, בעיקר תעסוקת נשים – וגם אז אתה אמרת שתשים משאבים בנושא הזה, וזה לא המצב.
עכשיו, לגבי המשטרה. אני לא רוצה שיובן מכאן שהציבור הערבי או הרשימה המשותפת חולקת שבחים למשטרה ויש מצב חריג של 88 הרוגים. המצב הבסיסי הוא ההרוגים והיחס המשטרתי העוין במפגשים בין שוטר ואזרח ערבי ביישובים הערבים. זה מצב שצריך לשקם. כן, אדוני השר לביטחון הפנים – רוצים לשנות את המצב ואת היחס הזה. זה האינטרס שלנו. החברה שלנו שותתת דם. אין מישהו בחברה הערבית שלא רוצה שהמשטרה תאכוף ותטפל בארגוני הפשיעה, כמו שהיא עשתה בנתניה, למשל. ומי שצריך לקבל את ההחלטה שתתקבל החלטת ממשלה זה בעיקר ראש הממשלה. ראש הממשלה, אתה צריך להוביל שתי החלטות בהקשר הזה.
אפשר שאלה? בשבוע שעבר המדינה הרסה מבנה לא חוקי יחד עם המשטרה. המבנה הזה שייך למשפחת פשע. לא נפרט, אני מניח שאתה יודע. אני לא יכול להגיד לך כמה תגובות חיוביות המשטרה קיבלה מתושבים ערביים. תודה שאתם אוכפים. אבל מי שהתנגד לזה, אדוני, ושמענו זאת וראינו זאת – זה אתה.
אני גם יודע לקנטר, אבל אני לא רוצה לקנטר. התנגדנו להריסת בית כשלא ידענו של מי הבית. תוך כדי ישיבה – לא עושים דברים כאלה, לא לשר המשפטים ולא לחברי הכנסת. אנחנו דורשים מכם - - -
אנחנו דורשים מכם לטפל בפשיעה, לא מס שפתיים. אין לנו משטרה פרטית. אנחנו שותתים דם והיחס אל הערבי החי והמת מבחינתכם הוא יחס שונה. אנחנו רוצים יחס שוויוני – גם בחיים וגם ברצח. אין הרתעה כלפי ארגוני הפשיעה.
הנקודה השנייה, אין תרבות ערבית באלימות. ההתבטאות הזאת היא לא במקום, ואני חושב שאם תחשוב שנית אתה תחזור בך. ולגבי ניצב חכרוש – לא הבנתי את הנושא של מנטליות ערבית, ואני מקווה שהיחס אל הפשיעה – הוא היחס - - - הפושעים היהודים הם הרבה יותר אכזרים מהפושעים הערבים, וההפך – וצריך לטפל בשניהם.
לא אמרתי לראש הממשלה – החלטת הממשלה על תעסוקת ערבים התקבלה לגבי 10% לפני שנים רבות. צריך להעלות ל- 17-16% כי לתעסוקה יש קשר ישיר לאלימות ולפשיעה.
כבוד היושב=ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים. קראתי את התוכנית בעומק רב, קראתי את 76 העמודים יותר מפעם אחת. לצערי, המסקנה שהגעתי אליה כמו שאר החברים, כמו הישיבה שהייתה ביום שבת בוועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית שהשתתפו בה הרבה ארגונים מהחברה האזרחית ומומחים, והמסקנה העיקרית שעולה מכול הניתוחים –שהתוכנית הזאת לא תשיג את השאיפה שלנו והרצון שלנו למגר את הפשיעה והאלימות. זו דרישה של האוכלוסייה הערבית, ואנחנו דרשנו תוכנית מערכתית כוללת כי אנחנו יודעים שטיפול משטרתי לבד לא יניב תוצאות. אנחנו צריכים טיפול גם בהיבט הכלכלי, תשתיות, חינוך, תרבות. לצערי, עוד פעם – הואיל ומשתמע מהדיון כאן שמאשימים את הקורבן עוד פעם בגורמי תרבות – צריך לשנות את המנטליות הזאת אצל מקבלי ההחלטות וכותבי התוכניות, כדי לפתור את הבעיה.
אני אקצר, כדי לדבר על ההיבט הכלכלי. הפערים בעשר השנים האחרונות בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית התרחבו – השתתפות בכוח העבודה, הכנסה, תוצר לנפש שנתי, פריון עבודה. משפחה ערבית עדיין הכנסתה היא 60% מהכנסה של משפחה יהודית. צריך לטפל בזה, והפתרון היעיל והמידי לפתוח כלכלי היא להפסיק את האפליה והגזענות – הן בשוקי העבודה והן במדיניות כלפי האוכלוסייה, ואחר כך להציע תוכנית לפיתוח כלכלי אמיתי.
מכובדות ומכובדים. אל"ף, אני באמת מחזקת את ד"ר מנסור על פועליו גם בשטח, על פועליו ימים ולילות בנושא הזה ועל המחירים שהוא משלם בעניין הזה. אכן הגיעו מים עד נפש בנושא הזה ואי אפשר להמשיך הלאה באותה מתכונת. אני, ולא רק אני לבד, אני חושב שכל מי שיושב כאן בא להגיד שאנחנו חפצים בפתרונות מותאמים. לא רק אנחנו. מאות אלפי אנשים בתוך החברה הערבית מחכים לפתרונות. ואגב, אני לא חושבת שזה עניין של תרבות. זה עניין של מתן כיסוי לארגונים מסוימים ומתן גב ואי מתן אכיפה כמו שצריך, והאלימות משתוללת. יש דברים שקשורים לחברה, אבל אם אנחנו מדברים על האלימות המאורגנת, הפשע, איסוף הנשקים, התעסוקה, תעסוקת נשים, רצח נשים – זה הכל בידי הגורמים הממשלתיים. אל לנו להטעות את עצמנו. אם אנחנו נמשיך בכיוון הזה, לא לקחת את הדברים ולהסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד – זה מה שיקדם אותנו וכולנו נפעל ביחד לאותה מטרה, אנחנו נישאר במקום של דיבורים. אף אחד כאן לא רוצה להישאר במקום של דיבורים.
אדוני היושב-ראש, ברשותך. אני מקשיב בעניין רב, אבל לצערי אמרו שהדיון יסתיים ב 15:00. בין הוא יסתיים או לא, אני לא רוצה לקצר אצלכם אבל אין לי ברירה, אני חייב לעבור לדברים אחרים. אני רוצה להעיר הערה אחת או שתיים. אל"ף, אני מסכים לגמרי עם הדוברת שאומרת שזה עניין של הממשלה, אבל אני אומר – זה עניין של הממשלה, חד משמעית, וזה עניין גם שלכם גם כן, של מנהיגי הציבור והציבור. זה עניין של עבודה משותפת.
האחריות של האכיפה היא לא על הנציגים של החברה הערבית. היא לא על הח"כים הערבים. לא, זו אחריות של הממשלה שתהיה החלטה ממשלתית לאסוף את הנשק. אתה לא נשאר, אז לא תשמע אותנו. חשוב לי - - -
יש אנשים שידווחו לי. אני לא פוטר את הממשלה, חלילה, אבל אני גם לא פוטר אף אחד אחר משום שיש כאן מאמץ גדול שנעשה. נשאל – מה השתנה? השתנה קודם כל שלפני שנים אחדות כשהייתי בכנסת וראיתי את הדבר המבעית והמזעזע הזה של אותה אישה שבעלה ושני בניה נרצחו – גמרתי אומר בליבי שחייבים לעשות כאן שינוי, לא יכול להיות דבר כזה. בנינו, אחרי עשרות שנים שלא נבנתה תחת משטרה אחת, בנינו שמונה משטרות. חנכתי שתיים מהן – אחת בג'סר אז זרקא ואחת בכפר כנא. נדמה לי שגם חכרוש היה שם. נפתחו גם אחרות. ברור שזה לא עונה על הצרכים. הנה, אני שומע את הצרכים. זה ברור כשמש. ברור שיש לנו עוד אתגרים גדולים – איסוף הנשק זה דבר אחד, יצירת האמון בין המשטרה לבין האזרחים הערביים. אגב, אני חשבתי שההיגיון הראשון לגיוס שוטרים ערבים זה לא משום שאין אפשרות ששוטרים יהודים יוכלו לעבוד בכפרים ערבים. זה לא ההיגיון. אני חשבתי שיש פה בעיה – אתם קוראים לזה להטמיע את התרבות? קודם כל שפה. אתה צריך להיות מסוגל לדבר עם אותם צעירים. ייתכן ששוטרים יהודים שולטים בערבית, אבל לא בטוח שתמיד שולטים. רצוי שישלטו, ואותו הדבר אנחנו רוצים שגם הצעירים הערבים, לא מטעמי חוק וסדר, מטעמי השתלבות בתעשייה, בכלכלה, בכל תחומי החיים – יידעו גם עברית.
וכמובן תהיה להם אוריינות ערבית, אוריינות בעברית, אנגלית. זה נותן כוח עצום, עצום.
המנטליות היחידה שצריך לשנות זו המנטליות של המשטרה. צריך להטמיע שם ערכי שוויון, צדק, של חוסר עוינות כלפי האזרחים הערבים. זה מה שצריך לשנות.
אני לא מתווכח אתך משום שאין לי ויכוח, אני חושב שזה נכון. החוק צריך להיות עיוור לגבי זהותו של האזרח וזהותו של הקורבן. זה ברור כשמש. אני חושב שזה קיים במידה רבה. אנחנו קיימנו כמה דיונים במשטרה. יש איזו ועדה שאנחנו עוסקים בה והיא נוגעת בעניין הזה. אבל אני חושב שאפשר להטמיע את זה יותר.
אני רוצה רגע לומר – אחרי ש-60 שנה, ואי אפשר להתעלם מזה, אני אגיד לכם שפתרנו את הבעיות? ממש לא. אבל אחרי 60 שנה של הזנחה, של דברים שלא נעשו – אני מדבר פה על הנייר שיש לנו פה, יש פה 20 מיליארד שקל. אז לא כולם הוצאו, אני מניח שהחלק הארי הוצא בתוכניות שונות. זה סכום עצום, עצום. ב-10 שנים, כן? זה מתחיל ב-10 שנים אבל הרוב למעשה זה ב-5 השנים האחרונות. זו הקצאה חסרת תקדים. אם היית בא ואומר לי – הממשלה, אין לכם כוונה, מה השתנה? זה השתנה: תחנות משטרה, זה השתנה. - - -
אבל האם הכל השתנה? בוודאי שלא. האם יש לנו עוד מה לעשות? בוודאי שכן. אין ספק בזה. האם הכוונה כאן אמיתית? גבירותיי ורבותיי, קצת קשה לשכנע. אני מכיר את הפוליטיקה, אני מכיר את הטיעונים, אבל כל מי שמסתכלת על העובדות, ואני מאמין שהמוני אזרחים ערבים של מדינת ישראל ואזרחים דוברי ערבית ששומעים אותנו כאן ועוקבים אחרי הדברים כאן, אני חושב שהם מבינים שיש פה מאמץ אמיתי. יש לנו עוד מה לשכלל. אני רק אומר לכם דבר אחד: אני רואה את זה כאחריות שלי, כראש הממשלה של כולם, אני רואה את זה כאחריות של שר הבט"פ שיושב עם המפכ"ל או ראש המשטרה של כולם, אבל אני רואה את זה גם כאחריות שלכם. אני צריך את העזרה שלכם.
נמשיך לעבוד בשיתוף פעולה ונמשיך לעשות את זה, ותאמינו לי – אין פה, אני אומר לכם מעומק ליבי – אין פה שום שיקול אלקטורלי, אפס. הדבר הראשון שעשיתי - - -
הדבר הראשון שעשיתי – אני זוכר שהיה שיטפון בקלאנסווה. באתי לשם וראיתי את זה והזדעזעתי – כל הכפר, כל היישוב.
אני ביקשתי לשים שם תעלה שתנקז את מי השיטפונות. והתעלה הזו קיימת, תאמינו לי, אני אומר לכם: זו תפיסת עולם. לכן אני מציע, בואו נעזוב את ההתנצחויות. יש להן מקום, יש מספיק זמן לפוליטיקה. כרגע אתם מדברים על דבר שהוא בנפשנו, בנפשכם. מדובר על הצלת אנשים, על מתן ביטחון בסיסי. אני מחויב לזה. אני יודע שגם אתם מחויבים לזה. בואו נעבוד יחד, נקדם את זה. כמה זמן ייקח לנו להביא את זה? אני לא יודע, אבל אני לא חושב שזה בלתי אפשרי. אני רוצה להגיד לכם – אתם מדברים על תרבות? אני מסתובב קצת בעולם הערבי יותר ממה שאתם חושבים, לפעמים גם לאור היום. ואני רואה שם התפתחויות כבירות ושינויים עצומים. אז ברור שאין כאן בעיה גנטית, וברור גם שאם יש כאן תרבות אז התרבות הזו היא רב גונית והיא מציבה הישגים מאוד מאוד מרשימים ברחבי העולם וגם בתוך הארץ. אז בואו נעזוב את הסטיגמות כרגע, בואו נעזוב את ההאשמות, בואו נפעל יחד.
אני מבין אותך. השאלה העיקרית שאנחנו עומדים בפניה היא – כבר אמרת שנעשה את זה בשיתוף, ביחד, שהתוכנית תהיה התוכנית של כולם. שאלתי ושאלת גם אתה בקשר לציר הזמן. מה ציר הזמן שעומד לרשותנו? אנחנו, מבחינתנו, סופרים את זה במספר נרצחים. אנחנו חודשיים כמעט, חודשיים לפני תום השנה אנחנו לקראת שיא חדש בפרמטר אחד שהוא מספר הנרצחים – 88.
חברים, זו השאלה הכי חשובה. יש תוכנית ממשלתית, יש תוכנית של החברה הערבית. אנחנו נשב ביחד ונתאם את זה, אבל חשוב לנו לשמוע מראש הממשלה מה מסגרת הזמן. האם ההחלטה הזו תתקבל בעוד שבוע? בעוד חודש? בעוד שנה? בעוד שנתיים? חשוב לנו לשמוע.
אני ביקשתי להשיב לך, כי אני חושב שהשאלה מאוד חשובה. אני התכוונתי להגיד לרונן פרץ ולאורן להביא את הדבר כבר בשבוע הבא לישיבת ממשלה. שמעתי מכם שיש לכם השגות. אני מבקש שתיקחו עכשיו שבועיים, תשבו על ההשגות האלה, ונביא את זה עוד שבועיים להחלטת הממשלה.
אוקיי. סביר מאוד, אדוני ראש הממשלה. אני מאוד מאוד מודה לך. אתה יכול לחזור לעבודתך, אנחנו נשלים את הדיון ונעלה את המסקנות שלנו.
יש לנו שבועיים קריטיים כדי לעבוד יומם ולילה, כדי להשלים את המלאכה כדי שתונח על שולחן הממשלה תוכנית ראויה, מקיפה, רצינית שאז נוכל כולנו להתחיל לרוץ וליישם אותה.
יש לי עוד בקשה אחת, ברשותכם, כיוון שאני באמת נאלץ לעבור לעוד כמה דברים. הנציגים שלי נשארים. אתם לא מדברים רק לחלל האוויר ולפרוטוקול – הם ירשמו את עיקרי הדברים ואתם תעדכנו אותי. אני פשוט מתנצל, אני מודה לכם מאוד.
אני חושבת שהיה כדאי למקסם את הזמן שראש הממשלה אתנו דווקא שאנחנו נדבר ולא הצוותים שלו, עם כל הכבוד. כי היה חשוב לנו שישמע את ההערות שיש לנו.
קודם כול בעניין אחריות ושיתופי פעולה. התפקיד שלנו כחברי כנסת זה לא לשתף פעולה. התפקיד שלנו הוא לעשות בקרה ולבדוק את עבודת הממשלה, ולכוון, ולהשמיע את הקול של הציבור שבחר בנו. מה אם במיוחד שאנחנו רואים שהממשלה לא לוקחת אחריות על המצב. עם כל הכבוד, ראש הממשלה, זה לקח לך שמונה שנים, שמונה שנים לטפל, כאשר אנחנו מקיזים דם, כאשר הילדים שלנו לא מעזים לרדת למכולת כי יש יריות בכול מקום . נפגשת אתנו, ואני נכחתי באותה ישיבה מתוקף התפקיד הקודם שלי, ב-2012. ב-2015 הזכירו שוב את הנושא. ב-2019 התחילה הממשלה, ודווקא לבנות תחנות משטרה. זה לו"ז שלא מתאים לנו. הוועדה הזו הייתה צריכה להגיש את ההמלצות שלה תוך תשעים יום. לקח לה שנה. בינתיים נרצחו עוד ילדים, ועוד נשים ועוד גברים.
זה בדיוק הסתכלות קדימה. אם לא מנתחים את הבעיה לא מכירים את הפתרון. אנחנו – אם לא היינו סוגרים את כביש 6, אם לא היינו שובתים רעב – הוועדה הזו לא הייתה קמה, וזה שיתוף הפעולה והאחריות שלנו כלפי הציבור שלנו.
דבר אחרון – בכל - - - המדיניות, יש נושא אחד שאף אחד לא התייחס אליו: אין אפילו תוכנית אחת לתמיכה בנפגעים של הפשיעה והאלימות, בתוך נייר זה. אף אחד לא הזכיר אותם.
חברנו מנסור, אל"ף – אני יודעת שיש לך הרבה מאמצים כדי לפעול נגד פשיעה ואלימות בחברה שלנו, אבל אני חושבת שזה תפקיד של המשטרה, פשוט. זו חובה של המשטרה לפעול נגד פשיעה ואלימות, אף אחד לא עושה טובה כאן.
חשוב לנו להגיד ולהסביר שהאחריות הבלעדית, הבלעדית למיגור תופעת הפשע והאלימות בחברה הערבית היא האחריות של הממשלה ושל המשטרה.
אנחנו, כחברה הערבית, סבלנו וספגנו מספיק קורבנות. אנחנו כבר מגיעים ל-90 קורבן כתוצאה מהפשע והאלימות המתמשכת. הנייר, התוכנית הזו שנמצאת בידינו פשוט לא מותאמת למציאות. אני לא רואה כאן בשום סעיף איסוף נשק.
תודה, אדוני היושב-ראש. שני נושאים שצריך לשים עליהם את הזרקור – אל"ף, הפשיעה המאורגנת, וכאן הכתובת המשטרה, ובי"ת – עניין הקרקעות ומרחב המחייה בנושא סכסוכי הקרקעות. זה נושא יותר רחב, גם באזורי תעשייה ומקומות אחרים. שני אלה הם – ותאמין לי שבדקתי את זה, רוב הנרצחים מתוך ה-90 הם בשני הנושאים האלה. תודה.
קודם כל תודה על קיום הישיבה. דבר שני – שאילתה לשר. הבנתי שהוגשה שאילתה בקשר לכתבה שהייתה היום ברשת ב' על גיוס בני העדה הדרוזית לשירות בתי הסוהר. אני מקווה שההודעה הזאת לא נכונה. שתיים, אני רוצה להגיד לכם – נעדרתי קצת מהדיון אבל דיון כזה חשוב בהשתתפות ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים – צריכה להיות לו מטרה אחת: איך מונעים את הרצח הבא. לא שמעתי שום הצעה איך מונעים את הרצח הבא. אני רוצה להגיד לכם: הביטחון האישי של האזרח הערבי בישראל שווה לאפס. מי ששולט היום ברחוב הערבי זה ארגוני הפשע. אני אומר דברים מאוד קשים כאחד שמקורב. אם יש סכסוך בין אנשים מי שפותר את הנושא זו לא המשטרה, והמשטרה יודעת את זה. ארגוני הפשע נכנסים לתמונה, הם עושים את העבודה, הם גובים את הריביות הכי גבוהות שיש. הם שולטים בכספים במגזר הערבי. הם בעצם שולטים היום במגזר הערבי, ואת הנקודה הזו צריכים - - -קחו את הדברים האלה, תמנעו את הרצח הבא. אנחנו לא רוצים את הרצח הבא.
אני קראתי את המסמך. יש לי לגביו שתי הערות חשובות – אל"ף, כדי שנתסכל עם הפנים לעתיד –וכבר הציגו, כבר היו כמה תוכניות בעבר, וראינו את התוצאות המאוד בעייתיות של מה שתכננו בעבר. הייתי לפחות מצפה בניירות האלה לבדיקה איפה טעינו בעבר, כדי לא לתהות על זה בעתיד. לקחת את אותו הכסף ולעשות את הטעויות עוד פעם? קודם כל הפקת לקחים.
מאוד חשוב. דבר שני – כתוב במפורש שהמדינה ראתה שיש פשע מאורגן בחברה היהודית בתחילת שנות האלפיים, והחליטה למגר אותו. היא מיגרה אותו. אחת התוצאות היו שזה עבר לחברה הערבית. בזמנו, כשמיגרו את זה בחברה היהודית לא חיכו לשיתוף פעולה, ולא למנסור עבאס ולא לסמי אבו שחאדה ולא לכלום. אמרו – זה דבר - - - הרבה תחנות.
אני שמעתי פה נתון שאני רוצה לוודא שהוא מדויק. אמר פה או המפכ"ל או ניצב חכרוש על 2.5% מהחברה הערבית מעורבים בפשיעה. זה נתון, אני חייב לומר לכם – שצריך להדאיג את כולנו. 2.5%, תורידו את הגילאים עד 20 ומ-50 ומעלה, שזה חצי מהאוכלוסייה, ואתם מדברים על 5%. מאחר ורוב האלימות והפשיעה היא של גברים, זה 10%. חבר'ה, זה נתון מדהים. ואני אומר לכם שצריך להסתכל עליו בדיוק כמו שהוא מצטייר.
דבר שני, תראו – ראיתי את החוברת. לצערי קיבלתי אותה רק היום אבל קראתי אותה בעיון.
בעברית. היא מספיק קשה בעברית, לא צריך לקרוא אותה בערבית. תראו, חסרה לי פה מילה אחת. זו לא התמודדות עם פשיעה בחברה הערבית, זו התמודדות עם מכת מדינה. כשמגדירים מכת מדינה זו טרמינולוגיה אחרת. אנחנו נמצאים במכת מדינה, כך צריך להסתכל על זה. ולא חשוב אם זה הניתוח של חמד עמאר או - - -
לחברי הכנסת – כשאתם מצביעים על תשלום משכורות לרוצחים, קחו בחשבון שזה לא נגמר ברוצחים מחבלים. זה גם נגמר ברוצחים פושעים.
בזמן הקצר שיש לי אני רוצה להתמקד במה שאני רואה כשורש הבעיה. קודם כל אני רוצה לברך על הישיבה, ולומר שמאוד מאוד התרגשתי לשמוע את ראש הממשלה שרוב זמנו מדבר על האזרחים הערבים כסכנה דמוגרפית, שהוא מצר על כך שהיה רצח אצלם והוא מרגיש איזושהי אמפתיה לאישה שאיבדה את בעיה וילדיה. חשבתי שהיא גם חלק מהבעיה הדמוגרפית שהוא רואה. אני מאוד מאוד מתרגש מזה. אבל אני רוצה להגיד: השורש של הבעיה הוא ראיית האזרחים הערבים בישראל כאויב ולא כאזרחים. זה שורש הבעיה. אי אפשר ביד אחת לומר שהאזרחים הערבים הם סכנה דמוגרפית, במקרה הרע, ובמקרה הטוב, במירכאות – אורחים וזרים, וביד השנייה לדבר על כך שדואגים לסגסוג שלהם, לרווחה שלהם, לאיכות החיים שלהם שיחיו בביטחון. אם רוצים לפתור את הבעיה צריך להכיר בהם כאזרחים שווים, אחרת לא נגיע לשום מקום.
אני אדלג על הברכות. אני חושב שכל אזרח ערבי בישראל, לא משנה אם הוא נוצרי, מוסלמי דרוזי או אפילו צ'רקסי – יש לו כמה צרכים בסיסיים. הצורך הראשון הוא ביטחון אישי. ביטחון אישי זו מלאכה שלכם, זו לא מלאכה שלנו כחברי כנסת. הדבר השני זה פרנסה. השאלה אם יש לו פרנסה או שהוא צריך להתפרנס בדרכים – האם יש לו השכלה? האם יש לו תעסוקה? האם יש לו מקום, קורת גג? האם יש הכרה או שחוק הלאום לא מדבר כאן. אני אומר לכם: הניכור בין האזרחים הערבים למדינה גם בזכות חוקים כמו חוק קמיניץ וחוק הלאום – האם יש לו אופק? יש לו עתיד? השאלה אם התוכנית הזו נותנת מענה לכל הצרכים האלה או שאנחנו מדברים ככה על פני השטח – קצת תחנות משטרה, קצת שוטרים ופותרים את הבעיה. התוכנית הזו לא עונה על כל הצרכים האלה של האזרח.
תודה רבה על דיון מאוד חשוב. אני רוצה לנסות לקחת קצת הצידה את התסכול, את הדאגה שלי מכל התופעה שמעסיקה ומדירה שינה מעיני כולנו בחברה הערבית, ואני רוצה להסתכל נטו על התוכנית ועל ההמלצות בדף העמדות. אם אנחנו נסתכל על מדדי תפוקה ויעילות של התוכנית, איך התוכנית מודדת על עצמה. נראה שהיא מודדת את עצמה ביותר תחנות משטרה, יותר תלונות במשטרה ויותר התגייסות שוטרים מהחברה הערבית. אפשר לתלוש את הדף הראשון ולהגיד שזו תוכנית להגביר את כוחות המשטרה בחברה הערבית ולתלות תקווה במרכז שעד עכשיו הוכיח שהוא לא יכול היה לטפל בפשיעה בחברה הערבית. זה דבר ראשון.
דבר שני, הפשיעה והאלימות היא נגזרת מהמצב הכלכלי והחברתי בחברה הערבית, שזו מדיניות בחברה הערבית, ואני לא רואה שיש מספיק התייחסות לנושא הכלכלי ואיך זה גורם לפשיעה המאורגנת הכלכלית שמספקת מענה כלכלי לחברה הערבית, שהבנקים לא מספקים אותם. צריך לתת את הדעת על כך. נקודה שלישית – אין התייחסות לרצח נשים ולא להעסקת נשים. זה לא בא לידי ביטוי בתוכנית, וזה מאוד מאוד חשוב שזה יעוגן בתוך התוכנית.
אני רוצה לומר, כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, שבצד כל המרכיבים החשובים והחיוניים שהוזכרו בתוכנית הזו – אני רוצה לשבח את ממלא מקום המפכ"ל שהזכיר את המרכיב התרבותי-חינוכי. לא רק שאתה לא צריך לחזור בך מהצעקות בסגנון האלים שרק - - -
הטרגדיה הגדולה – שמעם שסבל מגזענות ורדיפות קם אחד כמוך. אתה - - - תתבייש לך. תתבייש לך, גזען.
- - - למד באוניברסיטה, וקצת אפילו לימד שם, לבושתנו. כל המושגים במדעי המדינה שהוא מדבר עליהם הם או איוולת, או שגויים.
אל תחשוב שמותר לך להתבטא בגזענות ולהמשיך לדבר. לא, לא מותר לך. למה אתה חושב שזה מותר לך? למה אתה חושב שיש לך את הפריבילגיה הזו?
אתה לא מלמד אותי כלום. כלום. אתה בעצמך גזען כזה קטן ונמוך. נמוך. תתבייש לך. תתבייש לך. אתה אפילו לא שווה התייחסות. לא שווה התייחסות. כל כך נמוך לא שווה התייחסות.
מה לסיים? שיחזור בו מהדברים, כבוד היושב-ראש. אמירות גזעניות. מה זה? מה זה?
היבה יזבק, את בהחלט מחזקת - - -גזענות זה אומר דבר כזה: שאת אומרת שבגלל שאת ערבייה, בגלל שנולדת למוצא ערבי באשר את, לכן את לא תלמדי במקום מסוים, או בגלל שאני יהודי – אני לא אלמד באוניברסיטה, וכו'. כאן זה הפוך, היבה יזבק. זה הפוך.
אתה מהגזענים שלא שווה להתייחס אליהם. לא שווה. איפה אתה ואיפה הגזענות הקלאסית?
- - -במקום לקרוא לחשבון נפש, במקום לקחת את ההיבטים התרבותיים והחינוכיים ברצינות, במקום לקרוא לחשבון נפש - - -
קחו דוגמה מנשיא מצרים א-סיסי, קחי דוגמה - - - חשבון נפש עמוק, זו לא בושה, זה בר שינוי. זה הפוך מגזענות.
אני רוצה לברך אותך, לברך את היושב-ראש, את השר לביטחון הפנים, וחברי הכנסת. אנחנו נמצאים כמו שאמר חבר הכנסת אבי דיכטר – מכת מדינה. אני בא מיישוב שתוך 25 יום נרצחו לנו שני בחורים. זו מכת מדינה. זו מגפה שכולנו צריכים להילחם בה. צריכים באמת להסתכל יחד ולהיות מלוכדים, לפעול למען מיגור התופעה הזאת, אם זה בחברה הערבית, הדרוזית, הצ'רקסית – כולנו בני אדם, גם החברה היהודית. המגפה הזו והפשיעה בכפרים הערבים תתפשט גם לכפרים היהודים ואנחנו כולנו נצטער על זה אחר כך.
אני באמת מברך את המנכ"ל והצוות שלו שעשו את הדו"ח, ויש לנו שבועיים, כמו שאמר ראש הממשלה. נשב, נביא עוד המלצות, נוריד, נוסיף, על מנת באמת להציל עוד חיי בני אדם. ולמשטרת ישראל – לא שבאתי לחלק לכם ציונים ותעודות. אתם עושים עבודת קודש, אבל מיגור האלימות במגזר הערבי, צריכים להקים יחידה לתפיסת הנשק הלא חוקי. ברגע שממקמים יחידה בתוך המשטרה למיגור הדבר הזה, הפשיעה תרד בכמויות אדירות.
אחרי כל מה הוא אמר השבוע? אחרי כל מה שהוא אמר השבוע, ואנחנו צריכים לדבר דקה?
ממלא מקום המפכ"ל, מוטי כהן, אני חושב שיש לך מה להגיד בנושא הזה. עלו טענות על סוגייה של תרבות. אני בדרך כלל מעדיף ומייעץ - - -
תרבות זה לא גזענות, אדוני. אף אחד לא דיבר פה על דבר מולד. אתם מוזילים את המושג גזענות, מוזילים אותו.
תן לי להשלים. החברה הערבית החליטה כבר בעצם זה שהיא קיימה דיון מקיף ועמוק ובצוות של 150 מומחים גיבשה תוכנית למיגור הפשיעה והאלימות, היא התייחסה לאלמנטים תרבותיים בחברה הערבית. בתרבות אנחנו נטפל. תשאירו לנו את הנושא של התרבות ואנחנו נטפל בזה. החברה הערבית לוקחת אחריות, החברה הערבית גישה ביקורתית עצמית - - -
יש שיח ויש ביקורת עצמית, ואת זה אנחנו נעשה. אני מבקש את ממלא מקום מפכ"ל המשטרה להגיד את דברו ואז נסכם את הדיון.
יושב-ראש הוועדה, חברים יקרים. יש לי הרבה שעות ניסיון בעבודה בחברה הערבית במגוון רב של תפקידים. אני יכול להגיד שהמשטרה עשתה ותעשה הרבה מאוד ככל הניתן על מנת להעניק את שירותי המשטרה הטובים ביותר בתוך החברה הערבית ואת הביטחון האישי בחברה. מיטב היחידות הטובות ביותר, היחידות הארציות של משטרת ישראל פועלות למיגור הפשיעה בחברה הערבית עם הרבה מאוד כוחות, בנוסף לתחנות המשטרה שקיימות ושיוקמו בעתיד. יש לי קשר הדוק עם ראשי הרשויות בחברה הערבית, יש לי קשר הדוק עם החברה ביישובים שבהם עבדתי במשך לא מעט שנים. אין לי שום דבר ולא חצי דבר עם החברה הכוללת. יש לי בעיה, ואני מדבר אתכם ודיברתי מספר פעמים – בכל מה שקשור לסכסוכים בין המשפחות, שהאירועים האלה הם לא נגמרים, אחד אחרי השני. ופה אנחנו צריכים את שילוב הידיים וגם את האמרות שלכם כנגד האירועים הקשים האלה. לבד אנחנו לא נצליח להתמודד מול המשימה הזו. זו הבנתי, ואין צורך לעשות גם איזה סיבוב מסוים על הנושא הזה, שאני מכיר את החברה הערבית, אני חי את החברה הערבית, אני מכיר טוב מאוד גם את התרבות, אבל יש לי בעיה מול סכסוכי הדמים האלה למיניהם, שפה אתם צריכים לבוא ולדבר ולשלב ידיים יחד – אנחנו אתכם ואתם אתנו.
תנו לי לסכם. התרבות הערבית – תרבות נפלאה, תרבות האיסלאם – תרבות נפלאה. יש אלמנטים שאנחנו צריכים לטפל בהם. תודה רבה לכם.
אני מודה לראש הממשלה על השתתפותו. אני מודה לו שקיבל את ההחלטה, יש לנו מסגרת זמן של שבועיים. אנחנו נעבוד יחד עם הצוות, יחד עם ראשי הרשויות. אני כמובן מודה ליו"ר הכנסת על כל המאמץ שהוא עושה. כמובן שאני מודה לשר לביטחון הפנים - - -
אני מודה לכל חברי הכנסת. תפקידנו – יש לנו הזדמנות בשבועיים הקרובים כדי לתרום את חלקנו. מה שאפשר לשפר בתוכנית הזאת – אני מבין שיש גישה חיובית גם מהממשלה עצמה, מראש הממשלה ושאר השרים והפקידים הבכירה. אנחנו נבוא ביחד, נעבוד קשה בשבועיים האלה כדי שתהיה לנו תוכנית. אני מתחייב שגם התוכנית שלנו, של החברה הערבית, תבוא לידי ביטוי בתוכנית הכללית. אני מאוד מודה לכולם. יישר כוח לכל חברי הכנסת, בעזרת ה' נעשה ונצליח.
תודה לכם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:32.