פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
10/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 99
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ד בחשון התשפ"א (11 בנובמבר 2020), שעה 08:45

אישור הקמת ועדות משנה

חברי הוועדה: תהלה פרידמן – מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה
יאיר גולן
ווליד טאהא
יוסף טייב
עופר כסיף
אורלי פרומן

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ס.ל., חבר תרגומים



הקמת ועדות משנה

בוקר טוב לכל מי שהצליח להינצל בעור שיניו מהתאונה בכביש 6. מה שאמור להיות היום בלוח הזמנים זה הקמה של ועדות משנה, משם אנחנו מתחילים. הפרוצדורה היא, אם אני מבינה נכון, זה שאנחנו כל פעם מציגים את הוועדה, מדברים על הנושאים שהיא עומדת לדון בהם, מי החברים בה, מה המטרה שלה ואז מצביעים. אז עופר, כיוון שאתה פה נתחיל איתך.

אוקיי. אז ועדת המשנה שמדובר בה, לא יודע מה יהיה שְמה בדיוק, אבל היא ועדה לענייני ההשכלה הגבוהה. אנחנו נמצאים, כמו שכולנו יודעים, בתקופה קשה מאוד מבחינת ההשכלה הגבוהה, בכמה רמות. הרמה הראשונה היא כמובן בשל הקורונה, כל הנושא של אופי הלימוד. אנחנו יודעים שיש קושי בעריכת שיעורים פרונטליים, וחלק מהשיעורים לפחות, ודנו בזה גם בוועדה לא פעם, נערכים בלית ברירה באמצעות הזום. נוסף לזה אנחנו יודעים שיש עוד כמה בעיות ואחרי שאני אציג אותן אני גם ממש בקצרה אציג כמה דברים שאני מקווה שהוועדה תתמקד בהם ותעסוק בהם באופן רציף.

אז אל מול הקורונה אנחנו גם יודעים שיש בעיה קשה של סטודנטים לא מעטים שהנגישות ללימודים קשה להם. הדוגמה הבולטת הייתה אוניברסיטת בן גוריון, מכללות בדרום כמו למשל ספיר, שיש שיעור גבוה יחסית של סטודנטים מהכפרים הלא מוכרים וסטודנטים ערבים בדואים מהנגב בכלל שיש אצלם אחוז גבוה מאוד של אי נגישות, גם משום שאין תשתיות וגם לחלקם אין מחשבים. אז זו בעיה של נגישות.

יש גם בעיה של נשירה. אנחנו יודעים שיש נשירה יותר גדולה מבדרך כלל של סטודנטים מהמוסדות להשכלה הגבוהים השונים, בעיקר במכללות, אבל לא רק, כתוצאה מהקורונה ומהמשבר הכלכלי שנלווה לזה. כלומר אנחנו מדברים על כך שההשכלה צריכה להיות שוויונית וצריכה להיות שוויונית במובן הזה שהיא תהיה נגישה לכולם, ולא נגישה במובן המופשט של המילה, שכל אחד יכול להירשם, אלא נגישה במובן הפרקטי של המילה, שכל אחד באמת יכול להגיע, אם זה פיזית או באמצעים אחרים, אבל שלכל אחד באמת יש את האפשרות בפועל ללמוד.

אנחנו נמצאים היום בתקופה מאוד מאוד קשה, אל מול , כפי שאמרתי, גם הנשירה וגם הבעיה הטכנולוגית עבור רבים, ובנוסף לכל זה אנחנו כבר בשבוע השלישי או הרביעי אפילו של שביתת הסגל שלא במינוי במכללות הציבוריות. דיברתי רק הבוקר עם אחד המובילים של השביתה ולצערי הרב אין שום התקדמות.

אני אפילו לא שמעתי. עד כדי כך אין התקדמות שאני – אתה ידעת? אני לא ידעתי.

אין בכלל התקדמות במשא ומתן, האוצר עומד על שלו ובינתיים אלפי סטודנטים לא לומדים. צריך גם לזכור, אני לא נכנס עכשיו כמובן לעובי הקורה, זה לא הזמן והמקום, אבל רק כדי לסבר את האוזן לציבור לפחות, רוב מוחלט של המרצים במכללות הציבוריות הם מרצים שלא במינוי, כלומר בעצם הרוב שובתים היום, אין בכלל לימודים וזה און טופ של מה שנאמר קודם.

מה זאת אומרת מרצים שלא במינוי?

מרצים שלא במינוי הכוונה היא בעיקר למה שמכונה בעגה הלא פוליטיקלי קורקט סגל זוטר ומרצים מן החוץ. זאת אומרת כאלה שלא רק שאין להם קביעות, למעשה מפטרים אותם כל סמסטר והם מקבלים שכר על פי שעות, רובם ככולם גם מלמדים שעות מועטות ומי שיש לו מזל מלמד שעות מרובות, אבל צריך לנדוד בין מוסד למוסד. אמרתי באחת הישיבות פה שאני מכנה אותם נהגים כי הם רוב הזמן נמצאים בדרכים. המצב הוא בלתי נסבל.

השביתה, אני רוצה להגיד גם בהזדמנות זו, היא מוצדקת לא במאה אחוז, אלא באלף אחוז. לצערי הרב האוצר מחזיק את ידו ולא נראה פתרון באופק. זה הדבר הראשון שאני מתכוון לעשות גם בוועדה ואם זה יתאפשר כבר בשבוע הבא לקיים ישיבה בנושא הספציפי הזה של השביתה, לזמן אליה גם את השר אלקין, אני מקווה, וגם את נציגי האוצר, ות"ת, ור"מ, שזה ועד ראשי המכללות, וכמובן השובתים וגם נציגי סטודנטים. זה מה שאני מקווה שאפשר יהיה לעשות.

עוד פעם, ההשכלה הגבוהה כרגע בישראל, על בסיס מה שאני אמרתי, הקורונה והשלכותיה, השביתה, עוד פעם, שהיא כבר בשבוע רביעי, כמדומני, מתחילה את השבוע הרביעי או עכשיו מסיימת את השלישי בעצם, אני חושב, עם כל הדברים האלה חייבים להתמודד.

לסיכומו של דבר אני אומר כמה דברים. דבר אחד שאני מקווה שהוועדה תעשה, וזאת כוונתי, זה להתמודד עם הירידה בהנגשת האקדמיה, להתמודד עם הנשירה הגדלה ובאופן יותר כללי עם הגידול בפערים בין סטודנטים, הפערים החברתיים כלכליים, אני מדבר, זה נושא קריטי. בלי שוויון לא תהיה אקדמיה בסופו של דבר ולא תהיה חברה משגשגת ומתפתחת ומתקדמת.

נושא שני הוא שיפור תנאי העסקת המרצים, כפי שאמרתי, בעיקר אלה שמרצים שלא במינוי, אבל בכלל. כשמדובר על שיפור תנאי העסקה זה לא רק שכר, זה שעות עבודה, זה אפשרויות של מחקר וכן הלאה.

עוד שני דברים ובכך אני אסיים, כדי לא לגזול יותר מדי זמן. יש כבר כמה שנים סכנה מוחשית בישראל לחופש האקדמי. אנחנו זוכרים, למרות שלשמחתי זה נקבר קבורת חמור, אולי אפילו תרתי משמע, אבל אנחנו זוכרים את הקוד האתי שבזמנו התבקש פרופ' אסא כשר לנסח, שהוא היה לא פחות מאשר סכנה מיידית וודאית לחופש האקדמי, זה דבר שגם בו כוונתי לעסוק לא מעט, לחזק ולהעמיק את החופש האקדמי.

למרות שאתה יודע שעל זה יהיו לך גם טענות מהכיוון השני מאוד חזקות.

בוודאי, ועל זה אנחנו נתווכח, בסדר גמור. והדבר האחרון הוא גם הנושא של ההטרדות המיניות במוסדות האקדמיים. אני לא יודע מי שעקב, אבל הסטטיסטיקה לגבי הטרדות מיניות באקדמיה, הסטטיסטיקה היא לא מחמיאה בלשון המעטה. היו, לצערי, בשנים האחרונות לא מעט מקרים של מרצים שלא רק הואשמו, אלא גם התלונות נגדם נמצאו כנכונות בנושא של הטרדות מיניות וזה נושא שאני גם ארצה לעסוק בו, מן הסתם בשילוב עם הוועדה לקידום שוויון מגדרי וקידום מעמד האישה.

זה בגדול ואני מניח שגם עם הזמן יתעוררו דברים נוספים. תודה.

החברים בוועדה, חבר הכנסת עופר כסיף הוא היו"ר, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אני, חבר הכנסת יאיר גולן, חברת הכנסת אורלי פרומן, חבר הכנסת ווליד טאהא וחברת הכנסת קטי שטרית.

ולא רצית להצטרף?

אני יכול להצטרף.

חבר הכנסת יוסף טייב גם מוכן להצטרף.

אתה מצטרף בסוף? כי היועץ שלך אמר שלא.

אני פספסתי פה את ההתחלה,

אתה כתוב.

כן, אבל כיוון שהוועדות לא עלו כולן בבת אחת, כל פעם גיליתי שיש עוד ועדה וצריך בסופו של דבר - - -

נכון, גם אני יוצאת פה בהרבה.

כן, צריך בסופו של דבר לקבוע סדרי עדיפויות ואני מבין שיש עוד שתי ועדות, אחת על אסטרטגיית מערכת החינוך הכוללת.

לפנינו יש ארבע שעליהן אנחנו מצביעים היום.

ויש כבר אחת קודמת.

נכון, ויש אחת קודמת שכבר קיימת. אבל היום, ועדת משנה לחינוך בגיל הרך, שתיכף אורלי תציג אותה, יש ועדה להשכלה גבוהה, שזה מה שדיברנו עכשיו, של עופר, יש ועדה לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלויות במערכת החינוך, של סמי אבו שחאדה, ויש את ועדת המשנה של רם, שזה אולי קצת מצחיק, למרות שהבוקר הוא הסביר לי למה, ועדת משנה לרפורמות במערכת החינוך. אלה הארבע.

אני מעדיף להיות ברפורמות ובוועדה של הגיל הרך, אני מזהה את זה כנושאים ה - - -

האסטרטגיים.

עופר, אין לי ספק, יוביל את הנושא של החינוך הגבוה בכישרון רב.

כולי תקווה, חן חן.

בכל מקרה, כיוון שאנחנו גם לא הרבה בוועדת החינוך אנחנו נבוא לדיונים האחד אצל השני גם מעבר ל - - -

אסור לדיונים לחפוף אחד את השני.

לא, זה ברור, זה בתיאום עם מנהלת הוועדה.

אני רק רוצה להבהיר שוועדות המשנה לא יכולות לשבת באופן מקביל וגם לא יכולות לשבת באופן מקביל למליאת הוועדה.

אני לא רוצה להתחייב פשוט. כמובן אם יהיה דיון ואני אוכל להגיע אני אגיע, אבל אני לא רוצה להתחייב על דברים שאחרי זה אני לא אעמוד בהם.

פשוט איש רציני מדי, הוא לא מתחייב - - -

לא, מה שהתכוונתי להגיד שלא יהיה לכם חשש שלא תגיע לוועדה אחת כי יש ועדה אחרת, אז זה לא יקרה.

בסוף אני חושבת שבמכלול הנושאים של ועדות המשנה אלה נושאים שמעסיקים את מי שמתעניין בוועדת החינוך, אז אנחנו נשתדל להגיע אחד אצל השני.

יופי, אז רק לשם הסדר, מי בעד ועדת המשנה להשכלה גבוהה? אף אחד לא נגד, פה אחד.

הצבעה
אושר.

ועדת המשנה לחינוך בגיל הרך. אורלי, תציגי, רק מעניין אותי לשאול אותך עוד לפני שאת מציגה, יש בג"צ שעומד בנושא הזה ויש כמה מהלכים מקבילים, את מכירה אותם?

את חלק מהם כן, זה צריך לרדת, אבל בכל מקרה אני מדברת על משהו הרבה יותר כללי. קודם כל הגיל הרך, כמו שאתם יודעים, נחשב לתקופה מאוד מאוד משמעותית בהתפתחות של פעוטות. היה מי שגם דימה את הפעוט שנולד כמו ספוג, כל מה שאתה מנסה נספג ולכן אלה שנים מאוד מאוד משמעותיות. משום מה לאורך שנים הגיל הרך לא נמצא תחת אחריות המדינה, גילאי לידה עד שלוש.

לפני מספר שנים הורידו מארבע לשלוש, חוק חינוך חינם חובה חל מגילאי שלוש ואילך ואני חושבת שהגיע הזמן להכיר בחשיבות המאוד משמעותית של השנים האלה להתפתחות, לשוויון הזדמנויות לכל הילדים במדינה לקבל חינוך איכותי, מפוקח, מקצועי, מוסדר, מהגילאים האלה ומדינת ישראל תרוויח בגדול כי כל השקעה שם חוסכת, יש גם השוואות בתקציבים כמה זה חוסך אחר כך.

רק לסבר את האוזן, היום בגילאי לידה עד שלוש 23% נמצאים תחת מעונות היום המפוקחים תחת משרד העבודה והרווחה, 27% בערך נמצאים בגנים הפרטיים, קרי מי שיש לו כסף, 3,000, 4,000 שקלים בחודש, לפעמים זה שני ילדים, לפעמים זה שלושה ילדים, המשפחה הצעירה צריכה להשקיע הרבה מאוד כסף, הם לא מפוקחים, מרבית ההתעללויות והמקרים הקשים שאנחנו שומעים זה דווקא שם, ו-50% מהילדים מגילאי כל שנתון כזה הם או במשפחתונים קטנטנים פחות משבעה ילדים, או עם מטפלות, או עם אימהות בבית, וישנם פערים מאוד מאוד גדולים כאשר נפגעים בגילאי שלוש או ארבע בגנים העירוניים.

אני רק הייתי מוסיף שיש פה גם את העניין של ילדי עובדים זרים שצוברים בגילאים האלה פיגורים מטורפים והופכים אותם פשוט – בעצם מה שאנחנו עושים להם, אנחנו יוצרים אצלם פיגור מובנה בלי קשר לאינטליגנציה הטבעית.

אז אין מדיניות סדורה של המדינה. אגב, אתה הזכרת - - -

האמת שזה ממש יכול להיות אחד הנושאים הראשונים שלכם, כי הסיפור של הגנים, מה שהיה מחסני ילדים, הזוועות האלה, התקצוב שלו נגמר ממש עכשיו.

הזכרת, יאיר, את הנושא של עובדים זרים, אני אומר לכם שכל הפעוטות והילדים שמאובחנים בגילאים צעירים עם מוגבלויות אז אין שום תוכנית או מדיניות סדורה לגבי התערבות מוקדמת בגילאים האלה כדי להתחיל לטפל בזמן אמת.

אבל אני לא רציתי להפריד רק לידה עד שלוש, אני רואה לידה עד שש כיחידה אחת, אני חושבת שצריך בסוף, בסוף? בהתחלה, עכשיו לדעתי, בחוק ההסדרים הקרוב, צריך להקים יחידה כזאת במשרד החינוך שמטפלת בכלל ילדי ישראל, חוק חינוך חינם מגיל לידה.

אגב, אני הגשתי שתי הצעות חוק, אחת הארכת חופשת הלידה לחצי שנה, כי אני חושבת שלחצי השנה הראשונה יש משמעות מאוד מאוד גדולה להיות בחיק ההורים, ומחצי שנה עד שלוש להכניס את תחת חוק חינוך חינם. חובה, כן או לא, אנחנו נצטרך לדבר על זה, אבל חוק חינוך חינם. לכן ועדת המשנה שאני ביקשתי היא מגילאי לידה עד שש, גם לכאורה ששלוש עד שש מסודר יש שם הרבה מה לסדר, רק ניקח את התפקיד הסייעת החינוכית, שאין מקצוע כזה במדינת ישראל.

איזה הכשרה, מה הקריטריונים.

אין כלום כי אין מקצוע. תפתח את רשימת המקצועות אין מקצוע כזה סייעת חינוכית. אז אני בגדול רוצה לראות תוכנית לאומית לחינוך בגילאים האלה תחת אחריות משרד החינוך וככל שנצליח ונשכיל להעלות את המודעות של הנהגת המדינה לחשיבות החינוך בגיל הזה, יש הרבה מחקרים והרבה אנשי אקדמיה שיכולים לתמוך במהלך כזה. וזהו, בגדול, יש הרבה מטרות ויעדים לתוך הוועדה ואנחנו נצטרך להחליט על הנושאים שאנחנו דנים בהם ואז לעשות סדר.

יופי. אז ככה, החברים, שוב, לטובת הטקס, יושבת הראש היא חברת הכנסת אורלי פרומן, חבר הכנסת יאיר גולן, חבר הכנסת עופר כסיף, חבר הכנסת ווליד טאהא, חברת הכנסת קטי שטרית ואני. מי בעד? פה אחד.

הצבעה
אושר.

ועדת משנה לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלויות במערכת החינוך. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, נשמח אם תציג את המטרה ואת הנושאים שבהם תרצה לעסוק.

גברתי היושבת ראש, תודה. אני אגיד כמה מילים לרקע קודם כל. אני מאמין שהפוליטיקה הופכת להיות יותר מוסרית ברגע שהיא משרתת את האוכלוסייה היותר מוחלשת ואנחנו יודעים מי האוכלוסייה היותר מוחלשת במערכת החינוך.

אתמול הייתי במקרה בדיון בוועדה לביקורת המדינה, שם היה דיון על תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז ונאמר שם נתון מאוד מסוכן ומאוד חשוב לענייננו, שכמעט מחצית מהאנשים שנמצאים בכלא היו עם הפרעות קשב ולקויות למידה שונות. זה דבר שהוא לא רק אצלנו בארץ, זה משהו שהוא ברמה בינלאומית והתפקיד של מערכת החינוך הוא לקדם שוויון בחברה בין כל האזרחים.

אנחנו יודעים שמי שנכשל שם לא יכול להתקדם בחיים המודרניים, מי שנתקע שם, יהיה לו קשה מאוד להיכנס לעולם המודרני ויהיה לו קשה מאוד להתקדם כאזרח במדינה מודרנית. הנתונים תמיד עולים במדינה כי במשך עשרות שנים היה הרבה תת אבחון וכנראה שאנחנו עדיין נמצאים שם ויש לנו הרבה בעיות שנמצאות במערכת, כמי שעבד במערכת החינוך, גם בגלל גישה של ההורים למשל, גם בגלל תפיסות לא נכונות לגבי אנשים עם מוגבלויות או גם בגלל פרספקטיבה לא כל כך נכונה ומדויקת.

אז אני חשבתי שיהיה נכון להקים ועדת משנה שתעבוד בעיקר על הזכויות של אנשים עם מוגבלויות במערכת החינוך ואני רואה את זה בהיבט רחב. את הזכויות של אנשים עם מוגבלויות אני רואה גם כתלמידים בבתי הספר, כתלמידים בגנים, אבל גם בחלק מצוותי ההוראה, שגם להם לא קל לעבוד ולהיכנס למערכת וגם אותם צריך להתחיל לראות. לי ברמה האישית למשל, בגלל בעיית העיניים שממנה אני סובל, אני מאוד נהניתי מהעבודה שלי בהוראה, אבל עם זאת היו לי המון קשיים ולא היו לי כלים איך להתמודד כשאני נכנסתי למערכת עם הוראה בכלים הרגילים שהיו. אז אנחנו גם צריכים לחשוב על איך לעזור לאנשים שעובדים בהוראה וגם הם עם מוגבלויות, איך שמוסדות החינוך יהיו כולם מונגשים, גם לתלמידים וגם לעובדי ההוראה.

מעניין, זו פרספקטיבה שאף פעם לא מדברים עליה.

כן, בגלל הניסיון האישי שלי נכנסתי הרבה לעניין הזה וידעתי מכל מיני חברים שהיו להם כל מיני מגבלות כמה גם להם היה קשה. אני מניח שהיום, בעולם הטכנולוגי של היום, אנחנו יכולים לעזור המון, גם לצוותי ההוראה שיש להם כל מיני מוגבלויות, אבל גם אפשר לעזור המון לתלמידים שלנו.

אני עברתי קצת על המספרים לתלמידים עם לקויות למידה. אנחנו יודעים למשל שבמקרה שיש אבחנה מוקדמת לתלמידים עם דיסלקציה אנחנו יכולים לפתור כמעט 80% מהבעיה. זה דבר ענק, זה יכול להציל אנשים, זה דבר מאוד חשוב וגדול וזה דבר שיש לנו את הכלים, יש לנו היום את הידע, צריך בסך הכול להעלות את מספר האנשים שמתמחים באבחונים לדיסלקציות ולעשות את זה בגיל מאוד צעיר. ברגע שאנחנו עושים את זה אנחנו יכולים לתת כלים לתלמידים ולהורים שלהם איך להתמודד עם המגבלה הזאת ואיך להתקדם מאוד טוב. כולם יכולים להשתלב ולקחת תפקיד רגיל כמו כולם.

יש כל מיני מגבלות אחרות ובחינוך המיוחד הייתה התקדמות מאוד גדולה. אנחנו צריכים להודות, בשנים האחרונות הייתה התקדמות מאוד גדולה בחינוך המיוחד, עם זאת, בגלל שהתחלנו במקום מאוד מאוד נמוך, מאוד חלש, יש עוד המון עבודה לעשות בכיוון הזה ואני רוצה לנסות דרך ועדת המשנה ודרך השותפים שלי בוועדה לקדם את הזכויות גם של התלמידים עם מוגבלויות, דרך אגב בכל מערכת החינוך, כולל במערכת ההשכלה הגבוהה, כי גם שם יש המון מגבלות.

אני אתן דוגמה עוד פעם אישית. אני למדתי באוניברסיטת תל אביב ולא הייתי רואה מהלוח. היום יש פתרונות טכנולוגיים קלים שאם תהיה איזה שהיא החלטה רוחבית לעזור לתלמידים זאת לא אמורה להיות בעיה. עם המצלמות הקיימות, עם המכשירים החכמים הקיימים, עם המחשבים, אלה דברים שאפשר לעשות בהם חיים קלים להרבה תלמידים וסטודנטים וזה יכול לתת להם לעבור על הרבה מכשלות בדרך, לא רק לאנשים עם מוגבלויות, גם אנשים עם קשיי תנועה, שמיעה וכל מיני קשיים אחרים.

יש הרבה פתרונות ואנחנו צריכים להנגיש את הפתרונות האלה לכמה שיותר אנשים ולדעתי נוכל כל פעם לדון בנושא אחר לפי התמחויות שונות ולדעתי נוכל לקדם הרבה דברים שיכולים לעזור לאנשים עם מוגבלויות להשתלב בחברה ולהיות חלק פעיל בחברה ובבניית החברה והמדינה. תודה.

סמי, בוועדת העבודה והרווחה הוקמה ועדת משנה בראשות טלי פלוסקוב, ועדת משנה לצורך טיפול באנשים עם מוגבלויות. אני חושבת שכדאי יהיה לך לדבר איתה ולעשות שיתופי פעולה, כי אנחנו מדברים על גילאים עד גיל 21, במקרה הזה, זה בוודאי יידון גם שם, אני חושבת שכדאי לעשות שיתוף פעולה בין שתי הוועדות האלה.

אני לא רק שמסכים מאוד, אני התחלתי גם עם חברת הכנסת קבאלה בוועדת המדע והטכנולוגיה, אנחנו הולכים כבר בשבוע הבא לקדם דיון בנושא של לידת תינוקות עם מומים ומחלות גנטיות ואיך המדע יכול לעזור בעניין הזה. אני אשמח לשתף פעולה. אני יודע שזה נושא שנדון הרבה בכנסת ויש כל מיני אנשים שקידמו כל מיני דבירם. אנחנו גם מקדמים שדולה למען אנשים עם מוגבלות, אני וקארין אלהרר, אני אשמח לשתף פעולה עם כל מי שאני יכול. תודה.

בהצלחה, סמי.

יופי. אני מקריאה. היושב ראש הוא חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, חברים חבר הכנסת עופר כסיף, חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת ווליד טאהא וחברת הכנסת מרב מיכאלי. מי בעד? יופי, בהצלחה.

תודה.

הצבעה
אושר.

רם לא הגיע ולכן אני אציג את מה שהוא היה אמור להציג, בתפקידי כממלאת מקום רם. אני מקריאה כי אני לא מכירה את זה.

ועדת משנה לרפורמות ועתיד מערכת החינוך. המטרות הן לבחון לעומק רפורמות ארוכות טווח הנדרשות במערכת החינוך, קידום רפורמות מבניות בהיבט של חלוקת סמכויות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, קידום פתרונות לסוגיות הנוגעות למעמד המורה וצוותי חינוך והוראה בישראל ולהאיר על ולהעלות את המודעות לאתגרים מבניים ופדגוגיים ארוכי טווח בראי הקורונה.

נראה לי שמה שרם מנסה לעשות פה זה כאילו אנחנו בוועדה המון המון מתעסקים בשוטף בגלל צוק העיתים אז כאילו לייחד זמן שהוא מתעסק בשאלות המבניות הגדולות שאנחנו מאוד מאוד יודעים עד כמה מערכת החינוך זקוקה לרפורמות מבניות ונראה לי שאפילו אין מחלוקת, נראה לי שיש קונצנזוס מפתיע ביחס לחלקן והן לא קורות בגלל - - -

רק צריך יציבות פוליטית ורציפות שלטונית והכול יכול לקרות.

נכון, נכון.

מה שעכשיו אמרת קשור לוועדת המדע, הבדיונית.

כי זה העקב אכילס של המערכת.

זה לא רק, זה גם זקוק לראש ממשלה נניח שיש לו אנרגיה פוליטית להשקיע בדבר כזה, כי זה דורש הרבה גב לשר חינוך.

כן, אבל, חברים, אני רק אגיד בקצרה, אני חושבת שזה נכון, אני הראיתי בכנסת ה-21, כשנכנס רפי פרץ, זו הייתה ועדת החינוך הראשונה ערב פתיחת שנת הלימודים, עשיתי לו לפי דיאגרמה, אני אביא לכם ואני אראה, בין 42 השנים הראשונות של מדינת ישראל, שאורך קדנציה של שר חינוך היה 3.8 שנים, לפעמים אפילו היה שם מישהו שעשה שתי קדנציות, לבין 30 השנים האחרונות שהממוצע הוא שנה וחצי. הדיאגרמה הזאת מראה, כל אחד מאיתנו, מתי התחיל, מתי סיים, כמה שרי חינוך התחלפו במהלך התקופה. אני אביא את זה, זה ממש מעניין לראות.

האמת שגם יעילות חברי הכנסת. אני נכנסתי בספטמבר 2019, כבר שתי קדנציות.

אתה לא לבד.

ואני אפילו באופן אישי יכולה לומר לכם, הייתי שמונה שנים מנהלת מחוז תל אביב, התחלפו חמישה שרים וחמישה מנכ"לים. שמונה שנים, חמישה שרים וחמישה מנכ"לים. הייתה לימור לבנת, יולי תמיר מקדימה, גדעון סער, מקדימה היה תקופה קצרה מאיר שטרית ובין לבין בחללים היה ביבי. וכמובן שכל אחד מהשרים הביא גם מנכ"ל ויש מנכ"ל שהתחלף גם באמצע.

זה הספיק לשיחת היכרות אולי ופגישה.

מה עם שי פירון? הוא גם היה שם.

לא, שי פירון, אני הייתי במשרד התרבות והספורט, כבר לא הייתי במשרד. כשאני הייתי מנהלת מחוז תל אביב. הטלטלה הזו היא טלטלה ואף אחד כמובן לא מכבד את הרפורמה שקודמו עשה, אפילו לא פותח את המגרה להציץ לראות מה היה כתוב שם, אלא מתחיל - - -

את מרמזת פה על אחת הרפורמות הכי חשובות, לבנות את המערכת כך שבין השר, שאנחנו לא שולטים על המערכת הפוליטית בכלל ואנחנו לא יכולים להבטיח יציבות גבוהה יותר, אפילו הייתי אומר שאפשר לנבא יציבות נמוכה יותר, חייבים להכניס איזה שהיא רשות חינוך לאומית שהיא למעשה תשמש חוצץ בין הטרלול הפוליטי לבין הצורך ביציבות.

אז תצטרף אליי להצעת החוק שלי למועצה לאומית לחינוך שאני מגישה. זה צריך להיות לשר חינוך, אם באמת כל מי מההנהגה שאומר שהחינוך זה החוסן הלאומי של מדינת ישראל, יתעלו בבקשה המפלגות והפוליטיקאים ויגידו: שווה לנו למנות שר חינוך מקצועי ולתת לו מנדט בין שמונה לעשר שנים, תוך שנה הוא צריך להגיש רפורמה כוללת, כולל משרד החינוך, הכול, לאישור הממשלה וברגע זה קמים צוותי יישום ויש רצף שלטוני ויש מחויבות שלטונית.

חזרנו למדע הבדיוני.

זה הסיכוי בעיניי שמשהו יקרה פה במערכת החינוך, אחרת זה בא ורוצה חמש יחידות במתמטיקה, זה רוצה - - -

כן, אבל זה נכון לכל - - -

טוב, טוב, אנחנו הולכים להשתעשע לנו בפנטזיות.

זה המדע הבדיוני.

לי אישית יש הסתייגות מהתמקדות בשרים מקצועיים, כי שרים - - -

זה לא יהיה.

לא רק אם יהיה או לא יהיה, אני לא חושב שזה ראוי.

אז אתה יודע מה? שיהיה שר, אבל שיהיה שר שיהיה רצף שלטוני. בנורבגיה מרגע שהממשלה אישרה רפורמה ל-15 שנים אתה מחויב, גם השר הבא מחויב לאותה רפורמה.

אבל יש עוד שיטה אחרת לעשות סדר מבלי ליפול במלכודת של שר מקצועי, כי זה נראה מדע בדיוני במדינת ישראל, אף אחד לא יוותר על התענוג - -

בסדר, מותר לי לחלום.

- - על התענוג להביא את ההשפעה שלו גם לתחום החינוך ועל כן צריך דווקא להסדיר את הקשר שבין משרד החינוך לבין הרשויות המקומיות.

זה חלק מאותה רפורמה.

בדיוק. כי עד עכשיו אין שום חוק שמגדיר את הקשר בין רשות מקומית לבין משרד החינוך.

זה היה ברפורמת דוֹבְרַת.

נכון, ואת יודעת, תוכניות באות ויורדות, עולות ויורדות, כמו לא יודע מה. על כן הסדרת הקשר בין המשרד לבין הרשויות לטובת יותר סמכויות לרשויות היא דווקא תסייע בכיוון שרצית להגיע אליו בסוף.

בדיוק בגלל זה, מה שיאיר אמר ואני אמרתי על הצעת החוק שלי, על רשות לאומית, מועצה לאומית לחינוך, לא חשוב, כזו שיושבת ליד המשרד, היא לא כפופה לשר החינוך, היא שומרת על החינוך. אני אומרת לך, כאשת חינוך, יום אחד באתי ליולי תמיר ועשיתי לה ככה: את אף אחד לא מעניינת פה מערכת החינוך, את באה וזורקת את זה, השר לפנייך זרק, ישבנו פה אלפי שעות על רפורמת דוֹבְרַת, מיטב המומחים, לא רק ממערכת החינוך, מהאקדמיה, מהרפואה, מאיפה לא ישבו, באתם, טראח, זרקתם את הכול, מה זה? ואז ירד לי האסימון שצריך להקים גוף, כמו המועצה לביטחון לאומי, גוף ליד, צריך להחליט למי הוא כפוף בסופו של דבר ומי ממנה, כי זה הסיפור, אבל הוא שומר על מערכת החינוך, כי היום הפוליטיקה לא שומרת על מערכת החינוך.

לא, להיפך, היא הורסת את מערכת החינוך.

אני מקריאה ונצביע. חבר הכנסת רם שפע היושב ראש, חברים חברת הכנסת אורלי פרומן, חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת ווליד טאהא, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, חבר הכנסת יאיר גולן, חברת הכנסת מרב מיכאלי, חבר הכנסת עופר כסיף, חבר הכנסת עמית הלוי ואנוכי. מי בעד?

הצבעה
אושר.

יופי. בזאת הקמנו ארבע ועדות משנה, תם הטקס. נראה לי שהאתגר יהיה אתגר מאוד משמעותי בניהול של הדבר, ליצור מועדים וכו', אז שיהיה בהצלחה לצוות הוועדה. וזהו, אני סוגרת את הישיבה.



הישיבה ננעלה בשעה 09:28.