פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



18
ועדת החינוך, התרבות והספורט
09/11/2020


מושב שני


פרוטוקול מס' 97
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ב בחשון התשפ"א (09 בנובמבר 2020), שעה 13:00

דיון מהיר בנושא: "מדיניות ותקצוב משרד החינוך לתוכניות ומיזמים לקידום חיים משותפים" של חברי הכנסת רם בן ברק ויוסף ג'בארין

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
יאיר גולן
מרב מיכאלי

רם בן ברק
יוסף ג'בארין
תמר זנדברג
סונדוס סאלח

יניב שגיא - מנכ"ל גבעת חביבה

סיגל אלה - מנהלת תחום בכיר תקציב עו"ה ומוכש"ר, משרד החינוך

דניאלה פרידמן - מנהלת תחום דעת הוראת מדעי החברה, ומנהלת המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים, משרד החינוך

רון פריזלר - מנהל אגף חינוך והדרכה בפנימיות, חינוך התיישבותי, משרד החינוך

שושי שפיגל - ממונה חברה וקהילה – ממ"ד, משרד החינוך

שרי שלזינגר - מנהלת אגף תקציבים, חינוך התיישבותי, משרד החינוך

אביטל תבור - חברת מועצה יו״ר ועדת חינוך בנימינה גבעת עדה, מועצות מקומיות ואזוריות

צופית גולן - סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית

עומר שחר - מועצת התלמידים והנוער הארצית

ד"ר אסף דוד - ראש תחום ישראל במזרח התיכון, מכון ון ליר

אורי נרוב - עו"ד, יועץ משפטי, המרכז לפלורליזם יהודי

יעל נאמן - מנכ"לית, קרן לאוטמן

ד"ר רועי זילברברג - מנהל תוכניות, בית הספר לשלום

מיטל ברון - חוקרת בתכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

אביטל באבו - מנהלת תוכניות, לחיות יחד

יהודית גידלי

אירית שלהבת

"מדיניות ותקצוב משרד החינוך לתוכניות ומיזמים לקידום חיים משותפים", של ח"כ רם בן ברק, יוסף ג'בארין (מס' 168)

צוהריים טובים לכולם, גם למי שאיתנו בזום, גם לחברי הכנסת יוזמי הדיון המהיר בנושא מדיניות ותקצוב משרד החינוך לתוכניות ומיזמים לקידום חיים משותפים, חבר הכנסת רם בן ברק וחבר הכנסת יוסף ג'בארין, יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד. רם בן ברק, אני שמח לפגוש אותך בוועדת החינוך, אנחנו שמחים לארח אותך.

בתור אחד שלא סיים תיכון גם אני שמח.

יפה, אתה מנצח אותי פה. אני מדבר כאן הרבה על זה שסיימתי את התיכון בלי בגרות אבל לא לסיים תיכון בכלל – זה אולי בגלגול הבא.

אבל השלמתי.

התכנסנו לדיון משמעותי מאוד, ותודה לכם על היוזמה, וכמובן מייד אתן לכם להרחיב וגם אחרי כן נשמע, יש פה עוד כמה אנשים שהנושא נוגע בהם ובוער מאוד עבורם. נראה לי שצריך להגיד באופן כללי שיש איזה פחד – בואו נגיד את האמת – לדבר על חיים משותפים בישראל. נורא קל, כל היום כולם מתגאים בנורמליזציה עם שכנינו הערבים ברחבי הגלובוס, אבל לדבר על השכנים שלנו שחיים איתנו פה והם בעצם חלק מאיתנו וכולנו פה חיים ביחד, זה משהו שנורא מפחיד, וישר יש תוויות וכל מיני מילים שנורא קל לזרוק לחלל האוויר ולתת לכולם תחושה לא טובה. אז אני גאה להוביל את הדיון הזה, כמובן ביוזמה שלכם, לתת בוועדת החינוך של הכנסת במה לדיון, שהוא גם מעמיק, על האפשרות לחיים משותפים אבל הוא גם מקצועי ודורש תשובות לתקצוב ולבדיקה איפה משרד החינוך רואה את הנושא ומדוע, ככל שאני מבין לפחות, הדברים לא עובדים כפי שצריך. אבל רציתי להגיד את זה רק כסיפתח ואתן לכם להרחיב.

בבקשה, מי מכם שירצה לפתוח, בבקשה חבר הכנסת בן ברק, התייחסות שלכם לנושא.

תודה רבה לך על שאתה מקיים את הדיון החשוב הזה, תודה לכל מי שנמצא פה.

אין זה סוד שבמדינת ישראל יש לנו הרבה מאוד בעיות בלחבר את האוכלוסיות השונות מן הדתות השונות שנמצאות כאן. אין ספק שזה אתגר גדול ואין ספק שעד שלא נדע לעשות את זה החיים שלנו כאן לא יהיו כמו מה שאנחנו רוצים על פי הערכים שלנו ועל פי מה שאנחנו מאמינים.

גבעת חביבה היא באמת מגדלור בעניין הזה של שילוב ושל חיים משותפים של יהודים וערבים. יש להם מספר פרויקטים בעניין הזה, בין היתר פרויקט של חיים משותפים. אנחנו בוועדת הכספים, מאחר ואין תקציב, העברנו 11 מיליארד שקלים על מנת שאפשר יהיה לתת ב-2020 את מה שניתן ב-2019, כדי שפרויקטים וכל הדברים שהם לא בבסיס התקציב לא ייפגעו.

אני מוכרח להגיד שהופתעתי לשמוע שהתקציב של משרד החינוך שאמור להיות לפרויקט הזה לא עבר ב-2020. קודם כול, לדעתי חוקית צריך לפעול, כי על פי בסיס החוק מה שהיה ב-2019 הוא מה שיהיה ב-2020, אז צריך לדאוג לזה. גם העליתי את זה היום בוועדת הכספים.

הייתה לזה התייחסות?

הם אמרו שיבדקו את זה ברצינות. אבל זה המקום לקרוא לכך שכל מה שהיה ב-2019 צריך להיות מתוקצב ב-2020, ועל אחת כמה וכמה פרויקטים כל כך ייחודיים וכל כך חשובים כמו חיים משותפים וכמו להפגיש צעירים יהודים עם צעירים ערבים, אזרחים ישראלים מדתות שונות במקום הזה. זה הזמן לתקן את הטעות ולהחזיר להם את התקציב כדי להמשיך את הפרויקט החשוב הזה.

בהחלט. תודה רבה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, על הדיון החשוב. תודה גם לחברי רם בן ברק על היוזמה.

הנושא של חינוך לחיים משותפים לדעתי צריך להיות בלב העשייה של משרד החינוך. 25% מן התלמידים הם ערבים ולכן הציפייה שלנו הייתה להכרת האחר, הכרת הייחוד של האחר, הזהות שלו, התרבות שלו, המורשת שלו. זה חלק אינטגרלי ממערך הלימודים, בין אם בבתי ספר ערביים ובין בבתי ספר יהודיים. הייתי דווקא הולך עוד צעד, הייתי מצפה שהחינוך הדו-לשוני או הדו-לאומי, בתי ספר משותפים של ילדים יהודים וערבים שמדברים בשתי השפות, היה אמור להיות גם זרם אינטגרלי מזרמי החינוך בישראל, מה שלצערי לא קיים.

כשרואים כמה תקציבים וכמה משאבים משקיע משרד החינוך בנושא הזה, שהיה אמור להיות נושא מרכזי, עיקרי ומהותי, אני פשוט נחרד, ואני לא אומר את זה כקלישאה. במקום להשקיע משאבים ותקציבים בנושא החשוב מאוד הזה, לחינוך התלמידים ובני הנוער לחיים משותפים, להכרת האחר, לסובלנות, לזכויות אדם, לערכים דמוקרטיים, רואים לא רק שעד לפני שנה התקציבים שהושקעו כמעט שוליים אלא המעט שהיה קיים כבר לא קיים עכשיו. פשוט מדהים לגלות את הדבר הזה.

קיבלנו פנייה גם מגבעת חביבה, ואני רואה גם שהמנכ"ל יניב שגיא נמצא כאן אז תודה שבאת לכאן והפנית את תשומת ליבנו לכך שהשנה התקציב הזה בכלל לא אושר והוא לא קיים, התקציב המועט הזה. זה החלק הראשון של הדיון.

בנוסף, כשמדובר במיזם חינוכי לחיים משותפים בצורת הפנימייה שהוקמה בעמל רב בגבעת חביבה אני רואה שהם לא מקבלים הכרה בדומה לפנימיות אחרות, כמו למשל הפנימייה בכפר הירוק.

אלה שני נושאים שהייתי מצפה שדווקא משרד החינוך יקפוץ על ההזדמנות, שהנה יש סוף-סוף פרויקטים בתחום הזה שצריך לממן אותם ולתגבר אותם ואנחנו נדהמים לגלות שמשרד החינוך בעצם עושה את ההיפך.

אני מקווה שבסוף הדיון הזה נוכל בהחלט להתקדם ולשמוע בשורות טובות מאנשי משרד החינוך.

בהחלט. תודה רבה, חבר הכנסת ג'בארין. אני משתדל, נוהג לתת למי שמשקיע ומגיע לפה ולא נשאר בזום לדבר. יניב שגיא, בבקשה, מנכ"ל גבעת חביבה ואיש שעוסק שנים רבות בתחום. נשמח גם לשמוע בהרחבה אבל גם ספציפית, מה היית מצפה שמשרד החינוך יגיד, ומייד אפנה לנציגים שלו.

קודם כול, תודה רבה לחברי הכנסת וליושב-ראש רם שפע על הדיון הזה וליוזמים פה, חברי הכנסת רם בן ברק ויוסף ג'בארין, ותמר זנדברג שעזרה שהדבר הזה יתקדם ומלווה את זה לאורך שנים.

אני חושב שהדיון הזה, למרות מיעוט המשתתפים בו, הוא אולי הדיון החינוכי החשוב שאפשר לקיים כיום בישראל, ודווקא בשנת בחירות.

אפתיע אותך: יש קורלציה בין רמת העומק לבין הנוכחות – בקיצור, הבנת.

למרות שחמישה חברי כנסת זה לא מעט.

כל מי שנמצא פה שווה זהב.

אני רוצה להגיד בדקה–שתיים רקע ואז ניכנס לנושא הספציפי.

במדינת ישראל יש 20% אזרחים מן החברה הערבית. הייעוד של גבעת חביבה הוא לפעול כדי לייצר לארץ שלנו תשתיות לחברה משותפת ושוויונית לכל אזרחיה. כל אזרח צריך לראות את ישראל כבית שלו והמדינה צריכה להתייחס באופן שוויוני לכל אחד מן האזרחים. פה לא מדובר בשמאל וימין. פה פשוט מדובר באזרחות אמיתית נכונה כלפי כל אזרח.

בהקשר הזה גבעת חביבה פועלת בחמישה ערוצים. ערוץ אחד הוא יצירת שותפויות בין רשויות שכנות. ערוץ שני הוא הוראת השפות, השפה העברית והשפה הערבית. הערוץ השלישי הוא תוכניות לשוויון והעצמה של החברה הערבית. הערוץ הרביעי נותן הצעות – בעצם כבר עלו כאן בכנסת – תוכנית מפת הדרכים שלנו, איך לשנות מדיניות לחברה משותפת. והערוץ החמישי, הגדול ביותר והחשוב ביותר מבחינתנו, הוא החינוך לחיים משותפים.

ב-2016 היה דוח של מבקר המדינה שהראה שהמדינה שלנו עושה מעט מדי ומאוחר מדי לטובת החינוך לחיים משותפים. משרד החינוך שלנו, מתקציב של יותר מ-60 מיליארד שקלים, משקיע מספר מועט של מיליוני שקלים לטובת הדבר הזה. מזה אנחנו מבינים מה החשיבות לנושא שכיום קיימת במשרד החינוך.

לשמחתי בגבעת חביבה יש הכרה על ידי משרד החינוך ולא משנה מי השר. השר גדעון סער תמך בתוכניות שלנו והשר בנט היה שותף לתוכנית שלנו שמעצימה את היכולת לדבר עברית דבורה באמצעות תוכנית שגבעת חביבה פיתחה, שמורים יהודים מגיעים לבתי ספר ערביים.

כיום אנחנו נמצאים מול שוקת שבורה, שגם התקציב הקטן שהיה במטה המצוין שמובילה ד"ר דנה פרידמן, המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים, היו שם 2 מיליון שקל בלבד, גם התקציב הזה לא נמצא בשנת הלימודים הנוכחית ולא מאפשר את הפעולה שלנו.

דווקא בקורונה ודווקא כשהתלמידים כל כך מופרדים,אנחנו פיתחנו תוכניות. הפעלנו את כל התוכניות שלנו. ב-2019 8,000 בני נוער, מורים, מחנכים ומנחים עברו את התוכניות שלנו.

עכשיו אין תקציב. הדבר הזה בעיניי פשוט לא סביר, הוא פוגע במדינה שלנו. זה דבר שצריך לתת לו מענה מיידי. אני מצפה מן הוועדה, אני מצפה מוועדת הכספים, אני מצפה ממשרד החינוך, מי שהחליט לשנות כי הוא רוצה לעבור ממיזמים משותפים לתקנות אחרות, תתכבדו ותבנו אותן לשנת הלימודים לא הנוכחית אלא הבאה אחריה. אל תוותרו על שנת הלימודים הקיימת, למען ילדי ישראל. זה התפקיד של משרד החינוך.

דבר נוסף, מעבר לתוכניות של החיים המשותפים, שחשוב לי להסביר, חלקן תוכניות של מפגש, שאנחנו עשינו התאמה למפגש מקוון, חלקן תוכניות של למידה משותפת, חלקן תוכניות של מנהיגות נוער, חלקן תוכניות של השתלמויות מורים, כל הדבר הזה עומד קפוא כי כרגע משרד החינוך עצר את זה. אני מבקש את זה להחזיר ואני מבקש את הוועדה הזאת לקדם את זה.

אבל לא רק זה, לפני שנתיים הקמנו, בעידוד גדול מאוד של משרד החינוך, ושוב תודות למשרד החינוך, את בית הספר התיכון היחיד בעולם שנועד להיות בסיס למנהיגות לחיים משותפים לשלום. מחצית מן התלמידים מגיעים מרחבי העולם. שוב, תודה למשרדי הממשלה השונים שגם בקורונה דאגו שהדבר הזה יתאפשר. בית הספר הפנימייתי הזה פועל. החצי השני הם תלמידים ערבים ויהודים, בחלוקה מדויקת, חציים ערבים וחציים יהודים, שלא רק מגיעים ללמוד ביחד אלא חיים ביחד. אין עוד דוגמה לבית ספר כזה, אין עוד דוגמה לפנימייה כזאת, שבה יש חיים משותפים בהיקף כזה של יהודים וערבים בגיל התיכון. הדבר הזה כיום לא נהנה מתקצוב. זה לא בית הספר הפנימייתי הראשון בישראל שקם במודל הזה, לפנינו קם אמיס (Emis), בית ספר מצוין שעוסק בקיימות וסביבה, שנמצא בכפר הירוק. הוא מתוקצב על ידי משרד החינוך גם לפנימייה ואילו אנחנו מתוקצבים רק על ההוראה ולא מתוקצבים על הפנימייה.

יש לזה הסבר? קיבלתם הסבר למה?

כי אין לזה תקציב. אני מכיר את מדינת ישראל שעובדת על פי תבחינים שוויוניים, כך אני מכיר ומוקיר, ולכן אני מצפה שהדבר הזה ייפתר, שיהיה את התקציב הלא מאוד גדול להפעלת הפנימייה שעושה את אותה פעולה. בזה אני חושב שתוכלו לעזור למוסד היחיד שפיתח תוכנית למנהיגות לחיים משותפים, שכל כך נדרשת לעתיד שלנו.

באיזה היקף תקציב מדובר עבור הפנימייה? כמה כסף?

היקף של כ-2.5 מיליון שקל בשנה. פנימייה כזאת מקבלת – וזה מה שאני מצפה שאנחנו נקבל - - -

אני קורא פה מסמך שאתם כתבתם, שאתם מייצגים 40% מכלל הפעילות החינוכית בתחום הזה בישראל. מי עוד?

יש ארגונים רבים. בטח נשמע עוד מעט את ד"ר פרידמן מציגה. בתקנה שהופעלה באמצעות מיזמים משותפים היו עוד שבעה ארגונים נוספים, אגב לא כולם בתחום היהודי-ערבי. לדעתי יש צורך לייעד תקציב ייעודי רק לנושא היהודי-הערבי, כי זה נושא שנמצא בעיניי בנפשנו. כפי שנכתב בדוח מבקר המדינה על היקף הפעילות, כשאני יודע מה היקף הפעילות שלנו, אז אכן אנחנו מבצעים 40% מן הפעילות.

לבסוף אני רוצה להגיד מה אני מבקש שייצא מן הוועדה הזאת. אני מבקש שהוועדה תדאג לדחוף את משרד החינוך להפעיל מיידית, מתוך אותם 11 מיליארד שקלים שכבר הושמו.

תקציב ההמשך.

מתקציב ההמשך, לקחת 2 מיליון שקלים ולהפעיל את התוכניות כבר בשנת הלימודים הנוכחית. מבחינתנו זה להיות או לחדול. אני מבקש גם שתמצאו דרך לדחוף לתקצוב שוויוני של הפנימייה שלנו לחיים משותפים לשלום. תודה על עצם הדיון.

תודה רבה, יניב. בבקשה, תמר זנדברג. אנחנו שמחים לראות אותך בוועדת החינוך. אמרתי את זה לרם בן ברק ואני אומר את זה גם לך.

תודה רבה. תודה לחבריי היוזמים על הדיון המהיר. אני גם, כאמור, פניתי אליך בנושא הזה.

יש איזו תחושה, ואולי באמת הרבה ממנה מתמצה בוועדה הזאת בתור ועדת החינוך והתרבות והספורט, יש איזו תחושה שיש דברים – כפי שאומרים: שווים ושווים יותר – יש שווים ושווים פחות בקורונה. יש כאלה שעניינם חוזר ועולה חדשות לבקרים וכל הזמן מעסיק את מהדורות החדשות ואת ועדות הכנסת ויש כאלה שאיכשהו יותר נוח שהם נדחקים וגם באיזשהו שקט מוזר שלא מדברים עליו.

הבוקר בוועדת הכספים עבר, מתוך ה-11 מיליארד שקל שאושר, בתוך זה כמובן היה תקציב שלם וסעיף שלם על החינוך בציונות הדתית. מבלי להמעיט בכלל מחשיבותו, אבל ברור שבאו חברי כנסת, באו לוביסטים ועסקני הציבור ודחפו, וזה עבר, ואני לא חברה בוועדה אבל אולי אפילו בתקצוב-יתר לעומת מה שהיה, אני לא יודעת.

פה יש תחום שהוא לא רק מוזנח – אגיד הפוך: ההזנחה והדחיקה שלו לפינה עכשיו במשבר היא רק סממן, היא רק סימפטום להדחקה שלו הצידה לשולי השיח הציבורי בימי שגרה. זה עומד בניגוד מוחלט לחשיבותו.

ביומיים האחרונים שורה על העולם, בעקבות חילופי השלטון בארצות הברית, איזו מין מטרייה של ריפוי ושל קצת חזרה משיח מאוד משסה ומקוטב, שלא התחיל ולא נגמר בארצות הברית אבל היה קיים שם, וכמובן גם אצלנו הוא מאוד מאוד מאוד נוכח.

השינוי בדרך לפה, פשוט בינתיים הוא מעל הים, הוא עוד יגיע.

גבעת חביבה – ואני אומרת זה ממש מהכרות טובה למדי גם עם המוסד ובעיקר עם המפעלים החינוכיים שלו – היא שמורת טבע, היא אי של שפיות בתוך מציאות מאוד מאוד סגרגטיבית ומאוד מאוד מופרדת, שבאמת נגד כל הסיכויים עושה דבר שלא רבים עושים אותו, אולי אפילו באקלים הפוליטי הנוכחי לא רבים רוצים בו, אבל הוא באמת שומר איזו גחלת שאין חשובה ממנה. אותם מאות ואלפי בני נוער שלאורך השנים הם בוגרי בית הספר – וזה בית ספר משמעותי, זה לא איזו תוכנית אחת לעשרה תלמידים פה ושם, לחילופי סטודנטים ומפגשים ואני לא יודעת מה. זה בית ספר פנימייתי שעושה דבר שהוא באמת כמעט בלתי נתפס במציאות הפוליטית והציבורית הנוכחית. ודווקא אותם 2 מיליון שקלים מסכנים – באמת אני אומרת מסכנים – דווקא הם נגזרו ונחתכו פה מן הדבר.

לכן אני באמת חושבת שיש בכוחנו להרים קול צעקה ולדאוג לכך שהסכום הפעוט הזה קודם כול ישתרשר, יימשך, שזה באמת המינימום, ואפילו יתוגבר. זה לא בושה בעולם כזה, ובמיוחד על רקע השאלות הקפסולתיות שמערכת החינוך עוסקת בהן. פנימייה, ועוד של תלמידים שבאים מחו"ל ולא חוזרים הביתה ומדביקים וכן הלאה, אם היה אפשר לסגור יותר בתי ספר בימים אלה ולעשות את מה שעושים בגבעת חביבה זה אפילו פתרון לימי המשבר, שלפחות בני הנוער האלה ימשיכו בשלהם ויעשו את הדבר החשוב שהם עושים. תודה.

זה נכון, נקודה טובה. אגב, חלק ממה שאישרנו בתקנות קשור גם למודלים פנימייתיים שמאפשרים לשמור על בריאות טוב יותר.

אבל הוא לא במודל.

תודה. יש פה נציגים רבים ממשרד החינוך. ד"ר דנה פרידמן, אם את רוצה להתחיל זה בסדר אבל יש פה עוד כמה אנשים אז אני נותן לנציגי משרד החינוך לבחור מי מכם יתחיל.

אשמח להתחיל. תודה ליניב שגיא על הדברים. אנחנו באמת עובדים בשיתוף פעולה הדוק מאוד עם גבעת חביבה. מאחר ויניב נשאר, אנחנו עובדים עם גופים נוספים. המטה בעיקרו עובד בעיקר על הפגשה בין המגזר היהודי לערבי. חברתי שושי שפיגל, שאמורה לעלות בזום, תדבר גם על הגופים הנוספים שעוסקים בהפגשות נוספות.

אתייחס קודם כול לבקשה של גבעת חביבה. הבנתי שאתמול בערב נתבקשנו לתת תמונה יותר מקיפה בכלל על נושא ההפגשה. אתחיל עם מענה לגבעת חביבה ואתן לרון פריזלר לדבר על נושא הפנימיות, ואם תרצו להחזיר אחר כך את הדברים אלינו כדי שאנחנו נרחיב על כלל העשייה אני אשמח.

במשך שנה וחצי אין תקציב מדינה. אני הבנתי מן המשרד שאנחנו מחכים להעברה תקציבית מן האוצר ממש בעת הקרובה, כך שזה לגבי עניין התקציב.

זו בכל זאת נקודה משמעותית. אמרת פה שני דברים שלא הבנתי איך הם נפגשים. גם תיארת את העובדה שכרגע את מבינה שאין תקציב, וגם שתיכף הוא מגיע. אז תעשי לנו סדר.

לא היה תקציב, בנושא חיים משותפים התקציב עדיין לא הועבר אלינו. הוא אמור, ככל שאני הבנתי מן הבירורים שעשיתי, לעבור אלינו דרך אגף התקציבים באוצר בתקופה הקרובה ביותר, כנראה במהלך החודש הקרוב.

לעניין המכרז, אכן נתבקשנו לעבור לכתיבה של מכרזים במקום מיזמים משותפים כדי ליצור שוויון בין גופים שרוצים להגיש את המועמדות שלהם וכדי לייצר קריטריונים יותר שוויוניים. אנחנו נערכים לכתיבת המכרז. לא היה תקציב עד עכשיו ועד שלא יהיה תקציב לא נוכל לכתוב אותו. בו בזמן אנחנו בהחלט בוחנים אפשרות, בשל המצב המיוחד שנוצר, להפעיל בשנת הלימודים תשפ"א את כל התקציבים להפגשה בין קבוצות בחברה הישראלית כמיזמים משותפים. זה כפוף לאישור של החשבות שלנו והדיונים האלה מתקיימים.

רון פריזלר, מנהל אגף חינוך והדרכה בפנימיות, החינוך ההתיישבותי, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם. האמירות שלנו קצרות. בעיקרון, גם אנחנו מברכים על פעילות מרשימה ומקסימה של המוסד החינוכי הזה, על כלל ההיבטים שלו. שגיא יניב היה גם אצלנו במשרד מספר פעמים עם צוותו, עוד בתחילת הדרך, כשהמציאות של הפנימייה הזאת הייתה חלום.

המסר שהועבר הוא בעצם מסר של משאבים. משרד החינוך, אני יכול לומר לכם, בשלוש השנים האחרונות לא נכנסה שום פנימייה לפיקוח המינהל. בפתח עומדות פנימיות רבות מאוד שרוצות לקבל את ההכרה של משרד החינוך, של המינהל לחינוך התיישבותי, אגף הפנימיות, בתוך המערך השלם של הפיקוח הפנימייתי. ראשית, מן ההיבט של פיקוח וליווי, שנית, מן ההיבט התקציבי. בשלוש השנים האחרונות, בשל מגבלות תקציב, לא היה סיפק בידינו לאפשר לשום פנימייה להיכנס אל תוך המערכת. הפנימייה הזאת בגבעת חביבה היא אחת מהן. יש עוד רבות שמתדפקות על דלתותינו וזה לא מסתייע.

אני יכול לומר, קשור או לא קשור, דווקא בגבעת חביבה יש לנו מוסד חינוכי – דיברתם פה בתחילת הדרך על המגזר הערבי – יש לנו את כפר הנוער הערבי הראשון שהמינהל מפקח עליו, בגבעת חביבה – אחד הפרויקטים היותר מדהימים ויותר מוצלחים. הוא לא קשור לזה אבל גיאוגרפית הוא מוקם שם ומוכר על ידי משרד החינוך. זה פרויקט שהיה עוד לפני תקופת ההקפאה, כשעוד יכולנו להכניס פנימיות. נשמח מאוד – איך אמרה חברת הכנסת זנדברג: 2 מיליון שקל מסכנים – אם 2 מיליון שקל ייכנסו לבסיס התקציב אז נוכל בהחלט להתחיל תהליך.

אני רוצה לומר לוועדה, הכניסה לחינוך הפנימייתי היא לא אוטומטית. אנחנו מקיימים ועדה שנקראת "כושר קליטה". אנחנו בוחנים כל מוסד חינוכי פנימייתי לפני כניסתו אל תוך המערכת, מכלל ההיבטים שלו, היבטים של איכות חיים ורווחת הפרט, היבטים של תהליכים לימודיים, היבטים של תהליכים חינוכיים-חברתיים, היבטי תקציב וכולי, ואז אנחנו מאשרים כניסתה של פנימייה. אבל השלב הראשון הוא קודם כול לאשר כלכלית תקציבית לאורך זמן, בבסיס תקציב, שפנימייה נוספת יכולה להיכנס כפנימייה מן המניין בתוך מוסדות הפיקוח של המינהל לחינוך התיישבותי.

תודה רבה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, ואחריה חבר הכנסת יאיר גולן. בבקשה.

תודה רבה, בהחלט נושא ודיון חשוב מאוד. תודה רבה ליוזמות וליוזמים.

אני רוצה לדבר על החיים המשותפים כערך. מעבר לסיסמה ולמשפט הפסטורלי, צריכה להיות תוכנית עבודה ודרישת השלב הזה גם בבחינת כל המצב הפוליטי המורכב שאנחנו חווים.

בניגוד לכל התוכניות האחרות, עם כל הכבוד שלי וההערכה לכל התוכניות שנמצאות בתוך בית הספר מעבר לתוכנית הליבה, חיים משותפים צריכה להיות תוכנית מגובשת שמאומצת בתוך כל בתי הספר ובכל הישובים, ערביים ויהודיים כאחד.

כשאנחנו מדברים על תוכנית לחיים משותפים אנחנו לא מדברים על מפגשי גיבוש, אחד או שניים פה ושם, ולא על לנגב חומוס כמה תלמידים יהודים עם כמה תלמידות ערביות או כמה מורים ומורות מכל החברה, לא. זה שפה ערבית בכל בתי הספר היהודיים. זה לשלב מורות ערביות בתוך בתי הספר היהודיים, ולהיפך. זה לא להחרים בתי ספר ערביים והתוכניות שיש בהם. זה לעצור את האפליה התקציבית בתוך בתי הספר, בכלל מערכת החינוך בחברה הערבית. זה לאפשר קיום בית ספר ערבי בנוף הגליל ולא לחסום תלמידים ערבים בנוף הגליל להיות בבית ספר שמדבר ערבית. לא לפתח רגישות לכל דבר ערבי מתוך שמתחיל בבתי הספר היהודיים.

למה בית הספר חשוב? כי בית ספר הוא פלטפורמה חשובה מאוד לחולל שינוי פוליטי, כלכלי, חברתי, שינוי בכל התחומים. בתי הספר מגדלים את הפוליטיקאים והפוליטיקאיות של העתיד שלנו, אלו אותם תלמידות ותלמידים שיקבלו את ההחלטות על העתיד ועל ההווה שלנו והם יעצבו את המציאות. אם אנחנו נמשיך להסתכל על בתי הספר שלנו כחממה מופרדת אז אנחנו פושעים שם, ממש אנחנו תורמים להקשות על המציאות, לסבך את המציאות עוד יותר. עכשיו אנחנו צריכים לשלב, חיים משותפים באופן מלא בכלל בתי הספר ולא רק ברמת בית ספר אחד. אני בעד העתקת הפרויקט של גבעת חביבה ולהרחיב אותו בכלל הישובים באופנים שונים, במינונים שונים ולאפשר את הסינרגיה הזאת בין המערכת היהודית והמערכת הערבית. תודה.

תודה רבה, חברת הכנסת סאלח. בבקשה חבר הכנסת יאיר גולן.

יש פה מקריות מדהימה, פשוט משהו קוסמי, הכוכבים הסתדרו כך. שני מוסדות עומדים בפני סגירה: גבעת חביבה ומדרשת בן גוריון בשדה בוקר, הפלא ופלא, זה פשוט נס. למה דווקא הם? זה בטח בגלל הניהול הכספי הכושל של מפא"י, אני מניח שזו הסיבה המרכזית...

נורא קל לשבת בפוזיציה של משרד החינוך ולהגיד: זה לא נסתייע, כפועל סביל, זה פשוט לא – משהו ירד מלמעלה ולא יוצא לנו. אני לא מקבל את ההסברים האלה. יש פה סדרי עדיפויות ברורים. סדרי העדיפויות פה הם פשוט מעוותים, הם מבטאים בעיניי מסד ערכי משובש, שבמסגרתו תוכניות שהן כביכול "יפות נפש", אבל זה העתיד שלנו. האחת בשדה בוקר, שמטפלת בעיקר בלימודי סביבה ואקולוגיה, והשנייה בגבעת חביבה, שמטפלת בחיים משותפים של יהודים וערבים. הפלא ופלא, הנושאים ה"שמאלניים" האלה הם שנפגעים ראשונים. איך זה קורה?

אני קורא פה למשרד החינוך: תפסיקו עם הצביעות הזאת. יש פה שני פרויקטים יפהפיים, שקיימים כבר לא מעט שנים. יש פה ידע, ובכל אחד מן המוסדות האלה יש ידע ייחודי. אני יכול להגיד חד-משמעית, בכל מה שקשור בלימודי תרבות ערבית ושפה ערבית גבעת חביבה זה מוסד מוביל, אין דומה לו במדינת ישראל. אני טועה?

לא.

אין מוסד דומה לו. לימודי סביבה – אין מוסד דומה למדרשת שדה בוקר, אין. לא יכול להיות שאנחנו לוקחים את הדברים האלה, שזה באמת העתיד שלנו, וממשכנים אותם. עבור מה?

אני אומר למשרד החינוך, להגיד בעת הזאת, כשנשפכים כספים ימינה ושמאלה, ומה שאמרה פה חברתי תמי זנדברג, זה לא 2 מיליון שקל עלובים, זה פשוט לדעת מה התקציב הענק שנשפך היום על משרד החינוך, ואני מבין היטב שיש המון דרישות ותמיד יש מחסור, אבל להבין שבכל השפע היחסי הזה, בכל התקציבים הנוספים שניתנו כדי לטפל במשבר הקורונה, להגיד שאנחנו סוגרים שתי תוכניות ייחודיות בשל היעדר תקציב זה פשוט לעג לרש.

בנוסף לכך, זה גם בניגוד לחוק. אישרנו 11 מיליארד שקלים בוועדת הכספים על מנת ש-2020 תהיה כמו 2019. לא יכול להיות שמישהו יחליט שאת זה כן ואת זה לא, זה פשוט לא בסמכותו.

זה בדיוק מה שרציתי להגיד. דניאלה פרידמן, אני לא מצליח להבין את התשובה שנתתם במשרד החינוך. מכיוון שרם בן ברק דיבר על זה בוועדת הכספים, וגם אני חבר שם, הרי אנחנו יודעים שאישרנו תקציב שממשיך את התקציב של 2019. אם באותה תקנה היה כסף הרי צריך להיות בה כסף גם עכשיו, ואם החלטתם לשנות את שיטת החישוב זה לא אמור להשפיע. אם עכשיו יש החלטה לעבור למכרזים, מתוך שוויוניות, בסדר גמור, אבל זה לא יכול לפגוע במה שהיה רטרואקטיבית. אז מה אני מפספס פה?

מבחינתי הכסף לא הגיע למשרד, כלומר אני לא יכולה לתת כסף שאין לי אותו. יש כאן שני היבטים נפרדים שעומדים בפני עצמם: הראשון, מכרז או מיזם משותף, והשני, עצם התקציב. התקציב לא הגיע לידיי וכאשר לא הועברו הכספים הללו אני לא יכולה לפעול לשום מיזם, לשום מכרז.

אבל את אמורה לעשות כל מה שאת יכולה כדי שהכסף יגיע אליך. המטרה היא להיות אקטיביים כדי שהכסף יגיע.

נא לתרגם את זה. מה זה "הכסף לא הגיע אליי"? איפה זה נתקע? זה נתקע באוצר?

השאלה אם רק הכסף הזה לא הגיע. כל שאר הכספים שהיו אמורים להגיע הגיעו ורק זה לא הגיע?

אני לא עובדת בתקציבים אז לצערי הרב אני לא יודעת לענות על השאלה הזאת ולא אנסה לענות תשובה שהיא לא נכונה או לא מדויקת. ממה שאני יודעת, המטה לחינוך אזרחי שאמור לקבל 2 מיליון שקלים להפעלה של מיזמים משותפים – ואם זה יהיה אחר כך מכרזים זה כרגע לא העניין – לא קיבל את התקציבים ונמסר שזה בגלל שאנחנו נמצאים במצב שאין ממשלה.

אין לזה משמעות, זה לא נכון. מי שאמר לך את זה הטעה אותך.

יש ממשלה.

לגבי הממשלה – זה סיפור אחר.

יש ממשלה אבל אין תקציב ממשלה.

עובדתית, אנחנו בקיאים בנושא הזה לא רע. התקציבים שהוקפאו ב-2019 היו אמורים לעבור, חלק מהם ב-11 מיליארד שקל שאושרו היום עוד פעם. לא משנה, הם אושרו כבר בפעם הקודמת. בשורה התחתונה, תוך כדי הישיבה הצוות שלי בודק בין משרד האוצר למשרד החינוך. מי שאמר לך שהיעדר התקציב קשור לשנת הקורונה הטעה אותך, ככל שאני מבין. אני לא אומר שבמזיד. זה לא קשור לכך שאין תקציב.

נמסר לי שהתקציב הזה אמור להגיע כנראה החודש.

אנחנו מוודאים את זה. אני מבין שאת לא זאת שהחלטת שאין תקציב. זה בסדר, אין לי אליך תלונות בעניין הזה. אנחנו רק רוצים לוודא איך לגרום לכסף הזה להגיע, זה חלק מן הסיבה שבגללה התכנסנו פה.

אני מבין שסיגל אלה ממשרד החינוך גם רוצה להתייחס. שלום סיגל, מנהלת תחום בכיר תקציבים, אולי תוכלי לסייע לנו.

שלום רב, שלום לכולם.

מה שאני יכולה להגיד לכם בעניין התקצוב של ילדי הפנימיות זה שאנחנו מתקצבים ילדי פנימיות לפי מכסות. אנחנו גם מוגבלים בתקציב הזה. אני כן יודעת שכאשר נדון בדיוני התקציב של 20–21 אנחנו כן נעלה את נושא הגדלת המכסות של חניכים בפנימייה ואז החינוך ההתיישבותי ישקול, בהתאם לשיקולים שלו, את מי הוא מצרף. זהו.

אבל פה לא צריך להגדיל את המכסה. זו המכסה שהייתה בשנה שעברה. מה הבעיה?

אני מדברת על הצירוף של המוסד גבעת חביבה לפיקוח החינוך ההתיישבותי.

ומה עם מדרשת בן גוריון, מכללת הנגב, השלוחה של מדרשת בן גוריון? שם זה היה.

נושא מדרשת בן גוריון נידון בהרבה ישיבות במשרד החינוך. אני יודעת שהם עדיין בדיונים. אני לא יודעת מה קורה עם התקציב עבורם. אני כן יודעת להגיד על התקציב של החינוך ההתיישבותי, שהוא מתוקצב לפי מכסות. אנחנו כן מעבירים לפי המכסות שקיימות להם כפי שהיה ב-2019. התקציב של החינוך לחיים משותפים, אני לא יודעת אם הוא נכנס או לא. הבנתי שהתקציב הזה אמור להיכנס בתקופה הקרובה במסגרת פנייה תקציבית שתאושר בישיבת ועדת הכספים הקרובה, בהעברה.

אדוני, אני חייבת לצאת. ראשית, אני רוצה להודות על הדיון הזה.

אני רוצה להגיד למשרד החינוך שזו באמת חרפה. אתם הרי יכולים לקחת אותנו בלופים אין-סופיים של מה שאתם רגילים לעשות פה בוועדות, אבל בשורה התחתונה אתם עומדים לגרום לשני מוסדות מופת ממש פשוט להיעלם מעל המפה. ממש פשע לעשות את זה. במקום שתסבירו לנו פה את ההסברים המפותלים האלה, כדאי שמישהו יתגייס לדאוג שזה לא יקרה, פשוט מאוד. במדרשת בן גוריון 1,700 נרשמו כאשר יש רק 100 מקומות והתחילו שם מיונים. הרי זה דבר שנדרש גם לציבור שהולך לשם אבל בעיקר הוא נדרש למדינת ישראל ולחברה הישראלית.

אדוני יושב-ראש הוועדה, ברשותך, אתה בקואליציה. אולי מפלגתך תמצא איזו דרך לדפוק על השולחן ולהעביר את הכסף הזה. אני לא רואה שתהיה שום דרך אחרת לעשות את זה.

בהחלט, אני שמח שאת מאמינה במפלגתי. אעשה מאמצים. אני מעריך את זה מאוד.

אני ידועה באמונה שלי, אבל תמיד יש את הספק.

זה חלק ממה שאנחנו עושים פה. בבקשה חבר הכנסת ג'בארין.

אני רוצה לחדד שני דברים. קודם כול, לגבי הפנימייה, וכאן גילוי נאות: אני מכיר את הפנימייה די מקרוב כי הבת שלי הייתה שם בשנה שעברה. אני מעריך מאוד את העבודה הנפלאה והמקצועית מאוד שהם עושים שם.

אני חייב לומר שתשובה שאומרת שאין תקציב היא לא תשובה שהוועדה יכולה לקבל. גם מבחינת הניהול התקין של התקציבים הציבוריים – אם יש משאב ציבורי הוא צריך להתחלק באופן שוויוני, ולכן אותו תקציב שקיים צריך להתחלק באופן ראוי ושוויוני בין כלל הפנימיות שנתמכות. אם יש פנימייה שעונה על הקריטריונים של משרד החינוך אז בוודאי היא צריכה להיכלל בחישובים התקציביים.

ראיתי את התשובה של משרד החינוך לגבעת חביבה ואני נדהם. שורה אחת שאומרת: "אין תקציב". לא כך מתייחסים למיזמים חינוכיים חברתיים חשובים בדרגה הכי גבוהה, ברמה האסטרטגית, של חינוך לחיים משותפים. לכן אני מקווה שהנושא הזה אכן ייבדק ותינתן תשובה חיובית יותר.

לגבי התקציב של התוכניות לחיים משותפים – אנחנו שומעים מן האחראית על הפרויקט שהתקציב לא הגיע אליה. אנחנו צריכים תשובה ממי שאחראי על התקציבים בתוך המשרד, אני לא יודע אם דודי מזרחי איתנו או מישהו אחר, או מנציג משרד האוצר. פשוט צריך לוודא, לדעתי עוד היום, שהנושא הזה כבר מאחורינו.

תודה רבה. רק אגיד שתוך כדי הדיון אנחנו מנסים לבדוק עם משרד האוצר איפה הכסף תקוע.

יש לי שאלת הבהרה: כאשר משרד החינוך קיבל את ההעברה התקציבית ממשרד האוצר, היה צבוע לו מה הולך למה? או שהוא קיבל את הכסף והחליט בעצמו מה הולך למה?

סיגל אלה, השאלה מופנית אליך, נראה לי שאת הכי בקיאה בנושא.

בדקתי כרגע מה קורה עם התקציב. הבנתי שהבעיה היא לא תקציבית. אני מתנצלת שכנראה הטעיתי פה את המכובדים בנושא המיזם המשותף. הבנתי שהחשב הכללי דורש פרסום של מכרז.

איזה מכרז? זה דבר שהולך משנה לשנה.

שזה לא יתנהל על ידי מיזם משותף אלא שזה יתנהל על ידי מכרז, ומכרז לוקח זמן. אני מניחה שברגע שהמכרז ייצא - - -

זה טיעון בלתי מתקבל על הדעת.

קודם כול, כבר אנחנו רואים שהוועדה גורמת למישהו – סליחה על הציניות – לברר איפה הכסף תקוע. הגעתם לדיון בלי לבדוק איפה הכסף תקוע? הרי ברור שהוא הסיפור. או שאני מפספס משהו?

ההתנהלות בנושא החינוך לחיים משותפים הייתה דרך מיזם משותף. יש הוראה של החשכ"ל, שדורש שזה יהיה באמצעות פרסום של מכרז ולא באמצעות מיזם משותף, ומכרז לוקח זמן. עד שלא יכתבו אותו ועד שזה לא ייצא אל האור זה לא בעיה תקציבית.

אני חוזר ואומר, פשוט כואב לראות שפקידים שאמורים להיות משרתי ציבור, סיביל סרוונטס, עוסקים בתכלס בפוליטיקה ומשתמשים בטיעונים בירוקרטיים כדי לכסות על פעילות פוליטית. איך דווקא לזה פתאום צריך מכרז? אדוני היושב-ראש, שים לב, פה פתאום צריך מכרז? ולעוד דבר פתאום צריך מכרז, לתוכנית וקסנר, גם לזה צריך פתאום מכרז. מה פתאום שניקח אנשים מן השירות הציבורי ונשלח אותם לחינוך ליברלי דמוקרטי באוניברסיטה מסכנה ועלובה כהרווארד? אוי ואבוי. הרי נחזיר אותם כשנפשם מצולקת ופצועה והם לא יהיו לאומנים ראויים לשמם, אז אסור לעשות את זה. סלח לי מאוד שאני ציני פה אבל לא יכול להיות שפעם בגלל שאין תקציב ופעם בגלל שיוצאים למכרז, מה שנפגע זה בדיוק התוכניות שיושבות על המשבצת הליברלית דמוקרטית במדינת ישראל.

תיכף אתייחס לזה. יש מישהי שמבקשת לדבר והיא תיכף יוצאת. נחזור אליך, סיגל, כי מה שקרה בדקות האחרונות מצריך בירור מעמיק יותר. גברת יעל נאמן, מנכ"לית קרן לאוטמן. את איתנו?

גם איך אפשר מכרז באמצע השנה? זה לא עובד כך. אתה מביא את הכסף ועושה מכרז במקביל.

גם לא אמרו שזאת הבעיה.

שלום. אגיד כמה מילים בקצרה. אני מבינה שהדיון הזה התכנס מהר כדי לפתור בעיה של שני מוסדות חשובים ויקרים, שאני אכן מקווה מאוד שהבעיה שלהם תיפתר תקציבית, אבל אני חושבת שראוי לעשות דיון מעמיק ורציני יותר לגבי כל הסיפור של סדרי העדיפויות במשרד החינוך בנושא של חיים משותפים. המטה לחיים משותפים מלכתחילה – כרגע לא הועבר גם המעט, אבל מלכתחילה מתוקצב בחסר ענק לעומת הצורך בתוך הנושא.

רק אציין שהנושא השנתי של משרד החינוך הוא אחדות וייחודיות. באתר של משרד החינוך כתוב שהנושא הזה נבחר "כדי לקדם בתוך כך את ההיכרות בין הקבוצות והקהילות בישראל ולפתח מחויבות וערבות הדדית בין הקבוצות השונות". אז איך לא די בכך שזה נושא שמלווה את כל חיינו במדינה המאוד מפולגת ומשוסעת הזאת, ונבחר כנושא שנתי של המשרד בשנה הזאת, אך אין שום משאבים לדבר הזה, שום תקציב, שום תוכנית אסטרטגית, שום תוכנית שמסתכלת על כל מהלך החיים של תלמיד במערכת החינוך, מכיתה א' ועד כיתה י"ב, איזה תכנים הוא מקבל, איך מתייחסים לזה, איך הוא לומד על האחר, איך מפגישים אותו, איך מנחילים ערכים כאלה ואחרים בקשר של אוריינות אזרחית? כל הסיפור של החינוך האזרחי לוקה בחסר, לא מתוקצב, לא מתוכנן, לא אסטרטגי. על הסיפור הזה צריך לתת את הדעת ועל זה צריך לדבר. אני ממש מקווה שתיפתר הבעיה של גבעת חביבה, מוסד יקר וחשוב מאין כמותו, אבל יש עוד המון המון המון דברים שצריך לדאוג להם בסיפור הזה של חיים משותפים. אי אפשר להתייחס לזה כמו: הכסף כן עבר, הכסף לא עבר. צריך לערוך על זה דיון עמוק, רציני, משמעותי, מה קורה פה, איך גדלים פה אזרחים שלא מקבלים חינוך אזרחי. תודה רבה.

יעל, אני חייב להסכים איתך. אין שום ספק, נראה לי שכולנו מבינים שהדבר הזה הרבה יותר גדול מן הסוגיה התקציבית הזאת. לא בכדי הנושא הזה עלה, מתוך הבנה של החשיבות שלו. כרגע ספציפית אנחנו לא רוצים לפספס את ההזדמנות לנסות לתקצב את מי שכבר כן עושה עבודה טובה ופועל ומשום מה הכסף לא מגיע אליו. בלי קשר, אני מסכים איתך בהחלט, אנחנו צריכים לקיים דיון הרבה יותר מעמיק באופן כללי על חינוך לדמוקרטיה, וממה משרד החינוך חושש, לדעתי כבר שנים רבות, לא ספציפית עכשיו, מאיך לחנך את ילדי ישראל ומה אפשר ללמד אותם בהקשר של להיות ביקורתי ופעיל.

אדוני היושב-ראש, אני לא מצליח להבין את הטענה שלהם על המכרז. אני מבין שיש תקנת תמיכה ספציפית למיזם הזה. הוא גם מיזם משותף. לכן הטענה הזאת מופרכת. אתה יודע בדיוק כמוני, בוועדת הכספים נקבע שמה שהיה ב-2019 יהיה ב-2020. אז איפה הסיפור כאן?

היו מכרזים בעבר?

יניב שגיא, אתה רוצה להתייחס? בבקשה.

יש פה שני נושאים. אתחיל מן הנושא של המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים. המטה קיבל בתקופתו של הרב שי פירון תקציב לטובת מיזמים משותפים. אני רוצה להסביר למי שלא יודע מה זה מיזם משותף – על כל שקל שהמשרד משקיע אנחנו מגייסים שקל, כלומר אנחנו מכפילים את התקציב לטובת ילדי ישראל באמצעות המהלכים שלנו. לי זה חדש שאין אפשרות יותר להפעיל בישראל מיזמים משותפים. אני מבקש שהוועדה תתעקש שהכסף יעבור, קודם כול, במשך שנת הלימודים הזאת, זה ברור. אם לא יהיה מיזם משותף לא יהיה כלום. עד שיתקדמו הנהלים והכול אנחנו נפסיד שנה. אז קודם כול שכסף יעבור. שנית, להפעיל את המיזמים המשותפים כפי שהיו ב-2019. ואפשר לעשות, אני בכלל לא נרתע ממכרזים אחרים שיאפשרו צדק ושוויון לכל מי שעוסק בתחום הזה. זה ביחס למטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים. אני מבקש שזה יהיה בסיכום.

לגבי נושא הפנימיות, יש פה משהו עוד יותר צורם. דיברתי קודם על עיקרון השוויון. אני לא יודע על פי איזה תבחינים מחלקים כספים וקובעים אילו פנימיות בפנים ואילו פנימיות לא בפנים. אני כן יודע שבמדינת ישראל מחלקים כספים על פי עיקרון של שוויון. אני שואל גם את הוועדה, לוועדה יש יועץ משפטי: איפה הקריטריונים שקובעים את התבחינים שעל פיהם גבעת חביבה בחוץ ואמיס בפנים? אני לא משווה עכשיו לכל הפנימיות שלא בפנים. מדינת ישראל החליטה להקים שני בתי ספר פנימייתיים בין-לאומיים. זה פרויקט לאומי, הוא בעל ערך עצום. כפי שאמרתי קודם, אמיס עושים עבודה נפלאה. אני לא רוצה ששקל אחד ירד ממה שהם עושים. כל מה שאני מבקש, שאותו דבר ילך לבית הספר בגבעת חביבה. שני בתי ספר פנימייתיים בין-לאומיים. זה לא סיפור גדול. תחליטו להכניס את המשאב הכספי הנוסף ותחילו עיקרון של שוויון, זה המינימום בשני הנושאים שאנחנו העלינו.

תודה רבה. יש פה כמה אנשים שרוצים לדבר. אנחנו עוד נחזור לכסף כמובן. מיטל ברון מן המכון הישראלי לדמוקרטיה, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם. קודם כול, יש כאן שלושה פערים שהם במהות והם משפיעים מאוד על התקציב.

הדבר הראשון הוא שקובעי ההחלטות שעוסקים בתחומים האלה לא בהכרח עוברים הכשרה בכל הקשור לחיים משותפים, הם לא תמיד בקיאים בשפה, הם לא בקיאים בשדה, ולפעמים גם אין להם כשירות רב-תרבותית. מכאן חוסר ההבנה, אין להם הבנה עמוקה של החשיבות גם בתקצוב השוויוני של התוכניות האלה.

הדבר השני הוא שכל נושא החיים המשותפים, ברוב הפעמים אי אפשר לנתק אותו, להתייחס אליו בנפרד מחינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה. הוא צריך להיות חלק ממכלול אחד. כשמתייחסים אליו במנותק זה מייצר אי הפנמה, זה נשאר בגדר תוכנית מזדמנת או אקראית שלא בהכרח מייצרת השפעה והיא גם משפיעה על גובה התקציב.

הדבר השלישי הוא שכמו הרבה מאוד דברים בתחום הזה, כל נושא החינוך לחיים משותפים מפוזר על פני הרבה אגפים כשהמשרד בעצם מפוצל. זה מדגיש עוד יותר את הפערים שיש בתחום. זה מתקיים לא כתוכנית אסטרטגית, זה משפיע על התקציב, החלטות מתקבלות באופן לא אסטרטגי ולא ארוך טווח. זה מאוד משפיע גם מבחינת המהות של התוכנית והחשיבות שמייחסים לתוכנית הזו וגם מבחינת התקצוב של התוכנית הזו, שצריך להיות באופן שוויוני.

תודה רבה. התייחסות נכונה וחשובה. אביטל תבור, חברת מועצה ויושבת-ראש ועדת החינוך בבנימינה וגבעת עדה – לא נמצאת איתנו בזום. עו"ד אורי נרוב, יועץ משפטי של המרכז לפלורליזם יהודי, שלום לך.

שלום לכולם. אני מבקש להתחבר לדברים גם של יעל נאמן וגם של מיטל ברון ושל עוד דוברים שהיו לפניי, לעמוד על כך שעצם העובדה שמפסיקים תמיכה בתוכניות ובמוסדות שכל המטרה שלהם היא קידום לחיים משותפים, זה הכול דוגמה להתנהלות מחדלית כוללת של משרד החינוך בכל הנוגע להטמעה של נושא חינוך לחיים משותפים ומניעת גזענות במערכת החינוך. אנחנו יודעים שיש למערכת החינוך פוטנציאל עצום, תפקיד מאוד מאוד חשוב בעיצוב פני החברה, ולכן כל נושא קידום החיים המשותפים הוא ראשון במעלה מבחינת החשיבות שלו. אנחנו רואים שמשרד החינוך במהלך השנים הכיר בחשיבות הזו והוא הקים את המטה לחינוך אזרחי ולחיים משותפים, שכפי שראינו מתוקצב בחסר. ראינו את דוח מבקר המדינה ממרץ–אוגוסט 2015 שבדק את הפעילות של משרד החינוך לקידום נושא חיים משותפים, ואת המסקנות המזוויעות שלו ביחס להתנהלות המחדלית שמאפיינת את הפעולות של משרד החינוך.

אני רוצה להדגיש בהקשר הזה שאחת מנקודות הביקורת המאוד מאוד מהותיות שהדוח נגע בהן היא על הוולונטריות של כל התוכניות האלה לחינוך לחיים משותפים. אלה דברים וולונטריים, הם לא בגדר חובה. לא משנה שההמלצות של הדוח זכו באופן כללי להתעלמות גורפת מצד משרד החינוך, שאני חושש שנמשכת עד עצם היום הזה.

ראינו אחר כך ביולי 2016 את דוח פלמור, שגם בו מתוך 53 המלצות שנכללו בו, שבע המלצות נגעו למשרד החינוך ולנושא של חינוך לחיים משותפים, ואנחנו רואים שרוב ההמלצות, חמש מתוך שבע ההמלצות האלה לא יושמו עד עצם היום הזה. שוב, מדובר על דוח מ-2016. אפשר לראות את זה בדוח הסיכום של היחידה למאבק בגזענות, סיכום פעילות לשנת 2019. כלומר אנחנו רואים שיש מסקנות מאוד מאוד קונקרטיות שלא מיושמות.

אני באמת קורא מכאן לוועדת החינוך לקחת את הבמה שיש לה ולתת את הדעת, מעבר לנושא הספציפי והחשוב מאוד שנדון כאן היום, לדרוש תשובות, להגיד: אנחנו רוצים תשובות איך משרד החינוך מתנהל, איך מיישמים את כל הדוחות הרלוונטיים. יש לנו את הדוח של ועדת סלומון-עיסאווי מ-2009, את דוח מבקר המדינה, את דוח פלמור. איפה אתם בנושא הכל כך חשוב הזה ומה אתם עושים כדי לקדם את זה? לצערי הוא פשוט נמצא מאחור. תודה רבה.

תודה רבה לך. אני רוצה לחזור לדניאלה פרידמן. חבר הכנסת גולן מבקש להוסיף משהו, בבקשה.

אני פשוט לא חיברתי את זה עד עכשיו אבל ממש לפני ארבעה חודשים ביקרתי גם במוסדות מרכז שכטר בירושלים, לא רחוק מן הכנסת. הפלא ופלא, גם שם מלמדים תגבור לימודי יהדות אבל בגישה ליברלית. הם סיפרו לי שהתוכניות שלהם לא מתוקצבות ואילו תוכניות שבאות מבית המדרש של הימין הקיצוני כן מתוקצבות.

אני חוזר ואומר, זה נושא מערכתי. אנחנו למעשה מחבלים בכל צורת חינוך שיש בה גישה ליברלית, הומנית, מתקדמת, מודרנית, שעוסקת בעתיד ולא תקועה באיזה עבר נכשל. אני כמובן לא אומר כלום, אני גאה במורשתי וגאה בעברי, אבל זה לא העניין. אנחנו צריכים להכין את ילדי ישראל לעתיד. אולי את זה אנחנו צריכים ליזום כאן בוועדה – נדרש דיון מקיף יותר על כלל החינוך לערכים שאנחנו מדברים עליהם, שאני מניח, להבנתך וגם להבנתי ולהבנת שאר חברי הכנסת כאן, שהוא העתיד של מדינת ישראל. הרי אם מה שאנחנו נפיץ לילדינו הוא רק חינוך להסתגרות, שנאה, ערכים שמרניים וכן הלאה, מה יבנה את עתידה של ישראל? איזה עתיד צפוי בסוג כזה של חינוך? כאן התכנסנו בגלל גבעת חביבה, וחיוני לפתור את זה לאלתר, אבל יש פה בפירוש נושא הרבה יותר רחב שדורש טיפול.

לכן כבר הצעתי ליושב-ראש הוועדה שאולי כבר עכשיו נתכנן דיון על חינוך לחיים משותפים וחינוך אזרחי. זה אחת מהמלצות הוועדה, שנקבע תאריך לדיון.

אני מסכים, בהחלט. אתה צודק, חבר הכנסת ג'בארין. שלום דניאלה, האם יש לך עדכון בשבילנו?

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו כי זה חשוב מאוד. קודם כול יש תקציב. הוא יגיע בפנייה הקרובה. לגבי המכרז, אני חוזרת ואומרת, יש גישה של החשכ"ל לקיים את התוכנית כמכרז ולא כמיזם משותף אבל אנחנו בוחנים אפשרות, למרות הנחיות החשכ"ל, לשנה הזאת, בשל המצב הייחודי, לאפשר את המיזם המשותף. אבל אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו כאן.

בסדר גמור, אתן לך להתייחס, בשמחה. בואו נתייחס לכסף ואחר כך למהות. את אומרת, אם אני מבין אותך נכון – אגב, זו עמדה שלישית שהמשרד הציג בשעה האחרונה ואני מניח שזה רק בגלל שבינתיים נערכו קצת בדיקות, וגם אנחנו מאחורי הקלעים דיברנו עם משרד האוצר וביקשנו שידברו אתכם. אני אומר את זה בצער.

אמרתי את אותם דברים קודם. אולי לא הייתי מספיק בהירה.

לא נכון.

אמרתי שהתקציב צריך להגיע. נמסר לי כרגע שהוא יגיע בפנייה הקרובה, אבל רלוונטי שהוא אמור להגיע במהלך החודש הקרוב.

לא אעמיד אותך על כל מילה ומילה, אם כי אני זוכר דברים טיפה אחרים, אבל זה בסדר. חשוב שהכסף יגיע, בתקווה.

הדבר השני, מה הכוונה שאתם בוחנים? קודם אמרתם שזו עמדת החשכ"ל. עכשיו אני מבין שאתם בוחנים את האפשרות לא להקשיב לעמדת החשכ"ל ולהמשיך לתקצב את מה שכבר קיים. הרי הכסף כבר אמור להיות שם בתוך התקנה, בלי שום קשר לכך שאולי ירצו לשנות את הנתיב התקציבי ממיזם למכרז.

הסיפור של מכרז הוא דרישה שנצטרך לעמוד בה, אבל בשל האילוצים כרגע לא נכתב מכרז. כמו יניב שגיא וכל העמותות שאני עובדת איתן בשיתופי פעולה טובים, אנחנו בסך הכול לא רוצים לאבד את השנה הזאת, וכולנו רואים חשיבות עצומה לקיום מפגשים בין בתי ספר. צודקת מיטל ברון שאמרה שזה לא יכול לעמוד בנפרד. המטה עושה הרבה עשייה שהיא לא מופרדת. בעצם יהיה מכרז אבל אנחנו מנסים לבקש אישור חריג לשנה הזו, לאפשר לנו לפעול עדיין במתכונת של מיזם משותף, לנצל את התקציבים שיגיעו ולעשות עבודה בתחום שעבורנו, כמו לגופים השותפים שלנו, היא מאוד מאוד חשובה. זו המסגרת.

אני רוצה לחשוב שאולי אנחנו יוצאים מפה עם איזה עדכון משמעותי, יניב, ספציפית בהקשר הזה. אבל אני מסכים מאוד עם כל שאר הדברים שנאמרו פה – הנושא הרבה יותר רחב. חבר הכנסת יאיר גולן אמנם בחלק מן הדברים שלו התייחס לזה בציניות, אבל אני אומר ברצינות רבה: יש תחושה ששום דבר לא מקרי באירוע הזה. אם אתה רוצה שאסביר לך אחרי כן לעומק מהמחקרים שעשיתי בנושא התקציב על האגפים במשרד החינוך, מי מקבל את הכסף ואיך, בין אגף מורשת לאגף תרבות יהודית, אז בשמחה רבה. יש שם הרבה דברים מעניינים.

יותר מאשר אשמח.

חבר הכנסת ג'בארין, אתה רוצה להתייחס לסיום בכמה מילים? אנחנו מסכמים את הדיון. בעוד שבע דקות אני צריך להיות במקום אחר.

אני מברך על כך שהתקציב, לפי מה שהוצהר, קיים וצריך להקצות אותו.

אני חושב שאין מקום כרגע להתחיל בפעילות של מכרז כאשר לפי מה שהיה בעבר זה היה מיזם משותף כל הזמן. כרגע כבר מאוחר לנסות לעשות שינויים. לגבי איך ישפיע המכרז להבא – את זה נצטרך לראות כמובן עם גבעת חביבה ועם הגורמים האחרים. אבל בטוח שהשנה אסור שיהיה עוד עיכוב וצריך לדאוג שהתקציב יועבר באופן מיידי.

אני מסכים עם כל מילה. חבר הכנסת גולן, אתה רוצה להתייחס? בסדר, התייחסת. יניב שגיא, יש לך משהו להגיד לסיום? אתה פה ואני נותן לך את האפשרות.

קודם כול, אני מצטרף להצעה שעלתה פה. בדברי הפתיחה אמרתי בקצרה מאוד שמדובר בתחום שדורש דיון הרבה יותר רחב. זה לא שאלה של 2 מיליון שקל. משרד החינוך צריך להקציב 12 מיליון שקל.

אין ספק.

המטה שדנה פרידמן מובילה צריך להיות מטה ענק במשרד החינוך, כי זה העתיד שלנו. הנשיא שלנו קרא לזה בנאום "ארבעת השבטים" שלו: "נועדנו לחיות ביחד, לא נגזר עלינו". צריך לתרגם את זה למעשה חינוכי.

באשר למיזמים המשותפים, דנה, אני מקווה באמת שיהיה ברור שמה שניתן להציל בשנת הלימודים הקיימת זה רק להמשיך את המיזם ועל בסיסו לכתוב עכשיו את המכרז. אני מקווה שזה חלק מן הסיכום.

חבר הכנסת רם שפע, אני מבקש גם איזשהו סיכום ביחס לפנימייה.

אנחנו קוראים למשרד החינוך כמובן להכליל את הפנימייה במסגרת התקציב שקיים.

ואם לא אז להוכיח לנו – כי כרגע לא הצלחתי להשתכנע – איך יכול להיות שהם לא מקבלים את התקציב. כרגע לכאורה נראה שזה לא עומד בתבחינים, ככל שאנחנו מבינים אותם.

אני מתחייב, גם בפני יניב שגיא וגם בפני מי שהנושא חשוב לו, לא אעזוב את זה כי נראה לי שיש פה משהו שחייבים לבדוק אותו לעומק.

את הדיון הזה אנחנו מסיימים כעת אבל, ראשית, אנחנו יוצאים מפה עם עדכון – אני לא רוצה להגיד בשורה כי הכסף עוד לא הגיע – ואנחנו נוודא את זה, ושנית, לגבי הפנימייה, אנחנו רוצים להבין את התבחינים ומדוע יש מי שמקבלים ומי שלא מקבלים.

ושיעדכנו אותנו בכתב.

אנחנו נפנה גם בכתב כי זאת הדרך. לא תמיד אנחנו נענים אבל אנחנו נמשיך בשלנו ובעקשנותנו.

תודה רבה, ותודה רבה לכל מי שהיו בזום. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:15.