פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



12
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
18/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 89
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ב' בכסלו התשפ"א (18 בנובמבר 2020), שעה 9:30

עשרות אלפי עולים לא ראו את משפחותיהם מאז תחילת משבר הקורונה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש
יוסף טייב

תמר זנדברג
יבגני סובה
יוראי להב-הרצנו

נטלי אור חן - סגנית מנהלת מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

ת.ג., חבר תרגומים


עשרות אלפי עולים לא ראו את משפחותיהם מאז תחילת משבר הקורונה

אני פותח את הישיבה. הנושא הוא עולים שלא ראו את משפחתם מאז תחילת הקורונה. ניסיון ליצור נוהל שיפתור את הבעיה, ולא נצטרך לעסוק באחד אחד, כמובן שמעבר לנוהל תמיד יש את הנושא ההומניטרי, ויש ועדה שמטפלת במקרים חריגים. זה לא סותר. כך שאם תהיה לך איזה בקשה, אם מישהו פנה וזה, תמיד את יכולה להפנות את הבקשה.

בדיון הקודם אנחנו הצענו הצעת נוהל או מתווה, שמתחשב בגורמי משפחות בישראל מדרגה ראשונה, והגדרנו מה היא דרגה ראשונה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות לעולים חדשים שעלו לישראל עד ארבע שנים. לגבי חיילים בודדים או בנות שירות לאומי, שנתיים מהעלייה לישראל.

הייתה לי שיחה עם מנכ"ל רשות האוכלוסין, מור יוסף, שבו הוא אמר לי למה השר תומך בזה. רק הוא והשר, או השר והוא מבקשים לאור היקפי התחלואה בארצות הברית ובאירופה, שתחילת המתווה תהיה בעוד חודש. אני הסכמתי לזה. כך שבעצם ההצעה שלנו התקבלה. היישום יתחיל מעוד חודש.

אני רואה בזה כסוף פסוק לעניין הזה. אולי נעלה רגע אם אתם רוצים לשמוע מראשות האוכלוסין בבקשה.

אדוני היושב ראש, אנחנו יכולים גם לומר?

כן, אבל לא פותחים את המתווה. כמובן אמרתי שהנוהל הזה, יש כמובן את הוועדה לעניינים הומניטריים שאם יש איזו בעיה עם מישהו, אז כמובן שהם ידונו בזה ויאפשרו לו אם זה נכון.

הנוהל שאנו הצענו שזה משפחות מדרגה ראשונה. כמובן העלייה תהיה בהתאם להנחיות משרד הבריאות, איפה שצריך לבוא לבידוד יבואו לבידוד. שלעולים חדשים עד ארבע שנים יאפשרו למשפחות בדרגה ראשונה לבוא. לגבי חיילים בודדים, עד שנתיים. גם השר וגם ראש מינהל האוכלוסין מסכימים לזה, רק הם אומרים, לאור התחלואה באירופה ובארצות הברית, שתחילת היישום תהיה בעוד חודש.

דרגה ראשונה אתה הגדרת בדיוק? שזה אמא, אבא, אח ואחות?

אחים, אמא, סבות וסבתות. כן, אמרנו את זה.

וזה התבצע דרך הקונסוליות? כלומר הוכחת הקשר, שזה בעצם מבקשים הקונסולים.

אני לא אחזור בדיוק על מה שאמרנו בישיבה הקודמת, אבל הגדרנו את הדרגה הראשונה.

בישיבה הקודמת הצענו נוהל לראשות האוכלוסין, שאמר שקרובי משפחה מדרגה, ואנחנו הגדרנו מה זו דרגה ראשונה, אני לא זוכר עכשיו, אבל זה אומר אמא, אבא, סבא, סבתא, אחים ואחיות, דברים מהסוג הזה. הם יוכלו לבקר, לבוא לישראל כמובן. לגבי עולים חודשים שעלו לישראל עד ארבע שנים.

לגבי חיילים בודדים ובנות שירות לאומי, שנתיים מהעלייה לישראל. מה שאמר לי מור יוסף בשיחה, הוא אמר לי אנחנו מקבלים את ההצעה הזאת. אבל גם השר וגם הוא אומרים שלאור התחלואה באירופה ובארצות הברית הם מבקשים שכניסת הנוהל הזה לתוקף תהיה בעוד חודש. שירדו היקפי התחלואה בחו"ל. אמרתי לו בסדר, אני חושב שהעיקר זה הנוהל, אם תחילת הביצוע בעוד חודש, אני לא רואה בזה בעיה. זהו, נראה לי שסיימנו את העניין הזה.

כלומר, זה לא סותר את מה שקיים.

לא סותר את הוועדה, יש ועדה לעניינים הומניטריים. זאת אומרת, אם תבוא הצעה למישהו שעלה לפני שש שנים, ויש איזה בעיה, אז יש את הבעיה שדנה במקרים חריגים. זה נשאר בתוקף, אין שום בעיה עם זה. מקרים חריגים הם ידונו ויאשרו או לא יאשרו.

אנחנו לא צריכים להתעסק בבקשות יותר. יהיה נוהל שיסדיר את העניין, כל מי שעומד בנוהל יכול לבוא. בזה נגמר הסיפור. תהיה לנו פחות עבודה כחברי כנסת.

תודה רבה אדוני יושב הראש, אני רוצה לברך אותך על הבנת מורכבות הנושא והובלת הפתרון, שאני חושבת שאנחנו בדרך אליו. אני רוצה להעלות בעצם שלוש נקודות.

הראשונה היא שאנחנו יוצרים פה איזושהי הבחנה בין עולים חדשים. עולים חדשים מוגדרים כעשר שנים בארץ. אני רק מעלה את הנושא, ואני שמחה לשמוע שוועדת החריגים תמשיך לפעול, כיוון שהרבה מאוד מהמקרים שמגיעים לפתחנו, יעידו על כך חברי הכנסת שמקבלים את הפניות. למשל הורים מבוגרים מאוד שנמצאים בארץ מן הסתם הרבה יותר מארבע שנים, וילדיהם אינם יכולים לבקר אותם, ולכן אנחנו נמשיך לקבל הרבה מאוד מהפניות.

לא הבנתי, מה אמרת עכשיו?

הורים מבוגרים שעלו ארצה, זקנים. הורים שהילדים שלהם נמצאים בחו"ל, והם אינם אזרחים ישראלים, אבל ההורים האלה נמצאים בארץ יותר מארבע שנים. הרבה מאוד מהפניות שאני מקבלת הן זה.

מה הם עושים פה?

מה זאת אומרת? ההורים עלו לארץ, זקנים.

נו, אז אזרחים ישראלים.

כן, אבל הילדים שלהם לא יכולים לבוא לראות אותם.

למה הם לא יכולים? אמרנו שכן.

אמרנו עכשיו, רק אם ההורה נמצא בארץ ארבע שנים.

בסדר, אז אני מסבירה.

אנחנו לא נתחיל את הדיון עוד הפעם, מה שהיה קודם. עשינו דיון פעם שעברה, הצענו את זה כפשרה. צריך לחתוך מזה נקודה. יש עולים ש-20 שנה הם נחשבים עולים, אז מה? ניתן לכולם לבוא לישראל? לא נתחיל את הכל מאפס.

אז אני רק מסביר שהרבה מאוד מהפניות ימשיכו להגיע אלינו.

לא יודע אם יבואו או לא יבואו, אבל אם יהיו פניות, צריך לחתוך את זה בנקודה מסוימת.

אני הייתי ממליצה לחתוך את זה בנקודה שבו עולה מוגדר עולה. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, לגבי חיילים בודדים ובנות שירות, אני מבינה שנתנו להם עוד שנתיים, אני מקבלת את זה, למרות שיש בכך אתגר, כיוון שאנחנו בעצם אומרים, שאם הם לא קיבלו ביקור במהלך השירות הצבאי אז יש להם שנתיים.

במהלך השירות הצבאי בוודאות הם מקבלים.

לא, כי זאת הייתה החרגה.

לא, פה מדברים לגבי חיילים בודדים, בוודאי שבשירות באים לבקר אותם. אנחנו מדברים מסיום השירות.

דבר אחרון לגבי בני ובנות זוג שאינם נשואים, אדוני היושב ראש. אני חושבת שצריך לתת על כך את הדעת ולשמוע באמת גם מהגורמים, גם את הנושא הזה. מדיניות שאני מכירה ממדינות אחרות, נותנות מקום לבני\בנות זוג שאינם נשואים בתוך הדבר הזה, מתוך הנחה שהם כמו, או הרבה פעמים בני משפחה מקרבה ראשונה. אני חושבת שאם אנחנו רוצים איזשהו פתרון הוליסטי של הנושא הזה, אז צריך לתת על כך את הדעת, גם במסגרת של הדיון הזה.

רק דבר טכני, זה שאנחנו מיישמים את זה בעוד חודש, רק כדי שנוודא שזה באמת מתחיל לקבל תוקף בעוד חודש.

לוקח להם שבועיים לנסח נוהל, אבל הם יעשו את זה.

קודם אני מודה לך על המאמצים. מאחר ומדובר במקרים בודדים, אני חושב, שזו דעתי, אין משמעות למצב התחלואה במדינה שממנה בא הבן אדם. בן אדם מגיע, עושה 72 שעות לפני הטיסה, עושה בדיקת קורונה, הוא מגיע לפה ע"פ נוהל משרד הבריאות ומתחייב לבדיד של 14 יום. לכן, אין משמעות למצב התחלואה באותה מדינה כשמדובר על מקרים בודדים.

מה זה מקרים בודדים? למה מקרים בודדים? מארצות הברית יכולים להגיע 10,000.

אז 10,000 קודם כל לא יגיעו. אתה תשמע בסופו של דבר שהם לא יגיעו.

אתם טוענים שיש הרבה אנשים שרוצים לבוא.

אבל לא מדובר על 10,000, מדובר על מאות. אני לא חושב שמדובר גם על אלפים.

מאז השיחה שלי אתו שבוע עבר. אז מה נשאר?

אבל אני אומר לך שאתה כרגע סיכמת שבעוד חודש- - -

מהשיחה שלי אתו, נשארו שלושה שבועות.

כן, אבל בהתאם למצב התחלואה.

לא אמרתי בהתאם. אמרתי בגלל מצב התחלואה היום, נדחה את זה בחודש.

בתקווה שמצב התחלואה ישתפר.

לא, לא זה לא מותנה. זה מה שאני אומרת.

החשש שלי פה, והוא חשש מוצדק לדעתי, שזה לא יהיה תירוץ להעלות את זה לוועדת חריגים.

לא. לוקח להם שבועיים ימים עד שהם מנסחים נוהל. חברה, חודש זה סביר, אין בעיה עם זה.

אני רוצה עוד להגיד משפט בהקשר למה שמיכל אמרה. יש בעיה שהרבה אנשים שלא היו נשואים באופן רשמי, זה אומר שנניח היה קשר, הבן אדם לא הספיק למסד את הקשר מסיבות שהוא לא יכול לעשות את זה בארץ, משום שהוא צריך לנסוע או לקפריסין או לפראג, ואז נוצר מצב שיש לך משפחות, זוגות, שהם למעשה כבר שנה, שנתיים, שלוש שנים, מתנהלים כמו זוג נשוי לכל דבר. ישראלי לא יכול לטוס לקפריסין או לפראג למסד את הקשר, ואזרחית רוסיה או אזרחית אירופאית, היא לא יכולה לעשות שום דבר. אז במקרה הזה, צריך גם לבוא ולהתחשב. מבחינתי שיוכיחו את זה בפני הקונסול הישראלי באותה מדינה שנמצא בן הזוג של הישראלי. בכך להתייחס לזה זה כמו לידועים בציבור, ואולי לאפשר להם- - -

אני רוצה לסכם את העניין הזה לפי מה שסיכמנו בישיבה הקודמת. לגבי אלה שלא נשואים, זו באמת בעיה. אנחנו נמצאים איתם בשיחות על מנת לעשות גם פה משהו. כרגע מה שיש לנו נכניס לכיס וניקח.

לגבי הנושא השני, נדון בזה. אני לא אומר שלא צריכים לדון בזה. אני לא יודע כמה מקרים כאלה יש גם.

בטוח לא אלפים אבל זה כן מקרים שאפשר לפתור.

אני אנסה להגיע לסיכום בעניין הזה גם עם מינהל האוכלוסין. אבל תכלס רוב הבעיות זה עם אלה שלא נשואים, זה עם אלה שכן נשואים ואלה שנמצאים והעולים לארץ. הנה אני אומר את זה לרשות האוכלוסין: גם אם מדובר על אנשים לא נשואים אבל נמצאים בארץ ואין שום בעיה להראות שהם זוג לכל דבר וענין גם אז צריך לכלול אותם.

רק להגיד, המקרה של האנשים שלא נשואים, ידועים בציבור, הרי יש נוהל ידועים בציבור. יש מקרים שאנחנו מטפלים בהם.

יש נוהל של ידועים בציבור?

יש נוהל שהם הכניסו של ידועים בציבור.

וגם שם הם לא יכולים לקבל קרובים היום?

לא, כי אין הוכחה לקשר שלהם.

לא, יש כבר היום.

אולי, לא יודעת. אני לא נתקלתי במקרים כאלה של עולים אלא רק ידועים בציבור רגילים של ישראלים.

זה לא מנדט של הועדה הזאת.

לא, אנחנו לא דנים בזה.

זה בנפרד.

זו בעיה שלי, ועדת הפנים שתטפל בזה.

לכן אני אומרת שזה נשמע לי פחות רלוונטי לעולים, אבל אולי כן.

אם יש עולה חדש שהוא ידוע בציבור של מישהי שהיא לא עולה חדשה או שהיא כן עולה חדשה, אז יכול היות שבזה נעשה תיקון. לגבי כלל האוכלוסייה, זה לא במסכות שלנו. אנחנו לא יכולים לטפל בכל הבעיות במדינה.

מאחר ובוועדה הזאת הדברים מתנהלים בצורה כל כך יעילה, יכול להיות ששווה להפעיל פה עוד דברים כמו למשל נישואים אזרחיים ומעמד של ידועים בציבור. תיקתק היית פותר את זה.

אני אדבר עם מור יוסף על אלה שהם לא נשואים.

תראה דוד אני באמת מברך אותך על הדבר, שהבאת לפה בעניין הזה בשורה גדולה לציבור גדול מאוד של עולים שהם בודדים פה. האפקטיביות והדרישה שלך והמחויבות שלך ראויה להערכה. אני כמו שמיכל אמרה, יש כל מיני הגדרות לעולים. הגדרה מצמצמת של ארבע שנים והגדרה מרחיבה- - -

היא לא מצמצמת כל כך.

ההגדרה הכי מצמצמת של עולים. עולים מקבלים זכויות עד לעשר שנים. יש גם זכויות שעולה מקבל רק בשנה הראשונה.

תראה, מהניסיון שלי בכנסת, בכל חוק יש הגדרה אחרת. בכל חוק, מגדירים עולה בצורה אחרת. אז אנחנו הגדרנו את זה ארבע שנים.

אני אומר שמנעד רחב של הגדרות ודווקא בהקשר הזה, אני הייתי מעדיף שנלך על ההגדרה הרחבה של עשר שנים.

אז אתה בעצם מאפשר לכולם לבוא.

דוד, יש פה בזום אתנו את אנדריאה, היא פה קצת מתחת לעשר שנים. היא לא ראתה את ילדיה שנה, והיא לא נכנסת בתוך הגבולות.

תקשיב, היא צריכה להגיש בקשה לוועדת חריגים

יש כמו אנדריאה אבל עשרות אלפי אנשים.

לא יודע אם עשרות אלפי. אם יש אחת או שתיים- - -

אתה צריך לצאת מנקודת הנחה שבדיון הקודם משרד הפנים רצה לתת שנה. יושב ראש הועדה רצה יותר.

לא, עשר לא. אנחנו חתכנו בארבע פעם שעברה. עזוב. זה גם הגיוני ארבע. בגלל שיש איזושהי בקשה של אנדריאה לא צריך להכניס את זה. ארבע זה הגיוני.

היא חשובה אבל היא סיפור שמייצג הרבה מאוד סיפורים כאן. אני אומר, אם יש מצוקה, ואנחנו מכירים במצוקה של העולים החדשים למה לא לקחת את ההגדרה המרחיבה של עשר שנים?

כי עשר שנים זו הגדרה יותר מדי מרחיבה. ארבע שנים זה סביר וזה פותר חתך מאוד רחב של בעיות. לכן אני מציע שנקבל את זה איך שזה. אני אומר אם אנחנו נראה שיש המון בקשות, והועדה ההומניטרית היא דוחה את כולן בלי דיונים ובלי לראות את המקרה אז אנחנו נכנס.

יש התנגדות של מור יוסף לעשר שנים?

כן.

הוא קיבל את המתווה של הארבע.

הוא רצה שנה.

כשהוא דיבר איתי בהתחלה הוא היה מעוניין בתקופה הרבה יותר קצרה. אני ניהלתי משא ומתן עם חברי הכנסת וגמרתי את זה על ארבע שנים, זה נשמע לי הגיוני. יאמר לזכותם שהם קיבלו את המתווה שלנו, הם לא דחו אותו. לא אמרו, אנחנו רוצים שלוש שנים, לא ניהלו אתנו משא ומתן. אבל אמרו, תדחו לנו את זה רק בחודש. אני אמרתי, מה? אני אלחם על החודש הזה עכשיו? קיבלתי את זה וגמרתי את הסיפור.

הוא גם הדגיש לי שהחריגים שהיום קיימים ישארו. זאת אומרת, זה לא פוגע בעניין הזה. לכן, אם אתם תראו, אתם מקבלים פניות מאנשים, אם אתם תראו שיש בעיות שצפות ואין להן פתרון, אז אנחנו מתחייבים לטפל בזה גם כן. אבל כרגע בואו נקבל את הנוהל הזה, שפחות כאב ראש יהיה לנו.

בואו נשמע, אולי הם יציגו מספרים, כמה בקשות נדחו. הם לא חייבים לנו, הם חייבים לוועדת הפנים מן הסתם. להגיד לנו כמה בקשות נדחו.

היה עדכון עם השר, השר קיבל את זה. אם השר קיבל את זה אז זה ירוץ מהר. לא יעשו עיכובים ולא כלום.

הייתי רוצה שהיא תענה על זה גם. אל לנו לשכוח, יש פה בישראל מאות תלמידי "מסע" ו"תגלית" שמגיעים לפה ולומדים פה. אני מדבר על תלמידים שבאים ולומדים. התהליך הזה בסופו של דבר, מעל 60% מהם נשארים ונהיים בסופו של דבר עולים. התהליך הזה שאנחנו מייצרים ניתוק של אותם תלמידים מהמשפחות שלהם יוצר בעצם שני דברים:

1. ירידה של אותם תלמידים חזרה למקומות שמהם הם באים, לכן הם מפסיקים ללמוד בישראל ולומדים שם.

הייתה לנו הצעה לסדר, או בקשה על נושא מסוים. בוא נגמור את הנושא הזה, מה אתה עכשיו מביא לי נושאים חדשים.

דווקא המקרים שאתה מתאר הם דווקא נכנסים בתוך הארבע שנים.

בן אדם בא לחצי שנה, ונאפשר להורים שלו לבוא גם כן? לסבא וסבתא?- לא. בחייכם, תהיו רציניים.

להצטרף למסע זה קצת להתרחק.

לא. הוא בא להיות סטודנט חודשיים אנחנו נאפשר להורים שלו לבוא? מי שבא לחצי שנה, לא יקרה כלום אם ההורים שלא לא יראו אותו.

אבל הם לא באים לחצי שנה, הם באים לשנתיים שלוש.

ארבע שנים אני לימדתי באוניברסיטת אריאל קורס תקשורת לתלמידי "מסע". הם בורחים מההורים, עזוב. תן להם חצי שנה בלי ההורים, אחר כך הם יהיו עולים ויקבלו אישור להורים.

רגע דוד, רק אם תשאל אותם גם אולי בנושא ההורים, רק להחריג את הנושא של גיל הורים. זאת אומרת, אדם מעל גיל 80 שהילדים שלו בחו"ל.

לא, צאו מזה. תנסי להכניס את זה. תלמדו גם לגמור עניין. אתם רוצים לפתור את כל הבעיות במכה אחת. בממשלה אפשר לפתור את כל הבעיות במכה אחת? בצעדים מסוימים.

בוקר אור, אני אנסה לענות על כמה שיותר שאלות שהעליתם פה. בכל ועדה מנסים לזרוק כמה שיותר נושאים. לגבי הנושא העיקרי שלשמו התכנסנו. הוועדה הבין משרדית שלנו רואה את הצורך של ביקור משפחות למי שעלה כאן לארץ. ההמלצה שלנו שהועלתה לשר הפנים, והוא קיבל את עמדתנו, זה שבשלב הזה ובנקודה הזו ולאור התחלואה שגוברת בעולם, קשה לנו להמליץ על כניסה רחבה של אוכלוסייה.

רק כדי לסבר את האוזן, בארבע שנים האחרונות עלו לישראל כ-125,000 איש. אם לוקחים את הנתונים ומכפילים לגבי בני משפחה מקרבה ראשונה, אנחנו מגיעים למספרים שבשלב הזה זו תהיה ממש בעיה לאשר.

טוב, לא כולם יבואו.

אני רואים בעליה כערך של מדינת ישראל.

לגבי מה ששלמה מור יוסף דיבר חבר הכנסת ביטן, בעוד חודש אנחנו נעלה את זה לדיון שנית. זאת אומרת זה לא שאנחנו - - -

לא. זה לא הסיכום. אין דבר כזה.

כמובן עם כמה שיותר התחשבות ורגישות. גם השר, הוא בהחלט טען שקשה לו מאוד עם ההחלטה והוא כן מוכן לשקול מקרים שהם הומניטריים ומקרים שהם חריגים ובשביל זה יש לנו גם את קבוצת ההתייעצות ההומניטרית.

לגבי בני זוג וידועים בציבור, אנחנו נתנו מענה לגבי בני זוג שלא נשואים. כבר היום ובמשך הארבעה חודשים האחרונים ניתן להגיע ללשכות מינהל האוכלוסין שפזורות ברחבי הארץ ולהגיש בקשה. יש קריטריונים וכל מקרה נבחן בהתאם למה שמוצג, זאת אומרת אין טעם להעלות את זה כל פעם. הבקשות מאושרות. גם מגיעים לביקורים, גם מגיעים לפתיחת תיקים לחיים משותפים פה בארץ, אבל כמובן שכל מקרה הוא לגופו. הלשכות שלנו יודעות לטפל בזה, הפקידים יודעים לטפל בבקשות האלה, לכן כבר ניתן לזה מענה מלפני כארבעה חודשים.

נטלי, אני יודע מה אני סיכמתי עם מור יוסף. עם כל הכבוד, הוא המנהל, לא אתם. זה מסוכם על השר הוא אמר לי. אין דיון חוזר. הוא קיבל את המתווה, אני הסכמתי לדחייה של חודש. אתם צריכים להוציא את הנוהל הזה לפי הסיכום שלי אתו ואני לא חושב שהוא יחזור בו ממשהו שהוא דיבר איתי. עם כל הכבוד תפסיקו לשים סגר על סגר מה שנקרא בהחלטות שלכם. זה מצב. לגבי יתר הדברים אנחנו סומכים על הוועדה ההומניטרית שתעשה את העבודה. אם יהיו בעיות נפנה אליכם עוד הפעם.

נטלי, את יכולה להגיד לנו כמה בקשות הוגשו? באחוזים לא במספרים, כמה אתם דחיתם בקשות? זאת אומרת שאנחנו נבין פחות או יותר סדר גודל של הדחיות, כי זה גם ייתן לנו אינדיקציה לשתף אתכם בניסיון לעזור לכולם.

אין לי את הנתונים. אבל אני יכולה להגיד לכם שלא הרבה מקרים כי לרוב הדחיות יש כ-20 קטגוריות שאנחנו כן מאשרים כניסה. לרוב יש כבר איזשהו הסכם ומתווה לאישור כניסה. לגבי קבוצת ההתייעצות ההומניטרית, אין הרבה מקרים.

כלומר זה עשרות? מאות?

אני לא יודעת להגיד לך כי אין לי את הנתונים בידיי, אני לא רוצה לתת סתם.

אני לא יודע מי זאת, אבל הדברים שלה מאוד מאוד מטרידים בעיניי. האם רשות האוכלוסין והאגירה חושבת שעולים זה נטל? על מדינת ישראל ועל החברה הישראלית? הם אזרחים שווי זכויות. הרוח של הדברים מאוד מטרידה.

יש רצון בגלל הקורונה לחסום את הגעת התיירים לארץ, הרי הם תיירים. הם לא באים לעלייה הם באים לבקר.

דוד, זה צורך חיוני, אנו מכירים בזה שזה צורך חיוני של האנשים שגרים כאן שהם עולים ואזרחי ישראל.

אין ויכוח, אבל עדין הם תיירים. הם באים לבקר עולים אבל הם באים כתיירים.

כן אבל רוח הדברים, אותי היא מאוד מטרידה והיא לא מקובלת, לפחות לא עליי. העולים החדשים הם לא נטל על החברה הישראלית, הם ברכה וצריך לעזור להם.

היא לא אמרה את זה.

הרוח של הדברים זה כאילו שהעולים הם נטל.

היא לא אמרה את זה. היא לא אמרה את זה ככה.

ככה אני הבנתי את רוח הדברים וזה מטריד אותי.

אז אני לא יודע. ודאי שזה לא נחמד, אבל יש מגמה לחסום, שלא יבואו לפה מיליון תיירים. יש מגמה בגלל הקורונה לעשות את זה, עשו את זה יותר מדי טוב. יש בעיה עם ביקור משפחות, זה אנחנו צריכים לפתוח להם.

זו לא בעיה, זו הכרה בזה שלעולים חדשים מגיע את מה שמגיע לכל אזרח מדינת ישראל, וזה לראות את קרוביו מדרגה ראשונה. אנחנו מנסים לתת לזה מענה מתוך הבנה שמי שעלה ארצה והשאיר את הכל מאחור לא צריך להישאר לבד דווקא בתקופה הזאת.

כן. עוד משהו?

רק שזה לא ידחה.

לא לא. חודש. אני לא חושב שאחרי שהוא ניהל איתי שיחה והבטיח ואומר לי דברים, אז זה ישתנה.

זהו, זה היה הדבר הכי חשוב פה. עם כל הכבוד חצי שעה שמענו, ואז בסוף הנציגה שלהם אומרת שזה לא בדיוק.

אז אני לא מקבל את זה. היא לא מעודכנת כנראה. אני יודע מה סיכמתי, וכמו שאני מכיר את מור יוסף, הוא עומד במילה שלו. לא היה סיכום שסיכמתי אתו והוא לא עמד בו.

אנחנו סומכים עליך, ואנחנו נעקוב ואנחנו נעדכן את הוועדה.

באיזה תעריך זה מתחיל דוד?

אמרנו חודש מלפני שבוע. עוד שלושה שבועות הם יצטרכו לעשות נוהל. הם חייבים להוציא נוהל שאנשים יקבלו את זה מיד. נוהל תוך שלושה שבועות.

אז בעשרה בדצמבר.

מה שמתכוונת מנהלת הוועדה זה שיש תכנון של אנשים להגיע לארץ והם צריכים לדעת. מהעשרה בדצמבר אם הם יוכלו לתכנן את ההגעה?

מה התאריך היום?

18 בנובמבר.

נו אז עד 19 בדצמבר אין בעיה. אבל, אנחנו לא נותנים הוראות. הם צריכים להוציא את הדברים האלה על מנת שאנשים לא יקנו כרטיס בגלל שהוועדה אמרה. אנחנו נעקוב אחרי העניין הזה ונתמודד עם זה.

תודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:23.