פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
03/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 133
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"א (03 בנובמבר 2020), שעה 9:00

בקשת הממשלה בדבר הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020
2. הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (אזור תיירות מיוחד - העיר אילת או אזור עין בוקק-חמי זוהר), התשפ"א-2020
3. הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(תיקון - אזור תיירות ירוק), התשפ"א-2020

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
קארין אלהרר
עופר כסיף
מיכאל מלכיאלי
יואב סגלוביץ'
תהלה פרידמן
איילת שקד – באמצעים מקוונים

שלמה קרעי

סגן שר הבריאות, יואב קיש
אמיר הלוי - מנכ"ל משרד התיירות, משרד התיירות

דודו קובנסיאנו - יועמ"ש, משרד התיירות

סתיו קבלו - עוזרת ראשית יעוץ משפטי לשכה משפטית, משרד התיירות

איל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים

שי סומך - משרד המשפטים

גאל אזריאל - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שי סומך - מחלקת ייועץ וחקיקה, משרד המשפטים

אודי קלינר - סגן ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

נינא כהן קרן - ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

מאיר יצחק הלוי - ראש העיר, עיריית אילת

אריק האס - מנהל המחלקה לחיסוני שגרה, משרד הבריאות


נעה אבירם – מנהלת אגף בכיר תח"צ, משרד התחבורה
עפר לוי – משרד התחבורה
ערן הוליץ - ממונה ייעוץ משפטי ראמ''ה, משרד החינוך

איתן יצחק - רח"ל, משרד הביטחון

חנן גינת - ראש המועצה האזורית חבל אילות, עיריות ומועצות אזוריות ומקומיות

גור בליי
ניתן רוזנברג

אסף פרידמן

הדס צנוירט



בקשת הממשלה בדבר הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020
2. הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (אזור תיירות מיוחד - העיר אילת או אזור עין בוקק-חמי זוהר), התשפ"א-2020
3. הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(תיקון - אזור תיירות ירוק), התשפ"א-2020

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום, הנושא הראשון: בקשת הממשלה בדבר הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020. לאחר מכן נמשיך בדיון שהתחלנו אותו אתמול לגבי ההצעה של תיקון חוק הסמכויות המיוחדות (הוראת שעה))(אזור תיירות מיוחד.

אזכיר לכם שלפי חוק הסמכויות, הממשלה צריכה חמישה ימים לפני שבכוונתה להמשיך את מצב החירום - מי מציג מטעם משרד הבריאות?

רק אתן את המסגרת – לפי סעיף 2א לחוק הסמכויות, כתוב ששוכנעה הממשלה כי יש סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור, ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה – רשאית היא להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה. לא תכריז הממשלה כאמור אלא לאחר שהובאו בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות בעניין.

בהתאם לשינויים שנעשו בהצעת החוק, בחקיקת חוק הסמכויות פה בוועדה לפני כשלושה חודשים, ונכנס לחוק, סוכם שכל ההארכה של מצב החירום, מעבר לקביעה הראשונית, צריכה להיות מאושרת מראש על-ידי הוועדה. הממשלה צריכה להביא את זה חמישה ימים לפני סוף מצב החירום שבתוקף באותו זמן, והוועדה מוסמכת לדון ולהחליט אם היא מאשרת או לא.

במקרה הזה מצב החירום הנוכחי פוקע ב-5 בנובמבר. הביאו לנו את זה חמישה ימים קודם, ועכשיו הוועדה צריכה להחליט האם היא מאשרת את בקשת הממשלה, להאריך ב-60 ימים נוספים, מ-5 בנובמבר עד 3 בינואר את מצב החירום הזה. יש בפניכם חוות הדעת האפידמיולוגית, את הרקע העובדתי. אני מבין שהם יציגו את זה גם בעל-פה. אני גם מדגיש שמצב החירום הזה הוא תנאי להפעלת כל הסמכויות מכוח חוק הסמכויות – גם הקלות יותר, כמו התו הסגול, עד המחמירות ביותר – סגר – כל הדברים הללו מחייבים את ההכרזה על מצב חירום.

מצב החירום הוא הפלטפורמה שממנה באים כל הדברים האחרים. בבקשה.

שלום, ד"ר אריק האס, בריאות הציבור. אציג לכם את התחלואה נכון לסוף השבוע שעבר, שבת. פה אתם יכולים לראות את מספר המקרים המאומתים בכחול. בכתום אתם יכולים לראות את המספר המצטבר. עד סוף שבוע לפני שלושה ימים היינו ב-314,000 מקרים סך הכול. תוכלו לראות כמה זמן לקח לנו להכפיל את מספר המקרים, בשבוע 37 – היינו בסביבות 150,000, ובשבוע 31 היינו באזור 72,000. כל כמה שבועות אנחנו מכפילים עצמנו עם ירידה מסוימת בשבועות.

פה אתם רואים את מספר הבדיקות שבוצעו כל שבוע. אנחנו מתקרבים למעל 4.5 מיליון שבוצעו רק לאבחון הנגיף – לא כולל בדיקות ההחלמה. גם פה אנו מכפילים עצמנו ביחס לאיפה שהיינו, למשל, בשבוע 35. עכשיו סיימנו שבוע 44. איפה שהיינו, למשל, בשבוע 28 – כל כמה שבועות אנחנו מכפילים במיליונים את מספר הבדיקות.

פה רואים את התחלואה הקשה. פה האנשים שהגיעו למצב קשה כל שבוע. פה המספרים המצטברים. גם פה יש הכפלה כל כמה שבועות. בחום יש האנשים שהגיעו למצב של הנשמה מלאכותית. גם זה עלה בכמה שבועות. עכשיו התחיל לרדת רק בשבוע האחרון, אז עדיין יש לא רק תחלואה מבחינת מאומתים אלא תחלואה קשה – אנשים שמגיעים לסכנת חיים.

פה רואים את הנפטרים. בסגול רואים את הפטירות כל שבוע. באדום – מספר מצטבר. גם שם יש הכפלה, קצת יותר מואצת. רואים ירידה בשבועות האחרונים אבל עדיין הרבה חולי קורונה מתים כל שבוע.

פה רואים את התפלגות הגיל. פה זה האנשים שאומתו בכל גיל, מתחילת האירוע. קבוצות הגיל המובילות זה 10 עד 19 ו-20 עד 29, וגם עוד כמה גילאים שהשיעור הרבה יותר גבוה מאחרים.

פה זה פיזור גיאוגרפי – לפי מחוז. המחוזות המובילים בשיעור זה אשקלון וירושלים. אחריהם תל אביב ומרכז. דרום, חיפה וצפון יש להם שיעור מאומתים פחות.

לדעתנו חשוב לשים את הקורונה בהקשר של העולם, אז זו מפה מה-WHO, מפה של מספר מתים למיליון אוכלוסייה. רואים את המדינות בעולם. פה רואים את העלייה במספר המקרים במשך הזמן. אירופה – הם ממש בחודש או בחודש וחצי האחרון התחילו לקחת חלק משמעותי בתחלואה. היבשות האחרות ממשיכות, אבל העלייה המואצת היא באירופה.

פה הדרג של ישראל בכמה קטגוריות, לעומת מדינות אחרות. מבחינת שיעור המקרים למיליון אנשים, אנו במקום שביעי. אם לוקחים רק מדינות עם לפחות מיליון תושבים, כדי לנטרל את האפקט של מדינות קטנות, אנחנו אפילו במקום רביעי בעולם. מצב חולים במצב קשה עד קריטי – 29, עם שיעור מבחינת הנפטרים, מספר אבסולוטי – 41, אבל אם ניקח שיעור – מקום 35 בעולם. אם ניקח מדינות לפחות עם מיליון תושבים – במקום 27. אנחנו עושים הרבה בדיקות, ואם ננטרל את זה לשיעור, אנו במקום 17. אם ניקח רק מדינות גדולות של לפחות מיליון תושבים, אנחנו במקום שישי בעולם.

פה רואים את הרמזור. אתם יודעים איך אנחנו נותנים ציון לפי מצב התחלואה האזורי המקומי בישובים. למרות שהסגר הוכרז ב-18.9, והמשיך לעלות, רק ב-28 אנו רואים מפנה או מצב של שיפור. אני מסב תשומת לבכם בסוף הגרף, בימים האחרונים – רואים עלייה. עדיין המספרים סבירים, אבל אנחנו מאוד מודאגים שאנחנו יכולים להגיע חלילה לתחלואה נרחבת בכל האזורים, כפי שהיה, ואז כמובן נעשה סגר נוסף. אנו מנסים למנוע את זה בכל תוקף. זו הסיבה שאנחנו חושבים שנכון להאריך את התקנות לחירום.

תודה רבה. מישהו רוצה להוסיף? או נלך להצבעה? אני מצביע.

אני רוצה לשאול – אתמול היה דיון בוועדת ביקורת המדינה ומעניין אותי לדעת, מה אחוז הנפטרים בבתי החולים הסיעודיים? זה לא רלוונטי אמנם להכרזה.

הנתון קיים אבל לא הכנתי אותו. אפשר להכין ולהחזיר לכם, אין בעיה. לא נתבקשתי.

אם אפשר להעביר את לוועדה, ומנהל הוועדה יעביר את זה לחברי הוועדה.

חומר למחשבה – אתמול ועדת ביקורת המדינה עשו פילוח של נתונים גם מדוח המבקר, ואלא אם כן יתקנו אותי ממשרד הבריאות – משהו כמו למעלה מ-30% הנפטרים מבתי החולים הסיעודיים. יש לזה משמעויות מאוד כבדות. 30% מהכלל. נחכה לנתון מדויק ממשרד הבריאות, אבל אני חושב שזה מקרין על הרבה מאוד דברים, בלי קשר לשאלת ההכרזה שעומדת בפנינו. זה נתון שמשמעותי לנו בקבלת החלטות בהרבה מאוד תחומים.

בסדר. אני מעלה להצבעה את בקשת הממשלה בדבר הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?



הצבעה

בעד הבקשה – 3
נגד – 1
הבקשה אושרה.

הוועדה אישרה את בקשת הממשלה על הארכת ההכרזה על מצב חירום. תודה רבה.

נחזור לדיון שקיימנו אתמול. אני מציע, כדי שניכנס ישר לעבודה – סיכמנו אתמול את הדיון, שמענו את רובם. מי שלא – נשמע היום. נשמע את ההערות על הסעיפים עצמם.

בישיבה אתמול ביקשנו, ומה שעלו הנושאים שהתחדדו במיוחד, מעבר לתיקונים כאלה ואחרים שהייעוץ המשפטי יעדכן אותנו במהלך הדיון – הנקודות המרכזיות שעלו כאן: נקודה אחת כללית על כך שאין סיבה שהחוק יהיה רק ספציפית עם שמות של מקומות. הדוגמה הקלאסית היא אילת וים המלח. ביקשנו שהממשלה תותיר לעצמה את האפשרות לבדוק ולקבל החלטות גם על אזורים אחרים, אם הם עומדים באותם קריטריונים, אם הם מתאימים. אנו לא מחייבים, אבל ציבורית זו, אני חושב, הרוח שעלתה פה מכל חברי הוועדה. אנו מאפשרים לממשלה ולא קובעים את זה כחקיקה פרסונלית על מקום מסוים. זה לא מקובל, ואם היינו מנסים להכתיב ישובים אחרים בתוך החוק, הייתי יכול להבין את ההתנגדות של משרד הבריאות, אבל אם אנחנו נותנים לממשלה את שיקול הדעת, ואומרים: תבדקי את לבד אם מקומות כמו טבריה או אחרים יכולים להיות בעניין הזה או לא, ותחליטי לבד – כי אם בסוף בגלל לחץ מקצועי ולא לחץ פוליטי, תחליטו עוד כמה ימים שאתם רוצים לנקוט באותו הליך גם במקום אחר – אתם צריכים, לפי הצעת החוק כרגע, לבוא ולפתוח את החקיקה הראשית ושוב שלוש קריאות וכו'. אין היגיון בזה. יש להגיע לנוסח שיהיה סביר, ויש גם הצעת הממשלה בעניין, שהממשלה תודיע מה היא רוצה לעשות.

רק שלא יתקעו הכול.

זה בדיוק מה שאני פונה למשרד הבריאות – לא לתקוע הכול. וכשנקרא את התיקון נבין שאנחנו לא קושרים ימי הממשלה אלא הפוך.

לפי מה שהבנתי, ברגע שנעשה דבר כזה, שר הבריאות יאמר: אני לא מוכן, ויתקע את החוק.

אפשר לומר לשר הבריאות: שלח לנו בדואר, נאשר, נחתום וזהו.

תפסת מרובה – לא תפסת.

השאלה מה זה מרובה ומה זה מעט.

אני מסכים עם הקריטריונים לגמרי, אמרתי אתמול.

נאמר את דעתנו ונציג את הנוסח שלנו. אם הממשלה לא תרצה, נתמודד עם זה אחר כך. סוג כזה של דו-שיח של ממשלה מול ועדה אינו ראוי, מה גם שזה מגיע מכל קצוות הבית.

והדבר הנוסף, לא פחות חשוב – הדרישה שעלתה גם מכיוון ראש העיר ומאחרים, שהפתיחה לא תהיה רק על נושא המלונאות אלא במקביל עם פתיחה מבוקרת של דברים נוספים. אנחנו לא מכתיבים כרגע אותם דברים אלא נותנים כיוון דרך. שמענו פה בדיון את הכאב של אנשים בעניין, כי אתה לוקח עיר ועושה בה מלחמת אזרחים – חלק מהאנשים יוכלו לחזור לפרנסה מלאה, וחלק יעמדו בצד ועיניהם כלות. אז נכון שאין תעודת ביטוח על כל הענפים.

אני לא יודע איך לחזור לעיר שלי במצב כזה. אנו מנסים להציע הצעה לא כופה.

אם אתה לא מאפשר אירועים במלון- - -

זה גם וגם. אני לא רוצה להיכנס לפירוטים. ראש העיר, בבקשה.

אני מודה שאני אחרי לילה לבן ואני מאוד טעון. רק רוצה לבקש מחברי הכנסת דברים שלדעתי הם ברורים – אנחנו נמצאים פה באמצעי חוקי שתכליתו לקחת עיר שנמצאת בשבר הקשה ביותר שהיתה בשבעים השנים האחרונות, ולמען איכות ההחלטה אני מבקש שתראו את 80% מתושבי אילת המובטלים. תראו את המצב של נהירה לאגף לשירותים חברתיים. תראו את ההגירה השלילית ותראו משפחות שלמות שלא התפרנסו כבר חצי שנה ואין להם שום אופק. בבואנו לקבל את ההכרזה אני מבקש שתושבי אילת, שנמצאים במצב חריג, יהיו לנגד עיניכם. ברור לי שזה קורה. אני רק רוצה לדייק את זה.

אני קיימתי הבוקר שיחה ארוכה עם שר הבריאות. התרשמתי מאוד מגודל ההזדהות שלו עם הקושי שהעיר עוברת וההבנה שלו שצריך לסיים את הסאגה הזאת, ויפה שעה אחת קודם. העיר לא תוכל למשוך עוד ועוד מצב שבו 80% מתושביה יושבים בביתם ללא פרנסה, ללא שנורקל כלכלי ובמצב של שבר שהוא בלתי אפשרי.

זה מעניין לעניין באותו עניין.

יש נקודה נוספת, שהועלתה, לגבי ההגדרה של מחלימים, שהוא נכון לשימוש באילת וגם בדברים נוספים – לפי החלטות של הממשלה, הוא לא גורף, לא נותן פטור, והערות נוספות. אני מציע כרגע – נתחיל בהקראה. נקריא, אדוני היועץ המשפטי – יש בפני חברי הוועדה הנוסח.

מה שיש זה נוסח מעודכן: נוסח לדיון ביום 3.11, עם הערות. הוא נוסח שהופץ אתמול בתוספת של שלוש ההערות שהיושב-ראש התייחס אליהן שלבקשתו כללנו אותן כאן בנוסח כהצעת הוועדה, הן מוצהבות. הפרטים שלהן יבואו פה לדיון. זה הצעה ראשונית לגבי שלושת הנושאים האלה. היא משולבת עם ההערות הנוספות שהעלינו בטקסט.

יואב, בבקשה.

לגבי הנושאים שדיברת עליהם, אתחיל מהשלישי, נושא תעודת המחלים. זה משהו שנכנס משתי סיבות: אחת, היושב-ראש רואה בזה חשיבות ורוצה לקדם את זה. זה צעד ראשון בעניין. זה גם דומה למדיניות כמחלים, אחרי שהחולה שב מחו"ל. הנושא של תעודת מחלים בעקבות גם הבקשה של יו"ר הוועדה, וגם אירוע שעובד כבר בשדה התעופה, יש פה זהות. אנו ודאי לא חושבים שזה צריך להיכנס בהעמקה בנושא החקיקה מלבד מה שצוין בנוסח שהממשלה העבירה כי זה יכול בסופו של דבר רק לייצר מורכבות ולא להקל. לא רואים שום צורך לשנות את מה שהכנסנו בנוסח הממשלתי.

שני דברים נוספים – אחד לגבי פתיחת העיר. אני יודע שראש העיר שומע אותי. הכוונה שלנו, להתייחס לאלת כאי ירוק – וזה לא רק למלונות; זה גם למסעדות, לעסקים, מגבלות עיר ירוקה שיקבלו אותם מוקדם יותר בגלל כל הנושא של כל מי שנכנס, נבדק.

עולה השאלה, בגלל מה שאתם דנים בו – האם להכניס את זה לחוק או לא. אני חושב שלא צריך את זה בחוק, כלומר יש לנו הכלים לפתוח כל מה שאנו רוצים במסגרת עיר ירוקה. דווקא ההכנסה את זה לחוק בסופו של דבר יכולה לגרום לנו קשיים בהפעלת הדבר הזה. אני יכול לחשוב על אלף מקרים איך נגלה שבאיזושהי אטרקציה כזו או אחרת יש בעיה ואנו לא יכולים לפתוח, ובגלל שהחוק מחייב את כל החבילה ביחד - כל העסק מתעכב.

הוא לא מחייב את כל החבילה ביחד.

אני מציע לא להוסיף את הצימוד הזה. הוא רק יכול להפריע.

זה חוסר הבנה של הדברים שנאמרו פה. זה מאפשר לממשלה את שיקול הדעת, מה מתוך החוק להפעיל עכשיו, מה אחר כך. איפה להפעיל תו סגול, איפה לא, אבל במקום לחזור לחקיקה ראשית- - -

אני לא צריך לחזור לחקיקה ראשית. תבדוק עם היועץ המשפטי. גם היום אני יכול להחליט בדיוק מה שאתה אומר. אם הייתי חושב שאני באירוע שאני צריך לחזור כדי לפתוח את המסעדות בעיר עצמה – אתה צודק 100%. אבל אני יכול לעשות את זה - לא צריך לעשות את זה בחקיקה.

אנחנו חושבים שכן צריך לקבוע דברים לממשלה. ברור לגמרי מה הממשלה רוצה – שניתן לה את החבל, ויותר נשחרר. ויותר לא יראו אותנו מטר. יש לנו ניסיון רע עם הדבר הזה מול הממשלה. יש דברים שלמדנו דרך פעילות הממשלה מולנו.

במקרה הזה, זה פשוט לא נכון, כי אני במקרה הזה לא צריך את זה בחקיקה.

גם לא צריך את הוועדה. אפשר לשלוח מכתב וגמרנו. אין שיקול דעת, אין תשובות. אם אתה עונה תשובה על הנושא של המחלימים למשל, ענית מילה שאני לא מבין אותה - כנראה במשרד הבריאות מבינים יותר – זה עלול לייצר מורכבות. מה זה לייצר? איזו מורכבות? כשאתה מדבר על נושא של פתיחת הדברים הנוספים – הרי ההצעה שלנו לא אומרת מה לפתוח ומתי. היא מתווה את הדרך לממשלה. היא לא מחייבת. אמרת פה רק לפני דקה שזה מחייב הכול כחבילה אחת. לא היו דברים מעולם. תקראו את החומר קודם. אתם לא קוראים את החומרים, אתם הולכים עם כוחנות, שכל דבר שאומרים לכם, לא נראה לכם - ואם לא, תשרפו את המועדון. אז תשרפו אותו כבר בהתחלה. למה אחר כך?

למדתי מיושב-ראש ועדה קודם, שעדיין יש מה לומר.

אם זה מה שאתה מציע, אין בעיה. אני לא בוויכוח אתך.

יש לי הצעה: במקום שתגיד את כל מה שיש לך להגיד כרגע, אני מבקש – נדון. אנחנו לא הולכים לעשות מחטף. אני לא גונב הצבעות באמצע הלילה, לא מבטל דברים באמצע היום. אני לא מחפש כותרות בעיתונים. אנחנו נדון. אני רוצה להתקדם עם ההקראה. יהיה נוסח, תהיה הצעה של הוועדה. תקבלו את זה, תשבו על המדוכה, ותיתנו לנו תשובות אינטליגנטיות.

אתמול באתי לוועדה, שמעתי את שלוש השאלות שביקשתם. יכול להיות שלא הבנתי טוב. למשל, בנושא של הצימוד של המסעדות והאטרקציות, אתה אומר: לא צימוד. זה רק אם רוצים – אז בבקשה. לא מפריע לי. אבל שמעתי אתמול אמירה ברורה שאמרו לי רק בצימוד.

אף אחד לא אמר את זה.

אם שיניתם את דעתכם, או אם לא הבנתי טוב ואתה מדבר שהרעיון הוא רק להגדיר את זה כאפשרות – ודאי שזה לא משנה. אני לא קראתי את הנוסח שהגשתם הבוקר. אני עונה לשאלות שנשאלתי אתמול.

לכן אני מציע- - -

אבל אני חייב לתת תשובות לשאלות ששאלתם אותי אתמול. לכן באתי.

אני רוצה לענות לשאלה שהבנתי גם בפתיח שלך שאתה מתייחס עליה.

גם עליה יש לנו נוסח שאינו מחייב בכלל. בבקשה.

אמרתי לך שאשאל את השר. אני לא מתייחס כרגע לנוסח. הבאתי את הדיון שהיה, חלקו אולי גם מתקיים עכשיו על שינוי ההגדרות והפיכה לקריטריונים והרחבה פוטנציאלית של המסגרות האלה. אני מבין גם את ההיגיון. יותר מזה – כנראה אם הייתי יושב בכיסא שלך – פעם ישבתי בכיסא דומה, גם הייתי אומר: קחו את זה. אני רוצה להסביר את עמדת השר, ויש גם אודי קלינר שירחיב. בזה אסיים ותלכו לדיון ולהקראה - אנחנו נתייחס בסוף לכול.

הנושא המרכזי הוא שכמות הלחצים והדרישה להגדלה של האירוע הזה גורמת למצב שאפילו להתחיל עם אילת וים המלח, זה יכול להיכשל.

למה?

אנחנו באירוע – יודע את זה גם חבר הכנסת גינזבורג, כי דיברתי אתו על זה – אתה יודע בצורה ברורה, דיברתי עם השר והוא מבקש בצורה ברורה: בוא נתחיל עם אילת ועם ים המלח.

אנחנו לא עובדים אצל השר. כנסת ישראל היא המקום שבו כיכר העיר מתקבלות החלטות לגבי חקיקה. עם כל הכבוד לשר, איני עובד אצלו. הדיון הזה משהו מופרך.

תשובות הזויות.

מה מפריע אם לממשלה עומדת הפריבילגיה להחליט איזה אזור יוגדר? לא לכנסת, לא לוועדה, לא באישור הוועדה. היא תחליט שזה רק ים המלח ועין בוקק, ועוד חודש תחליט שזה גם טבריה. מה הבעיה עם זה? לומר לי: אם זה לא יהיה רק אילת ועין בוקק לא יהיה חוק – תסביר לי למה.

לא בטוח שאתה נהנה לענות כל זה. יש לי הרגשה שדעתך היא כמו דעתנו בעניין הזה, אבל אתם הולכים בשיטה לא חכמה, שמתאימה לאזורים מסוימים באירופה, ולא המערבית.

אני לא מצליח להבין. אם היינו באים כחברי ועדה כוחניים, והיינו אומרים: אנחנו רוצים בין המילה אילת לבין המילה עין בוקק רוצים את טבריה – היית אומר: אתם לא רציניים, אתם רוצים לפוצץ. אנחנו באים עם נוסח שאפילו עדיין לא קראת אותנו, ואומרים: אילת ועין בוקק אין ספק שהם הדגל. נותנים שיקול דעת לממשלה בקריטריונים מסוימים לקבל את ההחלטה הזאת. ריבון העולמים, חבר'ה – שכחתם מה תפקידה של כנסת. אני רוצה שתזכיר את זה לשר הבריאות שהיה יושב-ראש הכנסת ושמר על מעמדה. אני רוצה להזכיר לך כאחד הפרלמנטרים הטובים שהיה בכנסת. הגזמתם. אולי רק בכוחנות אתכם זה נכון. לא באלגנטיות.

אני אומר לך בצורה הכי ברורה – אתם סוברנים, ומי שיחליט על החוק הזה, זכותם המלאה לעשות כל שיקול שתרצו. ויואב סגלוביץ לא עובד אצלי ואף אחד לא עובד אצלי. אני משקף לכם את עמדת הממשלה. זה תקנות שאתם לא מקדמים - לא מתקדמות. תקנות שאתם מאשרים - מתקדמות. אנחנו באירוע שעובד בפיקוח דמוקרטי ופרלמנטרי, ואי-אפשר להתייחס למשהו אחר בעניין הזה, ואני האחרון שאנסה פה, אבל מצד שני, אי אפשר לא להבין את עמדת הממשלה. אפשר לא להסכים איתה.

אני מציע: נמצא שם גם אודי קלינר שישמע את כל הדיון. תביאו את ההתייחסות, הוא יעביר אותה, ובסוף נאמר. אני אומר לך עמדת השר שביקשת אתמול שאשאל אותו. הוא אמר בצורה הכי ברורה שאנחנו באירוע של לחצים מטורפים בגלל הפתיחה עכשיו, מחנויות קטנות לצימרים ואלף דברים. רואים תחלואה עולה, רואים אירוע שמייצר פה אפילו סימן שאלה לאן הולכים מפה והלאה. רוצים ומתכוונים בכל הכוח לעזור לאילת. אתה יודע שאנחנו הובלנו את המהלך הזה ראשונים יחד עם ראש העיר אילת ואנחנו שם. בסוף אם זה ייצר לחצים כאלה, שמגיעים מהממשלה - לא רק בוועדות הכנסת; מגיעים גם בממשלה. ובגלל לחצים כאלה – האירוע עם אילת ייפגע - בעיניי זו טעות. אבל אתם לא עובדים אצלי, לא מצפה זאת מכם, ואם היתה הרגשה כזאת – חלילה. זו החלטה שלכם, ועדת חוקה. תדונו, תגישו ותהיה התייחסות עניינית בממשלה לאותו סעיף.

היית מפקד, יואב. אתה מנהיג פוליטי. שר הבריאות הוא מנהיג פוליטי. לשמוע תשובה כזו שאנו מבקשים שיהיה כתוב, אני מצטט: רשאית הממשלה להכריז במקום על העיר אילת, יהיה כתוב: על אזור מסוים בישראל ולמנוע את זה כי אתם חוששים מלחץ – זה התפקיד שלך כממשלה לעמוד בפני לחצים ולקבל החלטות. זה תפקיד של כנסת. שומעים אנשים, שומעים עמדות, יש לחצים ובסוף מכריעים. לא מבין את זה.

מבחינתנו, אילת וים המלח זה פיילוט ראשון. אם הוא יצליח, ואני בסימן שאלה מאוד גדול לאור התחלואה – אני מאוד מודאג ממה שקורה בתחלואה – אז ייתכן שיבוא שלב נוסף. אין בכוונתנו לייצר פה מתווה לפתיחת בתי מלון בכל מדינת ישראל. זכותך לא להיות מאושר מכך. אני מבין את זה. אני מציע שתכינו את הנוסח ואודי יעביר לנו ותהיה התייחסות בסוף. עמדתנו הובהרה.

תודה רבה.

תראו איזה מצב הגענו. אני אומר את זה הרבה זמן, יעקב: תציעו לנו נוסח ונראה אחר כך. הוא התבלבל. הממשלה התבלבלה. נעשה נוסח ונצביע עליו. אני במיעוט, ברוב – נצביע עליו, כאן. לא שם.

ברור לחלוטין.

עוד נקודה, שהזכרתי אתמול, לגבי הנושא של 48 שעות. בדרך כלל כתוב, לפי נוסח החוק: 48 שעות מרגע ביצוע הבדיקה.

חבל עכשיו נאומים. אני רוצה להקריא. גם נקריא את ההצעה שלנו. הנוסח ייצא עם ההצעה שלנו. אם הממשלה תחליט שהיא לא רוצה - שתודיע לנו מה היא רוצה ומה לא. שתעשה מה שהיא לא רוצה. אני חושב שאנחנו באים עם דברים מאוזנים ולא קיצוניים ובטח לא אופוזיציוניים. צורת הניהול הזה, כזה ראה וקדש - וזה הכול - דווקא בדוגמה הזאת, זה הדבר האחרון שצריך לקרות. אני מציע שנתחיל ונתקדם.

אגב, בחלק מהנוסחאות, שאנחנו מציעים פה, והן לא כל כך רבות - הן חלק מהצעת החוק שאיתן וקבוצת חברי כנסת הגישה שצמוד לחוק הזה. זה לא משהו חדש, משהו בעייתי. כמובן, גם נשמע את הערות הממשלה, אבל העיקרון צריך להיות ברור לכולם.

בבקשה, נתחיל להקריא.

נקריא את הנוסח הממשלתי עם ההערות שלנו. כמובן, גם הניסוחים של שלוש ההערות שהזכיר היושב-ראש פתוחים לדיון. זה נוסח ראשוני שמופיע פה כדי שיהיה על מה לדבר, כדי שזה לא יהיה באוויר.

הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (אזור תיירות מיוחד – העיר אילת או אזור עין בוקק–חמי זוהר), התשפ"א–2020. תיקון סעיף . 1.

מה שבשחור זה נוסח הממשלה. מה שבעקוב אחרי שינויים זה ההצעות. ההצעות שהיושב-ראש דיבר עליהן בעקוב אחרי שינויים זה מוצהבות, והצעות אחרות רק בעקוב.

בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)- - -

אני רוצה להקריא גם את הנוסח הממשלתי וגם את הנוסח הזה יחד, שנגמור את הסיפור של ההקראה.

התש"ף–2020‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –

(1) לפני ההגדרה "אזור מוגבל" יבוא:

""אורח" – מי שניתן לו מקום לינה במיתקן אירוח;";

(2) אחרי ההגדרה "אזור מוגבל" יבוא:

""אזור תיירות מיוחד" – אזור העיר אילת או אזור עין בוקק-חמי זוהר, שהממשלה הכריזה עליו כאזור תיירות מיוחד;";

כמובן, אם ישתנה ההסדר הספציפי – נשנה גם את ההגדרה. נגיע להסדר הספציפי בהמשך.

(3) אחרי ההגדרה "אחראי על הקטין" יבוא:

""אישור החלמה" – אישור על כך שאדם הוא מחלים, שניתן לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940‏ ;

"בדיקת קורונה" – בדיקת נשאות לנגיף הקורונה;";

(4) אחרי ההגדרה "הכרזה על אזור מוגבל" יבוא:

""הכרזה על אזור תיירות מיוחד" – הכרזה לפי סעיף 12א;";

(5) אחרי ההגדרה "טיפול רפואי" יבוא:

""יחידת אירוח" – יחידה במיתקן אירוח המשמשת לאירוח ולנופש וכוללת חדר אחד לפחות, ובו מיטה, חדר רחצה ושירותים;";

(6) אחרי ההגדרה "מזון" יבוא:

""מיתקן אירוח" – מקום אירוח הכולל 11 יחידות אירוח לפחות, המיועד לספק לציבור אורחים בלתי מסוים ומתחלף, שירותי לינה ושירותים נלווים, בתמורה, לפרקי זמן קצובים וקצרים;

"מפעיל מיתקן אירוח" – בעל הרישיון או ההיתר להפעלת מיתקן אירוח כמשמעותם בסעיף 4 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968‏ ;";

(7) אחרי ההגדרה "רכוש משותף" יבוא:

""תוצאה שלילית בבדיקת קורונה" – תוצאת בדיקת קורונה עם ממצא שלילי ל–nCov;".

קודם כל, בפרשנות שלכם – מה מדובר פרקי זמן קצרים בהקשר הזה.

נעשה הקראה וסעיף.

העניין הוא שהבדיקות, לוקח זמן עד שמקבלים את התשובות, 48 שעות לקבל בכלל. אדם עושה את הבדיקה ביום חמישי כדי לקבל אולי את הבדיקה ביום ראשון, ואז זה כבר לא רלוונטי. צריך 72 שעות או 48 שעות מרגע שמקבלים את התעודה ולא מרגע ביצוע הבדיקה.

זה לא בסעיף הזה. אני מדבר על פרקי הזמן של הלינה.

בפרשנות שלכם – למה יש התוספת של פרקי הזמן הקצרים? ושאלה שנייה, לגבי מקום אירוח שכולל 11 יחידות אירוח לפחות – זה מוציא צימרים שכרגע פתוחים מכוח התקנות – אבל כמובן, זה לא מחייב; פה זה חוק – תקנות זה יכול להשתנות, לעלות ולרדת. למה המגבלה פה לא כוללת מקומות קטנים יותר בנוסף ל-11 יחידות אירוח?

(היו"ר איתן גינזבורג, 09:50)

ברשותכם אענה. דודו קובנסיאנו, יועמ"ש תיירות. לעניין ההגדרה של פרקי זמן קצובים וקצרים, יש פה הגדרה של מתקן אירוח. אין הכוונה למתקן שאמור לשמש לשהות קבע של אורחים. לכן אנו משתמשים בפרקי זמן קצרים וקצובים. מבחינת משרד התיירות, תייר זה מי שניתנת לו ויזת שהייה בארץ. היא מוגבלת בהגדרה ל-90 יום. אני מניח שברמה הפרקטית, מאחר שרק תושבי ישראל יגיעו להתארח, איני רואה מצב שמישהו יישאר לגור באילת או בים המלח. אבל אנו רוצים לומר בהגדרה שזה לא מקום מגורים. זה ההגדרות שמשמשות אותנו באופן רוחבי לכל מיני נושאים הקשורים בתחומי התיירות.

לגבי 11 יחידות אירוח – זו הגדרתנו לבתי מלון. אל"ף, באזורים שביחס אליהם אנו מדברים, קרי אזור המלונות באילת ואזור המלונאות בים המלח אין צימרים. הסיבה שהחרגנו בהגדרה או הכללנו רק בתי מלון ולא צימרים זה מהסיבה הבריאותית שברגע שאתה מכניס צימרים, בתוך העיר אילת יש הצימרים ויש חשש לעירוב בין התושבים לאורחים. לכן נבחרו שני המקומות, הרעיון הבריאותי היה, ליצור גם מבחינה פיזית, אזור המלונאות באילת מרוחק מהעיר עצמה. אם אתה מכניס גם את הצימרים, נוצר העירוב. בים המלח – אין שם כלל תושבים. זו היתה הסיבה. פרקטית אין שם צימרים.

אבל צימרים מותר בלי שום קשר, נכון?

נכון.

צימרים מותר היום מכוח התקנות. זה פה חוק. לכן יכול להיות תיאורטית שתקנות באות, מתחלפות, וזה הסדר קבוע. הרי יש שם דירות אירוח, באילת. אייר BNB.

כן. הסיבה היא בריאותית, כדי למנוע את העירוב בין תושבי העיר - זה רלוונטי לאילת.

אני לא מבין את עניין העירוב. הרי בסוף אדם שמגיע, ליחידת אירוח או צימר - אין הרבה מגע עם התושב עצמו. הוא מקבל את הדירה, וממשיך. מה ההבדל בין זה לשהייה במלון?

הצימרים פתוחים, זה לא רלוונטי.

כיוון שאנחנו עוסקים כעת בחקיקה ראשית, מה שאתה אומר, בחוק הראשי שאפשר לתת מלון ואי-אפשר צימר. זה לא נשמע לי סביר. מה ההבחנה בין מלון לצימר?

צימר או אייר BNB.

אמרנו מלכתחילה שצימרים נפתחים באחד השלבים הראשונים, הרבה לפני בתי מלון, והם אכן נפתחו. לגבי הפריסה של בין 4 ל-11 יחידות אירוח – אגב, מדברים בעיקר על אילת וים המלח; מאוד יכול להיות שמדובר על קבוצה ריקה – איני יודעת כמה מתחמי אירוח יש כאלה, אבל במסגרת התקנות יש לממשלה אפשרות להתקין לפתוח עוד עסקים באזור, אז מאוד יכול להיות שיתייחס גם- - -

כיוון שאנו עוסקים בחקיקה ראשית, האם יש מניעה לתקן את ההגדרה הזאת? כי אם ממילא צימרים נפתחים לפני בתי מלון, ופה אנחנו מאפשרים את פתיחת בתי המלון - ממילא צריך לפתוח את הצימרים. אתם אומרים לפי ההגדרה שאי-אפשר לפתוח צימרים בחקיקה הראשית הזאת. אפשר בתקנות. לפי החוק הזה, לא.

יש באילת מאות אייר BNB, יחידות אירוח שיגיעו לשם רק אנשים שמגיעים עם אישור שהם בריאים. המחויבות של בעלי האייר BNB לקלוט אנשים שמוכיחים את בריאותם.

אני לא מבין. הרי אייר BNB זה גם שכירות. הרי אי-אפשר למנוע מאדם לשכור דירה באילת.

אייר BNB איני רואה בעיה.

גם צימרים אני חושב שלא צריכה להיות בעיה. אני חושב שההגדרה פה מאוד מחמירה, ולא רלוונטית. אם מכריזים על האזור כירוק, הוא אזור ירוק.

יש משהו בלוגיקה שמוזר. היושב-ראש אומר: את הצימרים אתם פותחים לפני המלונות. לראיה – היום הצימרים פתוחים. מה ההיגיון לומר: אנחנו במצב תחלואה נמוכה יחסית, אנחנו מפעילים את זה, וממילא הצימרים פתוחים, אבל ההסדר הזה יחול רק על מלונות?

אני נוטה להסכים.

נמשיך.

ההצעה הבאה זה הסעיף שהיושב-ראש הזכיר לגבי הנושא של האישור מחלים. יש פה הצעה להוסיף בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב): (ב1), שיאמר כך:

בתקנות לפי סעיפים 6 ו-7 שהותקנו לפי סעיף קטן (א) ובהכרזה על אזור מוגבל לפי סעיף 13(ג) – ייקבעו סייגים להגבלות הקבועות בהן לגבי מי שניתן לו אישור החלמה בשים לב לתכליות המנויות בסעיף קטן (א)".

בעצם – אולי היושב-ראש יתייחס לעניין, אבל משפטית, האמירה היא שצריך להתייחס בתקנות שייקבעו לעניין הגבלות הסעיפים שהזכרתי – תכף אסביר למה – לנושא של אישור החלמה. בשים לב לתכליות – אלה שמוזכרות ב-4א - זה הסכנה למניעת הידבקות וכן הלאה, בהנחה שכאשר אנו מדברים על מי שיש לו אישור מחלים, תופסים אותו כמי שהסכנה להידבקות ממנו היא נמוכה מאוד או אפסית, כפי שהצעת החוק הזו מתייחסת אליו. בכוונה ההתייחסות פה ספציפית לסעיפים 6 ו-7 ולאזור מוגבל, כי כשמדובר בפתיחת עסק או מקום פתוח לציבור, אז הסכנה לא נובעת בהכרח מאותו אדם עצמו אלא מהתקהלות הלקוחות. לכן מדובר פה רק לעניין הגבלות אינדיבידואליות שחלות על אדם – כניסה ויציאה, אלף מטר וכן הלאה. אין הכוונה שאם אדם הוא בעל מסעדה, ויש לו אישור, הוא יכול לפתוח מסעדה, כי ברור ששם הסיכון הוא מהלקוחות מהמסעדה. הכוונה לאותו אדם ספציפי. זו ההצעה.

מה משרד הבריאות אומר?

זה באמת נושא מורכב ונמצא על שולחננו. יש פה עבודת מטה עצומה על השאלה של מה המשמעות של תעודת מחלים ובאיזה מצבים אפשר להשתמש בזה. זה נושא מורכב, מה המשמעות של תעודת החלמה. יש לנו השאלות לגבי הדבקה חוזרת, יש השאלות של איך אפשר לאכוף את זה ומה התשתית ההצגתית שבו אתה מראה שהחלמת או לא. יש הרבה מסביב. אנחנו בעיצומה של עבודת מטה בשאלה השאלה. אנחנו לא חושבים שעכשיו דרך זה צריך לתקן את החוק השני. זה בהחלט על שולחננו. הנושא שלנו עכשיו – עיר תיירותית. סגן השר הציג את עמדתנו העקרונית, לכן אנו חושבים שלא נכון עכשיו.

גם כאן אנחנו לא קובעים ולא מאלצים אלא אומרים: בתקנות ייקבעו.

יש פה משהו חדש, שהיושב-ראש התייחס באופן עקרוני לסוגיה, גם אודי וסגן השר התייחס.


(היו"ר יעקב אשר, 10:15)

שמעתי. לא הסכמתי עם מילה אחת של סגן השר בכל שלושת הנושאים. אתה אומר שיש הרבה שאלות. אנחנו הרבה זמן כבר עם השאלות. אנחנו מצפים ממשרד הבריאות, לא לומר שיש שאלות – אותן אנחנו שואלים. אנחנו רוצים תשובות.

ישב כאן במקום שלך לפני כחודש ומחצה פרופ' גרוטו. הוא אמר: אנחנו הקמנו צוות משימה לעניין. הוא עובד נהדר, באמת. חודש וחצי. זה לא משהו לעומתי, שמישהו בא להרוויח רווחים. הראיה הכי גדולה זה החוק הזה, שאתם מביאים פה, שבגלל שרציתם לתת פתרון מסוים, השתמשתם בכלי הזה. כלומר זה כלי. השאלה אם הולכים אתו רחוק מאוד, האם הולכים אתו חצי רחוק. הרי זה הכול ניהול סיכונים. כל התפקיד שלכם היום בהגדרת מצב החירום הזה, שאישרנו רק עכשיו את ההכרזה, הוא ניהול סיכון. זה המקצוע שלכם. לכן אני מצפה מכם לתשובות ולא לשאלות.

אנחנו גם לא קובעים להם מסמרות.

נכון. אנחנו אומרים שהדבר הזה יישקל בתקנות אצלכם כדבר אינדיבידואלי לחלוטין. הוא לא מתיר דברים באופן אוטומטי.

אתם מחייבים אותי לקבוע סייג. אולי אחרי שאשקול הכול, לא ארצה לקבוע?

אז איך אתה קובע אותו פה?

החלטתי נקודתית. יכול להיות שבאזור מוגבל לא ארצה לקבוע. פה אתה מחייב אותי לקבוע סייג.

אין לי בעיה, שתציעו הצעה לניסוח קצת אחר. מקובל. מה שאני כן חושב, וזו דעתנו - יש פה כלי. כמו שאנו יודעים להשתמש בזה בנושא טיסות, חזרה מחו"ל – אגב, הטריד אותי אתמול והיום עוד יותר, שאלה מחוץ – נסעו אנשים ליוון לנופש, כשהיתה ירוקה. עכשיו היא אדומה כבר. מה קורה כשהם חוזרים?

אסביר את המנגנון של המדינות האדומות הירוקות. בעיקרון פעם בשבועיים יש עדכון של הצו של המנכ"ל, חותם, שאומר מי אדום ומי ירוק. מתקיים דיון מקצועי לפני שהוא חותם על הצו. יש צוות שלם שעובר על נתוני המדינות, וממליץ. בגלל השינויים התכופים שיש עכשיו באירופה, העלינו את התדירות מפעם בשבועיים לפעם בשבוע. יוון עלתה עם דגל של אזהרה מאוד חמור. נראה בדיון הקרוב מה השמך המגמה. אם נראה מגמת החמרה – וההמלצה תמיד נכנסת לתוקף שבעה ימים אחרי כדי לתת אפשרות למי שטס, כמה ימים לחזור.

תרשה לי לא להבין את שיקול הדעת. לא אמרתי להשאיר אותו שם. השאלה אם הוא צריך בידוד, לא צריך? בסוף זה המדבק. לא המילה סייג.

נכון, אבל המחוקק החליט שפעם בשבוע לעדכן את הצו, ולאפשר שבעה ימים לחוזר. אפשר לשנות את זה. אני חושב שהיה בזה איזון.

אני עושה את חובתי האזרחית – לא רק כחבר ועדה - ממנה אותך שליח, להעלות את זה בפני מקבלי ההחלטיות - לפחות עם האחריות. יש פה משהו שמהירות התגובה תוך כדי זה, צריכה להיות חכמה. זה שנתנו לאנשים את האפשרות, זה מצוין.

העלינו את הפגישות מפעם לשבועיים לפעם בשבוע, כי אי אפשר כל יום לשגע אנשים.

את חובתי האזרחית עשיתי.

לגבי המחלים - אני חושב שאין אפשרות להשתמש בזה במקום אחר ולבטל את זה במקום שני לגמרי. אני גם לא רוצה לקבוע. אני לא יודע למה מפחידה אותו המילה סייג כל כך. יש פה יועצים משפטיים לכם וגם לנו שיכולים למצוא את ההגדרה האחרת. אני רוצה שזה יהיה חלק מהכלים שעומדים לרשות המדינה.

זה קיים.

לא קיים.

זה לא עניין ניסוחי אלא מהותי. ייקבעו סייגים – הוא חייב לקבוע סייגים. אם אני כותב: רשאי לקבוע סייגים – לא עשיתי בזה דבר, כי גם ככה הוא רשאי לקבוע סייגים, גם אם איני כותב. לכן במובן הזה אפשר ללכת על ניסוחי ביניים, בלי להיכנס למילים המפורשות: ייקבעו סייגים בהתאם לתקנות אלא אם וכו'. כלומר חזקה שתקבעו סייגים. אפשר לסטות ממנה. יש: רשאי לקבוע, שזה לא צריך לכתוב. זה ברור. יש: חייב לקבוע, ויש באמצע: תקבע אלא אם.

יש פה הוראה ספציפית; היא לא אמירה כללית.

אבל היא לא הוראה בלתי חוזרת.

אפשר לדון על זה.

גם לא כנוסח של רשאי. אני לא בטוחה שזה נכון.

אבל 6 ו-7 מתייחס רק לאזורים מוגבלים.

לא. אזור מוגבל זה 13ג.

משרד הבריאות, אתם מכירים אותי. יש לי סבלנות ואני לא כוחני. אני מנסה להיות הגיוני. אודי, אני מקבל את מה שאמרת. אנחנו נעביר נוסח. תנסו להגיע להסכמה בעניין הזה. אני חושב – תפסיקו להסתכל על זה כלעומתי - הוא דבר הגיוני, שאתם יכולים מחר להשתמש בו בהרבה דברים. נתתי דוגמה אתמול, שהיינו בסוגיה של מקומות עבודה שאינם מקבלים קהל. נאבקנו פה על חמישה אנשים, עד ארבעה אנשים. מה קורה במקומות שלא מקבלים קהל – זה שלך יש תעודה, זה לא אומר שאתה יכול לקבל קהל, והם ידביקו אחד את השני. אבל מה היה קורה לו שהממשלה היתה משתמשת בזה, ואומרת שאם מותר עד חמישה אנשים במקומות שלא מקבלים קהל למעט עובדים שש להם תעודת החלמה ולא מקבלים קהל אז הכול בסדר? זה יכול לעזור למשק, למוסדות חינוך, כשאתה בונה קפסולות ודברים מסוג זה. אני משאיר את זה לשיקול דעתכם. לא מחייב אתכם. רק אומר – הכלי הופך להיות. אם החשש שלך שאני מחייב אותך להשתמש בזה לכל דבר ועניין - נמצא את הנוסח. נגיע להבנה.

הם לא הסבירו מה זה אישור ההחלמה.

מי חתום עליו? מה המעמד שלו?

אישור ההחלמה מופיע גם בצו בריאות העם, צו בידוד בית. זה בהקשר של אדם שפטור מבידוד – במקרה שנערכת חקירה אפידמיולוגית ומתברר שמי שנחשף לחולה הוא אדם שכבר היה חולה. יש גם קביעה שהמנהל יקבע הוראות לגבי מתן אישור החלמה לאדם חולה שהחלים, כלומר בשני ההקשרים זה מופיע. זו ההסדרה.

זה אישור פורמלי?

זה אישור קופת חולים – אודי יוכל להרחיב.

מחר אתם רוצים שהאנשים האלה יגיעו למחסום ויציגו משהו. מה הם מחזיקים ביד?

מי שחלה עכשיו, אחרי 10 ימים ללא סימפטום, יכול לקבל מרופא קופת חולים אישור החלמה.

אני חושב שיש קופות חולים, שאפשר לקבל מסרון החלמה.

אז מי שחתום על זה, זה הרופא של קופת חולים?

כן, לפי הנחיות של ראש שירותי בריאות הציבור.

לפני כחודש וחצי, כשגרוטו אמר פה שהולכים לעשות את זה, דובר שהולכים לפתח כרטיס כדי למנוע זיופים של אנשים.

זו העבודה. היא לא הסתיימה אך נעשית.

מסרון בלי אישור חתימה אלקטרונית?

מתווכחים אתנו על הדבר המקצועי, ועל הדבר הזה, שאדם מסתובב עם פתק שאתה לא יודע מאיזה מכונת צילום הוא צילם את זה - זה כן יהיה בסדר.

מסרון אפשר לשלוח מכל מספר לכל מספר.

אחדד. נכון שאפשר לזייף כל דבר, אבל בסוף יש אצלנו עדכון ממוחש מי מוגדר מחלים ומי לא. זה עובר לממשלה. אם מישהו יציג למשטרה את המסרון הזה והם יסתכלו ברשימות שלהם, ויש להם הרשימות של כל המחלימים וכל החולים, ואתה רשום כמי שחולה ולא מחלים - הענישה היא חמורה. זה לא שאין פה גדר.

אז למה צריך אישור? שהמשטרה יבדקו.

עקרונית נכון, אבל אולי יש פער שהמשטרה לא עודכנה או טעות. אפשר לבדוק.

אני לא רוצה שכל אחד ייבדק במחסום, כדי לחסוך את הזמן וכו', אבל הגיע הזמן – וזה חלק מבקשת הוועדה בזמנו – שתמצאו לזה פורמט, שלאנשים יהיה אישור פלסטיק כזה או אחר, שהם נקראים נחלמים, או סרולוגיים לסרולוגיים, ושלום על ישראל. כמובן תמיד תהיה ביקורת. אחת לכמה זמן בודקים במחשב. זה דבר שיכולים לגמור אותו. זו בדיוק הסיבה שאני רוצה את זה בחוק, כדי שפעם אחת ולתמיד תסדרו את זה. זה הולך ללוות אותנו תקופה ארוכה. יש היום, לפי המספרים שראינו הבוקר, למעלה מ-320, עוד מעט יהיה 314, 315 אלף אנשים שעברו את זה.

זה עדיין 3% מהאוכלוסייה.

זה עדיין הרבה.

גם בעולם אנחנו לא יודעים לומר- - -

זו עמדה לא קוהרנטית. לפי זה, אפשר להיכנס לאילת - ואתם כבר מתבססים על זה. לא ברור לי – אתם אומרים: השוטר יכול לבדוק את זה. השאלה אם הנוהל שלכם, שהשוטר יבדוק את זה? האדם מציג את המסרון בכניסה לאילת. ההנחיה תהיה שהשוטר יבדוק את זה גם, או המסרון מספק? עד עכשיו זה היה תיאורטי אבל בחוק הזה, זה נהיה מעשי.

זה לא רק מחלים; זה גם מי שיש לו תוצאה של בדיקה שלילית וזה קיים גם לפני שעולים למטוס.

בדיקה שלילית זה משהו אחר.

התשובה שלכם: מכתב של הרופא מקופת חולים או הסמ"ס הזה מספיק לכם. מצוין. לי זה טוב.

המשטרה תבדוק מדי פעם, תדגום.

זה בדיוק מה שנקבע. יש אישור רופא ומעת לעת עושים בדיקות מדגמיות על-ידי המשטרה.

אני בעד, רוצה לרוץ עם זה הלאה. רק שאנחנו, הבלתי מקצועיים שיושבים פה, חושב שעם קצת עבודה יותר מהירה של הוועדה בסיעור המוחות הענק הזה, איך נותנים לאנשים את האישורים האלה וכו', יכלה למצוא כרטיס פלסטיק או משהו כזה. אבל זו המלצה. לא קשור חקיקה.

זה בלי הגבלה, נכון?

נכון. אבל העסק דינמי. צריך לזכור – יכול להיות שמחר יהיה כרטיס. יכול להיות שעוד חצי שנה יהיה לי מספיק מדע, ואומר: הכרטיס הזה תקף לשלושה חודשים. אני לא יודע מה יהיה.

אגב, זו היתה אחת ההצעות שלנו. הבלתי מקצועיים הציעו, כדי שזה לא יהיה כרטיס לכל החיים, הגנה מקורונה, תעשו את זה לשלושה ארבעה חודשים, ועם הזמן המחקרים ייתנו לנו יותר מידע.

אולי להחליף כל שלושה חודשים.

קשה להחליט?

ההחלטה תמיד קלה. בסוף מה המשמעויות.

כשתהיה החלטה, הביצוע יהיה יותר- - -

אני מציע, תנסו להגיע לנוסח שיהיה מוסכם – לא שהמילה סייג, תנסו למצוא איזו חלופה. שוב - יבוא יום – ולא יהיה רחוק – שתגידו לנו תודה על זה שדחפנו אתכם לעניין הזה, כי זה חלק מהפתרונות שנמצאים בארגז הכלים שלכם כממשלה. לא שלנו. הלאה. אם יהיה נוסח, הוא יוקרא.

לפי צו הבריאות, כמו שכתוב, זה מי שרופא קבע לגביו שהוא מחלים.

אנחנו עוברים לסעיף שעוסק בנושא של על אילו אזורים זה יחול והקריטריונים שאנו מציעים להוסיף פה.

דקה. בשם שר הבריאות, כהצעה – חשבתי את זה לעצמי, בסעיף הזה לפחות – לא דיברו אתי אישית, אבל כהצעה, איתן, אם אנו משאירים בחוק את המילים: העיר אילת או אזור עין בוקק וחמי זוהר או אזורים נוספים שתחליט עליהם הממשלה בקריטריונים האלה – שגם מצד אחד, השארנו את השמות של המקומות שנבחנו, ואזורים נוספים, שהממשלה יכולה – לא צריכה חקיקה מראש. חבל מאוד שיואב קיש בדו-שיח אפילו לא שמע את זה. אחר כך מתקשרים אליך להתקשר אליי.

למה אתה מחריג את אילת? ההצעה שלך, אדוני, היתה – רשאית הממשלה להכריז על אזור מסוים בישראל. מחר מכריזה על אילת ועין בוקק. למה אתה מזכיר אותם בחקיקה ראשית?

כי אנחנו מחפשים פשרה.

גם בתורה יש כלל ופרט, והפרט מלמד על הכלל.

מה היה הרציונל שלך בנוסח שכתבת, איתן, שהוא הנוסח המועדף? שלא נצטרך לפתוח חקיקה נוספת, אם תחליט הממשלה מחר שעיר אחרת גם יכולה להיות. אני רוצה שתבדקו את זה ושתביאו את הנוסח, אבל זה מה שנאמר לי על-ידי ראש העיר בשם שר הבריאות. אני מברך על זה.

שר הבריאות מוכן לנוסח זה?

כן.

הוא לא מוכן לנוסח הזה.

דיברתי לפני רבע שעה עם השר, והוא ביקש לא להסיר את השם אילת ואזור ים המלח, וביקש להוסיף שכל אזור נוסף שהממשלה תקבל החלטה.

כן. תבדקו את זה. אנחנו ועדה דינמית.

סליחה – שי סומך, משרד המשפטים. סגן השר קיש דיבר על כך שרוצים שבאילת ובים המלח יהיה פילוט. אפשר להציע שאפשרות ההרחבה תהיה אחרי תקופה מסוימת.

לא רוצה להיכנס לזה. הצעת השר מקובלת עליי. אני חושב שגם על חלק מחבריי.

עוד נקודה חשובה: בתוכנית ההדרגתית של הממשלה לפתיחת המשק – ואנו מסכימים, אניחושב, שצריכה להיות הדרגתית ואי–אפשר לפתוח הכול יחד – בתי המלון הוגדרו בשלב 4, מתוך שישה שלבים. היתה מוכנות של משרד הבריאות והממשלה לתת פה התייחסות לבעיה נקודתית וחמורה באמת של אילת ואזור ים המלח, אבל לא היתה כוונה להקדים את הנושא של בתי מלון כסקטור שלם משלב 4 לשלב 2. זה עלול להיות כך.

אנחנו לא רוצים שזה יהיה כך.

אני ממשיך את הקו של סגן השר – בשנייה שאני פותח את זה רחב – בתיאוריה לפחות, אי-אפשר לפתוח כל מקום – וזו הסכנה.

סכנה ללחצים? יש כדורים ללחצים.

זה גם עניין מקצועי.

אתה אומר ששלב 4 זה פתיחת בתי מלון, זו החלטה מינהלית של משרד הבריאות. ברמה החקיקתית, זה החלטה מינהלית של משרד הבריאות שהממשלה אימצה אותה. מחר היא יכולה בהחלטת קבינט להחליט שאפשר כבר בשלב 2. באותו רציונל אנחנו מדברים גם פה. אף אחד לא קובע שהמלונות ייפתחו בשלב 2. החוק לא מתכוון לזה. אבל אם אתם במשרד הבריאות, במשרד התיירות, בממשלה הקבינט מחליט על אזור חדש – החלטתם שהוא אי ירוק, ואתם רוצים לפתוח בית מלון, אתם עושים את זה או בהחלטת קבינט או לפי החוק הזה. זה נתון לכם באפשרות גם היום. לכן אנו פה רק עוזרים לכם. הלחץ של היום, שאתה מקבל על בתי המלון בשלב 4, הוא אותו לחץ שתקבל על אזור חדש. זה אותו לחץ. הם לוחצים היום וילחצו בעתיד. אין הבדל.

הטיעון של השר קיש הוא בתחום הפסיכולוגיה. לא בתחום החקיקה.

אני הבנתי שהשר אמר שנוכל תמיד לתקן את החוק, ואם אילת היא סוג של פילוט, ייתכן שבהמשך ייבחנו- - -

לא מה שנאמר לי, אבל בסדר. עזבו. השר לא אמר כלום. אנחנו נקריא.

אנחנו מציעים פה קריטריונים.

כמו שקבעתם את סעיף 4, אתם קובעים קריטריונים.

הקריטריונים נקבעו. המאפיינים של אילת גם מבחינה כלכלית תיירותית הם יוצאי דופן. גם מבחינה גיאוגרפית.

הכול כתוב בחוק. אם הממשלה תחליט שאין אזור כזה בארץ- -

אבל היא החליטה בשלב הזה שיש לה מאפיינים שמספיק מייחדים אותה בהשוואה לכל עיר אחרת.

אנחנו בגישה מרחיבה יותר, שאומרת שאנחנו רוצים לאפשר לממשלה שאת שיקול הדעת, ואם אתם תחליטו שאין עוד בשלב הזה של החיים עוד אזור בארץ שאפשר להכריז עליו כאזור ירוק, כאזור תיירות מוגבל, לא יהיה. זה הכול תלוי בידיכם. ממה החשש?

אני מבקש שבניסוח שלנו יהיה ברוח הדברים שנאמר לי על-ידי השר, יהיה רצון הוועדה או החלטת הוועדה. אם תחליטו שלא- -

הנוסח יישאר אילת וים המלח כפי שמדובר, והממשלה רשאית לפי שיקול דעתה – אני מניח, לאחר שתתייעץ עם גורמי המקצוע, להכריז על אזורים נוספים כן או לא.

זה לא הצעה שלך אלא של השר.

נכון.

לפי החוק, הממשלה לא חייבת לפתוח את ים המלח ואילת. רשאית ממילא. אז רשאית גם אזור אחר. היא תמיד רשאית.

זה רק לפתור בעיה אחת – לפתוח חוק בשביל זה.

אני חושב שהכול ברור. נבדוק את זה שוב וניתן תשובה.

אני מציע, שנמשיך, ובינתיים תכינו נוסח ברוח הדברים הללו. נקריא אותו ותיתנו לנו תשובה.

הנוסח יהיה חייב לכלול אמות מידה.

כן. אתה רוצה להקריא?

זה כתוב: לפי אמות המידה שקבעו.

גם הצעת החוק הממשלתית קבעה גם לגבי אילת וים המלח תנאים מוקדמים.

לא. הבחירה באילת וים המלח משקפת הבנה שיש משהו מיוחד בהם. הייחוד הזה לא משתקף בנוסח החוק. יש אחר כך עוד תנאים נוספים - לתנאים להכרזה, לא לבחירה. לכן אם רוצים אזורים –צריך להוסיף גם אמות מידה, שיבחינו בין כל הישובים בארץ לבין אותם אלה שעליהם הממשלה תוסמך בכלל להכריז. אי אפשר להכריז על כל מקום ככה סתם. יש תוספת.

סעיף 6, יש לך: הממשלה שוכנעה כי בשל מספר הכניסות לאזור יש אפשרות לנטר- - -

החוק בחר בשני אזורים. נקב בשמותיהם. הממשלה הגיעה להחלטה הזו אחרי שהיא בחנה מה מייחד את שני האזורים על פני אזורים אחרים. התנאים הנוספים, שאתם קוראים בהצעת החוק, לא משקפים את הייחוד שלהם אלא באים בנוסף לכך. לכן אם רוצים לאפשר להרחיב את היריעה, ולאפשר אזורים אחרים - צריך שהחוק גם יגדיר, לפי מה יוסיפו?

בוא נלך צעד אחד אחורה. ברור לגמרי, גם לפי פסיקה של בית המשפט ולפי הגישה של המשפט החוקתי הישראלי, הטבות צריכות להינתן בצורה שוויונית ולפי אמות מידה אחידות והוגנות ושוויוניות בין האזורים השונים. היו מקרים שגם נפסלה חקיקה בהקשר של הטבות מס שניתנה באופן נקודתי.

זה לא בדיוק הטבות, אבל כמובן אנו מחויבים לשוויון.

היה מקרה שנפסלו הטבות מס, ניתנו באופן נקודתי ולא לפי קריטריונים כלליים. פה יש הסדר שנותן הטבה, וגם מתיר מגבלות מסוימות, אבל גם נותן הטבה – רוצים ישובים שונים להיכנס למסגרת הזאת. זה גם הטבה למלונות באותו אזור.

צריך לכתוב אמות מידה בחוק. יש מחלוקת?

אני מבין שהבחירה באילת ובים המלח, לפי דברי ההסבר, כבר משקפת אמות מידה מסוימות. במקרה הזה הממשלה אמרה: אנחנו לא מכניסים את אמות המידה לחוק. אנחנו משתמשים באמות המידה כדי לקבוע אזורים. את תוצאת ההפעלה נכניס לחוק.

אתם באילת ובים המלח עשיתם את הפעולה הזו על בסיס אמות המידה האלה. אנחנו ניקח אותן אמות מידה, ונכניס אותן לחוק לגבי האזורים הנוספים.

רציתי לומר את זה.

אז אנחנו מסכימים.

אני צריך לפרט את זה או לומר לממשלה: אותן אמות מידה שהשתמשתם - תשתמשו גם פה?

לא צריך לפרט. כמו שלא ביקשנו מהם לפרט על אילת וים המלח.

ודאי שמה שכתוב פה היום ויכול לשמש כמצפן לעניין הזה, הוא בסדר. שאלתי אם לא צריך לפרט מעבר למה שלא פירטתם כשהחלטתם על אילת וים המלח.

אני חושב שצריך לפרט כי החוק היום נוקב בשמות. אם רוצים לתת סמכות לרשות מינהלית להוסיף עוד מקומות, צריך גם להבנות- - -

נשמע את ההצעה ונראה מה חסר.

נשנה קצת את הניסוח. לכן אני מקריא את המבנה. אחרי סעיף 12 לחוק העיקרי יבוא:

אחרי סעיף 12 לחוק העיקרי יבוא:
"סימן ב'1: אזור תיירות מיוחד – העיר אילת או אזור עין בוקק-חמי זוהר.

נתאים את זה.

הכרזה על אזור תיירות מיוחד. 12א. (א) בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה – ופה אנחנו מציעים להוסיף, בלי קשר לדיון עכשיו - וכשעומדות בתוקפן הגבלות האוסרות על פתיחת מיתקני אירוח, רשאית הממשלה להכריז על העיר אילת או על אזור עין בוקק-חמי זוהר או אזור מסוים בישראל- - -

אני מקווה שלא נגיע לזה, אבל אם חלילה אילת תהיה אזור מוגבל, אני יכול לסגור את בתי המלון.

ברור. כל התנאי של האי הירוק, שהוא ירוק, ירוק, ירוק.

זה מכוסה. אתה ואני לא משפטנים.

יש פה עולם הפוך. פעם ראשונה שאני מרגיש שהכנסת, הוועדה רוצה להעניק סמכויות רחבות ושיקול דעת נרחב לממשלה והממשלה אומרת: לא, אל תיתנו. בדרך כלל אנחנו רוצים לצמצם את שיקול הדעת. התהפכנו בדעות.

או אזור אחר בישראל – אחרי זה נתאים את הנוסח. אם התקיימו התנאים כמפורט להלן:

יש שלושה תנאים שהממשלה הכניסה כבר כתנאי להכרזה על אילת ועין בוקק: (1) רמת התחלואה בנגיף הקורונה באותו אזור ובסביבתו נמוכה באופן משמעותי – זו הצעת החוק הממשלתית - וכן נמוכה ביחס לרמת התחלואה הכללית בישראל – פה אנו רוצים להוסיף: לפי אמות מידה שייקבעו על ידי הממשלה ויפורסמו לציבור.

אני מציעה: לפי אמות מידה שיפורסמו לציבור. ברור שהם ייקבעו.

בסדר.

מי יקבע אותם?

משרד הבריאות.

למה לא הממשלה?

כי התנאי הראשון – יש גם בהמשך – רק לאחר שנשמעה עמדת שר הבריאות. לו יש המומחיות לומר אם התנאי מתקיים. אם רוצים השקיפות הזו, אין בעיה.

לפי אמות מידה שיפורסמו לציבור.

ומצב התחלואה הכללית בישראל מאפשר הכרזה על האזור כאזור תיירות מיוחד לפי עמדת משרד הבריאות;

(2) ניתן לערוך בדיקות קורונה מיידיות בהתאם להוראות סעיף 12ד(ב), בזמינות ובכמות הנדרשת;

(3) לא עומדות בתוקף תקנות כאמור בסעיף 7(א)(1) הקובעות הגבלות לעניין יציאה ממקום המגורים במדינה כולה.

זה התנאים לפי הצעת החוק הממשלתית לעניין אילת ועין בוקק. ברור שיחולו גם על כל אזור נוסף.

אנו מציעים, בהתאם למה שאנו מבינים, שזה הקריטריונים שהממשלה עצמה הפעילה כשהחליטה על אילת ועין בוקק, ונשנה את זה בנוסח, שלעניין האזור הנוסף התנאים שהוא יהיה צריך לעמוד בהם זה הפעילות הכלכלית של האזור מבוססת בעיקרה על פעילות תיירותית. דבר שני – הותרת מתקני האירוח והפעילות התיירותית באזור סגורים תגרום נזק חמור לפעילות הכלכלית באזור והתועלת בפתיחתם עולה על הנזק והפגיעה בזכויות שייגרמו בשל ההכרזה; הממשלה שוכנעה כי בשל מספר הכניסות לאזור ומיקומן יש אפשרות לנטר את כניסת האנשים אליו.

אנו מציעים את שלושת הקריטריונים האלה- -

אבל אנחנו לא יכולים לדעת מהן אמות המידה שלפיהן נקבעו אילת וים המלח. זה לא אלו אמות המידה. אמות המידה לא נמצאות פה במסמך. אני חושב שמה שגור אומר אינו מספיק כי יכול להיות שיש קריטריונים נוספים שאמרו שאילת וים המלח כן אפשר עכשיו, ואזורים אחרים – לכן אני לא חושב שצריך להכניס את כל אמות המידה אלא לכתוב בתחילת הסעיף כאן על אזור מסוים אחר בישראל שייקבע לפי אותן אמות מידה.

זו הסמכה רחבה בעיניי מדיי לממשלה. זה גם לא חידה. הממשלה יודעת על סמך מה היא בחרה את האזורים האלה.

אני מגביל.

לא. כל אזור שחושב שהוא עומד בקריטריונים האלה, ילך לבג"ץ. יגיד: לא נותנים לי אזור תיירות מיוחד.

יכול ללכת לבג"ץ גם היום.

לא, כי היום יש אמות מידה שלפיהן קבעו את אילת וים המלח.

גם היום הוא יכול ללכת לבג"ץ ולומר: אותן אמות מידה חלים גם עליי.

אי-אפשר להפוך את הסעיפים הבאים לאמות המידה.

בבקשה.

הקריטריונים שעליהם אנחנו מדברים הם כלכליים, שמדברים על היקף הפעילות התיירות מתוך הפעילות הכלכלית של האזור. כלומר אנו לא רוצים – גם בהנחה שתינתן אופציה, לפתוח אזורים אחרים - משרד התיירות מבקש שהקריטריונים שיעמדו הם קריטריונים תיירותיים כלכליים.

קריטריונים בריאותיים, עד כמה האזור מבודד. זה לא כתוב פה.

זה מופיע בהצעת החוק, בדברי הסבר.

מופיע בסעיף 6: הממשלה שוכנעה כי בשל מספר הכניסות לאזור ומיקומן יש אפשרות לנטר את כניסת האנשים אליו.

זאת ההצעה שלנו.

ניתן לאורך בדיקות קורונה מיידיות בהתאם להוראות סעיף – לפני שאנחנו מחוקקים, אנחנו צריכים תשובה ממשרד הבריאות - הם יכולים לעשות את זה?

הם אמרו אתמול שכן.

התשובה היא שכן. חשבנו להציע עוד תיקון, נזכיר את זה כשנגיע לסעיף הרלוונטי, אבל חשבנו על תיקון, שיאפשר, אם יש מחסור נקודתי של כמה ימים – שיודעים שעוד שבוע צריכות להגיע עוד בדיקות, כדי שזה לא יגרום לכך שההכרזה תתבטל, חשבנו להציע אפשרות שאפשר יהיה לעשות בדיקות לתושבים למי שמנוי ברשימה בכניסה לעיר, שהתוצאה תימסר להם כמה שיותר מהר לאחר כניסתם לעיר כדי שזה לא יהיה הדבר שיאיין. באופן עקרוני ברירת המחדל היא שיש בדיקות מיידיות מהירות.

אין בעיה לעשות את זה מחר בבוקר.

היא אומרת שאם תהיה בעיה - הם מבקשים. בבקשה.

אני רוצה לדבר על נושא בדיקות זמניות. אנו מדברים על זה שלושה חודשים. בינתיים אין בדיקות זמניות. אין משהו שאתם מאשרים. אני רוצה לבקש שזה לא יהיה גורם שמעכב את החוק, כדי שלא יהיה מצב שיגידו: יש לנו עוד שבוע להתארגן ועוד שבוע עוד התארגנות. נכון לעכשיו מדובר על בדיקת צופייה. כרגע היא עוד לא קיבלה את האישור הסופי. אולי תתקבל עוד יומיים, אולי עוד שבוע. אני לא יודע.

ברגע שהם אומרים שאין בעיה.

רק שזה לא יגרום לנו למצב שאומרים: לא יכולים להפעיל כי אין בדיקות זמינות.

אמרו לפרוטוקול שאין בעיה. נחה דעתנו.

אני רוצה לתקן את עצמי. כרגע שלחה לי העוזרת של שר הבריאות: עמדתנו לא השתנה – רק אילת וים המלח. זו ההצעה הממשלתית. אני עדיין מקבל את הצעת הפשרה, ואני חושב שנכונה. לתת נצנוץ לאילת וים המלח כי זה נבחן, ולתת אפשרות לבחון גם מקומות אחרים. הנוסח יהיה הנוסח של הוועדה בפשרה הזאת, וכנראה ללא הסכמת משרד הבריאות.

נזדקק לסיוע הממשלה בהקשר הזה, בשביל להבטיח שיהיה שוויון בין אילת וים המלח ובין אזורים אחרים, שככל שלושת הקריטריונים הנוספים שמנינו פה לא משקפים את הקריטריונים שהנחו אתכם כשקבעתם על אילת וים המלח – תקנו אותנו. ברור שהקריטריונים צריכים להיות אחידים. אתם יודעים מה הפעלתם. ושוב – כקריטריונים לשיקול דעת ויתוקנו.

למה לא לשקף אותם?

זה מה שאני אומר.

יש לנו עוד שאלות לגבי הדברים שהקראנו, בהצעת החוק הממשלתית. קודם כל, לגבי הנושא של בדיקות הקורונה המיידיות בזמינות הנדרשת – זה לא רק עניין של כמות; באיזו מידה זה לא יהיה צוואר בקבוק בכניסה לעיר? יש פה שאלה פרקטית.

מה זה עניין של החוק?

זה יכול להשפיע על הפגיעה בתושבי המקום. אם יש 100,000, ויש עמדה אחת, יעמדו שלוש שעות?

לגבי אילת וים המלח, לגבי הנתונים שראינו, לגבי הפריסה – אני חושבת שעניין הכמות תצטרך להיגזר גם מעניין התדירות שבה יתבקשו התושבים, ואז נוכל לתת תשובה.

נגיע לזה עוד מעט. מה הכוונה? הבדיקה לוקחת רבע שעה. נכון?

כן, ברגע שהגעת לבדיקה.

הבדיקה יכול לקחת בין רבע שעה לחצי שעה. יש אופרציה מסביב. סך כל ההמתנה תהיה יותר ארוכה – 45 דקות, שעה. קשה להאריך.

למה צריך להיכנס לזה?

משמעותי מאוד מבחינת הזכויות של התושבים.

כל הזמן אומרים: יש הטבה לתחום התיירות, מצד אחד. מצד שני, יש עיכובים ופגיעה בתושבים, שצריכים לעשות את הבדיקה. חלק מההבנה של מה מידת הפגיעה – זה יכול להשפיע כשנדבר אחר כך על התדירות, על איזה אוכלוסיות אתה מחריג וכן הלאה - זה מה התפוסה מבחינת הבדיקות. מה יש להם, מה אין להם. למשל, אולי צריך לכתוב לא רק בזמינות ובכמות נדרשת אלא גם במספר עמדות מספיק, שההמתנה לא תעלה על זמן מסוים. להבין מה הכוונה ומה היכולת בזה.

אתה צודק מיליון אחוז, השאלה – אם זה דבר שנאחז בחקיקה – אני לא בטוח. צריך לכתוב ברמה כוללת, בצורה המיטבית, המהירה ביותר.

אולי אתה צריך לקבוע רף, או רף לגבי התדירות. אני רוצה להבין עקרונית מה הכוונה.

האם נבדק היקף התנועה לתוך העיר והיציאה ממנה של תושבים? יש נתונים שבדקתם, כדי שלא יהיו עיכובים ברמה שפוגעת יותר מדי בתושבים.

עניין התדירות של הבדיקות לא נסגר אז קשה לנו לומר מבחינת נתונים. אני מניחה שבמועצה אזורית תמר הבעיה הזו קצת פחות קריטית.

תני לנסות לעזור, כי כולם רוצים שזה יתקדם. היום יש מאות רבות של אנשים אם לא אלפים שיוצאים מאילת, לאזור אילות, ושנכנסים לאילת. איל אמר שאחד התנאים המרכזיים, שיהיה עיכוב סביר – יש הבדל בין עיכוב של 40 דקות לשלוש שעות – חובה על כולנו לראות שזה יעמוד בתנאים, שזה יהיה סביר.

מול זה יש אופרציה של עיריית אילת, אבל יש אופרציה שמשרד הבריאות צריך להיות אמון על הטכניקה שזה עובד. אנחנו מדברים על משהו שצריך להיות עוד יומיים, שלושה. לכן מעבר לשאלות ששאל גור, ואני מתחבר לדברים שאמר איל, כולל דברים שמאיר – ראש עיר - צריך להיסגר, והעלינו קודם, שזה לא רק שיש הבדיקות אלא איך תהיה האופרציה במקום הזה – כי אם, למשל, עם כל הכוונות הטובות, יתעכבו שם שלושה אנשים – יש בעיה עם דבר החקיקה כפי שמנוסח.

ברשותכם, אנו גם נערכים – היות שהנקודות האלה חשובות, וצריך כלכליות לעסק ולווסת את התנועה, ואם כולם באים בין 12:00 ל-14:00 לאילת, אנו יודעים מה יקרה שם. זה יהיה חלק ממהלך הסברתי שנעשה גם כדי לעודד תנועה וגם כדי להתנהל נכון בתקופת קורונה.

(היו"ר איתן גינזבורג, 11:00)

מבחינת משרד הבריאות, מבחינתכם, אם מחר המתווה הזה מאושר, יש בדיקות, אפשר להתחיל בזה?

סגן השר היה פה ואמר את זה. משרד הביטחון אמר שרכש כמות נכבדת של בדיקות מהירות. אני מזכיר גם שהבדיקות הן עזרה ראשונה. אנחנו מציעים שאנשים יבואו עם בדיקות מוכנות מהבית. כמו שאתה נוסע לחו"ל וצריך לעבור בדיקה – זה המודל שאנחנו רוצים שיהיה: שאנשים יבואו עם בדיקות ולא יעשו את הבדיקות בכניסה לאילת ויפקקו את העיר. צריך לפני שעולים על המטוס לעבור בדיקה, לצורך העניין.

אם מדברים על הבדיקות, יש לי עוד הערה שאני חושב שמוסכמת על משרדי הממשלה: היתה כוונה שאם אין בדיקות, לא יעכבו את התושבים ושאר רשימת המוחרשים. תושבים – אני מתכוון לכל המוחרגים. יכולה להיות תקלה פתאום שאין בדיקות בארץ ואז יצטרכו לבטל את ההכרזה. זה אחד. אבל ייתכן שמשאית הבדיקות נתקעה עם פנצ'ר בירידות מדימונה, בעגה שלנו, וחמש שעות אין בדיקות. צריך שיהיה מובהר בחוק, כדי שלא נאלץ להפסיק את כל האופרציה לבטל את כל ההכרזה – זה לא הגיוני ולא סביר – יש לאפשר שאם יש עיכוב מסוים – יש להגדירו – התושבים והמוחרגים יוכלו בכל זאת להיכנס. משרד הבריאות הציע שאולי הם יוכלו להיכנס וייבדקו באילת, בדיקה שלא תעכב את הגעתם הביתה אבל בכל זאת תחייב בקרה. זה משהו שפספסנו בהצעה הממשלתית. לא מונע את המהלך הכולל, ועושה איזון בין התנועה החופשית לבריאות.

צריך להכניס את זה גם בסעיף של ביטול ההכרזה וגם בסעיף הכניסה.

ביטול הכרזה זה מהלך הרבה יותר כבד.

לומר שלא תבוטל הכרזה אלא אם יש בעיה.

שמעתי פה בניואנסים שאם מטוס לא מגיע לארץ או נגמרו בדיקות וכו', תבוטל הכרזה.

זה לא היה המוקד של האמירה שלי.

אבל נאמרה.

אם אין זמינות, יצטרכו לבטל את ההכרזה.

אם אין זמינות, אז אנשים לא ייכנסו.

אני לא מדבר על תיירים. רק על תושבים ורשימת המוחרגים, אנשים שנאלצים להיכנס לעיר. לא באו סתם ככה לבלות באילת. אותם אנשים, הנחת היסוד – שיכולים להיכנס. אנו מאזנים את כל האיזונים בכך שאנו מעכבים אותם לבדיקה. זה מוסכם. החוק כרגע לא מאפשר לאדם להיכנס אם הוא לא עובר את הבדיקה המהירה. יכול להיות שהוא רוצה לחזור לביתו ואין בדיקה מהירה. צריך לתת על זה מענה כדי שלא נצטרך להשמיט את כל ההכרזה. כרגע לא תהיה סמכות לאפשר לו להיכנס. נראה לי שאף אחד לא רוצה בכך. לכן צריך להוסיף אמירה שאם אין בדיקות זמינות – לא משנה מאיזו סיבה – המוחרגים, התושבים יוכלו להיכנס ולהוסיף – כפי שמשרד הבריאות אמר - אבל יצטרכו להיבדק באילת או לאחר מכן. זה מאזן. נשמור על הבריאות וגם לא נפרט בבת אחת את כל המהלך הכולל. אין לנו רצון לעשות את זה בגלל עיכוב מסוים.

אבל זה מטיל את האחריות עליהם לדאוג לבדיקה.

נכון, אבל נוצר מצב שהוא לא יוכל להיכנס לחזור הביתה. זו תקלה, ויש לתקן אותה.

אבל גם אנחנו אומרים שיש בעיה בתפעול הממשלה ואין בדיקות, וגם אנחנו מטילים את הנטל לחפש מקום שעושים בו בדיקה.

יש לו אחריות ללכת לקופת חולים או לדרייב אין שיהיה באילת ייבדק. יהיה לו זמן סביר. לא ארבע שעות.

בבקשה.

ראשית, יש עידוד של משרד הבריאות. גם זה היה בשיחה שקיימתי כעת עם השר – עידוד למקסימום בדיקות במדינת ישראל. אני חושב שאנחנו גורם ממריץ. עצם העובדה שמגיעים אנשים – ואני מאוד מקווה שיגיע בשבוע 20,000 או 30,000 בשבוע – הם יבואו כשנבדקו בבדיקות PCR עידוד, חינמיות. זה עכשיו דיברנו עם השר. לכן יש לעשות כל מאמץ שמקסימום אנשים מגיעים לאילת, אם זה בטיסה, ברכב, כביש 12, כביש 90 - שנבדקו ומגלים שהם שליליים.

דיברנו על שתי ורסיות לגבי הנושא של הבדיקות הזמניות. אנחנו מחריגים את ההחרגה של מה שהגדרנו אצלנו ברפרטואר האילתי החד יומיים. זה אותו תושב מועצה אזורית חבל אילות, זה נהג משאית שמספק סחורה למסעדה שאני מקווה שתיפתח או לבית מלון. מדובר בתושב אילת שעובד ביטבתה ורוצה להגיע. אנחנו חשבנו שחד יומיים יכולים לצאת ולהיכנס מבלי להיבדק למעט בדיקות סקר. מעת לעת לעשות בדיקות מדגמיות. זו היתה ההצעה שלנו כדי להקל, ואני גם לא רואה סיבה שזה לא יקרה. העיר אילת מאוד מעודדת בדיקות, ומשרד הבריאות יודעים – בכל יום אנו מקיימים הרבה בדיקות – אתמול קיימנו מעל 600, 700 בדיקות. קיימנו לעובדים הזרים בדיקות, לעובדי בתי המלון, מורים, גננות, ונמשיך לעשות זאת.

שאלת הבדיקות הזמניות לכשתהיינה – לגבי אותם אנשים שלא הגיעו עם בדיקות PCR, שנשב יחד עם רח"ל, לקבוע איך אנו קובעים את מנגנון החריגים אבל אסור שהנושא יהיה גורם מעכב, שהחוק, ששוב תכליתו – לתת חיים כלכליים נפשיים ובריאותיים לעיר אילת.

אם יש לכם נוסח – זו נקודה שגם אנחנו העלינו בשיח אתכם - נשמח שתעבירו לנו, ונשמח לשבת אתכם לנסח, לגבי מה שדובר. אם יש בעיה זמנית, שזה גם לא מבטל את המצב של התיירות המיוחד, וגם הם יכולים להיכנס. אני לא בטוח שמצב כזה יכול לחייב אותם לעשות בדיקה. בכל זאת אנחנו מדברים על אזור ירוק, וזה מצב חריג. זה להטיל עליהם נטל נוסף. אז אותם אנשים, במשך כמה השעות האלה, עליהם לא תהיה בדיקה כשיש ממילא, כפי שאמר ראש העיר, בדיקות סקר. אז יהיה פספוס על אוכלוסייה מאוד מצומצמת לפרק זמן מאוד מצומצם. ודאי צריך להסדיר את האפשרות שלהם להיכנס. אני לא בטוח שצריך להטיל עליהם את הנטל של לשלוח אותם בעצמם ללכת להיבדק.

אני לא בטוח שיש פה הרבה נטל, זה מישהו שיוצא ונכנס כל יום.

אם הוא לא?

זה האדם שאני רוצה שייבדק.

אנחנו מדברים על התקלה 1 ל- שאנחנו מקווים שלא תקרה, וכנראה שלא תקרה.

נדמה לי שבהצעת החוק כתוב שהממשלה רשאית לפטור אנשים מבדיקה.

כן. אני חושבת שמתאים למקם את זה שם – לא בקריטריונים הכלליים.

נכון, להחריג את זה מהביטול, כי כרגע זה תנאי להכרזה.

אנחנו לא מתייחסים לזה כמצב שבו הקריטריון לא מתקיים ונדרש לבטל.

תעבירו לנו נוסח.

לגבי שאלת הזמינות והכמות הנדרשת, השאלה אם מעבר לזה יש להוסיף תנאי מהותי לגבי זמן ההמתנה, לגבי העיכוב. כמבחן.

בחקיקה לא צריך לעשות דברים כאלה.

בהגדרה כתוב: בדיקות קורונה מיידיות, בזמינות, בכמות. גם כתוב בהמשך שתוצאות הבדיקה יימסרו לנבדק באופן מיידי.

בואו ננסה לפתור משהו עכשיו כי זה חלק מהפרוטוקול. בואו נפרוט את המילים שלנו לשפת המעשה. מגיעים 100 תושבי אילת, חוזרים ממקום העבודה ב-17:00. החוק נכון להיום – לא לגישתו של מאיר יצחק הלוי – מחייב אותם בדיקה. זה אומר שיש 100 אנשים שצריכים לעבור בדיקה, וכן יש שאלת הזמן הסביר, כי בסוף זה הבית שלהם. זה לא קשור לכל הדברים האחרים. כן צריך להבין מאתנו פה מהו אותו זמן סביר. בסוף אותו תושב אילת יודע שהוא חוזר מעיסוקיו לעיר. היום לפי החוק הוא חייב לעבור את הבדיקה המהירה. לכן זה משמעותי. איל אמר את זה. הזמן הסביר מהותי לסיפור. במקרה הטוב הבדיקה היא רבע שעה, תור, זה 40 דקות. זה זמן ארוך כל יום להיתקע. זה סיפור לאנשים שעושים את זה כל יום. יש לזה משמעות אמיתית לתושבי העיר.

אבל החוק לא קובע שכל מי שנכנס לעיר, עושה בדיקה. אם אתה נוסע כל יום לאילות הלוך וחזור, אתה לא עושה כל יום בדיקה.

כן עושה.

בסוף החוק מאפשר לאותם חריגים או אזרחים או תושבים תדירות. זה פעם אחת.

הבדיקה תקפה ל-48 שעות בכל מקרה.

אני בעד החוק הזה, אבל בואו נעשה אותו חוק ישים וחוקתי. אתם אומרים 48 שעות. צריך להיות ברור שתושב אילת או תושב האזור שנמצא בהחרגה, בהנחה שהוא חד יומי, עושה בדיקה פעם בארבעה ימים. הוא צריך תעודה מיוחדת לזה.

הממשלה רשאית לקבוע את זה בהכרזה. בכל מקרה, המינימום יהיה 48 שעות.

כשנוסעים לחו"ל, דורשים 72. למה פה 48?

חו"ל נקבע על-ידי המדינה הזרה. הלוגיקה אומרת איזון בין אני רוצה שיהיה כמה שיותר קרוב להגעה ליעד לבין יישום פרקטי.

שלושה ימים זה לא סביר? נסתכל בראייה של מספר בדיקות.

אני יכול לחיות עם 72 שעות. זה בעיקר על הסופ"שים.

בוא נסגור 72 שעות. זה גם פותר הרבה מהצרות לכניסה לעיר אילת. זה עושה שכל.

מקובל.

אנחנו מדברים רק לגבי התושבים.

גם התיירים.

אני מקבל את ה-72 שעות, אם כי בסוף זה איזונים. זה סביר.

לגבי התדירות, פעם בשלושה ימים כמשהו מינימלי. אולי אאפשר יותר. לא יותר מפעם בשלושה ימים. יש בדיקות שצריך פעם בשלושה ימים, יש שאוכל יותר אולי. זה תלוי ברגישות. לא יותר מפעם בשלושה ימים.

בסוף יש פה קטע פרוצדורלי. לא נטפל בו בחוק, אבל אם מפעילים אותו מחר או מחרתיים, זה אומר שהאנשים האלה באילת צריכים תעודות מיוחדות. אחרת הם לא יעמדו בזה. זה צריך להיות שלושה שרוולים. זה אופרציה של תיירות, בריאות, ביטחון פנים. ראש העיר הוא האופרטור של האירוע הזה. אם קובעים 72, זה גם מכתיב על האופרציה ועומד בתבחינים שקבעו משרד המשפטים לצורך העניין.

72 שעות זה שלושה ימים, אז אני לא חושבת שצריך להתייחס לתדירות.

אדם יודע שהוא הולך לעבודה כל יום. יום שלישי או רביעי צריך להיבדק. לכן הוא צריך לקבל תעודה מיוחדת.

אבל יש תעודת תושב אילת ותושב ערבה שיכול לפתור את העניין.

לא. הוא יכול לפתור תושב ערבה, לדעת שהוא יכול להיכנס, אבל לא להיבדק כי 72 שעות הוא כן צריך להיבדק.

אולי יהיו שני נתיבים – אחד לתושבי אילת ואחד לתיירים.

אני מציעה שלא נקבע מסמרות בעניין הזה בחוק – יכול להיות שזה יהיה אתנו עוד חצי שנה. יכול להיות שיהיו בדיקות שהן לאו דווקא מטוש. אודי דיבר על זה שלא נקבע תדירות גבוהה יותר.

72 מקובל עליך?

מקובל. אבל כעניין עקרוני- - -

72 עלה גם לגבי התיירים.

לגבי התיירים, הבנתי. הדבר השני, היא אומרת – כיוון שאני לא יודע מה יהיה בעוד חודש - בתיאוריה יכול להיות שתהיה לי בדיקת רוק עם תשובה תוך דקה. לא יודע מה יהיו ההתפתחויות הטכנולוגיות.

אני חושש מהחלטות הקבינט.

הטכנולוגיה לא תהיה בנסיגה.

לא נכון. אולי היא תהיה יותר מהירה אך פחות רגישה.

יש עניין של פגיעה בתושבים. גם מבחינת זמן המתנה וגם מבחינת אי הנעימות של הבדיקה.

אולי עוד חודש תהיה בדיקת רוק, לא מטוש. אתה יורק למשהו ומקבל תשובה על המקום. זה נמצא בפיתוח. אם התשובה תהיה תוך שתי דקות, זה לא כואב ולא פולשני, אבל הרגישות שלו תהיה יותר נמוכה, יכול להיות שאומר: אז ארצה בדיקה כל יום. אבל אז אולי האופרציה תהיה יותר פשוטה - תוך עשר דקות עיכוב תסיים.

מדובר על צפי שזה יקרה תוך חודש? כי אם לא, כן צריך לקבוע רף.

אני יודע שהנושא של רוק נמצא בפיתוח, וזה מתקדם.

החוק יכתיב את האופרציה.

השאלה אם זה חייב להיות בחקיקה ראשית, או את החלק הזה אפשר לשמור להחלטת הממשלה או לתקנות או למשהו שנביא אחר כך.

בוא ניתן לאופרציה לעבוד. שיגידו: התושבים של אילת כל 72 צריכים לעשות תעודת מעבר מיוחדת – אין לי עניין לעשות את זה. אני פוחד מהתהליך האלטרנטיבי, שלא יהיה כתוב.

זה יהיה כתוב בהכרזה.

גם את זה חוויתי פה בוועדה. אני לא גורם מקצועי. בסוף צריך להסתכל על הזכויות האזרחיות של תושבי אילת.

השיקולים צריכים להיות מקצועיים.

הכול נורא מקצועי פה. אני יודע את זה חודשים ארוכים. אחרי שאמרתי את זה- - -

זה ספציפית – התדירות תיקבע על-ידי אנשי משרד הבריאות.

איך אני מבטיח שתושב אילת לא יעבור התאמרות מיותרת – לא כי רוצים רע; רוצים טוב, אבל לא רואים את זכויות האזרח כפי שאני רואה אותן?

אולי משרד הבריאות יידע לומר מה האסמכתא שמקבלים מהבדיקה המהירה.

גם אם מישהו עשה בדיקת PCR רגילה, יכול להיות שהתדירות שתיקבע לגביו תהיה נמוכה יותר. שאם הוא עשה אותה, שבוע שלם הוא לא צריך לעשות, גם אם הוא נכנס ויוצא כל יום. זה אנחנו אומרים לגבי הבדיקות המהירות שאנחנו יודעים עליהן היום, שלגביהן התדירות תהיה – אנחנו יודעים להתייחס לבדיקות המהירות שיש היום.

שיהיה ברור שתושב אילת זה המסלול הכי מהיר שאפשר לעשות, הכי בטיחותי וצריך הכי פחות בדיקות.

אולי נכתוב שאם הבדיקה היא פולשנית, זה 72 שעות.

הבדיקה היא בכל מקרה פולשנית. המטוש הוא גם בבדיקות מהירות.

אמר ד"ר קלינר שיכול להיות שתהיה בדיקת רוק. לפחות נכתוב, ככל שמדובר בבדיקה פולשנית זה לא פחות מ-72 שעות.

קשה לחזות את המדע. יכול להיות שמחר תהיה לי בדיקה פולשנית אחרת.

שיהיה משהו שמשמר את החופש של האנשים, את זכותם הבסיסית.

נכתוב 72 שעות על בדיקות פולשניות. זה גם עניין של העיכוב. בדיקה פולשנית לוקחת קצת יותר זמן. זה משפיע על שני ההיבטים - גם על האי-נעימות של הבדיקה וגם על הזמן שמתבזבז. תכף נגיע לסעיף הרלוונטי.

חשוב שתדע – אין פה מסלול ירוק. אנשים עוברים בדיקה בכניסה, פעם ב-72 שעות.

תושב שעובד ביטבתה - חוזר הביתה, נבדק?

הכי הרבה שאפשר לבקש ממנו זה פעם ב-72 שעות לעשות בדיקה פולשנית. התקווה, שהממשלה תקבע בהכרזה שפעם בשבוע.

ביום חמישי כשהוא חוזר, הוא ייבדק, וכנראה שגם ביום ראשון ושוב באמצע השבוע.

הם יוצאים הרבה?

מאות אילתים עובדים במועצה אזורית חבל אילות. ניקח את הנהגים שנוסעים על הקו באופן קבוע – עשרות רבות. מה קורה עם חיילים שמשרתים ביחידות הצבאיות?

החוק מדבר על 72, אבל הממשלה תוכל לומר שפעם בשבוע. פה קובעים את המינימום.

המינימום יהיה 72 שעות.

מגיע אוטובוס מתל אביב. על האוטובוס הזה נמצאים 10 חיילים ו-25 תושבי אילת. הוא עומד במחסום. זו אופרציה.

בבקשה, אנחנו חייבים להתקדם.

12א (ב) הממשלה לא תכריז על אזור כאזור תיירות מיוחד – שינינו משהו בניסוח; המהות נשארה – אלא לאחר שקוימה התייעצות עם ראש הרשות המקומית באותו אזור; בטרם קבלת ההחלטה תיבחן עמדת ראש הרשות המקומית כאמור; הנימוקים בדברי ההסבר להצעת ההחלטה יכללו התייחסות לעמדה כאמור, ואם הוגשה העמדה בכתב – היא תצורף, להצעת ההחלטה.

זה פותח פתח לעוד רשויות?

לא. זה אומר שאם רוצים להכריז על אזור מיוחד, צריך דבר ראשון להתייעץ עם ראש הרשות. נראה לי הדבר הכי אלמנטרי.

למה אי אפשר להתלבש על הסעיף הזה?

לא היית פה. זה היה על השולחן. לתת לממשלה שיקול דעת נרחב להוסיף אזורים. יש ויכוח. משרד הבריאות מתעקש על אילת וים המלח, לא רצה לקבל את הסמכות הזו. אנחנו רוצים לדחוף אותה. כרגע בדילמה.

(ג) הממשלה לא תכריז על אזור תיירות מיוחד אלא לאחר שהובאו לפניה עמדות שר הבריאות ושר התיירות, וכן עמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות לעניין התקיימות מדדי התחלואה באותו אזור כאמור בסעיף קטן (א)(1), ולעניין האפשרות לערוך בדיקות קורונה כאמור בסעיף קטן (א)(2).

(ד) הכריזה הממשלה על אזור תיירות מיוחד, תודיע על כך לוועדת החוקה ולראש הרשות המקומית באותו אזור – אנו מציעים להוסיף: בצירוף פירוט ההגבלות וההקלות הנכללות בהכרזה, הנימוקים להן והתשתית העובדתית שעליה מבוססת ההחלטה, בסמוך ככל האפשר לאחר ההכרזה.

(ה) הכרזה על אזור תיירות מיוחד תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף במועד שייקבע בה ושלא יהיה מוקדם מ־24 שעות לאחר פרסומה.

(ו) הכרזה על אזור תיירות מיוחד תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה ושלא תעלה על 30 ימים, ורשאית הממשלה באישור ועדת החוקה – אנו מציעים להוסיף: להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת; והכול ובלבד שתקופת תוקפה של הכרזה לפי סעיף זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה; ההוראות החלות על הכרזה על אזור תיירות מיוחד יחולו גם על הארכת הכרזה כאמור בסעיף קטן זה.

לגבי סעיף (ב), מטבע הדברים לא נכריז על אזור מסוים בלי שראש הרשןת הביע את עמדתו. בסוף אם אין שיתוף פעולה, וזה לא על דעתו, קשה לראות איך האופרציה הזו תעבוד. דיברנו עכשיו על אופרציה שצריכה לכלול את משרד הבריאות, את משרד התיירות, משרד הבט"פ וכמובן השחקן המרכזי והמתכלל הוא הרשות.

בסעיף קטן (ג): הממשלה לא תכריז על אזור תיירות מיוחד אלא לאחר שהובאו לפניה עמדות שר הבריאות ושר התיירות, כי הם הגורמים הרלוונטיים, כי השיקולים להכריז על האזור זה איזונים בין שיקולים תיירותים, כלכליים ושיקולים בריאותיים.

וכן עמדת גורמי המקצוע לעניין התקיימות כל הדרישות הבריאותיות.

סעיף קטן (ד) - לא נראה לי שיש לנו התנגדות לתוספת הזו. רוצים שנביא להם את החלטת הממשלה.

כרגע אין הגבלות והקלות שנכללות בהכרזה.

אין כרגע הגבלות. יכולות להיות הקלות. כרגע הכול סגור חוץ מהבריכות וחדרי האוכל בבתי מלון. המילה הגבלות היא פחות רלוונטית. ההקלות.

שמאפשר לנו לפתוח את המסעדות.

אפשר את ההכרזה עצמה. פשוט – ננסח את זה - יעבירו לנו את ההכרזה עם התשתית העובדתית שעליה היא מבוססת.

אולי אפשר לסעיף הזה לדבר על הקלות גם בנושא של האטרקציות והמסביב.

זה לא הסעיף הרלוונטי.



(היו"ר יעקב אשר, 11:50)

נגיע לזה.

ננסח את זה, אבל בעיקרון היא תשלח את ההכרזה עם התשתית העובדתית שעליה היא מבוססת בסמוך ככל האפשר לאחר ההכרזה.

אתה מתכוון לרמות התחלואה או לדברי ההסבר?

כל מה שעמד בפני הממשלה.

מה שיהיה לכם באותו רגע.

אני רוצה לעשות הפסקה בדיון ולהעלות להצבעה את המיזוג של הצעות החוק, הצעת החוק הפרטית עם זו הממשלתית.

אתמול זה עמד בסימן שאלה.

וסימן השאלה הוכרע.

בהתאם לסעיף 84ד לתקנון הכנסת ועדה רשאית, באישור ועדת הכנסת, למזג העת חוק שהועברה אליה אחרי הקריאה הראשונה – שזו הצעת החוק הממשלתית - עם הצעת חוק אחת או יותר באותו נושא, שהובאה אליה אחרי הדיון המוקדם, שזו הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת גינזבורג וקבוצת חברי כנסת, ולהביאם כהצעת חוק אחת לקריאה השנייה והשלישית.

נאמר את שמות כולם: חברי הכנסת גינזבורג, מכלוף מיקי זוהר, מיקי חיימוביץ, משה ארבל, מתן כהנא, אלי אבידר, מאיר כהן וניצן הורוביץ. מי בעד המיזוג – ירים את ידו.

הצבעה

בעד המיזוג – פה אחד
המיזוג אושר.

פה אחד המיזוג אושר. יעבור לאישור ועדת הכנסת.

רציתם הסברים – סעיף קטן (ה) – ההכרזה תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף במועד שלא יהיה מוקדם מ-24 שעות לאחר פרסומם. מטבע הדברים צריכים זמן היערכות, מרגע שאתה מחליט לא לאפשר לתושבים, לצורך העניין, להיכנס אלא לאחר בדיקה, צריכים את ההיערכות לכל המנגנון הזה. הכרזהנ על אזור תיירות מיוחד לא תעלה על 30 יום ואפשר יהיה להאריך אותה כל פעם ל-30 יום. פה ביקשתם להוסיף: באישור ועדת החוקה.

העלינו את זה לדיון להכרעת הוועדה. אני מודה שיש פה נימוקים לכאן ולכאן, שההכרזה הראשונית על אזור תיירות עומדת ל-30 ימים תהיה, אני מניח, של קבינט הקורונה, ואז הממשלה יכולה להאריך כל פעם ב-30 יום. השאלה, אם מותירים את זה בידי הממשלה את ההארכות - או זה עובר בוועדה. כשיש אזור מוגבל, הממשלה יכולה להאריך כמה פעמים עד 21 ימים. באזור מוגבל הממשלה יכולה לקבוע 7 ימים ולהאריך כל פעם בחמישה ימים, עד 21. מעבר ל-21 היא צריכה לבוא לוועדת חוקה. פה התקופה הרבה יותר ארוכה – 30 יום, להאריך את ההכרזה על אזור כאזור תיירות מיוחד. האם צריך להגיע בהקשר זה לוועדה? יש פה הקלות ויש פה הגבלות.

אומר לכם מדוע כן – לדעתי. לא מהמקום - ואתם יודעים את דעתי שצריך לפתוח, אלא מהמקום של מידת הפגיעה שיש בתושבים בדברים האחרים שאנחנו מעלים פה כל הזמן, כי בסוף יש פה משהו בשיקולים כלכליים. אם הכול יהיה נהדר, נרים את היד, אבל יכול להיות שבדרך נקבל פה פניות מכל מיני סקטורים שיסתבר שטעינו בדרך שבה פעלנו, בדרך שבה הממשלה פעלה, וכן צריך להחזיק את המושכות במקום שהן צריכות להיות. כשמדברים על זכויות – זה הכנסת. לא מדבר על הזכויות הטובות אלא על הזכויות האלה – אנחנו מדברים על כניסת התושבים, וכמה זמן הם במחסום.

לי ברור שכל עוד חלק מהעניין הזה, זה גם הסכמה או בקשה של ראש העיר של אותה רשות, סביר להניח שאם באמת קרו תקלות כאלה גדולות, ראש העיר לא ירצה שזה יקרה אצלו.

יכול להיות שראש העיר כן ירצה אבל אנחנו לא רוצים, כי רמת הפגיעות – זה נורא תיאורטי, אבל במציאות התיאורטית שנמצאת היום, ראיתי שעושים הכול. אני רוצה שנהיה בשליטה.

אני חושב שזה מיותר. זה יותר מדי. אני לא חושב שאנחנו צריכים על כל הארכה לתת אישור ולעכב או לא.

למה לא?

כי אני חושב שלא צריך.

אתה אומר אחרי אתמול ששר המודיעין עלה לנמק את הארכת התקנות שהממשלה לא ספרה אותך ממטר והאריכה אחרי שאמרת: 27.

אל תגיד: שר המודיעין.

מרוב מודיעין הוא עולה לנמק תקנות.

נשמע את עמדת הממשלה.

אני מסכים עם היושב-ראש, כי כל האופרציה לא תיפתח אם ראש העיר או ראש המועצה לא יסכים. אם הדבר הזה לא יעבוד, אני מניח שיהיו לחצים על ראש העיר ולא ירצה להמשיך עם הדבר הזה יותר מוועדה כזו או אחרת.

הגבלה על זכויות צריכה להיות בבית הזה – לא בממשלה.

לעומת זאת, אם לא נאפשר את המנגנון היותר פשוט להאריך את זה, כי בסוף מי שנהנה מזה, כל הדבר הזה בא לעולם בגלל אותם אזורים- -

גם אני אוהב שיש לנו סמכויות, אבל אני חושב צעד אחד יותר מדי. זו דעתי. אם הממשלה מתנגדת, לא הייתי הולך עם זה לוויכוח. בבקשה.

מתוך החוויות שאני עובר בשעתיים האחרונות פה, והן מסעירות – אני במקרה הזה חלוק על דעתו של ידידי יואב. אני חושב שלפחות יהיה לנו מגרש אחד להיאבק בו ולא יותר מדי.

מצאת מגרש נוח.

ראש העיר, היה נשמע מתוך דבריך שאתה עובר פה חוויות לא נעימות.

לא. אתה מערער פעם שנייה בחיבה ובהערכה הענקית שיש לי כלפיך. זה לא שם. אתה יודע מה אני עובר הרי.

אנחנו נאבקם פה על הזכויות שלכם. תן לנו ונגיע לתחנת המוצא מהר מאוד, בעז"ה.

אני מאוד מעריך את כל עבודתך.

אם עמדת הממשלה היא שלא, אני לא הייתי מתווכח. בהסתייגויות אתם יכולים להכניס את זה.

אגב, עמדת הממשלה היא שהכול יישאר אצלי.

אמרתי: בנושא הזה.

אם אתה כבר זורם אתם.

הממשלה אפשרה 72 שעות במקום 48.

תן לי לחשוב איך להודות.

זה הישג של הוועדה.

התבלבלנו. אני לא נותנת להם שום טובת הנאה. זה התפקיד שלהם.

ביטול הכרזה על אזור תיירות מיוחד 12ב. (א) הממשלה או ועדת החוקה רשאיות לבטל את ההכרזה על אזור תיירות מיוחד.

(ב) חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה על אזור תיירות מיוחד, תבטל הממשלה את ההכרזה.

(ג) ביטול ההכרזה על אזור תיירות מיוחד יפורסם ברשומות בסמוך ככל האפשר לאחר קבלת ההחלטה, וייכנס לתוקף במועד שייקבע בהחלטה ושלא יהיה מוקדם משלושה ימים לאחר פרסומו ברשומות.

הביטול הזה הוא גם על ההארכה. יואב, כדי להרגיע אותך - יש לנו עדיין אפשרות לביטול בכל מקרה, גם בהארכה. אם יגיע לשולחננו פגיעה קשה בזכויות תושבים או משהו כזה, תמיד נוכל לעשות.

דיברנו על הנושא אם יש בעיית זמינות של הבדיקות המיידיות. השאלה אם זה לא משפיע על סעיף קטן (ב), כי כפי שניסחתם את זה, אנחנו נשב וננסה להוציא את זה מהתנאים ולהכניס את זה לרישא של הסעיף. כרגע זה מנוסח כתנאי. זה אומר שאם אין עכשיו בדיקות, בגלל המשאית שאיל דיבר עליה קודם, לכאורה הממשלה באותו רגע צריכה לבטל את ההכרזה.

אני חושב שאם נוריד, זה יוריד את המחויבויות של הממשלה בעניין הזה. אולי אפשר לעדן את זה טיפה. זה היה בסיס, זה חשוב.

ההתייחסות פה נבעה לעיקרון האפידמיולוגי. היתה הבנה אצלנו שכאשר מדובר בנקודת זמן ממש מצומצמת ממש של מחסור בבדיקות, לא לזה מדובר. אולי אם צריך להבהיר בנוסח – רשמנו לעצמנו.

לגבי הביטול, חובה לבטל כשהנסיבות לא מתקיימות. אגב, זה לא הנסיבות. יכול להיות שהתנאים לא מתקיימים. יש רשימת תנאים. זו הכוונה. לא הנסיבות מעבר לתנאים. זה יכול לבלבל.

זה הניסוח גם לגבי אזור מוגבל.

אזור מוגבל נכתב אז – יכול להיות שזה לא תואם.

ודבר שלישי – יש עניין התוקף. הפקיעה שלושה ימים לאחר פרסום הביטול באה להגן על מי שהסתמך על הכלכלה, וזה מוצדק וראוי. אם העילה לביטול היא לא שהחליטו שזה לא מסתדר אלא שאין בדיקות, באותם שלושה ימים צריך שוב לאפשר את הכניסה החופשית. שלא יהיה מצב שאין יותר בדיקות. גילו שהן לא אמינות, נאלצים לבטל את ההכרזה.

על זה דיברנו קודם. לדעתי זה צריך להיכנס ב-12ד, לגבי ההתניה של הכניסה בבדיקות מיידיות, צריך יהיה להכניס, אבל גם צריך להכניס פה הבהרה להכניס ל-ב בהקשר הזה. ברגע שאין בדיקות מיידיות, אפילו זה ליום - החובה שלכם לבטל.

אזכיר משהו שהצענו – אם זה לא משהו קרה מעכשיו לעכשיו, אפשר להחליף את זה בדרייב אין של בדיקות רגילות. הדבר הנוסף, ביקשנו שאם אין בכלל בדיקה – העלינו את הנושא, שכן תהיה דרישה להיבדק לאחר מכן, בפרק זמן סביר.

בלאו הכי עד שההכרזה תפקע זה שלושה ימים, אז אם היתה בעיית מחסור של מטוס שלא הגיע, עד שזה יפקע אפשר לבטל את ההכרזה. בלבול של הכרזות וביטולים - גם לא רצוי.

הכי רצוי בהקשר הזה להוסיף בסעיף (ב) הבהרה: למעט מחסור קצר מועד.

תנסחו את זה ביניכם. משרד המשפטים, שבו עם נציגי משרד הבריאות. נסחו את זה. אני מסכים לתת גמישות מסוימת, בכפוף למה שמשרד הבריאות מוכן לקחת על עצמו.

הפעלת מיתקני אירוח באזור תיירות מיוחד. 12ג. (א) הוכרז אזור תיירות מיוחד, תותר פתיחתם לקהל של מיתקני האירוח באותו אזור, למטרת לינה, וכן תותר הפעלת בריכת שחייה ובית אוכל הנמצאים בתחומם של מיתקני האירוח כאמור, לשימוש האורחים במיתקן, והכול בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות כאמור בסעיף 8.

אני מבקש להוסיף בית כנסת. שאפשר יהיה לפתוח גם אותו, לא רק את בריכת השחייה ובית האוכל.

בתי הכנסת פתוחים היום.

כרגע לפי החוק, נניח שהם לא היו סגורים – אסור היה בבית מלון. רוצה כבוד היושב-ראש- - -

אני כותב: בית תפילה.

אני רוצה שיבינו שכמו שיש חדר אוכל, יש גם אוכל נפשי.

תותר הפעלת בריכת שחייה, בית אוכל ובית תפילה הנמצאים בתחומם של מיתקני האירוח כאמור, לשימוש האורחים במיתקן, והכול בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות כאמור בסעיף 8.

(ב) המבקש להתארח במיתקן אירוח באזור תיירות מיוחד יציג בעת קבלתו לראשונה למיתקן האירוח, תוצאה שלילית בבדיקת קורונה אשר בוצעה במהלך 48 השעות שקדמו לקבלתו כאמור, או אישור החלמה.

(ג) מפעיל מיתקן אירוח באזור תיירות מיוחד לא יקבל אורח למיתקן האירוח, אלא אם כן הציג לפניו, בעת קבלתו לראשונה למיתקן האירוח, תוצאה שלילית בבדיקת קורונה או אישור החלמה, כאמור בסעיף קטן (ב).

נשנה לכל אורך את ה-48 שעות.

בסופו של יום כרגע הצעת החוק מדברת על כך שברגע שהוכרז על אזור כאזור תיירותי מיוחד, בתי המלון ייפתחו, ובמסגרתם הבריכות וחדרי האוכל בבתי המלון. שאר הדברים בבתי המלון לא ייפתחו – ג'ימבורי לילדים, לא ייפתחו אוטומטית.

מי שמבקש להתארח יצטרך להציג אותה בדיקה שבוצעה במהלך 72 השעות שקדמו לקבלתו, אישור החלמה. יש אחריות שהוטלה על מפעיל מתקן האירוח, בית המלון, שלא יקבל את האורח אלא אם כן הציג בפניו אותה בדיקה. למעשה אותו אורח עובר פעמיים בדיקות: פעם בכניסה לאזור, ופעם שנייה כשמגיע להתארח במלון עצמו.

מה זה אומר, מתקני אירוח? החדר שבו אתה ישן?

זה המלון עצמו.

אז כל הספא?

סגור.

אז למה לבוא לבית מלון?

לצלילות, לבריכות.

אם הם פתוחים ברגע זה בגלל התקנות, ודאי שיהיו פתוחים גם בבתי המלון, אבל בהנחה שהם סגורים, ברירת המחדל שייפתחו רק הבריכה, בית התפילה וחדר האוכל.

זוג, משפחה באים לבית מלון. הם באים למיטה ולאוכל?

ליבת האמירה שלנו. אני חושב, אולי בשונה מחבריי במשרד הבריאות, שרביצה בתוך בתי המלון יכולה להיות מדגרה של בלגאן. לכן אני חושב שצריך לפתוח מסעדות ולתת אטרקציות ומרכזי קניות. זו חוויית התייר - אחרת לא יבואו.

בואו נגיע לסעיף שלנו. לא הייתי נתקע בספא.

אם מדברים על בריכה, חדרי אוכל – ניתן את המרחבים החיצוניים שייצאו החוצה.

אטרקציות במלון. להיות בחדר ולא לצאת? לפחות הופעה בערב.

עוד נקודה שחשוב לומר – אותן בריכות או חדרי אוכל פתוחים וזמינים רק לאורחי המלון.

ברור.

לגבי הזמן, העליתם ל-72 שעות. מה קורה עם מי שעושה את הבדיקה ביום חמישי בבוקר? מה הפרוצדורה? מקבלים את התשובה במסרון לנייד?

כן.

רצינו להתייחס לנושא של הפעלה והגעה לאזורים הירוקים בתחבורה ציבורית, בעיקר לאילת. קודם כל, יש העניין של הנהגים. הדרישה שהם יבצעו בדיקה כל יום או פעמיים בשבוע היא לא לעניין. אנחנו מבקשים להוסיף את הנהגים לאותם המוחרגים בסעיף הרלוונטי שמחריג שוטרים, עובד סוציאלי וכו'.

רופאים, אחיות וקבוצות שיכולים להיכנס בחירום.

מה לגבי הנהגים?

נהגים הם ככל העובדים באזור. יש הסמכה לממשלה לקבוע בהכרזה תדירות גבוהה יותר. בכל מקרה, הם בחריגים, בעובדים באזור. יש להם אפשרות לעשות בדיקה מהירה בכניסה והיא תקפה ל-72 שעות לפחות.

זה יעכב את כל האוטובוס חצי שעה או יותר.

הנושא ייבחן. אם יש נתונים ייחודיים לגביהם שנכנסים רק לתחנה המרכזית ולפרק זמן קצר, ניתן לזה את הדעת שנקבע את התדירות, אבל הם נכללים בקטגוריה של אנשים שאפשר לקבוע לגביהם תדירות שונה.

ממילא בתקנות הקורונה בקשר לתחבורה הנהגים עושים בדיקות חום כל בוקר, וכל נהג שמתגלים אצלו סממנים חייב לדווח מייד למעביד ולא להגיע לעבודה. הדרישה פה מאוד מכבידה. הנהגים עובדים על הקו. הולכים לעכב אוטובוס של 50 ומשהו איש כדי שהנהג יבצע בדיקה בכניסה. זה לא הגיוני. למה חייל, סוהר, עובד רשות ארצית לכבאות, עובד סוציאלי וכו' כן, ונהג, שעושה את הקו לכיוון אילת, ומגיע לתחנה המרכזית ולא נכנס לאזור הירוק – אין פיזור נוסעים באזור הירוק בתחבורה הציבורית. למה הנהג צריך לעשות את הבדיקה הזאת ולמה כל האוטובוס צריך להתעכב?

הקבוצה הזאת שהוגדרה, שהיא תת-קבוצה של כל העובדים, זה אנשים שיש משהו חירומי בעבודה שלהם. יש אפשרות לחירום, ואז אתה לא רוצה לעכב אותם, גם לא בשביל בדיקה של חצי שעה או שעה, אם זה רופא, כבאי, שוטר, ולא כל פעם ישאל: למה אתה נכנס? זה איזון בין הצרכים. עם נהג אני לא רואה מצב שזה כניסה דחופה וחירום שלא יכול להתעכב עם האוטובוס שלו או בלי האוטובוס שלו חצי שעה או 40 דקות. זה ההבדל בין הרופא לכבאי.

העיכוב הזה משמעותו כנראה עיכוב של נסיעות נוספות.

אם הוא יודע שהוא על הקו הזה, הוא יכול לעשות בדיקה מראש. ובי"ת, הנהג בא במגע עם הרבה מאוד אנשים באוטובוס.

לכן חלות עליו במסגרת התקנות חובות של מדידת חום.

זה גם מוטל עלינו.

יש צדדים לכאן ולכאן. אני חושב שמאחר שאתם משרד ממשלתי מול המשרדים הממשלתיים האחרים, ברגע שאני מבין שאתם כן מוחרגים לצורך כך שאפשר לקבל החלטה אחרת לאותם נהגים, אני משאיר את זה לדו-שיח בין הממשלה. אני לא רוצה להחליט במחלוקת הזאת בין משרדי הממשלה. יש היגיון במה שאתם אומרים, והוא חייב לעמוד גם לנגד עיניכם, כי אם אנו רוצים שלא יהיו פקקים ותורים בכניסה לעיר – מצד שני, שמענו את הדברים, אנחנו מאירים את זה למשרד הבריאות. תבדקו ביניכם משרדי הממשלה, אם אתם רוצים לתקן את זה עד שיהיה לנו הנוסח המלא לקראת סוף הדיון.

עוד שאלה, ברשותך, לנושא הבדיקות של האנשים שנוסעים באוטובוס. מאחר שהנהגים שלנו, בכל הכבוד, אין להם סמכות והסמכה לבדוק בדיקות – יחד עם זאת, היינו מבקשים שכדי להמשיך מאותו רציונל של מניעת העיכוב והפקק של האוטובוס במחסום, להורות הוראה כללית שמחייבת את הנוסעים שעולים על האוטובוס לכיווון האזור הירוק או לכיוון אילת, להצטייד מראש בבדיקה.

אנשים שהם בגדר החריגים שנמצאים על האוטובוס, צריכה להיות להם האפשרות לעשות את הבדיקה.

ההוראה לגבי כלי הטיס הוא להציג. אני לא מבקש להציג כי אני לא יודע אם לנהג שלי יש הידע לבדוק אם מה שמוצג לו הוא באמת אותנטי, באמת נכון ומשקף באמת בדיקה שלילית. אבל כדי למנוע עיכובים במחסום, ככל שנוסעים יהיו מחויבים בחוק להצטייד מראש בתעודה שמצביעה שהם או מחלימים או עם בדיקה שלילית, זה בהחלט יזרז את הבדיקה במחסום. זה מאותו רציונל שאמרנו קודם, לא לעכב את הנוסעים זמן מיותר במחסום ולא לשנות את כל מתכונת ההפעלה של התחבורה הציבורית לאילת.

תודה, עופר.

אני חוזר למה שאמרתי בפשט ולא בדרש – כל מי שמגיע לאילת להתארח ולא משנה באיזו דרך - מחויב להראות שהוא נבדק, גם אם הגעת באוטובוס, במטוס או ברכבך הפרטי. אתה מחויב בבדיקה. אם אתה חד-יומי – כלומר תושב, חייל, משפחה גרעינית – אתה פטור מהבדיקה היום-יומית. יש ועדת חריגים עם רח"ל, משרד הבריאות והרשות המקומית - תקבע את מנגנון הבדיקה. אחת לתשבוע ימים לאותם אנשים שמגיעים החד-יומי, זה די והותר לטעמי מבחינת היכולת שלנו לשלוט בחוסנה הבריאותי של העיר אילת. עם זה אנו יודעים לחיות.

מה שמבדיל בין מה שאומר כבוד ראש העיר למה שאני אומר זה המועד והמקום. חובת הכניסה לאזור הירוק היא בהצגת תעודה.

הוא אומר שהיה רוצה, שהחובה על האזרח יהיה – כשעולה על האוטובוס, שיהיה לו את זה ביד.

כפי שאמר כבוד ראש העיר, בסוף כל מי שמגיע לאילת צריך שתהיה לו בדיקה 48 שעות. למה עשו לגבי הטיסות – לא בהכרח כל מי שנוחת בשדה התעופה, מגיע לאילת, אלא יש כאלה שמגיעים לאזורים אחרים ולא לאילת, אבל מי שמגיע לאילת, צריך לעבור. לכן כל נוסע באוטובוס, יש חוק – לא יוכל להיכנס לאילת אם הוכרזה אלא אם עבר את הבדיקה.

תודה.

עלתה פה הצעה לגבי התחנות המרכזיות, אוטובוסים, גם כדי לקצר הליכים, לעשות שם בדיקות מיידיות גם? זה משהו ששקלתם אותו?

אני לא בטוח שאני רוצה להקים כמה אופרציות. גם ככה זה סופר מסובך.

חנן גינת, חבל אילות.

תודה רבה על ההשתתפות בדיון. מספרים: 950 איש מחבל אילות וערבה תיכונה עובדים באילת. באים כל יום. זה החד-יומיים שמאיר דיבר עליהם, ו-700 איש מאילת עובדים בחבל אילות בערבה תיכונה. זה אנשים שנוסעים כל יום. פעם ב-72 שעות זה לא סביר לעשות בדיקה. לכן אני מבין את הצורך בבדיקה ובפיקוח על זה. אני חושב שצריך לומר פעם בשבוע או פעם בעשרה ימים. אנשים לא יעמדו בזה. יהיה בלגאן רציני, וחבל מאוד. אנחנו שומרים על עצמנו. חבל אילות ירוקים לגמרי. יש פה מאומת אחד לאורך מספר שבועות. אני מבקש שנאריך את פרק הזמן שעליו דיברתם לפחות לשבוע.

אני רוצה לחדד. לכל היותר פעם בשלושה ימים. זה תלוי טכנולוגיה. הבדיקות המהירות יש להם נטייה לרגישות יותר נמוכה. שם צריך אולי את הבדיקות כל שלושה ימים. יכול להיות שאם יעשו את ה-PCR - לא לחכות לבדיקה המהירה אלא ילכו לקופת חולים, יעשו את הבדיקה הרגילה, שהרגישות שלה טובה יותר - שם נוכל לתת יותר ימים – אני מניח שפעם בשבוע נשמע סביר, ב-PCR רגיל. זה מה שעושים בבתי אבות.

אני מציע לא להכביד בזה יותר מדי. שמענו את נציג משרד הבריאות. הם אמורים להפעיל שיקול דעת בעניין. נכון שלא תמיד אנחנו אוהבים לסמוך על זה, אבל אני רוצה להתקדם.

כרגע אנו מדברים על 72 שעות.

לכל היותר.

זה מוגזם. אתם נכנסים לפרטים – תשחררו, תתקדמו. תנו למשרד הבריאות להחליט.

הוא רצה 48 לפני שעה.

זה לא הגיוני. אנשים שעובדים בחבל אילות, שייתנו להם פעם בשבוע לעשות בדיקה. למה צריכים כל שלושה ימים?

זה בדיוק הדיון כרגע. כרגע זה 72 שעות. מה שאת אומרת, ואני חושב שגם הגיוני - היומיים שעובדים במסלול הזה צריכים שבוע. אני מסכים עם הרישא שאת אומרת, שאם נתחיל להתווכח על זה, מאחר שיש להם האפשרות לקבל החלטה אחרת – החוק לא מגביל אותם בעניין. אמר כאן כרגע אודי, שלמרות שהרבה פעמים אני לא מסכים אתו – אבל הוא לפחות עומד על דעתו – שבעצם יכול להיות שאם הזמינות של הבדיקות הקצרות, שהן פחות טובות, לא יהיו ויסתמכו על PCR, אולי עליהן יוכלו לדחות לשבעה ימים. לכן לא הייתי מתקן את זה כרגע וזורם קדימה.

אם החוק יוצא מחר, החוק אומר, ומשרד הבריאות אומר: 72 שעות.

גם יש לאודי אפשרות מחר בבוקר לקבל החלטה שאם זה PCR, זה שבוע. אבל זה לא יקרה מחר. תנו לזוז קדימה.

שייתנו לנו כמה שיותר מרחב זמן.

הערתך נרשמה לפרוטוקול.

ערן הוליס, משרד החינוך.

אני מבקש להביא לתשומת לב הוועדה את נושא החינוך המיוחד. יש לנו תלמידי חינוך מיוחד שמגיעים מהסביבה גם לאילת, גם למועצה אזורית תמר, יש גם עובדי הוראה שמגיעים. אנחנו מציעים לפטור – ודאי את התלמידים; גם את המורים. צריכים להגיע בזמן לבתי הספר. מדובר באילת על 25 עובדי הוראה, בחמישה תלמידים שמגיעים מהסביבה, ובמועצה אזורית תמר חמישה עובדי הוראה ושני תלמידים שמגיעים. יש גם לשקול לגבי נהגי הסעות, כי גם אם נפטור את התלמידים, אם הם יתעכבו במחסום כי הנהג צריך להיבדק – איך הם יגיעו בזמן לבית הספר? יש לשקול את זה.

יש בחוק הרשאה לפטור קבוצות מסוימות מבדיקות, אם אני זוכר נכון. זה ברמה העקרונית.

ספציפית, לגבי הקבוצות שצוינו פה - אני לא רואה סיבה לפטור את המורים או את נהגי ההסעות. לא חובה להיבדק דווקא בבדיקה המהירה ולהתעכב שעה במחסום. מי שרוצה להיבדק בקופת חולים ולהראות פעם בשבעה ימים שעשה את הבדיקה, לא יתעכב בכלל. הוא מראה את התשובה ונכנס. העיכוב הוא רק למי שבוחר לעשות את הבדיקה המהירה.

זה גם שומר על התלמידים ועל העיר. זה חלק מניהול הסיכונים שלנו. התלמידים – אני לא מכיר את האופי – אם יש מישהו שיש לו קושי לשתף פעולה – זה בהחלט יכול להיכנס לקבוצה של ההחרגות שלנו של הפטור מהבדיקה. זה נשקול כשנגיע לפרטים האלה. אנשים מבוגרים, בריאים שיכולים להיבדק – איני רואה סיבה שלא. יכולים לעשות פעם בשבעה ימים את ה-PCR ולהיכנס בלי שום מגבלה ועיכוב לעיר.

תודה.

אם המורים שלנו דואגים – בסבב אנחנו כל הזמן מקיימים בדיקות למורים. הם ייכנסו לפול. למה להכניסם למערכת נוספת?

אודי אומר: ברגע שיש בדיקת PCR, במשך כנראה עד שבעה ימים הוא לא מבקש דבר נוסף. הוא מראה את זה – הכול בסדר.

בסבבים שלנו אחת לשבועיים-שלושה המורה נבדק.

אז תעשה שהמורים שיוצאים מתוך העיר – קבוצה קטנה יחסית – יכולים גם להחליט שבועיים.

הדרישה לבדיקה פעם בשלושה ימים מאוד מכבידה על החד-יומיים. השאלה מבחינת המידתיות של ההסדר, זה משליך על זה ברמת הפגיעה בזכות - במיוחד בדיקה פולשנית לא נעימה. השאלה אם אפשר להאריך את התקופה או לכל הפחות, לקבוע את מה שאתה אומר, שאם הבדיקה היא PCR, לקבוע בחוק שזה יהיה שבעה ימים?

זה נורא טכני. 72 שעות מגדיר את הגג. אומר: אתה לא יכול יותר מ-72 שעות. זה בסדר. אם מישהו יגיד: 5 ימים, 9 ימים, ומחר יש טכנולוגיה אחרת – לא נראה לי נכון להיכנס לזה ברמה של חקיקה ראשית. עקרונית, נכון להיום נשמע לי הגיוני אחת לשבעה ימים. הגג שלי הוא שלושה ימים. מי שיתעקש לבצע את הבדיקה המהירה, פעם בשלושה ימים יתעכב לבצע אותו, כי רגישותה נמוכה יותר מה-PCR. אם אני רוצה לשמר את הרמה המקצועית ולמנוע סיכונים לעיר עצמה, זה הכלים שלי.

בשיח אתמול דובר על חמישה או ארבעה ימים, לא?

על הבדיקה המהירה? אני לא אמרתי כזה דבר. אם תהיה לי בדיקה יותר טובה שהיא מהירה – אשקול את זה. שלושה ימים זה הגג.

12ד. (א) לא ייכנס אדם לאזור תיירות מיוחד, אלא אם כן הציג, בנקודת הכניסה לאזור, תוצאה שלילית בבדיקת קורונה אשר בוצעה במהלך 72 השעות שקדמו לכניסתו לאזור, או אישור החלמה.

(ב) אדם שמתקיים בו תנאי מהתנאים המפורטים להלן, תינתן לו אפשרות לביצוע בדיקת קורונה עם כניסתו לאזור התיירות המיוחד, כאמור בסעיף קטן (א), בלא תשלום, במקום הסמוך לנקודת הכניסה לאזור האמור (בסעיף זה – עמדת הבדיקה), ותוצאות הבדיקה יימסרו לו באופן מיידי:

(1) הוא מתגורר באזור התיירות המיוחד או בסביבת האזור; לעניין זה, "סביבת האזור" – היישובים המנויים בהכרזה על אזור התיירות המיוחד, הנמצאים בסביבתו, ואשר תושביהם נסמכים על קבלת שירותים חיוניים או על רכישת מוצרים חיוניים, הניתנים באזור האמור;

(2) כניסתו לאזור התיירות המיוחד היא לאחת מהפעולות או המטרות שלהלן:
(א) קבלת טיפול רפואי – אנחנו מציעים להוריד את חיוני, או קבלת טיפול סוציאלי חיוני – שוב, מציעים להוריד חיוני - במסגרת רווחה כהגדרתה בסעיף 16(ב);

(ב) הליך משפטי שאותו אדם הוא צד לו, בעל מעמד בו או חייב להיות נוכח בו;

(ג) הלוויה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה;

הלוויה, ברית וחתונה של קרוב משפחה.

(ד) הגעה למקום עבודתו הנמצא באזור התיירות המיוחד;

(ה) העברה של ילדו שהוא קטין אל ההורה האחר החי בנפרד ממנו והמתגורר באזור התיירות המיוחד;

(ו) צורך חיוני אחר או צורך דחוף שאינו מאפשר ביצוע בדיקת קורונה עד המועד הנדרש לפי סעיף קטן (א), והכול באישור רשות החירום הלאומית או גורם ממשלתי אחר שהממשלה הסמיכה לעניין זה, שיינתן לפי נוהל שפורסם לציבור;

(ז) פעולה או מטרה אחרת שקבעה הממשלה בהכרזה על אזור התיירות המיוחד.

(ח) סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע; וגם: (ט) הגעה לפעילות בגופים, במוסדות או במסגרות או לפעילויות, לשירותים או לתכניות שהותרו בחוק זה או בתקנות לפיו.

זה שני חריגים שמופיעים בהקשרים אחרים בחוק.

בנוסף, דבר שלא הופיע פה והעלינו כבר בעבר – האם אפשר להכניס פה גם בני משפחה מדרגה ראשונה של תושבי האזור. אנו חושבים שגם בהקשר הזה יכול להיות מצב שבו למשך כמה חודשים יהיה אזור תיירות מיוחד. השאלה האם בן משפחה מדרגה ראשונה לא יוכל להיכנס במסגרת הזאת.

לא רק לברית.

לפני שניכנס לחריגים, נעשה את המעטפת. הסעיפים מדברים – מי שנכנס לאותו אזור שהוכרז כאזור תירותי מיוחד צריך להציג או לעבור בדיקה 72 שעות לפני. בגלל שבמסגרת האזור הזה אנו פוגעים גם בחופש התנועה של כל מיני גורמים שנחשבים חריגים, במסגרת הצעת החוק תעמוד לזכותם בדיקה מהירה ללא תשלום במקום הסמוך לנקודת הכניסה לאזור, ותוצאות הבדיקה יימסרו מיידית. כל החריגים שמנויים פה יזכו להטבה הזאת, כי אותם אנשים, תושבים, עובדים וכל מי שמופיע פה, בכל זאת לא יכולים להיכנס באופן חופשי, אז לפחות באנו באיזון להקל עליהם כפי שציינתי.

רציתי להתייחס להצעת הוועדה להוסיף כל מיני דברים. לגבי קבלת טיפול רפואי חיוני – אפשר לקבל. רוב הטיפולים הרפואיים - למשל, גם טיפול שהוא נטו אסתטי, גם יכול להיכנס להגדרת טיפול רפואי. הכוונה לטיפולים אבל זה לא קריטי. אפשר להוריד את "חיוני".

לגבי טיפול סוציאלי, כן חשוב לנו שתישאר המילה חיוני, כי זה מפנה להגדרה של מסגרת רווחה בחוק, שהיא מאוד רחבה. גם בתקופת הסגר, כשאפשר היה לצאת לצורך טיפול סוציאלי חיוני במסגרות רווחה, גם אז היה חשוב לנו להוסיף את המילה חיוני. בפועל רוב המסגרות של הרווחה פעלו כרגע, לא היתה בעיה.

העיר הכי קרובה להם היא אילת. מה שחיוני בתל אביב, לא חיוני לאילת. אי אפשר לעשות השוואה. יש הייחודיות לעיר הזאת, והיא צריכה לקבל. בסוף אל תשכחו מה אנו עושים פה – לטובת הכלכלה, ואני בעד, ולטובת לתת חיים לעיר הזאת – ואנחנו מאוד בעד – אנחנו בסוף עושים סגר על העיר ועל כל מי שחשוב. לכן צריכה להיות גמישות.

זו בדיוק הסיבה שיש הרשימה הזאת שכוללת את כל החריגים שלגביהם תיקבע תדירות שונה.

תסתכלו על המצב ועל האזור. אין לו לאן לנסוע.

ההפניה לסעיף 16ה היא הגדרה מאוד רחבה.

גם ככה באילת חסרים שירותים. אין שם הכול.

יש שם, למשל- - -

מה מפריע לכם אם זה כל טיפול סוציאלי? זה לא אומר שהם ייכנסו בלי בדיקה. זה רק אומר שהם ייכנסו אם הבדיקה מיידית וללא תשלום. הרי מדובר פה בסוף- -

השיקול פה הוא כלכי או רפואי?

בסדר.

אז כולל כל התיקונים. בבקשה.

אומר למה רשימת החריגים הזאת נמצאת. מרבית האנשים יכולים להגיע אם יש להם בדיקה שעשו תוך 72 השעות האחרונות. ברשימה הזאת מופיעים האנשים או שמשתמשים בדרך שגרה בשירותי העיר, שתהיה עיר תיירות מיוחדת, כולל הישובים שמסביב – זה סעיף כשלעצמו – אותם תושבי העיר ומסביב הם קטגוריה אחת.

שגרה – הבנו.

בנוסף, הוספנו עוד סיבות – שאנשים חייבים להגיע באופן דחוף. לכן זה לא מאפשר לעשות את הבדיקה של ה-72 שעות ולעשות את הבדיקה השגרתית שמחכים 24 או 30 שעות עד שמגיעות תוצאות, או מקרים שבהם יש זכות מיוחדת להגיע – למשל, הליך משפטי. לכן חששנו שאם הבדיקות יהיו בעלות מסוימת, לא נרצה שאותם אנשים יצטרכו לשלם עבור הבדיקה. לכן כן הוספנו הלוויה, כי לצערנו לא יודעים לפני. לעומת זאת, ברית, יודעים בדרך כלל שמונה ימים לפני, וחתונה יודעים עוד יותר.

ה-PCR הרגיל עולה כסף?

נכון להיום כל מי שרוצה להיבדק, יכול להיבדק בחינם.

אני מדבר על הזכויות של תושבי העיר. הזמנתי לחתונה 20 איש באילת. אתה אומר לי שיכול להיות שיצטרכו לשלם כסף לחתונה, בניגוד לכל תושב אחר במדינת ישראל. כן, זה יעלה כסף.

זה לא כזה קריטי, בטח לא רפואי.

זה משאב שיבוא על חשבון תושבי אילת.

כל אדם נורמלי שצריך להגיע – אם סבתא רוצה להגיע לחתונה של הנכד שלה או לברית של הנכד שלה, הוא לא צריך לחשוב כל תושב אילת שהוא צריך לממן לה גם את כרטיס הטיסה, גם את הבדיקה וגם עוד כמה דברים.

שנית, כנסו להיכגיון של בני אדם. רובם יעשו את ה-PCR קודם כי אף אחד לא רוצה להגיע למקום ולהיתקע. אני אומר את זה ככה להשאיר את זה פתוח, כי בסוף זה שגרת החיים, שבה אנו לא רוצים. גם ברית זה שגרת חיים. גם חתונה יכולה להיות שגרת חיים. מאחורי חתונה עומדים אנשים – סבתא שרוצה לראות את הנכד שלה מתחת לחופה. למה לשגע אותם?

אין מניעה משפטית. רצינו להבהיר את הרציונל.

אם אפשר להתייחס לחריג האחרון – אין לי הערות לקודם - הוא מאוד כללי, רחב ועמום. לא ברור למה הכוונה. זה מאוד רחב. בדרך כלל התקנות מגבילות פעילויות. לא מתירות אותן.

בסדר. נשאיר רק את (ח).

כדאי להשאיר גם סעיף סל נוסף. בניגוד לתקנות של סגר, פה זה מצב הפוך.

יש סעיף סל.

אני חוזר לתושבים. תשכחו מהתיירות רגע. יש אנשים שלא עוסקים בתיירות, והם צריכים להרגיש שהם חיים במקום נורמלי ושפוי. כדי לאפשר את חיי העיר, נכון שצריכים לעשות בדיקות. תנו את סעיף הסל הזה, את האפשרות לשר הבריאות, לראש העיר, לא הממשלה, שבמקרים האלה – אין את זה בתקנות, סעיף שנותן שפיל. הרי מדובר פה על האפשרות להיכנס לעיר. העיר הזאת היא בסגר כלפי תושבים.

יש גם סעיף קטן (ו) שמדבר על צורך חיוני.

לא חיוני. צורך אנושי. כנסו לנעליהם של תושבי העיר.

מי אתה רוצה שיחליט על זה, מה אנושי ומה לא?

מצדי, ראש העיר, שר הבריאות. לא הממשלה. תנו שפיל. משהו.

עלה רעיון שיהיה ועדת חריגים שמורכב מהרשות המקומית, מרח"ל – זה לא רעיון שלי, ואני בעד. אני חושב שנכון שזה יקרה, יחד עם גורמי הבריאות, ונוכל לטפל בהיבטים האלה.

אני בעד. מי נגד?

סעיף (ח) נכנס בסעיף (ו). מה שסעיף (ו) נותן – כן אתה צריך לפנות למישהו שנותן לך את האישור הזה. אחרת סיוע לאדם שיש לו קושי ומצוקה זה מאוד רחב.

מה נגיד לאדם עם הקושי והמצוקה?

הוא פונה לרשויות החירום.

כל הרעיון זה המיידיות.

אחרת מאבדים את היכולת לאכוף.

אתם הבנת את הצורך של אנשים שיעזרו להם בקושי ובמצוקה. גם בתקופה הקשה ביותר פתחתם בתקנות אופציה שאנשים יבואו לבני המשפחה שלהם שזקוקים לעזרה. את אומרת: לא ניתן את החריג הזה לאילת?

לא. אני אומרת שזה מופיע בנוסח, בסעיף (ו).

כל אדם יכול לטעון שהוא מסייע לאדם שיש לו קושי או מצוקה, ולך תוכיח אחרת. כל התיירים יכולים להיכנס בסעיף הזה.

בתקופה של סגר היה אישור. היינו כאן, זה נמצא בתקנות. זה העתק הדבק מתוקפת של סגר.

רח"ל שגם תנחה, נותנים את זה בצורה די נדיבה.

למה בתקופת הסגר הקשה ביותר שידענו זה היה בסדר מבחינתכם שיהיה סעיף נפרד, ופה לא?

כי דובר על עניין אחר – איסור יציאה ממקום המגורים. לא נגיד שכל פעם שהוא יוצא מהבית ישלח פרס לרח"ל ויקבל אישור לצאת מהבית. פה זה עניין אחר לגמרי. כניסה לעיר – יכולה להיות תדירות שונה, יכול להיות עם פטור או יכול להיות עם בדיקה מיידית שבאה על חשבון התושב, ואנחנו לא רוצים שכל אדם שיבוא- - -

כמה את חושבת שישתמשו בזה?

זה לא תל אביב רמת גן. אתם עולים על כביש הערבה – נכנסתם לעולם אחר. אילת נמצאת בסגר חיובי לטובתה. אני בעד. תנו את השפיל בסוף. משרד הבריאות, הרופא המחוזי. משהו.

מה חסר לך בסעיף (ו)?

אם לא דחוף ולא חיוני, אדם יכול לעשות בדיקת PCR ושלום על ישראל.

מדובר על כסף?

מהו צורך חיוני?

כל היתרון פה הוא במיידיות. השאלה, גם אם מכניסים את זה להגדרה, אם זה מספיק מהיר. סבתא שלי מתגוררת באילת, ואני רוצה לבוא לעזור לה כי שברה את הרגל. אני צריך לקבל אישור מרח"ל, אז אני יכול לעשות PCR.

אנחנו שוקלים אפשרות שהאישור לא יהיה של רח"ל אלא ברשות המקומית בהנחיות של רח"ל או פיקוח כזה. הפנייה לא תהיה לרח"ל. הכוונה כן תהיה לצורך חיוני או דחוף.

גם ככה כל האופרציה- - -

אנחנו מבינים את זה.

אנחנו ממליצים לכם ללכת בכיוון הזה.

זה נשקל.

מכניסים את זה ל-(ו)?

שהאישור לא ייכנס דרך רח"ל אלא על-ידי חמ"ל.

שזה ייכנס כאחת הנסיבות.

אבל שדורש אישור מראש.

נשב על זה אתם. יכול להיות שאם זה קרוב משפחה, להראות שזה קרוב משפחה, לא כל אדם, ואז אפשר לעשות את זה גם בלי אישור.

השוטר במחסום ישלח את זה לרשות שתבדוק את זה. מישהו יצטרך לבדוק את זה. זה פחות לעכב אחר כך במחסום את כל הבקשות מהסוג הזה.

בלי קשר ל-(ח) - מה לגבי לאפשר לבן משפחה מדרגה ראשונה להיכנס – מקובל? זה מופיע בשאלות שלנו. שיהיה חריג ליהנות מהבדיקות המיידות והחינמיות – קרוב משפחה מדרגה ראשונה שהוא תושב אילת.

אם זה צורך חיוני או סיוע- - -

אם הבן שלי רוצה לבקר אותי, מה הוא צריך לעשות?

יש פה תושב שרוצה להמשיך לקיים את שגרת חייו. אנחנו מבינים את הצורך הכלכלי, אבל יש פה גם הזכויות של התושבים המקומיים.

לא מונעים מהם.

אם זו אשה מבוגרת שצריכה לעשות את הבדיקה - לא על כל חבר. על קרוב משפחה מדרגה ראשונה.

אם זה ביקור מתוכנן מראש – גש לקופת חולים, תיבדק ותעשה את זה. אם עניין חיוני – דחוף. אם זה לא מתוכנן, ואני חייב להגיע- - -

אתה שוב מתעלם מהעובדה שאין לך הגדרה ברורה למהו חיוני ודחוף.

הוא מדבר על שגרת חיים.

הוא רוצה להיכנס להגדרה הזאת, ואני אומרת לך שהביקור של קרוב המשפחה שלי מהדרגה הראשונה הוא לא דחוף אבל נחוץ לי. ואני תושבת העיר.

הוא יכול להיכנס.

אבל זה סרבול מאוד גדול. בסוף משך חודשים - ואין פה סיכון בריאותי. הוא ייבדק בכל מקרה. בסוף יש פה תושבים שיש להם זכויות ורוצים לקיים שגרת חיים. למה אי-אפשר להקל?

זה לא מדויק, כי בדיקה מהירה לא רגישה כמו ה-PCR, אז כבר שכאני שולח אותו לבדיקה מהירה, אני מוריד רמה של רגישות. אם זה היה אותו דבר, הייתי מסכים אתך. אם זה מתוכנן מראש, גש תיבדק.

ה-PCR תמיד יהיה חינם?

לא יכול לומר תמיד. בטווח הקרוב לפחות.

כל עוד ירצו לעודד בדיקות במדינה.

כל עוד יש לנו השפע היחסי של הבדיקות ורמת התחלואה – לא רואה סיבה שלא.

היום לא צריך הפניה.

שום דבר.

היושב-ראש, משפחה גרעינית – תקלו על תושבי אילת. אנחנו רחוקים מהמשפחות שלנו. דיברנו על זה כמה פעמים. גם הם לוקחים את האחריות על עצמם. תאפשרו לנו.

מדברים על בדיקות החינם, על המיידי נדבר. נציג משרד הבריאות אומר: אם יש משפחה – אם זה לא דחוף, הם עושים בדיקה.

אם רוצים לבקר באופן ספונטני את הסבתא, צריכים? אנחנו בעצר? מה ההיגיון בזה? יש כאן מאות סבתות וסבים שרוצים שהנכדים שלהם יבקרו אותם. הם צריכים להיות בעונש משום שהם גרים באילת? גם ככה אנחנו רחוקים. ואני לוקח בחשבון שאנשים מבינים שלא יגרמו לחולי, בכך שכל אחד ייקח את האחריות על עצמו.

להיבדק הם יצטרכו.

אבל שלא יכבידו בכסף ולא במנגנונים בירוקרטיים. שייכנסו כמו שנכנסים כולם.

יש פה בקשה של יושב-ראש העיר שאומר: משפחה גרעינית – ויש גם היגיון משפטי בסיפור הזה - בסוף אי-אפשר לתת עול על התושבים האלה. גם בשם זה שכולנו רוצים לעזור לעיר. בסוף צריך למצוא פה איזון.

אני מבין. יותר נוח להתעכב שעה בכניסה לעיר, ויכול להיות שתצא חיובי וכל הנסיעה תהיה לשווא.

איך החיובי חוזר הביתה?

עם האוטו שהגיע. עושה אחורה פנה. יש חקירה, אבל זה כבר סיפור אחר. אני אישית הייתי מעדיף להיבדק מראש, לדעת שאני נקי ולהגיע לאילת בשקט. אם זה חיוני דחוף – אתה מגיע ונבדק. אני לא בטוח שזה האינטרס של אותו בן משפחה.

נמצא פה ראש העיר. זה הבקשה שלו.

קרובי המשפחה שלהם לא בהכרח גרים בערים ירוקות.

לא אומרים לוותר על בדיקה. על אומרים על אופן- - -

הם אומרים שעדיף להם שיהיה PCR א' בגלל שזה יותר אמין. זה אחת. שתיים, הם לא רוצים לבזבז מלאים של הבדיקות הקצרות.

אז מה היתרון של תושב אילת?

יש פה איזון אינטרסים – מצד אחד, העיר שלו לא מתמוטטת כלכלית והשכנים שלו לא יהיו מובטלים, אבל יכול להיות שאותו אדם שגר באילת, ויש לו אולם שמחות בבאר שבע, והוא לא עובד כמה חודשים טובים ולא מרוויח כסף, גם סובל מזה, גם כל הפתיחה שקרתה לו בעיר לא עשתה לו דבר ברמה האישית, וגם סבתא שלו צריכה לבוא להיבדק לפני שהיא באה לבקר. אנחנו לא יודעים לרדת לרזולוציות האלה עד הסוף.

הייתי מציע שהעירייה תרכוש כמה אלפי בדיקות כאלה.

בינתיים העירייה לא מקבלת 70% מארנונה כי אין לאנשים מה לשלם.

איתן יצחק, בבקשה, סגן ראש רח"ל.

צהריים טובים. האמירה שלך אתמול, חבר הכנסת יעקב אשר, שאמרת שרח"ל בורחת מאחריות – רח"ל עוסקת ללא הפסקה בהרבה פעילויות, גם בתוך זה ריכוז הדיון הזה, עם כל הגופים, לתאם אותם כדי לדבר בשפה משותפת, בין היתר על צורך חיוני אחר.

לגבי מה זה צורך חיוני אחר, כי אנחנו עוסקים היום באזורים מוגבלים בסוגיה שנקראת צורך חיוני אחר. הכול כתוב בהצעת החוק, בהתאם לנושא, בהקבלה לאזורים מוגבלים. הנושא הזה מביא לפתחנו היום במג'ד אל-שאמס וב- - - ולפני כן בבני ברק ובמקומות אחרים שהפעלנו אלפי פניות מדי יום של נושאים הכי טכניים שאתה יכול להעלות על הדעת – בין היתר, אנשים שלא מבינים את החוק, לא מבינים מה לעשות. מחפשים מפלט למי לפנות, ובסוף הכול מגיע. יש לנו הפעלה של 24/7 של מערכת אנושית, שכל הזמן עונה לפניות. בסופו של דבר רח"ל כגוף אסטרטגי, שאנו רוצים לבנות עצמנו כמטה לאומי שמסייע למשרד הבריאות, מסייע לכולם לנהל את הקורונה – אנחנו משקיעים לא מעט אנשים בפתרונות של בעיות. לכן כשאני מסתכל היום על הנושא של אזורים ירוקים - פנינו אתמול גם למשרד הבריאות, גם למשרד המשפטים, למשרד התיירות לבקש לקחת את רח"ל רגע אחד ולחשוב שוב אם זה התפקיד שלנו בהקשר לאילת.

אני חושב שאנחנו לא רוצים לברוח מאחריות, רוצים לסייע, אבל אם רוצים לשנות בטרמינולוגיה, נוכל להנחות, לתת פיקוח, אבל ללוות את האירוע הזה עם חמ"ל ושוב להשקיע אנשים במטה כל כך קטן - זה יעיב עלינו ביכולת לפתח ולפעול ביתר המשימות.

לצד הדברים האלה, אזורים ירוקים – בשונה מאזורים מוגבלים – זה לחודש ימים ויותר. זה אומר שאנחנו צריכים להשקיע בקצוות יותר אנשים. אני חושב שראש הרשות הוא האדם שיכול לנהל את האירוע הזה. נוכל להיות לצדו בתכנון ובהנחיה, אבל להקים חמ"ל ברשות המקומית זה משימה שתכניס אותנו לאזורים הכי טכניים שעלו בדיון הזה. לכן עמדתנו, להימנע ככל הניתן להגדיר אותנו כעוסקים לצורך חיוני אחר, אבל ליתר דיוק, אפשר אולי להוסיף אותנו כאחד מהצדדים בתחום ההנחיה לראש הרשות או למי מבא כוחו.

השיח הזה צריך להיות ביניכם לבין משרדי הממשלה. זה לא התפקיד שלנו, להכריע בעניין הזה, אני חושב.

זה נמצא בשיח.

אני מבקש, עד שיהיה הסיכום הסופי, תדאגו שבנוסח הסופי זה יבוא לידי ביטוי, איך שתחליטו. העיקר שתהיה למישהו אחריות.

זה מה שניסינו לעשות במשרד המשפטים, בריאות ותיירות.

תודה, יצחק איתן.

לגבי (ט), הגעה לפעילות בגופים, במוסדות או במסגרות או לפעילויות, לשירותים או לתכניות שהותרו בחוק זה או בתקנות לפיו.

הורדנו.

הגענו לאטרקציות?

אנחנו צוללים לדברים קטנים וחשובים.

אולי נעבור ל-12ה, ואז הכול יהיה קל יותר.

נעבור ל-12ה. זה נושא שעלה אתמול, עלה הבוקר. תקריא את הנוסח הממשלתי פלוס ההצעה שלנו.

זה בעמ' 10. הצעת החוק אומרת מין הוראת שמירת דינים: אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכות הממשלה לפי סעיף 4 להתקין בתקנות כאמור בסעיפים 6 עד 12 הוראות ייחודיות לאזור תיירות מיוחד, ובכלל זה הוראות מקילות מההוראות לפי סימן זה. פה חשבנו שגם אם היינו נשארים עם הנוסח הזה, צריך לומר שאלה הוראות שכרוכות בהכרזה על האזור כאזור תיירות מיוחד. אתה נותן הקלות לדברים שנובעים מעצם ההכרזה כאזור תיירות מיוחד, אבל זה לא מספיק כי זה רק מאפשר בצורה רחבה לממשלה לעשות כהבנתה. זה לא מחייב אותה אפילו לעשות תהליך שקילה בעניין הזה. ההצעה שלנו היתה פה – והיא מאוד מרוככת - זה לא הצעה שמחייבת את הממשלה לפתוח אלא מחייבת אותה לעשות את השקילה. אקריא את זה.

אין בהכרזה על אזור תיירות מיוחד כדי לגרוע מתחולת הגבלות שנקבעו בתקנות לפי סעיפים 6 עד 12 – זה כמו שיש - ואולם הממשלה תקבע הקלות להגבלות בעניינים המפורטים להלן, אם שוכנעה כי ההקלות נדרשות על מנת לאפשר פעילות תיירותית באזור וכי אין בהן כדי להביא להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה בהתחשב בהגבלות המנויות בסעיף 12ד:

(1) פתיחה לציבור של מתקני ספורט, גינות, גני שעשועים, חופים, פארקים וכיוצא באלה במרחב הציבורי שהוגבלו לפי סעיף 7(א)(3);

(2) פתיחה של עסקים לפי סעיף 8, לרבות לעניין קבלת קהל בהם, והקלות על ההתקהלות או על מספר השוהים בעסקים כאמור;

(3) קיום אירועים לפי סעיף 9.

בעצם ההצעה היא לא לחייב לפתוח אלא רק לחייב לעשות שיקול דעת על כל פתיחה בין הצורך - קיום אירועים זה כנסים, הופעות. בעיר. באופן כללי.

במלון עצמו?

בעיר.

זה משאירים לשיקול דעת שלהם.

התיקון הזה מדבר שבהכרזה היא תוכל כבר לקבוע או לעשות את ההקלות או בתקנות?

הנוסח הזה הלך, בגדול, עם הנוסח של הממשלה. הוא אמר: בתקנות. אבל בהחלט אפשר לעשות משהו אחר ולומר שאת התהליך הזה יעשו כבר בהכרזה, ולומר שהממשלה תקבע בהכרזה הקלות. זו גם אפשרות. אבל העניין, שבדרך כלל ההכרזה היא יותר רזה. היא אקט שמכריז על משהו כאזור תיירות מיוחד. בדרך כלל הדברים האלה נקבעים בתקנות, הפרטים.

יש בזה היבטים פליליים, אי-אפשר לקבוע בהכרזה.

ההקלות כוללות גם תו סגול שלם עם הרבה תנאים קטנים. זה לא מתאים להכרזה, ונראה לי שהוועדה תרצה- -

אנחנו גם מדברים על דברים שלפי תו סגול, תו סגול מחמיר אפילו – אבל בלי לקיים אטרקציות, אירועים במלון, כל החופשה מתייתרת.

אלה שני דברים שונים. הכנסת בלי שום שאלה משפטית אפשר להחליט שעם פתיחת המלון ייפתחו כל מתקני המלון או חלק יותר רחב ממה שנמצא בהצעת החוק הממשלתית, משפטית, אבל ככל שלא רוצים לכתוב שמלכתחילה ייפתחו המתקנים האלה, אלא שיש סמכות לפתוח אותם, נכון שזה יהיה בתקנות ולא בהכרזה.

יסלחו לי חבריי שאני לפעמים נראה כאילו הולך צעד קדימה, צעד אחורה, אבל זה לא כך. אני חושב שזה לא צריך להיות בהכרזה. אני חושב שההצעה הזאת של הוועדה – שוב - כאנשים פוליטיים וכסוחרים, לא שמנו את זה כעמדה קיצונית כדי להתפשר על עמדה אחרת. אני אומר דברים ביושר, ונציגי משרד הבריאות מכירים אותי פה. אני יודע גם לומר לא לדברים שאולי אני חושב וגם חבריי. אני חושב שזה לא צריך להיות בהכרזה אלא בתקנות. אפשר לשקול את זה. בעת הזו אני רוצה שהתוויית החשיבה של הממשלה תהיה בהתוויה הזו, שהוועדה כרגע הקריאה אותה. הנוסח הזה משאיר בידי הממשלה את מרווח שיקול הדעת. הוא עושה שכל, כי כל רעיון האזור המיוחד בא בגלל תיירות ובגלל צורך בתיירות. אז אם יש דברים שנובעים מהצורך הזה, ועדיין אינם דורסים את הבריאות - הממשלה, אנא תחליטי. לא אמרנו איך, לא אמרנו מה או מתי. זה התפקיד שלכם, אם שכחתם. בבקשה.

אני מסכים בכל מה שנוגע לכל המרחב הירוק, אבל כפי שב-12ג כתבנו מה מותר בהכרזה עצמה – הפעלת בריכת שחייה, במלון עצמו.

אם אתה נותן כנסים במלון ולא נותן בעיר, יש פה משהו לא הגון, כי ליד בית המלון יש אולם נפרד, אותו גודל. למה?

לא מכיר אולמות אירועים באילת ובים המלח.

בים המלח השאלה הרבה יותר פשוטה כי אין שם השלכות על בחוץ. לכן כל החלטה שיחליטו – יש אפשרויות להחליט.

המטרה של ההחלטה הזו לתת חמצן לאזורים האלה.

מי יבוא לחופשה כשאתם לא אומר ים שיש הופעה? רק לבוא לישון?

אני כתיירת לא אלך למקום שיש בו רק מיטה.

מי שאומר דבר כזה, מנותק לחלוטין מההוויה העירונית. יסלחו לי חבריי במשרד הבריאות – אגב, זה גם לא דעתו של השר. דיברתי איתו שוב. אני מצטער על מה שקרה. השר חזר בו מהשיחה. שוב אומר - אין מצב שמגיע תייר להיכנס ולהיקלט בבית מלון. מה ההיגיון? הוא צריך לעבור בדיקות. אני חוזר ואומר וחשבתי שאנחנו אחרי זה – הרי לא הגיוני שמסעדה שמפעיל אותה תושב אילת, ולידו בית מלון, יסתכל בעיניים כלות ובוכיות אחרי שלא עבד חצי שנה, כשבבית המלון פותחים את המסעדה ואצלו - לא. זה אותו אדם שעבר את כל הבדיקות. במקום ללכת למסעדה א', ילך למסעדה ב'. איפה הבעיה? זו דוגמה אחת.

ויותר מזה – מבלי להיות אפידמיולוג, לי נראה שכשאתה יוצא לשטח, למרחבים הפתוחים – אתם אומרים את זה כל הזמן – תהיו כמה שיותר בחוץ, מה הבעיה לתת אטרקציות ומסחר, ולתת לאנשים את הנופש ולאפשר לנו לכלכל את חיינו? מה כל כך מסובך?

מחייבים כל אדם שמגיע לעשות בדיקות על בדיקות.

אנחנו חייבים לסגור את הדיון. מה שיעורי הבית מבחינתנו – קראנו את רוב החוק. יש לנו עוד חלק להקריא. נגענו בנקודות הגדולות. שוב – נציגי הממשלה, הוועדה וגם ראש העיר, שדרישתו היתה הרבה יותר חזקה משמופיע כאן בניסוח הזה, אבל גם הוא מבין שזה המאסט הבסיסי שצריך להיות, ואנחנו גם מבינים אותו – אחרת הוא לא יכול לחזור לעיר. יזרקו עליו את הבדיקות הזמניות האלה. הנוסח הזה הוא נכון, אפשר לתקן אותו במילה אחת לכאן או לכאן. אני מבקש שתעברו על הדברים האלה. אני מבקש מהיועצים המשפטיים – תשתדלו עוד היום, כי אני לא יודע מתי אוכל לעשות את הוועדה. חשוב לי שתאמר את הנקודות, ואבקש מכם להכין את ההצעה שלנו. נקריא הכול. מקווה שתהיה בהסכמת משרד הבריאות.

יש הרבה שיעורי בית על הנוסח, אבל יש שני נושאים מהותיים, ואנחנו כמובן מייצגים את עמדת הממשלה ועמדת משרד הבריאות – הסעיף של העסקים שאנו מבקשים שיהיה כמו בנוסח של ההצעה המקורית.

הבנתי את יואב קיש בבוקר. לא מבין איך אמרו לי ככה וחזר בו. עדיין, בלי כל קשר – זו תהיה עמדת הוועדה. אני לא עושה מחטפים. אם משהו רוצה לעשות צעדים מצידו – שיעשה מה שהא רוצה. עדיין אנו מנסים לעשות את זה בגדר משא ומתן הגיוני בלי אמוציות וסליחה שאני ואמר – גם בלי כוחנות. זו כוחנות אפידמיולוגית, שהיא אפילו לא אפידמיולוגית. אני לא אומר את זה לאנשים שנמצאים פה. אם אתה כזה גיבור לומר: אל תדבר איתי, ואתה יודע לעמוד בלחצים שלנו, אתה לא יודע לעמוד בלחצים של מישהו אחר? שטויות. אני מבקש מכם להתכנס לדברים האלה. יהיה הנוסח שלנו, יהיה הנוסח שלכם. תציגו את שלכם. אני לא אומר לכם ללכת בניגוד לעמדת המשרד או השר. מי שיעצור את התהליך, שייקח את זה על עצמו.

בהנחה שלא פספסתי – רשמתי שישה דברים משמעותיים, לא מדבר על פסיקים, שהיה סיכום שתחזרו אלינו לגביהם: אחד, אם יש מחסור זמני בבדיקות מיידיות, איך זה משליך גם על סעיף הביטול וגם על הכניסה של תושבים. שתיים, אמרתם שתבדקו לגבי מתקני אירוח, אם פחות מ-11 חדרים. למה הם לא נכנסים? שלוש, המשמעות של תעודת המחלים – גם אם לא לקבוע סייגים באופן מוחלט אבל לקבוע נוסחה שקובעת חזקה שייקבעו סייגים אלא אם היא נסתרת. ארבע, לגבי אזורים נוספים מעבר לים המלח ואילת – בהנחה שהצעת הוועדה היא שתהיה האופציה הזאת, נשמח לבוא אתכם בדברים לגבי הקריטריונים שאתם רואים כנכונים – מה הפעלתם על אילת וים המלח שיהיה שוויוני.

אני מוכן הפוך – אם אתם לא רוצים להוסיף קריטריונים – בהצעה שלנו כן מופיעים קריטריונים. אני לא אומר להוסיף. מה שמופיע היום בחוק, יכול לשמש גם לאופציה.

שהם יבואו.

על הקריטריונים הספציפיים נדבר עם הייעוץ המשפטי.

מה ההיגיון – חדרי אוכל מותר, שאנשים זזים, אוכלים, וקפסולות באולם, בהופעה, לפי התו הסגול – מחמיר או לא?

לא עכשיו. אנחנו מסכמים. זה נמצא.

ארבע זה הנושא של הקריטריונים להכנסת אזורים נוספים. חמש, הסוגיה של הגורם המאשר לעניין הצורך החיוני האחר – רח"ל, הרשות המקומית, כל הסיפור הזה. שש, מה שדיברנו עכשיו – פתיחת עוד עסקים. אם תקראו טוב – אין פה שום אמירה שחייבים לפתוח. חייבים לשקול ולאזן מול שיקולים רפואיים. זה מה שממילא אתם עושים.

לחבריי ממשרד הבריאות - מדובר פה באנשים שמשוועים להתפרנס. מדובר פה בקריסה מוחלטת. זה גם בריאות הנפש.

והדבר השביעי והאחרון – זה עלה כבר - לגבי הפגיעה בתושבי המקום. כדי שהיא תהיה מידתית ככל הניתן, כן לבדוק כמה שניתן, לקבוע לגבי התדירות וגם לגבי החרגה של אוכלוסיות מסוימות – אנשים עם מוגבלות, תינוקות. אני מבין שיש שיקול דעת לעשות את זה בהכרזה ספציפית אבל השאלה אם אי-אפשר בחוק לקבוע רף מסוים לגבי האוכלוסיות. אלה שבעת הדברים שעלו עד כה כשיעורי בית לממשלה.

אני מאמין שאלה יישארו. לכן אני מציע/ מבקש – נצלו את הזמן בין הוועדה עד הוועדה הבאה, ננסה לעשות מאמץ, לא יודע מתי, כדי שנוכל לבוא בהסכמה, להקריא את הנוסח. אולי מילה לפה, מילה לשם. הבנו את הרציונל והבנתם אותי. אני לא בא לתת ברקסים או לתת גז מטורף. צריך שיהיו איזונים סבירים ונורמליים. יש עוד כמה אנשים בזום שידברו בהמשך הישיבה, כשתהיה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:50.