פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



12
ועדת משנה לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור
10/11/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



11
ועדת המשנה לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור
10/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור
יום שלישי, כ"ג בחשון התשפ"א (10 בנובמבר 2020), שעה 09:02

מצבם של החיילים הבודדים, בעלי היתר עבודה, בתקופת הקורונה

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר

הילה סופרמן הרניק - מנהלת הפיתוח המקצועי בתכנית יתד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

קרן וייס - רע"ן פרט ותרומות, צה"ל, משרד הבטחון

נטע בר זיו - רפרנטית בטחון, אג"ת, משרד האוצר

רן קלדרון - מנהל תחום צה"ל ותפקידים מיוחדים, משרד העליה והקליטה

אלון דסה - מנהל תחום בכיר אבטלה, המוסד לביטוח לאומי

אימבל קוואס - ממונה תחום צה"ל, הסוכנות היהודית

נועם אביטל - מנכ״ל עמותת רוח נכונה

שפרה שחר - מנכ"לית עמותת "בית חם לכל חייל"

נטע-לי שם טוב - כתבת ערוץ 12

לבנת גרין - חיילת משוחררת

לבנת גרין - חיילת משוחררת

שלומית אבינח

עופרה ארגס – חבר תרגומים












מצבם של החיילים הבודדים, בעלי היתר עבודה, בתקופת הקורונה

בוקר טוב. אני רוצה לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לחיילים בודדים בשחרור ובשירות, דיון מס' 5. היום ה-10 בנובמבר 2020. יש לנו היום שני דיונים, לצערי הרב הקדימו את המליאה והיא מתחילה בשעה 11:00, לכן אנחנו מאוד מוגבלים בזמן, אני רוצה להספיק את שני הדיונים ואבקש מהדוברים להיות כמה שיותר תכליתיים כדי שנוכל לחפש את הפתרונות ולמצות את המטרות.

הדיון הראשון הוא בעצם המשבר שנוצר בעקבות משבר הקורונה אצל חיילים בודדים וחיילים בסדיר בכלל, כאלה שהיו להם רשיונות עבודה ובעקבות המשבר הם נאלצו לעזוב את העבודה. אני מבין שבחלק מהמקרים זה בהוראת הצבא, ואז האנשים האלה נופלים בין הכיסאות, מצד אחד ההכנסות שלהם נפגעו בצורה משמעותית ומצד שני אין להם סיוע לא מהצבא וכמובן לא מהביטוח הלאומי כי הם לא זכאים לדמי אבטלה.

אני חייב לומר שמלכתחילה החיילים האלה קיבלו היתר עבודה מצה"ל מתוך הכרה והבנה שמדובר בחיילים שחייבים את השלמת ההכנסה, ולכן אני חושב שאנחנו כאן בוועדה חייבים לראות איך אנחנו מוצאים פתרונות לדבר הזה, איך אנחנו משלימים להם את ההכנסה, אם זה באמצעות צה"ל, או באמצעות הביטוח הלאומי, משרד האוצר, לראות איך אנחנו עושים את זה ואיך אנחנו משלבים ידיים כדי לתת לנושא הזה פתרון.

הנושא עלה לפני שבוע וחצי בערוץ 12 בכתבה של נטע לי שם טוב. נטע לי אני אשמח אם תאמרי כמה מילים. תודה.

בוקר טוב לכולם. אתחיל בזה שאני רוצה להודות לך ח"כ קושניר שממש בתוך שטף הטלפונים והצעות הסיוע הראשונים שהגיעו אחרי השידור של הכתבה, היית גם אתה ונרתמת מתוך הבנה שאנחנו עומדים בפני איזה שהוא מצב שמחייב פתרון מיידי.

אנחנו התחלנו את הכתבה הזו בעקבות חייל אחד שפנה אלינו וממש מיד כשהתחלנו להתעסק בזה, הטלפון שלנו עבר בין החיילים וקיבלנו עשרות פניות עד ליום השידור עצמו ולמעשה גם אחריו, כשפרסמנו איזה שהוא קו סיוע, זה לא דבר שהוא מאוד סטנדרטי בכל כתבה.

אני חושבת שבנושא הזה שהצפנו לא חידשנו לאף אחד כשאמרנו שאנחנו מדברים פה על משבר מאוד מאוד רחב שפגע בצורה מאוד קשה בהרבה מאוד אנשים, בהרבה מאוד בתים בישראל ולמעשה גם בעולם, ואנחנו באמת מביאים במהדורה מדי ערב הרבה מאוד סיפורים, הרבה מאוד פנים של אנשים שפרנסתם נפגעה. אבל האוכלוסייה הזאת של החיילים הבודדים או החיילים חסרי העורף המשפחתי, הם בעצם נמנים על האוכלוסייה החלשה ביותר שנפגעת הכי קשה במשברים כאלה, גם בגלל סוג העבודות שבהן הם עובדים, המסעדות, בתי המלון, כל המקומות שאנחנו רואים אותם היום סגורים, גם בגלל שהזמינות שלהם לעבודה נמוכה מעצם השירות שלהם ולכן לא כל עבודה שנשארה פתוחה יכולה להיות רלוונטית עבורם, וגם בגלל שהם מפרנסים את עצמם ברובם לבד, כלומר בניגוד לבית שבו יש לנו שני מפרנסים ואז יש יותר סיכוי שמישהו בכל זאת ממשיך להכניס משכורת גם בתקופה הזאת, פה הם פשוט נשארו חסרי כל.

אני השתכנעתי שהצבא באמת מנסה לתת פה מענה, או לתת יותר מענה נוכח התקופה הזו, אני מניחה שגם יש כאן נציגים שלו שיפרטו בהמשך, אבל בסופו שלדבר, כמו שפתחת ואמרת, אנחנו מדברים על חיילים שקיבלו אישורי עבודה, ואפילו הייתי אומרת יותר מזה, אופי השירות שלהם מותאם לכך שהם חייבים לעבוד, הם לא עובדים בשביל האקסטרות, הם עובדים בשביל הדברים הבסיסיים ביותר, ולכן אני חושבת שגם אם הצבא מעביר סיוע נוסף מיוחד, זה עדיין לא פרופורציונלי לאלפי שקלים שפתאום נעלמו להם עם הפיטורים או עם החל"ת, כשהזכאות שלהם לדמי אבטלה פשוט לא קיימת בגלל שהם חיילים.

המשמעות או החשיבות של הדיון הזה היא כפולה, גם לטובת החיילים האלה שמתמודדים עם הקשיים היום-יומיים, ראיתם בכתבה, וזה היה חלק מהדברים שאפשר היה להראות, מקררים ריקים, חשבונות חשמל, תרופות, ברמה הזאת. ואפילו הייתי אומרת לטובת המתגייסים הבאים, אנשים שרוצים לעשות שירות ושמגיע להם גם לעשות שירות, אבל הם יודעים שהם חייבים להמשיך לפרנס והם יודעים היום שאם הם מאבדים את הפרנסה שלהם בגלל שהם חיילים, אין להם את ההשלמה הזו.

אקריא ברשותך משהו שכתב לי אחד החיילים לקראת הדיון הזה שלצערי הצבא מנע מהם מלהשתתף כאן ולהשמיע לכם ממקור ראשון, אבל זה חלק מהתכתבות שגם אתה נחשפת אליה, ח"כ קושניר, והוא כותב 'שאלתי את עצמי כמה פעמים למה הצבא מגייס אותנו אם הוא לא יכול להחזיק אותנו או לוודא שיש מי שעוזר לנו במצב הזה, כשאני פשוט מופלה לרעה. אם הייתי יודע את זה לא הייתי מתגייס'. אז גם לטובת המצב הנוכחי וגם לטובת המוטיבציה לשרת בכלל, אני חושבת שנכון שהמדינה תשקול בעת הזו מה היא עושה איתם, תשקול מחדש את הזכאות של חיילים לדמי אבטלה.

צריך להגיד שאנחנו מדברים פה גם על תקופה מוגדרת, לפחות לעניינם של דמי האבטלה, משבר הקורונה מוגדר היום עד יולי 2021, אז יש לנו גם איזה שהוא תיחום למטה טווח הזמן כדי להעריך פה כספית את ההיקף, מה טווח הזמן שבו אנחנו מדברים על סיוע מיוחד.

תודה נטע-לי. אני חייב להוסיף שהנושא הזה הוא לא רק עבור החיילים שמשרתים עכשיו וזה לא רק לנסות לסייע להם בהווה, אנחנו מבינים שהרבה מאוד מהחבר'ה האלה נמצאים עכשיו בדילמה מאוד מאוד קשה אם להמשיך לשרת או אולי לערוק ולהתחיל בסוף איך שהוא לחפש מקורות הכנסה. הדבר הזה יכול לפגוע להם בעתיד וכמובן גם לפגוע במתגייסים החדשים.

אני רוצה לתת מילה לחיילים, אם יש כאן חיילים משוחררים או חיילים בשירות, יש לנו כאן כאלה?

אין.

אז אני אשמח להעביר את רשות הדיבור לצה"ל. קרן וייס בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני אתחיל בסקירה קצרה של נתונים, מה קורה היום בצה"ל בהקשרי העבודה הפרטית ואיפה זה פוגש את החיילים בקצה. אנחנו מדברים היום על כ-10,500 חיילים שזכאים להיתר עבודה פרטית. רק מזכירה שבצה"ל מאפשרים לחיילים לעבוד אם הם מוכיחים איזו שהיא מצוקה כלכלית, בעצם מראים שהם צריכים לעבוד על מנת לכלכל את עצמם, וזה עיקר היתרי העבודה שאנחנו מאשרים לחיילים. מתוך אותם זכאים, 9% הם חיילים בודדים, מדובר על כ-930 חיילים כאלה ובעת הזו אל מול ההנחיות הלאומיות להתמודדות עם נגיף הקורונה, סגירת מקומות העבודה, השארת מקומות עבודה חיוניים בלבד ובגלל גם ההנחיות הפנים צה"ליות כדי לשמר את יכולת הכשירות ורציפות התפקוד של צה"ל אז אנחנו מבינים שיש הרבה מאוד חיילים שנפגעה יכולתם לעבוד ואנחנו פוגשים אותם - - -

יש לכם את הנתון כמה חיילים נגזל מהם לעבוד בתקופה הזאת? מתוך אלה שנתתם להם היתרי עבודה? מתוך 10,500 חיילים שיש להם היתר עבודה, כמה מהם הפסיקו לעבוד בתקופת משבר הקורונה בגלל ההנחיות שלכם או בגלל שפשוט הם פוטרו מעבודה?

אני לא יודעת להצביע על מספר מדויק שכזה, זה מחייב אותנו רגע לבצע שיחה עם כל ה-10,000 חיילים הללו כדי לראות מי כן ומי לא. צריך לומר שרציפות העבודה גם השתנתה. יכול להיות שחלקם עובדים לסירוגין, שוב, אל מול תקופות הסגר במדינה אבל אני מניחה שהרבה מהם נפגעה יכולת רציפות התעסוקה שלהם ואנחנו פוגשים אותם אצלנו בבקשות לסיוע כלכלי, זאת אומרת במתן מענה חלופי להפסקת העבודה שלהם ולכלכלה השוטפת שהייתה להם מהעבודה ובעצם צה"ל מפצה ככל שהוא יכול על היעדר היכולת הזאת בעיקר ביכולות כלכליות כמו מענקים שניתנים לאורך זמן, תווי מזון, תווי קניה, מענקים שניתנים בדחיפה, מבלי בכלל שהם מבקשים מאתנו. צריך להגיד, החיילים הבודדים וזכאי התשמ"ש גם בפסח וגם בראש השנה קיבלו מענקים של עד 1,200 שקלים בדחיפה, מתוך ההבנה שהם מצויים במצוקה, שחלקם גם כן זכאים להיתרי עבודה. אם בצה"ל יש היום 6,500 חיילים בודדים, מתוכם 930 הם זכאי היתרי עבודה אז הם גם כן מקבלים את הסיוע הזה.

כשבחנו כל אחד מ-10,000 החיילים הללו ראינו שהרבה מהם ניגשו לקבל סיוע כלכלי וגם קיבלו מהצבא בהיקפים די גבוהים.

במספרים כמה זה, את אומרת 10,500 חיילים. כמה מהם פנו אליכם?

6,500 חיילים פנו אלינו לבקשת סיוע כלכלי נוסף.

וכל ה-6,500 האלה זכאים להיתרי עבודה?

כן. אני מדברת רק על הפוטנציאל של היתרי העבודה. בסך הכל הכללי הרבה יותר חיילים פנו אלינו לסיוע כלכלי בתקופה הזו.

זאת אומרת אפשר להניח שמתוך ה-10,000 - - -

במיקוד על היתרי העבודה הפרטית, כ-6,500 מתוכם קיבלו סיוע כלכלי נוסף משלים.

זאת אומרת אפשר להניח שמתוך ה-10,500 שיש להם היתרי עבודה, 6,500 פנו אליכם, זאת אומרת שאפשר להניח ש-6,500 חיילים בעצם איבדו את יכולתם לעבוד, נכון?

כן

מה גובה הסיוע שהם קיבלו?

זה משתנה. כל אחד בהתאם למה שהוא הציג ולצורך הספציפי שלו, אבל בהתאם גם לתקרות הסיוע. חייל יכול לקבל עד 5,000 שקלים מענק בשנה, במקומות שבהם היינו צריכים להחריג את זה ולתת יותר עשינו גם את זה, יש לנו ועדות לסיוע כלכלי חריגות שמתקיימות במופ"ת ואז אותו חייל יכול גם לקבל מעבר לתקרת הזכאות השנתית שלו.

במקביל למענקים גם הקצינו להם תווי קניה לרכישת מזון בסניפי שופרסל, כוורת, בי, במידה וצריך גם תרופות, וזה בעצם היכולת שלנו כצה"ל לפצות על היעדר היכולת העצמאית שלהם לכלכל את עצמם. האם זה המענה הכי טוב או השלם או האם זה יכול למצות בדיוק את היקף גובה ההכנסה שאבדה, אני לא בטוחה. זה מתחבר למה שנטע-לי אמרה בתחילת הדברים.

אני מנסה להיות תכליתי כי אנחנו גם קצרים בזמן וגם נראה לי שהבעיה מאוד ברורה ועל השולחן. איזה סוגים של פתרונות יש לכם להציע, האם חשבתם על איזה שהוא חלף דמי אבטלה ומה אתם צריכים כדי שזה יקרה?

לא שמעתי את השאלה.

הבעיה מאוד ברורה וגם מאוד מוגדרת ואני בטוח שלצה"ל יש את היכולת לבדוק כל חייל בכמה נפגעה הכנסתו. השאלה אם אתם בכלל בכיוון הזה של לבדוק, ואם אולי בדקתם כבר, מה הכלים שאתם צריכים כדי לפתור את הדבר הזה, כדי לייצר סוג של חלף דמי אבטלה לאותם חיילים שנמצאים במצוקה ואבדה היכולת שלהם להמשיך ולהתפרנס?

אני חושבת שבסוף זה גם עניין שביטוח לאומי צריכים להגדיר ואשמח אם הם יוכלו להתייחס לזה כאן כי אני חושבת שהם מחוללי האירוע בהקשר של מי זכאי ומי לא וצריך לחשוב רגע האם אוכלוסיית החיילים צריכה להכנס בקריטריוני הזכאות של ביטוח לאומי כפי שהם מגדירים אותם, ואז זה ייתן את המענה המוסדי לאירוע הספציפי הזה. מנגד, אם הצבא יצטרך להיות חליף לדבר הזה זה אומר שיש פה עניין משאבי מאוד גדול שצריך לדבר עליו, ואני חושבת שביטוח לאומי - - -

בתחילת דברייך אמרת שאין לך כל כך נתונים ועכשיו הבנו שמדובר ב-6,500 חיילים בערך, אבל אנחנו לא יודעים להגיד בכמה הכנסתם נפגעה, ולכן קשה מאוד כנראה לבנות איזה שהוא אומדן תקציבי לסיפור הזה. השאלה אם אתם מסוגלים לעשות את זה כדי להציג דרישה, קודם כל שנציג דרישה תקציבית, נבין בכמה כסף מדובר.

האם אנחנו בשלים לאירוע הזה שאנחנו צריכים להציג נתון משאבי? אז כן, אנחנו נדע גם לעשות את זה, לפחות לשערך את זה בצורה הכי קרובה לדיוק כדי גם להעריך תקציבית, אבל אני מבינה שהשיח אפילו עדיין לא שם. יכול להיות שאני מבינה לא נכון.

נכון. בגלל זה אנחנו פה. טוב. אני חושב שצריך לשמוע את הביטוח הלאומי. אלון דסה, מנהל תחום בכיר באבטלה בבקשה.

שלום לכולם. מבחינת הביטוח הלאומי יש לנו הגדרה בחוק שלא מאפשרת תשלום דמי אבטלה לחיילים בשירות פעיל כולל שירות לאומי, אני כן יודע שהייתה יוזמה לחקיקה בנושא לגבי שירות לאומי למבוגרים שיש להם ילד אבל זה לא צלח. למיטב ידיעתי האוצר נמצא על זה בכיוון של פתרון שהוא לא דרכנו אלא באמת דרך מענקים או פיצוי אולי - - - בנושא הזה.

משרד האוצר, נטע בבקשה.

יו"ר הוועדה, כפי שציינת, מדובר בחיילי חובה שמטופלים בראש ובראשונה על ידי צה"ל. צה"ל גם מחליט על גובה המענקים והיקף הסיוע שניתן, כמובן שכל השיקולים האלה נעשים במסגרת סדרי עדיפויות של תקציב הבטחון ולכן למשרד האוצר אין כל כך נגיעה בסוגיה של מי מקבל את המענק ומה גובה המענק אלא זה נעשה במסגרת סדרי העדיפויות של צה"ל.

זהו? זאת התשובה?

ככל שצה"ל רוצה לעשות סדרי עדיפויות אחרים, כמובן שהאוצר - - -

השאלה היא כזו, אומרת פה קרן שהם יודעים לעשות שיערוך ולהציג דרישה תקציבית כדי לבנות איזה שהוא מנגנון של חלף דמי אבטלה לאותם חיילים שנפגעה יכולת פרנסתם תוך כדי השירות. השאלה אם משרד האוצר יהיה מוכן לתקצב את הסיפור הזה בצורה כזו או אחרת.

אני אענה בדיוק. בשונה למשל מחיילים משוחררים שמשרד האוצר בהחלט יכול לתת להם מענה בהקשרים של סיוע לבודדים, כפי שאתה בוודאי מכיר ושנידונה בוועדה הזאת גם, חיילי חובה מטופלים בראש ובראשונה על ידי צה"ל והם משאב, לא נעים להגיד את זה, אבל הם משאב של צה"ל. צה"ל מחליט מה היקף הסיוע הנדרש, הוא יכול להחליט איזה סיוע אפשר לתת להם וזה חלק מסדרי העדיפויות שלו. כמו שצה"ל יכול למשל להוריד את המענקים אם הוא מחליט להשקיע יותר בדברים אחרים, אז הוא יכול גם להחליט להעלות אותם. הדיון על תקציב הבטחון הוא דיון אחד, ומשרד האוצר לא מנהל דיונים תקציביים על חרדים, על חיילים בודדים, על טילים ועל מטוסים. מבחינתו, וזה גם ידוע ומוסכם מול משרד הבטחון, הדיון על תקציב הבטחון הוא תקציב אחד ולמרות שהסוגיה שעל הפרק באמת מאוד חשובה, גם היא נדונה במסגרת הדיונים על תקציב הבטחון, שכרגע כולנו יודעים איפה הם עומדים.

מה שאת אומרת אנחנו יודעים, יש רק סוגיה אחת שחשוב שתנסו לקחת בחשבון ולצאת רגע מהקופסה. החיילים האלה, זה לא שהם קיבלו כסף מצה"ל, לחיילים האלה היה היתר עבודה פרטי והם עבדו בשוק הפרטי.

בוודאי אבל כפי שקרן אמרה הסיוע שניתן להם עכשיו הוא סיוע דרך צה"ל, דרך הזכאות לתשמ"ש, והזכאויות שחיילים בודדים במקרה הזה זכאים להן, וזה הפיצוי בעצם, אם אני אקרא לזה ככה, זה המענה הרלוונטי.

כן. זה מענה רלוונטי לא מספיק.

זה באמת לא סוגיה שמשרד האוצר צריך לדון בה, זו סוגיה שצה"ל צריך לדון בה, במסגרת סדרי העדיפויות שלו.

אני חושב שבגלל שמדובר במקרה מיוחד שמצד אחד חייל בשירות חובה שברור שנמצא באחריותו של צה"ל, אבל מצד שני הוא עבד בשוק הפרטי, בשוק האזרחי, וקיבל תלוש משכורת וקיבל את כל הזכויות של עובד שעובד אצל מעסיק פרטי, אני חושב שגם במקרה הזה אנחנו נצטרך לראות איך משרד האוצר, דרך הביטוח הלאומי או דרך משרד הבטחון או דרך כל גוף אחר, מנסה לייצר איזה שהוא סיוע או לפחות לתת כתף, כי מדובר פה בסך הכל ב-10,000 חיילים, שכנראה שאנחנו מדברים רק על חלק מהם, על כ-6,500 חיילים – שלא כולם בודדים אגב – אבל אם אנחנו דנים כבר בחיילים אז נדון בכולם במקרה הספציפי הזה, שבעצם - - -

יו"ר הועדה אם אני יכולה להבהיר משהו. זכאות להיתר עבודה נקבעת לפי המצב הכלכלי, אם אני מבינה נכון, קרן מוזמנת לתקן אותי אם אני טועה, היא נקבעת לפי הצורך של החייל בשירות החובה, ולכן צריך להסתכל על זה בצורה הוליסטית. זה שהוא עובד בשוק הפרטי ומשרד האוצר מתעסק בשוק הפרטי או כלכלת ישראל נוגעת לשוק הפרטי, זה עניין אחד, אבל בראש ובראשונה מדובר פה בחייל שיש לו קשיים כלכליים שהצבא נותן עליהם מענה והמענה הזה יכול להיות או בדמות אישור עבודה שבאמת מאפשר לקבל משכורת מהשוק, או בדמות מענקים אחרים שקרן אמרה שהם ניתנים.

נטע, אני מבין שבאת לפה במטרה לזרוק את האחריות ממשרד האוצר למקומות אחרים.

חלילה, אני לא זורקת את האחריות, אני מתארת את המצב הקיים. זה הכל.

אני חושב שצריך לשנות את הגישה ולחשוב רגע על חיילים שתכלס, יכלו לא להתגייס. בסדר? יכלו לא להתגייס ולא לשרת, כי הם נמצאים במצב של, בואי נגיד ככה, הרבה מהם נמצאים בשוליים של החברה ובכל זאת הם החליטו להתגייס ולתרום וצה"ל בא לקראתם, נתן להם את האפשרות לעבוד, גם כדי שיתרמו למדינה וגם כדי שיוכלו לכלכל את המשפחות שלהם, והיום בגלל המצב שבו כל המדינה נמצאת נמנעה מהם היכולת להתפרנס. לכן אני חושב שצריך רגע לצאת מהקופסאות שכולנו רגילים להיות בהן, ולחשוב קצת מחוץ לקופסה.

לכן התשובות שאת נותנת לי הן תשובות סטנדרטיות שאני מבין אותן ולא הייתי צריך להעלות אותך לשידור כדי לשמוע אותן. אני מכיר אותן מצוין. השאלה היא האם יש לכם את היכולת או אפילו את הרצון לחשוב רגע ולראות איך אתם נרתמים למהלך הזה? פיזרתם פה תקציבי קופסאות קורונה על ימין ועל שמאל, אני מזכיר לך, אני חבר גם בוועדת הכספים, וראיתי שהביצוע שלכם לא משהו. אנחנו מדברים על 50%-60% ביצוע ברוב התכניות, זה אומר שהכסף קיים. עוד פעם, לא מדובר בהרבה כסף, זה לא מיליארדים. השאלה היא אם אתם בכלל מוכנים לצאת רגע מהקופסה, לשבת ולחשוב ולקבל דרישה תקציבית ולדון בה?

שוב, אני אגיד - - -

לא, אל תגידי לי תשובות שאני כבר יודע. אם את רוצה להגיד לי תשובות שאני כבר יודע תגידי לי פשוט 'אנחנו לא מוכנים'. במשפט, כי אנחנו תכליתיים.

אני אומרת, הדיון בנושא חיילי החובה נעשה במסגרת הדיון מול כלל תקציב הבטחון. זו האמירה שלי - - -

הבנתי. תודה רבה.

כמובן שבתוך זה אפשר לעשות סדרי עדיפויות, כמובן שהאוצר - - -

בסדר. צה"ל יודע לעשות סדרי עדיפויות. בסדר. שמעתי.

אני אומרת, כמובן שהאוצר יסייע ביצירה כזאת של סדרי עדיפויות והוא נכון לעזור לצבא במובנים האלה בכל מה שיידרש. אבל במסגרת הדיון על המשאבים, אני חושבת שזאת שאלה שחשוב להפנות גם לצה"ל פנימית. האמירה 'אלה המשאבים וזה המצב והאוצר צריך לתת את התשובות', אני חושבת שזאת תשובה שאפשר להעמיד אותה - - - ולשאול גם את צה"ל מה הוא מוכן לעשות ומהם סדרי העדיפויות שלו במיוחד בעת הזו במשבר הקורונה, שהוא כנראה מבין שצריך לסייע לחיילים גם בצורות שלא נעשו בעבר. זה הכל.

טוב. אנחנו נפעל בשלבים. קרן, אני מבקש ממך לעשות אומדן תקציבי של האירוע הזה פר חודש, כי ברור לנו שאנחנו חיים פה מחודש לחודש ואנחנו לא יודעים מתי האירוע הזה נגמר ואז נוכל לראות איפה אנחנו נחפש מקורות לעסק הזה, זה גם אצלכם בצה"ל וגם במקומות אחרים, אני לא יודע אם יש לנו פה מישהו ממשרד הבטחון שאולי יכול לתת לנו איזו זריקת אופטימיות. אבל אם לא, אנחנו נפנה אליו אחר כך במכתב.

יש פה עוד משרדי ממשלה שאולי יש להם איזו שהיא בשורה בנושא הזה. תכנית יתד, בבקשה, אני מבקש לקצר. הילה סופרמן הרניק בבקשה.

אני מתנצלת אבל פספסתי את תחילת הדברים, אם תוכל למקד אותי בשאלה.

הבעיה שאנחנו דנים בה הרגע זה חיילים בשירות חובה שיש להם היתר עבודה פרטית אבל בגלל משבר הקורונה נפגעה יכולתם להתפרנס. השאלה אם משרד הרווחה יכול לעשות משהו בנדון. אני מדבר איתך על סיוע כספי נטו.

אצלי זה יותר מורכב. היום במסגרת יתד פועלת תכנית שנקראת ניצוץ שממוקדת בליווי מלש"בים וחיילים בתקופת השירות, אנחנו עובדים מאוד צמוד למרכז בודדים ולקרן שנמצאת כאן. היום בעצם מלווי ניצוץ גם מלווים בסיוע במציאת מקומות עבודה, בהינתן ויש מקומות עבודה. אחת הבעיות היא שהצעירים עובדים בעבודות מזדמנות שכרגע רובן לא זמינות להם. יש סיוע, מה שנקרא, - - - החיים האזרחיים, זה נקרא 'סל גמיש' שמסייע בצרכים חומריים מאוד בסיסיים שרובם בדרך כלל מסופקים על ידי הצבא, אבל יש מעטפת נוספת שניתנת גם דרך הרווחה, ברשויות שבהן פועל ניצוץ, שזה 30 רשויות בארץ, רשויות שסומנו על ידי הצבא כרשויות שמכילות חיילים שיותר מתקשים בהתמודדות עם הצבא, ויש יותר נשירה. זה נכון - - - המענה שקיים שזה גם ליווי.

השאלה שלי היא כזו, בתקופה האחרונה, האם אתם יודעים להצביע על עליה בכמות החיילים בשירות שפונים אליכם במסגרת תכנית ניצוץ?

כן. אני יכולה להגיד שיש עלייה בכלל בפניה ליתד. בשלושת החודשים האחרונים הייתה עליה של כמעט 4,000 צעירים בשלושה חודשים, זה הרבה בהשוואה לחודשים קודמים. רק בניצוץ יש בערך 3,800 צעירים, כמה מאות הצטרפו בחודשים האחרונים.

חיילים.

קושי גדול הוא דווקא סביב נשירה והקושי ביכולת להחזיק את השירות ואנחנו מפעילים מענה גם של סיוע חומרי – חשוב להגיד שהוא קטן, הוא לא בהיקפים מאוד גדולים כי המעטפת הגדולה של החיילים הבודדים בכל זאת ניתנת בצבא אבל זה גם הצטיידות, גם קצת סיוע ברכישת מזון, תווי קניה, ממש בנינו סל לחיילים, שוב, בעיקר ברשויות שיש בהן את ניצוץ כי יש תקציב ייעודי, אבל גם ברשויות הגדולות שיש בהן סל גמיש של יתד.

רק שתבינו, קשה לנו לבודד במערכת הממוחשבת של הרווחה את הפניות של החיילים שאינם בניצוץ לבין צעירים בכלל. - - - מערכת ממוחשבת שכשהיא תצא לדרך נוכל לבודד אותם.

משרד הקליטה, יש לכם משהו לתרום לדיון?

לנו אין מה להוסיף לדבר הזה, הסיוע של ה-540 שקל הקבוע ממשיך, הדברים היחידים שעשינו הם רק פשוט להקל על כל הפרוצדורות מתוקף ההבנה שיש גם בעיות הגעה אלינו, כל ההזרמות של הכספים הופכים להיות אוטומטיות במשרד, ואין יותר מגבלה פרוצדורלית לקבל את הכסף או לחדש את הזכאות. אלה המהלכים שעשינו בתקופה הזאת. הורדנו את כל חסמי הבירוקרטיה והכספים זורמים. יש לנו קרוב ל-100% חיילים שמקבלים אכן את הסיוע שלנו ללא שום מגבלה.

יש לי שאלה. אתם מקבלים דיווחים על חיילים בודדים עולים שהיה להם היתר עבודה וכרגע הם בלי עבודה?

אני באופן אישי לא קיבלתי ייזומים, אבל יכול להיות שהייזומים האלה מגיעים לשטח. רוב החיילים לא מגיעים בגלל המצב ובעיות בקבלת קהל והסינון, אז פחות אנחנו נפגשים איתם פנים מול פנים וזאת גם הסיבה שהחלטנו להזרים את הכספים בצורה אוטומטית כי הם פשוט לא מגיעים. אז חשוב להגיד שאנחנו לא ממש מחוברים אליהם כמו שאנחנו ביום יום, כי הם פחות מגיעים.

לסוכנות היהודית יש משהו להוסיף?

לא. אין לנו כרגע מה להוסיף.

אין לכם איזו נכונות לסייע, כסוכנות היהודית, המוסד הגדול בעולם היהודי?

הדברים נאמרו, והדברים באמת מאוד חזקים, שהצעירים שאנחנו מטפלים בהם, העולים, כרגע לא מקבלים היתרי עבודה וזה אומר שהם כן עדיין זקוקים לסיוע כלכלי ואנחנו מסייעים במסגרת תכנית "כנפיים" במה שאנחנו יכולים לעשות כרגע.

הבנתי. טוב. שפרה שחר מ"בית חם" בבקשה.

קודם כל תודה לך על הדיון החשוב הזה ועל המילים הנוקבות. אני יושבת כאן ומשתאה באמת לראות איך אלה אומרים שאין קבלת קהל ואלה לא יכולים לתת כלום, הסוכנות היהודית, אנחנו יודעים מה התקציבים שעוברים דרכה.

אני פשוט רוצה לומר דבר אחד. מדהים אותי כל פעם מחדש איך הקורונה חושפת את כל הכשלים שהיו ממילא קודם. הרי במשך שש וחצי שנים אני הובלתי את המאבק להעלאת שכר החיילים. חשוב לומר שעכשיו שכר החיילים הוא פי 3 ממה שהיה לפני כמה שנים אבל הוא עדיין נתקע רק על הפעימה הראשונה, ואילו הוא היה מושלם, אז יכול להיות שמצבנו היה יותר טוב.

לאורך כל השנים גם של המאבק, גם לפניו וגם אחריו, התנגדנו תמיד אנחנו, עמותת "בית חם לכל חייל" שאיך שהוא היא היחידה שמקבלת את תלונות החיילים כי אנחנו לא סגרנו את קבלת הקהל שלנו, ואת ה-24/7 פניות לחיילים וגם נדרשים לעזור להם במיידי וגם רואים את התמונה הגדולה.

אנחנו לאורך כל הדרך אמרנו שהסיטואציה הזאת שבה חיילים עובדים זה אבסורד, זה דבר שהוא לא הגיוני. אדם או שהוא חייל או שהוא עובד. אם הוא עובד אז הוא לא באמת חייל, ואם הוא חייל אז הוא לא באמת עובד. והנה, הגענו לשוקת השבורה, ותסלחו לי על הביטוי אבל צה"ל נכנס עם המכנסיים למטה. כי אם הפתרון היה לזרוק את החיילים ולתת להם אישורי עבודה, זה היה מועד לכישלון גם ככה, גם בימים כתיקונם, הנה הגיעה הקורונה, כל העבודות שהחיילים עובדים בהן לא רלוונטיות כי כולנו יודעים מה מצב המשק, אין מסעדות, אין מלונאות, אין אירועים – הם היו הרבה מאוד מלצרים באירועים – והגענו לשוקת השבורה שבה אין מענה, והאנשים לא מצליחים להחזיק את עצמם כלכלית.

יושבת לנו נטע ממשרד האוצר, שאנחנו מכירים את התשובות שלהם שנים, ומספרת סיפורים שצה"ל עכשיו נמצא - - -

שפרה, אפשר תכלס?

- - - גם כשהבאנו את 800 מיליון שקל בבסיס התקציב תוספת שכר לחיילים בפעימה הראשונה, זה בסופו של דבר היה תוספת תקציב. לכן כמו שאמרת היו"ר, אמרת יפה, שאתה יושב גם בוועדת כספים, האוצר עם כל החבילות שלו לא ניצל כמחצית ממה שאפשר, החיילים הם נתח קטן אבל חשוב, לא ייתכן שדווקא אלה שמתגייסים לצה"ל שאנחנו יודעים שהם מיעוט, הם אפילו לא 50% מהאוכלוסייה שמתגייס ונושא בנטל, דווקא אותם לקפח. אז יתכבד האוצר, יתכבד צה"ל, יתכבדו כולם למצוא את הכסף הדרוש, גם משרד הקליטה, גם הסוכנות היהודית, ולמצוא את הכסף הדרוש לאלה שמשרתים את המדינה. זה לא ייתכן שכולם מקבלים ודווקא הם לא, ונבצר מהם גם, אין להם שום ברירה, הם פשוט לא אוכלים, לא שותים, ואלה שמשוחררים, עוד מעט נדבר גם עליהם, גם אין להם קורת גג. הדבר הזה חייב להיפתר מיד.

תודה רבה. לבנת גרין חיילת משוחררת בבקשה. אני יודע שיש לך הרבה מה לומר אבל אני מבקש שלוש דקות ואני רוצה שתתמקדי בסוגיה אחת, איך התנאים במהלך השירות הצבאי משפיעים אחרי השחרור? בבקשה.

שלום לכולם. אני משוחררת, הייתי חיילת בודדה והשתחררתי. במהלך השירות יש תמיכה, יש מעטפת, יש דירות אל"ח, יש קורת גג, יש עזרה, סיוע באוכל, לרכישת מזון בחוגר. אני חושבת שיש מעטפת כל כך רחבה לחייל והוא משתחרר ביום אחד מהצבא, כל המעטפת הזאת נעלמת. זה קצת בעייתי. צריך שיהיה איזה גוף, מישהו שייקח את האחריות על חיילים בודדים משוחררים ויעזור להם בדברים בסיסיים, רק יוודא שיש להם קורת גג, לא לתת להם את זה, לוודא שהם מצליחים לשכור דירה, לוודא שהם מצליחים לחיות בכבוד, לרשות לעצמם אוכל ודברים בסיסיים שאין מי שידאג להם לזה כי הם כמובן בודדים, אין להם הורים, אין להם משפחה ואין להם מי שבדרך כלל באופן נורמלי וטבעי דואג לצעירים בגילאים האלה.

תודה רבה לבנת. בדיון שנערוך על החיילים המשוחררים ניתן לך קצת יותר במה שתוכלי לדבר על הבעיות. נועם מעמותת רוח נכונה, בקצרה בבקשה.

בקצרה. אני רוצה לחדד את הנקודה שהעלית אדוני היו"ר, לגבי החיילים שלא מוצאים עבודה, מה שאני מזהה מבחינת נתונים שהגיעו אלינו מאחרי הכתבה של נטע-לי, 765 חיילים שפנו אלינו כדי לתת להם מענה. זה רק ל"רוח נכונה". מה שאני מזהה שהצעירים האלה שלא מוצאים עבודה, הולכים לחפש אותה במקומות פחות טובים. כשאנחנו מדברים על חבר'ה מהשוליים כמו שאמרת, אז הם חוזרים לשכונות, מתעסקים עם סמים ואת כל ההשקעה שהשקענו בהם אנחנו מפספסים אחורה ואף אחד לא נוגע בנקודה הזאת כי היא קריטית. השקענו בהם כל כך הרבה ואנחנו עכשיו מאבדים אותם למקומות הפחות טובים בחברה. רציתי לחדד את העניין הזה.

בנוסף חשוב לציין שיש את החבר'ה שמקבלים מיוחדת שהיא חד פעמית מהצבא, איזה שהוא חודש עבודה ויש את החבר'ה הקבועים, שנמצאים בזמן קבוע מחוסרי פרנסה. החבר'ה של המיוחדת, ההצעה שלי לצה"ל, לא לאשר מיוחדות עד שלא יודעים בוודאות שיש לצעיר או לצעירה מקום עבודה. לחדד את הדברים האלה למש"קיות ת"ש ולמפקדים.

אנחנו מזהים חבר'ה שקיבלו מיוחדת, יוצאים החוצה, מגיעים, נשאר להם חודש לעבוד, שבוע הם רק מחפשים, מגיעים אלינו ולכל מיני ארגונים "תעשו חיל" או לא משנה דרך מי, מנסים דרך אנשים טובים למצוא להם עבודה. אל תוציאו חיילים עד שאתם לא יודעים בוודאות שיש להם עבודה. כשיש להם אישור ממעסיק שמעביד אותם, ולחדד את זה, כי ברמת העקרון זה חוק שצה"ל אמור להגן עליו בגלל ביטוחים, וזה רופף. אני שם לב לפניות של צעירים וצעירות שמגיעים אלינו ואומרים לנו 'אנחנו קיבלנו מיוחדת בשבוע שעבר, ואין לנו מקום עבודה, בוא תעזור לי שלא יילך לפח'. אז רציתי לחדד גם את הדבר הזה. תודה רבה על הדיון.

תודה רבה. טוב, אני מסכם את הדיון אבל אני לא מסכם את הסוגיה. אני חושב שהתחושה של כולם היא שאנחנו רק התחלנו לטפל בסוגיה הזאת. הנושא שהועלה בכתבה על ידי נטע-לי שם טוב ואחר כך כל הפידבקים וההדים שקיבלנו סביב הסיפור הזה, מסתבר שהוא הרבה יותר רחב ממה שחשבתי. 10,500 חיילים עם היתרי עבודה, שכנראה ש-6,500 מהם לא יכולים להמשיך ולהתפרנס, וכ-1,000 חיילים מהם הם חיילים בודדים, ולכן הנושא באמת חשוב ובאמת דורש טיפול מיידי.

המצב שבו המגזר השלישי רוצה ונכון לסייע והמדינה מרימה ידיים הוא מצב שלפי דעתי אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות איתו. אני חושב שלא מדובר כאן בסכומים מטורפים עבור המדינה, ואני חושב שעם עבודה נכונה ורצון טוב וסדר עדיפויות נכון אנחנו נוכל לפתור את הסוגיה הזאת

לכן מה שאני מבקש לעשות כשלב ראשון אבל נראה לי שהוא הכי חשוב, כדי שנבין היכן אנחנו נמצאים, זה מצה"ל. קרן וייס, אני מבקש לאסוף את הנתונים ולהציג לוועדה את הדרישה התקציבית, שזה דבר קריטי. אני מבקש שבעוד שבועיים אנחנו נעשה דיון מעקב כבר עם נתונים, ואני מבקש שבדיון הבא אנחנו נעלה גם את משרד האוצר וגם את משרד הבטחון וגם את צה"ל, כדי לראות איך אנחנו מוצאים מקורות תקציביים לסוגיה הזאת, כי אלה שלושת הגופים שיצטרכו לתת יד ולסייע לחיילים.

וכפי שפתחנו ואמרנו, לא מדובר כאן רק בסיוע מיידי לחיילים שנמצאים במצוקה היום. היעדר הסיוע היום יגרום לחיילים האלה בעתיד לנשור מצה"ל והחיים שלהם הולכים להשתנות ולהשתנות לרעה. ונגע כאן נועם מ"רוח נכונה", דיבר על היכולת שלהם להידרדר לכל מיני מקומות שאנחנו לא רוצים לראות שם את החבר'ה האלה.

אני חושב שגם מה ששפרה אמרה זה דבר נכון. אסור לנו לשכוח שלא מדובר כאן באוכלוסייה רגילה, מדובר כאן באוכלוסייה שגם כך קשה לה ולמרות הקשיים שלה החבר'ה האלה החליטו שהם מתגייסים לצה"ל ותורמים למדינה. אני לא רוצה באמת לדבר על הנושא של האם היתר עבודה טוב או לא טוב, אני חושב שזה לא לדיון הזה, זו סוגיה מאוד רחבה ולצערי היא לא יכולה להידון כאן בוועדה הזאת, כי זאת בסך הכל ועדת משנה, אבל בהחלט זו סוגיה, אבל אותה אנחנו נפתור אחרי משבר הקורונה. היום אנחנו צריכים להתגייס כדי לאפשר לחיילים שאיבדו את פרנסתם, את היכולת להשלים הכנסה. חלף דמי אבטלה, מענקי סיוע חודשיים, תקראו לזה איך שאתם רוצים, אנחנו חייבים למצוא לזה פתרון.

אני מבקש בעוד שבועיים לבצע דיון מעקב על הסוגיה הזאת. אני מקווה שצה"ל יוכל לתת לנו את הנתונים לפני, כדי שנוכל טרם הישיבה לפנות גם למשרד הבטחון וגם למשרד האוצר, ולראות איך אנחנו פותרים את הסוגיה ומציעים מקורות תקציביים כדי לסייע לחיילים האלה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:43.