פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



23
ועדת החינוך, התרבות והספורט
03/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 94
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"א (03 בנובמבר 2020), שעה 9:36

דיון מהיר בנושא: "הקמת ועדת סל לתקצוב חניכי כפרי הנוער והפנימיות - סל לאור", של חה"כ קארין אלהרר, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ יאיר גולן

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
אורלי פרומן – מ"מ היו"ר
יאיר גולן
עוזי דיין
עופר כסיף

קארין אלהרר

אילנה נולמן - מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף בכיר, תקציבים, משרד החינוך

שרי שלזינגר - מנהלת אגף תקציבים, חינוך התיישבותי, משרד החינוך

מוחמד חלאילה - רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

צבי שטרן - מנכ"ל איגוד הבעלויות על כפרי נוער

משה בן שושן - רואה חשבון, מנהל תחום שכר, איגד הבעלויות על כפרי נוער

רוני מלכאי - עו"ד, מנכ"לית הפורום הציבורי-כפרי הנוער והפנימיות

ישעיהו יחיאלי - מנהל תוכנית נעל"ה

רוני ארדיטי - עובדת סוציאלית, עמותת מקום

זאב גולדבלט - מייצג את הנהגת ההורים הארצית

שיינא גרוסמן - נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

"הקמת ועדת סל לתקצוב חניכי כפרי הנוער והפנימיות - סל לאור"
של חה"כ קארין אלהרר, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ יאיר גולן

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב חברות הכנסת שפה. בוקר טוב לכל מי שאיתנו בזום. שמחים לפתוח את הדיונים של יום שלישי, ה-3 בנובמבר.

אנחנו מקיימים דיון עכשיו, דיון מהיר בנושא הקמת ועדת סל לתקצוב חניכי כפרי הנוער והפנימיות, סל לאור, מה שנקרא, ביוזמתם של שלושה חברי כנסת, אבל חברת הכנסת אלהרר נמצאת פה ואחת מיוזמות הדיון ביחד עם חברת הכנסת קטי שטרית וחבר הכנסת יאיר גולן, שאני מקווה שיצטרפו אלינו בקרוב.

אני רוצה להתחיל באנקדוטה קלילה. ראשית, אני עשיתי שנת שירות בפנימייה בתל אביב, בבית הילד, ובשלב הזה בחיי נחשפתי עמוקות לצורך המשמעותי באופן כללי במענה החינוכי הזה ובאופן שבו המדינה מתייחסת אליו, אבל לפני בערך שלושה חודשים הייתי בסיור בכפר הנוער אלוני יצחק. פגשתי גם אותך שם, רוני, ונחשפתי ביחד עם אורלי פרומן לכל התהליך, אם כי צריך להגיד שאורלי כמובן שנים רבות בחינוך ומכירה יותר טוב ממני, אבל מה שרציתי להגיד, שמאז אני עם המחברת הקטנה הזאת של אלוני יצחק. לא הבאתי את זה היום במקרה. זאת המחברת שאיתה אני עובד, אז אנקדוטלי אבל משמעותי מבחינתי.

הדיון שלנו הוא קצת יותר גדול מדברים קטנים שקורים, כי אנחנו מדברים פה על פער של הרבה מאוד שנים. אם קארין פה, אני בטוח שהיא תדע להציג את זה טוב ממני, ובאמת הנושא בוער בה, אז בבקשה, חברת הכנסת אלהרר, וגם כיף לראות אותך בוועדת החינוך של הכנסת.

טוב, אז קודם כל תודה רבה על קיומו של הדיון. תודה להנהלת הוועדה שקבעו את הדיון המהיר הזה ממש מהר. אני אומר שאני מלווה את נושא כפרי הנוער והפנימיות בחמש שנים האחרונות באופן מאוד מאוד אינטנסיבי.

יש היום כ-50 כפרי נוער בהם מתחנכים 20,000 ילדים וילדות, צעירים וצעירות שמצויים באחריות של מינהל חינוך התיישבותי במשרד החינוך. מאז שנת 1975 נושא התקצוב של כפרי הנוער לא עבר שום רביזיה. נקבע סל הקרוי בעגה המקצועית, סל לאור, שזה בעצם הסל שקובע כמה שקלים יתוקצב כל ילד שנמצא בכפר נוער. מאז ועד היום, תחשבו כמה שנים עברו, אנחנו סוף שנת 2020 ותחשבו גם על כל השינויים שקרו, הערך של השקל, מה אפשר לקנות בשקל מאז ועד היום, ובאופן מפתיע כאילו הילדים קפאו, הצרכים שלהם לא עלו, הכול נשאר כשהיה, רק מה, המציאות מאוד השתנתה, ואת זה לצערי אף אחד לא הביא בחשבון.

למה זה הביא? זה הביא לכך שהיום בעצם התקצוב לכל ילד מכסה רק 75% בלבד מההוצאות שיש על ילד. דמיינו לעצמכם מנהל כפר נוער, במקום שידאג לעניינים הפנימיים, שידאג לזה שיהיו כל הדברים פנימה, הוא צריך לכתת רגליים, לנסוע לחו"ל, להיפגש עם כל מיני פילנתרופים ולהתחיל להתנהג כמו פושט יד למצוא עוד תקצוב, תקצוב שהמדינה אחראית לתת אותו.

הסל הזה מורכב משכר של מדריכים וצוות, מזון, דלק לחימום, אחזקת בית ואחזקת תלמיד. הסעיף היחיד שמתעדכן משנה לשנה הוא שכר. זהו. בגדים, כאילו לא עלו מאז. שום דבר לא עלה. זה כמובן משפיע על היכולת לתת מענה לצרכים הספציפיים של הילדים.

לפני שפניתי לקיומו של דיון, פניתי בפנייה אישית ומאוד נרגשת לשר החינוך. אמרתי לו, אדוני השר, אני פונה אליך כי אני בטוחה שהנושא הזה ידבר אליך, ואני רוצה שתקים ועדה בלי שתתחייב לתוצאות. גם אם הוועדה תקבע שהסל צריך לעלות משמעותית, אתה לא מחויב. רק תקים את הוועדה. מצידי אחר כך תגיד לי, בלבלתם לי את המוח. אמר לי, אין בעיה, תיפני אלי בכתב. פניתי בכתב, כי מה לא נעשה כדי לשפר את המצב? במכתב תשובה שקיבלתי, זה היה באמת מהלך מפתיע, נכתב לי בחזרה שהם תקצבו בעוד 15 מיליון על פני שלוש שנים, דהיינו כל שנה יוסיפו חמישה מיליון. זה גרגרים. זה מעליב, וזה מהלך שנעשה בממשלה הקודמת.

ייאמר לזכותה של חברת הכנסת לשעבר מירב בן ארי, שזה היא הביאה מכחלון, כסף שנותנים לח"כים. זה לא מהלך גדול, זה לא רפורמה, זה לא לראות את הילדים. זה גרעינים לשבת.

אני רוצה לדרוש כאן משר החינוך שאני יודעת שעכשיו פתאום מצא את העת לחלק מחשבים, למרות שאני אומרת לו, יש הרבה חוסרים. הוא אפילו לא מדגדג את קצה הצורך, אבל בוא באמת תקים את הוועדה. זה כל מה שביקשתי. לא ביקשתי התחייבות ואפילו לא ביקשתי כסף.

ובעצם בעל פה הוא הסכים.

בעל פה, אתה יודע, המילים לא עולות כסף. גם לא עולות בהקמת ועדה. אני אומרת, אדוני השר, תתעשת, תבצע את מה שמוטל עליך. מוטל עליך לדאוג לכל ילדי ישראל, ונזכיר גם הפעם, אלה ילדים שהמדינה אחראית להם. הם בחסות המדינה. כפרי הנוער הם של המדינה. הם לא פרטיים, הם לא של מדינה אחרת, הם של ישראל. תתעורר. תודה.

תודה רבה, חברת הכנסת אלהרר. בבקשה, חבר הכנסת כסיף.

קודם כל אני מברך על הדיון החשוב הזה, כמובן, ואת קארין. אני רוצה רק לחדד ולהוסיף על מה שקארין אמרה, כי אני כמובן מסכים. להציג את הנקודות שנפגעות. קארין הציגה את זה באופן כללי. אני רוצה דווקא קצת יותר לפרט משום שזה חשוב.

בהחלט.

זה עולה מהמסמך של הפורום הציבורי, כפרי הנוער והפנימיות בישראל, שנבין כמה מדובר פה בהזנחה, פשוט הזנחה פושעת, אין לי מילה אחרת. בתת תקצוב שהוזכר, תשימו לב מה מנהלי הכפרים צריכים לעשות. הם צריכים קודם כל לצמצם את החוגים. מפעילים הרבה פחות חוגים. דבר שני, הם צריכים גם לצמצם את פעילות החוץ של הפנימייה: טיולים, פעילות העשרה וכן הלאה.

לפי מה שכתוב במסמך, אפילו רמת המזון יחסית ירודה בגלל הבעיה התקציבית. זה לא ייאמן. זה עולם שלישי. הסכמי העסקה לצוותי הפנימייה, גם כן כלשון המסמך הזה, מאוד מעליבים, ואני חושב שהם אפילו עדינים פה. התחזוקה הפיזית של מבנים ושל התנאים שבהם החניכים נמצאים.

הנקודה הבאה, אני מצטט, "אין תקצוב לפעילות טיפולית". חברים, זה דבר בלתי נסבל. משאבים לסגירת פערים. תנאי מגורים של הצוות ירודים, אפילו קשים כתוב פה. כל הבעיות האלה הן בעיות שכפי שאמרתי בתחילת דבריי ואני אסיים באותה אמירה, הן מעידות על הזנחה מצד המדינה. אני מצטרף לחברתי, חברת הכנסת אלהרר בדרישה משר החינוך להתחיל לטפל בעניין הזה בצורה רצינית ומייד, לא מחר. אתמול. תודה.

תודה רבה.

רק להוסיף נקודה אחת, שכחתי. הפנימיות של משרד הרווחה, כן יש סל.

בהחלט.

שזה דבר שהייתה בדיקה, הייתה רפורמה, שופצו חדרים בפנימיות. יש הרבה מאוד מוסדות שמשלבים ילדי רווחה וילדי חינוך. דמיין לך את הסיטואציה ההזויה שהם יושבים אחד ליד השני, אחד מקבל תקצוב, השני לא.

אגב, ככל שאני זוכר, אם אני לא טועה, ועדת גדעון או צוות גדעון, מה שזה מוכיח, שמה שצריך לעשות זה להקים את אותו צוות ומשם המענה יינתן.

אני רוצה להוסיף על חבריי. בוודאי מברכת את חברת הכנסת קארין אלהרר על ייזום הדיון הזה. אני לאחרונה ביקרתי בשני כפרי נוער. קודם כל אני מוכרחה לומר שמצאתי צוותים מחויבים, אוהבים את הילדים שלהם. כל כולם באמת אנשי חינוך במלוא מובן המילה, לוקחים את תפקידם הרבה מעבר, כי מה בעצם? הם המשפחה. הם המבוגרים בכפרי הנוער, מהווים את המשפחה לבני הנוער שהגיעו לפנימיות. זה הבית של בני הנוער וזה הבית של המבוגרים.

היו שלוש נקודות שאותי באמת מאוד הקפיצו לאור הפערים שנוצרו בסל לאור. אחד מהם זה הנושא של התזונה, כאשר אומר לי מנהל כפר נוער, אני לא יכול לתת לבני הנוער האלו מזון בריא ומזין, אני צריך להתחיל לחסוך בחומרים שאני קונה ואז אני עובר למזון מעובד וזול. חברים, חלק מתהליך חינוך זה גם תזונה נכונה ובריאה, ובוודאי שזה הבית שלהם. שם הם גרים.

הדבר השני זה נושא האחזקה של כפר הנוער. אתה מוצא שם באמת אנשי אחזקה והכפרים נראים מקסים עם מרחבים וירק. זה כאילו לחיות בגן עדן, אבל אז אתה מגיע למגורים, ומה שאנשים לא עושים במו-ידיהם או עם תרומות, לא מתאים. לא מתאים לתת לילד או לילדה שהגיעו כבר לפנימייה, לחיות בתנאי חיים לא מכבדים, ולא מכבדים בוודאי גם את אנשי הצוות שחיים שם. זה שיפוצים, זה שדרוגים, זה התאמות. זה כל הזמן צריך כמו תחזוקה של בית והרבה יותר.

הדבר השלישי זה כל הנושא של הפערים הלימודיים. אתה מתחיל לחסוך בעובד סוציאלי, אתה חוסך במטפל כזה. אתה צריך פה התערבות אינטנסיבית לקידום התלמידים, לתחזוקה שלהם, למצוא להם גם את האפיקים שלהם. החינוך הבלתי פורמלי הוא חלק מהחינוך הפורמלי. חוגים, סדנאות, כל מה שאתה צריך לייצר לילד שנמצא שם בעצם סביב השעון. אלו נקודות שמאוד מאוד בלטו וחרו לי לראות. לעומת הצוותים הכול כך מחויבים ובני הנוער המקסימים שנמצאים שם, אתה מוצא את הפער הזה בין מה שהמדינה משקיעה לבין מה שהם צריכים לקבל. תודה.

מייד נעבור למשרד החינוך. אני רוצה להגיד מילה בנימה אישית. אנחנו מכבדים מאוד, מדברים דברי נועם. זה פשוט סיטואציה מטורפת, בלתי מתקבלת על הדעת. לא יכול להיות שכל כך הרבה שנים המדינה פשוט מזניחה את הילדים שהכי צריכים אותה. כפרי נוער ופנימיות, מי שמגיע לשם זקוק עוד יותר לתקצוב של המדינה, למשאבים שלה.

אורלי, אמרת בצדק שזה נראה תמיד יפה. אנשים מסורים שנותנים את כל החיים שלהם. הם גם גרים שם כמובן בכפר נוער או בפנימייה והם משקיעים, אני בטוח, פי עשר מכמה שהם מקבלים בשכר, והם נותנים את הנשמה שלהם כדי שהמקום ייראה טוב, כי הם אוהבים את הילדים והילדות וחשוב להם.

זה מדהים, אבל המדינה בשלב מסוים, מאוד נוח לה, ומכיוון שזה הרבה שנים אז אני יכול להאשים את ממשלות העבר בנושא. נוח מאוד לסמוך על זה שהאנשים המסורים, אנשי החינוך הנפלאים שלנו יעשו את זה מה שצריכים והכול יהיה בסדר. אם הגענו למצב שיש פגיעה באוכל, פגיעה בכל התחומים, אני באמת מצפה ומקווה שעוד רגע נציגי משרד החינוך לא יתנו הסברים על מה היה עד עכשיו, אלא יתנו לנו כיוון חדש למה קורה מעכשיו.

נמצאים איתנו דודי מזרחי, מנהל אגף תקציבים, וגם אילנה נולמן, מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי. מי מכם שרוצה להתחיל, אני מוכן לתת לכם גמישות.

שלום אילנה, בוקר טוב.

בוקר טוב, שלום וברכה. קודם כל, נושא שהוא קריטי והוא בנפשנו ובדמנו. אני מנהלת את המינהל מזה שנתיים וחצי והכפרים הם לב ליבו של המינהל. נושא סל לאור הונח על שולחני שוב ושוב ומטופל ומדובר רבות גם בצמרת משרד החינוך.

תראו, בשלוש השנים האחרונות בסיס התקציב גדל ב-15 מיליון שקלים, שזה צמצם מאוד מאוד את הפערים. אני חושבת שההישג הגדול ביותר שהשגנו, זה דיון שאנחנו מקיימים עם משרד האוצר, והחלטנו בין שני המשרדים שבמסגרת דיוני התקציב של 2021 הנושא הזה יידון ויתועדף, כי זה ברור שצריך לתעדף אותו.

אני רוצה להוסיף עוד כמה דברים, ברשותכם. יש במדינת ישראל תחת המינהל ההתיישבותי 46 כפרים ומתחנכים בהם כ-11,000 תלמידים. ההשקעה שנעשתה בחמש השנים האחרונות בשיפוץ הפיזי של הכפרים היא כ-250 מיליון שקל. שנים של הזנחה עברו רביזיה משמעותית ביותר. מגורי תלמידים, מגורי צוות, מועדונים, חדרי אוכל, מטבחים.

אילנה, באיזה שנה זה קרה, מה שאת מתארת?

זה החל בתקופה של השר פירון, לפני חמש שנים, כל שנה מיליונים רבים. אני אומרת לך, במצטבר, 250 מיליון שקל. יש פה מנהלי כפרים, חברים טובים שלנו שיושבים איתנו עכשיו בדיון הזה והם יעידו איך נראו חדרי התלמידים והמטבחים ומרכזי הלמידה והפרוזדורים והחצרות לפני חמש שנים ואיך הם נראים היום. זאת השקעה אדירה של המשרד. אני גאה עליה. אני בשנתיים וחצי האחרונות גם מובילה אותה, וזאת באמת השקעה שאי אפשר להתעלם ממנה.

אילנה, כמה מזה היה כספי פילנתרופיה?

לא, לא. תקשיבו לי טוב, 250 מיליון שקל ממשרד החינוך. בואו לא נתבלבל. אחרי שנים של הזנחה פיזית, כפרי הנוער לא סתם נראים כמו שהם נראים בשנים האחרונות, כי באמת נעשתה שם השקעה מטורפת, וטוב שכך. זה נושא נוסף שחשוב להניח על השולחן.

אילנה, יש לי שאלה. קודם כל תודה על התשובה. את אומרת שזה בסדרי העדיפויות ואני כמובן מברכת על כך, אבל איך תדעו איזה סכום לדרוש מהאוצר אם לא עשיתם ועדת סל מחודשת?

תראי, אנחנו במסגרת הסיכום שהגענו עם האוצר ממש בעת האחרונה, כמו שאמרתי, יש החלטה עקרונית לשים את הנושא הזה ולתעדף אותו בתקציב 2021. אנחנו יודעים מה עובר. אנחנו יודעים מה הפערים. אגב, התקציב של סל לאור הוא לא הבסיס היחיד שאנחנו מעבירים לכפרים. ממש לא. מעבירים תקציבי עתק נוספים אחרים. זה לא רק סל לאור.

סל לאור זה לתקצוב של ילד.

לא, לא. זה תקציבי טיפול, זה 50 תקנים של עובדים סוציאליים שהתווספו בשנים האחרונות. המשרד עושה מאמץ אדיר בחמש השנים האחרונות ומצמצם את הפערים האלה באופן מעורר גאווה. אסור להתעלם מזה. יש עוד דרך ולכן אני כל כך שמחה שקיבלנו הבטחה ממשרד האוצר ואנחנו יודעים מה הפערים. קיבלנו הבטחה שזה ייכנס לתקציב של 2021 בתיעדוף.

אני לא מכיר תקציב כזה בינתיים.

אילנה, מה הפערים?

אנחנו כרגע מקיימים ועדה. אנחנו יודעים בדיוק מה עובר ומה חסר.

איזה ועדה אתם מקימים?

ועדה פנימית שלנו בתוך המשרד, מנהל אגף התקציבים שלנו ומנהל אגף התקציבים של המשרד. אנחנו יודעים בדיוק מה הפערים. אנחנו עומדים להניח נייר עמדה בפני משרד האוצר ואנחנו עומדים לעשות מאבק עיקש. קיבלנו הבטחה מהאוצר שזה יתועדף בתקציב 2021.

מוחמד חלאילה, אתה נמצא איתנו פה? אגף תקציבים באוצר.

כן, אדוני.

אהלן מוחמד, בוקר טוב. אני אשמח שתתייחס לנושא, בעיקר לפערים ומה מתוכנן. אנחנו לא נסתפק באמירות על הקרח אלא באמת למה אתה רואה קדימה.

אני אתן בגדול קצת רקע.

רקע קצרצר. אנחנו סך הכול בקיאים ברקע.

אי קידום הרכיבים הלא סחירים בתקציב סל לאור, הוא לא נובע מהחלטה שלנו שאנחנו לא מקדמים את סל לאור באופן ספציפי או כל רכיב אחר. קיימת החלטת ממשלה משנת 2003, שמתקבלת כל שנה מחדש עם אישור תקציב המדינה, שלפיה יש הקפאה נומינלית לכל התקציבים הלא סחירים או שלא מעוגנים בחקיקה, ככה שאנחנו לא יכולים פשוט לעדכן את התעריפים האלה אם המשרד הרלוונטי לא פונה ומבקש. בשנים האחרונות משרד החינוך כן שם באמת בראש סדר העדיפויות שלו את הנושא של סל לאור ואת הקידום של הרכיבים הלא סחירים ואנחנו נענינו לדרישות שהיו בשנים האחרונות.

אני מצפה וגם מבין מאנשי משרד החינוך שהם מתכוונים להעלות את הנושא לדיוני התקציב הקרובים לשנת 2021 ולשנים הקרובות, ואנחנו כמובן נשקול את הנושאים האלה לחיוב.

לא, לא. קודם כל אני שמעתי מנציגת משרד החינוך שהאוצר התחייב שזה עולה לדיון, ואתה עכשיו אומר שאתה שמעת שהם יתחייבו להעלות את זה. כבר זיהיתי פער.

שמה?

שאנחנו חודש לפני סיום שנת 2020. לא היו דיונים עם המשרד על 2021?

אני לא קובע מתי יחלו דיוני התקציב לשנת 2021.

אני שואלת. אני לא יודעת. 2021 בפתח כבר, אז השאלה אם הדיונים האלה לא היו?

ברגע שיחלו דיוני התקציב לשנת 2021, אנחנו נדע מה הנושאים - - -

ואתה יודע להעריך תקציבית מה הפערים?

אנחנו כמובן שוקלים את הנושא הזה לחיוב ולא מתנגדים. אנחנו מזהים גם שאצל משרד החינוך יש חשיבות מאוד גדולה לנושא.

מה הפער בכסף, אתה יודע להגיד?

אנחנו לא מבצעים עבודת מיפוי פערים אלא זו עבודת - - -

תיכף נשמע. דודי, אני סומך עליו שהוא שולט בפרטים. מוחמד, תודה, בטח תיכף נחזור אליך.

דודי מזרחי, אתה איתנו?

כן, שלום, בוקר טוב.

בוקר טוב. מה הפערים התקציביים הקיימים?

קודם כל, אני אשמח אם תבודדו אותי רגע מהדיון הפוליטי. אני אתייחס לזה מבחינה מקצועית. הנושא של כפרי הנוער כמו שציינה אילנה, הוא באמת נושא שמתועדף על ידנו. הוא מאוד חשוב לנו. צריך להגיד שבאותה נשימה, ונכון שמדובר באוכלוסייה רגישה שצריך לתת לה את המרב, יש לנו שורה של אתגרים גם בחינוך המיוחד, ילדים בסיכון. אפשר עכשיו לפרוס כאן שורה של אתגרים. כל מסגרת של דיוני תקציב שלנו מול משרד האוצר אנחנו בעצם מנסים לתת מענה מיטבי על מכלול האתגרים שהמערכת מתמודדת איתם, ויש הרבה. קודם כל צריך להגיד את זה. כל נושא לגופו כאשר דנים עליו בוועדה, הוא מטבע הדברים חשוב מאוד ועם העוצמות שלו.

עכשיו לגופו של עניין. הפערים שקיימים נובעים מהעובדה שבעצם כמו שציין מוחמד, - - - הקניות לא מקודמות בכל הסעיפים בתקציב. הפערים ברורים. צריך לדייק אותם.

מה הפערים? אני רוצה לשמוע מספר, סכום של הפערים.

רם, בהערכה רבה, אני לא אתן לך כרגע מספר משום שלא השלמנו עדיין את העבודה על תקציב 2021. סדרי הגודל ברורים. צריך לייצר כאן מתווה רב שנתי שהתחלנו בו כבר.

דודי, זה לא אמור להיות סוד מדינה. יש פה דיון בוועדה של החינוך. זו ועדה פרלמנטרית, היא דורשת פרטים. למה זה סוד גרעיני?

חברת הכנסת אלהרר, זה לא סוד גרעיני. זה לא סוד בכלל. יחד עם זאת, התקצוב הוא תקצוב נורמטיבי שנקבע על פי מפתחות תקצוב. הגורם שנשחק בו הוא רכיב הקניות. אני חושבת שהשתתפת גם את בחלק לא מבוטל מהדיונים שהיו בנושא הזה. שוקף פער מסוים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, אני מדבר איתך לפני מספר שנים אחורה. היה ברור שצריך לעדכן אותו והתחלנו בעצם במהלך רב שנתי של סגירת הפער, ובאמת גם בתקציב 2017 וגם בתקציב 2018 וגם בתקציב 2019, כל שנה במסגרת דיוני התקציב הוספנו תקציב של חמישה מיליוני שקלים שמצטברים. הגענו לצמצום של 15. עדיין זה פער. הפער נאמד להערכתי בעשרות מיליוני שקלים ואנחנו מצמצמים אותו.

השקענו גם בדברים אחרים. הרי בסוף כשאני מסתכל על ההשקעה התקציבית בכפרי הנוער ובפנימיות, אתה מסתכל על מכלול. הוספנו 40 מיליון שקלים לפנימיות עבור תקנון של עובדים סוציאליים, עבור תוספת של מכסות תלמידים, סדרי של שיפורים במגוון נושאים מעבר לנושא הגדול של השיפוצים בהיקף של 250 מיליון שקל בחמש השנים האחרונות.

ההערכה שנאמדה לפני שלוש שנים עוד כשהיינו בתהליך, דיברה על פער של עשרות מיליוני שקלים. נכנסנו למתווה רב שנתי במטרה לצמצם אותו, ואני מקווה מאוד שכך גם נצליח וגם נעשה בתקציב 2021 באופן משמעותי ביותר, אבל בסוף לכסף אין צבע. אתה מסתכל על המכלול של הדברים. יש כאן השקעה במגוון של סעיפים. כשמנהל כפר נוער בסוף מקבל את התקציב, אם העובד הסוציאלי לא מתוקנן לו והוא צריך לייצר לו פתרון ממקור אחר, אז דבר בא על חשבון דבר, לכן נתנו סט של מענים. נעשה כמיטב יכולתנו ואני מאמין שככה גם יהיה, בתקציב 2021 להמשיך לצמצם את הפער עד שנגיע להשלמה.

דודי, אני רוצה לשאול אותך שאלה פשוטה. אני מבינה לגמרי שלמשרד החינוך יש הרבה אתגרים. אני מבינה לגמרי שגם בתוך נושא סוגיית כפרי הנוער יש מספר קריטריונים. הנושא של סל לאור הוא סוגיה מובחנת בתוך כפרי הנוער. יש לכם התנגדות עקרונית שתשב ועדה מקבילה לוועדת גדעון ברווחה, תשב ועדת לאור שאתם תמנו אותה, אנשים שלכם, אתם תקבעו מתי היא תתחיל לעבוד, אבל פשוט שתצא אמירה שאתם גם לא מחויבים לה. אל תתחייבו בפנינו על כלום, אבל פשוט תגידו לנו, נשב ונבדוק בצורה מסודרת.

למה את חושבת שהעבודה לא נעשית בצורה מסודרת?

דודי, אני רוצה להגיד משהו. תשמע, אני באמת מאוד מכבד אותך והתשובות שלך בוועדה הן תמיד ענייניות ורציניות ואתה מגיע מוכן, ואני לא אומר את זה לכולם, אבל אתה לא יכול לצפות מחברי הכנסת שכבר הרבה שנים אנחנו נמצאים בתת תקצוב של כפרי הנוער והפנימיות, אין על כך מחלוקת, ואתה מגיע לפה ב-3 בנובמבר, שעל פניו כבר מזמן היינו צריכים לסיים את ההכנות לשנת התקציב, ואומר לוועדה בכנסת שאתה לא יודע להעריך כמה כסף חסר לכפרי הנוער והפנימיות, אז ברור לך שיש פה בעיה.

תשמע, זה לא הוגן. אני אגיד לך גם למה זה לא הוגן. אני עובד מדינה. אני לא אחראי לאישור התקציב בכנסת.

לא אמרתי לאישור, אבל אתה אחראי לעשות הערכה.

בסדר, אבל אני לא אחראי על כך שדיוני התקציב - - -

זה לא קשור לדיוני התקציב, דודי.

הפער ידוע עוד לפני שלוש שנים בדיונים שהיו כאן בוועדת החינוך.

הפער לא ידוע. אתה לא אומר אותו. שואלים אותך חמש פעמים, אתה לא עונה.

כאשר היינו לפני כשלוש שנים בוועדת חינוך, דובר על פער של עשרות מיליוני שקלים. השאלה איך בוחנים את זה, וזה בגלל שחיקה של רכיב - - -

אם זה היה לפני שלוש שנים, אז הפער גדל.

לפי המסמך הזה של הפורום, זה חולק לשלושה מרכיבים שמראים בהמשך למה שאמרת, אדוני היושב-ראש, שהפערים, לא רק שהם גדלו, הם כנראה הכפילו את עצמם בכמה וכמה. אני מסתכל על שלוש הנקודות המרכזיות פה. גם אין עדכון של הסל. פעם אחרונה שהסל עודכן זה היה ב-2008. המבנה של הסל ניבנה ב-1975 ולא מתאים להיום, והנקודה האחרונה של עלויות מרכיבי הסל כפי שאומר המסמך הזה, העלויות לא ריאליות, אז כל הדברים האלה ביחד מוכיחים שזה רק הולך וגדל. אין לנו את המספרים כי אתה לא אומר אותם מסיבה כזו או אחרת.

כפי ששאלה חברתי, חברת הכנסת אלהרר, מה זה עשרות מיליונים? 30? 100? אולי 150? אנחנו צריכים את התמונה הזאת. בינתיים מה שקורה, וזה דבר הכי חשוב, זה שאותם ילדים נופלים בין הכיסאות, אולי תרתי משמע.

אפשר לציין איזה נתון שרוצים אבל מבחינה מקצועית, ובאמת זה לא דיון ראשון בוועדה, התקיימו, אני חושב, אולי עשרות דיונים בוועדה על כך בשנים האחרונות.

אני אכן קורא את הסיכומים של הדיונים הקודמים. כולם נמצאים פה לפניי.

אני לא מחדש בנוגע לסוגיה של הפער.

להיפך, זה עוד יותר מטריד שגם אז וגם היום אתה לא אומר, אני יודע להגיד שחסרים 80 מיליון שקלים, זה מה שייצור השוואה בין המצב שאנחנו הגענו אליו למשל במשרד הרווחה לאור ועדת גדעון, לבין מה שאנחנו רוצים שיהיה לכפרי הנוער והפנימיות תחת משרד החינוך. מה הבעיה להגיד את הסכום? אני אגיד יותר מזה ותסלח לי, דודי, על הטון. או שלא עשיתם עבודה ואתה לא יודע להגיד את המספר, ובעיניי זה לא אמור להיות ככה, או שעשיתם ואתה לא אומר לנו. שני הדברים האלה לא טובים.

הפער נובע בגלל שמקדם הקניות, בהתאם להחלטת ממשלה מלפני יותר מ-15 שנה, נשחק. זה הפער שיש כרגע בתקציב. הפער הזה נאמד בעשרות מיליונים. אני לא רוצה סתם לזרוק סכום, בגלל שכל סכום שכרגע אני אגיד, הוא לא מדויק עד הסוף. אנחנו נעשה את זה רק במסגרת הניתוח הכולל של 2021 ושם יהיה אפשר להציג אותו. בזמנו דובר על פער של כ-50 מיליון שקלים שצריך לסגור אותו למשך פרק זמן של מספר שנים בודדות. לכך אנחנו הצגנו בוועדת החינוך לפני כשלוש שנים. צריך לבחון את זה באופן מדויק יותר בהתאם למקדמי המחירים של 2021.

דודי, יש לי שאלה. אתה אומר את התשובות. אני לא באה אליך בטענות. זה לא אישי. מה נספר לילדים שבינתיים הם לא יקבלו מענים? מה נגיד להם? תן לי תשובה.

אני לא מבין את השאלה. הילדים בכפרי הנוער הם היקרים לליבנו וזו כרגע רמת התקצוב הגבוהה ביותר - - - . תמיד יהיו פערים בין התקצוב האידיאלי לבין מה שאנחנו יכולים להקצות. יש גם בחינוך המיוחד, גם בנוער בסיכון. אי אפשר להגיד שהתקציב הוא לא ראוי.

אל תשים את הכול עכשיו על הדיון. הדיון הוא כרגע על הפערים בסל לאור שלא עודכן כבר הרבה מאוד שנים. לא רק שהוא לא צמוד מדד למעט השכר, הוא לא הוצג גם לרכיבים חדשניים ועדכניים שצריכים להיכנס מאז שהמציאו אותו ב-1975, אז כשחברת הכנסת אלהרר שואלת מה לומר לילדים, זה כן. כשילד מקבל איזה המבורגר מעובד במקום אוכל בריא שהוא צריך לאכול, ויש השמנת יתר של בני נוער בגלל תזונה לא נכונה, ויש הזנחה כזו או אחרת בכל מיני מקומות, זאת השאלה, מה אנחנו אומרים, אתם, המדינה אומרת לבני הנוער האלה שמגיע להם חיים נורמטיביים.

אחרי זה הם יצטרכו לטפל בהם במשרד הבריאות.

והם יעלו למדינה הרבה יותר כסף.

חד משמעית.

אני רוצה בבקשה לשמוע את עו"ד רוני מלכאי, מנכ"לית הפורום הציבורי לכפרי הנוער והפנימיות, שבאמת מייצגת אותם נאמנה ואני בטוח שתדע לשפוך הרבה אור על הנושא ואולי גם להראות באמת צדדים שאנחנו לא ראינו. שלום, רוני.

תודה רבה על הקיום הזה, אדוני היושב-ראש. אני מבקשת להודות לחברי הכנסת קארין אלהרר, יאיר גולן וקטי שטרית על הקידום של הדיון הזה.

קצת קשה לדבר אחרי חברי הכנסת, כי הם באמת כיתבו את הנושא לאשורו. אני לא רוצה להיכנס לוויכוחים בין משרד החינוך ומשרד האוצר. בשורה התחתונה, מצב נתון, הסל לא עודכן מ-1975. על זה אף אחד לא יכול להתווכח. 45 שנה סל לא עודכן, כאילו מדינת ישראל עצרה מלכת ואין יוקר מחיה ואין ילדים שנמצאים בכפרי הנוער, שהצרכים שלהם, אני מדגישה, אחרים ממה שהם היו בשנת 1975. בהתאם לזה אנחנו חייבים לעדכן את הסל, והבקשה הפשוטה שלנו היא באמת להקים ועדת סל שהיא תחליט כמה כסף אמורים לתקצב את הילדים בכפרי הנוער.

אני באמת אקצר בדברים כי חשוב לי, אדוני היושב-ראש, שתשמעו גם את האנשים בשטח, את מנהלי הכפרים שיספרו לכם, ואני מניחה שהם גם יסקרו את הדברים שלמשל דודי מזרחי אמר. בסופו של דבר יש כאן מצב מאוד מאוד בעייתי שילדים נפגעים ולא מקבלים את מה שהם צריכים. יש כאן מצב בעייתי שמנהלי כפרים רצים בין תורם לתורם כדי להשלים את התקצוב.

אני חייבת להגיד עוד משהו וכבר קארין אמרה את זה לפניי. משרדי הממשלה נוטים מאוד לפחד מתקדימים כמו תקדים משרד ממשלתי אחר, משרד הרווחה, עשה את אותו דבר כמו מה שאנחנו מבקשים. הוא הקים ועדה שבחנה את התקצוב שמועבר לילדים בפנימיות. מדוע אי אפשר לעשות את אותו הדבר במשרד החינוך?

נקודה נוספת שלא תכננתי לדבר עליה אבל ברשותכם אני אדבר עליה, נושא השיפוצים. אני חייבת להגיד ולהדגיש, נושא השיפוצים לא היה קורה אם הפורום הציבורי לא היה דוחף. אם אבי נאור שהוא יושב-ראש הפורום הציבורי ומי שהקים את הפורום הציבורי, שזה ארגון שמסייע לכפרי הנוער, לא היה יושב עם השר פירון ומשכנע אותו לעשות את השיפוצים בחדרים של הילדים, שזה חדרים שלא שופצו מקום המדינה, חדרים שלא שופצו עשרות שנים, וזה הפורום הציבורי עשה. יותר מזה, בתוך ה-250 מיליון שקלים, חצי מזה זה פילנתרופיה שהפורום הציבורי הביא לכפרי הנוער ובזכות זה החדשים שופצו. זו נקודה שהיה חשוב לי מאוד להבהיר אותה, כי כמו שאני אומרת, השיפוצים לא היו קורים אם הפורום הציבורי לא היה מקדם.

גם הדיון הזה, חשוב לי שתצא מכאן קריאה חד משמעית שתוקם ועדת סל שתחליט על התקצוב של הילדים. כמו שאמרתי, אני באמת אשמח שתשמעו גם את מנהלי הכפרים שידברו מגרונם ויספרו לכם על האתגרים שהם מתמודדים איתם בגלל שהתקצוב הזה מעודכן לשנת 1975. תודה רבה.

תודה רבה, רוני. תיכף ניתן לעוד נציגים בזום. אני רוצה לחזור רגע לפה. חבר הכנסת עוזי דיין, בבקשה.

אני רוצה להביא איזושהי נקודת מבט אישית. תראו, אני מתמצא במקרו, המקצוע שלי, עסקתי הרבה שנים במערכות שמדברות על התקציבים והפערים ואיך סוגרים אותם וכו'. במקרה הזה אני מביא מפה ידע אישי של ילדה אחת. למה הידע הזה הוא חשוב? כי אני מכסה את הפער הזה ואני יודע להגיד בדיוק כמה הוא. מה שמבקשים זה מוצדק ואפילו לא מספיק לכל מיני דברים. אני מכסה אותו באהבה, לא בא לזה בשום תלונה. אני רק אומר שברגע שאתה צריך להתחיל לכסות אישית פערים כמו לעשות מבחן פסיכודידקטי, אני כבר לא מדבר על לבוש וכו', אני לא מדבר על דברים שנחשבים מותרות כמו נגיד אייפד. אני מדבר על דברים פשוטים שהולכים לבית ספר, איזה דברים צריך לכיתה, איזה דברים רוצים, איזה דברים יש לילדים האחרים לא כמותרות, אלא דברים רגילים שיש. כשאתה עושה את זה, אז אתה גם רואה שבמקומות שיש את הפערים האלה, יוצא מצב שמי שאתה דואג לו, אז הוא נהיה כאילו פריבילגי, זאת אומרת יש מי שדואג לו. זה הכול.

אני אצביע בעד כל דבר שפשוט סוגר את הפער הזה. הוא פער, לא רוצה להגיד בלתי נסבל. עובדה שהוא נסבל והוא נסבל שנים, אבל הוא פשוט כל כך לא צודק. שום שאלה לא של מגדר ולא של דעה פוליטית ולא מה יקרה, איפה יהיה הגבול המזרחי. איפה יהיה הגבול שלנו בחברה שלנו למי שצריך לדאוג להם.

תודה רבה, חבר הכנסת דיין.

בבקשה, חבר הכנסת יאיר גולן.

אני רוצה להשתמש בסיפור קצת דומה. בשנת 2016 עדכנו את שכר חיילי החובה. מה זה שכר חיילי החובה? הוא לא עודכן מ-1986. 30 שנה הוא לא עודכן.

כן, והוא גם לא שכר, הוא דמי מחיה.

דמי מחיה.

(היו"ר אורלי פרומן)

חבר הכנסת גולן, בבקשה.

למה הוא לא עודכן 30 שנה למרות שהוא כלל פריטים שפשוט נעלמו מהנוף כמו תשלום עבור רכישת אסימונים? דבר שנעלם אבל זה היה חלק מהסל.

בכנסת יש דבר שנקרא פתקים, עד היום.

בבקשה. למה זה היה? זה היה כי בסופו של דבר לצה"ל היה נוח מבחינה תקציבית לא לפתוח את העניין הזה, ואותו דבר בדיוק עם הסל של הפנימיות. זה נוח לא לפתוח את זה. נוח למצוא פה ושם תקציב שיכסה את העניין ולעשות כאילו טובה לפנימיות ואיכשהו לשרוד משנה לשנה ולהעביר פה כסף, להעביר שם כסף, רק לא לפתוח את זה כי לפתיחה הזאת יש משמעות.

מה שאני ממליץ בעניין הזה, אני לא יודע להגיד שמשרד החינוך כמו שנאמר, ייעתר לעניין ויטפל בו בשקיקה. שבכל דרך יקבל החלטה פרקטית. תוקם ועדה לבחינת הסל, מה שלא יהיה, ואם משרד החינוך לא מקים ועדה בלתי תלויה שבוחנת את הדברים מן היסוד, אנחנו, ועדת החינוך נקים ועדה בלתי תלויה, נביא את האנשים המתאימים, נעשה את הוועדה הזאת. אנחנו נקבע את הסל. אסור שלא יהיה בנצ'מרק, שלא יהיה אמת מידה למה מגיע להם. הרי זה דבר מטורף. מ-1975 לא לבדוק סל? תני לי עוד נושא אחד במדינת ישראל, ומבחינה תקציבית, שלא נבחן מ-1975? זה דבר כל כך בלתי סביר.

תודה רבה לחבר הכנסת גולן.

רואה חשבון משה בן שושן, מרכז תחום השכר באיגוד בעלויות כפרי הנוער. אתה איתנו, משה?

כן, אני אתכם. אני אשמח אולי שצבי שטרן, מנהל הנציגות ייתן איזושהי סקירה קצרה. אחר כך אני אתן קצת את הנושא במספרים.

בבקשה, צבי, מנכ"ל האיגוד.

טוב, חברים, הפערים שנוצרו במהלך השנים בין הסכומים הנכונים לבין אלה שנקבעו לפני עשרות שנים, לא נוצרו רק בגלל שהשתנה מחיר החלב או מחיר הלחם. ממש לא. כל מערכת החיים במדינת ישראל השתנתה. היום הנוער שמגיע אלינו, ברובו, הוא נוער שהוא נוער בסיכון, חסרי עורף משפחתי, שמגיע אלינו עם חסכים אדירים, והתפקיד שלנו הוא לקדם אותם ולהציב אותם אל פני העתיד וברמה אחת עם כל שאר בני גילם.

כדי לתת כמה דוגמאות. בשנים שאתם מדברים עליהן, סוף שנות ה-70', בקבוצה חינוכית היו בין 60 ל-70 ומשהו ילדים, לעיתים גם יותר, שאי אפשר היה להגיע לאף ילד. אי אפשר היה לטפל בילדים. אפשר היה בקושי להספיק לספור אותם אם הם הולכים לישון בלילה. הדברים השתנו מאוד. היום יש לנו בקבוצה נורמטיבית בין 25 ל-30 ילדים, ו-30 אפילו נחשב ברמות מסוימות ליותר מדי.

32.5 לפי המפתח ורוב הקבוצות הן מעל 30. חשוב לציין את זה.

כן. צריך לומר, הטיפול שהיה אז באותן שנים, זו הייתה עובדת סוציאלית אחת, לעיתים שתיים שישבו בכפר נוער והן טיפלו בכול. היום זה כבר לא עובד ככה. יש לכל קבוצה בסדר גודל מסוים והגדלים נקבעים בדרך כלל על ידי המשרדים הרגולטוריים. יש עובדים סוציאליים, יש פסיכולוגיים, יש תרפיסטים בכל מיני תרפיות, כי הילדים מגיעים עם בעיות שצריך לטפל בהן. תרפיות זה יכול להיות בבעלי חיים, באומנות, במוסיקה וכיוצא באלה.

רמת המזון שניתנה אז, והיום, שתי רמות שונות לגמרי, כי אז לא היה שום דגש על איכות המזון, על הצורך באבות המזון. שיהיו שבעים, אבל זה לא כך יותר.

אני מוכרח לומר לכם משהו. אומרים, 15 מיליון, חמישה מיליון בשנה. חברים, תעשו לי טובה, תעשו את התחשיב. פשוט לגמרי. חמישה מיליון לחלק ל-11,000 ילדי פנימיות לחלק ל-12 חודשים זה אומר 30 ומשהו שקל לחניך, לילד לחודש. זה בקושי 1% אחד מהמספרים הלא מעודכנים, לא מאלה שאנחנו צריכים לקבל.

במהלך השנים, אני מדבר על תחילת שנות ה-90', כשהבינו שאי אפשר לקיים את המוסדות במחירים האלה, הקימו איזשהו פטנט שנקרא מודרכות, שהוא איזשהו תקצוב משלים על פי מה שיש במדינה. קבעו איזשהו סכום ומייד אחרי זה אמרו, כן, אבל אין לנו מספיק כסף, ואז המציאו פטנט שנקרא מגבלת תקנה. מגבילים את התקנה לסכום מסוים ובהתאם לזה מחלקים לילדים.

חברים, זה לא יכול להספיק. היום אנחנו צריכים הרבה יותר רכזים בפנימיות. אנחנו צריכים רכזי שכבות וחטיבות. אנחנו צריכים לתת להם שירות שבאמת מקדם אותם. זה לא בייביסיטר. זה להפוך אותם לאזרחים טובים בסוף הדרך, כאלה שמסייעים למדינה ולחברה.

רק משפט אחד כי אני צריך לעבור לוועדת כספים. לשים לב שאנחנו מדברים על דבר בסיסי ולא מדברים בכלל, לא על השכר וכתוצאה מזה התחלופה והרמה וכו' של חלק גדול מהעובדים, ואנחנו לא מדברים על מה קורה אחרי גיל 18. אתה צריך איזשהו בסיס לחיים.

תודה. זו הייתה הערה חשובה של חבר הכנסת דיין.

צבי, בבקשה.

בקשר למה שאמר חבר הכנסת דיין, ברוב כפרי הנוער יש היום פתרונות כאלה ואחרים לבוגרי הכפרים שאין להם עורף משפחתי, לפחות בתקופת שירותם הצבאי, כדי שיהיה להם בית לחזור אליו באותן חופשות שלאחרים יש בית לחזור אליו.

כדי שאותה ועדה שתקום, ואני מקווה שתקום, תדע לעשות את העבודה נכון, אני חושב שמתבקש שנציגות שלנו תשב בוועדה כדי לתת את המספרים הנכונים לצרכים השונים. אגב, אומרים שמעדכנים את סכומי הכסף של שכר העובדים. רבותיי, גם זה לא נכון. גם העדכון פה הוא חלקי בלבד והיום קיים פער לא מבוטל בין המקבל לבין מה שאנחנו אמורים לשלם. לעיתים התקבול הוא כל כך מצחיק, שאם אני מחלק אותו נכון עם הוצאות המעסיק, אני צריך לשלם פחות משכר המינימום במשק, אז אנחנו לא מדברים על האמת.

תודה רבה, צבי. משה.

שלום. אני שלחתי למזכירות מצגת. אני אשמח אם יציגו אותה. אני אקדים ואומר שהתקצוב לכפרי הנוער מגיע מכמה מקורות, ראשית, סל לאור שמשולם בפועל ב-85% מהסל שנקבע.

למה משולם רק ב-85%?

זה התעריף שנקבע מזה שנים על ידי משרד החינוך, כאשר ישנו מנגנון שאמור להשלים את הפער של אותם 15% ודרישות משרד החינוך לגבי תקנים נוספים שיש להעסיק בכפרי הנוער, ולזה קוראים מודרכות.

(הצגת מצגת)

ישנם כמה רבדים של תשלום. הבעיה העיקרית היא שאחרי שמשלמים את סל לאור, ישנו רובד נוסף שנקרא מודרכות. צביקה הזכיר קודם שעל הרובד הזה קיימת היום מגבלה. בדוגמא שכאן הבאתי לכפר של 250 ילדים, אמור היה להיות משולם כ-4.1 מיליון שקלים לכפר כזה. בפועל מפחיתים 1.2 מיליון מהסכום הזה, אז כבר בתעריפים הקיימים ובתקני כוח אדם הקיימים בסל הקיים, שכבר הזכרנו שהוא לא כל כך מתאים למציאות, אנחנו כבר מתחילים עם פער מובנה של כ-1.2 מיליון שקל. במונחים של חניך אנחנו מדברים על כ-5,000 שקל לחניך לשנה.

איך מסבירים לכם שלא כל הסל משולם? למה נותנים 85%?

ואת המודרכות מי מקבל? המודרכות אמורה להשלים את ה-15% הנוספים, אז כולם מקבלים או שזה על פי איזה שהם קריטריונים אחרים, חלק מהכפרים?

כפרי הנוער המודרכים אלו הכפרים שאנחנו עוסקים בהם כרגע בדיון הזה, והזכירה קודם מנהלת המינהל, כ-11,500 חניכים בארץ שמתחנכים בכפרי הנוער.

על הסכום של המודרכות מוטלת מזה שנים מגבלת תקנה, כל שנה בהתאם ליכולת של המשרד לשלם מתוך אותו סכום שלא התעדכן מזה שנים, ואני אזכיר שבשנים האחרונות גם הצטרפו עוד כמה כפרים, משמע, את אותו כסף היה צריך לחלק להרבה יותר כפרים. כל הכפרים האחרים, למעשה החשבון הוגש לנו לכפרים האחרים, והפחיתו לנו את התקצוב.

גם במונחים של היום, עוד לפני שעשינו ועדה וחשבנו מה נכון לחניך או מה נכון מבחינת כוח אדם ומזון וכן הלאה, במחירים של היום שקבועים בתוך סל לאור קיים פער מובנה של 1.2 מיליון שקל בפנימייה של 250. לשם הפשטות אנחנו עשינו פה איזשהו מודל שמראה את המספרים, גרוסו מודו לפנימייה בגודל של 250, די מבוסס על מספרי אמת בבדיקות שלנו מלפני חודש–חודשיים.

תראו איזה דיון ארוך, כל זה כדי שמשרד החינוך לא יגיד, נקים ועדה.

מהניתוחים שלנו, את אותה עוגה שראינו קודם, גם בעוגה הזאת לדעתנו קיים חוסר גדול מאוד בתעריפים. גם בתעריפי כוח האדם ישנו פער כמו שצביקה ציין קודם. לעיתים אתה מסתכל כמה מתקצבים משרה, ואתה מחלק ממנה את עלויות המעסיק לפי החוק, מהשכר, מס מעסיקים, ביטוח לאומי, קרנות פנסיה וכיוצא באלה. אחרי שאתה מחלץ את כל הסכומים האלה, אתה אמור לשלם לעובד פחות משכר המינימום, זאת אומרת כן מתעדכן. ישנו איזשהו מנגנון של עדכון לשכר, אבל הוא לא קרוב למציאות לצערי. גם פה מצאנו שיש פערים אדירים בתעריפים המשולמים.

זאת אומרת, שוב אתה מציג כפר בסדר גודל 250 - - -

של 250 ילדים, כן.

כ-17 משרות פער ויש כשלושה מיליון שקל פער. אוקיי.

עוד לפני שדיברנו על חוסר במשרות, יש פער בעלות המשרות הקיימות. אני קורא לזה פער תעריפי. קיים גם פער תעריפי בהוצאות מזון, חוגים, תפעול. נזכיר שבשנות ה-70' מזגנים היו קצת פחות, והיום בכל חדר יש מזגן, וצרכים אחרים לא חסרים.

הנייר הזה הוא לא נייר מחייב מבחינת התחשיבים ולכן חשוב שתקום ועדה שתדון מה נכון קודם כל להשלים באותו מספר שהתחלנו איתו, פער מובנה היום של 1.230 מיליון שקל, ומה לדעתנו, בוועדה שקיימנו גם עם נציגי איגוד הבעלויות ומנהלי כפרי הנוער, מה נכון היה לדעתנו, ועל סמך זה אנחנו חושבים שהפער הוא הרבה יותר גדול. חייבים להקים איזושהי ועשה שתחשוב מה נכון לחניך, כמה הוא צריך לקבל עובדים סוציאליים.

אני אתן דוגמא אחת פשוטה לפער בתקצוב של עובדים סוציאליים בכפרי נוער לעומת משרד הרווחה. אם במשרד הרווחה עובד סוציאלי אחד אמור לטפל ב-24 או 25 ילדים, במשרד החינוך זה יותר מכפול. כולנו יודעים שזה פחות או יותר אותם ילדים.

מקודם שאלתי אותך למה קבעו שנותנים לכם 85% מסל לאור. מה הטיעון הזה? איך מסבירים את זה? הרי אם יש סל, זה בשביל לקבל את ה-100% סל.

אני חושב שמי שצריך להשיב על השאלה הזאת זה גורמים ממשרד האוצר או ממשרד החינוך. זה המנגנון שנקבע לפני למעלה מ-30 שנה. אנחנו שואפים למנגנון שיבטל את כל השכבות האלה. בואו נדבר על שכבה אחת. כמו שעשו במשרד הרווחה עם סל גדעון, בואו נבין מה גודל הפנימייה הרצוי, האופטימלי. נקבע כמה צריך לתקצב פנימייה כזאת, נחלק את זה במספר החניכים, נהפוך את זה לסכום אחד ואז אפשר גם לבוא בדרישות אל כפרי הנוער, חברים, אנחנו מתקצבים אתכם ב-X מדריכים, ב-Y עובדים סוציאליים, אתם חייבים לעמוד במה שאנחנו נותנים לכם. זה מצד אחד. מצד שני, אנחנו משלמים לכם תשלום הוגן לפי מספר הילדים בפנימייה.

צריך להוריד את כל השלייקסים האלה, לכנס אותם למספר אחד בשיטה של משרד הרווחה לדעתי, שהיא שיטה נהדרת, תשלום פר חניך. אם בפנימייה הזאת לא הצליחו לאכלס את כל הפנימייה, יצטרכו לעשות התאמות גם בכוח אדם המינהל.

כן, ברור. משה וצבי, אני חושבת שהבהרתם היטב את התמונה. תודה רבה.

כל מי שמדבר פה זה אנשי מקצוע, שזה בסדר גמור וזה לא אשמתם. יש פה שר שהוא קובע מדיניות. הוא רוצה לבוא ולומר שילדי כפרי הנוער לא חשובים? שיבוא ויגיד את זה און רקורד, אלא אם כן הוא רוצה לעשות. באמת זה המינימום. לא ביקשתי עוד כסף. לא אמרתי, תתחייב. אמרתי, תקים ועדה. כל שר היה מתלהב מההצעה הזאת. מה שזה אומר לי, שזה לא מעניין אותו.

יש מישהו ממטה משרד החינוך, מטעמו של השר או מנכ"ל משרד החינוך איתנו?

אני רק רוצה ברשותכם, אם תרשי לי להוסיף שני משפטים. ההצגה שהוצגה כאן כרגע בנוגע לתקצוב, מתעלמת מסדרה של רכיבים משלימים כשאנחנו מתקצבים את הפנימיות ואת כפרי הנוער, ואני לא חושב שיש הרבה כפרי נוער שנמצאים בפיקוח שלנו, של משרד החינוך, שהיו רוצים להתחלף את המודל של הרווחה. זה לא אותה שיטת תקצוב.

כשאני מסתכל במכלול על תקצוב פר תלמיד משרד החינוך בהשוואה לרווחה, אני חושב שהסיטואציה במשרד החינוך, מבלי למתוח ביקורת על אף גורם אחר, היא סיטואציה נכונה יותר ורמת שירות גבוהה יותר. אני לא אומר שאין מה לשפר. יש הרבה מה לשפר ואנחנו נמשיך לעשות את זה כפי שציינתי קודם. אנחנו הצפנו את זה מול משרד האוצר במסגרת דיוני תקציב 2021 ואני מאמין שגם נצליח לעשות שינוי משמעותי.

דודי, הדיון הזה הרי לא היה מתקיים לולא היו כולם שבעי רצון. יש מנגנון שאתם קבעתם לתקצוב פר תלמיד בפנימייה, שנקרא סל לאור. יכול להיות שאבד עליו הכלח, יכול להיות שהוא לא רלוונטי. כל מה שאנחנו מבקשים בדיון הזה, להקים ועדה בלתי תלויה לבחינת סל לאור ומנגנון התקצוב, אופן התקצוב, גובה התקצוב. שתשב ועדה שתתאים את עצמה לשנת 2020. זה מה שאנחנו רוצים.

אגב, דודי, יכול להיות מאוד שיש בדברים שלך הרבה מאוד צדק. אתה בא ואומר, אנחנו מתקצבים כל מיני רכיבים. תבואו, תרכזו את הרכיבים האלה. תבוא ותגיד לי, תראי, קארין, הנה הטבלה. הנה ילד א', מגיע לו רכיבים ב', ג' ו-ד'. או שתבוא ותגיד לי, סל לאור לא רלוונטי, יש לי מודל תקצוב אחר, אבל תגידו משהו. אל תבוא ותגיד לי, אני אדבר על זה עם האוצר בתקציב הבא, כי זה בעיניי תשובה מתחמקת.

אוקיי. אנחנו רוצים לשמוע את זאב גולדבלט, נציג ההורים. בבקשה.

האמת היא שאין לי יותר מדי מה להוסיף על מה שאמרו חברי הכנסת. אני רק רוצה להעיר שהייתי שותף לדיון זהה לחלוטין גם בתכנים וגם בתוצרים לפני שנה ושנתיים. פשוט לא התקדמנו אפילו מילימטר אחד, להבנתי, וזה חבל, כי חייבים לראות את כפרי הנוער ואת הפנימיות כחלק אינטגרלי ממערכת החינוך. בסך הכול הם אמורים לתת מענה למגזר מאוכלוסיית התלמידים שאין להם שום מענה חלופי, והפקרתם או אי מתן מענה מלא לצרכיהם של הפנימיות ושל כפרי הנוער, מהווה אות קלון לחברה הישראלית.

תודה, זאב.

נציגת התלמידים, שיינא גרוסמן.

תודה שאתם נותנים לי לדבר. אני בת 17 משכבה י"ב בכפר הנוער כפר סילבר. אני רוצה לספר בתור מישהו שחיה בפנימייה כבר שלוש שנים את החוויות שלי בפנימייה. פנימייה זה הבית. זה מקום שאתה בו נמצא 24/7. אתה סוגר שם שבתות. הצוות הוא תמיד איתך. גם אם ב-01:00 פתאום קורה איזה משהו, הצוות תמיד יהיה שם. אין להם רגע של חופש. הם תמיד בכוננות. במהלך היום הם תמיד. גם אם אנחנו בלימודים, אז גם הצוות של הפנימייה הוא עדיין פועל, הוא עדיין שם, הוא עדיין מוודא שהכול בסדר. הם תמיד עובדים.

יש גם את ארגון נעל"ה, ילדים שהם מגיעים מחו"ל. אין להם שבתות, אין להם חופשים. הכול הם עושים בפנימייה והם לא חוזרים הביתה, אז זה יוצר שהצוות עובד 24/7. זה לא כמו שילד הולך לבית ספר לשמונה שעות ואז חוזר הביתה ובבית הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אם הוא רוצה חוג, אם הוא רוצה תגבור, אם הוא רוצה כל מה שבא לו. הילדים שנמצאים בפנימייה זה ילדים בדרך כלל שיש להם בעיה בבית והם לא יכולים להיות בבית, אז הם באים לפנימייה שיהיה להם אורח חיים תקין ובריא.

נגיד באוכל. באוכל צריך שיהיה שם את כל הדברים הנחוצים והבסיסיים שילד צריך בשביל שיהיה לו אורח חיים בריא. לפעמים זה יוצר מצב שאם יש נגיד ילד שהוא בדיאטה כי יש לו צליאק או שיש לו כולסטרול גבוה מדי או שהוא צריך לעשות דיאטת סוכר או דברים כאלה, לא תמיד הפנימייה יכולה לספק שיהיה את כל מה שהוא יצטרך בשביל שיהיה לו ארוחה שהיא תקנית ושיהיה שם גם חלבונים, גם פחמימות. לפעמים הפנימייה לא יכולה לספק ואז הילד פשוט נשאר רעב או שהוא צריך להוציא מהכיס שלו שאין לו. אין לו כסף שהוא יכול ללכת להזמין אוכל שהוא יוכל לאכול משהו. גם להזמין אוכל, לא תמיד זה אוכל בריא וטוב ואז הילדים סתם מוציאים מהכיס שלהם שאין להם.

נגיד בגדים. יש ילדים שהם לא יכולים לספק לעצמם נגיד בחילופי עונות, אז הם לא יכולים לספק לעצמם בגדים חמים לחורף. עכשיו החורף מגיע. לא תמיד הילדים יכולים לספק לעצמם את הבגדים החמים שהם לא יחטפו שפעת, שלא יהיה קר. הפנימייה מספקת את זה כי אין מישהו אחר. ההורים לא יכולים. אין מישהו שיוכל לבוא ולעזור להם, אז הפנימייה באה ועוזרת. ברגע שאין כסף, אז גם הפנימייה לא יכולה.

שבתות שאנחנו יוצאים הביתה כשיש מצב שהוא די סביר בבית, הם יוצאים הביתה וצריך לספק להם הסעות. אם זה רחוק מדי, אז צריך לספק להם את הנסיעות הביתה. יוצא הרבה פעמים ששולחים ילדים עם כסף לחזור אבל לא להלוך, ואז לפעמים מתבשרים במצב שהם צריכים לגרד בכיסים בשביל להוציא כסף בשביל לחזור לפנימייה.

נגיד חוגים. חוגים זה משהו שאחר הצוהריים, אז צריך שהוא יהיה, כי אם לא, אתה פשוט יושב ולא עושה כלום עם החיים שלך כי אין עוד מה לעשות. אתה צריך תנועה, אתה צריך שיהיה לך מה לעשות ולא תמיד הפנימייה יכולה לספק את זה אם אין לה את הכסף לספק את זה, כי צריך להביא אנשים שהם מחוץ לכפר שיבואו ויספקו את החוגים.

אם זה בלימודים. הרבה מהילדים שבאים לפנימיות, יש להם פער לימודי. אם לא יוכלו לספק להם, הם לא ייצאו עם תעודת בגרות, הם לא ילמדו, הם יזלזלו. הם ירגישו שהכפר לא רציני, אז למה שאני אהיה רציני? אין לי סיבה. אז גם זה. זה לא שמונה שעות ואז הולכים הביתה. אנחנו 24/7 שם וזה הבית שלנו. אני מרגישה שצריך להביא שינוי.

שיינא יקרה, את מרגשת את כולנו. כל המבוגרים שיושבים בזום, שיינא סיכמה לכם את כל הדיון. אם אתם חשבתם וחשדתם באי כשירות של דברים שאנחנו אומרים, הנה עדות אותנטית של נערה שחיה שלוש שנים בפנימייה ואומרת לכם בראיה מאוד בוגרת ומושכלת ורחבה ממה שהיא רואה - - - שחיים איתה בפנימייה.

שיינא יקרה, זה התפקיד שלנו, של עולם המבוגרים לדאוג לך ולחבריך שתחיו חיים טובים ונורמטיביים ותאכלו אוכל מזין ותהיו לבושים כמו שצריך ותיהנו מכל מה שמגוון החיים צריך לספק לכם בגיל הזה. זה תפקידה של מדינת ישראל וזה תפקידו של משרד החינוך שאחראי עליכם בפנימיות, ואנחנו פה כדי לדאוג שזה יקרה. אני מודה לך בשם כל החברים שלי פה, חברי הכנסת, על דברייך.

שיינא, אני רוצה להצטרף למה שאמרה חברתי, אורלי. באמת ריגשת את כולנו ואותי אישית, ואמרת דברים, באמת מילים כדורבנות כמו שאומרת הקלישאה, אבל זה נכון. כמו שגם נאמר בהתחלה, את ייצגת פה את הרשלנות הפושעת, באמת אין לי מילה אחרת, מצד משרד החינוך בהתייחס לפנימיות ולכפרי הנוער. הדבר הזה הוא פשוט בלתי נסבל. זאת הזנחה. זאת התעלמות מהצרכים של הצעירים והצעירות שלנו, של העתיד של כולנו. אני מאחל לך ולכל החברים והחברות שלך באמת הצלחה מכל הלב. אני בטוח שבלי קשר לעמדות פוליטיות, כולנו פה עומדים לצידכם ונעשה הכול כדי שהבעיות וההזנחות הנוראיות האלה תיפתרנה. תודה לך.

תודה. רוני ארדיטי, עובדת סוציאלית.

אני עובדת סוציאלית בעמותת מקום. אני מלווה צעירות חסרות עורף משפחתי, מרביתן בוגרות השמה חוץ-ביתית.

אני רוצה להקריא לכם מכתב שכתבה צעירה בוגרת פנימייה, רק כדי להוסיף לדיון הזה גם את המקום של איך החוויה של לגדול ללא תקציב הפנימייה בעצם משפיע ונחבא גם כמה שנים טובות קדימה. הצעירה הייתה אמורה להשתתף. היא לא מרגישה טוב, אז אני קוראת בשמה, ברשותכם.

"תתארו לעצמכם שנולדתם לתוך ילדות שאין לכם שליטה עליה. אתם מגיעים לבית שבו אתם גרים עם זרים. אין להם זכויות ואין לכם אמירה על איך ייראו החיים שלכם מכאן והלאה. אין לכם בחירה לא רק כי לקחו לכם אותה. אין לכם שתי אופציות לבחור מהן.

כשהייתם ילדים, יכולתם לבחור בין מילקי ודני. אני יכולתי לבחור בין ג'לי לג'לי או בטעם תות או בטעם תות. חלק מחוסר הבחירה שלי התבטא בכך שלא נתנו לי לצאת לעבוד, ודמי הכיס שכן נתנו לנו, היו נמוכים, אז בגדים לא יכולתי לקנות לעצמי ולבשתי רק את התרומות שהגיעו לפנימייה. התחושה הייתה מביכה. ישבנו בקבוצה והמדריכה הוציאה בגד-בגד מתוך שק תרומות, ואם שתיים רצו את אותו בגד, אז מי שהמדריכה אהבה יותר, קיבלה אותו. בתור נערה את לא יכולה לקנות לעצמך בגדים, וכשאין לך בגדים ראויים ללבישה, אז גם מתייחסים אליך כנערה לא ראויה.

אתם יודעים מה? אם תשאלו אותי מה אני זוכרת מימי הפנימייה, אגיד, חולצת בית ספר. למה חולצת בית ספר? הרי מי חושב עליה בכלל ברגע שהוא לא צריך ללבוש אותה יותר? אני זוכרת אותה, כמה הסתבכתי כילדה בגללה. בבית הספר בו למדתי היה קוד לבוש. לא יכולתי להגיע עם חולצה שראו לי את הבטן, אבל הגעתי וכעסו עלי כל פעם מחדש. הנה זאתי שעושה צרות, היא רוצה להיראות פליליסטית ולא אכפת לה לעבור על הכללים. לכי תסבירי להם שבפנימייה קונים לך שתי חולצות בית ספר בשנה, אבל יש שישה ימי לימודים, ואומנם החולצה מלפני שנתיים קצת קטנה אבל היא לפחות מרגישה נקייה.

מה גורם לכם להרגיש ממש טוב? אצלי זו הייתה אותו פעם שנתנו לי גיפט קארד לחנות בגדים, על סך 200 שקל. אני זוכרת שלקחו אותנו לחנות ונתנו לנו לבחור מה לקנות ואילו בגדים. הייתי באופוריה. פעם אחת יכולתי לקחת החלטה על איזה בגד אני רוצה לבחור. יצאתי עם שני פריטים מהחנות והייתי מאושרת. לדקה החזירו לי את זכות הבחירה".

היה לי חשוב בכל מקרה להקריא לכם את זה.

רוני, תמסרי תודה גדולה לנערה שהביאה בפנינו את הדברים הנוגעים. באמת חדרו עמוק ללב ומצערים לשמוע. תודה, רוני.

קבוצה נוספת של בני נוער ששוהים בפנימיות הם ילדי נעל"ה. ישעיהו יחיאלי, מנהל נעל"ה, בבקשה.

תודה רבה שאפשרת לי להיכנס לדיון הזה. אני רוצה לומר קודם כל שאנחנו בשיא הרכבת האווירית לישראל. ב-48 שעות שאנחנו כרגע בתוכם, מאות ילדי נעל"ה חדשים עושים את דרכם לארץ מכל העולם בתקופת קורונה, נכנסים ישר לבידוד. אני רוצה מכאן לשלוח ברכה של תודה והצלחה לכל הפנימיות הקולטות ולמינהל לחינוך התיישבותי שאחראי על כל התהליך הזה.

אני רוצה להוסיף כמה משפטים על פן מיוחד של ילדי נעל"ה בתוך הסוגיה שאתם עוסקים בה. אחד, תלמידי נעל"ה לומדים לא רק בכפרי נוער, אלא גם בפנימיות שאינם כפרי נוער. בכל המקומות האלה אין מודרכות והתקציב מלכתחילה הוא תקציב חסר כפי שתיארה מאוד יפה שיינא את חבריה מנעל"ה שבעצם הפנימייה זה הבית שלהם. אין להם בית אחר בישראל. בתקופת הקיץ רוב ילדי נעל"ה נשארו בפנימיות שלהם. כך גם בסוכות וכך גם בפסח כשרוב הישראלים באותה עת היו בבית. נכון שהמינהל הוסיף תקציב לטובת העניין הזה כדי לאפשר להם להחזיק יותר טוב, אבל בשגרה זה בוודאי לא עונה על כל הצרכים.

אני רוצה להדגים את זה ממה שקרה בתנועה הקיבוצית. עד לפני 15 שנה, 50% מילדי נעל"ה נקלטו בתנועה הקיבוצית והיו בתוך ישראל הראשונה. התנועה הקיבוצית, אחד אחד ובאין רואה, נעלמו מהקליטה של ילדי נעל"ה כי זה לא כלכלי. אי אפשר להחזיק את ילדי נעל"ה אפילו ב-100% לאור כפי שהוזכר לוועדה לא פעם. פשוט לא ניתן ולכן הם נעלמו מהמפה. נשארו שני מקומות בכל התנועה הקיבוצית בארץ שעדיין קולטים תלמידי נעל"ה, וגם הם, להערכתי זה ייקח עוד שנים ספורות והם יהיו בחוץ. להפיל את כל העול הזה על כפרי הנוער ששם נמצאת ישראל השנייה, עם כל הכבוד וההערכה, זה פגיעה בהון האנושי - - -

סליחה שאני מעירה אבל לא רלוונטי ישראל הראשונה. אלה ילדי מדינת ישראל. כולם נמצאים שם. כל אחד עם הצרכים הייחודיים שלו. בוא לא נעשה את ההפרדות האלה. אנחנו לא דיון פוליטי כרגע.

מגיע לילדי נעל"ה להתחנך במדינת ישראל ולא רק במגזר מסוים. התנועה הקיבוצית עשתה נפלאות בעניין הזה והיה נהדר אם היינו יכולים להשיב עטרה ליושנה, אבל כאמור, זה חדל להיות.

תודה רבה.

חברת הכנסת קארין אלהרר.

קודם כל, גבירתי, אני חושבת שהעדויות של שתי הנערות, של שיינא והעדות שהוקראה, היו צריכות לעשות בראש ובראשונה דבר אחד, לגרום למשרד החינוך להתכווץ בכיסא שלו, והדבר השני שזה היה צריך לעשות, זה על הודעה עוד היום על הקמתה של הוועדה.

אני חוזרת ואומרת, לא ביקשתי הודעה בסכום, לא ביקשתי שהוועדה תמונה על ידי אנשים שאני אורה להם. לא ביקשתי שהמסקנות יאומצו. ביקשתי דבר אחד שאני חושבת שהוא אינטרס של משרד החינוך, לעשות סדר בבלגאן.

גם מהדברים שנאמרו כאן על ידי דודי, שאני מאוד מעריכה את יכולותיו, את כישוריו ואת המעשים שלו גם במשרד החינוך. הוא אומר את הדבר הבא: יש את סל לאור ויש כל מיני רכיבים ואנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לבקש. הידיעה הזאת, הוא אומר, עשרות מיליונים. אני, אגב, לא בטוחה שזה עשרות מיליונים. ההסתמכות של משרד החינוך על פילנתרופיה הפכה להיות באמת דבר שאני במקומם הייתי מתביישת בו. פילנתרופיה אמורה לתת את האקסטרות. היא לא אמורה לתת אוכל בריא, היא לא אמורה לתת ביגוד, היא לא אמורה לתת חינוך. היא אמורה לתת טיול שנתי, הצגה.

אני קוראת כאן לשר החינוך, יש לך בעצם שתי חלופות. שאתה תבחר בחלופה או שתבוא ותגיד, הנושא הזה לא בסדר העדיפויות שלי ואז נדע כולנו שזה לא בסדר העדיפויות של משרד החינוך. או שתבוא ותגיד, זה בסדר עדיפויות ואפילו די גבוה ולכן אני אעשה בדיקה מעמיקה בוועדה בלתי תלויה שאני אמנה, אני, שר החינוך, וסוף סוף נבין מה הם החוסרים. אגב, שר החינוך עשוי לגלות אולי שאין חוסרים ולבוא ולהגיד, גבירתי, את מבלבלת לי את המוח. אני, אגב, אשמח להודות שטעיתי, אבל אם אין חשש כזה כפי שאני חושבת, ראוי שייבדק. מקסימום יבוא ויגיד, טעית.

תודה רבה.

חבר הכנסת גולן, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לומר מילה על הסיפור של נעל"ה. יצא לי לבקר בעין שמר. זה אחד המוסדות שכן מקבלים תלמידי נעל"ה בתנועה הקיבוצית, מה שנותר. זה פשוט מרשים. המוסד, מכיוון שהוא מוסד ותיק עם מדשאות, עם מתקנים, עם איכות יוצאת דופן, אני חושב שזה עניין של באמת רמת הקליטה. זה לא עניין של ישראל הראשונה וישראל השנייה. במקום לעודד את זה, במקום לקחת את המוסדות הכי טובים ולעשות אותם כשער לעולים, אז אנחנו מדכאים את התנועה הקיבוצית מקליטה? זה נראה לי פשוט מטורף וזה חלק מהבעיה, ולכן גם בזה צריך לטפל. אנחנו צריכים לראות שלעולים, לנוער הנהדר הזה שמגיע בנעל"ה, אנחנו נותנים לו את החלופות הכי טובות שאפשר כדי שהוא ייקלט פה הכי טוב. זה נראה לי כל כך מתבקש מאליו שזה כמעט מיותר לדבר על זה.

בהחלט.

הדבר השני, יש לי במקרה חבר טוב שהוא היושב-ראש של כפר הנוער גלים. למה אנשים שמתפעלים את המוסדות האלה צריכים לקושש כספים, צריכים לקושש תרומות? אני יודע להגיד שחלק מהתרומות האלה זה לא רק לשיפור המתקנים ולבנות מבנים חדשים. חלק מזה בסופו של דבר גולש, וזה לא טוב, לתוך התקציב התפעולי. אסור שזה יקרה. כל מה שקשור בנושא התפעולי צריך לבוא מתוך משרדי הממשלה, מתוך תקציב המדינה, בדיוק כמו לכל ילד אחר.

תודה רבה.

אילנה נולמן, את איתנו?

כן, תודה רבה. קודם כל אני רוצה לומר לך, שיינא, שאכן ריגשת מאוד. ילדה מדהימה.

חברים, כפר נוער זה לא רק פנימייה. כפר נוער זה בעצם תעתיק של קהילה, כי בכפר נוער יש גם בית ספר וגם פנימייה וגם משק חקלאי או ימי וגם מרכז טיפולי גדול, ובזה כפרי הנוער כל כך שונים מהפנימיות של משרד הרווחה.

אני מכירה אישית את כל 46 הכפרים שלנו. ביקרתי בכולם, מכירה את כולם היטב. בסיום כל ביקור אני מקפידה לפגוש תלמידים, בייחוד תלמידים בוגרים, תלמידי י"ב כדי לשאול אותם בסופו של דבר שאלה אחת אחרי שאנחנו שומעים סיפורים, כי אנחנו מצילים ילדים, אין ספק. הכפרים האלה מצילים ילדים. אין מילה אחרת. אני מבקשת מהם במעגל לתאר במילה אחת מה נתן להם הכפר, והם אומרים מילים כמו "עתיד" ו"תקווה" ו"אמון" ו"הכרה בערך עצמי" ו"הצלחה בחיים". ילדים שמספרים שהם הגיעו אבודים לכפרים.

חברים, אין בכפרים ילדים רעבים. בואו לא נתבלבל. המדינה נותנת תקציבי עתק לכפרים. נכון, לא את כל 100% התקציבים. בעיה. צריך לתקן אותה, אתם צודקים. ניכרת עלייה דרמטית בהישגי הלימודים של התלמידים בכפרים בחמש השנים האחרונות וזה בשל השקעה משמעותית שלנו גם בתחום הלימודי אחר הצוהריים. בכלל, שינינו את המושג. אמרנו, אנחנו לא מוכנים יותר לשמוע את המילה חניכים. חניכים יש בתנועת נוער. אלה תלמידים, ולכן האחריות של אנשי הפנימייה היא גם להישגים הלימודיים של הילדים האלה, כי הם חינוכאים בסופו של דבר. המבט הוא באמת 24/7.

תראו מה קרה בקורונה. בקורונה חלק גדול מהילדים נשארו בבתים. התעקשנו ואמרנו, ילדים חסרי עורף באמת, חייבים להישאר בפנימייה. פנינו לאוצר ואמרנו, אנחנו לא רוצים שיקרה מצב שאנחנו נמצא את מערכת החינוך הפנימייתית המפוארת שלנו במשרד החינוך, מרוסקת אחרי הקורונה, ולכן דאגנו להשאיר תקצוב מלא. זאת ועוד, תקצוב נוסף עבור הכפרים שמחזיקים תלמידים. בגל הראשון היו כ-3,000 תלמידים. עכשיו יש כ-7,000 תלמידים.

בסדר, כי אין להם לאן ללכת.

תבינו, סל לאור זה בסיס התקציב. עליו יש תוספות רבות מאוד של תקציבים נוספים. אני רק אזכיר אותם בשורה, ואני אבקש עוד משפט לשרי שתדבר אחריי, מנהלת אגף התקציבים שלנו.

לא, לא, את אחרונה כי עוד רגע מנתקים לנו את השידור.

דקה, תנו לי. ישבתי בשקט והקשבתי. אני מעורבת בכפרים. אני נשארת בתפקיד שלי בשל הכפרים, והחברים הרבים שיושבים פה היום בדיון ומכירים אותי אישית, יודעים מה אנחנו עושים למענם ולמען ילדי הכפרים, אז יש תקציב מודרכות, יש תקציב טיפולי, יש סל שירותים, יש תקציב לתגבור לימודי, יש תקציב למשקים חקלאיים או ימיים, יש את יחידת הבוגרים שלנו. אנחנו לוקחים אחריות על הבוגרים שלנו עד גיל 26, ועוד ועוד ועוד, אז להציג את הכול כסל לאור, חבר'ה, לא מאוזן. זה דבר ראשון.

דבר שני, נכון, יש פה תלאי על תלאי וצריך לפרק את התלאים האלה וצריך לעשות תקציב אחד ברור ושקוף, וזה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים לעשות עכשיו ואנחנו בעיצומה של העבודה הזאת, ולכן אנחנו מול משרד האוצר בדיוק על הנושא הזה.

אני מבקשת באמת מילה לשרי, מנהלת אגף התקציבים שלנו שעושה עבודה נהדרת בעניין הזה.

אילנה, אני מצטערת כי עוד רגע סוגרים לנו את השידור ואנחנו צריכים לסכם.

אפשר רק בשני משפטים למען הפרוטוקול? כי נאמרו פה דברים מאוד לא מדויקים בנוגע למימון. חשוב לציין שחוץ מסל לאור, קיים סל שירותים שניתן לכל תלמיד, וכולל עלויות לביגוד, לרשתות ביגוד מהגדולות בארץ. זה כולל עלויות לדמי כיס, לנסיעות, להוצאות שוטפות גם לתלמידים נזקקים וגם לפי שיקולי הכפר. הנושאים האלה מתוקצבים בבסיס.

לפעמים צריך רגע לעצור. אתם מפספסים את העניין. קודם כל אנחנו לגמרי מסכימים, אילנה, עם מה שאמרת. הכפרים מצילים ילדים ולכן אנחנו פה. אנחנו מכירים אותם, האמיני לנו. כל אחד מאיתנו ביקר באי-אילו כפרים. יש שם צוותי ניהול וחינוך מאוד מחויבים, מאוד מסורים, אנשי מקצוע. יחד עם זאת, אנחנו לא יכולים להתעלם מהפערים בין המציאות שפוגש מנהל כפר שצריך לנהל כפר עם חיים שלמים, לבין התקצוב שהמדינה מעמידה לו. גם אם זה תלאי על תלאי ולא יודעים איך להסתדר עם זה, זה גם לא בסדר, אז בואו ניישר קו. אתם אומרים שיש מספיק אבל מצד שני מדברים גם על הפערים, על הכמה עשרות מיליונים שיודעים חסרים.

מה שאנחנו דורשים, הוועדה קוראת לשר החינוך להקים ועדה בלתי תלויה לבחינת סל לאור, כי זה הסל שעומד כרגע ומתקצב פר תלמיד. זה מנגנון שאנחנו מכירים שמשרד החינוך קבע, רק שהוא נקבע ב-1975, לא עודכן לא מבחינת התייקרויות ולא מבחינת הצרכים האמיתיים של כפר נוער, תלמידים לשנת 2020.

אנחנו מבקשים וקוראים לשר החינוך להקים ועדה כזו. אני מבקשת להודיע לוועדה תוך שבועיים על הקמת הוועדה. אני מבקשת דיון מעקב לאחר קשר עם משרד החינוך. אילנה, את הנציגה הבכירה של המשרד פה. אני מבקשת ברוח הדברים האלו.

למה אנחנו אומרים ועדה בלתי תלויה? חברת הכנסת אלהרר הסבירה את זה כמה פעמים. תבדקו את כל ההיבטים ואחר כך תגיעו למסקנה שאוקיי, אז שבו עם מנהלי הכפרים, תבחנו כפר-כפר ותגיעו למסקנה שהילדים מקבלים את המרב, אבל יכול להיות שכן יתגלו פערים. יכול להיות שיש אי התאמות. אנחנו כמוכם רוצים שהילדים האלה ירגישו בבית חם, אוהב, טוב ומתוקצב כמו שצריך כדי שהם ירגישו טוב גם עם הביגוד שהם לובשים, גם עם האוכל שהם אוכלים, גם עם התנאים הסביבתיים, גם עם המתקנים, חוגים, העשרות, כל מה שילד שאיננו נמצא בפנימייה ורוצה להיות פעיל בבית מקדם, מקבל.

אורלי, את כל הדברים האלה ילדי הכפרים מקבלים.

אילנה, יכול להיות שזאת הכוונה ויש רצון טוב והפילנתרופיה מכסה פה ושם, אבל גם היא נגמרת ברגעים מסוימים ואי אפשר לחיות רק על הפילנתרופיה. פילנתרופיה צריכה לתת את האקסטרות אחרי שהמדינה נתנה בסיס גבוה.

אי אפשר בכלל להתעלם מהעובדה שבשיח עם מנהלי כפרי נוער הם אומרים, הסל מכסה בערך 70% מהעלות של התלמיד והשאר אנחנו מכסים ממשק חקלאי, מתרומות ומהשכרת מבנים. צריך להבין את העניין הזה.

אילנה, יכול להיות שגם את חושבת שחסר, אבל את עובדת משרד החינוך. אני כבר לא. אני כבר היום יכולה לשבת פה ולומר את מה שלא יכולתי לומר. גם את כנראה חושבת שחסר, כי היית רוצה לתת לילדים יותר. אנחנו פה ביחד אתכם, אנחנו לא מנגד, ואנחנו יכולים לומר שאת נותנת את המקסימום עם הצוות שלך. אתם מסורים לעבודה, הכול טוב ויפה. אנחנו חושבים שמדינת ישראל צריכה לתת יותר לילדים האלו שחיים בפנימיות. הן לילדים הישראלים ובוודאי גם לילדי נעל"ה, כי אנחנו רוצים אותם משתקעים אחר כך בארץ, ומגיע להם יותר, אז אנחנו ביחד אתכם בתוך המהלך הזה. אני סומכת עלייך שתובילי את זה בתוך המשרד ביד רמה ותגיעו לסל לאור, איך שתקראו לו, נכון, הגיוני שמתאים לתקופה הזו ולא נחסוך מהילדים היקרים האלה דבר.

אני מודה לכל מי שהשתתף בדיון בזום. תודה לחברי הכנסת היוזמים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:15.