ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 03/11/2020

שמירה על קשר עם מדינת ישראל, בהיעדר סיורי צעירים בישראל (תגלית וכו') בעידן הקורונה

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



19

ועדת משנה לעניין קשרי ישראל והתפוצות
03/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לעניין קשרי ישראל והתפוצות
יום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"א (03 בנובמבר 2020), שעה 13:06
סדר היום
שמירה על קשר עם מדינת ישראל, בהיעדר סיורי צעירים בישראל (תגלית, מסע וכו') בעידן הקורונה
נכחו
חברי הוועדה: מיכל קוטלר וונש – היו"ר
חברי הכנסת
מוזמנים: יהודה סטון - סמנכ"ל הסוכנות היהודית

רבקה כספי - מנכ"לית המשרד הישראלי וסגנית נשיא בכירה, איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה

יהושע בקון - ראש מטה תגלית




משתתפים באמצעים מקוונים
חגי אליצור - סמנכ"ל משרד התפוצות

חמוטל רוגל - משרד החוץ

יואל ליפוביצקי - מנהל מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

נגה שר גרקו - מנהלת תחום מותג תיירות דתית, משרד התיירות

דגנית סנקר - מנהלת אגף בכיר, עידוד העלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

עמית אפרתי - ראש תחום בכיר, פרוייקטים זירתיים, המשרד לנושאים אסטרטגים והסברה

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

עופר גוטמן - מ"מ מנכ"ל מסע

אילן וגנר - מנכ"ל אונוורד ישראל
מנהלת הוועדה
שלומית אבינח
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר תרגומים




שמירה על קשר עם מדינת ישראל, בהיעדר סיורי צעירים בישראל (תגלית, מסע וכו') בעידן הקורונה
היו"ר מיכל קוטלר וונש
שלום לכולם. זה דיון שני של ועדת המשנה לעניין קשרי ישראל והתפוצות, דיון, ודיונים בכלל, שנקיים גם אל מול תגרי התקופה הנוכחית בה אנחנו חיים וגם בכלל, עם האפשרות והתקווה שנזהה גם את ההזדמנויות שלצד המשבר הנוכחי ונדע למצות אותן כדי שהוכל לפעול קדימה.

אני חושבת שדווקא הדיון הזה המחיש לי עד כמה האמירה הזאת, שאני חוזרת עליה שוב ושוב - ההזדמנויות שלצד המשבר – בעצם זה שקמה קואליציה למען הנסיעה החינוכית לישראל שלא הייתה קיימת קודם, של כ-40 ארגונים שונים שמפעילים נסיעות שונות ואני חושבת שאתם ממחישים – ואני באמת מודה לכל מי שנמצא אתנו גם ב-זום וגם כאן פיזית – להזדמנויות שלצד המשבר ולהכרח שלנו לעבוד יחד ולייצר הזדמנויות כאלה בכל הנושאים ובטח בנושא הזה.

תודה לכל מי שנוכח כאן וגם למי שב-זום. המטרה של הדיון היא להנגיש או להעלות ולהציף את האתגרים הללו שמשותפים לכולנו, למדינת ישראל, לתפוצות ולכלל הארגונים שעוסקים בכך בהרבה מאוד אדוות ולא רק הנסיעה עצמה. האתגרים הללו מחייבים אותנו ביתר שאת בתקופה הזאת גם לזהות מה אפשר לעשות דווקא בתקופה הזאת וגם כמובן לקראת היערכות של שינוי או שגרה חדשה. כל פעם שמישהו אומר נחזור לשגרה, אני אומרת חס וחלילה. נחזור לשגרה, אז לא יצא כלום מהתקופה המאתגרת הזאת שיש לה הרבה מאוד מה ללמד אותנו. אני מאוד מקווה שגם הדיונים כאן יאפשרו לנו לייצר את השגרה החדשה לצד הקורונה או אחרי הקורונה. כרגע זה גם וגם כי זה קצר מועד לצד הקורונה ובעזרת השם גם אחרי הקורונה.

כאמור, זוהי הפגישה השנייה של הוועדה הזאת. אנחנו נשמע כאן היום מהקבוצות השונות, מהנציגים שלהן ואני מתנצלת מראש אם לא כל הקבוצות תשמענה את קולן באופן ישיר, אבל העובדה שיש את הקואליציה הזאת מאפשרת לי לדעת ולהניח שבעצם מה שאנחנו נשמע מייצג. אם יש דברים שהחסרנו, אני מבקשת להנגיש לוועדה, גם בכתב - אנחנו מאוד מאוד נגישים - בהמשך לדיון הזה על נקודות נוספות שאולי לא עלו.

אני חושבת שהעובדה שאנחנו מצד אחד מאחדים כאן את כל הקבוצות הללו ואת המנעד הרחב שלהן, אני שוב רוצה לברך על העובדה שמנעד רחב של נסיעות וקבוצות, גילים ושיוכים דתיים, ערכיים, גיאוגרפיים, זה כל כך נכון ויש בזה מסר כל כך חשוב גם כלפי כל הקבוצות שאנחנו מביאים ארצה וגם מה שאני קוראת שינוי התפיסה בכלל בנושא הזה של קשרי ישראל-תפוצות.

אנחנו נשמע מכולכם. אנחנו יודעים שההשלכות של העובדה שלא מצליחים להגיע ארצה הן קשות. ההשלכות שאין את ההזדמנויות לחוש ולחוות באופן חווייתי גם את מדינת ישראל וגם את הקשר לזהות היהודית. יש לכך השלכות גם על קשר ישראל-תפוצות וגם כמובן על הקהילות עצמן בהקשר של המשכיות יהודית, עמיות יהודית. אני רוצה לומר שהעובדה שאין את הנסיעות הללו צריכה להדאיג אותנו והדאגה הזאת צריכה גם להתבטא בתעדוף להתייחסות מה עושים עם העובדה שאין את הנסיעות הללו וגם תקציבית מה עושים כדי לוודא שהן תמשכנה להתקיים גם כאן וגם ביום שאחרי. אני כל הזמן אומרת שהפילנתרופיה כפי שאנחנו מכירים אותה היום, תחדל להתקיים. שוב, ההזדמנויות שלצד המשבר. אפשר לקחת את זה למקומות מאוד חיוביים אבל אסור לנו לעצום עיניים אל מול מה שאנחנו יודעים שיהיה האדוות הנוספות – גם, לא רק – בתוכניות כאלה שמבוססות הרבה מאוד על תמיכה פילנתרופית על כל ההשלכות של זה.

העברנו את השאלות הללו מבעוד מועד. אני אעלה את השאלות למי שאולי לא ראה אותן. כיצד התוכניות של הסיורים בישראל התאימו את עצמן למשבר הקורונה עד כה, זה בקצר מועד ובטווח רחוק מה הן התוכניות לעתיד. במצב הנוכחי מה הן התחושות העולות בעקבות משבר הקורונה בקרב האוכלוסיות הצעירות ביהדות התפוצות. אני חושבת שחשוב לתת על כך את הדעת. יכול להיות שזה גם משליך על סוגי האינג'מנטס, גם הנסיעות אבל גם מה שקורה בתווך עד שיש נסיעות. מהגורמים הממשלתיים שמצטרפים אלינו ארצה לשמוע האם קיימת מדיניות הוליסטית, תכניות להיערכות לאפשר למסעות הללו גם פיזית להגיע לארץ, גם בתעדוף כפי שרק בשבוע שעבר ציינו את שבוע העלייה וכפי שאנחנו יודעים חלק מהתוכניות מתנקזות לנושא הזה של עלייה, וגם אנחנו בוועדת המשנה לקשרי ישראל והתפוצות שמכירה בחשיבות של הקשר הזה.

אני חושבת לכן שחשוב שנקיים את השיח המשותף הזה ונשמע מה קורה בצור המתכללת בין כל הגורמים שנמצאים אתנו כאן היום.

נתחיל מנציגי הארגונים עצמם. הקואליציה למען הנסיעה החינוכית לישראל. נמצאת אתנו בקי כספי מ-JNFA.
רבקה כספי
תודה רבה. כבוד לנו ואנחנו מודים לך חברת הכנסת קוטלר וונש על שכינסת את הישיבה היום. אני רוצה לפתוח בשלוש נקודות מרכזיות כדי לתת מסגרת להמשך הדיון. קודם כל, זה לא חדש לאף אחד שבגדול ישראל סגורה לתיירות כבר הרבה מאוד זמן וזה פוגע באופן עמוק ביותר בכל תעשיית התיירות כאן בארץ. אני קראתי שבחודש ספטמבר בלבד הייתה נפילה של 96 אחוזים בתיירות הנכנסת לישראל ולא צריך להרחיב כמה זה כואב לנהגי אוטובוסים, מדריכי טיולים, בתי מלון וכל המגזר. האובדן הזה ליהדות התפוצות הוא אישי וקהילתי וזה גורם לכאב מאוד מאוד עמוק כי בדיוק כמו שציינת, אין לנו כלי יותר טוב. הנסיעות לארץ הן אבן יסוד של העבודה שלנו לבנות ולחזק את הזהות היהודית של המשתתפים וזה גם הכלי המרכזי שלנו לחבר אותם לישראל. אנחנו כאן עומדים על סף תהום כי חלילה אנחנו יכולים לאבד עשרות שנים של עבודה, של בניית מגזר שלם שמאפשר ומחזק את הנסיעות האלה. אבן יסוד של העבודה שלנו היא לבנות את הזהות היהודית ואת החיבה והקישור של הקהילות אל מדינת ישראל.

הנקודה השנייה, ואת נגעת בה, היא שאנחנו עושים את שלנו. סיפור הלידה של הקואליציה שלנו הוא דבר שמדבר בעד עצמו. זה 37 ארגונים שונים שמביאים כל שנה כ-80,000 משתתפים שרובם הם מתחת לגיל 30, כלומר, בשלב מאוד מרכזי בבניית הזהות שלהם כאזרחי העולם, כאזרחים בוגרים שיכולים לבחור בכיוון זה או אחר. לרוב הנסיעות האלה מביאים חברים של קהילות היהודיות אבל לא רק. זה גם כלי מרכזי של בניית האדם מתוך העולם הנוצרי למדינת ישראל.

הקואליציה הקימה את עצמה מתוך צורך אמיתי. פנו אלינו בבקשה שנעזור בכינוס הקבוצה אבל הצורך בא מהשטח. לא אנחנו היינו אלה שבאנו ואמרנו שזה כדאי. מעל חצי שנה נפגשים בארבע מטרות כאשר האחת היא לשמר את התשתית שמאפשרת את כל התוכניות האלה, השנייה – ואני חושבת שזה חשוב מאוד שכולם ידעו – לדאוג שאף אחד מהמשתתפים הפוטנציאליים לא ילך לאיבוד בדרך כי הוא היה מועמד לטיול בגיל תיכון ועד שנחזור לנסיעות האלה, אולי הוא יהיה בשנה שנייה באוניברסיטה וזאת כבר קבוצה אחרת של הזדמנויות. הארגונים התחייבו זה לזה וכולם ביחד שאנחנו נדאג להעביר את ההזדמנויות האלה כדי לחבר את המשתתפים שכרגע נחסכה מהם החוויה הזאת. אנחנו ביחד מאותתים לכל השטח שאנחנו כאן, אנחנו עובדים ביחד, אנחנו נהיה כאן כדי לקבל אותם ברגע שזה יתאפשר. אנחנו עובדים ביחד על השיח מול הממשלה בדיוק ברוח הישיבה היום.

אני חושבת שראוי לומר שהיינו צריכים את הקואליציה הזאת אבל קורונה דחפה ליציאה. ברור שעל הנסיעות לטווח הקצר, תכף נשמע על כמה הצלחות מאוד לגבי הבאת קבוצות בטווח הרחוק יותר ואנחנו מקווים שההצלחה הזאת פותחת דלת למחשבה ולאישורי כניסה לקבוצות האחרות כמובן עם כל אמצעי הזהירות הנדרשים.

העבודה של הקואליציה היא משותפת לאינטרס של מדינת ישראל וגם לקהילות היהודיות בחוץ לארץ. כמו שכבר אמרנו, זו הדרך שלנו לחזק ולבנות את הזהות היהודית. זה מניח את כל התשתית לאהדה לישראל לאורך עשרות שנים בחייהם של האנשים שמשתתפים.

זה מצד הקהילות בחוץ לארץ. מצד המדינה, אנחנו יודעים שאנחנו זקוקים לתמיכות האלה, שאנשים מעבר לים שרוצים טוב לישראל, שמוכנים לעבוד קשה בכל מיני צורות וגם בצורה מאוד פרקטית. אנחנו יודעים שכל המגזר של התיירות אמור להיות המגזר האחרון לצאת ממשבר הקורונה וכולנו כאן כואבים את כאב האנשים שהם לא יכולים לדמיין חזרה לעבודה. הארגונים האלה לקח ואת הצד הראשון והאמיץ, להניח את האינטרסים הפרטניים של כל אחד אלא לעבוד ביחד. תקוותנו שהממשלה תענה באותו מטבע והיא תסייע לנו להחזיר המשתתפים בנסיעות האלה לארץ, כמובן עם הזהירות הנדרשת.

כפי שאמרת בהתחלה ובזה אני אסיים. אנחנו מאמינים שנכון לתת תעדוף לקבוצות האלה ואנחנו בטוחים שיש דרכים ויגרום לעידוד התיירות בארץ, אם זה סבסוד לבתי מלון, או לחברות האוטובוסים וכולי וכי הכסף הזה יישאר בארץ ויפעיל מחדש את המגזר הזה שכולנו רוצים לראות אותו פועל בהתאם לאפשרויות.
היו"ר מיכל וונש
תודה רבה. אני אחדד כמה נקודות שהעלית שמאוד מאוד נוגעות גם להמשך הדיון. נקודה אחת היא לשדר את תחושת הדחיפות והחירום שאני בטח חשה אותה לצד ההזדמנות עליה דיברתי, לצד הצד האופטימי יותר, האחרית שיש לנו גם כמה שמאיר את הדרך בכלל לשינוי הפרדיגמה - שאני חושבת שגם את נגעת בה – לתפיסה שלנו של קשרי ישראל-תפוצות. תפיסת יחסי ישראל-תפוצות שצריכה בעצמה לעבור איזשהו שינוי פרדיגמטי. אני חושבת שאנחנו נוגעים בו גם בדיון הזה, באמצעות הדיון הזה, באמצעות הנושא הזה. זו חלק מהסיבה שוועדת המשנה הזו קמה, מתוך כנסת ישראל, להכיר, לדעת, להבין ולהנגיש את החשיבות של השינוי הפרדיגמטי הקיים, מה זה אומר קשרי ישראל-תפוצות אל מול המציאות הנוכחית.

אני רוצה לומר שוב שהעובדה שהקמתם את הקואליציה הזאת, יש בה מסר מאוד חשוב גם מבחינת מהות וגם מבחינת נראות והוא נכון מכל כך הרבה בחינות. אני מאוד מעריכה את העובדה שיש את הרצף, את המאגר הזה שמאפשר לא לאבד אף אחד. אני חושבת שאם הערך המוסף הגדול של הדבר הזה יהיה גם זה, יש בכך אמירה מאוד מאוד משמעותית לגבי הנושא גם באופן כללי. כמובן שנבקש לשמוע מגורמי המקצוע שנמצאים כאן כיצד יכול לבוא לידי ביטוי התעדוף הזה, התקצוב והתמיכה בהתייחס לדחיפות וגם לשינויים שנעשו עד כה.

אני אשמח לשמוע את יהודה מהסוכנות היהודית.
יהודה סטון
בשמחה. אני קודם כל מבקש לברך. אני חושב שהדיון הזה הוא אקוטי, משמעותי ורלוונטי בין שאר כי מתקיימים הרבה מאוד דיונים מול גורמי ממשלה שונים. יש כאן צורך לאגום אותם.

לפני שאני אתן סקירה לגבי מה שנעשה עד עכשיו מול הממשלה, בגדול המשבר הזה שולח עמים ומדינות להיכנס פנימה ולא לחבור יחד. כל אחד סוגר את השערים שלו, מוודא שלא יבואו, אני אשמור על עצמי. אנחנו אפילו רואים את זה ברמת ערים. חומות או לא חומות, לא משנה.

בהקמת הקואליציה יש מסר שאומר שלאתגרים גדולים צריך לחבור יחד. זה האופן שבו העם היהודי פעל וזה האופן שייקח אותנו קדימה. במובן הזה אנחנו יותר מאשר מברכים על כך. אני חושב שזה אקוטי, משמעותי ואנחנו שמחים שניתן לזה ביטוי גם כאן במדינת ישראל.

אם נסתכל על השוק, כמו שבקי אמרה, אנחנו מדברים על שוק של בין 80,000 ל-100,000 צעירים שמגיעים לכאן בשנה רגילה, שאני חושב שמשפיעים על מדינת ישראל בשלושה אלמנטים. בראש ובראשונה על יחסי ישראל-תפוצות. אנחנו יודעים להגיד היום שלמעלה ממחצית ממי שמבקר בישראל, בסוף מוצא את עצמו בתפקידי הנהגה כאלה או אחרים, בעבודה בתוך הקהילות היהודיות בעולם. זה אומר שאנחנו מאפשרים למי שיתפוס עמדות הנהגה ביהדות התפוצות להיות בקשר ישיר אתנו. אנחנו יודעים שמי שמנהיג את הקמפוסים החבר'ה הצעירים האלה, כנ"ל. 50 אחוזים מהם ביקרו בישראל ואני מדבר על חוויות קצרות או ארוכות שנמצאות בישראל.

אנחנו יודעים שהתוכניות השונות שקיימות מביאות לכאן רופאים, מתמחים. אנחנו יודעים להגיד שהן מביאות לכאן מורים. יש לנו עכשיו תוכנית מסע שיכול להיות שידברו עליה לאחר מכן. אנחנו יודעים לומר שיש לזה משמעות אקוטית אם אנחנו רוצים להיות בקשר עם יהדות התפוצות.

הדבר השני. זה תורם כסף לכלכלה הישראלית וצריך לומר זאת בכנות וצריך לשים את זה על השולחן כאשר מחפשים כאן תמריצים לכלכלה הישראלית.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
מנוע צמיחה.
יהודה סטון
צמיחה. כאשר מסתכלים על הפריפריה במדינת ישראל, על התיירות בפריפריה, התוכניות האלה העלו תפוסה מסדר גודל של 30 אחוזים ללמעלה מ-50 אחוזים תפוסה. אנחנו יודעים להגיד שבעונות המתות, רק תגלית לבד העלתה את זה ל-75 אחוזי תפוסה. אנחנו יודעים לומר שזה מייצר פרנסה ועבודה לישראל ואנחנו יודעים לומר שזה תורם למעלה משני מיליארד שקלים לשוק הישראלי. אלה סכומים אדירים שנכנסים פנימה למדינת ישראל. את כל זה כמובן עושים תוך כדי תרומה לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. האנשים מגיעים לישראל, חווים את מדינת ישראל, רואים את זה בעיניהם ויודעים לספר את הסיפור כשהם חוזרים הביתה ואנחנו מקבלים עוד ועוד שגרירים של מדינת ישראל שחוזרים למקומות שלהם.

חשוב לומר מה נעשה במהלך המשבר. אנחנו בקשר ישיר גם עם משרד הבריאות, עם אשי סלומון, ועם משרד הפנים, בעיקר עם מור יוסף. כאן בשלב הראשון הצלחנו יחסית די מהר, למרות שאין כניסה לתיירים, לאפשר לתוכניות הארוכות להגיע לישראל ולקיים אותן. ידברו על זה אחר כך. מספרי שיא שמגיעים לישראל. הייתה שם עבודה מאוד מאוד יפה וצריך להחמיא להם, לא רק להעביר ביקורת אלא גם לומר דברים טובים. בעצם התחלנו התחלה של עבודה עם משרד התיירות, עם השר הקודם, כדי לשאול את עצמנו איך עולם התיירות הנכנסת יכול להיות הראשון שייכנס ברמת התוכניות הקצרות כי יש לנו כבר פרקטיקה – אני מדבר על כלל התוכניות – שיודעת לקיים את המהלך הזה בצורה בטוחה וזה מאוד מאוד משמעותי. צריך להסתכל על התוכניות האלה כעל סנונית לפני המחנה שתעזור לנו ללמוד. בסוף אלה קבוצות אפשר לשלוט בהן. אתה יכול לדעת מי נכנס, איך נכנס, יש להם מדריך. זאת לא תיירות כללית שמטיילת בארץ. כאן אתה יודע היכן הם נמצאים, יש לך בקרה, אתה יכול למנוע הדבקה קהילתית ויש פרקטיקות מאוד מאוד משמעותיות בהקשר הזה. לתפיסתי צריך להתחיל עם זה.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר. המשבר הזה, ה הוא שלח אותנו לעשות? הוא שלחו אותנו לטפל באלה שהפכו להיות עוד יותר מסכנים ואין להם מה לאכול. אני יכול לדבר על תוכניות שלנו כמו פותחים עתיד ובכלל אנחנו לטפל בחבר'ה שבאמת מחר בבוקר אין להם פרנסה. באותה נשימה הוא שלח אותנו לטפל בהורים שלנו. אנחנו מכירים את התוכניות השונות של הממשלה לטיפול בבדידות. זאת בבואה למה שקורה בקהילות היהודית בעולם. במי לא מטפלים? בצעירים. בעצם לקחו את המשאבים שהושקעו בעולם הצעירים והפנו אותם לשני הקצוות האלה. הדבר הזה, אם אנחנו לא נטפל בו עכשיו, תחשבו שהאוניברסיטאות סגורות, תחשבו שאלה חבר'ה שאין להם תוכניות, לרוב רווקים והם בודדים בבתים כאשר הבדידות הורגת אותם. אם אנחנו לא נדאג להביא אותם לישראל – כפי שאמרת, זאת ההזדמנות, זה רגע האמת לומר שדווקא עכשיו ישראל מחבקת אתכם, נביא אתכם לישראל. נרוויח כאן רווח אדיר של ההנהגה העתידית. אם לא נעשה את זה, כמו שבקי אמרה אנחנו עשויים לאבד אותם. לא רק אנחנו אלא גם הקהילות היהודיות בתפוצות.

במובן הזה אני חושב שאנחנו יותר מבשלים, אחרי שהתנסינו, להיכנס לתהליך אינטנסיבי עם המדינה ולבחון איך אפשר להביא לכאן תוכניות קצרות, ושוב, עם הרבה הוקרה למה שהמדינה עושה בהקשר הזה. תודה.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
תודה רבה. מאוד חשוב תמיד לומר את זה. אני יודעת שכל מי שנמצאים – גם גורמי הקואליציה וגם המשרדים השונים שנמצאים כאן – עושים לילות כימים בנושאים הללו. אני כחברת כנסת טרייה למדה שחלק מהדבר המדהים – באמת מהכוח והאחריות של הוועדות – הוא לקיים את הדיון במעין שולחן עגול שכולנו מפוקסים על נושא מאוד ממוקד. זה מזמן לנו את ההזדמנויות לשמוע זה את זה ולא בביקורת אלא לייצר את שיתופי הפעולה הנכונים. תודה שאתה גם מכיר ומוקיר, ואני בטח ובטח מכירה ומוקירה בדרמה הגדולה של כל המשרדים בחירום הגדול שכל המשרדים נמצאים בו והתחושה הזאת שמושכים אותם לכל הכיוונים מה דחוף יותר. מהבחינה הזאת אנחנו מוסיפים, לפחות הוועדה מושכת לעוד כיוון כאשר יש כאן את ההזדמנות להאיר זרקור שהוא באמת דחוף והוא באמת חירום.

אני רוצה להתחבר לעוד משהו שאמרת בסיפה של דבריך וזה מגיע אלי גם מוועדה אחרת שאני יושבת הראש שלה בנושא התמודדות עם סמים ואלכוהול. הדור הזה הוא בבואה של החברה כולה באתגרים הכלכליים-בריאותיים של משבר הקורונה. גם מבחינה נפשית-חברתית, המקומות שלוקחים את הדור הזה מחייב אותנו ביתר שאת על כל ההקשרים הערכיים והזהותיים, וגם מבחינת התודעה של מה יקרה לאורך זמן אם לא נאיר את הזרקור על החשיבות של לקיחת אחריות על הדור הזה בארץ ובחוץ לארץ, בתפוצות. אני חושבת שכאן הקשר הזה בין ישראל והתפוצות, האחריות של מדינת ישראל בסופו של דבר, ישראל בת ה-72, בהכרח, בחיוב ובזכות שלנו לקיים את חזון ייעוד וערכי מדינת ישראל כלפי הדור הזה. שוב, אנחנו חייבים לעשות כאן את עבודתנו ותודה אתה מעלה גם את הנושא הזה שבהחלט הוא חשוב מאוד.

אני אבקש מעופר גוטמן מ"מסע" שנמצא ב-זום.
עופר גוטמן
שלום. תודה לבקי כספי ולקואליציה. אנחנו מאוד שמחים להיות חלק ממנה. אם כבר משהו יצא מהסיפור הזה, זה בהחלט שהארגונים עובדים הרבה יותר ביחד, הרבה יותר מחוברים ואני מקווה שזה ימשיך גם אחר כך.

תודה ליושבת ראש על כינוס הוועדה לנושא כל כך חשוב.

אנחנו קצת חריגים בנוף. מילה על מסע. תוכנית ארוכה. אנחנו מביאים ביטן 10,000 ל-12,000 משתתפים בשנה שהם באים ללמוד כאן, ללמד, להתמחות, להתנדב בחברה הישראלית. מחקרים שעשינו, רק מסע גורמת למשק הישראלי למעלה משני מיליארד שקלים. כל התוכניות שנמצאות כאן, מדובר על סכומים הרבה יותר גדולים, תרומה של כל הארגונים בקואליציה בשנה רגילה למשק בישראל.

אותנו הקורונה תפסה במצב שהיינו באמצע תוכניות. היו לנו אלפי משתתפים בארץ בחודש מארס ולקחנו החלטה אסטרטגית להמשיך ולהתאים את התוכניות למצב הנוכחי אבל להמשיך אותן. אנחנו שמחים ש-4,500 מהם החליטו להישאר בתקופה ההיא, מה שנתן לנו את היכולת להמשיך לפעול היום. היינו במגעים ארוכים עם משרד הבריאות, עם משרד הפנים, עם מינהל האוכלוסין – יהודה נגע בזה – והסוכנות היהודית עזרה רבות בתהליכים האלה וגם וועדת הקליטה של הכנסת, שרת הקליטה ומשרד התפוצות. כולם מאוד דחפו והגענו למתווה שעזר לנו לפתוח את השמיים לתוכניות ארוכות.

פתחנו את השנה והתחילו להגיע משתתפים. לתדהמתנו עלייה גדולה בביקוש. אנחנו לא בשנה רגילה ואנחנו בעלייה מספרית גדולה בביקוש של המשתתפים. נכון לעכשיו יש לנו 8,000 אנשים שרובם כבר בארץ אבל אנחנו רק בתחילת השנה ויש עוד זמן רב עד סוף שנה. לעומת שנה שעברה אנחנו בעלייה גדולה.

הרבה אנשים שפחות מחוברים לזהות היהודית שלהם וזה לא היה חלק מדרך החיים להגיע לכאן, לא תכננו לבוא לכאן, בסופו של דבר הגיעו לכאן. הרבה חבר/ה צעירים או בגילי תיכון שהתכוונו ללכת לאוניברסיטה אבל מאחר והם לא רוצים ללמוד ב-זום, החליטו לבוא למשהו אחר, לחוויה מנהיגותית, מעשירה, התנדבותית בארץ. אנחנו רואים המון משתתפים שדחו את לימודיהם באוניברסיטה בצפון אמריקה לאחר שהתקבלו אליה ומדובר בכאלה שהתקבלו אוניברסיטה יוקרתית.

הקבוצה השנייה היא תוכניות של קריירה. אנשים שבחרו לבוא לכאן להתמחות. סיימו את הקולג' ובגלל המצב הכלכלי גם באירופה וגם בצפון אמריקה לא מצליחים להשתלב בשוק העבודה או החליטו שבמקום לעשות השנה הזאת שנה מבוזבזת שהם שורדים בה, הם יעשו משהו מיוחד, יבואו ויעשו משהו שיקדם אותם חברתית מקצועית. והם מוצאים את עצמם בישראל.

זה לא פשוט. אנחנו מתנהלים באופן קבוע מול משרדי הממשלה, עומדים בכל התקנים, עובדים צמוד עם משרד הבריאות אבל בסופו של דבר מתאימים את המצב למה שקורה בארץ.

הסגר השני תפס אותנו, כמו את כל ישראל, ולא התכוונו שהוא יקרה. היינו צריכים לשנות הרבה מהתוכניות ובסופו של דבר אנחנו שמחנו שהחבר'ה שלנו, יותר מרבע, ממש התנדבו בחברה הישראלית בתקופה הזאת, אם זה במד"א, באריזת ערכות בדיקת קורונה, בחקלאות, בעזרה עם קשישים, התנדבות בלימודים מקוונים באנגלית בפריפריה. הם חווים הרבה יותר את ישראל. הם חיים כמונו בתקופה הזאת ואני חושב שזאת חוויה אותה הם לא ישכחו. בהחלט רובם, כשהם יחזרו לארצותיהם, יהיו הרבה יותר מחוברים לכאן. הם לוקחים תפקידי מנהיגות.

עוד דבר שחשוב לקחת אותו בחשבון שלפחות בתוכנית מסע, 30 אחוזים מהמשתתפים בסופו של דבר עולים לארץ וכאן אנחנו מדברים לא רק על חיזוק הקהילות היהודיות בדור הבא של המנהיגים אלא גם בערוץ מעודד עלייה, עלייה צעירה, עלייה ששמחה להצטרף לחברה הישראלית.

אנחנו שמחים שאנחנו יכולים להמשיך. אנחנו חושבים שחייבים למצוא את הדרך שכל התוכניות האלה יוכלו להמשיך כי מבחינתנו מדובר כאן על סדרה של דברים. הרבה מאוד משתתפי מסע היו לפני כן בתוכנית קצרה ואם אין תוכניות קצרות, בסופו של דבר לא יוכלו להמשיך את החיבור ולא יוכלו להמשיך את החיבור העמוק שלהם לארץ. תודה.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
תודה רבה. אני יושבת ומקשיבה וחושבת עד כמה אתם פיילוט שמראה איך אפשר לעשות את זה תוך כד ההתאמות, גם אל מול הצרכים המשתנים של משרד הבריאות וגם אל מול התובנות, ואולי אפילו לשנות את ההרכב או את התוכניות, גם אם הן קצרות מועד, בהתאם לתכנים המשתנים שאתם רואים שהם משמעותיים יותר. אני חושבת שזה שאתם הצלחתם להמשיך לאורך כל התקופה, נותן המון נתונים, ממש ידע אמפירי שאפשר להשתמש בו בתוך הקואליציה ביתר שאת וביחד עם משרדי הממשלה השונים ולהנגיש כדי שהתעדוף הזה יהיה גם בר קיימא ויתכתב עם המציאות כפי שהיא בתקופה של הקורונה. אני חושבת שיש לכם כאן ממש משאב אדיר שצריך לחשוב איך מפלחים את הנתונים וכולי אבל רק להתחיל בזה וגם להדהד את מה שיהודה אמר ודרך הדוגמאות שהוא נתן.

בוועדה הגדולה יותר בראשותו של דוד ביטן, אנחנו עוסקים הרבה מאוד בהכרח להסרת החסמים בתקופה הזאת אל מול מה שאתה משקף היטב, העלייה בעניין, בנסיעה, בתוכנית מסע, בתוכנית הספציפית, אבל גם העלייה הגוברת בעלייה, באפשרות לעלייה, בפתיחת תיקים עליה אנחנו שומרים מהסוכנות היהודית או מה-גלובל סנטר. אני יודעת שיש עלייה דרמטית. אני חושבת שכל הגורמים שנמצאים כאן, והוועדה עוסקת בזה הרבה מאוד, הם עומדים אל מול הזדמנות היסטורית. אני לא יודעת מתי היא תבוא שוב. אנחנו אל מול הזדמנות היסטורית שאתה יודע לגבות אותה מספרית ה-גלובל סנטר יודע לגבות אותה מספרית והיא מחייבת אותנו לחשיבה מאוד משמעותית של הסרת חסמים שגם עליה אנחנו מדברים היום בהקשר הספציפי הזה אבל גם באופן כללי יותר.

אמרנו שמחד יש קורלציה ישירה בין המגיעים בתוכנית מסע ובסופו של דבר היעד הזה של מדינת ישראל למספרי עלייה גם כמנוע צמיחה, גם בהינתק מהתוכניות ומנוע הצמיחה הכלכלי שהן מהוות בפני עצמן, מנוע צמיחה של החברה הישראלית עם עלייה בעלייה לישראל בתקופה הזאת, מה שחשוב כל כך.

אני אומר עוד שני דברים שאתה הדהדת אותם היטב. האינג'מנט בתוך הקהילות לאחר מכן, הזהות היהודית, הצורה השונה לחלוטין שהאנשים הללו חוזרים לקהילות שלהם והמחויבות שלנו, כפי שאני רואה אותה בהמשכיות העם היהודי בתפוצות. זה נושא של ביטחון לאומי של מדינת ישראל. זה גם מעמדה של ישראל בזירה הבין-לאומית כולל בקמפוסים וזה נושא שאני עוסקת בו רבות. אני חושבת שההשקעה בדור הזה, בדיוק בדור הזה, שבמקום ללכת לאייווילינג כי הם לא רוצים ב-זום וחבל על הכסף, אני חושבת ששם הזדמנות לזהות את ההשלכות ארוכות הטווח גם על העלייה פנימה, גם על הססטנביליות של הקהילות בתפוצות וגם באופן כללי על מעמדה של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית. ממש עניין של ביטחון לאומי. זה דור העתיד של המנהיגים בכל העולם ואסור לנו להפקיר אותו.

תודה שאתה ממחיש את זה בצורה הזאת. שוב, אני רק מחדדת שאתם מבחינתי פיילוט. אתם יושבים על מאגר נתונים שאפשר להתאים אותם גם לנסיעות קצרות המועד שאני מקווה שנקיים את הדיון הזה עם הגורמים.

נמצא אתנו בוועדה ג'וש.
יהושע בקון
תודה רבה גברתי, תודה רבה לבקי ותודה לכל השותפים שנמצאים אתנו כאן וב-זום. הסיורים האלה בכלל, ותגלית בפרט, הם הגשר שמחבר את הדור הצעיר בתפוצות לישראל. כרגע לצערנו הגשר הזה ברובו חסום ואנחנו מבינים שיש לזה השלכות ארוכות טווח משמעותיות גם לכאן וגם לקהילות בחוץ לארץ.

יש משהו שאנחנו קוראים לו החסם לכניסה לעולם היהודי. הסיורים האלה, הם שער הכניסה להרבה מהצעירים שלא מחוברים וכך הם נכנסים. מבחינת האימפקט על האנשים האלה, אנשים שמגיעים לסיורי תגלית הם בעלי סיכוי גבוה ב-41 אחוזים להתחתן עם בן זוג יהודי, הם בעלי סיכוי גבוה ב-53 אחוזים שמרבית או כל חבריהם יהיו יהודים, הם בעלי סיכוי גבוה ב-41 אחוזים להשתתף באירוע יהודי. הנתונים האלה נכונים גם 10, 15 ו-20 שנים אחרי שהם השתתפו בתוכנית. יש כאן השפעה ארוכת טווח וחוצת מגזרים.

84 אחוזים מבוגרי תגלית מגדלים את הילדים שלהם כיהודים גם אם הם נשואים למי שהוא לא יהודי. כלומר, אם חוזרים אחורה לשנות ה-90, עת התחיל משבר הג'ואיש קונטינויטי, הדיבורים אז היו שמי שנשוי ליהודי, הרוב המוחלט מגדלים את הילדים שלהם כלא יהודים. כלומר, יש כאן שינוי מאוד מאוד משמעותי. הם תורמים יותר למטרות יהודיות וישראליות. הם משתתפים יותר באירועים של הקהילה. כלומר, יש כאן השפעה משמעותית. זאת חו8ויה שמשנה להם את החיים.

נדבר קצת על מה שעשינו. כלומר, יש כאן הרבה בעיות אבל במשבר הנוכחי יש גם הזדמנויות. עשינו הרבה פעילות באון ליין כדי לא לאבד את האנשים.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
נשמח לשמוע.
יהושע בקון
הרצנו מספר גדול של יוזמות. הגענו לתשעה מיליון אנשים באון ליין.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
לכמה בדרך כלל אתם מגיעים כשאתה משווה את המספרים?
יהושע בקון
אני אסביר מה זה אומר תשעה מיליון. זה ריצ' של תשעה מיליון. כלומר, משהו שאנחנו עשינו הופיע אצל מישהו. בעיקרון תשעה מיליון. 300,000 אנשים הגיבו, שיתפו, השתתפו בצורה פעילה.

אני אתן כמה דוגמאות. באפריל העלינו קמפיין – אנחנו מחכים לכם. שמנו מחנכים בסיור מורי דרך של תגלית באתרים מרכזיים שעומדים עכשיו ריקים, הסברנו להם מה זה ואמרנו שאנחנו מחכים לכם.

ביולי העלינו סיור אינטר-אקטיבי עם מדריך של תגלית, דרך אגב, מומלץ בחום לכולם. אפשר להקיף את כל הארץ בשמונה דקות. הקמפיין הזה הגיע לשלושה מיליון אנשים, 870,000 צפו בסרטונים שלו ו-133,000 עשו את הסיור.

בחודשים האחרונים התחלנו סדרה של פגישות מחזור ב-זום של בוגרי תגלית עם מורי הדרך שלהם והצוות החינוכי שלהם. עד עכשיו השתתפו 1,200 מצפון אמריקה ועוד 1,000 מחמ"ה ועד סוף השנה נגיע לעוד אלפים רבים ואנחנו נמשיך עם זה. זה משהו שאנחנו לוקחים מהקורונה ואנחנו מתכוונים להמשיך אתו גם בעתיד.

עשינו עוד הרבה מאוד דברים. עשינו תחרות תמונות. אנשים העלו תמונות שהם צילמו בסיורי תגלית והדבר הזה קיבל 600,000 צפיות. כמעט ולא שמנו כסף על הדבר הזה.

בוגרים שלנו יצרו הגדה אינטר-אקטיבית שמאפשרת לאנשים במקומות שונים לעשות סדר פסח ביחד. 17,000 אנשים נכנסו להגדה.

הקמנו דלת לדלת, יוזמה לסיוע לקשישים, בעיקר בארץ. מעל 10,000 השתתפו.

בצרפת עשינו פרויקט עם בוגרים שנקרא פרויקט בתיאבון שגם סייע לקשישים בודדים בזמן הקורונה עם אוכל. מאות אנשים הצטרפו.

כאן בארץ עזרנו לעולים חדשים. הייתה יוזמה של בוגרים ישראלים שלנו שנקראת אהבה מ-זום ראשון. באו אלינו כמה בוגרים ואמרו שהם רוצים לשדך אנשים והם הצליחו להגיע לכ-1,000 דייטים.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
שהם כולם בוגרי תגלית?
יהושע בקון
לא רובם המוחלט היו בוגרי תגלית. עולים וישראלים. יצאו מזה לא מעט שידוכים מוצלחים.

יש עוד הרבה מאוד יוזמות. בסך הכול הגענו לתשעה מיליון אנשים.

מאז יולי התחלנו לעשות סקרים אצל אנשים שהיו אמורים להגיע בקיץ ולא הגיעו. כמובן שמה שבקי ויהודה אמרו על הדיכאון של אנשים, זה משהו שעלה בצורה מאוד ברורה. מתוך האנשים שהשתתפו בסקרים, אחד מכל חמישה איבד מישהו קרוב לו בגלל הקורונה. מתוך 1,200 אנשים שהשתתפו בכל סקר, אחד מכל חמישה. אבל יש כאן גם הזדמנויות. 20 אחוזים מהם מוכנים לבוא עכשיו לסיור. אנחנו מדברים על סקר אחרון שנערך בספטמבר והבא יהיה בנובמבר. 20 אחוזים, בשיא המגפה, מוכנים לבוא ועוד 40 אחוזים היו מוכנים לבוא כשמספר המקרים ירד. כלומר, אנחנו עכשיו נמצאים במצב שבו כ-60 אחוזים מהאנשים שהיו אמורים לבוא בקיץ ולא יכלו לבוא בגלל הקורונה, מוכנים לבוא לכאן עכשיו. כלומר, יש כאן הזדמנות ואנחנו כמובן נשמח מאוד לאפשר לפתוח את השמים.

אנחנו כחלק מהמאמצים שלנו בזמן הקורונה כן עשינו סיורים לאנשים שהגיעו לארץ לתוכניות ארוכות. עד שהתחיל הסגר הצלחנו לעשות את זה לכמה מאות אנשים. עשינו את הסיורים עם כל המגבלות של התו הסגול, מסכות, ריחוק חברתי, התרחקנו מאזורים אדומים, סיימנו את הסיורים האלה בשלום ואף אחד לא חלה בקורונה. הפקנו מזה הרבה לקחים ואנחנו מוכנים לעשות את זה גם לאלה שמגיעים.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
אתה מעלה כאן הרבה מאוד נקודות שיכולות לשמש כפיילוט או כהמשך לאיך עושים את זה ואיך עושים את זה נכון. אני מקווה מאוד, אני מניחה שבגלל שיש את הקואליציה, יש לכם גם איגום של כל הנתונים האלה, של כל התוכניות, ובעצם אפשר יחד עם המשרדים השונים להנגיש להם את הנתונים הללו כיוון שאתם עוקבים אחריהם. בעיניי זה כלי אדיר של איך לעשות נכון. כאן אני שואלת אתכם כי אם יש את הדבר הזה, זה יהיה חשוב מאוד.

העלית כאן עוד כמה דברים שאני חושבת שכאשר נשמע את משרד התיירות, יש כאן אפשרות לייצר פתרונות נקודתיים. למשל מורי הדרך שהם פשוט במצב בלתי נסבל ומשרד התיירות יכול להשתמש בגורמים האלה כדי לאפשר אופק לכל מורי הדרך, בין כאלה שהיו בעבר ובין כאלה שפחות היו בעבר חלק מהקואליציה. גם על זה נשאל אחר כך את משרד התיירות.

אמרת שזה מהווה גשר ואני רשמתי לעצמי שהגשר לא נסגר. אנחנו יודעים שאולי הגשר צר מאוד אבל העיקר זה לא לפחד כלל. על זה עוד מעט נדבר עם הגורמים השונים שנמצאים כאן כי אנחנו חייבים לקחת את הדבר הזה ולהוביל קדימה. הגשר הוא אכן צר מאוד ואנחנו מבינים את כל האתגרים ונדבר עליהם.

אני רוצה להוקיר ולהכיר בכך שאתם לא קופאים על השמרים. כולם. דיברנו על עצם הקמת הקואליציה. כל אחד מהארגונים – ואני בטוחה שיש כאן עוד הרבה אנשים שאני עוד לא יודעת אפילו לתאר עד כמה לא קופאים על השמרים - אני מאוד מאוד מעריכה את זה. אני חושבת שבתקופה הזאת הקורונה לא הולכת לשום מקום. אנחנו נחיה אתה והאפשרות שלכם, הגמישות שלכם, המחשבתית ובכלל, כל הזמן להתאים את המציאות.

אני רוצה משהו אנקדוטלי אפרופו גשר צר מאוד וההזדמנות. יושבת כאן לידי העוזרת המדהימה שלי שהיא עדות לכל מה שתיארת, לכל הדבר הזה. אני חושבת שבסוף זה מקרה אחד שמצליח להנגיש לנו את החשיבות של הדיון הזה ומה זה אומר זהות יהודית כאשר בעזרת השם זה גם להתחתן וכולי וכולי וכולי ובסופו של דבר גם לעבוד בכנסת ישראל.

אני מבקשת להעלות את אילן וגנר, אם יש לך משהו להוסיף. אני יודעת שיש כאן אתגרים נוספים ומצד שני גם הזדמנויות נוספות. שלום אילן.
אילן וגנר
שלום ותודה רבה. צוהריים טובים לכולם. אנחנו מביאים חבר'ה לחודשיים לארץ להתמחות מקצועית בשיתוף פעולה עם מסע.

בזמן הקצר אני רוצה לדבר על משהו אחר וזה לחזור קצת לדברים של יהודה ומעט לפרט. הסיבות לכך שלפי דעתנו בקואליציה המסגרת החינוכית התיירותית לישראל היא המסגרת המתאימה ביותר לפתוח תיירות נכנסת. כאזרחי המדינה יש לנו דילמה בנושא של תיירות נכנסת, הרגישות היא ברורה והזהירות ברורה. הטענה שלנו היא שדווקא הקבוצה המאורגנת החינוכית מחוץ לארץ יכולה להתחיל תיירות חינוכית.

כדי להצדיק את הטענה הזאת, אני רוצה לציין חמש יתרונות לקבוצות מאורגנות מחוץ לארץ.

קודם כל, הנקודה הראשונה. המניעים שאנשים מגיעים לקבוצות חינוכיות לישראל, רובם מניעים ערכיים. המוטיבציה שלהם להגיע נותנת לנו את האמונה שניתן לעבוד אתם כשהם כאן, גם לציית להוראות, גם לשתף פעולה עם כל המסגרות. הם באים מסיבות ערכיות, הם באים ללמוד, להיחשף ולהעמיק את הקשר ולא מתוך מניעים יותר תועלתניים.

הנקודה השנייה. אנחנו מדברים על קבוצות מאורגנות כאשר יש היכרות מוקדמת את המשתתפים. הם עוברים תהליכי מיון ובתהליכי המיון האלה ניתן להכניס כל מיני תהליכים שקשורים לקורונה שמאפשרים לנו לדעת מי מגיע, מה הרקע שלו, גם בריאותי, גם בדיקות ולכן ניתן להגיע לקבוצה שהיא בשלה לשהות בישראל.

הנקודה השלישית. מדובר כמובן במסגרת קבוצתית, על מבנה קבוצתי שניתן בקלות לחלק אותה לקפסולות ולקיים ולכבד את כל ההנחיות של משרד הבריאות לגבי גודל הקבוצה, גודל המפגש, להתאים את עצמנו בהתאם להנחיות המשתנות איך הקבוצה מתנהלת כאשר היא כאן.

הנקודה הרביעית היא הצוות המסור שעובד עם התוכנית. לא מדובר באנשים שמסתובבים לבד אלא הם מלווים על ידי אנשים שעוברים הכשרה, לוקחים אחריות, גם יכולים להקפיד ולסייע.

הנקודה החמישית וכאן אני אולי חוזר לקואליציה. לכל התוכניות שמוצגות כאן, הן חלק בארגוני גג תומכים שיכולים גם להתערב, גם לסייע, גם לתת פתרונות ולעזור אחד לשני כך שכל קבוצה בודדת שמגיעה במסגרת תיירות חינוכית, היא חלק מפסיפס הרבה יותר גדול.

הקביעה שלנו כקואליציה לחידוש התיירות החינוכית לישראל היא להשתמש בנו כדי להגיע לנקודה קשה זאת של פתיחת השמים ולא רק בתוכניות ארוכות כמו שעופר הציג ואנחנו מאוד גאים בהישג הזה, אבל למעשה להרחיב לכלל התוכניות המיוצגות כאן כי זו הדרך הבטוחה ביותר, הזהירה ביותר והנכונה ביותר לחדש את התיירות. תודה רבה.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
תודה רבה. בהחלט הוספת עוד קומפוננט שאני חושבת שבדיוק הובלת אותנו לגורמי המקצוע שנמצאים כאן ואני חושבת שחשוב מאוד שנתייחס בצורה הזאת לא לשאלה האם אלא כיצד ניתן לקחת את הדבר הזה הלאה כמטרה משותפת שברור לי שכל מי שנמצא כאן מהמשרדים השונים חולקים אתנו את החשיבות. אמרנו כבר מבחינה ערכית, כלכלית, תודעתית, ביטחון לאומי, עלו כאן כל כך הרבה סיבות מדוע כן ועכשיו השאלה לגורמים מהמשרדים השונים היא כיצד וגם מה ניתן לעשות כדי להבטיח את זה בתעדוף ובתקצוב.

נמצא אתנו חגי אליצור, סמנכ"ל משרד התפוצות. בבקשה.
חגי אליצור
שלום לכולם. תודה רבה גברתי היושבת ראש. קודם כל, אני כמובן מתחבר מאוד לאמירה הערכית שאמרת שיש למדינת ישראל מחויבות במסגרת המחויבות שלה לעתיד העם היהודי ובתוך זה לכל התוכניות החינוכיות, גם אלה שהם סיורים לארץ וגם כל מיני תוכניות חינוכיות שנעשות בקהילות עצמן. אמנם אנחנו מתמקדים כאן בסיורים לארץ אבל הייתי שם את הנושא הזה בהקשר יותר רחב כי בעצם כל החינוך היהודי בעולם כמובן מושפע מאוד מנושא הקורונה, גם בעולם של אימרסיב אקספירנס כמו מחנות קיץ, הסיורים לארץ ודברים כאלה וגם כמובן בעולם של חיי היום שהוא לא אימרסיב כמו בתי ספר, תנועות נוער וחיים בקמפוסים. כל העולם הזה מאוד מאוד מושפע מהקורונה. אם נחלק את זה לשני העולמות האלה, העולם של ה-אימרסיב הוא כמובן הרבה יותר מושפע ואם יהיה זמן גם נשמח להראות מה אפשר לעשות בעולם הזה.

ממשלת ישראל באופן כללי שימרה את כל הקצאת המשאבים שלה לתחום הזה של עתיד העם היהודי ושל חינוך יהודי בעולם במובן רחב, גם בתוכנית מסע כאשר הקצאת התקציב נעשתה בשיא המשבר של הגל הראשון וגם בשאר הפרויקטים, כולל פרויקט הקמפוסים, כולל חינוך פורמלי, כל פרויקט בתי הספר, חפציבה, כל העולם שמדינת ישראל עסוקה בו. במשאבים, בסיוע לחינוך יהודי בעולם, נשמר היכן שאפשר . המגבלות הן בעיקר מגבלות מעשיות של עולם הסיורים הקצרים לישראל, גם במומנטום, גם בתגלית, גם ב-טין טראוול טו יזרעאל. כל העולמות האלה, זה עולם שבאמת הוקפא לגמרי מאז תחילת הקורונה ועם כל הגמישות של משרד הבריאות, קפסולות וכל הדבר הזה, אני חושב שכל עוד אנחנו חיים בעידן של בידודים, זה עולם שקשה מאוד ליישם אותו.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
אני מאוד שמחה שאתה כאן. הנוכחות שלכם ושלך בוועדה הזאת תמיד חשובה גם מבחינה מהותית וגם מבחינת נראות. אני אומר שהדיונים שמתקיימים כאן בוועדה באופן כללי, מאוד חשוב כלפי התפוצות שמשרד התפוצות יקבל כאן את הנציגות כפי שהיא.

אני יודעת שהיה תקציב של משרד התפוצות ואני תוהה האם ואיזה חלק ממנו מיועד לנושא הזה עליו אנחנו מדברים היום.
חגי אליצור
נעשה סדר לארבעה עולמות. יש תקציב של תגלית ומסע שזה תקציב שבדרך כלל נמצא במשרד ראש הממשלה. לתגלית יש תקציב לכמה שנים ולמסע ה וקצה התקציב כמו בשנה שעברה, זאת אומרת, מדינת ישראל שמרה על ההשקעה שלה.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
אולי לא דייקתי מספיק בשאלה שלי. אני שואלת לגבי תקציב החירום, דווקא בתקופת הקורונה, האם תומכים דווקא בעת הזאת כדי שהתוכניות הללו לא תעלמנה בזמן שאנחנו מתארגנים.
חגי אליצור
קודם כל, באופן כללי יש תקציב חירום שהוקצה בכלל לחינוך יהודי ותמיכה בקהילות היהודיות שאת רובו אנחנו מייעדים לעולם החינוך הפורמלי. יש 1,500 בתי ספר יהודיים בעולם. זה דיון בפני עצמו ואני אשמח להסביר. בעולם הזה אין בעיה של הקצאת משאבים. זאת אומרת, הפרויקטים שמדינת ישראל הייתה מעורבת בהם בשנת 2018 ו-2019, הוקצו משאבים גם לשנת 2020. תגלית, מסע מומנטום. יש משאבים קיימים.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
אני אנסה לדייק עוד יותר. היות והתוכניות הללו בעצם לא התממשו, אני מבינה שהן היו מתוקצבות מראש אבל חלק גדול מהן לא התממשו, האם מה שלא מומש נועד או מגיע לתוכניות כדי לשמר אותן כדי להבטיח שביום שאחרי הן עדיין תוכלנה להתקיים?
חגי אליצור
התשובה היא כן. אנחנו מנסים גם לעשות אדפטציה בכל אחת מהתוכניות. זאת אומרת, מסע שיכלו לקיים את התוכנית, המשאבים מנוצלים. בתגלית יש משאבים וכמו שמעת הם עושים כל מיני תוכניות ואנחנו כבר עובדים היכן שאפשר בתוכניות שמשמרים אינגיימנט וכנ"ל במומנטום ובשאר המקומות. היכן שלמדינה היו חוזים עוד לפני החוזים בתוקף, רוב החוזים האלה, צריך לזכור, מוכוונים לסיור בישראל וכך הם מתוקצבים. זה מחייב כל מיני שינויים שהמדינה עושה במקומות בהם יש תוכנית. יש מקומות שזה מאוד קשה. בעולם של התוכניות הקצרות, עיקר האדפטציה צריכה להיות איך עובדים באופן מקוון. שמעת על תגלית, אולי גם יהיה זמן לשמוע על מומנטום שגם הוא פרויקט שהמדינה מעורבת בו. בעולם של טין טראוולס המדינה עוד לא מעורבת אבל יש לו תקציב.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
אני אשמח לשמוע מה יזם המשרד שלכם לשימור התוכניות הקיימות וגם לעשות את האדפטציה הזאת כפי שאתה בצדק אומר שנצטרך או חייבים לעשות אותה כבר עתה.
חגי אליצור
אני אתן שתי דוגמאות מעולם הסיורים לישראל ואתן את רשות הדיבור לג'ודי לגבי מחנות קיץ, נושא שהוא דומה והיה צריך לעשות אדפטציה בפני עצמה וגם לזה הוקצה תקציב.

לגבי שלוש העולמות, אני חושב ששמענו. זאת אומרת, שמענו מה עושים ב-מסע וכן אפשרנו את דבר הזה ובסוף יש מעל חצי מכפי שיש בשנה רגילה וזה מתוקצב. תגלית, שמענו מתגלית. בעולם של מומנטום, שלנו יש חוזה אתם, אנחנו עובדים אתם עכשיו על פרויקט מאוד גדול שיעשה אינג'מנט שם. אלה שלוש העולמות. לגבי מחנות קיץ אני אשמח להראות דוגמה של איך אפשר לעשות את זה. אם אפשר לתת את רשות הדיבור לג'ודי שביצעו עבורנו. זה בשותפות, זה פרויקט משותף לממשלת ישראל והעם היהודי, חברים בוועדת ההיגוי שלו גם הפדרציות היהודיות וגם פילנתרופים שונים מהעולם ונציגי קהילות. הם עשו פרויקטים למחנות קיץ, אין מתאימים את העולם של מחנות קיץ.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
אולי נספיק. זה שהתוכניות עצמם והארגונים עצמם, כל אחד עשה את האדפטציה הזאת, אני גם מכירה וגם מוקירה. אתה מכוון לי שבמה שתמכנו בו קודם, אנחנו ממשיכים לתמוך בו. מה שלא תמכנו בו קודם, אנחנו כרגע לא מסייעים - לפי מה שהבנתי, אם הבנתי נכון - באיזושהי דרך חירומית מטעם משרד התפוצות. הבנתי נכון?
חגי אליצור
יש עולם אחד בעולמות הגדולים עליהם דיברנו עכשיו. אני כרגע מדבר רק על הסיורים בישראל.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
כמובן. רק על הסיורים.
חגי אליצור
אני מדבר על הסיורים בישראל, אם את ממקדת אותי לזה.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
כן. ממקדת.
חגי אליצור
יש עולם אחד של טין טראוול שהוא אפילו מתחת לגיל של תגלית שבעצם ממשלת ישראל לא הייתה מעורבת בו קודם לכן במימון וכן יש לנו תקציב שמוקצה לדבר הזה בלי קשר לקורונה. צריך לראות איך הדבר הזה מתפתח. יש לזה תקציב וצריך לראות איך מיישמים אותו.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
הוועדה תשמח לקבל ממך עדכון איך הדבר הזה מתפתח. אם יש כוונה כזאת ויש את התקציבים לכך. אני מאוד אשמח לשמוע איך הדבר הזה מתפתח בתחושת חירום כזאת שאנחנו מזהים את החשיבות שלה. תודה רבה לך, חגי.

נמצאת אתנו על הקו חמוטל רוגל ממשרד החוץ. נשמח לשמוע מהפרספקטיבה של משרד החוץ. בבקשה.
חמוטל רוגל
שלום ותודה רבה ליושבת ראש. אני מברכת על הקמת הוועדה הזאת בהתכנסות הראשונה שלה מה-זום ברוח התקופה.

אני רוצה להצטרף לחברים שדיברו, לחגי, לבקי, לעופר, לג'וש ולאילן לגבי הצעירים על רקע הקורונה. כולנו הסתכלנו על האוכלוסיות השבירות יותר ועל מנהיגי הקהילות וכן הלאה וכן הלאה ובעצם הצעירים האלה שנלקחו מהם לא רק הביקורים לארץ, לא רק המשלחות, אלא כפי שחגי הזכיר, ובצדק, גם כל הפרויקט הענקי, כל הקיץ הזה, כל מחנות הקיץ בחוץ לארץ שאינם מיועדים רק לילדים צעירים אלא גם כל מערך המדריכים וכן הלאה וכן הלאה. לכן כאשר הגיעה אלינו קצת באיחור השאלה מה הלך הרוח שאנחנו שומעים, איך מרגישים הצעירים האלה, הסתכלנו על הלך רוח ירוד. על הלך רוח ירוד שאנחנו שומעים מהנציגים שלנו ומהקהילות השונות ושמעתי את זה גם בחשש עליו דיברה בקי, על כך שלא נאבד את האנשים האלה שעבדנו כל כך קשה לחבר אותם ועל זה שלא נאבד אותם על רקע עייפות ה-זום וכן הלאה.

אנחנו לא עיבדנו תוכניות רבות. לא עסקנו במשלחות שמגיעות לארץ למעט אולי פרויקט דגל אחד שהוא פרויקט מנהיגות יהודית צעירה שבאמת לא יצא השנה לפועל. אני מאוד מקווה שנצליח להוציא אותו לפועל, אולי כפי שעשינו יחד עם מסע בשנה שעברה ועם גופים אחרים.

אני באתי לכאן להגיד שאנחנו מסתכלים בדאגה יחד אתכם. אנחנו מאוד מעודדים כל יצירתיות שתהיה סביב המשלחות האלה ואנחנו מעמידים את כל מערך הנציגויות שלנו לרשותכם, כמו גם את מערך הסיוע הקונסולרי שלנו מכאן כפי שיודע אילן וכפי שיודע עופר, כדי לסייע לאנשים האלה להגיע בתקנות שיאשר משרד הבריאות.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
זו גם אמירה חשובה וגם אני רוצה לומר שאני חושבת שאתם גם יודעים מה ההשלכות של אובדן התוכניות הללו מבחינת מעמדה של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית והאתגרים הכלליים מטעם משרד החוץ. על כך גם הדחיפות ביתר שאת בעת הזאת.
חמוטל רוגל
חד משמעית.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
האם לדעתך ולהערכתך למשרד החוץ, מעבר להנגשת התשתית הקיימת בקונסוליות וכולי, יש יכולת נוספת להירתם למאמץ המשותף הזה לכשנצליח להתוות אותו? זאת אומרת, מבחינת הכניסה של האנשים לארץ וכולי? נצטרך לדבר עם משרד הבריאות ולהבין.
חמוטל רוגל
התשובה שלי היא חד משמעית כן. כפי שאנחנו נרתמים לאתגרים אחרים שעומדים לפתחנו ואני משתתפת גם בוועדות אחרות שעוסקות בנושא עלייה. אנחנו מצליחים לפתור אתגרים נקודתיים כמו בקיץ האחרון עם כל מיני אתגרי בירוקרטיה וכן הלאה. בקי ואני, גם עם עופר ותגלית, ניהלנו את הסיפור הזה מתחילת משבר הקורונה ואני פשוט אינני יכולה אלא להתחבר לכל הדברים שהאנשים אמרו לגבי חשיבות הביקורים האלה בארץ. כל מה שיידרש לעשות, אנחנו נירתם ונעשה יחד. חד משמעית, כן.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
תודה. חשוב מאוד מאוד. בוער לי להמשיך הלאה לנסות לקדם את הדיון אבל אני אתן לדגנית סנקר ממשרד העלייה רק להוסיף לנו את מה שלא נאמר ואז נמשיך לשמוע גם מרשות האוכלוסין וההגירה וגם ממשרד התיירות כדי שנוכל לקדם את זה.
שלומית אבינח
היא הייתה וירדה.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
אני חושבת שנוכל לקדם את הדיון מול משרד התיירות. נמצאת אתנו נגה גרגו, מנהלת תחום מותג תיירות דתית.
נגה שר גרקו
שלום. תודה רבה על היוזמה וברכות. אני מנכלת תחום מותר תיירות דתית ועבורי זו הזדמנות לפתוח הזמנה משלי לקואליציה שלא הכרתי להיות אתי בקשר ולראות איך אפשר לשתף פעולה ואיך אני יכולה לעזור מהצד שלי כאן בארץ.

את ההשפעה של הקורונה על התיירות כולם יודעים, אבל השפעתה על התיירות הקבוצתית היא התהייה הגדולה ביותר. אנחנו צריכים לקחת בחשבון שהתיירות הזאת שאנחנו מדברים עליה היא מאוד מאוד צפופה ובהתאמות אין לה השלכות על ודל הקבוצה, על לוח הזמנים שיהיה פחות צפוף, על ההאטה בקצב הסיור.

בהיעדר הוודאות לגבי מתי הכול יסתיים, מהנציגויות שלנו בחוץ לארץ אנחנו שומעים שמדברים על תוכניות סיור שעתידות להתחדש באביב ובקיץ 2021. מה שאנחנו לעשות ברמה השיווקית זה להפיץ הנחיות ברגע שאלה מגיעות ויגובשו בצורה ישירה לארגונים, גם דרך פרסום ייעודי, דרך קמפיינים.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
זה חשוב וזה יפה אבל אני חושבת שזה פחות מאפשר לנו כי אני כחלק מהסיכום של הדיון אבקש לשבת עם שרת התיירות כי אני חושבת שצריך לתעדף את הנושא הזה. כמובן שזה בכפוף להנחיות משרד הבריאות ובהתאמות הנדרשות, כל זה ברור. תהיתי אם אנחנו מתגרים את עצמנו בתוך משרד התיירות כבר עתה, כמו שיש דיונים מאוד נרחבים בקרב אנשי עסקים ובכל ההשלכות הללו, באיים הירוקים וכולי, האם תעדפנו את הנושא הזה שאנחנו מדברים בו היום ואולי חלק מהאתגר הוא שזה ממותג כתיירות דתית במשרד התיירות, ואני חושבת שזה תיוג שגורם לי לתהות על השיוך. אנחנו מדברים אולי גם על תיירות דתית, במידה מסוימת, לפעמים, אבל אנחנו מנסים להנגיש כאן את תחושת החירום המאוד גדולה ואני בהחלט אבקש לקיים על כך שיחה עם שרת התיירות על תעדוף של דווקא הקבוצות הללו במסגרת פתיחת השמיים לתיירות מכל הסיבות עליהן אנחנו מדברים, כמובן כמדינה שמעודדת וקולטת עלייה, כמובן כמדינה שמבינה את ההכרח לשמר את הזהות היהודית בתפוצות, כמובן כמדינה שמבינה את הערך של הנגשת מדינת ישראל בצורה הזאת גם לגבי מעמדה של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית. את כל זה אני אומרת בכפוף להוראות משרד הבריאות. משרד הבריאות לא כאן, אבל זה ברור ואין שום ספק שאנחנו נתאים את עצמנו. זו לא הבעיה.

אני אשמח לשמוע אם יש עוד שיח שמתקיים במשרד התיירות בהקשר הזה ובכל מקרה אני לוקחת על עצמי לקיים בהקדם שיחה עם שרת התיירות.
יהודה סטון
חשוב לומר שאנחנו קיימנו שיחה עם המנכ"ל. המנכ"ל כבר התחיל עבודת מטה עוד עם השר הקודם. ראש המטה שלו, דקלה, התחילה ולקחה על עצמה את הדבר הזה.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
אני קיוויתי שנקבל את העדכון ממשרד התיירות לגבי המפגש שאני מבינה שהתקיים עם המנכ"ל ולגבי עבודת מטה בתוך משרד התיירות. אם את יכולה לתת לנו עוד משהו בנושא הזה, ואם לא, אז הוועדה תבקש ממשרד התיירות את המידע.
נגה שר גרקו
אני מציעה שתבקשו את זה בצורה מרוכזת. אני רק רוצה להתייחס למה שהזכרת לגבי מורי הדרך. בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים, בהרשמה מראש נפתחה אפשרות לבקר בגנים הלאומיים בחופשה האחרונה. מה שקורה זה שעכשיו מתירים סיורים אבל לא מתירים להדריך בתשלום. אפשר לבקר בכל מיני מקומות, קבצה של עד 20 אנשים במקומות פתוחים, אבל האטרקציות לא פתוחות, בתי המלון לא פתוחים, המוזיאונים לא פתוחים. את זה צריך לקחת בחשבון.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
בהחלט וצריך לתת על זה את הדעת בטח כאשר מייצרים מנגנונים כמו האיים הירוקים. זה באופן כללי לגבי מורי הדרך. זו רק הייתה מחשבה נוספת שאולי ניתן עליה את הדעת בהמשך. תודה.

בכל מקרה נבקש ממשרד התיירות להבין היכן נמצאת עבודת המטה הזאת ומתי אפשר לצפות לעדכון היכן זה נמצא. אני גם אבקש פגישה עם שרת התיירות כדי לקבל עדכון בנושא הזה.

נעבור ליואל ליפוביצקי. גשר צר מאוד והכול מתנקז אליך, והעיקר לא לפחד כלל. רשות האוכלוסין וההגירה. בסופו של דבר אנחנו חייבים לקיים את הדיון הזה ולתעדף את הנושא הזה. אני תוהה היכן זה נמצא, האם זה נמצא, על השולחן שלכם.
יואל ליפוביצקי
גם אני מצטרף לברכות על הקמת הוועדה הזאת. כל הנושא הזה גם של עלייה, שאנחנו לא דנים בו כרגע, וכל התוכניות נמצא על השולחן שלנו כל הזמן לאורך כל הסגר. אלפי חניכים כבר נכנסו לארץ בשנה הזו למרות הקורונה, גם ממסע וגם מנעל"ה ושאר התוכניות. אנחנו נותנים לזה עדיפות עליונה. אנחנו בודקים יחד עם משרד הבריאות כל בקשה ולאחר שמשרד הבריאות מאשר לנו את המתווה שמוגש ואת המקומות שהחניכים אמורים להיות בבידוד, אנחנו מאשרים את כניסתם. כפי שאמרתי, למרות הקורונה שמלווה אותנו כבר מחודש מארס ולמרות שתיירים – כפי שיודעת יושבת ראש הוועדה וכל הנוכחים יודעים – כרגע לא נכנסים לארץ, חוץ מחריגים כאלה ואחרים, אנחנו באמת נותנים לכל המסגרות להיכנס ורואים בזה חשיבות עצומה. אני חושב שזה הדובדבן שבקצפת בכל העבודה שלנו מול האחריות וכל מה שיש לנו על השולחן, זה בשיא החשיבות.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
בנושא המסגרות ארוכות הטווח, אכן אני יודעת שמתירים כניסה וגם כאן בוועדה קיימנו דיונים על ההכרח להחריג אותם. אני תוהה מה אפשר לעשות לגבי תעדוף המסגרות קצרות המועד כיוון שאנחנו יודעים שהן מהוות את הקשר לתוכניות ארוכות הטווח, לעלייה וגם לקשרי ישראל והתפוצות. השאלה אם ניתן לתעדף, להחריג, למצוא את הדרך. בסופו של דבר על זה אנחנו נדרשים לתת את הדעת בפרט כשאנחנו רואים שאנחנו אל מול משבר מתמשך. זה מתחבר לדיונים קודמים שקיימנו בוועדה לגבי ההכרח לייצר מדיניות ברורה ושקופה גם בנושא זה כדי שהארגונים ידעו איך להיערך גם להמשך שלהם בתקופה של חוסר ודאות, שתהיה להם את הוודאות הזאת. כפי שאמרת, בצדק, התעדוף של הדובדבן שבקצפת של כל התוכניות האלה, ואגב, בין אם הן ארוכות טווח או קצרת מועד. קצרות המועד מאפשרות לנו להגיע לארוכות הטווח.
יואל ליפוביצקי
לגמרי. אני מסכים עם כל מילה שאמרת. המפתח כאן הוא נושא הבריאות וככל שמשרד הבריאות יאשר את המתווים של התוכניות – ואני יודע שהן עוברות במשרד הבריאות, בעיקר אשי שלמון שעוסק בנושא יום ולילה ועושה עבודת קודש. ככל שמרד הבריאות יאשר את המתווים ואל תשכחו שהיום צריכים שבועיים בידוד, כך שאם קבוצה מגיעה לחודש ומתוך החודש היא צריכה להיות שבועיים בבידוד, גם על זה צריך לחשוב ולמצוא לזה פתרונות.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
יש לי שאלה. יש לנו כאן פשוט את הקואליציה. אם הם מגישים לכם את המתווים שהם יכולים לעמוד בהם, כמובן אל מול כל תווי התקן, התו הסגול, הבידוד וכולי בלי הנחות והם מצליחים להתאים את התוכניות שלהם לכל הדרישות הללו, האם אני יכולה לקבל ממך את ההבטחה שרשות האוכלוסין וההגירה תשקול את המתווים הללו ונייצר יחד את האפשרות להחזיר אותם לפעילות.
יואל ליפוביצקי
כמובן.
יהודה סטון
יואל עושה עבודה נהדרת. ממש.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
אם כן, אם זאת הבשורה שתצא מהוועדה הזאת, זה טוב. אני מבקשת מהארגונים ומהקואליציה להנגיש לרשות האוכלוסין כדי שהיא תדע לשקול ולעמוד בקשר ישיר ולהבין מה הם השיקולים שצריכים לקחת בחשבון וכיצד ניתן לייצר מתווה להמשך הפעילות הזאת. אני מודה לך מאוד, יואל. אני יודעת שאת עושים לילות כימים. אני יודעת מיד ראשונה עד כמה את עושים לילות כימים ברשות האוכלוסין. אם אנחנו נצליח מתוך התקופה הזאת לגדול ולייצר תוכניות ארוכות טווח, ברורות ומדיניות, אנחנו נדע שעשינו דברים טובים. תודה.
יואל ליפוביצקי
ברשותך, מילת תודה ליהודה, לעופר, לישעיהו מנעל"ה שעושים עבודה מצוינת ואנחנו כל הזמן בקשר. תמשיכו. אל תתייאשו. נקווהש הקורונה תסתיים בקרוב.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
יש לנו את היתרון של התוכניות ארוכות הטווח שיכולות להוות פיילוט להתאמה ובגלל שיש עכשיו את הקואליציה ואת העבודה הכול כך טובה ביניכם, בתקווה שנצליח לייצר איזה שהם מתווים לפעולה, להחזרה לפעולה בהקדם. תודה רבה, יואל.

אני מעלה את דגנית ממשרד העלייה והקליטה להתייחס לדברים שטרם נאמרו, לנושא המאוד ספציפי שאנחנו מדברים עליו כאן, בנושא הנסיעות ארצה, כיצד זה משפיע על העלייה. מבחינת הנתונים שמענו קצת אבל אולי יש לך מה להוסיף.
דגנית סנקר
אני רק אומר בשורה אחת. חוץ מזה שאני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב כי זה כמו תהליך של משפך ואין ספק שגם מסע וגם תגלית הם חלק חשוב במה שאנחנו מקבלים אחר כך בדיליי בעולם הזה של עלייה. כבר אמרת ודיברת על הביקושים הגבוהים שנרשמים גם בעולם של הצעירים. בכל הנוגע למשרדנו, אנחנו ממשיכים עם תוכניות הצעירים שהמשרד מפעיל כמובן למי שכבר עשה עלייה וזה שלב אחרי מה שמדובר כאן במסגרת הוועדה.

אני רוצה לומר שבכל תוכניות עידוד העלייה שלנו, דווקא השנה חיזקנו את כל מה שקשור בצעירים ובני נוער. בשונה משנים קודמות פתחנו לצעירים ובני נוער גם אולפנים, גם סמינרים, גם תוכניות כאלה ואחרות וגם מנסים לשמר את הקשר בכל מה שקשור במרחב הדיגיטלי. אנחנו מצפים לראות את הפירות של הדבר הזה אחרי הקורונה.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
בהחלט. אם יש מקומות נוספים - אני כבר אומרת ואני יודעת אני אומרת בשמכם – בהם משרד העלייה והקליטה יכול לסייע בבניית המתווה הזה כדי להחזיר את הנסיעות הללו. דיברת על המשפך ואני חושבת שצריך לדבר על רצף. אגב, העלייה היא לא האופציה היחידה. דיברנו גם על זה אלא יש גם אופציה של קשרי ישראל-תפוצות בפני עצמם אבל הרצף הזה הוא מאוד מאוד חשוב והכניסה לתוך הרצף היא דווקא הנסיעות קצרות המועד ולכך אני חושבת שצריך לייחס את החשיבות שאנחנו מייחסים בדיון הזה. תודה רבה.

יש לנו כאן את ישעיהו יחיאלי מנעל"ה. נשמח להתייחסות שלך מהפרספקטיבה של נעל"ה שהיא בהחלט ייחודית וחשובה מאוד.
ישעיהו יחיאלי
ברכות ליושבת ראש הוועדה ולוועדה. בהזדמנות אחרת נשמח להציג בהרחבה את תוכנית נעל"ה בהקשר ליחסי ישראל-תפוצות. אנחנו ממש השבוע בעיצומה של רכבת אווירית של מאות ילדי נעל"ה מכל העולם שחיכו עד שהסגר יעבור וברגע שהתאפשר, אודות לשר הבריאות, לשר הפנים ואנשיו הטובים, יואל ומיכל, הצלחנו להכניס אותם לארץ ואנחנו מבלים בשדה התעופה בימים אלה ממש.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
אני רוצה להצטרף אליכם. זה ממלא את לבי בהרבה שמחה.
ישעיהו יחיאלי
בואי הערב ב-10:30, 90 ילדים מאוקראינה נוחתים בבת אחת. אם את באה, גם אני בא.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
ניפגש. נקבע אחרי הדיון.
ישעיהו יחיאלי
אני תמיד לרשותך. אני רוצה גם לציין שבכל תקופת הקורונה רוב ילדי נעל"ה מכל העולם נשארו בארץ – בפסח, בקיץ ובסוכות. הפנימיות עמדו באתגר הזה באהבה רבה ובהצלחה רבה. זה לא פשוט להחזיק ילדים שאי אפשר להוציא אתם לשום מקום במשך חודשים.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
אני רוצה להתחבר למה שאתה אומר. ביקרתי השבוע במסגרת ועדה אחרת שאני יושבת בראשותה בהדסים. הצוות שם עובד לילות כימים כדי לאפשר את ההישארות של בני ובנות הנוער המדהימים הללו. באמת ההוקרה שלנו מגיעה להם.
ישעיהו יחיאלי
הלילה הגיעו להדסים 36 ילדים חדשים מברזיל ועוד 10 ילדים חדשים מחבר המדינות. ממש הלילה.

אני רוצה להתייחס לדברי החברים בהקשר לנושא לשמו התכנסנו וראשית להביע את צערי על כך שנמנע מכם למלא את שליחותכם ולעשות את העבודה הנהדרת שאתם עושים כל השנה וכל השנים. מצד שני, להעיר את תשומת לבכם למה שאמר קודם יואל. להביא לכאן אנשים מחוץ לארץ לשבועיים בידוד ולאחר מכן למגבלות עצומות על הטיולים, אני מביא דוגמה מתלמידי נעל"ה, הם תלמידי החינוך העל-יסודי בישראל כאשר לילדי הארץ אין היום טיולים לשום מקום.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
אין ספק שזה מאוד מאתגר. המתווים היחידים שיוכלו להישקל למתווים שעושים שכל מהבחינה הזאת, בהחלט אנחנו מודעים לאתגרים ובמקביל כמובן שאלה שהם קצרי מועד, גם הם לא קופאים על השמרים ומוצאים את הדרך האינטר-אקטיבית וגם שם יש שיחה אחרת ונוספת שמתקיימת וצריכה להתקיים כיצד משתמשים באמצעים הדיגיטליים שברשותנו כדי לשמר את האנשים הללו.
ישעיהו יחיאלי
אני רוצה לומר שגם בנעל"ה בתקופה של ההכנה לארץ, אנחנו עבדנו באמצעים דיגיטליים כולל תהליכי מיון שביצענו לכלל העולם עם למעלה מ-1,000 משפחות. מיינו את ההורים ואת הילדים דרך ה-זום.

בסיכומו של דבר, אני פונה בהצעה ובבקשה לנציגי כל הארגונים שנמצאים כאן, תהיו גם שופר שלנו. תוכנית נעל"ה חיה וקיימת, היא עובדת בארץ, אנחנו עכשיו עם 2,000 ילדים שנמצאים בארץ מ-56 מדינות בעולם ונשמח מאוד לקראת שנה הבאה שכל המסגרות שלכם – אם השוטף לא מתקיים כרגיל – תפיצו באמצעות הכלים שלכם ולאוכלוסיות שלכם שלאחים הקטנים או לילדים של יש הזדמנות לבוא לישראל לתיירות חינוכית שקוראים לה נעל"ה. ברוכים הבאים.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
זו קריאה שאני חושבת שהיא בהחלט משתקפת בעצם זה שיש עכשיו קואליציה ובאמת יש שיתוף פעולה. דיברנו קודם על איגום הנתונים, אבל אפשר גם לאגם את שיתוף הפעולה במובן הזה ואני בטח מקדמת בברכה את הקריאה הזאת ואת היכולת לשתף פעולה ולאגם גם משאבים מעבר לנתונים הללו והמשאבים באופן כללי.
ישעיהו יחיאלי
שכחתי לפרגן לסוכנות היהודית שמארגנת את כל הטיסות האלה מכל העולם לתלמידי נעל"ה החדשים. יהודה שם, תודה לך ולכל אנשיך.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
בסוף כולכם יחד עושים עבודת קודש. באמת מימוש חזון, יעוד וערכי מדינת ישראל יום יום, כל מי שנמצאים כאן וגם ב-זום וגם סביב השולחן. על כך הוקרתנו, אני חושבת גם מכנסת ישראל ובטח מהוועדה הזאת ויושבת ראש הוועדה באופן פרטי.

המשרד לנושאים אסטרטגיים. נמצא אתנו מר עמית אפרתי, ראש תחום בכיר, פרוייקטים זירתיים. לאחר מכן נסכם. קיבלתי איזשהו דוח מהמשרד לעניינים אסטרטגיים.
עמית אפרתי
תודה רבה על קיום הדיון המאוד מאוד חשוב. אני לא אחזור על דברים שכבר נאמרו. אני רק אציין שיש לנו שותפות מצוינת עם הסוכנות היהודית, עם יהודה שיושב בדיון. יש לנו לא מעט פעילויות משותפות יחד עם סטודנטים וצעירים יהודים כדי להקנות להם כלים להתמודד עם הדה לגיטימציה נגד ישראל, גם באמריקה הלטינית וגם בדרום אפריקה. מה שעשינו זה פחות או יותר להסב את המתווים של הפעילויות האלה שהיו אמורות להתקיים באופן פיזי למתווה דיגיטלי. הייתה איזושהי פלטפורמה דיגיטלית לקיום של סמינרים לצעירים יהודים ואיזשהו מפתח מבחינתנו להתמודד עם הסוגיה אבל כמובן זו טיפה בים לעומת הדיון הכולל. כאמור, לא אחזור על דברים שנאמרו.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
תודה. אני אומר שזה גם מאוד חשוב אבל אני חושבת שאנחנו בצעדים שלפני. זאת אומרת הדה-לגיטימציה נגד ישראל בזירה הבין-לאומית והיכולת להיאבק ולרתום את האנשים היא תלויית האינגייג'מנט הראשוני הזה שאנחנו מדברים עליו. אגב, אתם משקפים היטב את החשיבות של התכניות הללו בדיוק על מנת שניתן אחר כך להנגיש את הכלים שאנחנו כל כך זקוקים להם בזירה הבין-לאומית וזה חשוב מאוד.

אני חושבת שאנחנו נסכם את הדיון המאוד מאוד חשוב הזה. אני מודה לכל מי שהגיע ותרם. החשיבה הבין-משרדית חייבת להיערך גם בנושא הזה.

בשלב זה אני רוצה לסכם ולומר שאני מבקשת לדעת שמשרד התפוצות יתכנן ויבנה תוכניות ביוזמת המשרד ולא רק יסתמך על פעילויות של הארגונים שמבצעים עבודה מדהימה. צריך לדעת שמשרד התפוצות כל הזמן בעצם מוביל בנושא הזה ולא רק מנגיש לנו את מה שאנחנו יודעים ומאפשר בשיתוף פעולה עם התוכניות הקיימות. אולי לשפר את שיתוף הפעולה המתקיים יחד עם משרד התפוצות. אני חושבת שזה חשוב גם מבחינת מסר, גם מבחינת מהות וגם מבחינת תקצוב ותעדוף.

אני מבקשת מקואליציית הארגונים - וכמו שאמרתי, זה שאתם קיימים זה יוצא דופן ומאפשר לנו להתקדם בשיח החשוב הזה – לייצר ולהגיש תוכנית מסודרת, כמובן עם המגבלות, תוכנית שלוקחת בחשבון את כל הצרכים. יכול להיות שיש התאמות שיהיה צריך לבצע אותן.

מרשות האוכלוסין שמענו שיש נכונות לבחון מתווה כזה, כמובן בהתחשב בכל הדרישות כמו התו הסגול וכולי של משרד הבריאות.

אני אפנה באופן איש לשרת התיירות לתעדף ולגבש איזשהו מתווה מעשי שיאפשר את הפעילות של הארגונים ברגע שנוכל להנגיש להם את המתווה הזה ואולי נעבוד במקביל כדי לתעדף את זה בתוך משרד התיירות ולהבין היכן כבר עומדת העבודה שהתחילה שם. לאגם את כל הידע ואת כל הניסיון כדי לדעת איזה מהתוכניות וכיצד הן יכולות לעבוד ולהנגיש לוועדה ובטח לגורמים שיכולים לשתף פעולה.

אני רואה שלבקי יש הערות.
רבקה כספי
ממש דבר אחד קטן. שמענו ש-20 אחוזים מהאנשים שהשתתפו בסקר מכירים באופן אישי מישהו שנפטר מהמחלה הנוראית הזאת. שמענו גם מ-מסע על הצימאון המאוד גדול לבוא וגם מאנשים שלא היו במאגר המועמדים קודם לכן. אני רוצה שכולנו נזכור שיש עכשיו רגע שאפשר לקנות את ליבם של הצעירים האלה שכל העולם סביבם הוא חשוך אבל מדינת ישראל יכולה להיות באמת קרן אור. זה צריך לתת לנו את הכוח ואת התרופה למצוא את הדרך.
יהודה סטון
אני חושב שבסוף צריך משרד ממשלתי שייקח את זה. זה יכול להיות משרד התיירות כאופציה, זה יכול להיות משרד התפוצות. צריך להחליט מי לוקח איזה סוג של אונר-שיפ. משרד הבריאות הוא שחקן מרכזי כאן וכדאי להכניס אותו כי בלי אישורים שלו, כל הרצון הטוב הוא נחמד, אבל זה לא יצא. יכול להיות שזה משרד התיירות סביב אנשי עסקים, להסתכל על מודל נכנסים לזמן קצר ולהבנות את זה כך. אני מאוד מאוד מברך וסומך על זה.
היו"ר מיכל קוטלר וונש
אני אנסה לקדם את השיח הזה באיזה משני המשרדים נכון שזה יתקיים. כמו שאמרנו, יש את המתווים גם לגבי אנשי עסקים. אני חושבת שיש כאן המשך דיון שנקבע אותו. אנחנו נייצר איזשהו מפגש, אני מקווה שיהיה שולחן עגול בין המשרדים וביניכם בו אתם תוכלו להציג את המתווה, ומשרד הבריאות כמובן יאמר מה הם התנאים. אנחנו נבקש לקיים את זה ותעדכנו אותנו מתי מתקיים השולחן העגול הזה. אני אבקש משרת התיירות שאולי תוציא את הזימון הראשוני, כולל למשרד התפוצות. אנחנו נבקש לעקוב בהקדם אחרי המפגש הזה לכשיתקיים.

אני רוצה להתחבר בסיכום שלי לדבריה של בקי. התחלתי מההזדמנות שלצד המשבר. אני חושבת שאנחנו באמת חיים בתקופה היסטורית. תקופה היסטורית למדינת ישראל ותקופה היסטורית לעולם כולו מכל הממדים עליהם דיברנו ושעלו כאן. התקופה הזאת מחייבת את כולנו. זאת המשמרת שלנו. בסוף כל מי שיושבים כאן ב-זום וסביב השולחן, אני יודעת שיש לי שותפים ושותפות נפלאים גם מהבחינה של העמיות היהודית והבטחת המשך העמיות היהודית וגם המשכיות של העלייה למדינת ישראל. אני אומר שבסופו של דבר הקשר שלנו עם התפוצות, אם אין תפוצות, גם לא תהיה עלייה. חשוב להבין את זה. זה המקור שלנו, המקור הבלתי נדלה בעזרת השם, אבל זאת לא המטרה היחידה.

אני סוגרת עם ציון. רק אתמול ציינו 103 שנים להצהרת בלפור שהכירה בעם היהודי ששב לארצו. אני חושבת שהתזכורות האלה או החשיבות של התזכורות האלה מחייבות מאוד, מחייבות מאוד פרוספקטיבית כלפי עתיד ואנחנו עכשיו נמצאים ומזהים את ההזדמנות. כאן בוועדה הזאת מתקיימים הרבה דיוניים, בוועדה הראשית, ועדת העלייה והקליטה, בהזדמנות ההיסטורית בה אנחנו נמצאים, בהסרת החסמים ובעבודה המשותפת שלנו שמזכה אותנו בזכות המדהימה הזאת לזהות ולמצות את ההזדמנויות שלצד המשבר.

תודה לכולם. אנחנו נעקוב אחרי השולחן העגול שיתקיים. נבקש מכולם לדווח לוועדה בשבועות הקרובים, אחרי שאני אשוחח עם משרד התיירות. אנחנו גם נבקש מכם להנגיש לנו את המידע הזה ואנחנו נקיים דיון המשך כדי לדעת היכן זה עומד. אני מקווה שבתוך חודש נוכל לקיים דיון המשך כזה - אני פונה למנהלת הוועדה - או אפילו רק עדכון היכן זה עומד כדי שנדע שאנחנו עשינו משהו ולא רק דיברנו על לעשות משהו וכי מיצינו את ההזדמנות.

תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.

קוד המקור של הנתונים