פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
16
ועדת הכספים
02/11/2020
מושב שני
פרוטוקול מס' 155
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט"ו בחשון התשפ"א (2 בנובמבר 2020), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 02/11/2020
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 256), התשפ"א-2020
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 256) (הטבות מס ליישוב עירוני מעורב), התש"ף-2020, של ח"כ מיכל שיר סגמן
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
רם בן ברק
קרן ברק
ניר ברקת
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ'
אוסאמה סעדי
אלכס קושניר
שלמה קרעי
אנטאנס שחאדה
קטי קטרין שטרית
הילה שי וזאן
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן
מוזמנים
¶
איתי טמקין - רכז פנים ורשויות באג"ת, משרד האוצר
גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המיסים, משרד האוצר
לירון נעים - ייעוץ וחקיקה כלכלי פיסקלי, משרד המשפטים
שי חג'ג' - יושב-ראש מרכז המועצות האזוריות
שמעון לנקרי - ראש עיריית עכו
רישום פרלמנטרי
¶
יפעת קדם
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 256) (הטבות מס ליישוב עירוני מעורב), התש"ף-2020, פ/545/23 כ/850
היו"ר משה גפני
¶
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 256) (הטבות מס ליישוב עירוני מעורב), הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו פה התלבטנו מאוד עם היועץ המשפטי לממשלה, עם משרד המשפטים.
שגית אפיק
¶
בהמשך לדיונים שהיו כאן, וגם לאור הקשיים שאתה העלית, אני העליתי וגם משרד המשפטים העלה הוספת קריטריון חדש לחוק הטבות המס. הצלחנו לאתר קריטריון שעובד עם שני הקריטריונים הקיימים היום בחוק. שני הקריטריונים שיש היום בחוק: מדד חברתי-כלכלי ומדד פריפריאלי, בנוסף לשיקול הביטחוני.
יש הגדרות נוספות בחוק הטבות המס שמתייחסות לישובים עירוניים. השינוי שנעשה כאן בא לתקן איזה שהוא עיוות שנוצר, בין היתר כתוצאה מהתיקון שנעשה ביחס לנהריה שהוא יישוב עירוני שנמצא בתוך תשעת הקילומטרים וחל עליו השיקול הביטחוני. לגבי ישובים עירוניים שנמצאים בסביבה של העיר נהריה, גם אם המדד החברתי-כלכלי והמדד הפריפריאלי שלהם נמוך, אולי אפילו נמוך במיוחד, נוצר איזה שהוא עיוות בהטבת המס שהם זכאים לה.
הרעיון של הצעת החוק אומר שיישוב עירוני באשר הוא, ככל שהמדד החברתי-כלכלי שלו והמדד הפריפריאלי שלו הוא ארבע ומטה, יהיה זכאי לתוספת של חמישה אחוזים בהטבת המס, ובלבד שסך כל ההטבה שלו לא תעלה על 12%. זאת הוראת שעה לשנתיים, ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יהיה רשאי להאריך לשנים נוספות.
שגית אפיק
¶
ישובים שכבר היום זכאים להטבת מס, רק יכול להיות שהם זכאים לשבעה אחוזים או תשעה אחוזים. עכשיו הם מקבלים תוספת של חמישה אחוזים, ובלבד שהם לא יעלו על 12 אחוז. ירדו השיקולים הדמוגרפיים.
היו"ר משה גפני
¶
לא דיברנו רק בישיבה הקודמת, דיברנו עליהם גם בעבר, ואני מניח שנדבר עליהם גם בעתיד. עשינו הוראות שעה בחוק הקודם שהארכנו כמה וכמה פעמים. הוספנו לנהריה מסיבות שונות. לא לקחנו בחשבון שברגע שאנחנו מוסיפים לנהריה אנחנו פוגעים בעכו. ואז באה חברת הכנסת מיכל שיר עם הצעת חוק. לא אהבתי את הצעת החוק, כי היא באה לשנות סדרי בראשית. ביקשתי מהממשלה שתכין חוק על כל הארץ, כי יש כאלה שנמצאים במצב לא טוב אחרי חמש שנים של החוק הזה. לא יכולתי להתנגד לזה שנתקן את הנושא של עכו, רק ביקשתי שזה יהיה בתנאי שלא נשנה סדרי בראשית. באה היועצת המשפטית של הוועדה ואמרה: "אם נטפל בעניין של המדד-הפריפריאלי והמדד הסוציו-אקונומי, אנחנו פותרים את הבעיה של עכו, את הבעיה של הישובים הערביים, את הבעיה של חצור ושל טבריה". אנחנו רוצים שהתקנות, שהחוקים, שהקריטריונים יישארו עד שהממשלה תשנה אותם, וצריך לשנות אותם, היועץ המשפטי לממשלה אמר לנו. כשישבתי עם שר האוצר ועם שר המשפטים, הם אמרו: "תקימו צוות כדי שיטפל בכל העניין הזה". צריך לעשות את זה, לא יעזור כלום. אם מישהו חושב לעצור את שר האוצר ולהגיד לו, "אל תיכנס לזה כי ראשי הרשויות ילכו נגדך", הוא טועה, כי ראשי הרשויות ילכו נגדו אם הוא לא יעשה כלום. מה, שי חג'ג' במרחבים ישתוק? הוא לא ישתוק. עכשיו עומדת גם על הפרק הוראת השעה. ביקשתי מאופיר שיעלה את העניין הזה. אני לא יכול לבקש להאריך את הוראת השעה, כי בפעם האחרונה אמרתי שאני לא אבקש יותר. כשישבתי עם שר האוצר, הוא אמר לי: "הבטחת שלא תבקש את זה יותר". יש היום מצב שונה, יש היום קורונה, יש היום דבר שצריך להתחשב בו.
היו"ר משה גפני
¶
היה צריך להפוך את החוק כולו לקבוע, לעשות אותו נורמאלי, אני רק לא רוצה לעשות את זה בוועדה.
שגית אפיק
¶
אני אענה לך בשני מישורים. המישור האחד קשור בעכו. עכו הייתה אחת מהערים שבעקבות התיקון בשנת 2015 ספגה פגיעה משמעותית בהטבת המס שלה. הייתה לה אז אחת מהירידות הגבוהות בהטבה. היא כלולה היום בהוראות השעה שפקעו. התיקון הזה הוא גם תיקון של הוראת השעה, כי הוא בא לתקן איזה שהוא עיוות. זה נכון שאם מדובר בתיקון עיוות היה רצוי לעשות את זה כהוראת קבע, אבל יש את העניין של העלות התקציבית, ויש להצעה הזאת עלות תקציבית. ההסכמה הייתה שבכל זאת זה ייעשה בהוראת שעה שניתן יהיה להאריך באישור הוועדה.
איתי טמקין
¶
לגבי הצעת החוק החדשה שנותנת בונוס לרשויות שבסוציו ארבע ומטה, שזאת ההצעה שמונחת פה עכשיו, אנחנו חושבים שמבחינת קריטריונים היא יותר נכונה ויותר סבירה מההצעה שהונחה כאן בוועדה, היא משקפת קריטריונים שוויוניים לקבוצה רחבה יותר. אחרי ששר האוצר למד את הנושא הוא ביקש לתמוך בהצעת החוק הזאת. יש פה את שאלת המקור. ההצעה הזאת עולה 50 מיליון שקל.
איתי טמקין
¶
בגלל חקיקת הנומרטור אנחנו צריכים להציע מקור לדבר הזה. שר האוצר ביקש מאיתנו להציע לו מקורות כדי לממן את ההצעה הזאת, כי בלי מקור אין לממשלה אפשרות לתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. אנחנו מנסים לגבש כמה מקורות אפשריים כדי שההצעה הזאת תועבר כהצעה מאוזנת. אנחנו חושבים שכל הצעת חוק שעוברת בצורה לא מאוזנת מחלישה את האמינות הפיסקלית שלנו כמדינה, כממשלה. אנחנו מבקשים מהוועדה לחכות שיוצמד לדבר הזה מקור.
היו"ר משה גפני
¶
אם אתה בא וקובע קריטריון חדש, אתה נכנס להסתבכות גדולה. אם אתה לא משנה מהחוק הקיים, אם אתה לא משנה מהקריטריונים הקיימים ואתה רק אומר שאלה שהם בפחות מארבע במדד הסוציו-אקונומי יקבלו 12%, אתה מכניס את אותם כמה ישובים שאנחנו מדברים עליהם.
היו"ר משה גפני
¶
אני מכיר את החוק הזה, אני עבדתי עליו, אני יודע על מה מדובר. שכנעתי את שר האוצר שמבחינה מקצועית זה הדבר הנכון ביותר. אם להסתכל על הישובים, הייתי רוצה את זה אחרת, אמרתי את זה גם ליועצת המשפטית. מכיוון שהנושא הזה עומד כל הזמן בבג"ץ, והוא גם לא ייפול בבג"ץ מכיוון שאנחנו הולכים על פי קריטריונים, אני מחכה שהממשלה תביא הצעת חוק מסודרת על הכל. כרגע יש לנו ויכוח עם משרד האוצר, כי משרד האוצר אומר שאין כסף.
היו"ר משה גפני
¶
יבואו אלי בטענות שהייתי יכול לעשות את זה אחרת, עם קריטריונים שונים שהיו מכניסים עוד ישובים. למה לא יותר טוב הקריטריון של מה שמיכל שיר קבעה בקריאה טרומית?
לירון נעים
¶
ההסתייגות שהייתה לנו ביחס לקריטריון שהוצע בהצעת החוק המקורית, וגם בשני הגלגולים שהיו מאוחר יותר, הייתה בנוגע לקריטריון שהתייחס להרכב לאומי. זה קריטריון שעד היום החקיקה הישראלית לא השתמשה בו כקריטריון רלוונטי לקביעת הטבות מס. הוא גם קריטריון שעלול להעלות שאלות משפטיות לא פשוטות. לא ברור מה הקשר בין הרכב לאומי לבין הטבות מס. הוועדה הזאת קבעה מה רלוונטי, היא קבעה מה הקריטריונים שרלוונטיים להטבת מס, כשהקריטריון של הרכב לאומי לא היה אחד מהם. זה היה קושי אחד.
קושי נוסף זה שבהצעת החוק המקורית הקריטריון נבנה כך שהוא היה מתאים או מותאם לישוב אחד בלבד, מה שהחזיר אותנו לעידן הרשימות השמיות, עידן שנפסל על ידי בג"ץ ונאסר מ-2012. ההסתייגות שהייתה לנו ביחס לקריטריון בשלושת הגלגולים הקודמים כבר לא רלוונטית לקריטריון שמוצע כאן, כיוון שמה שמוצע כאן עכשיו מתבסס על מדדים שהחקיקה ממילא משתמשת בהם ומוכרים כמדדים לגיטימיים למתן הטבות מס. כמובן שלכל קריטריון צריכה להיות הצדקה, הסבר. אני מניחה ומקווה שבדיון הזה יוצגו ההצדקות לקריטריון החדש המוצע.
לירון נעים
¶
לא הוצג שום נימוק שמתייחס להרכב לאומי או נימוק של העדפה מתקנת. איש לא אמר שאנשים עוזבים או מגיעים לישוב בגלל ההרכב הלאומי שלו. הצעת החוק שהוצגה כאן דיברה על עכו, לא דובר בה על הרכב לאומי.
שגית אפיק
¶
הגדרה של ישוב עירוני מעורב לא חלה רק על עכו. ההגדרה שהייתה בנוסח שהביאה חברת הכנסת מיכל שיר חלה גם על ישובים נוספים. הקושי שלנו היה בכך שמדובר בקריטריון חדש לחוק הטבות המס, בקריטריון שלא היה קיים עד כה, לכן לא ידענו מה המדיניות הממשלתית בנושא.
לירון נעים
¶
הוא עלול לעורר קושי, כיוון שהוא מכניס שיקולים של הרכב לאומי לתוך הטבות מס. גם לא ניתנה לו שום הצדקה.
לירון נעים
¶
נכון. השבתי לאדוני מה הייתה ההסתייגות לקריטריון הקודם. לקריטריון החדש אין לנו הסתייגות כזאת.
שגית אפיק
¶
ככה בנוי החוק. ההגדרה של ישוב עירוני לא כוללת מועצות אזוריות. מ-2015 זו ההגדרה של ישוב עירוני.
שגית אפיק
¶
ההנחה בשנת 2015 הייתה שישוב עירוני צריך תוספת מסוימת, כיוון שהוא, בניגוד לישוב כפרי, נותן שירותים לסביבה שלו. ההנחה הייתה שצריך להיטיב מעט עם הישובים העירוניים, על-מנת שיוכלו להיות מספיק חזקים להעניק שירותים בתחומי החינוך ושירותי קהילה כאלה ואחרים. יש הגדרה לישוב עירוני, שזאת הגדרה שהוועדה קבעה כבר בשנת 2015. אנחנו השתמשנו כרגע באותה הגדרה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כולנו ברשימה המשותפת הבאנו נתונים לגבי חוסר השוויון שיש בין הישובים השונים. דיר חנא הייתה מקבלת 12%, עראבה וסחנין קיבלו 10%. לפי התיקון הזה הם יקבלו את מה שמגיע להם, שזה 12%. תמכנו בעכו, אנחנו חושבים שמגיע לעכו תוספת של חמישה אחוזים. כל הזמן דיברנו על מזערה שקיבלה שבעה אחוז. עכשיו מתקנים את העוול שהיה למזערה כך שהיא תקבל 12%. ג'וליס קיבלה שבעה אחוז. למה ג'וליס שבעה ולא 12%? לפי התיקון הזה גם ג'וליס תקבל 12%. אבו סנאן – 10%, עכשיו תקבל 12%. ג'דיידה-מכר – 10%, עכשיו תקבל 12%. דיר אל-אסד, טמרה, כאבול, ירכא, מג'ד אל-כרום, בועיינה, סחנין, עראבה - כל אלה היו מקבלים 10%, עכשיו יקבלו 12%.
גדעון סער (הליכוד)
¶
אני מלכתחילה לא ראיתי שום בעיה בקריטריון של עיר מעורבת. אם נהנים ממנו יהודים וערבים, מה הבעיה? אומרים שזה קריטריון חדש. העובדה שזה חדש לא אומר שיש בעיה. למשפטנים יש יכולת, גם כשהם טוענים טיעון משפטי, לשלהב את עצמם באופן מסוים. הם הגיעו לזה שהם מאמין בטיעון ברמה של דבקות דתית. הפתרון שהציגה היועצת משפטית של הוועדה נראה לי סביר. נכון שהוא משדרג רשויות שממילא מקבלות הטבות מס.
גדעון סער (הליכוד)
¶
כל אחד וניסוחו. חלק מהרשויות הן יהודיות, חלק ערביות, חלק דרוזיות. גם המשפטנים באים ואומרים שקל יהיה להם להגן על הדבר הזה. בא חבר הכנסת סמוטריץ' ושואל - למה זה לא נעשה בהוראת קבע. אם זה בסדר, אם זה לא איזה קריטריון חדש אלא נסמך על העניין הסוציו-אקונומי, מה הקושי שהוא יהיה תיקון קבוע? חבר הכנסת סמוטריץ', אתה צודק, אבל כדי להתקדם בחיים אפשר לקבל גם את הדבר הזה.
ואז אנחנו באים לישיבה ומגלים דבר מפתיע מאוד על התנהלות משרד האוצר. רשות המיסים, שהיא עד כמה שאני יודע חלק אינטגרלי ממשרד האוצר, הייתה בתוך הפתרון והנוסחה שהוכנה לישיבה הזאת. פותח נציג משרד האוצר ואומר: "שר האוצר ביקש לתמוך". בקשה של שר האוצר זו לא בקשה שניתן להקל בה ראש, זו בקשה שיש לה משקל. אחרי ששר האוצר הודיע בהודעה רשמית מטעמו שיש מקור תקציבי, ולהודעה רשמית מטעם משרד האוצר יש משקל, פתאום אין מקור תקציבי. הדבר הזה נודע ממש ערב כינוס הישיבה. הם אומרים לנו לחכות על סכום של 50 מיליון שקל, לא על סכום של מיליארדים. הוועדה הזאת, בוודאי בתקופה האחרונה, מאשרת מיליארדים כדבר שבשגרה.
אני חושב שהוועדה חייבת היום לאשר את הצעת החוק. אני משוכנע שאם היא לא תאשר היום את הצעת החוק, אנחנו לא נצא מהעניין הזה, מכל מקום יבואו כאלה שירצו להכניס ולהוציא. אפשר לחכות עוד שבוע כדי שתסתיים עבודת המטה במשרד האוצר והוא יצליח לאתר את אותם 50 מיליון שקלים שקרה איזה משהו בתהליך והם הלכו לאיבוד. אם לא, לכנסת יש סמכות ברוב של 50 חברי כנסת להגיד לממשלה: את זה אני דורשת שתתקצבי.
היו"ר משה גפני
¶
חבר הכנסת גדעון סער, היית שר בכיר בממשלות, אתה מכיר את עבודת הממשלה שלפעמים היא מוצלחת, לפעמים היא פחות.
היו"ר משה גפני
¶
עבדנו כדי להביא את זה למצב שמשרד המשפטים יסכים ולא יטיל על זה וטו. היועץ המשפטי על הנוסח הזה אמר שאין מניעה, זאת הייתה התשובה שלו. באו אנשי משרד האוצר ואמרו לשר האוצר, "אין לנו מקור תקציבי". מציעת החוק לא יכולה להמשיך עם העניין הזה עד שזה לא ייגמר, וזה עומד להיגמר.
גדעון סער (הליכוד)
¶
בהודעה לתקשורת של שר האוצר נאמר שיש מקור תקציבי, שאותר מקור תקציבי. זה היה לפני שמליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
ועדת הכספים דנה בעניין של הטבות המס גם בקדנציות קודמות. אוסאמה ואני התעמקנו בנושא, דחפנו לצמצום הפערים ותיקון העוול שהתרחש בישובים ערביים רבים. תמכנו גם בבקשה של ראש עיריית עכו, בחוק של מיכל, כי זה חוק שמיטיב עם כל תושבי עכו. כל הרשימה המשותפת תמכה בו. אנחנו עכשיו מדברים על תיקון עיוותים, לכן בהצעת החוק הזאת יוכנסו ישובים חדשים.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
חבר הכנסת טיבי, אנחנו נותנים את זה לעכו, כי עכו נמצאת במצב סוציו-אקונומי לא גבוה והיא גם ישוב מעורב.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
כולנו תומכים בעכו. לא צריך להטיף לנו מוסר בנושא הזה. יש ישובים נוספים שהם לא ישובים מעורבים. צריך לבטל את הביטוי "ישוב מעורב", כדי להכניס ישובים נוספים. מזערה נמצאת ליד נהריה. מה הבעיה שיש עכשיו תיקון? למרות שיתוק העבודה על ידי הממשלה הפריטטית שלא מעבירה חוקים וגם לא מכנסת ועדת שרים לענייני חקיקה, כאן בוועדת הכספים אנחנו לפעמים משיגים דברים.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
בוודאי. יש מקור תקציבי. שמשרד האוצר לא יגיד שאין מקור. הייתה הודעה, כמו שאמר גדעון, על כך שיש מקור תקציבי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
יש מקור תקציבי לכל אלה שנכללים בחוק הטבות המס. אגב, אלה לא סכומים גדולים שאוצר המדינה לא יכול לעמוד בהם. מדובר בסכומים שחשובים לכל אזרח בישובים האלה. חשוב שתהיה הצבעה היום.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
למרות שהצבענו בקריאה ראשונה בעד הנוסח הראשון, הצהרנו בצורה הכי ברורה שאנחנו לא אוהבים את הנוסח הראשון, שאנחנו לא רוצים אותו. הצבענו בעד, כי ידענו כמה חשובה ההטבה הזאת כדי לחזק את העיר ולחזק את האוכלוסייה שנמצאת. מי שייהנה מהטבות המס האלו הם לא העניים ביותר, כי כדי לקבל את הטבת המס צריך להגיע לרף הכנסה מסוים. מאוד נוח לנו לברוח לשיח הדמוגרפי, מאוד נוח לחלק מאיתנו לחשוב שהטבות מס מגיעות לאזרחים מסוימים אבל לא לאזרחים אחרים. תתפלאו לשמוע, אבל בעכו אנחנו רוצים להמשיך לחיות יהודים וערבים. מי שאוהב את העיר הזאת יבוא לגור בה, אהלן וסהלן, אם זה ערבי או יהודי. כשסוף סוף משרד האוצר ומשרד המשפטים מכניסים שיח נורמאלי, מכניסים שיח אנושי, רוצים לתקן עוול, הם פתאום נבהלים. כנראה שאחרי שהם ראו שהם עשו יותר מידי טוב הם רוצים להחביא את המקור התקציבי, להגיד שאין מקור תקציבי. אדוני היושב-ראש, אני חושבת שחשוב מאוד לדחוף את הכנסת המשותקת הזאת לעשייה טובה. אולי הדבר היחיד שיזכרו לאחר שנלך לבחירות זה שהעברנו כמה חוקים כאלה שמיטיבים עם אזרחים בלי הבדל של לאום.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
אנחנו לא חיים בעולם סטטי, אנחנו חיים בעולם מאוד דינאמי. הפער בין הפריפריה למרכז הולך וגדל, אנחנו צריכים להבין את זה. בתקופת הקורונה, אני רוצה להזכיר, אנחנו מדברים על חבילות גדולות של סיוע. אנחנו לא מונעים סיוע כי אין מקור תקציבי, למרות שאנחנו יודעים שהיום המדינה נמצאת בגרעון מאוד-מאוד גדול. אנחנו לא צריכים לחשוש מסעיף שמקדם את הפריפריה, את עכו ואת הישובים סביבה. אני בעד לאשר את זה היום ושהאוצר ימשיך לחפש מקור תקציבי. אם הבור התקציבי של מדינת ישראל הוא למעלה מ-100 מיליארד שקל, אז הוא יהיה 100 מיליארד שקל ועוד עשרות מיליוני שקלים כשנעביר את זה.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אני מתנצל שאני רוצה לתקוע סיכה בבלון ולהגיד שהטבות המס לא נועדו לעזור לאנשים מסכנים שגרים בסוציו-אקונומי נמוך. אם זאת המטרה, תתנו לכל מקום שיש לו סוציו-אקונומי נמוך. הטבות המס נועדו לעודד אנשים לגור במקומות שיש בהם שני אלמנטים: אחד, שקשה לגור בהם, ושניים, שהמדינה רוצה לעודד אנשים ללכת לגור בהם. משרד האוצר אומר שזה קשקוש, שהטבות המס לא מעודדות אנשים לגור שם, שעל זה נתווכח. בתל-אביב קשה לגור כי מאוד יקר. לא צריך לעודד אנשים לגור שם, כי גרים שם ממילא. הקריטריון של עיר מעורבת שהביאו המציעים זה הדבר הכי לגיטימי וענייני בעולם למטרה ולתכלית הזאת. הוא פי אלף יותר לגיטימי מהישראבלוף שאתם עושים עכשיו. עיר מעורבת כמו עכו שסובלת מהגירה שלילית זאת עובדה. מדינת ישראל רוצה לעודד את העיר עכו, לעודד אנשים לבוא לגור שם. מכיוון שאנחנו רוצים להביא לעכו אוכלוסיות חזקות שמרוויחות הרבה ומגיעות לסף המס, אנחנו רוצים לתת לה הטבות מס. חבר הכנסת גדעון סער וחברת הכנסת מיכל שיר, אין לליכוד יכולת עמידה מול הקשקוש המשפטי שמופיע כאן.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
ממש לא. אין בקריטריון של עיר מעורבת שום בעיה. המשפטיזציה השמאלנית, ואני אומר את זה בעדינות, מנסה להכתיב לנו. אני מאוד שמח שהישובים הערביים באזור שם יקבלו הטבות מס, כי אני לא רוצה שערבים יבואו לגור בישובים היהודיים. אני לא רוצה שערבים ממזערה או מג'דיידה יבואו לעכו, אני לא רוצה שהם יבואו לכרמיאל, אני לא רוצה שהם יבואו לנהריה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני חושב שזה הישג גדול לעיר עכו. מיכל, יישר כוח על המקום שהגענו אליו. אבי מורי, זכרונו לברכה, היה הראשון שהביא את החוק הזה ב-2001. לצערי, זה אחר כך ירד. אני שמח מאוד עכשיו שזה עולה. גדעון, אם זה יעלה בשבוע הבא, זו בכלל תהיה סגירת מעגל גדולה מאוד. בצלאל, אני אף פעם לא מסתכל למה השני מקבל, אני מסתכל רק על מה שאני צריך לקבל. אני חושב שגם לאוכלוסיות ביהודה ושומרון צריך לתת הטבות מס.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אגב, מדובר ב-50 מיליון שקל ששנים האוצר לא מוצא. אני אביא את זה הכי מהר לכנסת, אני אחתים את כולכם, ואז נראה את שר האוצר ואת הליכוד לא מוצאים את ה-50 מיליון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בצלאל, אני מסכים לזה, אבל אני חושב שגם לישובים הערביים מסביב מגיע. מה, הם לא בני אדם? לא מגיע להם? גם להם מגיע, גם הם רוצים לחיות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בצלאל, יש פה את טבריה, יש פה את חצור. אתה יודע טוב מאוד שטבריה נמצאת במצב שחייבים לעזור לה. צריך לעשות הכל על מנת להרחיב את זה גם ליישובים אחרים.
אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת)
¶
למרות שידענו שהאוכלוסייה הערבית בעכו היא לא הנהנית המרכזית מהטבות המס, אמרנו שנתמוך כי זה יטיב עם עכו. לא הסתכלנו אם מדובר ביהודים או בערבים, הסתכלנו על כך שהאוכלוסייה שם חלשה. מי שמדבר על מיגור הפשיעה בחברה הערבית, מי שמדבר על פיתוח כלכלי, מי שמדבר על העלאת ההשתתפות בכוח העבודה של נשים ערביות, חייב לתת הטבות מס כאלו. הטבות המס הן שוליות, כי רוב האזרחים שם לא מגיעים לרף המס הדרוש. אנחנו רוצים לשנות את המצב הכלכלי שלהם כך שיהיה דומה לשאר הישובים. מי שמתנגד לזה שיתבייש לו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
יש שני ישובים בתוך המפה שמשום מה לא מקבלים במשך שנים, שזה אעבלין וכאוכב אבו אל-היג'א. חבר הכנסת סמוטריץ' דיבר על ישובים מעורבים. למה את לוד ורמלה, שהם ישובים מעורבים, לא הכניסו? הטיעון הזה הוא טיעון גזעני פרופר.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
מה שאמר אוסאמה על אעבלין וכאוכב העלינו כאן מספר פעמים. כאוכב ואעבלין עונות כמעט על כל הקריטריונים.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
למרות שהחוק התחיל ממשהו אחד והסתיים במשהו אחר, אני מברך על התוצאה. אני חושב שלעכו מגיע לקבל את הטבות המס. יישובי הגדר לא קיבלו פה שום דבר.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
לפני חודשיים העליתי בכנסת קריטריון שנקרא "ישוב תחת איום מיידי". התכוונתי לעיר אשקלון שסופגת אש כבר יותר מעשור ואף אחד לא מתייחס. רוב חברי הליכוד צעקו לי במליאה "פופוליסט", צעקו לי "זה בלתי אפשרי", אבל הנה זה כן אפשרי. אני רואה שאפשר לשנות קריטריונים בפקודת מס הכנסה, אני רואה שאפשר לעשות דברים. אני פונה לחבריי בליכוד, המהלך הזה מבורך וחשוב, אנחנו כמובן נצביע בעד, אבל יש את אשקלון שסופגת אש. זה לא שמשפרים לה את הטבות המס, פשוט אין לה בכלל, אפס. אני מבקש מכם, יש הצעות חוק, תתגייסו כמו שהתגייסתם בשביל עכו.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני חושב שאנחנו צריכים לעודד ערים מעורבות במדינת ישראל. חשוב שאזרחי מדינת ישראל יחיו ביחד, חשוב שהם יכירו את התרבות אחד של השנייה, לכן אני חושב שצריך לעזור לעכו. אני לא חושב שצריך להרחיב את החוק הזה למקומות אחרים. אני חושב שהקריטריונים שיש לנו היום הם קריטריונים נכונים שצריך להמשיך אותם.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם רוצים לשנות את הקריטריונים לגבי הישובים היהודיים ולגבי הישובים הערביים, אני לא פוסל את זה, אבל שיביאו את זה לדיון. העניין הזה של עיר פריפריאלית על גבול הצפון שגרים בה יהודים וערבים זה משהו שצריכים לעודד, שצריכים לתמוך בו. צריך לעודד קיבוצים ומושבים להיות מעורבים כדי שיזכו באותן הטבות מס.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
אני חושבת שלוקחים את הדיון הזה לכיוון הלא נכון. לוקחים את הדיון הזה ליישובים ערבים-יהודים, האם מותר או לא מותר. לחלוטין לא. כשגרתי בלוד היו לי שכנים נוצרים, שכנים מוסלמים. ברדיוס שלנו הייתה כנסיה, היה מסגד והיה בית כנסת. הלוואי וכל מערכת היחסים במדינה הזאת הייתה כמו ברדיוס הזה שכולם ידעו להסתדר עם כולם. אל תיקחו את זה לכיוון של יהודים-ערבים. הסיפור פה היא העיר עכו שהתושבים שלה עוברים לנהריה בגלל ההטבות. אנשים היום רוצים לשמור על כל שקל, לכן הם עוברים למקום קרוב שבו ניתנות הטבות. לזה אפשר להוסיף את האלמנטים של עיר מעורבת, סוציו-אקונומי. אל תיקחו את הדיון לכיוון הלא נכון. אנחנו יכולים לראות את אותו דבר במרכז הארץ. העיר לוד ורמלה התרוקנו לכיוון מודיעין. למה? כי אנשים בחרו ללכת לעיר שנראית חדשה יותר. אנחנו רוצים להיטיב עם העיר עכו כדי שהתושבים יישארו.
היו"ר משה גפני
¶
אני, בניגוד אליכם, פחות חכם מכם אבל עם יותר ניסיון. אני זוכר שלפני הרבה שנים הביאו לישיבה בוועדת הכספים ישובים. בסוף זה הגיע לבג"ץ. בג"ץ אז אמר על הכנסת שההתנהגות שלה היא התנהגות סקטוריאלית, היא התנהגות לא נכונה, ושאם הכנסת לא תקבע קריטריונים, הוא יפסול את כל הנושא של הטבות המס. אני בזמנו לקחתי את זה על עצמי. אני לא צריך לעשות את זה. מי שצריכה לעשות את זה זאת הממשלה. ראיתי בשבוע שעבר איך הממשלה מתעצלת. אתם רוצים לדבר על עיר מעורבת? מאה אחוז. אם מדברים על עיר מעורבת, אז גם לוד היא עיר מעורבת. הנושא של הטבות המס לא קשור לעיר מעורבת, אין לזה שום רלוונטיות. הרלוונטיות זה המפה, המרחק ממרכז הארץ, המצב הסוציו-אקונומי והקרבה לגבול. אלה הקריטריונים. אם לא היה משהו מיוחד, יכול להיות שהייתי לוקח את זה על עצמי. אני רוצה קריטריונים. אין ישוב חרדי אחד שמקבל אזור עדיפות לאומית. כשאנשים באו אלי ושאלו למה לא הכנסתי איזה ישוב חרדי, אמרתי להם שעל פי הקריטריונים זה לא יכול להיכנס.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני מבקש להעלות שתי הסתייגויות. הסתייגות אחת, להשאיר את החוק המקורי כמו שהוא. אני נגד שלטון המשפטנים. אם חברי הכנסת יחליטו שהקריטריון של עיר מעורבת הוא חשוב, זה יהיה הקריטריון. עם כל הכבוד לדברים שאמרת, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת צריכים לקבל את ההחלטה, לא משרד המשפטים. גם אם משרד האוצר יתקע את זה ויגיד שאין תקציב לחוק כמו שהוא, צריך שתהיה האפשרות להעביר את החוק המקורי. אם משרד האוצר יגיד שיש תקציב, אין בעיה, אני אסיר את ההסתייגות. כרגע משרד האוצר תוקע את זה. ההסתייגות השנייה, להוריד את המילים "למעט מועצה אזורית".
שמעון לנקרי
¶
אני מתעסק בחוק הזה כבר שנתיים. אני חושב ששתו את הדם שלי בכפיות. אני יכול להגיד לכם על לילות וימים בלי שינה. אני עוד יותר רזיתי במהלך כל התקופה הבלתי אפשרית הזאת שכל פעם מישהו העלה הסתייגות אחרת, שכל פעם מישהו אמר משהו אחר, שכל פעם קפץ משהו. אני רוצה להקריא לכם מה כתב שר האוצר בידיעה שהוא הוציא לפני שבועיים כשישבנו אצלו. הוא כתב כך: "בדיון שקיים שר האוצר עם אנשי משרדו נמצא המקור התקציבי הנדרש למימון העלות של החוק של עכו". החוק עבר גלגולים. היה לנו חוק בשנת 2000 שינון דיבר עליו. כבר קצה נפשם של תושבי עכו במה שקורה. אנשים פה לא מבינים שכל הסתייגות, שכל עיכוב זה עוד משפחות שלא נמצאות, שלא קיימות, שלא נשארות. כשאני מסתכל על כנסת ישראל, כשאני מסתכל על הוועדה, אני רואה שיש פה תקלה עצומה בהבנה. ראיתי את הישובים הנוספים שנכנסים. אני שמח שנכנסים עוד ישובים, אני אוהב שנכנסים עוד ישובים, אבל אנשים, די , נמאס לנו, תעבירו את זה כבר, קצה נפשנו בכל ההתנהלות המבזה הזאת. כמה אתם עוד רוצים שאני אתחנן? אין אחד שלא התחננתי בפניו.
שמעון לנקרי
¶
די, הגיע הזמן שתעבירו את זה בלי הסתייגויות, בלי כלום. לפני שבועיים אמר פה הנציג של משרד האוצר שזה עולה 100 מיליון, פתאום זה ירד ל-50 מיליון. אני לא מתווכח, רק תעבירו את זה.
שי חג'ג'
¶
אנחנו בעד העיר עכו והישובים האחרים, אנחנו לא מתנגדים שהם יקבלו, אנחנו שמחים על זה. כל המטרה של ההטבה שאתם העליתם, או לפחות מה שהגדירה חברת הכנסת שיר, היא להיטיב עם ישובים מעורבים שנמצאים בסמיכות לגבול. עם כל הכבוד לעכו ולישובים מעורבים, גם במועצות האזוריות שסמוכות לגבול יש תושבים מעורבים. אין שום סיבה להחריג את המועצות האזוריות, זה משהו לא הגיוני. לא מדובר בהרבה מועצות אזוריות. המועצות האזוריות צריכות להיות בדיוק כמו העיר עכו. אם נתתם לעכו, תתנו גם למועצות האזוריות. הזכרתם פה את אשקלון. אני אשמח גם שתתנו לאשקלון, כי מרחבים היא באותה קטגוריה של אשקלון.
איתי טמקין
¶
אנחנו הצבענו על מקור. יש עוד תהליך פרוצדוראלי שהוא צריך לעבור, לכן ביקשנו הארכה. כשאנחנו מדווחים לעולם על הגירעון של הממשלה, אנחנו מבדילים בין אירוע הקורונה וחבילות הסיוע שמוגדרות לקורונה, לבין מצב פרמננטי של מדינת ישראל. בשנים האחרונות לא עבר חוק תקציבי בלי מקור לצידו. חוק תקציבי בלי מקור לצידו זה משהו שנתקשה להסביר בעולם. לשנות מדיניות פרמננטית בלי מקור זאת התנהלות חדשה שבשנים האחרונות לא הייתה, זה מדרון בעייתי להיכנס אליו.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש להצביע . או שתגישו רביזיה, או שאני לא אגיש את זה למליאה עד שתגידו מה המקור התקציבי.
בימים הקרובים אני מתכוון להביא את הנושא של הוראת השעה. אני רוצה את התשובה של הממשלה לגבי העניין הזה. היועץ המשפטי לממשלה אמר שמשרד האוצר צריך להקים צוות. ברגע שיש צוות אפשר יהיה להאריך את הוראת השעה. גם שר המשפטים אומר את אותו דבר.
הילה שי וזאן (כחול לבן)
¶
מצוותו של שר המשפטים נמסר לי הבוקר ששר האוצר החליט להקים את הצוות הזה כדי להאריך את הוראת השעה עד סוף השנה. זאת הסיבה שמשכתי את ההסתייגות שלי, אחרת היא הייתה נשארת על כנה.
היו"ר משה גפני
¶
הייתי נוכח שם. אני רוצה תשובה לגבי המקור ולגבי הוראת השעה שאני רוצה להביא בשבוע הבא.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מסכים להצעה שלך. כמו שהוא אמר, זה יגיע לוועדת שרים. אני מניח שעד אז כבר יהיה את המקור התקציבי. זה לא סכום בשמיים. אני מסכים לגמרי שהגיע הזמן שהממשלה תסדיר את הנושא הזה של הטבות מס. יש עדיין רשויות שלא ברור לי איך הן לא כלולות בפנים, כמו מגדל העמק, כמו קרית גת, כמו קרית מלאכי.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זה פריפריה, לא כל המדינה. מגדל העמק זה לא רעננה ולא הוד השרון. צריך להסדיר בתוך זה את הנושא של המועצות האזוריות. אני רוצה לברך את מיכל שדחפה את החוק הזה, אני רוצה לברך את ראש עיריית עכו, את תושבי עכו. זאת גם בשורה לתושבי טבריה שיזכו להעלאה באחוז, בשורה לתושבי חצור, ירכא, ג'וליס וכל האזרחים מכל המגזרים שיזכו להטבה הזאת.
מיכל שיר סגמן (הליכוד)
¶
משרד האוצר, מצאתם מקור תקציבי. היה מקור תקציבי, רק הוא נמשך ברגע האחרון. תודה רבה לכל מי שתומך בחוק הזה. מדובר בתיקון עוול נקודתי. תודה רבה לשגית, תודה רבה לראש העיר, תודה רבה לגדעון סער. אני מקווה שהעניין הפרוצדוראלי לא יתקע חוק כל כך חשוב.
היו"ר משה גפני
¶
גיא הודיע, בעקבות מה שביקשנו ממנו בישיבה הקודמת, שתהיה הארכת מועדי הגשת הבקשות למענקי עידוד תעסוקה ב-30 ימים.
שלומית ארליך
¶
תיקון 1. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 11 -
סעיף
11
(1) בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "יישוב סמוך לגבול" יבוא:
"יישוב עירוני מעורב" – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית;
(2) בסעיף קטן (ב)(3א), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:
(ד) מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב
עירוני המשויך לאשכול 4 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-
כלכלי, ולאשכול ארבע או לאשכול נמוך יותר במדרג הפריפריאלי,
ייווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו לפי פסקאות (1) עד (3), לפי
העניין, שיעור של 5% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית. ולתקרת
ההכנסה ייווסף סכום נוסף על הסכום הקבוע בפסקאות (1)
עד (3), לפי העניין, של 36,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך שיעור
הזיכוי ממס לתושב ביישוב מוטב שהוא יישוב עירוני לפי חוק זה
לא יעלה על 12% מהכנסתו החייבת מיגיע אישית, עד לתקרת
הכנסה של 168,000 שקלים חדשים. הוראת פסקת משנה זו
וההגדרה יישוב עירוני יחולו בתקופה שמיום כ"ה בסיון התש"ף
(17 ביוני 2020), עד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022)"
הארכת 2. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את
תוקף התקופה האמורה בסעיף 11(ב) (3א) (ד) לפקודת מס הכנסה כנוסחו בחוק
זה (להלן – תקופת הוראת השעה) כך שתחול גבי שנות מס נוספות;
לבקשת רשות המיסים נבחן גם הוספת הוראה שלפיה אם תושב זכאי לזיכוי לפי פסקה זו או לזיכוי אחר לפי הוראות הסעיף, הברירה תהיה בידו לבחור אחד מהם.
גיא גולדמן
¶
אם יש תקרה יותר גבוהה בסעיפים אחרים או זיכוי יותר גבוה, לא נלכוד את האוכלוסייה הזאת ונכפה עליה הטבה בשיעור יותר נמוך.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
אנחנו מתקנים עיוות בין עכו לנהריה. האם אנחנו מודעים לזה שאנחנו מייצרים עיוות במועצות האזוריות?
שלומית ארליך
¶
חבר הכנסת קושניר אמר שהוא מסיר את בקשת רשות הדיבור, וגם חבר הכנסת שלמה קרעי. נשאר חבר הכנסת סמוטריץ'.
היו"ר משה גפני
¶
חבר הכנסת סמוטריץ', אם אתה לא מסיר את ההסתייגות על הוראת השעה זה יוצר לנו בעיות גדולות.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא מביא את זה למליאה עד שלא תמצאו פתרון. גם המציעה צריכה להגיע לוועדת שרים כדי לקבל את האישור. אם תהיה בעיה, אתם יכולים להגיש את הרביזיה, אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים. אני עדיין לא הגעתי למצב שאני הולך למלחמה נגד הממשלה. כרגע אני איתכם, עובדה שגם בחוק הזה ישבתי עם השרים, ישבתי איתכם. אני לא הולך לעשות דברים נגד.
היו"ר משה גפני
¶
המגמה הייתה, כפי שאני נוכחתי, לאשר את זה. מי בעד אישור הצעת החוק כפי שהקריאה היועצת המשפטית, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
אושר.
שמעון לנקרי
¶
אני רוצה להודות לגפני, יושב ראש הוועדה, על ההובלה שלו. ביחד עם מיכל שיר וכל האנשים, אם זה משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, רשות המיסים, עברנו דרך ארוכה פה. אני רוצה להודות לכולם. רק אני יודע מה זה גלגולו של חוק בכנסת, כמה זה מורכב, כמה זה בעייתי. אני רוצה לאחל לנו שתוך שבוע ייגמר הסיפור הזה וזה יאושר. תודה מיוחדת לשגית, היועצת המשפטית של הוועדה.