פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



20
ועדת הפנים והגנת הסביבה
03/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 92
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"א (03 בנובמבר 2020), שעה 13:00

דיון מהיר בנושא: "אסדרת מערך המקוואות במדינת ישראל"

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
משה ארבל
יוליה מלינובסקי קונין

תהלה פרידמן

השר לשירותי דת יעקב אביטן

חוה מונדרוביץ - ראש אגף בכיר רישוי עסקים, משרד הפנים

עמיר יצחקי - ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

ענת צוראל פרבר - עוזרת ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

אלה סקעת - מנהלת המחלקה המשפטית, עתים, עמותת עתים

פנינה סלומון - חברת מועצה, זיכרון יעקב

ד"ר תרצה קלמן - נשמת

לאה קריכלי

שרון רפאלי

"אסדרת מערך המקוואות במדינת ישראל"

צהריים טובים לכולם וברוכים הבאים לדיון נוסף של ועדת הפנים והגנת הסביבה. ראשית אני רוצה להודות לשר לשירותי דת יעקב אביטן שהגיע לכאן באופן אישי. זה תמיד משמח אותי ומעורר הערכה, שרים שמפנים את הזמן לבוא ולהופיע בפני ועדות. זאת הפעם הראשונה שאתה כאן בוועדה הזאת מאז שאני כאן, ואני אשמח שתגיע לדיונים נוספים. זה גם מעיד על רצינות כוונות וגם מאוד מקדם את התהליכים שקורים כאן בוועדה.

אני גם רוצה להודות לחברי הכנסת תהלה פרידמן, מתן כהנא ויוליה מלינובסקי, יוזמי הדיון, בהעלאת הנושא החשוב הזה לסדר היום. אנחנו דנים כאן היום על היעדר האסדרה של מערך המקוואות במדינת ישראל. זה נושא שבתקופה האחרונה עלה יותר לדיון בגלל הפרות של התו הסגול. היו לאחרונה מקרים של הפעלת מקוואות בניגוד לנהלים, לרבות בערים אדומות, אפילו תוך מתן היתר טבילה לנשים שמחויבות בבידוד. זה, בעיניי, הפרה חמורה שדורשת התייחסות ואכיפה מצד כל הגורמים הנוגעים בדבר.

כשצללנו לתוך הנושא הזה בהכנה לדיון הזה למדתי שהבעיות בנושא הזה בזמן הקורונה זה רק קצה קרחון של תופעה הרבה יותר גדולה של כל מה שקשור בתחום המקוואות בישראל זה שנים רבות. הנתונים שהוצגו בפני הוועדה, למשל, מלמדים ששני שלישים, 67% מהמקוואות בישראל פועלים ללא רישיון עסק בתוקף. אז כשיש היעדר אסדרה של רישיונות זה מוביל לשרשרת כשלים בהיבט של פיקוח תברואתי, תכנוני, בריאותי בלי שום קשר לתו הסגול, אז בוודאי גם בעת בעייתית כל-כך כמו שאנחנו נמצאים בה היום שנושא של חיטוי וסטריליות הוא דבר מאוד חשוב. ואם אין רישיון, אין אכיפה ואין בדיקה – זה בריאות של אנשים.

בנוסף, למיטב ידיעתי ובהתבסס על הבדיקה שערכו גורמי המקצוע, משרדי הממשלה הרלוונטיים אף פעם לא טרחו למפות בצורה מסודרת את כל המקוואות, ולהתריע על מקוואות שלא פועלות בהיתר. יש פה בעיה שאנשים – נשים, במקרה הזה – ניגשים בתום לב למקומות שהם חושבים שהם מוסדרים ופועלים תחת פיקוח, וזה לא מה שקורה בעצם בפועל. אז נדבר על המצב הנוכחי בסוגיית מגפת הקורונה אבל אני אשמח אם גם נרחיב את הנושא ונדבר בכלל על סוגיית המקוואות ומה קורה בענף הזה בכלל.

אדוני השר, בבקשה.

כבוד היושבת-ראש, הייתי בוועדה הזאת כרב וטיפלתי בנושא מקוואות ובשכר הבלניות. אז, בראש ובראשונה אני רוצה לומר לך תודה על ההזמנה הזאת. באתי לכאן כי קודם כול כבוד הוועדה שמזמינה, כבוד היושבת-ראש ומגישי ההצעה לסדר, אז ודאי שזה ראוי לכל הכבוד וההערכה אף על פי שסד הזמנים והלחץ הוא מצומצם. אמרו לי לעלות בזום אבל אמרתי שחשוב לי להגיע לכאן בגלל חשיבות הנושא. הנושא הזה חשוב מאוד. הוא היסוד הכי גדול לקיומו של העם היהודי. יסוד הטהרה הוא הבסיס ובלעדיו לא נוכל להיות עם.

מעניין שכל השידוכים הגדולים של העם היהודי היו במקווה. כאשר יצחק רוצה לשאת אישה הולך אליעזר, עבד אברהם, והוא נמצא על הבאר. בבאר הוא פוגש את רבקה, ומשם הוא מביא את הזיווג ליצחק – מבאר המים. לאחר מכן יעקב, כאשר הוא פוגש את רחל, איפה יהיה המפגש? במקווה, בבאר המים. הוא גולל את האבן מעל פי הבאר, מביא את המים ושם יסוד הטהרה; כשמשה רבנו רוצה להתחתן, איפה הוא פוגש את אשתו? פוגש את ציפורה על באר המים. היסוד של העם היהודי הוא באר המים, במקווה, ביסוד של הטהרה הזאת.

אקדים ואומר אחרית דבר לראשיתו. תמיד סיפרו לנו – ואתמול שמעתי את חבר הכנסת משה ארבל, אחד מחברי הכנסת החרוצים והשנונים, שדיבר על נושא המקווה וסיפר סיפור מאוד מרגש. תמיד סיפרו לנו עד כמה הסבתות שלנו בגולה הלכו למקווה בנקיקי סלעים במסירות נפש. מי דיבר על חיטויים? מי חשב על החלפת מים?

אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר.

איפה הן מצאו את עצמם? בשלג, בקור, בלי חימום, בלי שום דבר. אני אומר לכם שהנשים של הדור הזה הן כמו הדור של הסבתות שלנו. ללכת לטבול בעידן הקורונה עם כל החששות, עם כל הפחדים וכמעט שלא תהיה ירידה דרסטית. אתם יכולים להיות רגועים שלא הייתה אפילו נדבקת אחת במקוואות. הפלא ופלא. אנחנו נראה את זה שלא הייתה אפילו אישה אחת שנדבקה מכיוון שהלכה למקווה.

אז אולי כולנו נלך למקוואות ולא תהיה קורונה. זה פתרון.

אמן.

לא, לא. בנתונים של משרד הבריאות זה לא. יש - - -

אני מביא את זה רק כדברי הקדמה. אלה דברים בדוקים אצלנו, והם נאמרים אצלנו. לכן היסוד של המקווה בתקופת הקורונה היה יסוד מאוד ברור עם הסדרים של חיטוי. אישה טובלת רק עם הזמנה, אישה מחטאת את המקוואות בין אישה לאישה וכל הדברים האלה. כיוון שנושא המקווה ביסוד של המים הוא הגורם שנותן ומחיה – פעם שאלו מה עוזר - - - אדם נכנס למקווה ויוצא טהור. זה הוקוס פוקוס. היסוד של המקווה והרעיון שלו הוא שאדם לא יכול לחיות בתוך מים. אם אדם בתוך מים כמה זמן הוא יכול להיות שם? ברגע שהוא נכנס למקווה הוא כביכול נעדר, חדל להתקיים, אין לו נשמה, הוא לא חי. כביכול הוא מת ונוצר אדם חדש, תהליך של בריאה חדשה. יש כאן חיות חדשה. ואז המקווה הזה דרך החיות החדשה שלו, שאדם יוצא אדם חדש וטהור, הוא מביא גם חיים חדשים לעולם.

יש לנו שעה של דיון, גברתי היושבת-ראש, אני מאוד מצטערת - -

סליחה, אני מבקשת, השר יסיים את דבריו ואת תדברי. יוליה, באמת.

הוא יכול לדבר שעות. הוא אשף בזה, הוא מצוין בזה.

הוא מיד יסיים. אני מבקשת.

זה דיון ראשון שלי.

בדיוק, פעם ראשונה.

היא תמיד אוהבת לשמוע אותי בכנסת. פעם היא אמרה לי: תדבר עוד, תדבר עוד.

אני רואה שאתה עושה - - -

בינתיים אנחנו מבזבזים זמן בוויכוח.

לכן כיוון שהחשיבות הזאת היא ביסוד הטענה - - - זוג בברית המועצות שחירפו את נפשם על נושא המקווה. לכן אני רואה את החשיבות בכך. אני מקווה שבעזרת השם בדיון הזה יהיו דברים טובים ויהיה פורה ונבין מכאן את הדברים החיוביים כדי שנוכל להמשיך לזכות בקיום וביסוד של עם ישראל. תודה רבה לכם.

תודה רבה לך. אני חושבת שאף אחד לא מטיל ספק במקוואות. זה חלק מהמצוות. מי שרוצה שיטבול אבל אנחנו מנסים שזה ייעשה כמו שצריך במיוחד בעת הזאת.

בבקשה, חברת הכנסת תהלה פרידמן.

אני נשואה 20 שנה, ו-20 שנה המקווה הוא חלק מהחיים שלי. האמת היא שזה נושא די אינטימי ואני לא חושבת שאי פעם דיברתי עליו בציבור. אבל כמוני יש אחוז גדול של נשים בישראל, ובסוף זה גם נושא ציבורי. כי השאלה שעומדת במוקד הדיון מבחינתי היא מי אחראי לשמור על הבריאות שלי ועל החיים שלי ושל החברות שלי.

בחודשים האחרונים נחשפתי לכמה מקרים של מקוואות שבהן טבלו נשים בבידוד, של מקוואות שטבלו בהם נשים חולות, ומקוואות בהם טבלו שני הסוגים יחד. במכתב רשמי של משרד הבריאות שאני ביקשתי דיבר על נתוני הדבקה. זה לא נכון שאין הדבקות במקוואות – יש הדבקות במקוואות ובעיקר במה שאין פיקוח. הדבר שהכי נחשפתי אליו ומטריד את מנוחתי זה שיח אבסורדי כאילו מי שבעד דתיים צריך לפעול כדי שיאפשרו למבודדות ולחולות לטבול. לדעתי, מי שבעד דתיים ודתיות צריך לפעול כדי שמקוואות יהיו מאוד בטוחים, וחס ושלום, לא תיכנס לשם אישה בבידוד, חס ושלום לא תגיע לשם אישה חולה. השיח הזה שיש מסירות נפש של טבילה שהשר דיבר עליה – אני הרי גדלתי על אותם סיפורים על מסירות הנפש של אימותינו בטבילה, וזה נכון. אני לא אספר סיפורי טבילה. יש לי סיפורי טבילה מכל מיני מקומות ומכל מיני מצבים. זה בהחלט מצווה למסור עליה את הנפש. אבל לא למסור נפש של אחרים. כשאישה יוצאת לטבול כשהיא בבידוד זה לא מסירות נפש שלה, זה מסירות נפש שלי. היא מוסרת את הנפש שלי. תודה. זה לא לגיטימי בעיניי.

השיח האבסורדי הזה לא מתחיל בקורונה. הוא חוזר הרבה אחורה. כשדוח מבקר המדינה מצביע על ליקויי תברואה אז מי שרוצה לשמור על החיים שלי פועל כדי לתקן את ליקויי התברואה, לא כדי לאפשר למקוואות לפעול למרות הדוח. אנחנו כאילו בעולם הפוך. בסוף יש לנו שלושה גורמים רלוונטיים: משרד הבריאות שאמור לפקח על התברואה, משרד הפנים והרשויות המקומיות שאמורים לתת רישיון עסק ומשרד הדתות שהוא אמור להפעיל דרך המועצות הדתיות. אבל כשכ-70% מהמקוואות שפועלים בלי רישיון עסק ומבחינת המדינה הם לא קיימים וקשה מאוד לפקח על משהו שלא קיים. הפיקוח של משרד הבריאות הוא מאוד ספורדי, ולפעמים הוא ממש אבסורדי כי זה גברים שלקחו דגימות מים אז הם לא יכלו להיכנס בשעות הפעילות אז הם לקחו דגימות מים לא בזמן הפעילות. מה זה עזר לי? גם משרד הדתות אין לו סמכות. זאת אומרת אם יש חברת מועצה שפנתה לראש העיר שלה ואמרה שבמקווה שלהם טבלו נשים שהיו בבידוד – והיא תכף תספר את הסיפור, אני לא אקלקל לה – אז מי אחראי? מי נותן סנקציה למקווה שמפר הוראות? מי אחראי על הבריאות שלי ושל החברות שלי? זה מבחינתי נושא הדיון.

מה אני רוצה? אני רוצה שיקימו צוות בין-משרדי שמטפל בכל נושא ההסדרה; ו-ב', אני רוצה שיבינו שמי שבעד דתיים האינטרס שלו הוא לשמור על הבריאות שלהם, האינטרס שלו הוא למנוע מצב שחולות ומבודדות טובלות ולא להפך.

תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.

אני מצטרפת לכל מה שאמרה חברתי תהלה. היא דיברה כאישה דתייה אז אף אחד לא יכול להגיד שהיא אנטישמית. אם אני הייתי אומרת דברים כאלה סביר להניח שהייתי שומעת דברים אחרים לכיווני. אבל מקווה זה מקום ציבורי, הוא מופעל על-ידי מועצה דתית מקומית. המקוואות לא במצב טוב מבחינה תברואתית.

גם מה שאמרה תהלה – כולנו ראינו, ואי אפשר להתכחש לזה, שיש נשים בבידוד שהולכות למקוואות, ויש נשים חולות קורונה שיש מערך פירטי להסעתן למקוואות. אני הרמתי טלפונים לכמה יושבי-ראש מועצות דתיות ברחבי הארץ – הם לא קיבלו שום הוראות ברורות ממשרד הדתות איך צריך להתנהג בצורה כזאת. אז אחד אמר שהוא מאפשר למבודדות להיכנס למקווה, והשני אמר: מה הבעיה אם החיוביות נמצאות לבד במקווה. מזה הבנתי שכל אחד מפעיל את שיקול הדעת שלו בלי שהוא קיבל הוראות ברורות ממשרד הדתות ומשרד הבריאות. הם גם לא ידעו שזה קנס של 5,000 שקל, ובמקרה הזה זאת הפרה על-ידי גוף ציבורי כי המקווה זה מקום ציבורי, זה אפילו לא פרטי. אז משרד הדתות חייב להכניס לזה. זה שמקוואות לא מסודרים ולא בפיקוח והם במצב תברואתי רעוע זה גם לא מקובל. גם נושא של רישיון עסק הוא לא נושא חדש, אדוני השר. זה כבר עשור, אם לא יותר - -

מ-2005.

זה לא חדש. אני יודעת שבשלטון המקומי אין מה לעשות עם זה. מצד אחד זה ציבורי ומצד שני זה רישיון עסק ולא ברור איך להפעיל את זה. אדוני השר, אתה חייב להיכנס לפה ולעשות הסדר כולל. כי מצד אחד זה ציבורי ושייך למועצה הדתית, ומצד שני זה רישיון עסק שזה לא כל כך עסק. אז אם אנחנו רוצים שהמקוואות יהיו בפיקוח מלא צריך למצוא הסדר אחר. יש לך כלים לזה. אתה שר הדתות, עמיתך שר הפנים – זה בדיוק החתיכה ששני המשרדים האלה חייבים להוביל. אתם לא יכולים לברוח מזה.

כולנו ראינו את הכתבות ב-YNET. אי אפשר להתכחש לזה ולהגיד שזה לא קורה. זה קורה. אם זה כבר צף ויצא זה קורה. אתם חייבים לתת על זה את הדעת. אגב, גם למקוואות הגברים. כי מקוואות הגברים, לפי התקנות, סגורים, אבל פורצים אותם. יש פריצות למקוואות הגברים. היה בפתח-תקווה מקרה שחולה קורונה נכנס למקווה. צריך הסברה בציבור. אני עשיתי יותר מזה – התקשרתי לכמה רבנים. אתה יודע, אני לא אישה דתייה, קטונתי. התקשרתי לכמה רבנים ושאלתי עד כמה זה נושא של חיים ומוות, אז אמרו לי: לא, זה לא נושא של חיים ומוות.

לגברים.

לגברים, ברור.

גם לגברים וגם לנשים. כשהיה הסיפור עם חולת קורונה או מבודדת אמרו לי שגם במצב הזה זה לא נושא של חיים ומוות כי הסכנה יכולה להיות הרבה יותר גדולה. אתה יודע, הלכתי אפילו קצת יותר רחוק. אתם חייבים לתת על זה את הדעת גם בנושא הסדרה, גם שיתוף פעולה עם השלטון המקומי וגם עכשיו מה שקורה.

חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברות הכנסת, אני מצטער שיתר היוזמים שיזמו את הדיון המהיר לא יכלו להגיע - -

מתן במילואים.

אני מברך את השר על ההגעה שלו לדיון הזה. שני ערכים שמונחים בדיון הזה על השולחן הם שני ערכים מקודשים: קדושת חיי אדם זה ערך עליון שאין עוררין עליו. זה ערך שעל כולנו לעשות הכול. חז"ל אומרים שאדם ששואל את הרב האם לחלל שבת בשל פיקוח נפש הוא שופך דמים. יש זמנים שלא שואלים את הרב – מבצעים פעולות כדי לחיות. ערך חיי אדם הוא ערך דתי, ערך קדוש. בשם הערך הזה אנחנו התכנסנו כאן. במקביל ערך טהרת הבית – האפשרות והיכולת גם כערך ליברלי לחופש הדת לאפשר לכל אחת ואחת ולכל אחד ואחד שמעוניינים לקיים את המצווה הזאת שהיא מצווה חשובה ויקרה שעם ישראל נשען עליה במסירות נפש. בברית המועצות לשעבר - -

איך אתם אוהבים לזכור כשזה נוח לכם?

אני ציינתי את זה אתמול במליאה, גברתי - -

מצוין, איזה יופי - -

- - שאנחנו עפר ואפר תחת כפות רגליהם של יהודים - -

- - אז כולנו שם - - - עזוב את ברית המועצות, אל תדבר על זה, לא רוצה לשמוע את זה.

שמסרו נפש לשם קיום המצווה החשובה הזאת.

שטויות. כשזה נוח אתם - - -

- - ושברו את הקרח כדי לקיים מצווה כל כך יקרה וחשובה. לכן הדיון הזה כשלעצמו הוא דיון חשוב. שני הערכים הללו הם שני ערכים שעל כולנו לחבק אותם. חשוב שבסופו של דבר אנחנו נצליח לשפר, ולו במעט – ואני בטוח שעם היכולות של השר זה יהיה גם בהרבה – את מתן האפשרות בשני הדברים האלה. אישית הייתי נוכח בחנוכת מקוואות שהשר יזם יחד עם המשרד לשירותי דת בכמה מקומות בארץ שרמת הפאר וההדר שם היו ברמה של ספא כדי לחבב את המצווה היקרה הזאת ולתת לכל אחת את הזכות הבסיסית שלה לקיים את מצוות הדת.

מהבחינה של הקורונה זה שזה ספא זה לא ישנה.

אני עדיין אומר שמבחינת שירותי הדת הניתנים באופן כללי ובתקופת הקורונה אנחנו באמת חייבים לעשות הכול כדי לשמור על בריאות הציבור, ואני מכיר את מחויבות השר בנושא הזה. זה ערך דתי לא פחות חשוב מערכים דתיים אחרים. תודה.

תודה רבה לך. אנחנו נפנה לשמוע את גברת פנינה סלומון, חברת מועצת זיכרון יעקב.

שלום לכולם, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני לא רגילה לדבר על הדבר האינטימי הזה לפני חברי כנסת, כבוד השר וכולם. אבל מכיוון שזה נושא חשוב כל כך אני אדבר על זה. בגלל שאני חברת מועצה בזיכרון יעקב ואני בתוך הסיפור הזה אני חושבת שזה חשוב. אני מייצגת גם את קהילת העולים אז אני מכירה קצת את נושא ברית המועצות אבל גם את הקהילה הדתית לאומית בזיכרון יעקב.

ביום רביעי 14 באוקטובר קיבלתי פנייה מאישה מהקהילה. היא הסבירה לי שהיא הייתה בבידוד ואחרי שהיא השתחררה היא הגיעה למקווה והבלנית אמרה לה: חבל שלא התקשרת. היא שאלה, למה? הבלנית הסבירה לה שבהנחיות של הרב מגיעות נשים שצריכות בידוד ופשוט לא נוגעות. הן טובלות בלילה במקווה המרכזי של זיכרון אחרי כולן, ואחרי כן הם מחליפים את כל המים והכול בסדר. אז האישה שפנתה אליי רצתה לוודא שזה מקובל על משרד הבריאות. כמובן, אמרתי לה שלא. מיד פניתי למועצה הדתית – ואגב, יש לי קשר מאוד טוב עם המועצה הדתית. היה לי ויכוח לפני כמה חודשים כי לא היה חיטוי ולא הייתה הרשמה מראש, והייתה התקהלות שם. דיברתי איתם והם אמרו, כן, נסדיר את זה. אבל בסופו של דבר שלחתי אליהם פנייה וקיבלתי תשובה: נבדוק. לא שמעתי שום דבר אז פניתי לראש המועצה שגם אמר לי: אבדוק. זה היה ביום רביעי. ביום חמישי פניתי שוב ולא קיבלתי תשובות. עברו כמה ימים – כלום. יום ראשון הרמתי טלפון, פניתי שוב ולא קיבלתי תשובה. ואז ביקשתי מראש המועצה לפנות למשטרה כי אני אחראית על האנשים של הקהילה שלי, ואם יש לי מידע כזה אני צריכה להעביר אליהם את המידע הזה ולהגיד שזה לא בטיחותי. אז אני צריכה שמישהו יטפל בזה ויגיד שזה מטופל. אז הוא העלה את ראש התחנה על הקו ואחרי שיחה קצרה הבנתי שאין מה לעשות – אין להם הכוח לסגור את המקווה וגם אי אפשר לדעת מתי הנשים האלה מגיעות כדי לתת להן דוחות על הפרת בידוד. פשוט אין מה לעשות.

אז בכל הסיפור הזה מה שהכי מטריד אותי זה שנחשפתי לזה במקרה. אם האישה הזאת לא הייתה מתקשרת אליי לא הייתי יודעת על זה בכלל ואין לי דרך להמשיך להגן על הקהילה שלי. אז אני שמחה שיש הדיון הזה, ואני מקווה שזה יכול לפתור את הבעיה.

תודה רבה לך, גברת סלומון.

תהלה, כמה פניות כאלה קיבלת?

אני יכולה לספור מקומות. אבל האמת היא שאמורה לדבר הרבנית תרצה קלמן, ותהיה לה נקודת מבט רחבה יותר משלי. אני יכולה להגיד שאני מכירה מחמישה מקומות שונים שקיבלתי פנייה. אבל העניין הוא שבלניות לא עושות את זה כדי להרע, הן מנסות לעזור אז הן עושות כל מיני דברים כאלה – מחליטות שהיא תהיה אחרונה וכדומה.

ברור, ברור.

לא, לא, אני אסביר מה אני שמעתי – זאת מדיניות. במועצות הדתיות שאני דיברתי זאת המדיניות. מי שבבידוד נכנסת אחרונה ומי שחיובית לא נכנסת. זה ברמה של מדיניות ואז זה יורד לשטח. אז משרד לשירותי דת צריך לתת על זה את הדעת. אתם חייבים להוציא את זה. אם אנשים מתבלבלים אז כנראה הם לא יודעים.

וגם אם זה ספק פיקוח נפש אז מחמירים. אז הם לא יטבלו. איזה מין רעיון זה?

- - - שביתה במשרד. אתה מודע לכך?

גברת תרצה קלמן, בבקשה.

היא רבנית ודוקטור.

שלום. אני יועצת הלכה ואני מנהלת את אתר יועצות ההלכה "נשמת". עוד לפני פורים העלינו מידע לגבי בארבע שפות לגבי טהרת המשפחה בקורונה כי בשלב מוקדם מאוד כשהבידודים הראשונים התחילו זה נהיה ממש נושא, ובשיתוף פעולה עם דבי אייפרמן ממשרד הדתות ועם גורמים במשרד הבריאות עשינו מאמץ מאוד גדול להבין מה קורה ומה צריך להגיד לנשים. הוצאנו מידע לבלניות ולמבודדות ולכל הציבור כניסיון לעשות סדר בנושא הזה. הדבר החשוב ביותר להגיד בתור התחלה ועלה חזק מאוד בדברים גם של תהלה וגם של פנינה שיש המון צניעות סביבו במובן החיובי. אנחנו מדברים על המוני נשים שמתמודדות עם הנושא הזה באופן יומיומי ולא מדברים עליו כי הוא פרטי ואינטימי ומחובר למקומות מאוד עמוקים של אינטימיות וקדושה. יש בזה המון דברים נפלאים, אני מאוד בעד, אבל אחת ההשלכות של זה היא שזה לא מגיע לדיון. אז אני יכולה להגיד שממש כל יום מאז מרץ אני מדברת עם נשים מכל מיני צדדים של הסיפור הזה – גם נשים שרוצות לטבול והן בריאות ומפחדות, ולפעמים בצדק כי המקווה במקום שבו הן גרות לא מתנהל כמו שצריך, ולפעמים לא בצדק כי המקווה אצלן כן מתנהל כמו שצריך.

אני רק מנסה להתקדם כי זמננו קצר. אם את רק יכולה להסביר האם באותם מקומות שאת מקבלת לגביהם אינפורמציה שהדברים לא מתנהלים כמו שצריך – את יכולה לתת לנו יותר פרטים מה הכוונה.

קודם כול אני רוצה לומר שיש הנחיות מאוד ברורות של משרד הדתות. הבעיה היא לא ברמת ההנחיות, אלא שלמשרד הדתות אין יכולת אכיפה, ויש פה כל מיני משרדים שכל אחד מהם אחראי ובעצם אף אחד מהם לא אחראי. זאת אומרת משרד הבריאות הוציא נהלים שכתוב בהם שמקווה שלא לפי הרישיון לא יכול לפעול, אבל כולנו יודעים שזה עשרות אחוזים ושאין לאף אחד דרך לדעת איפה זה. בקיצור, זה נופל בין הכיסאות ובשקט.

יש לנו כמה סוגים שונים של בעיות: יש מקומות שהנהלים לא נשמרים עד הסוף. הייתה תקופה שהייתה חובה לקבוע תורים, והיו מקומות שלא קבעו תורים; בעניין של חיטוי – קשה לדעת. משרד הבריאות בתשובה שהוא נתן לוועדה כתב איזשהו פרט קטן שבעיניי הוא משמעותי – שיש אחוז מאוד גבוה של יתר כלור במקומות שנבדקו. מה שאני לומדת מזה זה שבלניות מלאות רצון טוב, כמו שתהלה אמרה – יש פה המון רצון טוב של נשים שבתמימותן עושות דברים קשים – שופכות עוד כלור כי זה נראה להן עוזר, בלי להיות מודעות לסכנות שיש ביתר כלור. יש מקומות רבים, לצערי, של - - - שטובלות שזה מסוכן אפילו יותר מחולות שטובלות כי אנחנו לא יודעים מי מהן חולה ומי לא, והן מסכנות גם אחת את השנייה. יותר מדי אנשים שחושבים שהם עושים טובה בזה שהם עוזרים לאישה מבודדת להפר בידוד. אני ממש מבינה ומדברת ברמה יומיומית עם נשים בבידוד שנאלצות לדחות טבילה וזה לא קל. אבל אנחנו יודעים שבגלל בידוד אנשים מפסידים מיליונים ומפסידים חתונות והלוויות של בני המשפחה שלהם. יש באמת הרבה דברים קשים אבל אנחנו גם מצילים חיים בזה שאנשים נשארים בבידוד. אנחנו לא מדברים פה על אישה או שתיים – אנחנו מדברים על המוני נשים.

ברור לגמרי. אני מתנצלת שאני קוטעת אותך כי זמננו קצר ואנחנו חייבים לסיים.

אני מתנצלת.

לא, תודה רבה לך.

ממשרד הבריאות נמצא ד"ר ענת צוראל פרבר, עוזרת ראש שירותי בריאות הציבור.

בקיצור, בלגן.

- - -

לא רק מבודדות. מישהי שיודעת שהיא חיובית יוצאת. מסיעים אותה במערך פירטי, זה סיפור שלם.

דווקא חולות זה פחות חמור ממבודדות.

אני אשמח אם גורם המקצוע שלנו יוכל לדבר.

מי זה?

עמיר יצחקי מהמחלקה לבריאות הסביבה.

אוקיי. מר יצחקי, בבקשה. מר יצחקי, אתה ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות. האם יש נוהל מסודר שמשרד הבריאות העביר לגבי סוגיית המקוואות?

בתקופת הקורונה יש הוראות המנהל שמיועדות למקוואות הטהרה.

מה הנהלים האלה אומרים?

בסוגיה שהעליתם כאן – כמובן, אסורה טבילה במקווה טהרה של אדם גם עם חום וגם מי שחולה או נמצא בבידוד. אם זה לא ברור אז הנקודה הזאת היא חד-משמעית ברורה.

אז אני שמחה שאנחנו מבהירים את זה: אישה שנמצאת בבידוד או אישה שהיא חולה מאומתת לא אמורה להגיע למקווה, לפי נהלי משרד הבריאות. חד וחלק.

נכון מאוד.

תודה. מה עוד חוץ מזה? אנחנו שומעים על הוספת כלור וחיטוי.

למקוואות יש תקנות, ואנחנו כנספח לאותן הוראות מנהל נתנו דגשים והמלצות לתפעול ולתחזוקת המקוואות. אנחנו העברנו את ההנחיות האלה הן דרך משרד הדתות והן דרך לשכות הבריאות למקוואות שיש להם רישיון. ההנחיות הועברו כמובן גם למועצות הדתיות. אז גם קיבלו את זה מקוואות שעדיין לא הוסדר להם.

האם משרד הבריאות עושה מהלך של בדיקה של הדברים האלה, של מה שקורה בשטח?

הבקרה על המקוואות נעשית בעיקר בהליך של רישוי עסקים בדומה למה שאנחנו עושים לעסקים אחרים שאנחנו מפקחים עליהם – בתי מלון, בתי אוכל, בריכות שחייה.

אתם בעצם מכפיפים כעסק. אתם מכפיפים תו סגול.

לא. אני התכוונתי לומר לא בנושא של תו סגול אלא בשגרה. בשגרה פועלים בדיוק אותו דבר כמו שפועלים עם כל עסק אחר. אני גם רוצה לומר כי נראה לי שלא תמיד זה היה ברור, שבסוף בעסק האחריות היא תמיד של בעל העסק לפעול, ושום פיקוח לא יכול לגרום לזה אם בעל העסק לא עושה את מה שהוא צריך לעשות. לדוגמה, במקוואות בגלל מגבלות ההלכה לא מטפלים במים לבד מחיטוי, אלא צריך להחליף את המים פעם ביום. זה לא משהו בר-פיקוח, אלא חובה על מי שמפעיל את המקווה לעשות את זה. זה משהו שהוא חובה.

סליחה על השאלה: יש פה גם אלמנט של מים. אני יודעת שמשרד הבריאות עושה ביקורות בבריכות על חיידקים ודברים מהסוג הזה. משרד הבריאות לא עושה ביקורות בריאות במקוואות?

אני אסביר גם על זה. זה בדיוק אותו דבר כמו בבריכת שחייה. החובה היא של בריכת השחייה לבצע בדיקה באמצעות דוגם מוסמך במעבדה מוכרת. הדבר הזה קיים גם לגבי מקוואות.

זה לא נכון. זה פשוט לא נכון. אבל יש לנו עכשיו 67%?

סליחה, מה שאני אומר הוא נכון.

התכוונתי לגישה, אדוני.

בתקנות יש איכות המיקרוביאלית של המים גם למקוואות וגם לבריכות שחייה. החובה לבדוק את המים היא של בעל המקווה, לא איש משרד הבריאות בא לבדוק את המים לא במקווה ולא בבריכת שחייה.

אני מבינה. אני מנסה להתקדם. אתה כל הזמן מדבר על זה כעל עסק - -

זה קריטי, זאת בדיוק הבעיה. כי ל-67% מהמקוואות אין רישיון עסק. יתרה מזה, אדוני הרופא, זאת בעיה בגישה. מקוואות ציבוריות הם לא עסק של אותה בלנית. הם קשורים בדרך כלל למועצה הדתית של אותו מקום. אז איך מצד אחד אתם דורשים שלכל מקווה יהיה רישיון עסק, ואז מצד שני מי יעשה את הבדיקות האלה? כי אתם לא מתקרבים לשם. סביר להניח שבבריכת שחייה שרואים אותה ונמצא שם הציבור הרחב הן תחת פיקוח הרבה יותר הדוק.

לגבי סוגיית הפיקוח והאכיפה אני רק רוצה לציין, גברתי היושבת-ראש, שנמצאת כאן בזום ראש אגף בכיר שהיא בדרגת סמנכ"לית במשרד הפנים של רישוי עסקים גברת חווה מונדרוביץ'. אגב, השר דרעי ממנה גם נשים לתפקידים בכירים במשרד הפנים. היא עושה עבודת קודש. אני יודע לומר, ואם הזמן יאפשר היא גם תציג את זה, שמשרד הפנים דווקא כגורם שאחראי על רישוי עסקים עובד כרגע על תהליך אסדרה ארצי בסוגיית המקוואות. ברגע שהתהליך הזה יושלם אפשרות האכיפה באופן כללי תהיה על-ידי פקחי הרשויות המקומיות בכל עיר ועיר שזה גם מסה של כוח אדם משמעותי.

אבל אפשר היום גם להתנות שיפוץ ברישיון עסק.

אני לא רוצה לדבר במקומה. כשבסופו של דבר יש מצבת כוח האדם ואנשים שיכולים לבצע את אותן פעולות על-ידי שימוש במשאבים של השלטון המקומי, אין ספק שזה יוכל לשדרג את המאמץ עשרת מונים.

למי שייך המקווה? המקווה שייך למועצה דתית ולשלטון המקומי.

יש ויש.

יש מקוואות פרטיים שזה סיפור אחר.

המטרה היא לייצר כללים אחידים גורפים.

מי עושה את דגימות המים?

אני רוצה שנאפשר לשר לדבר.

- - - ארגונים שבאו לכאן פיזית.

הבנתי. אני מתנצלת. כיוון שזה דיון מהיר ויש לנו שעה לדבר הזה נצטרך לסיים ב-14:00 כי יש לנו דיון נוסף. אלה סקעת, בבקשה.

תודה. עמותת עיתים פועלת בשנים האחרונות כדי לשפר את מערך המקוואות במגוון נושאים: אגרות הטבילה, הזכות של נשים לטבול לפי אמונתן ושיפור הנגישות לנשים עם מוגבלות. אבל בכל זאת בחודשים האחרונים קיבלנו מאות פניות מנשים שחוששות להגיע למקווה. המציאות שתוארה פה כאילו יש התנגשות בין ערך קדושת החיים לערך טהרת המשפחה היא לא התנגשות מחויבת המציאות, היא פשוט תוצאה של הזנחה ארוכת שנים, ולכן המצב התברואתי במקווה הוא כזה. כשאנחנו רואים ש-70% מהמקוואות בישראל לא מוסדרים, ויש שלושה גופים ציבוריים שאמונים על הנושא הזה אבל אף אחד לא מטפל בזה או לא טורח לדבר אחד עם השני אנחנו יודעים שיש בעיה שורשית עמוקה.

אני מצטרפת לקריאות של חברת הכנסת פרידמן להקים צוות בין-משרדי שיסדיר את הנושא הזה מהתחלה ועד הסוף ולא יסתפקו בכל מיני אמירות של הסרת אחריות שמגלגלות את האחריות לגורם הבא בשרשרת המזון. אנחנו רואים ירידה חדה במספר הנשים הטובלות ואת הירידה הזאת אפשר וכדאי לעצור עם נקיטת אמצעים ממש פשוטים.

ברור. תודה רבה לך. אדוני השר, בבקשה.

אין נציג של משרד הדתות?

אתה פה. נראה לי שאם אתה פה זה הכי חשוב.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, אני שמח על הדיון הזה. חברי הכנסת, חברות הכנסת, יישר כוח על הנושא הזה. אני רוצה לחלק את הנושא הזה לשני חלקים: החלק הראשון זה אישור רישיון העסק והשני זה נושא הקורונה. אני רק מגיל 18 בהתיישבות ואני מכיר את נושא המקוואות. כשהתחלתי להיות רב בשנת 90' היה מקווה משנות ה-50 ובאתי לשפץ אותו. אז משרד הפנים היה משפץ מקוואות. אריה דרעי היה זה ששולח לשפץ מקווה, והוא נתן סכום יפה למושב שבו הייתי רב. זה היה במועצה מקומית, זה לא היה של מועצה דתית. לא היה רישיון עסק, לא שמעתי על זה. אני בכוונה מדבר על העבר הרחוק כדי להבין שלא היה רישיון עסק. אמנם זה בחוק אבל מעולם לא אמרו לנו. כל עניין רישיונות העסק נכנס יותר בשנת 2015.

היום אני שומע את הנתונים שיש כאן – הבאתי רשימה, גברתי היושבת-ראש, שלפיה, היום ב-57% מהמקוואות, ואפילו קצת יותר אין רישיונות עסק.

זאת אומרת ל-43% יש. זה משתפר.

כן, גם בזה יש כנראה עוד שיפור. מתוך אלה שיש להם רישיונות עסק אנחנו כבר בלמעלה מ-30% בהליכים לרישיונות עסק.

אני רק אתקן: זה 57% שיודעים בוודאות שאין להם רישיון פלוס 10% שפשוט לא השיבו. לכן אנחנו לא יודעים אם יש או אין. יחד זה יוצא כמעט 70%. אני גם אומר שבעיר הבירה של ישראל ב-96% מהמקוואות לא ידוע אם יש רישיונות.

כיבדתי אותך ושמעתי.

סליחה, אני מצטערת.

אלה הנתונים, אתם יכולים לקבל אותם. אין כאן סודות. הכול שקוף, המשרד שלנו שקוף וממלא את הדברים בצורה הטובה ביותר.

אני רוצה להגיד דבר נוסף: אין קשר בין רישיון העסק לבין רמת הניקיון ורמת החיטויים וכל מה שצריך למקווה שאפשר לטבול בו. כי יכול להיות שרישיון עסק לא ניתן לא בגלל שאנחנו לא עושים בדיקות מדגמיות ומחליפים את המים – יכול להיות שאין רישיון עסק כי המבנה הוא משנות ה-50, ועכשיו צריך להביא את התוכניות ואת האישורים. לא צריך לחזור אחורה לשנות ה-50, זה הליך. אז יכול להיות שהמקווה הוא ספא – הוא שופץ ויפה – אבל הוא משנות ה-50 ולכן אין לו רישיון עסק כי הוא בתהליך הזה שהוא לא יכול לקבל אותו.

דבר נוסף שאני רוצה להעלות פה, ויש מצב שתוכלו לעזור לנו: בשביל רישיון עסק צריך אישור כיבוי וזה עולה כסף.

כמה צריך - - - רישיון עסק למקווה?

יכול להיות עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים.

למה בכלל צריך רישיון עסק?

למה צריך זה לא אני קבעתי, זה הרשויות.

זה החוק.

זה החוק. לכן אמרתי שבשנות ה-90 ו-2000 לא דיברו איתנו על רישיונות עסק על מקוואות. זה פעל ללא רישיונות עסק. לא ידענו על זה. עכשיו זה מתחדד, אז בבקשה, אני מוכן. אבל אני גם צריך בקשה לזה. צריך כסף.

כשהגעתי למשרד לשירותי דת בדקתי את סעיף המקוואות. אין שורה כזאת.

אין שורה כזאת?

אין סעיף כזה. אין.

שאלתי, איך מתקיימים המקוואות? אמרו לי: יש כספים קואליציוניים. אני תמיד שמעתי בתקשורת שכספים קואליציוניים זה כספים שהדתיים לוקחים ועושים בהם מה שהם רוצים. פתאום התברר לי ששר הפנים אריה דרעי שם במקוואות – במבני דת – 70 מיליון שקל מהכספים הקואליציוניים, ואחרי זה אומרים שאת הכספים הקואליציוניים לוקחים לכל מיני מקומות. התברר לי שאני שם אותם בבית כנסת בקיבוץ נגבה, במקווה במשמר הירדן – בכל מיני מקומות בארץ שיש בהם מקוואות. זה בא מהכספים הקואליציוניים האלה. מזה זה בא. אני מוכן לעשות מקוואות, תעזרו לי. תנו לי שורות, תנו לי כסף.

המשרד יכול לפרסם את הרשימה של מה שיש לכם?

אם הוא ייתן לנו - - -

בבקשה, זאת בקשה שלך.

אדוני, כספים קואליציוניים יכולים להזרים לתקציב השוטף שלך ולעשות סעיף מקוואות. הכול בסדר.

אפשר גם לעשות שורה ולסדר את מדיניות שירותי הדת בישראל כך שיהיו מתוקצבים כמו שצריך.

עכשיו אני רוצה לדבר על הקורונה. נכנסתי לתפקיד שר ב-15 ביולי. סגרתי בתי כנסת ובפורים לא התפללתי בבית כנסת. כך גם ביום כיפור ובראש השנה. אני פניתי לכל הגורמים והייתי במשל"ט בתל-השומר וכתבתי: "בעקבות העלייה הגדולה ב-15 ביולי שבה מחריפה מצוקת הנשים החולות והמבודדות המבקשות לקיים את אורח חייהן בטהרה וגורר בעיות קשות, כולל מקרים של טבילות פירטיות שלא לפי ההנחיות, אני פונה למשרד הבריאות ולכל הגורמים האחרים שיעזרו לי". יותר מכך, כדי שיהיה קל פניתי לפרופ' ברבש ולפרופ' רוטשטיין – כולם הסכימו איתי ואמרו לי שהם יכולים לייצר מקוואות לנשים שיצאו מאומתות בבדיקה. הם הסכימו איתי ואמרו לי שזה אפשרי. הייתי גם אצל ד"ר אשי - -

שבכל עיר יהיה מקווה אחד לנשים מאומתות?

לא ביקשתי בכל עיר. ביקשתי שיהיה בבאר-שבע בדרום, ערים חרדיות - -

אבל איך אתה רוצה - - - יציאה מהבית של מפר בידוד או חולה זה קנס של 5,000 שקל. אז איך זה מסתדר?

שנייה, בסדר, אבל אמרתי להם.

אני צודקת. איך אתה חשבת - - -

רגע, הוא התחיל להגיד.

אני מסביר את הרעיון. הם אמרו שיוציאו אמבולנס. הבלנית תהיה מישהי שכבר הייתה חולה בקורונה, והם ייצרו מודל שייסעו ממוגנות באמבולנסים. דיברו על זה. לא אני אמרתי את הדברים הללו. בסוף משרד הבריאות לא אישר.

ברוך השם, מצוין.

בסדר. אבל אני הודעתי אז כבר שזה עלול לגרור פירטיות שאני לא מסכים לה.

אתה שלחת הוראות ברורות למועצות הדתיות?

מועצות דתיות קיבלו הוראות ברורות.

ההוראות זה לא הבעיה - - -

ההוראות היו ברורות, חדות.

ההוראות זה לא הבעיה. הבעיה זה אכיפה.

שמעתי את הרבנית שהייתה כאן שאישה מזמינה תור. אין לבוא למקווה ללא תור. בין אישה לאישה היה חיטוי במקווה - -

אין לנו טענות על ההוראות, יש לנו טענות על האכיפה.

האם אתה העברת הנחיות ברורות למועצות הדתיות - -

ברור, חד וחלק.

- - על זה שלמבודדות וחולות קורונה אסור לטבול במקווה.

חד וחלק. אני כותב את זה, אני אומר את זה. אני אומר לך שאני מתריע על זה.

כי אני - - -

חברת הכנסת המכובדת, אני אומר לך שאני כותב את זה ומתריע על זה כבר ב-15 ביולי.

המועצות הדתיות קיבלו?

קיבלו, בוודאי. זה ברור.

יוליה, אל תיתני לעובדות להרוס לך את הסיפור.

אני שואלת שאלות כי אני שמעתי משהו אחר.

אבל אני רוצה לשאול משהו אחר: מה הייתה צריכה לעשות חברת המועצה בזיכרון שיודעת שאצלם זה מופר?

זה חמור. זה נגד ההנחיות.

אבל מה היא צריכה לעשות? אני שואלת, אני לא תוקפת.

כמו דין של כל מי שמפר הנחיות.

תתקשר למשטרה.

היא התקשרה למשטרה והמשטרה אמרה לה - - -

חברת הכנסת פרידמן, ברור מה שאמר חבר הכנסת ארבל שלפני שיש מצווה לטבול במקווה ולקיים כל מצווה יש מצווה: "וחי בהם" ולא שימות בהם. אף אחד לא אומר שמצוות ניתנו כדי שנהרוג אנשים. אין עניין למות על קידוש השם, יש עניין לחיות על קידוש השם. אנחנו רוצים לחיות על קידוש השם, אני לא רוצה שאנשים ימותו. ואני חושב - - -

נסכם.

אני מסכם. האמת היא שפיניתי לכם זמן עד 14:30.

אני מצטערת, אבל בשעה 14:00 שזה בדיוק בעוד שלוש דקות מתחיל הדיון הבא שלי.

אני אומר, מבחינתי. אני לא רוצה שזה ייראה ככותרת. יש לי זמן בשבילכם.

- - -

יוליה, אין לי זמן. אם את רוצה ממש משפט לסיום.

משפט שאלה: האם פיתחתם מערך שאישה באה למקווה עם בדיקה או משהו? איך אתם בודקים שהיא לא בבידוד?

כמו בכניסה לכנסת, עם חום.

רק עם חום. יכול להיות שאולי צריך להציג בדיקת קורונה.

אני פניתי למשרד עם מקרים ספציפיים.

רק נסכם.

אתם לוקחים לי את הזמן שלי. כשדיברתם אני לא דיברתי בזמנכם.

אתה צודק. סליחה.

אדוני השר, עוד דקה. אנא לסיים.

אז אין שום בדיקה, בקיצור.

כשר דתות אני אעשה הכול שהדבר ייעשה באופן רשמי וחוקי. אני מוכן לעזור בהקצאות כספים ומשאבים לנושא הזה. כל מה שדרוש לזה אנחנו נעשה. אנחנו עוקבים. יש לנו מחלקה מיוחדת שעוקבת אחרי זה עם הנחיות. יותר מכך אני יכול להגיד לכם שבתקופת הקורונה עשיתי השתלמות עם אוניברסיטת אריאל איך לטפל במים, וקיבלו תעודות. כל הדברים האלה עובדים בצורה הכי מסודרת. כמשרד אני אעשה את הכול. כאדם, כרב בישראל אני אעשה הכול כדי שהשירות הזה לא ייפגע. אין לי עניין בדברים האלה. אני מבקש את עזרתכם כדי לפתור את הבעיה כך שלא יהיו טבילות פירטיות – לדאוג ולפנות למשרד הבריאות שיעזרו לנו במקוואות, לפי החוק, לפי ההסדר ומה שהם יגידו כדי לעשות דברים בצורה מסודרת. אני מודה לכם. יהי רצון שנזכה למה שאמר רבי עקיבא.

תודה רבה ושוב סליחה.

תודה.

לפני מי אתם מטהרין? ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים.

תודה רבה.

זה מטריף את השכל. אם בן אדם חולה מאומת יושב בבית ולא יוצא אפילו אם מישהו קרוב נפטר – אז למקווה יעשו מערך אמבולנסים?

אבל לא יעשו. את מבינה שלא יעשו, אין. אין מערך כזה והיא לא אמורה לצאת מהבית, ואם היא אמורה לצאת מהבית היא אמורה לקבל קנס גדול.

נכון.

אבל עדיין כחבר בממשלה לגיטימי ששר פונה למשרד הבריאות לבחון סוגיה. הוא קיבל תשובה שלילית, אמרו לו לא.

בדיוק. משרד הבריאות לא משתף עם זה פעולה. נגיד את זה פה חד וחלק: אישה שנמצאת בבידוד או אישה מאומתת לא מגיעה למקווה. נקודה.

לשום מקום, כולל למקווה.

אני אסכם, ברשותכם. אני שוב מודה לשר לשירותי דת שמצא את הזמן לבוא ולהשתתף איתנו כאן בדיון החשוב. כמו שאמרתי בפתח דבריי, המטרה שלנו הייתה לנסות לקדם פתרון רוחב, אבל את זה לא עושים בשעה בדיון מהיר. אבל יש צורך באסדרה של כל הנושא הזה. לכן אני מצטרפת לעמדה שהוצגה פה שזה נושא שמחייב צוות בין-משרדי רוחבי. אני קוראת להקים ועדה כזאת בהובלת המשרד לשירותי דת כדי לקדם פתרון שיאפשר גם לטובלות במקוואות בזמנים המסובכים האלה לטבול בבטחה, ושגם כל הנושא של ההיתרים והפיקוח הנדרשים למקוואות יקודם וייעשה כפי שצריך. תודה רבה.

זה דיון מרתק.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.