פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



30
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
02/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 77
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט"ו בחשון התשפ"א (02 בנובמבר 2020), שעה 11:30

עשרות אלפי עולים לא ראו את משפחותיהם מאז תחילת משבר הקורונה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש
יוסף טייב

תמר זנדברג
יוראי להב הרצנו
יבגני סובה

אייל סיסו - ראש החטיבה לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

נטלי אור חן - סגנית מנהלת אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים.



עשרות אלפי עולים לא ראו את משפחותיהם מאז תחילת משבר הקורונה

שלום. הנושא, ביקור משפחות של עולים בתקופה של הקורונה, שלא מאפשרים להם. יש לנו פה בקשה גם של תמר זנדברג, גם של יוראי להב הרצנו, וכמובן שמיכל וונש שגם הגישה, לא בכתב, אבל בלבלה לי את המוח על זה כל הזמן. אני אתן לכם, כל אחד להציג את הנושא. כל אחד שיציג מה שיש לו לומר ואחר כך אנחנו ממשיכים.

אדוני היושב ראש, קודם כל אתה יודע שאנחנו מתעסקים בזה כבר תקופה ארוכה, חודשים למעשה, וכל פעם אנחנו מצליחים להרחיב את הקריטריונים עוד קצת ועוד קצת. הרחבנו לחיילים בודדים ואז לבנות שירות ואז למי שיולדים בארץ והסבים והסבתות מגיעים לראות את התינוקות הללו.

עכשיו אנחנו במין משבר מתגלגל וכל המקרים החריגים הללו, המקרים ההומניטריים החריגים הללו, הפכו לים של בקשות, הקונסוליות קורסות וגם אין שום היגיון, פשוט אין היגיון מסדר מאחורי הדברים. אז כל ההחרגות וכל החריגים, ויש עכשיו 20 קריטריונים, דומני, ועדיין אף אחד לא יודע אם הוא יכול או לא יכול לבוא לבקר משפחה מקרבה ראשונה ובני בנות זוג במדינת ישראל.

מדינות אחרות כבר יצרו מדיניות ברורה, חייבת להיות מדיניות ברורה ושקופה ולכך אפשר להוסיף גם מקרים חריגים, אבל העובדה שאנחנו כל פעם מוסיפים עוד קריטריון וגונבים עוד קצת כשאנחנו במשבר מתארך אנחנו לא יכולים לומר לאנשים לא לראות משפחה מקרבה ראשונה שנה, שנתיים, שלוש שנים, בני ובנות זוג, שנה, שנתיים. אנחנו לא יודעים לכמה זמן אנחנו הולכים עם המצב הזה.

מה זה שנה, שנתיים?

אנחנו לא יודעים לכמה זמן זה יקרה, אדוני היושב ראש.

לפני הקורונה הם יכלו לבוא מתי שהם רוצים.

אבל עכשיו הם לא יכולים כבר ממרץ.

המילים שנה-שנתיים לא מקובלות, יכלו לבוא, מישהו מנע מהם?

לא, אדוני היושב ראש, התחלנו במרץ ואנחנו לא יודעים עד מתי זה יתמשך, לזה כוונתי.

לא, בואו לא ננפח את הבעיה מעבר.

אני לא חושבת שזה מנפח את הבעיה.

אנחנו בתקופת הקורונה יש בעיה, זה נכון.

אבל, אדוני היושב ראש, חייבת להיות מדיניות - - -

מה שהיה לפני שלוש שנים זו בעיה שלהם.

אני לא מדברת על לפני, אני מדברת פרוספקטיבית, אנחנו לא יודעים כמה זמן המצב הזה מתמשך. ואני אומר עוד דבר, אני הגשתי שאילתה במליאה לשר הפנים, מתי תהיה מדיניות, התשובה הייתה לא תהיה מדיניות, וזה לא יכול להיות.

לא. בסדר, אני אעדכן אתכם. בבקשה, תמר.

תודה, אדוני היושב ראש. אני רוצה רגע לחדד את הבעיה. הגבולות בכל העולם ובאופנים משתנים סגורים מאז חודש מרץ ולא צפויים להיפתח באופן רגיל כשנה-שנתיים. מפה השנה-שנתיים הזה. בואו נבין למה זה משליך. כאשר הגבולות פתוחים, עד לפני חודש מרץ, בעולם שכולנו מכירים, אנשים נוסעים ממדינה למדינה עם ויזת תייר, לא משנה מי הם, אם הם עולים חדשים, אם הם משפחה, אם הם בני זוג, הם מסתובבים להם בעולם באופן חופשי, עם דרכון, עם ויזת תייר וזה הכול ואף אחד לא שואל אותם מי אתם ומה אתם עושים ולמה אתם באים.

בעולם הקורונה הכול נסגר ופה יש מגבלות מיוחדות ויש קריטריונים וכאן יש בעיה. אנחנו טיפלנו, חלק מאלה שיושבים כאן, במשפחות, משפחות נשואות עם ילדים שמה לעשות, אחד מבני הזוג ישראלי והשני לא, ואם הם לא נשואים ברבנות, אם הם נשואים במדינה אחרת או שהם לא נשואים בכלל, כלומר הם ידועים בציבור, פתאום מפרידים בין משפחות. יש לי מקרים של משפחות ששבעה ושישה ושמונה חודשים אמא לא ראתה את הילדים שלה, הקטנים גם, בגלל שההורים לא נשואים.

כשהאמא למשל היא לא ישראלית?

כן, למרות שההורים חיים ביחד ומשק בית רגיל לכל דבר.

איך הם חיים ביחד אם היא נמצאת במקום - - -

אז או שהם מחלקים את חייהם, חלק פה וחלק שם.

אלה לא חיים ממש ביחד.

למה? יש לי עכשיו מקרה של משפחה שגרים שלושה חודשים בישראל, שלושה חודשים בחו"ל, האבא והאישה ביחד.

יש הרבה כאלה.

הגבר ישראלי, האמא לא. עכשיו הם לא יכולים, כי גם שם סגור וגם פה סגור ואין להם איך לגור ביחד. לדוגמה. אבל זה אני עכשיו שמה בצד, נושא הדיון שלנו כאן זה עולים חדשים. מדינת ישראל מתברכת, יש לה דבר ייחודי, מדיניות הגירה ייחודית מכל העולם, שיש כאן אנשים יהודים שבחרו לעלות לארץ ועולים כל הזמן, כל שנה עולים יהודים, מצרפת, מקנדה, מארצות הברית, מרוסיה, ממדינות מזרח אירופה, מבלגיה, מכל מקום בעולם, ומה לעשות? לאנשים האלה יש משפחות, קרובי משפחה, הורים, אחים, סבא וסבתא, שלא בחרו לעלות. אין מה לעשות, אנחנו לא מכריחים, אין כפייה של כל היהודים לבוא.

עכשיו נוצר מצב שהעולים האלה נמצאים פה, חלקם שנה או שנתיים או שלוש, עולים חדשים צעירים, בישראל יש הרבה תוכניות שמעודדות אנשים צעירים לבוא, והאנשים האלה לא רגילים לא לראות את ההורים שלהם כל כך הרבה זמן. עכשיו פה נכנסות מגבלות הקורונה. צריך להבין משהו, האנשים האלה בעצם הם שווה ערך לתיירים, כלומר הם לא עולים חדשים, הם לא רוצים להתאזרח, הם לא בהליך מדורג.

הם באים לבקר.

הם לא מבקשים מעמד, אין צורך בבדיקת יהדות או לא יהדות.

אז את רוצה לדבר רק על העולים החדשים?

בדיוק.

על דברים אחרים לא?

אני מתייחסת לכל הקטגוריה של אנשים שיש להם סיבה לבוא לבקר, סיבה משפחתית, משפחה, משפחה של עולים, לוויה, חתונה, כל הדברים האלה.

אבל לכולנו יש משפחות בחו"ל, אז מה? אז אם ככה נפתח את השמים לגמרי.

לא, מקרבה ראשונה. דוד, מקרבה ראשונה.

לקנדה יש מדיניות שמשפחה מקרבה ראשונה יכולה להגיע.

לפתוח את השמים לגמרי?

לא יודעת.

לא, אני שואל אותך.

מקרבה ראשונה. אמא, אבא, אח, אחות. זה מאוד חשוב.

בדיוק. אני חושבת שאפשר בהחלט לגבש איזה שהוא מתווה, מקרבה ראשונה, משפחה של עולים, מסיבות הומניטריות, של לוויה, של חתונה.

לא, לוויה כבר יש.

זה כבר שם, הקריטריונים כבר נמצאים.

תמי, אישור ללוויה קיים.

חברים, יש בעיות עם זה. אני אומרת לכם, כמישהי שמקבלת המון המון פניות, יש המון בעיות.

איך? אבל לוויה זה בתוך הקריטריונים.

לוויה כן, מותר, אבל זה לוקח זמן, כי אתה לא יכול מהיום למחר - - -

אני רק רוצה לחדד. יש רשימה של קריטריונים ועושים פה לילות כימים במשרד החוץ, הקריטריונים נכנסים בפועל, אין בעיה, בריתות והלוויות וגם חתונות, ובסופו של דבר המקרים החריגים הם מה שנקרא מקרים הומניטריים. יש לי מאות פניות של אנשים שנמצאים פה לבד והמצוקה הנפשית של להיות פה לבד, אני מתחברת למה שתמר אמרה, ומתוך הדבר הזה צריך - - -

אבל ברגע שנעשה נוהל זה כבר לא יהיה חריג.

אתה בדיוק צודק, אדוני היושב ראש, בגלל זה צריך מדיניות. זאת אומרת אי אפשר להמשיך להרחיב עוד קריטריון ועוד קריטריון ללא מדיניות.

משפט אחרון. מהניסיון שלי אני רוצה לציין שלושה משרדים וכל אחד מה הבעיות שלו. משרד החוץ עוזר, באמת אני עובדת מול משרד החוץ, מול הקונסוליות, אבל הקונסוליות סגורות בגלל הקורונה.

אנחנו מודעים לבעיה הזאת.

לכן המצב הזה מביא לבירוקרטיות הזויות של אנשים שעומדים מחוץ לקונסוליה בכל מיני מקומות בעולם ואומרים להם אולי יכניסו אתכם, אולי לא, אין עם מי לדבר, יש עם מי לדבר. זו בעיה אחת.

הם עובדים. לא במתכונת מלאה, אבל הם עובדים.

בעיה שנייה, משרד הפנים. משרד הפנים, כשמו כן הוא, הוא אחראי על ההתאזרחות ועל הכניסה בימי שגרה. כל מי שהוא רואה בא הוא ישר חושד שיש פה מקרה של התאזרחות או השתקעות. אני יכולה להבין את זה, אבל, שוב, תבינו, מדובר באנשים שבמצב אחר הם היו בוויזת תייר, משרד הפנים לא היה מסתכל עליהם בכלל, לא היה מתעסק איתם, ושם הם נתקעים. והשלישי והאחרון זה משרד הבריאות, זה המשרד פה מכתיב את כל חיינו ואת כל הקריטריונים בחודשים האחרונים. משרד הבריאות, מבחינתו אין מניעה שהאנשים האלה ייכנסו. הם לא מוקד הדבקה, מדובר במספרים לא גדולים, משרד הבריאות חוזר ואומר שאין מניעה.

לכן אני חושבת שכל מה שצריך, באמת כמו שאמרת, אדוני היושב ראש, זה פשוט לגבש קריטריונים ולפי הקריטריונים האלה לעבוד וזה הכול. תודה.

טוב. בבקשה, יוראי.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, על קיום הדיון, זה דיון שבעיניי הוא מאוד חשוב. אני רוצה להתייחס מנקודת הראות של העולים. העולים הגיעו לישראל, מאות אלפים מהם מתוך ציונות ואהבת המדינה והארץ ואנחנו דנים אותם בתקופת הקורונה, אדוני היושב ראש, לבדידות קיצונית. הם נמצאים פה בלי עורף משפחתי, בלי חברים, כלואים בין קירות הבתים שבהם הם גרים, בלי שאף אחד יכול ללכת ולבקר אותם. גם בתקופת הסגר, אדוני היושב ראש, - - -

אתה מדבר על כאלה שהם בודדים.

רוב העולים החדשים הם בלי עורף משפחתי, רוב המשפחות שלהם נמצאות בחו"ל. אדוני, יש עשרות אלפי - - -

אי אפשר להגיד שרוב העולים הם בודדים, יש כאלה שיש להם משפחות בארץ.

ויש גם כאלה הרבה מאוד, במיוחד חבר'ה צעירים, שעלו לפה מתוך ציונות והמשפחות שלהם בחו"ל, אין להם פה עורף משפחתי, אין להם פה חברים. בתקופת הסגר. אחותי ברוך ה' גרה פחות מקילומטר ממני, ראיתי אותה ואת האחיין החמוד שלי כמעט על בסיס יומי. הם באו מתחת לבית שלי, ירדתי למטה, במרחק שני מטר, ודיברנו והתראינו. ברגע שאין לך את העורף המשפחתי ואת החברים ואת הסביבה ואת התמיכה אתה לבד.

ואני שואל את עצמי האם אנחנו רוצים שאותם עולים שבחרו בארץ ישראל, להגיע לכאן ולקבוע כאן את הבית שלהם, האם כך נראה בית? בדידות קיצונית היא לא בית, היעדר תמיכה משפחתית וחברים זה לא בית, ומדובר פה על חודשים על גבי חודשים.

אדוני, אני יושב בוועדת קורונה וכמעט בכל ישיבה אנחנו תופסים את הראש ומורטים את השערות בגלל שאין היגיון בהרבה מאוד מהתקנות.

איזה שערות אתה מורט?

בגלל שאין ספרים הייתי צריך למרוט באמצעות מכונה בבית. אבל פה אין היגיון. אדוני יושב הראש, ברור שיש קורונה וברור שהיא מסוכנת, אבל אפשר, כמו שאמרת בתחילת הדיון, לייצר נוהל ברור, שיאפשר לנו לקבל לכאן את קרובי המשפחה מהדרגה הראשונה של אותם אנשים שיגיעו לכאן תוך שמירה על נוהלי משרד הבריאות ושמירה על בריאות הציבור, אבל לאפשר לקרובי המשפחה הראשונים של אותם עולים להגיע לכאן ובעצם לייצר שוויון. הם אזרחים ישראליים מתוך בחירה מלאה, הם נטשו את עולמם והגיעו לכאן מתוך אהבת הארץ והמדינה ואנחנו צריכים - - -

אני מזמינה אותך לכל הדיונים שלנו, אתה כזה נלהב על העולים החדשים.

לא, כי יש הרבה מאוד סיפורים שאני שמעתי, של חבר'ה צעירים - - -

אנחנו מדברים על זה כל כך הרבה, יוראי.

שנמצאים פה ממש לבד, נקלעו למצבים נפשיים, חברת הכנסת מיכל קוטלר, כמו שאמרת, קטסטרופה. זה לא מחויב המציאות, אפשר לפתור את זה בצורה ברורה, ביצירת נהלים קלים. ואני אומר שוב, אני שמח שזה נמצא באכסניה שלך, אדוני היושב ראש, כי אתה יודע לעמוד על שלך ולהגיד למשרדי הממשלה: זה לא הגיוני, אני מבקש שתנסחו נהלים.

אני ישבתי אתמול, אנחנו יכולים לעשות משהו, אבל כמובן באופן סביר.

הם בחרו לקבוע את ביתם כאן, זה הבית שלהם, אנחנו צריכים לוודא שיש להם זכויות של בני בית וזכויות של בני בית זה שהם לא יהיו לבד.

אבל אנחנו לא רוצים ליצור מצב שכל הישראלים יגידו שהם צריכים איזה מישהו שיבוא אליהם, לכן צריך לקבוע קריטריונים.

יש הגדרה בחוק של עולה חדש, אני לא עולה חדש.

אתה יודע שהישראלים אוהבים ל- - -

אבל יש הגדרה של מיהו עולה חדש.

עשר שנים, אז מה?

עשר שנים זה לא עולה. מה זה הגדרה? אין הגדרה. בכל חוק יש הגדרה אחרת לעולים.

תיכף אני אתן הצעות פרקטיות.

דוד, אני גם לא מצליח להבין, במידה שמחייבים את אותו בן אדם בבידוד של 14 יום ומחתימים את אותו עולה על אחריות שהוא מבודד.

מה יקרה אם הורים יבואו לבקר את הילדים שלהם אחרי - - -

בגלל הקורונה יש מדיניות לחסום את העניינים האלה.

בוא נחריג.

לא יודע, טוב, רע, אני לא נכנס לזה.

אבל דוד, אין יותר סיבות בריאותיות יותר.

לכן אם אנחנו מדברים על עולים - - -

ישראלים נוסעים לכל העולם, מחפשים איפה לצאת לנסוע סתם בשביל נופש, אז לבוא לבקר לא?

בסדר, מה אני יכול לעשות? זו המדיניות של ישראל.

נמצאת איתנו אנדראה.

לא, אל תיכנס לזה.

אחרי זה היא תדבר, אבל חשוב לשמוע את העולים החדשים, לשמוע את המצוקה שלהם וגם להבין שאפשר להחריג, זה הגיוני להחריג וצריך להחריג.

תיכף אנחנו נבין מה אנחנו יכולים להחריג ומה לא.

רוצים להחריג אנשי עסקים, רוצים להחריג תיירות, רוצים את כל העולם ואשתו להחריג, אבל משפחות לא?

אברכים הגיעו לפה. 17,000 אברכים הגיעו לכאן. טוב מאוד, אז למה לא לעשות - - -

זה לא רק אברכים, אלה תלמידים שמגיעים לשנת – זה כל התוכניות של השנה, זה גם 'מסע' וגם נעל"ה.

זה לא נכון שהגיעו 17,000 אברכים, עזוב. זה סיפורים, זה כולל את החבר'ה מהסוכנות.

לא כדאי לקחת את זה למקומות האלה, יוראי. אנחנו עוסקים בזה חודשים.

אם אלה של נעל"ה יחליטו לעלות אז מה נגיד להם? עכשיו עד שיהיה זה לא תראו את המשפחות שלכם?

לא, אגב, העלייה ממשיכה. עוד פעם, זה בלבול.

אני לא מתנגד לעלייה שלהם, אני רק אומר שאם נתתם להם בואו ניתן גם לאנשים אחרים כי זה מה שצודק.

לא, אני אומרת יותר מזה, הם יעלו, נעל"ה יעלו ואז מה? יישארו פה לבד? לא יראו את המשפחות שלהם?

ברור שלא. יש הבדל בין בודד, למשל חיילים בודדים שרצו לנסוע לחו"ל בתקופת הסגר טיפלנו בהם וכולם נסעו, יחד עם משרד הביטחון ומשרד התחבורה אישרנו להם.

בסדר, אז גם פה.

אף אחד לא מתכוון שאנשים יישאר לבד.

צריך להיכנס לשגרת חירום.

אבל לא רוצים שינצלו את זה על מנת שאנשים יגיעו לארץ בעוד כל הישראלים לא יכולים להביא בני משפחה לפה בתקופת הקורונה.

מה זה כל הישראלים לא יכולים? מה זאת אומרת? אבל אנחנו אומרים משפחה מקרבה ראשונה תוכל להגיע ארצה.

הם לא יכולים. יש חסימה.

אני מבינה, אדוני היושב ראש, על זה אנחנו מדברים, על לייצר מדיניות, בדיוק על זה.

מיכל, תיכף נגיע לזה, בשביל זה התכנסנו.

לא, אנחנו לא באים עכשיו לתקן את העולם. אני בעד מה שאמרה תמר, אנחנו נקבע איזה שהם קריטריונים שאנחנו מאמינים בהם.

בסדר גמור, תקרא לזה קריטריונים ולא מדיניות.

לדעתי מור-יוסף יקבל את הדברים האלה, אבל בצורה הגיונית. עכשיו אנחנו נפתח את הכול, המדיניות היא לא לפתוח, אז אתם רוצים שאני אלחם בכל העולם שכן יפתחו? לא, אבל נקבע קריטריונים לאנשים שכן יוכלו לבוא, נצמצם את הבעיה, זה כן. אני חושב שתפסת מרובה לא תפסת, עדיף לגמור את זה בצורה כזו.

קודם כל תודה רבה, אדוני היושב ראש, על הדיון הזה, זה דיון חשוב, אני רק רוצה לתקן ממש בקטנה, קונסוליות עובדות, אני מטפל ואני רוצה גם לשבח את ה - - -

אין להם כוח אדם, זו הבעיה.

כן, אבל אני רוצה לשבח, בשבועות האחרונים גם את הקונסולית שלנו יפה לויצקי במוסקבה וגם לילך אטיאס בקייב, ממש עושים עבודת קודש, עוזבים הכול, מטפלים בפניות והרבה פעמים באופן אישי לוקחים את הפנייה ולא משאירים את זה. למשל הזכרתם פה את הנושא של הלוויות. כן, יש אישור, אפשר להגיע, אבל אתה יודע מהיום למחר גם אין טיסות, גם אין - - -

אין בעיה, אנחנו הצענו למשרד החוץ סיוע - - -

לא, גם אם אתה נותן סיוע, דוד, אין טיסות מהיום למחר.

ישבתי עם משרד המשפטים ומשרד האוצר, סיכמתי שנציג האוצר יישב עם מנכ"ל משרד החוץ על מנת שיבדקו, כי יש בעיה, לא כל אחד יכול, הוא צריך לעבור את הקורס הקונסולרי וכו', אבל יש כאלה שיושבים היום במשרד החוץ והם לא מצוותים לעבודה, אז אלה יכולים לנסוע. היו צריכים התאמות תקציביות, הם ישבו ביניהם, באמת אני צריך לבדוק מה הם החליטו. זה יכול לפתור חלק מהבעיה.

אני אגיד לך הצעה פרקטית. בגלל שהעומס גם במספר כניסות לישראל ירד משמעותית, גם למשטרת הגבולות וגם לרשות האוכלוסין וההגירה, אז כיוון שיש מקרים חריגים הזמן שלהם לא אמור לקחת יותר מדי. למשל אם בן אדם בא ואומר שהוא אח של מישהי שנפטרה, אז אתה לא צריך לבקש ממנו תעודת לידה מלפני 50 שנה בשביל להוכיח, מספיק - - -

תיכף אנחנו נדבר עם משרד החוץ, אתם מעלים בעיה אחרת.

לא, אני רק אומר שלפעמים גם אפשר להגדיל את הראש, אבל אני רוצה להגיד משפט אחד. יש למשל מספר אוכלוסיות שכן הייתי מבקש להכניס אותם לתוך חריגה. למשל כולנו יודעים שיש נוהל קשיש, למשל משפחה שיכולה להביא הורה קשיש על פי הנוהל ואז הוא נשאר פה, אחרי תקופה מסוימת הוא מקבל סוג של מעמד תושב קבע והיום כל הנושא הזה נדחה לחודש מרץ, לחודש אפריל.

לא, אין לי בעיה לדבר גם על הדברים האלה.

לא, אבל בגלל שזה במשרד הפנים - - -

אתה מדבר על ועדת חריגים?

לא, אני מדבר על נוהל קשיש של משפחה ישראלית, לא משנה אם זה עולים או לא עולים, אם יש הורה קשיש שנמצא בחוץ לארץ והוא לא אזרח ישראלי והוא גם לא ממוצא יהודי, אבל מותר לו על פי הנוהל הזה להגיע לישראל ואז לקבל את תושבות הקבע. משרד הפנים דוחה את זה בשנה שלמה וכך משפחות שלמות לא מסוגלות להביא את ההורים הקשישים.

הבנתי, בוא נסיים עם העולים ואחר כך אין לי בעיה לעבור גם לאחרים.

עוד נקודה. אני מסיים, חצי משפט. אתה זוכר את הפרסומת חייל בודד נשאר בודד גם כשהוא משתחרר? אז 5,000 חיילים בודדים זקוקים גם לאישור, אוטומטית שאמא או אבא של חייל בודד - - -

הם מקבלים.

עם חיילים בודדים אין בעיה.

כל עוד הם חיילים, לא כשהם נהיים סטודנטים.

אם הוא משתחרר אז אין לו אפשרות כבר להביא את אמא ואבא.

בסדר, נדבר על זה. מה שאני מציע, אתמול ישבתי עם מור-יוסף, אין לו בעיה לפתוח את זה, כמובן באיזה שהן מגבלות סבירות. גם הוא אומר מה זה עולה, מה תקופת הזמן שאנחנו נשחרר את העניין הזה. מה שאני מציע, בואו נקבע שכל אדם שעלה לישראל עד שלוש שנים אנשים מקרבה ראשונה - - -

תגדיר מה זה קרבה ראשונה.

בת זוג, הורים.

סבא וסבתא גם?

אפשר גם סבא וסבתא.

אדוני היושב ראש, איך נחליט שלוש שנים?

לפי מועד העלייה, מה זאת אומרת?

עכשיו אתה אומר חייל בודד, הוא השתחרר בצה"ל - - -

עוד לא הגעתי לחייל בודד.

הוא השתחרר מצה"ל הוא כבר שלוש שנים בארץ.

עוד לא הגעתי לחייל בודד, אני מדבר על עולים. חייל בודד זה גם - - -

אני אומרת שההגדרה של שלוש שנים היא מאוד מצמצמת. כשהוא משתחרר הוא כבר שלוש שנים בארץ ואז ההורים שלו לא יכולים - - -

אבל, וונש, את עוברת למשהו אחר, בואי נגמור את זה.

שלוש שנים זה מעט מדי, אדוני.

לא, שלוש שנים זה לא מעט, זה הרבה, כיוון שאחרת כל הישראלים יכולים להביא את מי שהם רוצים ואז אנחנו פתחנו את ה - - -

לא, שלוש שנים עוברות מהר.

מה זה עוברות מהר?

תגיד חמש שנים.

אדוני היושב ראש, שלוש שנים, תחשוב על משפחה - - -

שלוש שנים.

תחשוב על עצמך לפני שלוש שנים, מתי היו הבחירות הראשונות - - -

הוא רצה שנה, דרך אגב, שלוש שנים זה סביר.

אבל מה זה שנה?

כל מי שעלה עד שלוש שנים, יכולים לבוא לבקר אותו.

אבל אני נותנת לך את המקרה הקלאסי. מישהו שעלה לארץ, שירת כחייל בודד, אפשרנו לו - - -

את יכולה להביא לי מיליון דוגמאות, נו אז מה?

שנייה, אדוני, אתה לא יורד לסוף דעתי.

זה מעט.

אני לא הולך לפי דוגמאות פרטניות. יש אחת שכתבה לי מכתב שהיא עלתה לפני 11 שנה ורוצה ש – אז מה ההבדל בינה לביני שאני עליתי ב - - -

אז מה, היא לא תראה את הבן שלה? כמה זמן היא לא תראה את הבן שלה?

אבל יש קורונה, מה אני יכול לעשות? תגידי לי. אני קבעתי את הקורונה?

אבל, אדוני היושב ראש - - -

אבל יש איזה שהוא גבול.

אבל משפחה מקרבה ראשונה - - -

אבל איפה הגבול? איפה אתה עושה את הגבול? כי התהליכים לוקחים גם זמן, שלא ייווצר מצב שבן אדם התחיל טיפול ואחרי חודשיים פתאום מגלים שהוא כבר שלוש שנים וחודש מאז שהוא עלה.

לא, בסדר, אין בעיה, מרגע שהוא הגיש את הבקשה, מועד הבקשה.

שלוש שנים זה מאוד מעט, אדוני היושב ראש.

תעשה את זה הדרגתי, נניח עד שלוש אוטומטית, משלוש לחמש - - -

אז יש ועדת חריגים.

כן, אבל אתה יודע כמה זמן זה לוקח?

זה לא פוסל את ועדת החריגים.

לא, אבל שמשלוש עד חמש שנים יהיה קריטריון לוועדת חריגים.

מה זה?

שבין שלוש לחמש, נניח אוטומטית אתה יכול לשלוח לוועדת חריגים.

אוקיי, נלך על ארבע שנים, אין בעיה. הוא רצה שנה, דרך אגב.

חמש.

לא, לא, לא, ארבע. תיכף אני מעלה אותם. ארבע שנים, קרבה ראשונה, כולל סבא וסבתא, זה נראה לי סביר. זה לגבי העולים. לגבי חיילים משוחררים, מה המצב עם חיילים משוחררים?

אחרי שהם השתחררו.

אין, הם זהו.

שנייה רגע, אנחנו לא - - -

אגב, חמש אתה מכסה גם חיילים משוחררים שנתיים מהשחרור. אם אתה לוקח שלוש שנים שירות אז אתה פותר את זה לכולם בחמש שנים וזה סביר גם.

ארבע, אני מקווה שנשכנע אותו ונגמור את זה יפה כי אם אנחנו גומרים את זה איתם בהסכמה הם צ'יק צ'ק עושים את הנוהל ונגמר הסיפור.

אדוני היושב ראש, חמש שנים זה המינימום. ממש חייב להיות מינימום של שלוש שנים. אני הייתי אומרת עשר.

חיילים בודדים משוחררים אין מדיניות נכון לעכשיו. הם לא יכולים, אלא אם כן אתה קובע שנה מיום ה - - -

אז תכניסי חיילים בודדים עד שנתיים לאחר שחרורם.

אבל זה מסובך, אדוני היושב ראש.

חייל בודד אין בעיה.

אז תגדיר חמש שנים.

לא, לא, עד שנתיים ממועד שחרורו יכולים לבקר אותו מקרבה ראשונה.

אוקיי, זה סביר.

זה סביר מאוד, אין בעיה.

ובנות שירות לאומי?

אותו כנ"ל.

בנות שירות לאומי גם בפנים, אם הן נשארות בארץ. אם הן הולכות אז נגמר.

ברור, אז הן לא צריכות ביקורים אם הן לא נשארות בארץ.

לגבי נוהל קשיש, אתה יכול לעשות - - -

מה זה? בוא נראה, דברים שלא קשורים לעולים.

זה עשרות מקרים, לא מדובר על מאות. אלה עשרות מקרים בשנה, זה לא הרבה אנשים. זה אנשים שרוצים להביא הורה קשיש, על פי הנוהל שמותר ב'נתיב', אחרי כל הבדיקות, פשוט משרד הפנים דוחה את הטיפול.

מה אתם אומרים? מה זה נוהל קשיש? אני לא מבין.

עוד הפעם. נניח יש לך משפחה שעלתה לפני, לא משנה, 15 שנה, ואז במשפחה אחד יהודי, בן המשפחה הלא יהודי, נניח אישה לא יהודייה, נשארה לה אמא, אם היא הבת היחידה ואמא שלה לא יכולה לעלות לבד משום שאין לה מוצא יהודי, היא לא יכולה לעלות לבד, אז על פי נוהל 'הורה קשיש' מותר לה להביא את אמא שלה אם היא מוכיחה שהיא הבת היחידה של אמא, כלומר לא להשאיר אותה בארץ המוצא.

יש גם מגבלת גיל, מעל 65.

מעל 67.

ולא נותנים להם לעלות?

לא, הם מתיישבים בארץ, הם מקבלים מעמד, זה כמו שבני זוג של ישראלים שמתאזרחים, הם לא מקבלים אוטומטית את כל התנאים של אזרח. זה גם לא עולים. אבל הנוהל הזה מאפשר להביא את הקשיש כמובן בהתחייבות של אותה משפחה לטפל בהורה.

אז עכשיו לא נותנים להם?

לא נותנים בגלל שמשרד הפנים לא נותן, זה לא אזרחים, זה לא עולים, הוא דוחה את הטיפול ואז ככה הם לא יכולים להיכנס לישראל.

אז תיכף נדבר איתם על זה.

הוא פשוט לא יכול להכניס אותם לישראל.

אדוני היושב ראש, אם אני יכולה להציע משהו.

אני שוב פעם אומרת, יש פה בעיה במעורבות של משרד הפנים בתהליך.

ברור, כי משרד הפנים אחראי על רשות האוכלוסין וההגירה, מן הסתם.

מצד אחד את מה שהוא עושה בשגרה הוא לא עושה בקורונה, מצד שני הוא מחיל בקורונה קריטריונים יותר חמורים ממה שהוא מחיל בשגרה.

נכון, כי הוא לא רוצה שיבואו. הם אומרים את זה במפורש.

לא, תמי, סליחה, בגלל שאין קבלת קהל במשרד הפנים אז אותו זוג שרוצה להביא את ההורה הקשיש, שהוא לבד שם, בן 75, הוא מביא אותו לקבע.

לכמה זמן? מגדירים את הזמן? תמר אמרה שאם יש מישהו, נגיד האישה גרה בחו"ל, ורוצה לבקר את בעלה בארץ, צריך לתת לה, לדעתי. זה לא הגיוני.

נכון, את זה הם נותנים, תלוי, אבל גם, צריך להראות מסמכים.

אז תיכף נתייחס לזה.

סליחה, עוד שאלה. יש משפחות שלא התחילו את הטיפול במשרד הפנים בגלל שהם התחתנו בחו"ל ואז נוצר מצב, למשל, הוא ישראלי ואשתו לא ישראלית, הם התחתנו ברוסיה, בטורקיה, בלאס וגאס, לא משנה מה, בגלל שהם לא התחילו לפני הקורונה את הטיפול במשרד הפנים אז משרד הפנים מעכב את האישור שלה, הוא לא נותן לה להיכנס לישראל בשביל שפה הם ימשיכו לחיות כזוג נשוי לכל דבר.

הבנתי. תיכף נעלה אותם על העניינים האלה. מה רצית, וונש?

אני רציתי רק לומר, אדוני היושב ראש, שאני מציעה אחרי מה שאנחנו רואים פה לא להרחיב קריטריונים ולא לסבך את הנושא, צריך לייצר משהו מאוד הוליסטי, מאוד פשוט. אז אמרת ארבע שנים, אני הייתי מציעה לפחות חמש שנים ולא להתחיל עם חיילים משוחררים שנתיים אחרי ובנות שירות שנה וחצי אחרי. חמש שנים כמינימום.

לא, חמש שנים אני לא הולך על זה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה רגע להגיד משהו. הנושא הזה, אנחנו כאילו שוקלים את השיקול של משרד הבריאות בשביל משרד הבריאות. משרד הבריאות אמרו לי באופן ישיר שאין להם בעיה, כל עוד תהיה מדיניות ו - - -

למשרד הבריאות אין בעיה, נכון? זו המדיניות של הקבינט.

אין להם בעיה, זה לא אמור להיות נושא - - -

אבל הוא שמכתיב את מדיניות הבריאות.

אתה רוצה את אייל סיסו?

לא, חכי רגע.

אבל, דוד, הוא קובע את מדיניות הבריאות ונכפיף את הנושא הזה כמובן לקריטריונים של משרד הבריאות.

משרד הבריאות משנה כל פעם עמדה, עזבי אותנו ממשרד הבריאות.

בסדר, אז אנחנו צריכים לדרוש קריטריון כן מאוד שקוף ומאוד פשוט.

משרד הבריאות רלוונטי ל-14 יום של בידוד, זה לא קשור.

אדוני היושב ראש, אני בדיוק יוצא עכשיו מוועדת קורונה ואני רוצה לומר לך שלמשרד הבריאות כן יש בעיה עם זה. אשר שלמון היה שם והוא אומר - - -

מה זה משנה? זה לא מעניין אותי. תרשמי רגע, ההמלצה שלנו היא כזאת, לגבי עולים חדשים, ממליצים לרשות האוכלוסין לקבוע נוהל שכל מי שעלה עד לפני ארבע שנים ניתן יהיה לבקר אותו מקרבה ראשונה.

שיוכל להזמין אולי, לזמן מישהו. בעצם הוא יכול לפנות ו - - -

לזמן, בסדר. קרבה ראשונה זה בעל, אישה, ילדים, אחים וסבא וסבתא.

כן, סבא וסבתא.

זה דבר אחד. לגבי חיילים בודדים שהשתחררו מהצבא ובנות שירות שהשתחררו ונשארו בארץ - - -

האמת שאין מה להחריג אותם, אדוני היושב ראש, כי אם אתה אומר ארבע שנים - - -

תני לי רגע. שנשארו בארץ ונמצאים בארץ עד שנתיים, לכל היותר שנתיים ממועד השחרור, ניתן יהיה לזמן מקרבה ראשונה.

בהקשר של המשפחות, יש אנשים שנמצאים ממש בדיכאון, אולי בהצגת אישור רפואי, שבן אדם אומר – תקשיב, יש אנשים בדיכאון.

היום זה קיים.

אם הוא הולך לרופא ואומר שהוא בדיכאון וחשוב לו להיפגש עם אמא, אולי להכניס את זה.

מקרים הומניטריים, זה לא פוסל את זה שיש מקרים הומניטריים או בריאותיים או כיוצא בזה.

בהצגת מסמכים או משהו כזה.

הם יקבעו את הנוהל, בטח הם יבקשו הצגה של מסמך.

מצבים בריאותיים.

מה זה מצבים בריאותיים?

מצב שמעיד על בריאות - - -

כן, נגיד סתם לדוגמה, אם מישהו חולה בבית חולים, סרטן, היא רוצה שיבקרו אותה.

אבל היום זה קיים, את זה היום הם כבר נותנים. הבעיה זה התהליך.

בסדר, זה במסגרת ועדת חריגים, ידונו ספציפית בכל אחד ואחד. זה הכול.

זה כבר קיים.

בסדר, אני רק מוסיף את זה, שלא יגידו לי שלא אמרתי.

עכשיו יהיה הבדל אם זה מדינה ירוקה או אדומה?

לא, אין הבדל.

זה לא קשור, זה תלוי הבן אדם, לא תלוי המדינה.

לא קשור. אתה רוצה לבוא – כמובן הכול בהתאם לנוהלי משרד הבריאות, אתה רוצה לבוא לשבת בבידוד שבועיים, 12 יום, שב.

למרות שאתה בא ממדינה אדומה?

אין קשר למדינה.

אני לא קובע את זה, אם משרד הבריאות לא מאשר שיבואו - - -

לא, אני בכוונה אומר - - -

טייב, אם משרד הבריאות לא מאשר שיבואו ממדינה מסוימת אז לא באים. אני לא קובע, הכול בהתאם לנהלים של משרד הבריאות.

לא, אבל יש הבדל בין בן אדם במצב סופני, חולה סרטן, למצב דיכאון. כי בדיכאון עד שאתה תוכיח שבן אדם בדיכאון בגלל שהוא לא ראה את אמא שלו שנה, אז אתה יודע, זה בעייתי.

מה שאני אומר, רשות האוכלוסין רצתה תקופה הרבה יותר קצרה מארבע שנים, אז אני אומר, בגלל הפניות שלכם אנחנו מדברים על ארבע שנים כי אחרת יש פה בקשות של עולה מלפני 11, מלפני 20 שנה וזה לא יסתיים בחיים. יש מדיניות לסגור את השמים, מכל מיני סיבות, אפשר לפתוח את זה בכל מיני מקרים, אבל לא באופן גורף, אחרת כל ישראלי יגיד: יש לי אח שנמצא בפריז, אני רוצה שהוא יבוא לארץ.

אני מקבלת את מה שאתה אומר.

יש היום הגדרות מה נקרא עולה חדש.

לא, אבל, דוד, יש גם אנשים שמתאזרחים, התהליך לוקח זמן. נניח בן אדם שהגיע לפני שלוש שנים, הוא עובר תהליך התאזרחות, אם אמא שלה או שלו רוצים לבקר - - -

אז זה עובר למקרים החריגים.

ואיך נוודא שאכן יש ועדה שדנה?

יש ועדה שדנה.

לא, אנחנו צריכים לבקש מהם נתונים, שלא ייווצר מצב ש-98% הם נותנים תשובה שלילית.

לא, יש ועדה שדנה כל הזמן.

נראה לך שמישהו – הרי משגעים אתכם, אנשים פונים אליכם בפניות מפה לשמים.

זה עשרות פניות על איך הוועדה הזאת עובדת.

אדוני היושב ראש, מדברים עכשיו על מדיניות קדימה כי אנחנו לא יודעים לכמה זמן המצב הזה יהיה איתנו, מדברים על אנשי עסקים ואיך נאפשר להם להגיע ולייעל את ההגעה שלהם. אני חושבת שמדינה שמעודדת וקולטת עלייה, ואנחנו מדברים כל הזמן על גל העלייה שאנחנו צריכים לעודד אותו, חייבים לקחת בחשבון ולפשט את הנושא הזה, לפשט אותו כמה שיותר.

אם מישהו עלה, ארבע שנים.

אני אגיד ככה, קודם כל אני מקבלת את מה שאתה אומר שאתה רוצה לצמצם את זה, אני לא הייתי מסבכת את זה, אני הייתי אומרת שחיילים בודדים מזמן השחרור ארבע שנים. ארבע שנים לכל עולה חדש ודי.

לא, לא, תבחיני בין שני דברים, אם החייל הבודד השתחרר ונהיה עולה אז יש לו את ארבע השנים בלי קשר.

נכון, זה מה שאני אומרת, אנחנו נסבך את זה ועכשיו - - -

את לא עושה את הערבוביה הנכונה. אם הוא נשאר חייל בודד, עוד לא עלה, אבל הוא בארץ, אז יש לו שנתיים, מה את רוצה? מה לא בסדר בזה? אם הוא נהיה עולה יש לו ארבע שנים.

נניח שהחלטנו שארבע שנים זה המדד אז שיחול באופן שווה על כולם, ארבע שנים, קרבה ראשונה.

מי זה כולם?

כל העולים החדשים שהגדרנו אותם כרגע ארבע שנים.

הוא אומר, ארבע שנים לכולם.

ארבע שנים, אז מה הבעיה?

חיילים בודדים, שנתיים אחרי.

לא, חייל בודד שהוא לא עולה חדש. את לא מבינה, קחי חייל בודד, השתחרר מהצבא כחייל בודד, הלך ללמוד באוניברסיטה, בינתיים הוא לא אזרח ישראלי, הוא לא עלה, אז אני נותן לו שנתיים, מה לא בסדר בזה? ואם הוא נהיה עולה אז יש לו ארבע שנים.

אתה רוצה את רשות האוכלוסין או את אייל סיסו?

אני פה. קודם כל דיברתם, גם הסקת מסקנות והמלצות ובאופן אישי אין לי שום בעיה איתם, אבל אנחנו נצטרך כמובן לדון בוועדה בין משרדית בראשותו של פרופ' מור-יוסף.

אין ויכוח. אני ישבתי אתמול עם מור-יוסף, הוא בעד לפתוח את זה, אבל לא להגזים. הוא רצה שנה-שנתיים. שנה-שנתיים זה בעייתי, זה באמת בעייתי. אז אני אומר ארבע שנים, אנחנו נמליץ לו, אני מקווה שהוא יקבל את ההמלצה הזאת כי גם הוא מבין שהוא לא צריך כל היום להתעסק בזה. הרי מה קורה? פונים אלינו, אנחנו פונים אליכם, יוצא שכל היום מתעסקים בזה בוועדה. צריכים לקבוע קריטריון, זה גם לא מיליון איש, זה לא הרבה אנשים שיבואו.

אתם חושבים שיבואו הרבה? לא, כל אחד עם הבעיות של הקורונה שלו בחו"ל, עד שהוא יבוא לארץ, מי יודע, זה לא פשוט. לא הרבה באים, תאמין לי. יחסית לא תהיה פה נהירה מיוחדת, לכן אני חושב שרשות האוכלוסין צריכה לקבל את ההמלצה הזאת. היא פותרת המון בעיות, היא קובעת קריטריון אחיד וזהו. זה נראה לי הגיוני, אבל בבקשה.

אני יכול להגיד כך, אנחנו מ-11 במרץ, ברגע שהחליטו שלא נכנסים זרים לישראל, כמו הרבה מדינות אחרות, כמו האיחוד האירופי לדוגמה, ישראלים לא יכולים להיכנס לשם עכשיו, הבנו שצריך להחריג אנשים. יש יהודים בעולם, יש סטודנטים, יש עולים חדשים וכו', ונקבעו 19 קטגוריות, זה 20 קטגוריות כבר, שמאפשרים להיכנס. זה התחיל משמונה קטגוריות, עלה ל-20, אנחנו דנים בזה על בסיס דו שבועי.

אנחנו מדברים על יהודים, אנחנו לא מדברים על תיירים.

לא תיירים, אבל יש בני משפחות של אזרחים ישראלים שאינם ממוצא יהודי.

מאה אחוז, זה בשבילי יהודים לצורך העניין. אנחנו מדברים שיהודים יבואו לבקר, עולים, יהודים, מי שהוכר פה כעולה, זה לא שעכשיו אנחנו מעלים את כל אתיופיה, אומרים להם שיבואו לארץ, או את כל אוגנדה. אנחנו מדברים רק על יהודים, זה הכול. יש לנו מחויבות, לא כמו כל מדינות העולם, אנחנו יכולים לסגור את השמים עד גבול מסוים.

אני חושב שבגלל זה נקבעו 19 הקטגוריות. למשל עולים לא נעצר אף פעם, להיפך, עולים אנחנו רוצים שימשיך כמה שיותר וכדומה.

אני רק רוצה להתייחס לנושא של הנציגויות, כי אני שומע את זה כבר בכמה ועדות ולא יצא לי להגיב, אנחנו לא הפסקנו את העבודה אף פעם. למעשה הקורונה במשרד החוץ התחילה כבר בינואר, לא במרץ, כמו בארץ, כי היו לנו נציגויות בסין, לא סגרנו אף נציגות אף פעם, עובדים סביב השעון החבר'ה שם. אנחנו עובדים בקפסולות בחצי מהמקומות, בשתי משמרות, כדי למנוע הדבקה, והיו לנו לצערי גם הדבקות שהדביקו נציגויות שלמות.

כל הנושא של כניסת חריגים, בין אם יהודים או לא יהודים, לוויות, חתונות וכדומה, אין צורך להגיע. אמרה חברת הכנסת זנדברג שצריכים להתדפק על דלתות, לא, צריך לשלוח מייל, הכול נעשה במייל, אין חובת הגעה, אין חובת התייצבות. חלק מהדברים נסגרים על ידי הקונסולים, יש להם את הסמכות, חלק זה על ידינו, חלק זה על ידינו ברשות האוכלוסין וחלק זה בוועדת החריגים הבין משרדית שעובדת אד-הוק 24/7 כמעט, בווטסאפים. עכשיו הסתכלתי 45 מקרים נידונו אתמול בערב.

הריכוז הוא בעיקר בארצות הברית, צרפת, אנגליה וגרמניה, שאר המדינות זה נוגע פה ושם, מוסקבה קצת יותר, באמת עושים עבודה נפלאה, קייב, אבל זה עיקר המדינות. הם עובדים ומקבלים ונותנים לאנשים להגיע, בהתאם לקריטריונים כמובן.

אני רוצה גם להגיד לפרוטוקול שכל הפניות שהגיעו מהוועדה, גם אם הן היו מאוד חריגות, הן טופלו באמת במהירות.

זה נכון, גם ברמה האישית.

לא, הם עובדים לילות כימים.

אנחנו חייבים לציין את זה כל פעם.

לא רק שחייבים לציין את זה, אלא שחלק מהצורך במה שאנחנו עושים פה, אדוני היושב ראש, זה כיוון שהם קורסים תחת הנטל בזה שהם מתמודדים עם מקרה מקרה מקרה, זה אלפי מקרים. יכול אייל להעיד על הצורה שהם עובדים.

הם לא צריכים – עזבי, צריך שיהיה קריטריון וזהו.

לא, לא נכון. צריך שיהיו קריטריונים גם בשביל השקיפות וגם בשביל המדיניות, אבל גם כיוון שהם קורסים תחת הנטל.

גם בשבילכם עדיף, בכמה פניות אתם יכולים לטפל? גם למור-יוסף נמאס לטפל ב - - -

נכון, בשביל זה צריך מדיניות ברורה, הוליסטית, שקופה.

עוד משהו? תעלי את רשות האוכלוסין.

אתה מכניס את הנושא של לקדם את נוהל קשיש?

שלום. ראשית אני חייבת לומר שבמהלך כל הדיון הזה יש פה דברים שהם נאמרו והם לא מדויקים. כמו שכבר צוין פה על ידי חברנו ועל ידכם, רשות האוכלוסין וההגירה מקיימת שיח מקצועי עם הגורמים הרלוונטיים, ביניהם זה משרד החוץ, משרד הבריאות, זה על בסיס של כל שבועיים ומגבשים מדיניות במקרים חריגים בהם נבחנת כניסת הזרים לישראל בתקופת הקורונה. יש כ-20 קטגוריות שמפורסמות ומעודכנות באופן שוטף באתר הרשות שלנו בשלוש שפות ועל כן לא ניתן לומר שאין מדיניות שהיא ברורה.

לגבי ההקשרים המשפחתיים, גם בהקלות שפרסמנו יש התייחסות מאוד רחבה ליחסים המשפחתיים, וציינתם אותם כאן, אם זה אירועים משפחתיים, אם זה ביקור של חיילים בודדים או של מתנדבי שירות לאומי ואזרחי, וחשוב לי לומר שאנחנו קשובים וערים לשינויים ולפניות שמגיעות אלינו ואנחנו תמיד מקיימים שיח מקצועי ובהתאם להנחיות של משרד הבריאות והשותפים שלנו.

מעבר לזה, דיברו על נוהל הורה קשיש. נוהל הורה קשיש מעולם לא נעצר, אנחנו מאשרים בלשכות נוהל הורה קשיש, כמובן על פי עמידה בקריטריונים ובנוהל כפי שבשגרה. קבלת קהל לא נעצרה. גם כשצמצמנו את קבלת הקהל בימי הסגר עדיין נתנו מענה למקרים דחופים וכיום כל הלשכות פעילות ב-90% מצבת כוח האדם. ולכן יש פה הרבה אי דיוקים שנאמרו על ידי חברי הכנסת. נתנו מענה לזוגות, נתנו מענה לזוגות שאינם נשואים.

אין טענה שלא נתתם מענה.

נתנו מענה לילדים של תושבים. צר לי שזה ככה נאמר - -

הפוך, ממש הפוך.

מבלי בעצם לרדת לרזולוציות קטנות. אני לא מתכוונת לפתוח את ה - - -

נטלי, שנייה, אנחנו לא מתעמתים איתך.

מתחילת הדרך אנחנו ערים - - -

היא לא שומעת אתכם, היא תסיים ואת תדבר.

תעצרו אותה רגע. נטלי, התחושה שאת מתגוננת, אנחנו איתך, אנחנו איתכם.

חלילה, זה לא עניין של מתגוננת, זה עניין של אני באה ואני משקפת לכם את מה שנעשה.

תצאי מהתחושה הזאת של התגוננות, אנחנו ברוח טובה רוצים פה דברים טובים.

כי כל מה שאמרתם עד עכשיו אלה דברים שנעשו. אנחנו אלה שמורידים את ההנחיות שלמטה ואנחנו אומרים לכם שהדברים האלה קיימים וחשוב לי מאוד להעמיד אתכם על אי דיוקכם.

נטלי, בואי לא ניכנס, אנחנו לא ועדת ביקורת, אנחנו לא מבקר המדינה. את עונה לנו כאילו שאנחנו מבקר המדינה, לא - - -

נכון. אפילו התחלת לחייך, זה כבר סימן טוב.

לא, זה לא עניין של מבקר המדינה, חשוב לי להגיד שאנחנו עונים לפניות ואנחנו באמת פועלים כי אנחנו מבינים את הצורך, אנחנו רגישים לצורך.

שנייה רגע, תעצרי רגע. תני לי לסיים, את לא נותנת לי לסיים. אמרתי, אנחנו לא מבקר המדינה. יש פניות לחברי כנסת, הם לא מדברים מיוזמתם, זה בעקבות פניות, לא תמיד הפניות מדויקות ולכן גם יכולות להיות טעויות. מעבר לזה הם אומרים שכשהם פונים אליכם באופן פרטני אתם מטפלים בזה בצורה יפה. הם אמרו את זה, אז מה בדיוק הבעיה?

אתמול דיברתי עם מור-יוסף על זה, אנחנו רוצים שיהיה איזה שהוא קריטריון, כי בעניין הזה יש לנו מאות פניות לגבי ביקור של בני משפחות. אלה משפחות שחייב להיקבע קריטריון אחיד, זאת ההמלצה שלנו בפני מור-יוסף, אנחנו מבקשים שתדונו בזה ותחזרו אלינו בעניין הזה. אני חושב שההמלצה שלנו היא מאוד סבירה וטובה והיא פותרת המון בעיות. זה דבר ראשון.

דבר שני, נוהל קשיש, תיכף אתה תתייחס לזה, אבל מה לגבי כאלה שהאישה בחו"ל והגבר בישראל, או ההיפך.

שטרם התחיל הטיפול שלהם במשרד הפנים, משרד הפנים אפילו לא מכיר בהם כזוג נשוי ובעצם הדבר הזה, לפי הרשימה שפורסמה ביולי לא - - -

מה לגבי קשיש? אתה אומר שזה מטופל, אין בעיה?

קודם כל אני שמח לשמוע הצהרה ששום דבר לא נעצר ובן אדם שרוצה להביא אמא או אבא מעל גיל 70, 67 או 70, אז אני שמח לשמוע שהדבר הזה לא נעצר כי בגלל שאין בעצם קבלת קהל במשרד הפנים באופן שוטף לכן הבקשות האלה נדחו. אני שמח שאת אומרת לנו את זה, זה מצוין, ואנחנו נוכל להפנות את הפניות. אני באופן אישי מקבל פניות ונוכל להפנות למשרד הפנים ואליכם וכך בעצם לקבוע נוהל מסודר, מגיע זוג לפגישה, בודק את המסמכים וכך אפשר להביא את הבן אדם הזה על פי הנוהל, על פי חוק שקיים במדינת ישראל. זה מצוין, האמירה שלך היא חשובה מאוד ואני מניח שהיא גם מרגיעה הרבה אנשים ששומעים אותך כרגע בהקשר לזה. זה מאוד חשוב, אני שמח על האמירה הזאת.

לגבי בני זוג - - -

שטרם התחיל הטיפול בהם במשרד הפנים, מאוד חשוב להדגיש. כי אם הם התחילו את הטיפול לפני הקורונה אז אין שום בעיה, הם מאשרים את זה, אבל נניח שמישהו התחתן בחוץ לארץ וטרם פנה לפני הקורונה אז הם לא נכנסים לרשימה הזאת. נכון? תקני אותי אם אני טועה.

זה אמנם לא בסמכות של ועדת הקליטה, אבל אם כבר דנים אז אנחנו מדברים על זה.

לא, זה יותר מורכב מזה. אני אתן לך דוגמה. יש זוג שפנה אליי, זה סיפור של כבר חודשיים ומשהו, בסופו של דבר ביקשו מהאישה, שהיא ישראלית, להגיע לארץ ולעשות בקשה להביא את בעלה לפה, והיא לא יכולה להגיש את הבקשה וגם לא יכולה לקבוע תור 14 יום כי היא עדיין בבידוד. זאת אומרת בעלה נמצא שלושה שבועות בחו"ל, זוג שהתחתן לפני חצי שנה.

טוב, זה מקרה ספציפי.

לא, אבל, דוד, אם לפני הקורונה הם לא פנו למשרד הפנים ולא התחילו את הטיפול של התאזרחות לבן הזוג, על פי הנוהל הם לא ברשימה.

אבל היא מדברת על משהו אחר, תמר, שהם בני זוג בפועל, אבל שניהם לא חיים בארץ.

היא דיברה בדיוק על אותו דבר.

זה לא אחד שלא התחיל את ה - - -

לא, בדיוק על זה דיברנו. כי הרבה אנשים שהתחתנו בחוץ לארץ הגיעו לקונסוליות, קיבלו דרכונים, אבל לא פנו למשרד הפנים, כי הם המשיכו לחיות – נכון? אני צודק?

אני רוצה רגע להתייחס. זה בכלל לא נכון לומר שמי שלא התחיל הליך לא מקבלים בלשכות.

לא, זה מה שעולה ברשימה, נטלי.

גם באתר שלנו, של רשות האוכלוסין, מדווחים גם על בני זוג שלא נמצאים בהליך ומה המדיניות של כניסה לישראל. רצוי גם לקרוא מה שכתוב באתר. אני אומרת לכם שהלשכות שלנו פתוחות. מבחינת כל מחלקות אשרות במעמד, אנחנו עדיין ממשיכים לקבל פניות, אנחנו ממשיכים לטפל בתיקים. לא עצרנו. יכול להיות שהדברים קצת התעכבו בגלל כל מה שהיה פה, אבל עדיין אנחנו עושים את זה. אין פה שום עצירה, אנחנו מטפלים לפי הקריטריונים שהתפרסמו.

טוב. מה שאני מבקש ממך זה להעביר את ההחלטה שלנו למור-יוסף על מנת שיבדוק את זה ותשיבו לנו בהקדם.

ההחלטה של הוועדה תעבור, אין שום בעיה, בפני כל הגורמים.

עוד משהו, חבר'ה?

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני חושבת שאחרי שקיימנו בשבוע שעבר את כל הדיונים של שבוע העלייה ובאמת אני מקווה שהגורמים שנמצאים פה מקבלים את זה כך, אנחנו לא מבקרים ונהפוך הוא, אנחנו מעריכים את העבודה שנעשית, אמרנו את זה כמה וכמה פעמים, לילות כימים. אני רק רוצה להדגיש שאנחנו יושבים בוועדת העלייה והקליטה של כנסת ישראל ואתה מקיים דיונים כל כך חשובים על ההכרח שלנו להסיר חסמים, לאפשר עלייה למדינת ישראל.

פה יש חסם נפשי גדול של העולים החדשים, שאנחנו מדברים כל הזמן על השתלבותם, לא רק שהם עלו, שסימנו וי שהם עלו. אני מאוד מעריכה ומוקירה אותך על זה שאתה לוקח את הנושא הזה ומקדם אותו בצורה הזו.

טוב, ישיבת מעקב בשבוע הבא.

תודה רבה לך.

נעשה את זה ביום רביעי הבא, זה לא הרבה זמן, זה 20 דקות. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:23.