פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



44
ועדת הפנים והגנת הסביבה
25/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 112
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ט' בכסלו התשפ"א (25 בנובמבר 2020), שעה 9:00

הצעת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), תש"ף-2020

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
סעיד אלחרומי
משה ארבל
איתן גינזבורג

נתן בביוף - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד הפנים

גלית וידרמן - מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות, משרד הפנים

ימית ינאי מלול - נציגת לובי 99 רשויות מקומיות

מיה כהן פרידמן - ק' ייעוץ וחקיקה מידע פלילי, המשרד לביטחון פנים

נעמה רוט - עו"ד, משרד המשפטים


עינב פרץ – יו"ר איגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל
ששי שדה – יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הלאומית
רן קידר - ראש חטיבת עובדי תאגידים עירוניים, ההסתדרות החדשה

דפני פרי-שרון - עיריית תל-אביב-יפו

חמי לפידור - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

תומר רוזנר
גלעד קרן

לאה קריכלי

תמר פוליבוי


הצעת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), תש"ף-2020

בוקר טוב לכולם. אני שמחה לפתוח עוד דיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. היום אנחנו דנים בבקשת שר הפנים דרעי לאישור תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), תש"ף-2020. טיוטת התקנות האלה פורסמה לראשונה בשנת 2018 להערות הציבור. תיקון לתקנות גובש בעקבות ממצאי דוחות מבקר המדינה האחרונים, המצביעים על הליכים בלתי תקינים של קבלת עובדים ברשויות המקומיות, אי בהירות ביישום הדין הקיים בהליכי קבלת העובדים וחשש לביצוע מינויים משיקולים זרים, לרבות על רקע חשש למינויים פוליטיים.

אחד מדוחות מבקר המדינה הרלוונטיים לעניין הוא הדוח בנושא מינויים בהתקשרויות על רקע זיקה פוליטית או אישית ברשויות מקומיות לאחר בחירות 2013 שפורסם בשנת 2016. על פי ממצאי הדוח, בתקופה שלאחר הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 התקבלו לעבודה בעיריות ובתאגידים העירוניים שלהן שנבדקו עשרות עובדים שהיו פעילים פוליטיים או מקורבים לראש העירייה או לחברי הקואליציה. מרבית העובדים האלה התקבלו בהליכים בלתי תקינים ובמכרזים שבהליכי ניהולם נמצאו ליקויים חמורים. חלק מהעיריות פיטרו עובדים בכירים או עודדו את הפרישה שלהם ואת ההתפטרות, ועלה חשש שהפיטורים גם הם היו על רקע פוליטי.

ההתייחסות של מבקר המדינה מביאה לכך שאנחנו כאן היום – ואני רוצה לברך את משרד הפנים על העבודה המאומצת שהשקיע בתיקון התקנות האלה. אני חושבת שמה שנעשה כאן היום חשוב מאוד. אני מציעה שנתחיל בהתייחסות כללית שלכם לתקנות, אחריה נעשה סבב של התייחסות כללית של מי שהגיש לנו ניירות עמדה. שימו לב, אני מבקשת ממי ששומע אותנו בזום, שאנחנו נבקש בשלב הזה התייחסות כללית ולא פרטנית לגבי סעיף כזה או אחר. את ההתייחסויות הפרטניות אנחנו נעשה במהלך ההקראה. אם יש לכם איזושהי הערה עקרונית משמעותית, נשמח לשמוע אותה בשלב הזה. התייחסויות פרטניות לגבי סוגיה כזאת או אחרת בסעיף – אני מבטיחה שאנחנו נדון בהן. אנחנו נפנה לזה את הזמן לשמוע את ההערות שלכם, בזמן ההקראה נעבור סעיף סעיף, ואם יש הערות ספציפיות לסעיפים האלה, אתם יכולים לכתוב את זה בצ'אט בזום ואני מבטיחה לכולם שאני אתן רשות דיבור ספציפית בכל סעיף וסעיף להערות שאתם תרצו להעיר. זכות הדיבור תינתן, אז נתחיל עם גלית.

בוקר טוב גברתי יושבת הראש, אנחנו שמחים על הדיון הבוקר בתקנות לקליטת עובדים ברשויות המקומיות. התקנות הן פרי צוות משותף של דוח משרד המשפטים ומשרדים אחרים, בהם משרד הפנים, בנושא טוהר המידות שהחל את פעילותו בשנת 2014 ומניח היום אבן דרך משמעותית.

הדוח סקר את הסיבות המבניות, שעלולות ליצור דפוסים שאינם תואמים את דרישות הדין ואת הסטנדרטים המצופים מנבחרי ציבור ומעובדי ציבור בהיבטי טוהר המידות. מבלי להטיל כל דופי ביושרם ובתקינות פעילותם של כלל נבחרי הציבור ועובדי הציבור בשלטון המקומי, מהדוח עולה כי קיימת בעיה מבנית בשלטון המקומי, ואותה באות התקנות המוגשות הבוקר על ידי שר הפנים אריה דרעי ומנכ"ל המשרד מרדכי כהן, שזו העת להודות להם על תמיכתם בנושא למרות ההתנגדויות הצפויות להסדיר.

אנחנו מקווים כי התקנות שגובשו תוך שיתוף פעולה הדוק עם הגופים המייצגים, ובהם מרכז שלטון מקומי, יחזקו ויבססו את הכלים הקיימים למנהל תקין ברשויות המקומיות. תיקון דיני המכרזים החלים על השלטון המקומי, כך שהנורמות המחייבות בנושא זה ידמו בשינויים המחויבים לאלה הקבועות בשלטון המרכזי ויחייבו מבחני מיון מקצועיים, טיוב הליכי מינוי כוח האדם ברשויות המקומיות באמצעות בניית מערכת מכרזים ארצית שכבר פיתחנו, מערכת נמ"ר, והרכבי ועדת בחינה, חיזוק מעמדם של שומרי הסף בשלטון המקומי ושיפור מנגנוני המניעה והטיפול במצבי ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ועובדי ציבור ברשויות המקומיות נעשית בשנים האחרונות על ידי משרד הפנים ועל ידי האגף לבקרת ההון האנושי, ואנחנו כבר מבצעים חלק מהפעולות. כבר ביצענו חיזוק של מבקרי הפנים באמצעות תקנות ייעודיות שהיו לנושא הזה, חיזוק חברי מועצה, בקרה שאנחנו מבצעים על הליכי המכרזים וקביעה של מדד ייעודי שפיתחנו בנושא בקרת ההון האנושי ברשויות המקומיות.

מכיוון שהאינטרס הציבורי מחייב בעינינו כי כלל הגורמים הנוגעים בדבר יעשו עד כמה שידם מגעת לטובת צמצום תופעות של מנהל לא תקין, אנחנו מודים לך יושבת ראש הוועדה על הדיון היום, ומקווים לאישור התקנות במהירות האפשרית.

תודה רבה למנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות במשרד הפנים.

נתן, אתה רוצה גם לדבר? בסדר גמור, כשנגיע לתכלס.

נמצאת אתנו כאן פיסית עוה"ד ימית ינאי מלול, נציגת לובי 99 רשויות מקומיות, בבקשה.

בוקר טוב, גברתי יושבת הראש, אני נציגת לובי 99, אני מובילה את נושא הרשויות המקומיות בלובי הציבורי. אני רוצה לברך על הדיון החשוב הזה את משרד הפנים ואת הוועדה. בהמשך לבקשתך, אני לא ארד כאן לרמת התקנות ואני אעיר כמה הערות באופן כללי.

לעניין ההוספה במסגרת הפרטים שהמועמד צריך לדווח עליהם, משרד הפנים הוסיף לפני יומיים את העניין של זיקה פוליטית, אישית וכלכלית. זה כמובן מצוין. במידה והמועמד נבחר, הנתון הזה צריך להיות גלוי לציבור, וגם צריך להגדיר באופן חד-משמעי מי אוכף את זה, את השקיפות לציבור, אם זה היועץ המשפטי כפי שנהוג במקרה של ניגודי עניינים. זה נושא אחד.

לעניין הזיקה הפוליטית, ההמלצה שלנו היא לאמץ את הפטנט שהמדינה אימצה לגבי הכנסה של תפקידים מסוימים בשירות המדינה. הסעיף של 18ג לחוק החברות הממשלתיות, שלמעשה אומר שגם במקרה שיש זיקה פוליטית, אישית או כלכלית, הסעיף הזה מאפשר לאותו מועמד, במידה שיש לו כישורים מיוחדים שזה מאוד נדיר, כן לעבור את המשוכה הזו. זאת איזושהי הצעה כדי לאזן, במידה ויש מועמד שיש לו זיקה פוליטית, אישית או כלכלית, והוא עומד בכל התבחינים, יש לו כישורים מיוחדים, הוא יכול לעבור את המשוכה וכן להגיש מועמדות. כמו שאמרתי, זה קיים בחוק החברות הממשלתיות ואפשר לאמץ את זה.

נושא נוסף לגבי מאגר נציגי הציבור. היום לפי התקנות, מי שממנה את מאגר נציגי הציבור זה ראש הרשות.

ימית, אבל זה בדיוק מה שלא רציתי, להיכנס לסעיפים. כשהסעיף יגיע, תגידי את מה שאת רוצה להגיד, בסדר?

בסדר, אז נחכה.

אני מבטיחה שאנחנו לא נעבור סעיף, בלי שכל מי שיש לו להעיר לגביו הערה יאמר אותה, אבל בגדול אתם גם מברכים?

אנחנו מאוד מברכים, חיכינו לזה שנתיים. אנחנו מקווים מאוד שהמהלך יעבור בימים הקרובים. אנחנו מאוד מקווים שהתקנות יאושרו, כי אני חושבת שדווקא בעת הזו של משבר הקורונה, הרשויות צריכות הרבה יותר כלים, הרבה יותר הכוונה איך להתמודד עם סיטואציות, וכן להביא כוח אדם איכותו לתוך הרשויות המקומיות.

אנחנו נשתדל לסייע עם זה בהקדם. תודה רבה.

רואת חשבון עינב פרץ, יושבת ראש איגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל.

בוקר טוב לחברי הוועדה, אני יושבת ראש איגוד המבקרים ברשויות המקומיות, שמייצגת את כלל המבקרים ברשויות. אנחנו רוצים לברך כאן על המהלך החשוב של שר הפנים, של המנכ"ל ושל גלית לחיזוק טוהר המידות בשלטון המקומי. אנחנו חושבים שזה מהלך מאוד חשוב לתיקון הליקויים בדוחות מבקר המדינה, ובדוחות שאנחנו כמבקרי פנים מעלים שוב ושוב את הליקויים בכל נושא המינויים. זה צעד חשוב. אנחנו חושבים שזאת התחלה של רפורמה שיכולה להמשיך, והתיקונים הבאים יכולים להיות גם בנושא של מינוי בכירים וסטטוטוריים, שינוי הרכבי ועדת הבחינה. אנחנו לא ניכנס כאן לכל הסעיפים בחוק, אבל אנחנו חושבים שזה שינוי מבורך. אנחנו מברכים את השר ואת כל הצוות שעסק בזה. זו רפורמה מאוד מאוד חשובה לשלטון המקומי, ואנו כמבקרים שחווים את זה ויושבים בוועדות הבחינה וגם כאן בהצעה לתקנות, נתנו דגש לזה שהמבקרים הפנימיים יהיו חלק משקיפים בתוך הוועדות, אז אנחנו מאוד שמחים על זה, אנחנו מברכים על זה ואנחנו שותפים לדרך הזאת. תודה רבה.

תודה רבה.

ששי שדה, יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי מההסתדרות הלאומית, בבקשה. אנחנו קיבלנו היום בבוקר מסמך שהעברתם לנו. אם אפשר בפעמים הבאות לא לשלוח נייר בבוקר של הדיון, אלא לתת לנו קצת ללמוד אותו יותר.

בסדר גמור, מקבל.

ראשית, אני מבקש לציין שההסתדרות הלאומית שמחה על כל שינוי שיש בו להביא למקצע את ההון האנושי ולהסדיר תהליכים בכל ארגון, אבל הדבר שאני חושש ממנו יותר מכל בשינויים שהולכים לעשות זה שהאופן שהוועדה מבקשת לשנות את התקנות עלול דווקא לפגוע בטוהר המידות על ידי זה שיש כנראה כוונה להוציא – או שגם בלי כוונה זה מה שהולך להיות – את נציגות העובדים מהוועדה. נציגות העובדים חשובה מאוד להיות חלק מוועדת הבוחנים. נציגות העובדים בעיני העובדים מייצרת בעיניהם את השקיפות. היא זאת שאמורה לייצג אותם נאמנה בוועדה ולהסביר גם לעובדים אחר כך את התהליכים שקרו בתוך הוועדה, וגם למה נבחר X ולא Y. אם בתהליך עצמו נציגות העובדים תידחק החוצה ויכניסו במקום נציגי ציבור נוספים ונציגי הנהלה נוספים, המשמעות יכולה להיות שדווקא במקרה הזה יהיה יותר קל לעשות מינויים עם זיקה פוליטית.

לכן חשוב מאוד שהוועדה תקפיד לקבוע בתקנות את החובה של הצטרפות נציגות העובדים בוועדות. אגב, הוצאת נציגות העובדים מהוועדות פוגעת גם בכל עבודה מאורגנת שנרקמה לאורך שנים. נציגות עובדים היום הינה חובה הנמצאת כמעט בכל המכרזים, בין אם בנוהג קיבוצי ובין אם על ידי חובה על ידי הנוהל – ולא ניתן לשנות את זה ככה על רגל אחת ובשינוי התקנות. חשוב מאוד שהוועדה תקפיד שנציגות העובדים תמשיך להיות חלק מוועדת הבוחנים ושנציגות העובדים גם תשתתף ותיקח חלק פעיל בזה.

יחד עם זאת, נתתי הערה נוספת, אם כי משנית אבל לא פחות חשובה, בעניין קבלת רישום פלילי של כל עובד. פה אני מבקש מהוועדה להיות מאוד זהירים, כי קל מאוד היום להגיש תלונה על מישהו, להביא אותו לחקירות, והמשטרה לא תמיד סוגרת תיקים. בדרך כלל היא סוגרת תיקים מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה, ויכול להיות שחזקת החפות עדיין עומדת בפני אותו עובד, ובגלל איזו תלונה שבאמת עובד לא הורשע בה, היא תיסחב אתו ותלך אתו לאורך שנים ותמנע ממנו להתמודד במכרזים. אלה שתי הנקודות החשובות ביותר, והראשונה היא ממש מהותית, ואני שוב מבקש להקפיד עליה. תודה רבה.

ברור, אנחנו עוד נדון בסוגיה גם של הרקע הפלילי, יש פה איזושהי התייחסות לחוק שנמצא בהליכי חקיקה והיועץ המשפטי יסביר את זה מיד.

חברי הכנסת, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים. א. אני שמח על התקנות, אבל אני כמובן מאלה שלא אוהבים – הגם המילים היפות שאמרת גברתי – ואף פעם לא ראיתי את ההבדל בין נציג ציבור לבין נבחר ציבור, מה ההבדל? מה ההבדל בין נציג ציבור לבין נבחר ציבור? לא הבנתי את ההבדל, למה אתם מעדיפים נציגי ציבור ולא נבחרי ציבור. אפשר לחשוב שנציגי ציבור, אין להם שום נגיעה פוליטית, אין להם שום נגיעה או קרבה לראש הרשות שממנה אותם.

אבל נבחר ציבור זה עוד יותר ברור.

בוא נגיד את האמת, בכל ועדות הבחינה שקיימות שממונה שם נציג ציבור, יותר מזה, הוא הכי מקורב לראש הרשות. הרי הוא מינוי של ראש הרשות, ראש הרשות בוחר בו. אני לא חושב שראש הרשות בוחר אנשים לא טובים, אני פשוט חושב שאין שום סיבה לפסול את נציגותם של נבחרי הציבור.

אני כיהנתי בוועדת בחינה שנים רבות. תמיד השיקולים היו ענייניים בכל אחד מהתפקידים שבחרנו, ולא הרגשתי שאני שוקל שיקולים פוליטיים וגם לא נבחרי הציבור האחרים שהיו בוועדת הבחינה, ולכן אני לא מבין אם רוצים שיהיה שם נציג ציבור, מי הוא נציג ציבור טוב יותר מאשר נבחר הציבור שהציבור בחר בו? זו השאלה הראשונה.

שאלה שנייה, מדוע צריך להיות בתוך ועדה נציג משרד הפנים? למה משרד הפנים חייב להתערב בתוך פעילותה הפנימית של רשות מקומית? למה הצורך הזה של השלטון המרכזי להיות כל הזמן נוכח בפעילותה השוטפת של הרשות המקומית? לא משחררים כוח, חושדים. יש בתוך ועדות הבחינה של משרד הפנים נציגים של הרשות המקומית שבוחרים את עובדי משרד הפנים? למה אתם צריכים להיות בתוך הרשויות המקומיות בבחינה של העובדים שלהם? איזה יתרון יש לכם או לנציגים שלכם על פני מי שנמצא בתוך הרשות, שמכיר את ההוויה, שמכיר את תפקוד העירייה ואת המאפיינים המיוחדים של העיר? אני פשוט לא מצליח להבין את הרצון שלכם להיות כל הזמן במקומות האלה, ואני גם לא מבין את הצורך הזה. אגב, בפרקטיקה של החיים צריך לקחת מישהו ממשרד הפנים ועכשיו צריך לתאם אתו את המועד, והוא לא יכול, הוא בירושלים, הוא פה, הוא שם, הוא ברשות אחרת, אלה תיאומים וזה תמיד מסרבל, עד שהם משיבים, עד שהם ממנים, עד שהם שולחים, עד שמתאמים, למה? זה לא יעיל, אין בזה שום תרומה מיוחדת. אני חושב שצריכים לדבר על זה בדיונים בתקנות האלה ולחשוב, האם באמת משרד הפנים צריך להיות נוכח לפי התקנות במקומות הללו.

אני גם רוצה לשאול ביחס לתקנות לגבי כל סוגיית מינוי הרבנים. אין שם בכלל נציגות לנשים. אינהרנטי, זה אשכרה מוחרג.

תיכף יוסבר הסיפור הזה.

אוקי, אז אם יוסבר ויובהר, טוב שיהיה כך.

אנחנו כבר קיבלנו על זה הערה.

אבל חשוב שזה ייאמר וחשוב שזה יתוקן.

אבל איתן, אם אלה סעיפים ספציפיים, אתה לא היית פה, אבל בראשית דבריי אני ביקשתי שלא נתחיל עכשיו להעיר הערות ספציפיות, אלא שההערות הספציפיות יהיו תוך כדי הדיון עצמו בהקראה.

אוקי, אבל אמרתי פה דברים שהם ספציפיים אבל הם עקרוניים. הם עקרוניים, כי אני חושב שבסוף משרד הפנים גם – ואני חושב שדווקא בצל אירועי הקורונה, זה לא קשור, אבל בצל אירועי הקורונה, כולם מבינים שצריך לשנות פרדיגמות ותפיסות עולם ושהחיים משתנים. אנחנו רואים איך הרשויות המקומיות עובדות בצורה טובה וכמה סמכויות צריך להעביר להן, כי ככל שייתנו להן חופש פעולה, הן יפעלו יותר טוב, ולא דווקא האחיזה והלפיתה של השלטון המרכזי בשלטון המקומי מביאה לתועלת.

אבל אתה לוקח נושא אחד ואתה מערבב אותו בנושא שהוא קצת אחר. אתה יודע שהנושא הזה של המכרזים בא בעקבות הרבה מאוד מקרים של שחיתויות ודברים שלא נעשו כהלכה במהלך השנים. יש פה ניסיון לתקן - - -

אני לא שמעתי. אני אוהב את הכותרות, מת עליהן, של שחיתויות בשלטון המקומי. אני לא חושב שהשלטון המרכזי חף מטעויות, אבל לא ראיתי כאלה – מה שנקרא ניסיונות - - -

לצערי הרב, המקרים שאנחנו נתקלים בהם חדשות לבקרים כן מעידים שיש בעיה.

מכיוון שאני חוויתי גם ועדות בחינה בתוך השלטון המרכזי, ועדות איתור, ועדות מכרזים, שיקולים שונים, אני הייתי נזהר בדברים האלה. אני חוויתי אותם, ראיתי אותם באופן אישי. אני לא אומר שיש שחיתות בשלטון המרכזי, אני גם לא אומר שיש שחיתות בשלטון המקומי. אם יש מקרים בודדים, צריך לטפל בהם, אבל אי אפשר להשחיר את כל השלטון המקומי.

אתה מסכים שהשאיפה שלנו צריכה להיות למקסם את הדרכים שבהן אם יש פתח לשחיתות, הפתח הזה יקטן, אתה בטח מסכים שיש את הצורך הזה.

המבקר אמר התופעה רחבה.

כן, המבקר דיבר על תופעה רחבה.

אני אומר שהשחיתויות שקיימות בשלטון המקומי, והן קיימות, אי אפשר להתכחש לזה שיש בעיות שצריך לטפל בהן, אבל אני לא מאלה שמשחיר את כל השלטון המקומי בגלל בעיות שיש בשלטון המקומי, כמו שאני לא משחיר את כל השלטון המרכזי כשיש בעיות בשלטון המרכזי, וראיתי כמה וכמה מקרי שחיתות גם בשלטון המרכזי. אגב, לא כולם נבחרי ציבור, הרבה פעמים מטעם עובדי ציבור. וכשיש בעיה כזאת, צריך לטפל בה, להעיף אותה מתוך המערכת ולאפשר למערכת להמשיך לפעול.

אבל הנחת העבודה שעצם זה שיש פה נבחרי ציבור בתוך התהליך זה כבר מזהם את התהליך, כי הם מושחתים, כי הם מקור הבעיה, אני לא מקבל את השיח הזה ואני לא מקבל את התפיסה הזאת. אני גם אומר שאם רוצים למנות נציגי ציבור, אני אגב בעד למנות נציגי ציבור – גברתי היושבת ראש, כשעשו את הרפורמות בחוק התכנון והבנייה, רצו להכניס לכל ועדה מקומית שלושה נציגי ציבור ובסוף הכניסו שני נציגי ציבור לכל ועדה מקומית, בנוסף על נבחרי הציבור שנמצאים שם. הם מקבלים תשלום על זה ונמצאים שם, הפעילות נהייתה יותר נקייה? היא נהייתה יותר יעילה? היא נהייתה יותר טובה כשהוסיפו עוד שני נציגי ציבור על נבחרי הציבור שנמצאים שם? לא, אני אומר לך שלא. אלה פשוט עוד שני פונקציונרים שיושבים שם. אגב, הם מקבלים שכר ונבחרי ציבור שעליהם הסמכות והאחריות לא מקבלים שכר, הם עושים את זה בצורה התנדבותית לחלוטין, מתוך אמונה אמיתית שהם משרתים את המקום שהם נבחרו אליו. לכן אני אחזור שוב על הדברים, שאני לא אוהב את ההבחנה בין נבחרי ציבור לבין נציגי ציבור. נציגי ציבור לא יותר טובים מנבחרי ציבור. העובדה שנבחרי ציבור הם פוליטיקאים מקומיים לא הופך אותם לרעים ולחשודים מידיים בשחיתויות.

תודה, גברתי היושבת ראש. אני אתחיל מזה שמחובתנו כוועדה לדאוג לכך שמינוי עובדים ברשויות המקומיות, במועצות המקומיות, יהיה תהליך שקוף לחלוטין, נושא השקיפות וגם השמירה על זכויות המועמדים; שתהיה זכות שווה לכל אדם שמתמודד על משרה ברשות מקומית. אני אומר את הדברים האלה כאדם שכיהן כראש רשות והיה יושב ראש ועדת קבלה של עובדים והיה חבר בוועדות קבלה של עובדים.

נושא השחיתות הוא נושא שכן צריך לשים אותו על השולחן, במיוחד במקומות שאולי חברי איתן לא נחשף להם מספיק, אבל אני כן נחשף למקומות כאלה שמשחיתים ומרעילים את ההתייחסות של האזרח הפשוט לשלטון המקומי או לרשות המקומית שבה הוא תושב.

עד שנות ה-2000 היה מרחב המינוי של ראש הרשות, או בזמנו היה מזכיר הרשות, היה לו מרחב תמרון גדול ומדירוג מסוים הוא מינה עובדים בלי מכרז והייתה חגיגה, אפשר להגיד את זה בריש גלי, שהייתה חגיגה.

חבר הכנסת אלחרומי, שלא יובן לא נכון, אני בעד ועדות בחינה, אני בעד שיהיו מכרזים, אני נגד מינויים כאלה ללא מכרז, אני לא בעולם הזה.

אז אני אומר שרק בשבוע שעבר בוטל מינוי של אנשים שהם מקורבים לראש רשות, שהם מקורבים לסגן ראש הרשות, לחבר רשות שהוא חבר הנהלה.

אבל זה לא חוקי.

יום יום דרך בית המשפט. אני לא רוצה לנקוב עכשיו בשם הרשות ובשם האנשים שם.

א. אני בעד שקיפות מלאה. שיהיו עוד חברים זה לא יזיק, שיהיו עוד חברים.

ב. בנושא נציגי הציבור, אני כאן שותף לדעה של איתן, מי ממנה את נציגי הציבור של הרשויות המקומיות? נבחרים, וממנה אותם ראש הרשות כשהוא מביא את זה כהצעה למליאת המועצה. מליאת המועצה מאשרת מי נציג הציבור. זאת אומרת שההנהלה של הרשות המקומית היא זאת שממנה את נציג הציבור. נכון, לכאורה, הוא לא חבר מועצה, הוא לא חבר רשות מקומית, היא לא נבחר, הוא נציג, אבל הוא נבחר במליאת הרשות על ידי מליאת המועצה.

אגב, הרבה יותר קל להשפיע על נציג ציבור מאשר על נבחר ציבור.

בוודאי.

נבחר ציבור ניצב כל הזמן בחזית העשייה מול התקשורת, מול הציבור, יודעים מי הוא, יודעים מה הוא עושה, בוחנים אותו כל הזמן. נציג ציבור הוא אדם שמי שבחר אותו, שם אותו שם, הוא מגיע ולא יודעים מי הוא בכלל והוא עושה מה שהוא חושב שצריך לעשות.

גם הביקורת עליו היא לא כמו הביקורת על חבר מועצה שיושב בוועדה – בוחנים את הצעדים שלו, ונציג הציבור הוא אכן נבחר והוא בדרך כלל מגיע ממקום שראש הרשות או הנהלת הרשות רוצה בו.

דבר שני זה נושא מבקר הפנים – אני חושב שזה חשוב מאוד. אני עדיין לא נכנס לתקנות, לא קראתי את זה, אבל מבקר הפנים ברשויות המקומיות וחלק מראשי הרשויות תופסים אותו כאנטי. אני חושב שהוא עוזר לראש הרשות לנהל בצורה נכונה את הרשות המקומית. הוא כלי עזר, אם ראש הרשות מנצל את התפקיד הזה של מבקר הפנים בצורה נכונה, ולכן חשוב לפי דעתי, שמבקר הפנים יהיה נוכח בוועדות הבחינה.

זאת ההצעה.

מבקר הפנים יהיה נוכח בוועדות הבחינה ברשות המקומית.

תומר אומר שזה מופיע בתקנות.

אני לא עברתי על זה. אם זה מופיע, זה בסדר גמור.

אני ממש רוצה שנתחיל להתקדם.

אז אני אסכם שאני בעד כל נושא השקיפות בקבלת עובדים. זה חשוב מאוד, כי עם כל הרצון הטוב ועם כל האמונה שלנו בנבחרי ציבור, גם הציבור – זכותו לשמור לו את המרחב הזה, כשצעיר או צעירה מגישים בקשה להתמנות למשרה ברשות המקומית, שלפחות יידעו שיש שם שקיפות.

הזדמנות שווה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת אלחרומי.

רן קידר מההסתדרות הכללית.

בוקר טוב לכל המכובדות וכל המכובדים, אני מהסתדרות המעו"ף. התיקון לתקנות בא להגן על ערכים ועקרונות חשובים, כגון: שקיפות, שמירה על כללי צדק טבעי ומינוי של אנשים ראויים על פני מקורבים. אבל כידוע, וזאת אמירה כללית, במקומותינו יש עודף של חקיקה וחוסר גדול ומיעוט באכיפה. במקרה של מינוי של מקורבים, לא רק הציבור של אותה רשות נפגע, אלא בראש ובראשונה מי שנפגעים אלה העובדים, כי בדרך כלל אלה תפקידי הנהלה והעובדים צריכים לעבוד עם אותו מנהל יום יום.

לכן אני סבור שההסתדרות חייבת להיות חלק מהתקנות האלה. כשומר סף מספר אחד להסתדרות יש את הכוח ואת המשאבים לפנות לבתי הדין לעבודה, והתקנות נותנות כלים מצוינים. כידוע, להסתדרות יש מכשיר שנקרא בקשת צד בסכסוך קיבוצי לפי סעיף 24(א)(2) לחוק בתי הדין לעבודה. היא פונה באופן מידי לבית הדין לעבודה ומקבלת קדימות, כפי שעשתה עשרות פעמים בעבר ועצרה מכרזים ועצרה מינויים פוליטיים. יש הרבה מאוד דוגמאות לעניין הזה.

אני לא נכנס ספציפית לתקנות עצמן, אבל באופן כללי אני חושב שחשוב מאוד שההסתדרות תהיה חלק מהתקנות, בעיקר בוועדת הבחינה, כדי שהיא תוכל להיות שומר סף בעניין הזה. תודה רבה.

אוקי, נגיע לסעיף ונדון בסוגיה הזאת.

עורכת הדין דפני פרי שרון מעיריית תל אביב.

אנחנו מסכימים ומקבלים עקרונית את התיקונים שהוצעו פה. אנחנו כן מבקשים ומציעים להתייחס אחרת לרשויות מקומיות גדולות, אנחנו מתכוונים לרשויות מעל 250,000 תושבות ותושבים. ההבחנה בתקנות היא רק עד 15,000 לגודל הרשות, כלומר למספר התושבות והתושבים ובהתאמה גם למספר עובדי הרשויות המקומיות הגדולות יש משמעות מאוד גדולה בהליכים האלה. אנחנו לא רוצים לשנות אותם, אנחנו רוצים להתאים אותם לפרוצדורות ולגודל הזה שיש לו משמעות.

המשמעות הזאת מוכרת גם על ידי משרד הפנים. כבר היום למשל לעניין מתחי דרגות ברשויות מקומיות גדולות, למשל לעניין סמכויות ורמת האחריות שיש לרשויות מקומיות גדולות לעומת רשויות מקומיות קטנות, ולכן אנחנו לגמרי מקבלים את התיקונים ואת התקנות החדשות, אבל בהחלט חושבים שצריך לעשות הבחנות ספציפיות לעניין רשויות מקומיות גדולות, שבהן מספר העובדים הוא גדול ולכן הנטל בתקנות כמו שהוא היום מאוד יכביד על הרשויות האלה.

אז אני מציעה לך להישאר אתנו.

אנחנו נתייחס סעיף-סעיף, כשזה יהיה רלוונטי. תודה רבה.

תודה רבה.

תומר, אתה רוצה להגיד עוד משהו לפני ההקראה?

עורכת הדין פרי שרון, אנחנו במהלך הדיון נבקש נתונים לגבי מספר המכרזים במתחי הדרגות השונים שנערכו בעיריית תל אביב בשנים 2019-2018, אז נשמח שתאספי בינתיים את הנתונים עד שנגיע לדברים. לגבי התקנות עצמן, אני חושב שאנחנו יכולים להתחיל בהקראה. אנחנו רק נבהיר שהתקנות האלה מתייחסות באופן אחיד לכל סוגי הרשויות המקומיות, להבדיל מהמצב הקיים היום.
המטרה המרכזית בעניין הזה היא ליצור האחדה של הדין לגבי מועצות מקומיות, מועצות אזוריות, איגודי ערים ועיריות, שהיום ההסדרים לגביהם הם שונים ונבדלים בהיבטים רבים. לכן תראו שיש גם שינוי בסעיפי ההסמכה ובשם התקנות כדי להבהיר שהן חלות על כל הרשויות המקומיות.

אני מציע שנתחיל בסעיפים הראשונים, שהם הסעיפים שמבטאים את האחדת הדין לגבי כל הרשויות.

מנחם לפידור ממרכז השלטון המקומי רוצה לדבר אחרון. אנחנו רק מבקשים אם יש איזושהי הערה כללית ולא ספציפית, כי כפי שכבר אמרתי קודם לגבי ההערות הספציפיות לגבי סעיפים אלה ואחרים, אנחנו נדון בהן במהלך ההקראה.

בוקר טוב, אני מודה על רשות הדיבור. אנחנו שותפים לתקנות במובן הזה שאמרו לנו: זה מה שמשרד הפנים רוצה, זה הכיוון שמשרד הפנים חושב שנכון ללכת בו. היו לנו ההערות שלנו. אני מצטרף לדברים של חבר הכנסת גינזבורג, אי אפשר לראות את הרשויות המקומיות כאיזשהו מקור לפעילות לא תקינה. צריך לזכור שמדובר בהרבה מאוד רשויות מקומיות ובהרבה מאוד פעולות. אני חושב שבשנה האחרונה בתקופת הקורונה, כולם נוכחו לדעת מה החשיבות של הרשויות המקומיות, כמה חשוב לתת להן לפעול כמו שצריך, לא להפריע להן.

אנחנו מרגישים שהתוצאה של התקנות האלה, שאם היום יש בעיה לקלוט עובדים ברשויות המקומיות בתפקידים מסוימים, למשל בגלל גובה השכר ה"נפלא" שמשלמים, אחרי התקנות הסיכוי לקלוט עובדים מאוד - - -

נראה לי שהיום משרה בשירות הציבורי היא משאת נפש.

אבל היום אם רשות מקומית רוצה לשלם לתפקיד מסוים שהיא חושבת שהוא חשוב, שכר שהיא חושבת שהוא ראוי, בלי האישור של משרד הפנים ומשרד האוצר, אי אפשר. אין סוברניות לשלטון המקומי להחליט על שכר ראוי בתוך השלטון המקומי, אם היא יכולה למשל תקציבית. הם קובעים הכול, אי אפשר לקבוע הכול. הם רוצים להיות כמו בתקופת המנדט, כשהנציב העליון מחליט לגבי הנתינים.

יש הקלות מסוימות למועצות איתנות.

אני עיר איתנה. תאמין לי, הקלות כאלה ואבדנו.

נראה איך משרד הפנים מצליח היום לגייס מהנדסים אזרחיים לרשות מקומית למשל - -

אין לך אפשרות לגייס אדריכלים, מהנדסים, אין אנשים בעלי פרופסיה.

בסדר, הרשות המקומית היא לא חברה פרטית, היא לא עסק פרטי.

צריכים ליצור תהליך שהוא גם תהליך יעיל. אתם תקראו את התקנות מההתחלה עד הסוף. אם לוקח לי לקלוט עובד – לפי התקנות בסוף ועדת בחינה כן מתקיימת, לא מגיע נציג ועכשיו אני צריך לדחות אותה, המשמעות של זה היא שכל פעם כל תהליך כזה לוקח בין שבועיים לחודש.

כמו שאמר חבר הכנסת גינזבורג, צריכים להביא נציג של משרד הפנים, ובמקרה עכשיו יש לו ישיבה אצל השר, אז הוא לא מגיע, או כשצריכים להביא עכשיו נציג ציבור מקומי ובמקרה בן דוד שלו בא לבקר אותו והוא לא מגיע, אז אין ועדת בחינה. יש מצבים שיש לך 100 מועמדים לתפקידים מסוימים ועכשיו לך תראיין 100 מועמדים. נציג השר יישב שם חמישה ימים? נציג ציבור יישב שם חמישה ימים? התוצאה היא תוצאה לא טובה.

צריכים למצוא את הפתרון שמצד אחד יש שקיפות וזה בסדר, כי היום הדברים שקופים, ומצד שני ליצור איזושהי הגמשה, שגם אפשר יהיה בסופו של יום לקלוט את העובדים, ושתהליך קליטה לא ייקח חודשים על גבי חודשים, כי עובד שהיום אין לו עבודה, לא יחכה שאני אשלים את תהליך הקליטה שלו, כי בינתיים הוא יחפש עבודה אחרת. הכול נחמד, שלחתי אותו לבחינות, עשיתי לו ראיונות, הכול עשיתי, רק בסופו של דבר הוא כבר הלך למקום אחר, כי הוא לא יחכה עד שאני אגמור את התהליך חודשים על גבי חודשים.

תודה רבה לכולם. תומר, בבקשה.

כפיש אמרתי, אנחנו נעבור להקראה של הסעיפים. הסעיפים הראשונים מוודאים שהתקנות האלה יחולו גם על עיריות, גם על מועצות מקומיות ומועצות אזוריות וגם על איגודי ערים. כפי שאמרתי, זה שינוי מהמצב הקיים, שבו יש לכל קבוצה הסדר משלה.

אני קורא את הנוסח המוצע לדיון מה-23 בנובמבר.

אני רק אבהיר שהתיקונים שיש בנוסח ב"עקוב אחר שינויים" הם תיקונים שאנחנו הצענו וברובם התקבלו על ידי משרד הפנים. איפה שיש מחלוקת, עדיין אתם תצטרכו להכריע. זה מופיע גם בנוסח, אבל מה שמופיע ב"עקוב אחר שינויים" אלה התיקונים שהייעוץ המשפטי מציע לתקנות.

תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), התש"ף-2020
בתוקף סמכותי לפי סעיף 170(ג) לפקודת העיריות (להלן – פקודת העיריות), סעיפים 2 ו-34א לפקודת המועצות המקומיות וסעיפים 17ד ו-18(א)(4) לחוק איגודי ערים, התשט"ו–1955, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלו:

תיקון שם
1.
בתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), התש"ם–1979 (להלן – התקנות העיקריות), בשם התקנות, אחרי "לקבלת עובדים" יבוא "ברשויות המקומיות".

תיקון הפתיח
2.
בפתיח לתקנות, אחרי "לפקודת העיריות" יבוא "סעיפים 2 ו-34א לפקודת המועצות המקומיות וסעיף 18(א)(4) לחוק איגודי ערים, התשט"ו–1955".


התוספת שמוצעת פה – אנחנו חוזרים בנו מההצעה בעקבות ההערה שקיבלנו ממשרד המשפטים, אז אני לא מקריא אותה.

שינוי מונח
3.
בתקנות העיקריות, בכל מקום, במקום "עירייה" יבוא "רשות מקומית", ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה.

תיקון תקנה 1
4.
בתקנה 1 לתקנות העיקריות –



2. בהגדרה "מבחן", בסופה יבוא ", בעל פה או במעשה, או מבחן במכון מיון המתמחה באבחון ומיון מועמדים לעבודה";



2. בהגדרה "ראש רשות מקומית" בסופה יבוא או לפי סעיף 4 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), השתי"ח-1958, או לפי סעיף 23 לצו איגודי ערים (הוראות אחידות), התשל"ז-1977;





נעמה רוט ממשרד המשפטים רוצה להעיר על תיקון הפתיח, כבר עברנו אותו.

קיבלנו את ההערה שלה.

זה היה לפני שראיתי שהם אמרו שהם כבר קיבלו את ההערה, זה בסדר.

2. אחרי הגדרת "השר" יבוא:




"חוק השוויון" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;




"מנהל כללי", של רשות מקומית מי שמונה על ידי ראש הרשות לתפקיד המנהל הכללי של הרשות המקומית, או מזכיר הרשות בהעדר מנהל כללי;

אנחנו ביקשנו שיהיה בסעיף הזה גם "בהיעדרם עובד שנקבע לכך על ידי ראש הרשות". אתם מחקתם את ההערה הזאת. פשוט יש רשויות שאין בהם מנכ"ל או מזכיר.

יש או מזכיר או מנכ"ל, אין דבר כזה. חייב להיות או מזכיר או מנכ"ל.

נכון, חייב, אבל יש מצב - - -

זאת בעיה שלהם, שימנו. אם הם לא מקיימים את החוק, לא נכיר באפשרות לא לקיים את החוק.

אני אמשיך עד סוף ההגדרות:

 "מורשה לנגישות השירות" – כמשמעותו בסעיף 19מא1 לחוק השוויון;

"מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה" - כמשמעותו בסעיף 19מא לחוק השוויון;

"משרה בדירוג גבוה" – ברשות מקומית בה מספר התושבים עולה על 15,000, משרה שדרגתה המרבית הינה 12 ומעלה בדירוג המנהלי או דרגה מקבילה לה בכל אחד מהדירוגים המקצועיים האחרים הנוהגים ברשויות המקומיות; ברשות מקומית בה מספר התושבים הוא פחות מ-15,000 תושבים, משרה שדרגתה המרבית הינה 11 ומעלה בדירוג המנהלי או דרגה מקבילה לה בכל אחד מהדירוגים המקצועיים האחרים הנוהגים ברשויות המקומיות;

"סטודנט" – אדם הלומד לשם קבלת תואר ראשון או תואר שני במוסד כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007;

"רב אזורי" – רב של מועצה אזורית;

"רב ישוב" – רב של ישוב כהגדרתו בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958;

"רשות מקומית" – עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים."

אני מעירה למי שבזום, חגית מגן, כשאת מבקשת להעיר לסעיף, אנחנו בהקראה, את צריכה לכתוב לאיזה סעיף את רוצה להעיר.

אני רוצה לשאול את גברת וידרמן, אני לא זוכר, דרגה 12 בעירייה, איזה דרגה זאת?

סגן מנהל אגף.

ו-11 זה מנהל מחלקה?

כן.

זה הסעיף שבו אנחנו נכנסים לסוגיה שהעלו בעיריית תל אביב?

אפשר להיכנס אליה פה, אבל אפשר גם בהמשך. אני אסביר את ההגדרות העיקריות. יש פה הגדרות שנוגעות לחוק השוויון לאנשים עם מוגבלות, שנועדו לאפשר את ההתאמות שנדרשות לו. בהמשך אתם תראו שנדרשות התאמות. לגבי הגדרה של רשות מקומית, כפי שאמרתי, זה מבהיר שזה חל על כל הרשויות. לגבי התוספת של הגדרת מבחן, כפי שאתם תראו בהמשך, אחד השינויים המרכזיים כאן הוא חיוב בעריכת מבחנים לפני שמגיעים לוועדת הבחינה במשרות בדירוג גבוה. כאן מוגדר שהמבחנים האלה יהיו מבחנים בכתב, במעשה או באמצעות מרכז הערכה או מכון מיון, מה שאנחנו מכירים.

יש כאן הגדרה של ראש הרשות המקומית, כאשר מאפשרים גם את אצילת הסמכות הזאת לפי סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה או לסעיפים המקבילים ברשויות האחרות לנבחר ציבור אחר שראש הרשות המקומית מסמיך אותו לפעול במקומו בסמכויות שיש לו לפי התקנות האלה.

כפי שאמרנו, יש פה סמכויות שניתנות למנהל הכללי לגבי הליכי המכרז, ולכן חשוב שזה יהיה בעל התפקיד הרלוונטי ולא עובד אחר של הרשות המקומית, ולכן אנחנו מציעים שהוועדה לא תקבל את ההערה לגבי עובד אחר.

אלה ההגדרות העיקריות. ההגדרה שרלוונטית לנושא של עיריית תל אביב שעלתה היא הגדרה של משרות בדירוג גבוה. השינוי הוא שבמשרות בדירוג גבוה תידרש כחובה עריכת מבחן מוקדם לוועדת הבחינה, מבחנים בכתב בדרך כלל, כאשר כפי שנאמר על ידי משרד הפנים ההבחנה שנעשתה כאן היא לפי בכירות המשרה – ברשויות מעל 15,000 תושבים דרגה 12 ומקבילותיה, שזה לפי מה שנמסר לנו סגן מנהל אגף ומעלה; ברשויות קטנות, עד 15,000 תושבים, מדרגה 11 ומעלה בדירוג המנהלי ומקבילותיה.

זה מנהל מחלקה?

במועצות קטנות עד 15,000 תושבים מה מבטאת דרגה 11? איזה תפקידים?

עקרונית, מתחי הדרגות משתנים מרשות לרשות לפי חוברת מסלולי הקידום, אבל אנחנו קבענו בנושא של הבחינות שברשויות קטנות הבחינות יהיו לסגן מנהל אגף, וברשויות גדולות הן יהיו ממנהל מחלקה ומעלה. זה מה שקבענו לגבי בחינות המיון.

בקטנות למשל עד 10,000 תושבים אין אגפים, יש מחלקות, אז מנהל מחלקה בדרגה 11?

כן, ולהם יהיו המבחנים.

מנחם לפידור, למה אתה מתכוון משרה בדרגה גבוהה? צריך לתקן משרה בדרגה גבוהה.

משרה בדרגה גבוהה, לא משרה בדירוג גבוה, כי מדובר על הדרגה.

אנחנו מתקנים.

זה אחד. שניים, אני מציע שתתני רשות דיבור לגברת חגית מגן, כי היא ראש מנהל שכר והסכמי עבודה במרכז השלטון המקומי. היא מכירה את השטח יותר טוב מכולם, יש לה ניסיון רק של 20 שנה בעניין הזה...

בוקר טוב ותודה על ההזדמנות לדבר. אני מצטרפת לכל מה שנאמר כאן על ידי עוה"ד לפידור. אני מצטרפת לדבריו בפתיח של חבר הכנסת איתן גינזבורג. חמי תיקן את העניין של הדרגה והדירוג, מה שרציתי להעיר.

אני כן רוצה להתעכב מה קורה כאשר אין לי מנכ"ל או מזכיר. זה יכול להיות מסיבות אובייקטיביות, כמו מחלה ממושכת של אותו מנכ"ל, ואז אני נתקעת בסוף עם חוסר אפשרות לקיים מכרזים.

איך מנהלים את העירייה באותו זמן? איך מנהלים את העירייה כשהמנכ"ל חולה? יש ממלא מקום.

או ראש הרשות.

יש ממלא מקום או שאין ממלא מקום.

אז ראש הרשות יכול למנות ממלא מקום.

- - - תלויה באינסטנציה, אם היא לא מתפקדת, מסיבות אובייקטיביות או מסיבות שהוא יצא כבר לחופשה של הודעה מוקדמת או מה שזה לא יהיה.

אני חוששת שזה נותן פה פתח רחב מדי, ואנחנו לא נאשר את זה.

דרגה 11 זאת דרגה של מנהל מחלקה ברשות מקומית מעל 100,000 תושבים, כלומר כל המועצות המקומיות, עיריות מתחת ל-100,000 תושבים, דרגה 11 זה סגן מנהל אגף.

זה מה שנאמר.

הרשויות המקומיות מחולקות לשלוש רמות: רמה א' זה עיריות מעל 100,000 תושבים; רמה ב' זה עיריות עד 100,000 תושבים; רמה ג' זה מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. מועצה מקומית – לא חשוב כמה תושבים יש בה, אין לי מועצות מעל 100,000 תושבים, אבל מועצות מקומיות ומועצות אזוריות מוגדרות ברמה ג'. מנהל מחלקה שם זה מקסימום דרגה 10. רמה ב', מנהל מחלקה זה דרגה 11. ברמה ג' מנהל מחלקה זה דרגה 12.

אומרים בעיריית תל אביב שדרגה 12 ומעלה איננה מנהל מחלקה או סגן מנהל אגף, ולכן אלו הן אינן משרות גבוהות.

נכון.

אז שיסבירו, כי יש פה ויכוח בין המשרד לרשויות.

אני מציעה שניכנס לזה, אבל בסעיף של מבחני המיון.

בסדר, ניכנס לזה בסעיף של מבחני המיון, כי שם זה רלוונטי.

בסדר.

בואו נמשיך, אין עוד הערות. תיקנו לדרגה גבוהה, ולא דירוג גבוה.

תיקון תקנה 2
5.
בתקנה 2 לתקנות העיקריות –



(1) בתקנת משנה (ב) –




(1) אחרי פסקה (4) יבוא:





"(4א) משרה המיועדת לבוגרי מוסד כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007, שהם בוגרי תכנית מיוחדת לקידום ייצוג הולם לאוכלוסיות שונות בשלטון המקומי, המתוקצבת על ידי משרד הפנים, ושהליך גיוס ומיון המועמדים בה אושר על ידי משרד הפנים, ובלבד שהמנהל הכללי של משרד הפנים או מי מטעמו אישר את המשרה כאמור ובתנאי שהתקבל לעבודה בתוך שלש שנים מיום קבלת התעודה על סיום התכנית."



לפני שאני ממשיך לקרוא את הסעיף, אני רק אגיד שזה סעיף שפוטר ממכרז סוגים של משרות מסוימות.


(2) בסופה יבוא:



"(10) משרה המיועדת לסטודנט בהיקף שלא יעלה על 120 שעות חודשיות, ובלבד שתקופת ההעסקה הכוללת לא תעלה על חמש שנים;

למה היה צריך את התוספת הזאת?

הפטור למשרות סטודנט קיים גם במדינה וגם בשלטון המקומי. הסיבה היא שנוצרה תופעה, לשם דוגמה, שאנשים היו נרשמים לקורס אחד באוניברסיטה הפתוחה כל שנה, ואז הם במעמד של סטודנט והם ממשיכים להיות מועסקים כל החיים.

בוא נשים את זה בפרופורציה, מה זה מועסקים ב-120 שעות ומגיעים לשכר מינימום?

120 שעות זה 2/3 משרה, זה לא כל כך מעט. המדינה שגילתה את התופעה הזאת בשירות המדינה, שכפי שאמרתי, קיים בה פטור דומה, הגבילה את זה לחמש שנים, ולכן סברנו שגם כאן ראוי לעשות את זה.

משרד הפנים בסדר עם זה?

כן.

(11) משרת התמחות במשפטים לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961;


(12) משרת מדריך בחוגים הנערכים על ידי הרשות המקומית, שמועסק על בסיס שעתי בהיקף שלא יעלה על 14 שעות שבועיות.";

(2) אחרי תקנת משנה (ג) יבוא:



כאן אנחנו מציעים למחוק את (ג1) המוצע, אנחנו תיכף נסביר, ואני עובר ל-(ג1) החדש:

(ג1) ראש רשות מקומית רשאי לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד מקרב אחת או יותר מהקבוצות הזכאיות לייצוג הולם לפי הוראות כל דין, שאינן מיוצגות באופן הולם בקרב עובדי הרשות המקומית, לגבי כלל המשרות או סוגים של משרות וכן הוא רשאי לקבוע לגבי משרה או סוגי משרות כי תינתן עדיפות למועמד מקרב אחת או יותר מהקבוצות האמורות."

(3) בתקנת משנה (ד) במקום "עד (9)" יבוא "עד (12)".

אבל למה זה וולונטרי? למה זה רשאי?

כפי שאמר גלעד, יש לנו כאן שלוש סוגיות מרכזיות, אנחנו נעבור עליהן אחת, אחת. החלק הראשון של התקנה עוסק בהוספת משרות שיהיו פטורות ממכרז פומבי. במשרות האלה, כשמתקיימים התנאים שלהן, קליטת העובדים תיעשה בהליך שוויוני אחר שתקבע הרשות המקומית, שיהיה שוויוני והגון, כך נאמר בתקנת משנה (ד) שלא מתוקנת כרגע, אלא היא כבר קבעה שבמשרות שפטורות ממכרז יש הליך שוויוני אלטרנטיבי אחר.

בהליך הגון, שוויוני ושקוף.

כן, ופה יש רשימת תוספות של המשרות הפטורות, אז אני חושב שהיא מדברת בעד עצמה, אתם יכולים לקרוא אותה.

מנחם לפידור ביקש להגיד משהו לגבי נושא הסטודנטים.

קודם כל צריכים לזכור מי אלה הסטודנטים. סטודנטים בדרך כלל מועסקים במוקד 106, במקומות כאלה. יש פה מגבלה של 120 שעות, למה להגביל לחמש שנים? אם אדם החליט לעשות דוקטורט, תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט ובמקביל הוא עובד בתור מוקדן ב-106. במדינה אין מגבלה כזאת.

בוודאי שיש.

במדינה יש מגבלה של חמש שנים? אני פתחתי את התקשי"ר ולא מצאתי מגבלה.

כן, אז תחפש.

אתה יכול לשאול את נציבות שירות המדינה.

כן, אומרים שיש.

בתקשי"ר אין מגבלה.

יש כזה סעיף.

אפשר לשאול את רון דול.

לפי הטענה יש, ואנחנו מקבלים את זה ואנחנו ממשיכים הלאה.

הנושא השני שמופיע כאן הוא לגבי ייעוד משרות פרטניות לקבוצות הזכאיות לייצוג הולם. פקודת העיריות וגם הפקודות האחרות קובעות חובה של כל הרשויות המקומיות להבטיח ייצוג הולם לקבוצות אוכלוסייה שייצוגן בהרכב עובדי הרשות אינו הולם, בין היתר מדובר באנשים עם מוגבלות, ביוצאי אתיופיה, באוכלוסיית המיעוטים ולדעתי גם באוכלוסייה החרדית, אבל אני לא זוכר להגיד במפורש אם זה חל גם על האוכלוסייה החרדית. מכל מקום, יש לרשות המקומית להבטיח ייצוג הולם כזה. אחד האמצעים שמבקשים להעניק להן כאן בתקנות הוא אפשרות לייעד משרות ספציפיות לאותן קבוצות, זאת אומרת שרק מי שנמנה על אותן קבוצות או חלק מהן, יוכל להגיש את מועמדותו במסגרת המכרז, זה נקרא בעגה המקצועית "משרות צבועות", שבהן יוכלו להיות מועסקים רק בני הקבוצות הזכאיות לייצוג הולם.

מכיוון שזה רק אחד הכלים שניתנים לרשות המקומית, נעשה כרשות ולא כחובה, כי יש גם כלים אחרים לאפשר ייצוג הולם אם הוא לא קיים, בין היתר בהעדפה בתוך המכרזים למי שנמנה על אחת הקבוצות האלה ויש גם כלים נוספים. זה כלי נוסף שניתן לרשות המקומית.

אם כבר מתקנים, גם בעקבות דוח מבקר המדינה פעם אחר פעם על היעדר ייצוג הולם, למשל של אנשים עם מוגבלויות ברשויות מקומיות, למה לא לייצר מנגנון מחייב ולא וולונטרי? שראש הרשות יהיה חייב לייעד ולצבוע משרות עבור אותן אוכלוסיות שלא זוכות לייצוג. שנה אחר שנה, אני שוחחתי גם עם אנשים בעלי מוגבלויות, השלטון המקומי נמצא במקום רחוק מאוד מאוד מאוד מהיעדים בחוק. אנחנו כבר מאשרים פה תקנות, אז שהתקנות יהיו באופן מחייב כזה שיכניס את ראש הרשות לסיטואציה שאין לו ברירה, הוא חייב עכשיו סף מסוים של משרות שתהיינה צבועות אך ורק לאותן אוכלוסיות. אני חושב שאם כבר מתקנים, צריך לעשות תיקון כמו שצריך.

נשמע תיקון ראוי, מה עמדת משרד הפנים?

אין ספק שראוי לבדוק. אין ספק שהסוגיה של ייצוג הולם היא סוגיה שמטופלת, ראויה להיבדק, ראויה לקידום. אנחנו לא סבורים שבמסגרת תקנות קבלת עובדים, שמדברות על הפן הארגוני-מבני, ולפעמים תוכני, אבל בעיקר בדרך שבה בוחרים מועמדים, נתקן את העניין של חיוב לקבל ייצוג הולם. זה צריך להיות בחקיקה ראשית בצורה מסודרת, כפי שזה נעשה עד היום.

אבל החקיקה הראשית מחייבת, רק מצפצפים עליה.

אני לא יודע מי מצפצף, אין לי נתונים לומר לך.

אולי זה המקום לתת עוד איזושהי תמיכה בנושא הזה דרך התקנות, אם כבר משנים אותן.

בתחום שיקול הדעת של ראש הרשות באופן כזה, שהוא יידע שהוא מחויב, אם הוא לא עומד ביעדים, לצבוע מכרזים אך ורק לאוכלוסיות הללו, אך ורק לאנשים עם מוגבלויות, אך ורק לאנשים שהוא חייב ייצוג הולם עבורם. נעילת שיקול הדעת הזה דווקא על ידי השלטון המרכזי על ידי משרד הפנים תוביל למטרה הרצויה בסוף.

יכול להיות, אבל זאת קביעת משרות. קביעת משרות זה לא העניין של התקנות כאן. יש פה התייחסות לכך שהוועדה צריכה להתייחס גם לעניין של ייצוג הולם, אנחנו נגיע לזה. העניין של קביעת משרות צבועות, כמו שנעשה לפעמים במדינה, זה עניין לגמרי – עניין משיק, אבל לא העניין של התקנות כאן. בהחלט צריך לקדם מחשבה בעניין הזה.

אבל באופן עקרוני אני חושב שלצבוע משרות לבעלי מוגבלויות – צריך לחשוב על זה פעמיים.

זאת אפליה מתקנת.

אם באמת הסיטואציה הייתה שיש שילוב והיינו קרובים ליעדים, הייתי אומר שאתה צודק. הבעיה היא ששנה אחר שנה משרד המשפטים מפרסם דוח ואנחנו כל כך רחוקים מהיעד, מצפצפים עליו ברגל גסה, השלטון המקומי בעיקר, וחוץ מנו-נו-נו של מבקר המדינה .

משה, יש לך נתונים?

בטח לא נגמור הכול היום, אז אני מציע שלישיבה הבאה הם יביאו נתונים ואז נוכל להתייחס לזה.

אני מבקשת מנציגי משרד הפנים, נשמח לקבל נתונים על שילוב בעלי מוגבלויות בשלטון המקומי.

כל הקבוצות של ייצוג הולם, גם אתיופים, יש קבוצות נוספות.

תשקלו ותחשבו לגבי הסעיף הזה ותחזרו עם תשובה לגבי הסוגיה הזאת.

אם תרצי נתונים בשלוף שיש לי, לפי דוח נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בדבר עמידת מעסיקים ציבוריים גדולים ביעד הייצוג לשנת 2019, לפי נתוני הדוח 40% מהמעסיקים הציבוריים הגדולים, 125 גופים ציבוריים, אינם עומדים ביעד הייצוג לאנשים עם מוגבלויות.

אבל אלה יכולים להיות גם משרדי ממשלה.

אני יודע, עדיין בתוך אותו דוח יש גם התייחסות ספציפית לשלטון המקומי. גם משיחה שהייתה לי עם הנציב במשרד המשפטים, מרבית ההפרות קורות כיום בשלטון המקומי. השלטון המקומי זו החוליה החלשה שגם לא מצליחים לבצע בה אכיפה אפקטיבית ומסתפקים רק בדוחות של נו-נו-נו.

נושא נוסף שהופיע במקור בתקנה הזאת והולך לכל אורך התקנות ולכן רצינו להתייחס אליו כאן, אבל זה נכון לגבי המשך התקנות, זה בדיקת העבר הפלילי של המועמד. הצעת משרד הפנים כללה אפשרות לבקש מידע מן המרשם הפלילי לגבי עברו הפלילי של מועמד. לאחר שבדקנו את העניין, התברר שהמצב המשפטי הקיים אינו מאפשר את הדבר הזה, כיוון שפקודת העיריות בנוסחה היום מאפשרת בדיקת עבר פלילי לגבי חמשת המשרות הבכירות בעירייה שלא מטופלות בתקנות האלה למעשה ולגבי פקחים, ולגבי משרות נוספות, אם ייקבעו משרות כאלה בתקנות של שר הפנים באישור ועדת הפנים - - -

באיזה סעיף?

זה מחוק כאן, זה (2)(ג1). זה מופיע בהמשך התקנות גם בתקנות אחרות, אבל מכיוון שזאת הפעם הראשונה שזה מופיע, אני אתייחס לזה כאן לגבי כל ההמשך.

המצב המשפטי הקיים, כפי שאמרנו, לא מאפשר את זה. יש בצנרת חוק המידע הפלילי, שהיה אמור להיכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה, אבל תוקפו יידחה כנראה בתקופה משמעותית נוספת, שבמסגרתו מאפשרים תיקון בפקודת העיריות שיאפשר את ההסדר החדש שמוצע כאן.

יחד עם זאת, כיוון שהחוק עדיין לא נכנס לתוקף ותחילת תוקפו תידחה כנראה בתקופה ממושכ, וגם במסגרת לוח הזמנים שיידרש יש צורך גם בתקנות לפי החוק ההוא שקובעות איזה עבירות פליליות לגביהן יימסר מידע מן המרשם, ובייחוד מידע לגבי חקירות תלויות ועומדות, דבר שעדיין לא נעשה. יש גם צורך בהרבה מאוד פעולות גם של חקיקה, גם של מינויים, גם של היערכות של הגופים השונים שזה לא בשל כרגע.

הדבר המרכזי שלא מאפשר הכנסת הדברים לתוקף הוא שגם לאחר בדיקה יהיה צורך בתיקוני חקיקה ראשית נוספים כדי להתאים את ההסדרים למה שמשרד הפנים מבקש כאן בתקנות ומה שמשרד המשפטים רוצה. לכן אנחנו מציעים כרגע לא להתייחס לנושא הזה של עבר פלילי, למרות חשיבותו והצורך לטפל בו, וכשיתגבשו כל ההסדרים הנדרשים במסגרת חוק המידע הפלילי החדש והתקנות שנדרשות לפיו וכן התיקונים הנוספים בפקודת העיריות ובחוקים אחרים, יהיה מקום לתיקון נוסף בתקנות האלה ולהכניס את הדבר הזה למסגרת.

הנושא הזה של משרות שלגביהן יש צורך לבדוק את העבר הפלילי, בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים מדובר גם על חקירות ואישום, הוא נושא חשוב מאוד מאוד לשלטון המקומי, ואנחנו קשובים מאוד לזה. זה נושא רב שנים, לדעתי גם הייתה ועדה ציבורית, ועדת קנאי. בעקבות זה נעשה תיקון חשוב בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, אשר מקנה סמכות לרשות המקומית לקבוע סוגי עבירות על ידי היועץ המשפטי, שמפאת מהותן, חומרתן ונסיבותיהן ראוי שאותו אדם לא יתמנה למשרה ברשות המקומית. מדובר על כל מיני מקרים, כגון: נהגי הסעות עם הרשעות בעבירות מין וכדומה והדברים צפו בזמנו ועלו. נעשה תיקון חשוב בחוק. נכון שהתיקון הזה אמור להיכנס לתוקף לפי המצב החוקי היום ב-16 בינואר 21', יתכן שיהיה עיכוב.

מאוד חשוב לנו בכל זאת להכניס בתקנות את הסמכות הזאת, ואם אפשר להגיע לדרך פתרון שבכל זאת תכניס את האפשרות ליועץ משפטי לקבוע סוגי משרות ולמועמד לדווח על עבירות וכו', כמובן מרצונו, ולגבי הבעיה המשפטית – אפשר לחשוב על דרך של תחולה כאשר החוק או התקנות הראשיות בעניין הזה ייכנסו לתוקף, כך שהעניין הזה כבר ייכנס לתקנות. לדעתי זאת בשורה חשובה מאוד מצד הוועדה ובכלל מצד התקנות האלה. זה אחד הדברים החשובים בתקנות, כי לא היינו רוצים שייכנסו גורמים עברייניים לתוך המשרות ברשות המקומית.

האם לא נכון קודם כל לחוקק את החוק ואז אנחנו כאן?

בדיוק.

אתה רוצה להכניס בתוך התקנות התייחסות לחוק שעוד לא חוקק?

החוק חוקק, התוקף שלו אמור להיות ב-16 בינואר 21' – חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019.

תומר אומר שמשרד המשפטים כבר הודיע שהוא ידחה אותו. תומר, אני שואלת אם אפשר לעשות כזה דבר.

אם זה היה רק נושא של כניסה לתוקף, היינו יכולים כמובן לקבוע שהסעיפים האלה יהיו והם ייכנסו לתוקף כשהחוק ייכנס לתוקף, אבל משיחות מוקדמות שהיו לנו עם משרד המשפטים ועם משרד הפנים בעניין הזה, נדרש כנראה תיקון בחוק איגודי ערים, שיסמיך את היועץ המשפטי של איגוד הערים לטפל, דבר שלא קיים כרגע. נדרש תיקון נוסף בפקודת העיריות ובחקיקה הראשית, שמטפל בהסדר של מסירת המידע. כרגע יש הסדר ספציפי בפקודת העיריות לגבי אופן מסירת המידע, צריך תקנות ספציפיות. אני לא אכנס לפרטים, אבל משרד המשפטים חושב כרגע שלא צריך את ההסדר הזה, אלא אפשר להסתפק בהסדר אחר, ויש תיקונים נוספים שכנראה יידרשו בחקיקה הראשית. לכן אי אפשר לגבש את ההסדר הספציפי לגבי אופן ההפעלה של בדיקת העבר הפלילי בטרם אנחנו יודעים מה יהיה ההסדר הסופי בחקיקה הראשית.

אנחנו כן מעוניינים – אבל לסעיף 29 בצו שריות העובדים, שכן אומר גם היום שרשאית הרשות המקומית, שלא למנות אדם העובד ברשות מקומית, אם עבר עבירה על הוראות צו זה כדי להשיג את המינוי, או שהוא בעל עבר פלילי; אם מינתה אדם כאמור, רשאית היא לבטל את המינוי, וחייבת היא לעשות כן, אם הורה השר. זאת אומרת שמועמד בעל עבר פלילי, גם היום יש לנו סמכות לדרוש עבר פלילי, גם במועצות ובאיגודי ערים.

קודם כל הסעיף הזה קיים, כפי שאתם יודעים. אתם יכולים להסתמך עליו, עד אשר ההסדר החדש ייכנס לתוקף, ואתם יכולים להמשיך להסתמך על ההסדר הזה. כנראה שלא פועלים לפי ההסדר הזה, כי הוא קצת בעייתי מבחינה משפטית. אני לא ארחיב את הדיבור, אבל הוא אפילו מאוד בעייתי מבחינה משפטית בנוסח כפי שהוא קיים היום, אבל אם אתם יכולים ואתם חושבים שאפשר להסתמך עליו, על סעיף 29 הקיים, אנחנו לא מבטלים אותו כרגע, אתם יכולים להמשיך להסתמך עליו.

זה בוודאי לא נותן מענה.

נכון, לא נותן מענה.

זה בוודאי לא נותן מענה, כפי שנותנות התקנות כאן.

נכון, אנחנו מסכימים שהוא לא נותן מענה.

ולכן הכנסנו את זה.

אנחנו מסכימים שהסעיף הזה בנוסחו היום לא נותן מענה, ואמרתי שגם לדעתנו הוא קצת בעייתי בנוסחו הקיים, ולכן גם למיטב הבנתנו לא משתמשים בו כמעט בכלל, אם בכלל.

הדוגמה שהבאת של נהג הסעות, לדעתי במרבית הרשויות המקומיות וגם המועצות האזוריות זה בכלל מיקור חוץ, זאת אומרת זה - -

- - זה לא מגיע אפילו למכרזים.

החוק מדבר גם על מיקור חוץ.

איזה חוק?

חוק המידע? אבל זה לא פה. אני מתרשמת, שאין לנו ברירה, אי אפשר להכניס את זה בשלב הזה.

אני גם חושב.

איזה סעיף?

בסעיף המקורי שהגיש משרד הפנים הייתה התייחסות לנושא של בדיקת עבר פלילי. זה מופיע כאן בפעם הראשונה, ולכן התייחסתי לזה. זה מופיע בהמשך התקנות בתקנות נוספות, שעניינן הטיפול בעבר הפלילי. אנחנו חושבים שזה נושא מאוד מאוד רגיש מצד אחד, והצורך כפי שאמרתי בתיקוני חקיקה ראשית נוספים בהקשר הזה, מחייבים שכרגע הנושא הזה לא יטופל, עם כל חשיבותו. ברגע שיהיה ההסדר הסופי - -

ואז איך הוא יטופל?

יבוא תיקון לתקנות האלה. השר יוכל להביא את התיקון הזה לתקנות, כשנראה מה ההסדר הסופי, כי יש סיכוי רב שיהיו שינויים בהסדר הראשי בעקבות השיח שקיימנו עם משרד המשפטים בהקשר הזה. מעבר לשאלת התחולה מתי זה מתחיל לחול, כנראה שנדרשים תיקוני חקיקה נוספים בחקיקה הראשית – שוב פעם, לא התגבשה עמדה סופית של משרד המשפטים בעניין הזה, אבל משיחות מוקדמות כנראה שנדרשים, ולכן אנחנו מציעים להמתין עם זה. ברגע שהתיקונים והתקנות יותקנו, אפשר יהיה להביא את התיקון לתקנות באופן מידי.

מיה כהן פרידמן, קצינת ייעוץ וחקיקה מידע פלילי במשרד לביטחון פנים רוצה להתייחס לזה.

במשטרה, לא במשרד לביטחון פנים.

לעניין העברת מידע, אנחנו כבר היום מעבירים מידע לרשויות המקומיות, כלומר, כפי שאמר קודם לכן תומר רוזנר, אנחנו היום מעבירים גם מכוח סעיף 170 והתוספת הראשונה וסעיף 8 וסעיף 6, כלומר כבר היום לצרכים מסוימים של הרשויות המקומיות ניתן מידע פלילי באופן שוטף על ידינו. בנוסף, נמצאת כאן אתנו גם נציגת עיריית תל אביב, כאשר לה ולעיריית חיפה ישנן כספות וירטואליות. המשמעות היא שהם מקבלים גם את המידע באופן שוטף ובממשק לפי אותו סעיף 170 בנוסחו היום.

מה יש להם? כספות וירטואליות? מה זה?

כן, זאת מערכת מחשוב מיוחדת.

זה בעצם ממשק ממוחשב מאובטח להעברת מידע בין גופים. זה המינוח המחשובי בנושא הזה, כך שכבר היום ניתן פתרון כמעט מלא לרוב הדברים שהועלו עד עכשיו.

קודם לכן דובר במהלך הדיון הנושא של עבירות מין. אני רק מציינת, נושא איסור העסקת עברייני מין במוסדות מסוימים נפתר בנתיב אחר. אלה אישורי משטרה אחרים שניתנים למעסיקים, ולכן נושא עבירות המין מטופל בנתיב אחר, ולא בהכרח רק דרך המרשם הפלילי; הסטנדרטים וההעברה שלו לרשויות המקומיות במסגרת הזאת.

לעניין החוק העתידי, חוק המידע הפלילי, עמדתנו זהה לעמדה שהביע קודם לכן תומר, ולעמדת משרד המשפטים, עמדת משרד המשפטים ושלנו שאנחנו הולכים כתף אל כתף לגיבוש תקנות ולגיבוש הסדרים סופיים, ובאמת לא ניתן לייצר כאן מסלול מוגדר לפני שנסגר אותו הסדר.

לגבי עבירת המין, זה התחיל משם, ברור שיש לזה פתרונות, אבל זאת לא המשרה היחידה שיכולים להיות איתה בעיות. גלית דיברה על מעילה בכספים לגזבר וכל מיני דברים שאפשר להפליג איתם בדמיון.

אנחנו צריכים לזכור, שאנחנו עדיין מעבירים מידע מכוח סעיף 170 לעניין מינוי משרות בכירות ברשות מקומית ומשרת פקח, ואנחנו מעבירים – מכוח סעיף 8 לחוק המרשם על השתתפות במכרז, ועל סעיף 6 לגבי הסמכת פקח עירוני, כלומר היום החוק הקיים עדיין נותן הסדרים מסוימים, שמקנים את אותם פתרונות מבוקשים גם במסגרת הרחבה יותר.

אבל זה רק מתבקש, שבמשרות כאלה, במשרות הסטטוטוריות והפקחים, בוודאי שטוב וחשוב שהם יהיו במשרות אחרות.

אין ויכוח על זה.

בואו נמשיך.

אני עובר תיקון תקנה 3.

תקנה 3 עוסקת בפרסום המכרז והפרטים שיש לכלול בפרסום הזה.

בתקנה 3 לתקנות העיקריות –

פסקה (1) מחוקה.

זה כל מה שדיברנו עליו עכשיו.

זה חוזר על עצמו לכל אורך התקנות.

"(7) הודעה בדבר זכותו של מועמד עם מוגבלות לקבל התאמות הנדרשות לו מחמת מוגבלותו בהליכי הקבלה לעבודה.

(8) הודעה בדבר עדיפות שתינתן למועמד המשתייך לאוכלוסייה הזכאית לייצוג הולם שאינה מיוצגת כנדרש בקרב עובדי הרשות המקומית.

(9) פירוט בדבר הליכי המיון למשרה".

למה הכוונה לפירוט בדבר הליכי המיון למשרה?

איזה תהליכים יהיו, זאת אומרת: האם יהיה מבחן בכתב? האם תהיה רק ועדת בוחנים? כדי שאותו מועמד עם מוגבלות שרוצה התאמות יידע מה לבקש.

זה צריך להיות מפורט בהודעה?

כן, המועמד צריך לדעת מה צפוי בפניו.

אבל לפעמים תוך כדי ועדה, אתה יכול לראיין ולבחור את האדם הנכון, או לחלופין, ראיינת, אתה לא סגור על מי שניצב בפניך, אתה רוצה לשלוח אותו כהחלטת ועדה לבחינות בכתב, זה דבר שלא חשבת לעשות בהתחלה, אבל אתה החלטת לעשות את זה, אתה צריך להחליט מראש מה תעשה?

בוודאי, אני לא מכיר הליך כזה - -

יש הליכי מסודרים, לפי דעתי. הם צריכים להיות מסודרים.

מה אתה לא מכיר?

- - אני לא מכיר הליך כזה, שאחראי ועדת בוחנים שולח למבחנים בכתב, אני לא מכיר.

אני מודיע לך, שלא רק שזה קיים, זה דבר שהוא מקובל מאוד.

אוקי, בוא נשמע. אני לא מכיר.

אני לא מדבר מספר החוקים, אני מדבר מה שקורה בחיים.

סבבה, אבל אני חושב שההליך שאתה מתאר הוא הליך שהוא בעייתי, לדעתי לפחות.

לי נראה שלפרט את דרכי ותהליכי המיון זה דבר אלמנטרי ומתבקש, כלומר שאדם שניגש למשרה, יידע מה הם תהליכי המיון למשרה.

שיש מבחנים, מה הוא צריך לעבור.

מה עומד בפניו. אם אחרי זה ירצו עוד, יצטרכו ליידע אותו ולהגיד לו שהחליטו - - -

אגב, זה קיים בהודעות שמוציאה נציבות שירות המדינה?

כן, בהחלט.

כתוב שם בפירוט איך זה יהיה?

כן, לגבי כל דירוג של משרה.

אפשר לכתוב שקיימת אפשרות ש-?

אפשר לכתוב גם "ייתכנו מבחנים". הנוסח לא מונע את זה.

שזה לא מחייב את הוועדה. גברתי היושבת ראש, אני אגיד לך למה, כי אם הוועדה התרשמה מהמועמדים והחליטה לבחור ואמרה: זה בידה, אני לא צריכה עכשיו מבחנים בכתב, השתכנעתי שזה האדם המתאים, עכשיו בגלל שהיא פרסמה היא צריכה לשלוח אותו למבחנים?

התהליך הוא שהמבחנים הם קודמים לוועדת הבחינה.

כן, הם מגיעים אחרי שהם ביצעו את המבחנים.

אתה יודע כמה עולה לשלוח מועמדים לבחינה בכתב לכל מיני מכונים?

יש פה איזושהי תקנה ספציפית על זה תיכף, אז כדאי שנדבר על זה שם.

אני רוצה להחזיר את הדיון לתקנה 2, ברשותכם, סעיף 2(ב)(9) הוא אחד הפטורים שקיימים. היום הוא קובע, שמשרה שדרגתה המרבית אינה עולה על דרגה 7, תהיה פטורה ממכרז, ויש פה איזושהי בעיה היסטורית של רשויות גדולות, עיריית תל אביב מתמודדת איתה, ואנחנו מבקשים להרחיב את זה לרשויות גדולות מעל 250,000 תושבות ותושבים לדרגה 9. רק כדי לסבר את האוזן, אני יכולה להגיד שבעיריית תל אביב מתח הדרגות ומספר התקנים בתפקידים האלה הוא למעלה מ-1,800, כלומר: 1,800 משרות שדורשות מכרז.

דפני, את חייבת להיות בקשב. אני רוצה לראות למה את מתייחסת, אני לא מצאתי את זה עוד.

את לא תמצאי את זה, כי זה סעיף קיים. יש בתקנות הקיימות פטור ממכרז למשרות עד דרגה 7 בדירוג המנהלי. מה שמבקשת עוה"ד פרי שרון הוא להרחיב את הפטור הזה למשרות עד לדרגה 9 בדירוג המנהלי, והיא מנסה להסביר למה היא מבקשת את הרחבת הפטור.

אני אגיד שוב, שבעיריית תל אביב-יפו יש למעלה מ-250,000 תושבות ותושבים. בהתאמה יש מספר עובדים גדול מאוד; במתחי דרגות עד 8 ועד 9, יש למעלה מ-1,800 משרות, כלומר: כל אלה משרות שהיום על פי התקנות דורשות מכרז. זה המון, אנחנו מבקשים להפחית את הנטל בעיריות גדולות, כמו עיריית תל אביב-יפו, לאפשר את הפטור לא רק עד דרגה 7, אלא עד דרגה 9.

אני רוצה לומר גם שהמשרות האלה, רובן הן משרות – למשל יש לי כ-800 משרות של סייעות, היום קשה לגייס סייעות גם ככה, כך שהליכי המכרז הם בוודאי לא רלוונטיים לתפקידים האלה; שאר המשרות הן משרות של נציגי שירות, כשברשויות מקומיות קטנות באמת מתח הדרגות נמוך יותר. בעיריית תל אביב, בגלל שמתח הדרגות לנציגי שירות הוא גבוה יותר, התקנות הקיימות מחייבות אותנו לעשות מכרז גם לתפקידים האלה.

משרד הפנים בבקשה, מה אתם אומרים?

מכרז הוא לא נטל בעינינו, מכרז הוא חובה חוקית, שמהווה הליך שוויוני כדי לוודא שניתנת הזדמנות שווה לכלל המועמדים שמעוניינים לגשת למכרז ולהיבחר למשרה שהועמדה בפניהם, בטח היום בזמן קורונה ועומדים בפנינו מיליון מובטלים שמעוניינים לגשת למכרזים, וכמו שאת ציינת - - -

בואי נדייק, מיליון המובטלים רוצים לעבוד, הם לא רוצים לגשת למכרזים, הם רוצים עבודה.

כשכתבתם את התקנות האלה, זה היה על בסיס הקורונה?

לא, אבל הם רוצים שתעמוד בפניהם הזדמנות שווה.

יש פה חסר בעובדים כאלה, גם היום יש לי חסר בסייעות, אני לא מצליחה לגייס סייעות, אז גם להטיל חובת מכרז? במקרים כאלה זאת הכבדה מיותרת, לא בגלל פגיעה בשוויון חס וחלילה, אלא בגלל המנגנון המורכב.

אני מצטערת, אחת החולשות של הזום זה שאי-אפשר להיכנס לדברים אחד של השני, חולשות ויתרונות, אז אנחנו ננסה לקיים את הדיון הזה בצורה של תגובות אחד לשני, אבל בלי להיכנס לדברים אחד של השני.

את כאילו מתייחסת לכולם, אבל היא אומרת שעיריות גדולות שמעסיקות כמות מאוד מאוד גדולה של עובדים, צריך להתייחס אליהן אחרת מהבחינה הזאת ולשים את הדרגות מעט אחרת. אני רוצה להבין ממך, למה את לא חושבת שיש משהו בדברים שהיא אומרת?

קודם כל, עיריית תל אביב היא לא העירייה הכי גדולה מבחינת מספר המועסקים.

אנחנו יודעים שיש פה שלוש עיריות גדולות, שנכנסות תחת הקטגוריה הזאת, נכון? ירושלים, חיפה ותל אביב.

עיריית ירושלים היא המעסיק הכי גדול.

בסדר, אני מתארת לעצמי שדפני – ירושלים כנראה עוד לא התעוררו הבוקר, אבל – כנראה מייצגת גם אותם בהיבט הזה, אני משערת.

אנחנו לא בטוחים, לא קיבלנו הערות מעיריית ירושלים וחיפה בעניין הזה.

יש פה טענה עקרונית, בואי נתייחס לטענה העקרונית.

אבל אנחנו כן חושבים שצריכה להינתן הזדמנות שווה לכלל הפונים להתמודד במכרז בעניין הזה. בעניין מכוני המיון, אנחנו מוכנים לבחון את הצורך - - -

לא, זאת לא השאלה עכשיו, זאת שאלה אחרת.

לא לא - -

בעניין המכרזי, אנחנו לא מקבלים את הטענה הזאת.

מאה אחוז, עכשיו בואי נקיים שיח ולא נתבצר בעמדות, בסדר? אם אפשר, אם זאת בקשה לא מוגזמת מדי. יש פה טענה שההליך המכרזי הזה לעיריות גדולות במיוחד, שהן לא רבות בישראל, אבל יש שם הרבה מאוד עובדים, יכול להכביד על התהליך. למה לא לסייע לאותן עיריות, שזה יכול להכביד על התהליך, ולאפשר את מה שהן מציעות? אני מבין את עניין השוויון בפני כולם, אבל לא דין רעננה כדין תל אביב, ולא דין אופקים כדין תל אביב.

אני רוצה להתייחס. יש תמיד מתח במכרזים לאו דווקא בכוח אדם, מכרזים באופן כללי. מכרז זה דבר שהוא לא נוח לאף אחד – הוא לוקח זמן, הוא לוקח כסף, הוא לוקח משאבים, הוא מטריד, צריך להתכנס, מאחרים וכו', כפי ששמענו. אבל הערך החשוב במכרז זה ערך השוויון, שגובר על היעילות.

אנחנו מתנגדים למכרזים?

כמובן שזה מקשה על עיריית תל אביב, יכול להיות שזה מקשה גם על עיריית ירושלים וחיפה להתחיל לעשות מכרזים. אגב, המדינה עושה מכרזים גם במשרות נמוכות.

המדינה היא לא דוגמה.

למה לא?

למה? מכיוון שלוקח לעשות מכרז במדינה חודשים ארוכים, וזה לא המקום שבו היינו רוצים להיות.

לא, אגב אין סיבה.

אני מסכים אתך שאין סיבה, פשוט מיום הגשת מועמדות לתפקיד מסוים בשירות הציבורי במדינה ועד היום שבו מזמינים אותך לפגישה - - -

אני רוצה לתת עוד פעם את רשות הדיבור לדפני.

אני מבקשת להדגיש, היום יש פטור ממכרז לתפקידים עד דרגה 7. ברשות מקומית קטנה, המשמעות היא שסייעות למשל, או נציגי שירות למשל, פטורים ממכרז. אנחנו רוצים את אותו הפטור, לא יותר מזה. אנחנו לא מבקשים פטורים לתפקידים אחרים, שברשויות אחרות לא פטורים, אנחנו מבקשים להשוות את מצבנו למצבן של הרשויות המקומיות הקטנות. אם משרה ברשות מקומית קטנה, למשל של סייעת, מתח הדרגות שם הוא נמוך מ-7, אצלנו בעיריית תל אביב הוא גבוה מ-7 בגלל מספר העובדים הגדולים ובגלל מתחי הדרגות ששונים בין העיריות, הם שונים בהסכמת משרד הפנים, הרי כבר אתם משרד הפנים באתם ואמרתם: מתחי הדרגות אינם זהים, על אף שהתפקיד הוא זהה. ולכן אני לא מבקשת פטור מעבר למה שיש במקום אחר, אני מבקשת את אותו הפטור שיחול עלי בצורה רלוונטית. אם ברשויות מקומיות קטנות הדרגה המקסימלית היא 7, אצלי הדרגה המקסימלי הרלוונטית היא 9.

זאת נקודה חשובה. אם מדובר באותם תפקידים, אין סיבה שתהיה הבחנה בין הרשויות המקומיות, זאת אומרת: הפטור ממכרז צריך להיות לפי התפקיד, ולא לפי הדרגה שצמודה לתפקיד. אם באמת הטענה נכונה, שאותו תפקיד ברשות מקומית אחרת הוא במתח דרגות יותר גבוה, צריך לתת את הפטור למתח הדרגות היותר גבוה באותה רשות מקומיות.

אנחנו נבחן את זה ונחזור לוועדה בישיבה הבאה.

תודה רבה.

בסדר גמור, תודה. אפשר להמשיך.

אנחנו בתיקון תקנה 4.

תקנה 4 עוסקת במסמכים שהמועמד צריך להגיש, כשהוא מגיש את מועמדותו, איזה מסמכים ואיזה פרטים הוא צריך למסור כשהוא מגיש את מועמדותו.

בתקנה 4 לתקנות העיקריות במקום "יש להגיש לפי טופס ב' שבתוספת" יבוא: "תכלול את הפרטים הבאים:

(1) סוג המכרז, מספר המכרז, תואר המשרה ומקום העבודה – כפי שפורסם על ידי הרשות המקומית;

(2) שמו ושם משפחתו של המועמד;

(3) מספר תעודת הזהות של המועמד, ובהעדר תעודת זהות מספר הדרכון של המועמד;

(3) פירוט השכלה רלוונטית של המועמד, ותעודות ומסמכים המאמתים זאת;

(4) פירוט ניסיון תעסוקתי רלוונטי של המועמד ותעודות ומסמכים המאמתים זאת, ופירוט הניסיון הניהולי של המועמד, ככל שנדרש בתנאי המכרז;

(5) כתובת המגורים בישראל של המועמד ודרכי התקשרות נוספים, כגון כתובת דואר אלקטרוני ומספר טלפון;

(6) פירוט קרובי משפחה של המועמד העובדים ברשות המקומית או בתאגיד עירוני של הרשות המקומית, וכל מידע נוסף הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים; לעניין זה, "מידע נוסף הדרוש לשם בדיקת ניגוד עניינים" – מידע בדבר עיסוקיו, תפקידיו וענייניו האישיים של מי שעומד להתחיל לכהן או מכהן כבעל תפקיד ברשות המקומית, שלו או של קרובו, העלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, ובכלל זה זיקה פוליטית, כלכלית או אישית; לעניין סעיף זה "קרוב משפחה" - כהגדרתו בסייגים להעסקת קרובי משפחה החלים על הרשות המקומית;

(7) מועמד המבקש לקבל עדיפות בשל השתייכותו לקבוצת אוכלוסייה הזכאית לייצוג הולם מכח הדין ימסור גם מידע בדבר השתייכותו לאותה קבוצה;



אני עובר ל-(10):



(10) פירוט של כישורים נוספים הנדרשים במסגרת תנאי הסף או העדיפות למשרה, כגון ידיעת שפות ורישיונות מקצועיים;


(11) מידע בדבר הצורך של מועמד עם מוגבלות להתאמות בהליכי הקבלה לעבודה, ובכלל זה פירוט ההתאמות הנדרשות וצירוף מסמכים או חוות דעת מתאימה לעניין זה שיש בידי המועמד."

גלית, רצית להתייחס? אני גם רואה שנעמה רוט ממשרד המשפטים רצתה להעיר לתיקון תקנה 3. נעמה, בבקשה.

לגבי תיקון תקנה 3 בנוגע להודעה בדבר העדיפות שתינתן למועמד, אני מביאה את ההערה של רפרנט ייצוג הולם אצלנו, שלצערו לא הצליח להשתתף בדיון. הוא הציע שההודעה תכלול גם שהזכאות להעדפה תהיה כפופה לקיומם של כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים. זה דבר שבכל מקרה נדרש לפי הדין, אבל רק בגלל שלאחר מכן ועדת הבוחנים גם צריכה לקיים על זה דיון לפי התקנות, הוא הציע כבר לכלול בהודעה שהמועמד יידע את זה מראש. זאת הצעה, זה לא מחייב.

את מתכוונת לסעיף (9) לגבי ההודעה?

לגבי (8).

אפשר להוסיף את זה.

לגבי כתובת המגורים בישראל, לפעמים יש אנשים שעוד לא גרים בישראל, הם חוזרים משליחות אז לא בטוח שהמילה ישראל חייבת להיות נוכחת במקום הזה.

אבל יש כתובת דואר אלקטרוני, אז זה די מכסה את זה.

אני שואל אם זה משהו מחייב.

ודרכי התקשרות נוספים.

"ודרכי", לא "או דרכי".

אפשר לעשות את זה "או", בסדר?

כן, אין בעיה.

שנית, מה זאת זיקה פוליטית? איפה זה מוגדר?

יש לנו התייחסות, אנחנו דיברנו על זה, נכון?

אין הגדרה בחקיקה הישראלית למונח זיקה פוליטית, אישית או כלכלית.

בשירות המדינה יש.

לא.

יש קשר לשר.

זיקה פוליטית לשר, מה זאת זיקה פוליטית? השאלה שלך הייתה מה זאת זיקה פוליטית.

אז אני אגיד לך מה כתוב בשירות המדינה, ובגלל שזאת רשות מקומית, זה אחרת. בשירות המדינה זה אומר שאתה צריך לא להיות חבר בגוף הבוחר נגיד או במרכז המפלגה או בוועידה של השר או קרבה אחרת כזו או אחרת, או היכרות אישית.

אדוני מתייחס לחוק החברות הממשלתיות, שמתייחס למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות.

לא רק, גם לתפקידים אחרים.

ההגדרה שאתה מדבר על חברות במרכז המפלגה או זיקה פוליטית לשר מוגדרת שם בהחלט בצורה מאוד ברורה, כי שם יש אפשרות לפסול מועמד על כך שיש לו זיקה פוליטית לשר, והוא צריך להוכיח כישורים מיוחדים כדי להתקבל למשרה. לעומת זאת, במקומות אחרים שבהם נידונה זיקה פוליטית, אישית או כלכלית, מה שכן חסר כאן, אני מסכים עם אדוני, זאת זיקה פוליטית למי, כלומר לראש הרשות, לחברי המועצה, לא יודע, למי שתחליטו, זה בהחלט חסר כאן. אבל המונח כשלעצמו זיקה פוליטית, גם למיטב ידיעתי בשירות המדינה, גם כשמדובר במשרות שאינן דירקטורים בחברות ממשלתיות או משרות מקבילות להן, לא מוגדר בצורה ברורה וחד-משמעית מהסיבה שהזיקה הפוליטית כשלעצמה גם כאן לא פוסלת את המועמד ולא נדרשים ממנו כישורים מיוחדים כדי לקבל את המשרה, להבדיל מהנושא של דירקטורים בחברות ממשלתיות, שם נדרשים כישורים מיוחדים; בשירות המדינה אין דרישה כזאת, שפוסלת מועמדים שיש להם זיקה פוליטית ולא מצביעים על כישורים מיוחדים, ולכן הבחינה של זיקה פוליטית כזו נעשית במסגרת בחינת ניגוד העניינים של המועמד באופן כללי, וגם כאן ההצעה היא לאמץ את ההסדר שנהוג בשירות המדינה, ולא את ההסדר המחמיר יותר, שנהוג בדירקטורים בחברות ממשלתיות, שמאפשר פסילתו של מועמד שיש לו זיקה פוליטית, אם הוא לא מצביע על כישורים מיוחדים.

אני מסכים שמה שחסר כאן, אם יורשה לי, זאת השאלה זיקה פוליטית, אישית או כלכלית, למי? האם אנחנו מדברים רק על זיקה לראש הרשות או אנחנו מדברים על זיקה לחברי המועצה, זיקה לעובדי הרשות? צריך להתייחס לשאלה, איזו זיקה פוליטית, אישית או כלכלית אנחנו בודקים, אבל להגדיר ספציפית את הזיקה הכלכלית? כפי שאנחנו לא מגדירים מה הוא חשש לניגוד עניינים, אנחנו אומרים שיש לנו אמות מידה לקבוע מתי קיים חשש לניגוד עניינים בין אדם לאדם אחר, ואנחנו לא מגדירים ספציפית מה הם הנסיבות, כי זה מגוון רחב מאוד מאוד של נסיבות.

זיקה פוליטית יכולה להתבטא בהרבה מאוד מובנים. הם יכולים להיות חברים באותה מפלגה, יכול להיות שהוא התנדב בקמפיין של ראש הרשות והוא לא חבר המפלגה, אבל הוא היה מנהל המטה שלו למשל, והוא עדיין לא חבר המפלגה.

מי שהיה מנהל המטה, זה נראה לי ברור. מפלגות? גם אתה יודע שאין כמעט מפלגות, במקרה הטוב יש רשימות מועמדים שמקימים לקראת בחירות והן מתפרקות אחרי, ברשויות מקומיות בלבד.
אבל המעורבות של תושבים בבחירות מקומיות למשל היא גבוהה. קח למשל אדם שבתקופת הבחירות תלה שלט בביתו שתומך ברשימה כזו או אחרת, במועמד כזה או אחר, ואולי אפילו רחמנא לצלן של ראש הרשות שנבחר, האם זאת זיקה פוליטית?

לא.

אני לא יודע.

לא.

אני לא יודע.

אתה לא יכול להיכנס גם לבחירה של אדם.

הוא תלה שלט בביתו.

אנשים תולים שלטים, כי הם מתכוונים לתמוך במפלגה מסוימת, אין להם זיקה פוליטית.

עכשיו יבואו אנשים שהם לא מהוועדה, הרי אנחנו יודעים שברגע שהדבר הזה יוצא מהוועדה, יש לזה פרשנות אחרת לגמרי, יש פרשנויות שאחרים מפרשים, לא מה שאנחנו התכוונו לפרש, והם יגידו: אדם שתלה שלט של המועמד שעכשיו הוא ראש העיר ומבחינת ראש העיר זה היה מאוד מאוד משמעותי, ראש העיר רוצה עכשיו שהאדם הזה יתקבל לעבודה ומישהו במקרה גם צילם את השלט, והוא נבחר לתפקיד, והנה יש לו זיקה פוליטית כי הוא תמך בו בבחירות והוא פעל עבורו. תליית שלט זה statement משמעותי.

אני מבינה את ההסתייגות שלך ואת החשש לך, אבל אני מנסה לתרגם את זה.

כשאני הייתי בוועדת תכנון ובנייה וביקשו ממני לחתום על ניגוד עניינים, אני הייתי צריך לחתום שאני לא דן בשום בקשה של אף אדם שתרם, שהיה פעיל. אני לא יודע בבחירות שלי מי היו כל הפעילים, ולא יכולתי אפילו להעלות על דעתי שאני אדון באדם שתלה שלט שלי בבית שלו, וגם תרמו לי הרבה מאוד אנשים, היו תרומות של 5,000 שקלים שזה המקסימום, והיו גם תרומות של 100 שקלים והיו לי מאות אנשים שתרמו. אני יכול לזכור כל אדם שתרם לי ב-100 שקל לקמפיין בחירות שלי ועכשיו אני לא אוכל לדון במרפסת של הבית שלו? אני מדבר מתוך ניסיון.

מה אתה מציע?

אני שואל שאלה, מה זאת זיקה פוליטית, כי לא רוצים להגדיר את זה, ואז בדלת האחורית יגידו: הוא תרם 100 שקל או תלה שלט והוא לא יכול להתקבל לעבודה.

חבר הכנסת גינזבורג, אנחנו לא מכירים, נעים מאוד. אני גדלתי בבית מאוד פוליטי, אבא שלי היה ראש עיר הרבה מאוד שנים ו-30 שנה בתוך המערכת הציבורית.

אנחנו כן מכירים, ישבנו בפגישה לדעתי.

היא בלובי 99.

נכון, אני חוויתי דרכו את כל הנושא של הרשויות המקומיות וגם קמפיינים מסוימים. אני יודעת על מה אתה מדבר, ואני חושבת – גם בגלל שלקראת הדיון הזה התייעצתי אתו כדי להיות מאוד מאוזנת בהמלצות של הלובי לעניין של הזיקה הפוליטית – שאני מסכימה אתך שצריכה להיות הגדרה לעניין של הזיקה הפוליטית, לא רק הפוליטית אגב, גם כלכלית ואישית, צריכה להיות הגדרה. הדוגמה שנתת של תליית שלט היא זניחה, לא מדברים על הדוגמאות האלה. אני חושבת שמה שצריך להיות כאן, כמו שנתת את הדוגמה לגבי ועדת בניין ערים, לגבי ניגוד עניינים, ברגע שאתה חתמת על הטופס הזה, זה עבר ליועץ המשפטי. למעשה, היועץ המשפטי בדק את ההצהרה ולא היה מי שיאכוף את ההצהרה – אם במידה ויש ניגודי עניינים – זו בעיה אחרת. הציבור באותה רשות מקומית רוצה שקיפות, שיצהירו. אם יש מועמד שניגש ויש לו זיקה פוליטית, אישית או כלכלית, לראש העיר או לסגן שלו - -

מה היא?

אם הוא עבד למשל במטה וקיבל שכר, אם היה בשדרה הראשונה - - -

ואם הוא התנדב? רוב האנשים במטה לא עובדים, במטה הבחירות שלי עבדו חמישה אנשים קבועים ועוד כמה טלפנים, אבל המון התנדבו, יש להם זיקה פוליטית או אין להם זיקה פוליטית? חילקו פליירים, עמדו ביום הבחירות ושכנעו אנשים בפתח בית הספר להצביע למאן דהו.

אני מדברת על תפקידים מדרגה מסוימת.

מה זאת אומרת? אנשים בדרגה מסוימת, גם בכירים, מבוגרים ואחרים, פעילים. אני לא רואה בפעילות פוליטית משהו מגונה.

מנהל אגף שפ"ע.

גם מנהל אגף שיקום פני העיר. אני לא רואה בפעילות פוליטית, שהיא פעילות סופר חברתית, ובמעורבות בקהילה, בטח ברשות המקומית, איזה מן אות קין שצריך לשים על מצחו של אדם שהוא מעורב. זו עמדתי, אני יודע מה עמדתו של משרד הפנים ואני יודע מה עמדתם של היועצים המשפטיים.

לא כולם.

נכון, לא כולם.

אבל חבר הכנסת גינזבורג, אם מנהל אגף שפ"ע ניגש למשרה ויש לו זיקה פוליטית, עבד או התנדב – עזוב, התנדב במטה, והוא מצהיר על זה, זה עובר לבדיקה של היועץ המשפטי, אני חושבת שראוי היה להכניס כאן תיקון לאמץ את הפטנט שהמדינה פיתחה בעניין של סעיף 18ג לחוק החברות הממשלתיות - -

זה לא נחוץ.

- - הכישורים המיוחדים זה סעיף שנותן כאן איזשהו איזון, ואני אני באמת ממליצה - - -

את שמה אות קין על כל אדם שמגלה מעורבות.

חלילה, אני מזכירה לך את אבא שלי.

בדבר הזה אתם הופכים את כולם לחשודים. אתם יודעים מה קרה? כל הפטנטים האלה שהתחילו בשירות המדינה, גרמו לאנשים לא להיות חברי מפלגות, לא להיות מעורבים במישור הפוליטי, לא להיות שותפים במשחק הכול כך חשוב בדמוקרטיה - -

אני לא מסכימה.

- - אני אומר לך, לא להיות שותפים במשחק הכול כך חשוב בדמוקרטיה. אנשים מפחדים בגלל מקור פרנסה. הם מפחדים, כי במקום ציבורי ישר ישימו עליהם אות קין, הוא התנדב בבחירות? בגלל זה הוא קיבל תפקיד – לא כי הוא מוכשר, לא כי הוא עומד בתנאים, לא כי הוא עשה דברים דומים בעבר, אלא כי הוא מקורב, כי הוא מושחת, כי הוא קרוב לפוליטיקה. זה מה שאתם עושים.

אני כל הזמן אומרת, שאני לא מכלילה את כל ראשי הערים ואת כל נבחרי הציבור ואת כל מי שמתמודד.

זה מה שאתם עושים.

לא, אני לא, אתה אומר לי: את אומרת שגם אבא שלך היה חלק מהשיטה. אני לא באה משם, אני מנסה לתת לך זווית אחרת, כי דוח מבקר המדינה ב-2016 הצביע על ליקויים חמורים בנשר, באשקלון. הוא הצביע על ליקויים מאוד מאוד חמורים, שבסוף בסוף האיכות של מי שנבחר לתפקידים מסוימים, השפיעה על כל התושבים באותו אזור. אני קראתי את הדוח הזה בצורה מאוד מאוד מאוד יסודית והתייעצתי על זה, גם עם מאות חברי מועצה בארץ, וגם כמובן עם אבא שלי שיש לו ניסיון של 30 שנה. ניסיתי למצוא איזשהו כיוון לאיזון בסעיף הזה. אני מסכימה שצריך להגדיר זיקה פוליטית, אישית וכלכלית.

מה ההצעה?

בדיוק, אני מנסה להבין, אתם רוצים להגדיר זיקה פוליטית?

גם להגדיר, צריך לעשות מחשבה על זה. גברתי היושבת ראש, אני מוכנה לנסח הצעה לדיון הבא.

אז בבקשה, את יכולה לנסח הצעה לדיון הבא בבקשה - -

- - מה היא זיקה פוליטית, אישית או כלכלית.

אני חושב שבעצם המילה "זיקה" יש מנעד כל כך רחב של אפשרויות, מאחד שתורם 100 שקל ועד הפעיל המרכזי במטה הבחירות. לעולם לא נצליח לכסות את כל המקרים, ואז ההפך, אנחנו נמצא מחסרים, מכיוון שיגיד אדם: אני לא תרמתי 200 שקל, אני תרמתי רק 150 שקל, אז אני לא פה, אבל אמון הציבור והצורך בשקיפות מחייבים קודם כל להגיד. אף אחד לא אומר שזה לא בסדר, אף אחד לא אומר שאתה אות קין, אף אחד לא אומר כלום, רק להגיד ושהכול יהיה גלוי לצורך בדיקה. מתוך ניסיוננו, אנחנו יודעים, שכאשר האדם כותב בשאלון, זו רק תחילתה של בדיקה, ואז בודקים בדיוק ושואלים אותו איפה ומה עשה, והיועץ המשפטי והרשות המקומית שאנחנו כל כך רוצים לתת להם את שיקול הדעת, יודעים לבדוק ולראות מה בסוף תהיה זיקה פוליטית פוסלת, ומה בסוף תהיה זיקה פוליטית מאפשרת את ההתמודדות. לכן אולי צריך לכתוב זיקה פוליטית למי, אבל להתחיל לפרוט לפרוטות מה זאת זיקה פוליטית, כלכלית או אישית? לא נצא מזה, ונצא מחסרים את הכוונה.

עינב פרץ, את רוצה להתייחס לסוגיה הזו?

אני רוצה להתייחס דווקא לסוגיה הזאת של הזיקה הפוליטית, אני חושבת שכן צריך להגדיר מה היא. אל תשאירו את זה לשומרי הסף לשבת בוועדות ולהחליט. קודם כל אנחנו לא יודעים, אז טוב שיש דרישה שידווחו, אם זה תרומות וכו', והיום בעידן הפייסבוק, בעידן הרשות החברתיות, מה הם הגבולות שאנחנו צריכים להציב בין חופש הביטוי וחופש הבחירה לבין חופש העיסוק – את העניין הזה צריך להגדיר, אנחנו באמת מבקשים מתוך הפרקטיקה אל תשאירו את זה פתוח. אנחנו אלה שיושבים בתוך הוועדות, אנחנו אלה שצריכים להחליט בסופו של דבר, ובסוף גם מאשימים מבקרים או יועצים משפטיים, שיש מינויים פוליטיים ואנחנו לא יודעים. אז אני חושבת שכן חייבים להגדיר הגדרה, אולי לא ספציפית, אבל איזה שהם גבולות גזרה לעניין של זיקה פוליטית, האם תרומה כן נחשבת, האם עבודה במטה כן נחשבת, ולהסתמך על אותם הצהרות של המועמדים, אבל שלנו יהיו הכלים לבחון את זה. תודה.

אוקי, אם את רוצה להציע הצעה, את מוזמנת. הוועדה לא תסיים היום לדון, המליאה תיכף מתחילה אז אני תיכף אסיים את הדיון הזה.

אם את רוצה להציע הצעה, אנחנו נשמח, כמו גם מלובי 99.

אנחנו נשב עם משרד הפנים ואנחנו נחשוב יחד על הצעה רלוונטית.

גברתי, רק צריך לזכור שאין כאן התייחסות גם למי אוכף את זה ומי בודק את הזיקה הפוליטית.

אנחנו רק בסעיף של ההצהרה.

הוא רק מצהיר כרגע, בהמשך זה יגיע.

גלעד, ננסה להספיק כמה שיותר. אנחנו בסעיף 5.

אני אקרא את סעיף 5 ו-6:

תיקון תקנה 5
8.
בתקנה 5 לתקנות העיקריות –



(1) האמור בה יסומן (א) ובמקום "משבעה ימים" יבוא "מארבעה עשר ימים";



(2) בסופה יבוא:




"(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל הכללי של הרשות להורות בכתב, במקרים דחופים, על קיצור תקופת הגשת הבקשות לשבעה ימים, ובלבד שהפרסום בעיתונים כאמור בתקנה 6(א)(2) הנוגע לאותו מכרז, יכלול גם את האמור בתקנה 3(4)."

תיקון תקנה 6
9.
בתקנה 6 לתקנות העיקריות –



(1) בתקנת משנה (א) –




(1) בפסקה (2), בסופה יבוא "בפרסום בעיתונים הרשות המקומית לא תידרש לפרט פרטים כאמור בתקנה 3(4), אולם תידרש לפרסם את כתובת אתר האינטרנט של הרשות המקומית שבו יפורסם הנוסח המלא של המכרז לפי תקנה 3;"




(2) בסופה יבוא:





"(3) באתר האינטרנט של הרשות המקומית.";



(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:




"(א1) פרסמה הרשות המקומית הודעה כאמור בתקנת משנה (א)(3), תעביר העתק מקוון של ההודעה למשרד הפנים, והמינהל לשלטון מקומי יפרסם את ההודעה גם באתר האינטרנט של המשרד; לעניין זה, יראו הפניה באתר האינטרנט של משרד הפנים להודעה כפי שפורסמה באתר האינטרנט כאמור בתקנת משנה (א)(3) כפרסום באתר האינטרנט של משרד הפנים לפי תקנת משנה זו."

תקנה 5 עוסקת במועד המינימלי שקוצבים למועמדים להגיש את הצעותיהם במכרז. היום המצב הוא של שבעה ימים, מבקשים להאריך את זה ככלל ל-14 יום עם אפשרות לקצר.

החלק השני של תקנה 6 עוסק בפרסום הפומבי של המכרז. הוא קובע שיהיה פרסום באתר האינטרנט של הרשות המקומית, והצעה חשובה מאוד מאוד היא לעשות פרסום מרכזי באתר של משרד הפנים, כך שתהיה לציבור אפשרות לראות את כל המשרות שמוצעות בכל הרשויות המקומיות.

אבל שזה לא יהיה תנאי.

לא, זה לא תנאי.

אני רק אומר, שתהיה חובה להעביר במשרד הפנים, אבל שהחובה תהיה מוטלת על משרד הפנים, ושלא יהיה מצב שבגלל שמשרד הפנים מסיבה כלשהי לא פרסם את המודעה, זה יתקע את הרשות המקומית.

נכון, אני מסכים.

החובה תהיה של הרשות המקומית להראות שהיא העבירה.

אז מה השינוי שאתם מציעים פה בניסוח?

יש גישה ישירה לרשויות למערכת.

אני רק אומר.

וכבר 150 רשויות משתמשות בה.

" פרסמה הרשות המקומית הודעה כאמור בתקנת משנה", "תעביר העתק מקוון של ההודעה למשרד הפנים, והמינהל לשלטון מקומי יפרסם את ההודעה גם באתר האינטרנט של המשרד".

איך אני מבהיר שאי-פרסום במשרד הפנים פוסל את המכרז או דוחה את המועדים - - -

לא, למה שזה יפסול את המכרז?

זה לא עולה מזה.

כי מישהו יכול לטעון לפי הסעיף הזה, שאם זה לא פורסם באתר משרד הפנים – כי כתוב פה שמשרד הפנים יפרסם וכו', ואם זה לא פורסם, כאילו הוא לא מילא את כל חובת הפרסום. זאת טענה שיכולה להישמע.

לא, הרשות המקומית מחויבת לפרסם באתר האינטרנט שלה. כלי עזר נוסף זה באתר של משרד הפנים.

זה לא כלי עזר נוסף.

אפשר להוסיף כאן, שאי פרסום לא יהווה פגם.

אבל אנחנו כן מעוניינים שהפרסום יהיה באתר.

אי פרסום לא יהווה פגם.

באתר של משרד הפנים, לא באתר של הרשות המקומית – זאת תהיה חובה.

אנחנו רוצים שהרשויות יפרסמו, זאת המטרה.

גם אני רוצה, אבל אם הייתה תקלה במשרד הפנים?

ואם הייתה תקלה ברשות המקומית.

אז זה יהיה פגם.

אבל הרשויות מפרסמות ישירות.

הם אחראים על מה שהם אחראים. הם אחראים לאתר שלהם. אם נפל פגם באתר שלהם, הם אחראים על זה, אבל אם נעשה פגם באתר משרד הפנים, שהם לא אחראים עליו, אני לא רוצה שייפול עליהם פגם.

אם היה פגם באתר משרד הפנים, אבל אם הרשות לא פרסמה?

אני לא דיברתי על "לא פרסמה", חובה לפרסם, זה כתוב פה ברישה.

בדיוק, חובה. אם הרשות לא פרסמה, נפל פגם, אבל אם משרד הפנים כשל בתקשורת, זה לא ייחשב כפגם שנפל, לא יהיה פגם במכרז.

זה לא יהיה פגם במכרז, אם משרד הפנים לא פרסם.

יש חובה להעביר. אם העירייה לא העבירה, נפל פגם. אבל אם משרד הפנים לא פרסם או שזה לא פורסם באתר שלכם, לא נפל פגם.

נוסיף את זה.

תיקון תקנה 7
10.
בתקנה 7 לתקנות העיקריות המילים "או בשירות המדינה" – יימחקו, ובסופה יבוא "על פי אוגדן תיאורי תפקידים למשרות ברשויות המקומיות כפי שמפרסם משרד הפנים מעת לעת".

אפשר להוסיף "באתר האינטרנט".

אנחנו צריכים לסיים, כי המליאה תיכף מתחילה. התקדמנו קצת פחות ממה שקיוויתי, עוד לא הגענו לסעיפים היותר כבדים.

לליבה.

אנחנו ננסה למצוא זמן להמשיך בקרוב. אני מזכירה שמצד אחד יש את הנושא של העיריות הגדולות.

אנחנו רוצים לקבל ממשרד הפנים תשובה על המשרות הנמוכות ברשויות הגדולות, ומהרשויות הגדולות, אנחנו נבקש מעיריית תל אביב מידע לגבי מספר המכרזים הפומביים בשנים האחרונות לגבי המשרות הגבוהות מעל 12.

וסוגיית הניסוח של הזיקה הפוליטית, אם רוצים להכניס את זה.

וגם לקבל נתונים לגבי האנשים עם המוגבלויות.

נכון, הייתה הסוגיה של אחוז ההעסקה של אנשים עם מוגבלויות ברשויות המקומיות.

ושל כלל הייצוג ההולם, לאו דווקא אנשים עם מוגבלות, אלא כל הקבוצות.

תומר, את שאר הקבוצות אין לנו, יש לנו רק את המוגבלויות והאתיופים.

מה זאת אומרת, אין לכם בני מיעוטים?

לדעתי לא.

אז תבדקו, מה שיש תתנו, אם אין אז אין.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:56.