פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
18
01/11/2020
מושב שני
פרוטוקול מס'5
מישיבת החוץ והביטחון
ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל
יום ראשון, י"ד בחשון התשפ"א (01 בנובמבר 2020), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 01/11/2020
הוקרה ותגמול לחיילים משוחררים
פרוטוקול
סדר היום
הוקרה ותגמול לחיילים משוחררים
מוזמנים
¶
אלוף מוטי אלמוז - ראש אכ"א, צה"ל
תא"ל אמיר ודמני - רח"ט תומכ"א, צ"הל
סא"ל קרן וייס - רע"ן פרט ותרומות, צה"ל
לימור לוי - ראש היחידה לסיוע נוסף והכשרה מקצועית, משרד הביטחון
עו"ד טל שטראוס - היועצת המשפטית, אגף חיילים משוחררים, משרד הביטחון
מוזמנים באמצעים מקוונים
¶
ענבל פז-פיטל
– ראש אגף ומנהלת הקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון,
שפרה שחר
– מנכ"לית בית חם לכל חייל
היו"ר אורנה ברביבאי
¶
תודה לראש אכ"א שהגיע לוועדה. הדיון הזה לא עומד בני עצמו. הוא שייך לתפיסה הרבה יותר רחבה. הדיון הקודם שהיה כאן על אורך השירות ומי הולך ללחימה ומה אחוז הנשר הנפשי של מועמדים לשירות ביטחון שבוחרים לא להתגייס והתרבות שהולכת ותופס אחיזה לקבל פטור על רק נפשי, מציבה סימן שאלה לגבי מודל צבא העם, לגבי מי מתגייס, לגבי שוויון. ובסופו של דבר, לגבי אלה שהתגייסו, כיצד המערכת מתגמלת אותם.
כשאני מדברת על מערכת, זה לא רק צבא. זה בעיקר לא צבא. כי בצבא הם עושים את השירות המקסימלי מבחינתם בנכונות לחרף את נפשם ולהתגייס ולעשות שירות קרבי מסכן חיים, וכאשר הם משתחררים, במונחים של יחסי צבא-חברה, יש פה פער באופן שהחברה מוקירה ומתגמלת את מי שמשתחרר אחרי שירות מסכן חיים, שירות מאוד משמעותי.
במובן הזה, הדיון הזה מוצג על-ידי הצבא ועל-ידי מערכת הביטחון, אבל הוא מדבר על החברה בכלל. אני מניחה שחלק מההמלצות שלכם יכוונו או יציגו את המשמעות של מה זה להיות חייל משוחרר בואכה 2021 – חייל או חיילת משוחררת – ומה עוד צריך לעשות כדי שערך השירות ואתוס הלחימה והנכונות להקרבה, לצד המגמות שראינו והוצגו על-ידי רח"ט תכנון כוח אדם, לצד המגמות הברורות מאוד, איך אנחנו יוצרים שינוי מגמה בתוך הצבא והחוצה מול החברה בישראל כדי להעלות על נס את ערך השירות הצבאי בממשק של יחסי צבא-חברה.
אם היינו עושים את זה מסודר, היה פה דיון על צבא העם בכללותו, על מי מתגייס, מי לא מתגייס, מה המשמעות של האבחנה בין מי שעושה שירות למבין מי שלא, מה הדיפרנציאליות בין סוגי השירות השונים.
אנחנו שומעים ששר הביטחון עסוק בלגבש מודל מערכתי של מי שמתגייס ומי שלא מתגייס ומה היו האלטרנטיבות. לצערי – אני לא אומרת לך את זה כאחראי על משרד הביטחון, אני אומרת לך את זה כדי שתדע, כי בסוף ההקשר הוא כולל – לא הצלחנו לקבל תשובה לנושא אורך הישורת ממשרד הביטחון. האמירה של החשש והדאגה מפגיעה ביכולת צה"ל לעמוד במשימותיו הוצגה על-ידי צה"ל בצורה ברורה מאוד במובן הזה של הרצון לחזור ל-32 חודשי שירות.
אני קושרת את זה כי בסוף הכול קשור בכול. כשבסוף יש אחוז גדול מאוד של לא מתגייסים והחלק שנושא – אני לא רוצה להגיד נטל כי בעיניי עדיין הזכות לשרת היא זוכות יותר מאשר נטל, אבל הוא מחויב בשירות ואנחנו רואים אוכלוסייה גדולה שלא מתגייסת, יש משמעות בקרב אלה שמתגייסים איך אנחנו כחברה מתייחסים אליהם.
לכן אני מסתכלת על המכלול. הבעתי השגה גדולה מאוד בפני שר הביטחון. קראתי מכאן לזה שאני חושבת שזה פשוט לא ייתכן שלא תאמר אמירה. הוא רוצה להגיד שאני לא מקבלת את עמדת הצבא? שר הביטחון יגיד מה שהוא רוצה, הוא מכיר בצרכים הביטחוניים יותר מכולנו, אבל לא יכול להיות שזה יישאר באוויר ולקשור את זה באיזה מודל שיש בכוונתו להביא.
אמרתי שאני חוששת מאוד ששיקולים פוליטיים משפיעים על עיכוב בתהליך קבלת ההחלטות. זה לא עניין לצבא. אנחנו כחברים בוועדת החוץ והביטחון נמשיך להרים את הדגל הזה משום שאנחנו חושבים שצריך לתת מענה לצרכים של הצבא כפי שהוצגו על-ידכם.
נתחיל, בבקשה, איתך ראש אגף כוח אדם, האלוף מוטי אלמוז. אני מכריזה לפרוטוקול שהדיון פתוח.
מוטי אלמוז
¶
כל מה שנציג קורה היום בצבא. כולנו מכירים את כל מה שצה"ל עושה במה שאנחנו קוראים לו "שער הכניסה", כל הפעולות לעידוד הגיוס, כל הרצון שלנו לשלוח אנשים למסלולים הקרביים, למסלולים הטכנולוגים. המשימה העיקרית והגדולה לא כאן, היא יותר במישור החקיקה. הגיעה העת שבעשור השמיני של מדינת ישראל, החלק של שער היציאה יעוגן בחוק לאורך שנים: אדם שהחליט בגיל 16.5 לשרת ביחידה קרבית, שהמדינה תזכור לו את זה כל חייו.
אני לא עוסק בחוקים. גם אין לנו איזושהי הצעה כתובה במילים של חקיקה. יש לנו המון רעיונות שאפשר בזמן קצר מאוד להעביר אותם לפסים פרקטיים אחרי שכל הגופים יאשרו אותם. הרעיון אומר שכשם שהיינו כאן לפני שבועיים ועסקנו ביום המילואים והעובדה שהבית הזה מבקש מאיתנו דין וחשבון אחת לשנה על מה שעשינו בשנה האחרונה למען המילואים, אותו רעיון לכל מי ששירת ביחידה קרבית.
דרך זה נוכל להבטיח שמי שמשרת ביחידה קרבית לא ירגיש שמשהו אחר קורה מאחורי גבו – מסלולים קלים יותר או פחות הוגנים. הדבר השני הוא סוג של צדק. התחום הזה אצלנו הוא בעיקר ברעיונות ואפשר לגבש אותו. עכשיו נציג את כל מה שאנחנו עושים נכון להיום בכל מה שקשור בשער היציאה.
אמיר ודמני
¶
כפי שפתחה יושבת-ראש הוועדה וגם ראש אכ"א, יש קשר עמוק בין הדיון הקודם לדיון הנוכחי. לצורך העניין, אני חושב שאנחנו שגינו בהבנה של הקשר הזה. אני חושב שהיום אנחנו מבינים את זה הרבה יותר. אם אנחנו רוצים – ואנחנו רוצים – לחזק את השירות בצה"ל, בדגש על השירות המשמעותי והשירות הקרבי, חייבים לנקוט פעולות הרבה יותר משמעותיות ברמת המדינה על מנת לטייב או לחזק או להעצים או להעלות על נס את כל אותם שעושים שירות משמעותי.
אנחנו חושבים שהדרך הנכונה, מעבר לכל הפעולות שננקטות שיפורטו, זה גם היבט החקיקה. זה דבר ראשון שחשוב להגיד.
הדבר השני הוא שצריך להסתכל על ההצגה שלנו ושל אגף חיילים משוחררים במשרד הביטחון כמכלול ולכן יש דברים שאנחנו לא ניגע בהם אבל משרד הביטחון יגע. צריך להסתכל על זה בסוף כעל מקשה אחת.
המטרה של צה"ל היא להכין את הפרט לשחרור ולהשתלבות בחיים אזרחיים, כמובן באמצעות משרד הביטחון, ולהנגיש מידע וכלים למיצוי זכויות בדגש על הבלטת המענה למערך הלוחם. אנחנו רואים את זה כחלק מאחריות של צה"ל כלפי המשרתים שלו.
יש 4 תחומים שאנחנו מדברים עליהם. אחד, הנושא של מתן המידע. בסוגיית מתן המידע אנחנו לא עושים עבודה מספיק טובה. אנחנו עושים את כל המאמצים עכשיו כדי לשפר את זה בדגש על היתרונות שמאפשרת לנו הקדמה הטכנולוגית.
אנחנו עושים את זה דרך הבנת הצרכים, אם זה בסדקים או בשיח מפקדים, באמצעות סדנאות הכנה לאזרחות שמתקיימות ובאמצעות כנסי משתחררים. צריך להגיד שבשני הכנסים האחרונים היינו צריכים לשנות את התפיסה שלנו לגבי איך מבצעים כנס משתחררים. בגלל המצב הבריאותי, הקורונה, אנחנו לא יכולים לעשות כנס משתחררים בתכונת הרגילה, אבל בשיתוף משרד הביטחון עשינו במחזור הנוכחי וגם במחזור הקודם, ממש עד רמת היחידות עצמן. מן הסתם זו לא אותה רמה שיינו יכולים לעשות בכנס מרכזי.
הדבר הראשון זה מתן המידע. שם אני נותן לעצמנו ציון לא טוב מספיק. אנחנו עושים מאמצים כרגע לשפר את זה. הדבר השני הוא תחום שנכנסנו אליו בצורה חזקה מאוד בשנה וחצי-שנתיים האחרונות, מה שאנחנו קוראים לו "סיכום פרק השירות". זה יושב תחת מסע שנקרא "בחזרה לעתיד" שעובר אותו כל לוחם בצבא.
בשלב הזה עדיין לא הגענו לכולם. בנינו תוכנית הדרגתית. השנה כבר עבורו אותה כל חטיבות החי"ר וככר התחלנו לעשות את זה בחטיבות שריון. הכוונה היא להגיע כבר השנה למספרים גבוהים מאוד ובשנה הבאה להגיע לכל לוחמי החוד בצה"ל.
אמיר ודמני
¶
יש לכם את הסדרה הזאת בחומר. זאת סדרה בת 5 ימים בה מתבצע סיכום מנטלי של פרק השירות פלוס רכיבים של הכנה לאזרחות. בעת הצורך יש שם גם מעורבות של גורמי בר"נ שמפנים לטיפול המשך.
אמיר ודמני
¶
נכון. אני מיד אגע בזה ביתר פירוט, אבל יש פה ממש משובים ושיח שהתבצע עם חיילים שעברו את זה. כפי שאמרתי, אנחנו מדברים על הרבה חיילים שעברו את זה. מדגישים את החשיבות וההבנה שלהם לפני המסע ואחרי המסע לגבי שאלות ספציפיות. אני אגע בזה. כרגע אני מסדר את העיסוק שלנו בתחומים שונים. קודם כל זה היה מתן מידע; השני היה סיכום פרק השירות.
הדבר השלישי זה נושא הכשרה, השכלה והשמה. פה יש מספר דברים מאוד משמעותיים, אחד זה סוגיות השלמת ההשכלה. צריך להגיד שבסוגיה הזאת אנחנו בעיצומה של עבודת מטה שהוצגה פה בכנסת בהיבטים של החוזרים בשאלה. הצגנו שאנחנו הולכים להכפיל בשנה הבאה ואחר להעלות עוד בשנה הנוספת, את המענה שאנחנו נותנים לסוגיות של השלמת השכלה. היום אנחנו לא נותנים מענה למספיק חיילים. אנחנו הולכים להכפיל את המענה.
הדבר השני הוא תוכנית "ממדים ללימודים" – עוד מעט ירחיבו על זה גם משרד הביטחון וגן קרן שיושבת איתי – אתם מכירים את התוכנית. הדבר השלישי הוא "מקצוע לחיים". יש לנו היום מינהלת שעוסקת בחיבור בין חיילים לבין מעסיקים, גם בהיבטים של עבודה שחלק מהמסלולים הם גם תוך כדי השירות עבור השחרור וגם בשחרור. יש כבר אלפי חיילים שמשתלבים בתוכנית הזאת. ויש את "לוחמים להייטק" שזה כבר כולל כמה מאות חיילים. בשנה הקרובה זה יעלה עוד.
אנחנו מדברים על חיילים שאנחנו מכוונים אותם גם להכשרה להייטק ואחרי זה לעבודה, וגם למסלולים שבנינו יחד עם אגף התקשוב ואגף המודיעין, שמכשירים אותם לקראת השחרור שלהם גם על חשבון שירות וגם בשס"נ.
הרעיון פה הוא של הרבה מאוד תחומים שהמטרה היא להרחיב את סוגיית ההכשרה וההשכלה וההשמה. יש לנו גם עבודה משמעותית עם המגזר העסקי על העברת נתונים בין הכישורים שבעיקרה הלוחמים רוכשים בעת השירות הצבאי שלהם והתרגום שלהם לצורכי המשק. יש הרבה מאוד יכולות שדווקא לוחמים מביאים אותם מהשירות וזה מעניין מאוד מעסיקים. אנחנו יודעים לחבר את התכונות האלה לצורכי המשק.
הדבר הרביעי הוא הנושא של הוקרה ותגמול. אנחנו מקיימים היום ועדות מחיקת רישום פלילי למי שביצע שירות משמעותי. זה מתבצע למאות אנשים.
אמיר ודמני
¶
קשה לי להשוות את זה לעבר כי אני פחות מכיר את מה שהיה בעבר, אני יודע להגיד שזה נעשה בצורה יחסית רחבה מאוד. אנחנו לא מחכים רק לפנייה של הפרט אלא אנחנו גם פונים אליו.
אמיר ודמני
¶
הדבר הנוסף הוא כל הנושא של דברים כמו משלחות של הסוכנות היהודית. כיום אנחנו מתעדפים בצורה חד-משמעית לוחמים על-פני אוכלוסיות אחרות.
אני אכנס לדברים עצמם. הדבר הראשון שרצינו לדבר עליו זו מעטפת הפרט לקראת השחרור. קרן, בבקשה.
קרן וייס
¶
התבצע איחוד החל מ-1 ביולי של ענף מדיניות הת"ש שישב באכ"א לבין ענף התרומות. אנחנו רואים את הפרט מראיית השלם גם בהקשר המקורות - - -
היו"ר אורנה ברביבאי
¶
זאת אומרת, יש רע"ן ת"ש שנותן מענה לשטח, את יושבת על המדיניות והחיבור הוא לתרומות.
קרן וייס
¶
בהקשרי הפקט אנחנו מדברים על איתור צרכים ושיח עם אותם חיילים שלוטשה חודשים לפני השחרור. שם - - - המרכזי מבחינתנו זה האוכלוסיות הייחודיות. אנחנו קודם כל מדברים איתן ומייצרים להן סוג של הכנה או את ההתחלה של השיח לקראת השחרור. בשיח הזה מעורבת משקית הת"ש, קצינת הת"ש, אבל גם המפקד, כצלע משמעותית מאוד בשיח הזה.
קרן וייס
¶
בכל יחידה. זוהי הנקודה. שלושה חודשים לפני השחרור יש לנו ממש פורמטים מסודרים של מה שצריך לשאול ועל מה אסור לפסוח.
היו"ר אורנה ברביבאי
¶
זאת אומרת, חייל לוחם שהוא לא בודד בקצה, לא נעשה איתו תהליך כזה. חייל בודד עורפי, נעשה איתו תהליך כזה.
קרן וייס
¶
נכון. הסיפור עם הלוחמים הוא יותר בציר הפיקוד וכל הצירים שאמיר יפרט עליהם בהמשך, כנסי המשתחררים, העברת המידע עד הקצה. גם פה אנחנו עושים עוד הרבה תהליכים כדי לראות איך אנחנו מטייבים את זה לאותו לוחם, לכל היחידות.
המיקוד שלנו כיום הוא בעיקר על האוכלוסיות הייחודיות – קודם כל לראות שיש מישהו שמחכה להם ביציאה החוצה, שיש להם היכן להתגורר, בטח בקרב החיילים הבודדים, שהם מבינים את הזכויות שלהם ואת משמעות הזכויות שלהם וכמה חשוב לממש אותן ולהתחיל להבין איך הם רואים את החיים שלהם קדימה.
בראשית הצירים יש ניטור הצרכים, להעביר להם את המידע. עבור החיילים הבודדים הקמנו את מרכז הבודדים בחודש מרץ והם ממש מהווים כמו רשת הגנה עבור החיילים הללו. גם ביציאה מהצבא, בשחרור, הם עדיין ממשיכים לקיים איתם שיח הדוק שמוודא שהם מצליחים למצות את הזכויות שלהם ולראות שהם בסדר. גם זה קורה 3 חודשים אחרי השחרור. זה מייצר אחיזה עבור אותם החיילים.
קרן וייס
¶
הוא יכול להתקשר ישיר. אבל הרעיון שלנו הוא ליצור פניות יזומות. אני רוצה לדבר עם כולם ולא לחכות שהם יפנו אליי כדי לוודא שהם באמת בסדר.
אנחנו מדברים על צרכים קיומיים
¶
הלנה בבתי חייל עד 3 חודשים אחרי השחרור ובחלק מהמקרים גם עד חצי שנה בהתאם לסיטואציה שבו אותו חייל משוחרר נמצא. חיימ"ש תכף יפרטו, אבל יש את הזכות לשכר דירה בגובה של 1,000 שקלים מדי חודש לאותם חיילים בודדים משוחררים. זה נותן להם את התשתית הראשונית לחיים האזרחיים.
אנחנו מדברים על היכולת להסתכל על החיל הבודד כאשר הוא משתחרר ולהבין שמחד, אנחנו נותנים לו את אותה יכולת שרידות של לינה ומגורים, ומצד שני, מדברים איתו כל הזמן, כולל ביום השחרור, כדי לוודא שיש לו גם מענה כלכלי מספק. אם לא – אנחנו יודעים לצייד אותו בכלי משמעותי בצורת סיוע כלכלי חריג לפני השחרור כדי שגם זה ייתן לו את הימים האשונים באזרחות.
כמקרים חריגים מאוד, בעיקר במקרים ברה"ניים, אנחנו מייצרים העברת מקל סדורה שקורית עוד בימיו כחייל ליתד, כחלק מהתוכנית הלאומית לטיפול בנוער בגילאי 18 עד 26 ושם באמת אנחנו מוודאים את החיבור לעובדת סוציאלית מסוימת כדי לוודא שאף חייל כזה לא יישאר לבדו.
מייצרים הרבה מאוד שיתופי פעולה עם הרבה מאוד עמותות, בעיקר בתחום הליווי והתמיכה. כמובן, הכשרות מקצוע לחיים שגם כאן מקבלות ביטוי משמעותי מאוד עבור האוכלוסיות הללו. זו בגדול מעטפת השחרור שאנחנו נותנים לחיילים שכוללת את הרבדים של מידע, ניטור צרכים, שיח מקדים ואחרי השחרור, מתן מענה קיומי, סיוע כלכלי כמו שכר דירה. בקצה יש את תוכנית "ממדים ללימודים" שמיועדת ללוחמים וגם לאוכלוסיות ייחודיות כך אנחנו מאפשרים להן את הכלי המשמעותי הראשון של השכלה גבוהה אקדמית.
קרן וייס
¶
הפירוט היה לאוכלוסיות מיוחדות, אבל יש חלק מהתוכניות שהן גם וגם. "ממדים ללימודים" זה ללוחמים ולאוכלוסיות ייחודיות.
קרן וייס
¶
השנה אנחנו רואים קפיצה משמעותית מאוד. אני חושב שאפקט הקורונה השפיע גם עלינו ואותם חיילים משוחררים, במקום לצאת לטיול הגדול או להשתלב באפיקי תעסוקה כאלה ואחרים, פונים לערוץ האקדמי. ראינו גידול של כמעט 50%. אנחנו מדברים על 11,400 – זה הנתון נכון להיום - - -
היו"ר אורנה ברביבאי
¶
לא. כמה מתוך הפוטנציאל של מי שזכאי, מימש את זה? מיתוך מי שזכאי לעבור את התוכנית הזאת.
היו"ר אורנה ברביבאי
¶
תשלימו לנו את הנתון הזה. צריך לראות כמה מימשו את הזכות הזאת. שאלה נוספת: לגבי מקור המימון, הרי היה סיפור שלם, האם משרד הביטחון מחויב לזה או רק אם תהיה תרומה ואז זה ימומש.
מוטי אלמוז
¶
- - הלומדים. סידרו את זה במשרד הביטחון. זה עדיין לא נושא קבוע, אבל במחזור הזה זה מסודר.
אמיר ודמני
¶
אנחנו חושבים שבחוק כזה יש שני רכיבים. הרכיב הראשון הוא רכיב דקלרטיבי. רכיב שאומר שמי שעשה שירות משמעותי וקרבי, צריך להיות מובחן מאנשים אחרים. זה צריך לבוא לידי ביטוי גם בשירות המדינה, במכרזים; זה צריך לבוא בתעדוף בכל מה שקשור לרכישת השכלה וקבלה למוסקות האקדמיים.
יש לנו הצעה די מסודרת. אנחנו חושבים שלא צריך להסתכל על זה רק בראייה של השחרור. זה מתייחס גם לנושא שדנו בו לפני שבוע וחצי פה – המילואים. אנחנו חושבים שצריך להיות קשר גם למי שעושה עד 10 שנים רצוף מילואים ואז להסתכל על זה כמערכת של הטבות שהמדינה מלווה את אותו חייל שעושה שירות משמעותי, גם בסדיר וגם במילואים.
לכן החקיקה צריכה להיות יותר רחבה מאשר הסתכלות רק על - - - אבל מדובר בעיקר על הטבות לצורך לימודים, לצורך תעסוקה, לצורך כל מיני הטבות בהיבטים של המדינה כגון נקודות זיכוי במס, אחוז מסוים בארנונה ברשויות המקומיות.
זה צריך להיות, בראש ובראשונה, משהו דקלרטיבי. אני מניח שעל הבסיס הדקלרטיבי אפשר יהיה לבנות את הקומה היותר רחבה. זה מה שאנחנו היינו רוצים. כתבנו על זה לא מעט. זה גם נוכן שזה יובל על-ידי משרד הביטחון ולכן אנחנו גם מעבירים את זה לשם.
אמיר ודמני
¶
זה אולי אחד הדברים הכי חשובים גם ביחס למה שדיברנו קודם. בסופו של דבר צריכה להיות כאן תשובה טובה למי שבא ונותן את מיטב שנותיו ועושה שירות שבסופו הוא צריך למצוא את עצמו בנקודת זינוק לא פחותה מכל אחד אחר ואפילו הרבה יותר גבוהה. כיום זה לא המצב.
היו"ר אורנה ברביבאי
¶
איך זה מתיישב עם הצרכים הטכנולוגיים של הצבא או העובדה שתומך לחמה ביחידה קרבית – הפערים שלכם שם, אמרת קודם בדיון הקודם שהפער הולך ומעמיק גם בטכנולוגיה. איך זה מתיישב - - -
אמיר ודמני
¶
אני לא חושב שזה סותר. מי שהולך ליחידה טכנולוגית, הוא כבר מקבל את כרטיס הכניסה הכניסה שלו לאזרחות. אני צריך למצוא את כרטיס הכניסה למי שמשרת בגדוד 13, לדוגמה. עשינו ניתוח עמוק עם המגזר העסקי. יש שינוי בשוק התעסוקה שהוא לטובתנו.
כלומר, כיום אנשים פחות מחפשים ידע, הם יותר מחפשים יכולות. היכולות שאתה רוכש בשירות הקרבי, לא צריך לציין אותן, הן מתאימות מאוד. אם נדע לייצר – ואני אומר שאנחנו כבר מייצרים את זה – קשר בין הכישורים בצבא לבין התעסוקה בחוץ, קשר בתוך מערכות מידע שאנחנו יודעים לעשות, זה יכול למנף מאוד את החיילים האלה בכל מה שקשור למציאת תעסוקה.
היו"ר אורנה ברביבאי
¶
שאלתי בכוונה כי כשעוסקים בשאלה מיהו לוחם ורוצים לייצר את האבחנה הזאת, ברור שזה ישים סימן שאלה לגבי הזכויות של מי היה, באילו יחידות קדמיות, מה המשמעות של חוד וכו'. אני מניחה שבצבא אתם יודעים שצריך לעסוק בזה.
אמיר ודמני
¶
זה רק יחזק את המצב שלנו במה שקשור ברצון ללכת ללחימה. הדבר הנוסף שחשוב לי להגיד זה שהדיכוטומיה בין טכנולוג ללוחם היא קצת מטשטשת כיוון שבשדה הקרב, הלוחמים יהיו במידה רבה מאוד גם טכנולוגים.
היו"ר אורנה ברביבאי
¶
אני לא עושה את הדיון הזה עכשיו. בסוף תצטרכו לעשות את פירמידת התעדוף כך או אחרת, אם תרצו שאנחנו נהיה יותר מדויקים.
אמיר ודמני
¶
אני אסכם את מה שאמרנו ואוסיף עוד כמה מילים על הפעולות המרכזות שסקרתי. עשינו ארגון מחדש ואיחדנו את כל הגופים השונים –היה את "מקצוע לחיים" בט"ל ויש את הגופים באכ"א – לגוף ביצוע אחד שמונחה מקצועית על-ידי אכ"א. זה יסנכרן את כל התוכניות בצורה הרבה יותר טובה.
אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לבוא עם מעין מפת דרכים למשתחרר כי לא כל אחד רוצה את אותם דברים. אתה בא אליו מצד אחד עם אפשרויות של השכלה, השלמת השכלה ומצד שני, עם אפשרות של רכישת מקצוע, לימודים אקדמיים – אם זה קדם-אקדמי או הלימודים עצמם – אתה בא אליו עם הייטק, מי שרוצה להתחיל כבר להשתפשף בשוק ורק לאחר מכן ללמוד. אתה בא אליו עם לאוטק. אתה בא עם מעטפת שלמה של דברים.
המינהלת הזאת עובדת מול אגף חיימ"ש במשרד הביטחון והמטרה שלה היא לבוא ל החייל כי אנחנו מבינים שהחייל לא צריך לקבל את המידע הזה רק חודש או חודשיים או שלשוה לפני שחרור אלא הרבה קודם. הרעיון הוא להביא את המידע הזה הרבה יותר מוקדם ולהסביר מהו כולל. זה אחד.
הדבר השני – מספר פעולות שהן חדשות או שהעצמנו אותן. אחד זה "בחזרה לעתיד", המסעות האלה שבשנה הבאה לא יהיה לוחם אחד שלא יעשה והשנה כבר כל לוחמי החי"ר - - -
אמיר ודמני
¶
בשלב הנוכחי אנחנו מתעדפים יחידות שעברו פה. החי"ר בא יותר לידי ביטוי בשלב הראשון. מדובר על אלפי אנשים שעשו את זה. בסקר שענו עליו מאות משיבים עולה כי זה העלה ב-8% את הכוונה להגיע לשירות מילואים. אנחנו עושים פה חיבור. זה העלה ב-6% את מי שענה שהוא חווה את השירות הצבאי שלו כדבר חיובי. זה העלה בכמעט 10% את התפיסה של השירות כלוחם, של המחלקה כמקור עוצמה.
בשאלת היכולת להתמודד עם המעבר לאזרחות – ההבדל בוא בין 64% ל-88% בסוף הסדנה. בשאלת ההתמודדות הנכונה בראיון עבודה, עלייה מ-26% ל-92%. בשאלת ההתנהלות הכלכלית, עלייה מ-41 ל-69%. אני יכול להמשיך ולהקריא.
במצגת שלכם יש את האמירות של אותם אלה שנמצאים שם לגבי שביעות הרצון ואיך הם הרגישו. אני מניח שראש אכ"א ירצה גם להתייחס לזה. הוא היה בעצמו שם והוא יכול להגיד איך הוא חווה את זה ברמה האישית.
הדבר השני הוא הנושא שלכם או סדנאות בשיתוף האגף והקרן לחיילים משוחררים לאוכלוסיות ייחודיות: בני מיעוטים, חיילים בודדים. תושבי פריפריה, לוחמים וגם חרדים – יצא שזה הרבה מאוד מתוך האוכלוסייה. אנחנו מדברים שם גם על התנהלות כלכלית, גם על זכויות המשוחרר, גם על מסלול לימודים, כתיבת קורות חיים, התנהלות בראיון עבודה, עולם התעסוקה, אבחון חוזקות וחולשות, תפיסת האזרחות – אני לא אכנס לכול.
יש לנו אתגר גדול מאוד. אנחנו עושים את הדברים האלה בזום. זה קצת יותר מורכב. יש פה לא מעט דברים שאנחנו מטפלים בהם כדי להנגיש את זה יותר טוב, אבל אלה סדנאות חשובות מאוד. על המשלחות של הסוכנות היהודית דיברתי ואני לא רוצה להרחיב בזה.
חשוב להגיד שאנחנו מדברים על ניסיון מאוד משמעותי של למעלה מ-2,300 חיילים שכבר הוכשרו. אנחנו מדברים על הרחבה, במיוחד לאור הקורונה יהיה שיתוף פעולה בין משרד הביטחון למשרד הכלכלה בכל מה שקשור בהכשרה והשמה עכשיו לקראת השחרור.
אמיר ודמני
¶
העניין הספציפי לקראת הקורונה הוא משהו חדש מאוד. יש הצעה שמתגבשת ממש בימים אלה, כשהיא תהיה רלוונטית, אנחנו נגיש אותה. אבל מקצוע לחיים בוודאי שכן. לוחמים להייטק שזה הכיוון היותר חדש שעשינו השנה, כבר לפני שנה וחצי, זה מביא בשנה מאות אנשים או למסלול של לימודים של 15 חודשים עם רכישת מקצוע, או לתוכניות שציינתי קודם - - -
אמיר ודמני
¶
כן. גם העניין של 8200 והגנה בסייבר שאנחנו עושים איתם פרויקטים כאלה. המטרה שלנו היא להגיע השנה ל-600-500 משתחררים בהיבט הזה. השנה היו בערך 300.
לסיכום, הפכנו את שער היציאה לווקטור צבאי. זה לא היה קיים קודם. זה לא היה קיים קודם לא בגלל שאף אחד לא היה מספיק חכם אלא בגלל שהבנו את הערך של זה ביחס למורכבות שיש לנו בסוגיית המוטיבציה וערך השירות בצה"ל ולכן נכנסנו לזה בצורה משמעותית מאוד.
יש פה דור מתגייסים שמצפה לא רק לתת את חובתו בשירות אלא למיצוי אישי. הוא רואה בצבא פלטפורמה למימוש באזרחות ואנחנו צריכים להיות חלק מהעניין הזה. הדבר הכי מרכזי שאנחנו מנסים עכשיו לעשות זה להתחבר למגזר העסקי עם תוכניות שחוצות את הצבא.
אם הנתונים שלך לפני השירות, תוך כדי השירות ובסוף השירות שאנחנו מבינים שלנו יש ערך משמעותי מאוד ביכולת לתת את המידע הזה, במיוחד על הכישורים שרוכש בתוך השירות, ולכן סיימנו לא מזמן עבודה שממפה את כל היכולות של כל תפקיד ותפקיד בצבא, איך הוא מתרגם לשפה אזרחית עסקית כדי שיהיה את החיבור הזה, כולל זה שאנחנו רוצים להכניס את זה לתוך המערכות הממוחשבות שלנו כדי שתהיה לנו מעין חוות דעת, גיליון דיגיטלי - - -
היו"ר אורנה ברביבאי
¶
האם נעשה תהליך של קרדיטציה על פעולות? פעם היו מחשבות לפחות, אני לא יודעת איפה זה עומד היום, על הסבה קצרה יחסית שמתאימה מקצועות טכניים, טכנולוגיים, לאזרחות. האם הצבא עוסק בזה?
אמיר ודמני
¶
אני יכול להגיד שככל שאנחנו מוציאים את האנשים עם מקצוע שהם רכשו בצבא או עם ההכשרות האלה לקראת השחרור ובשחרור, בוודאי שזה מעניק יכולת חיבור אחרת לאזרחות.
הכוונה שלנו בשנה הקרובה היא להעצים את הווקטור הזה עוד יותר, גם ברמה של תוכנית העבודה שלנו באגף כוח אדם. אנחנו רוצים כרגע להרחיב את הפלטפורמות הדיגיטליות – אמרתי את זה בהתחלה – לתקשר עם החייל ולקיים איתו שיח מתמשך ולא לבוא רק בנקודה של 3 חודשים לפני ולהגיד לו: זה מה שאתה יכול לקבל. זה לא מספיק. על זה אנחנו שמים דגש גדול.
ענבל פז-פיטל
¶
צוהריים טובים, יושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי, ראש אכ"א ורח"ט תומכ"א, השותפים היקרים שלנו וחברי הוועדה. המצגת כולה משקפת את הרצון של אגף חיילים משוחררים והקרן לקליטת חיילים משוחררים להביע את ההוקרה לשירות, להעמיד תקציב לעידוד אוכלוסיות משרתות, עידוד השירות המילואים ובשנתיים האחרונות גם הוקרת הלוחם.
הייעוד של האגף והקרן נועד לשלב את החיילים המשתחררים באופן המיטבי בחברה, אם בהשכלה, אם בהכשרה מקצועית עם אופק תעסוקתי על-ידי הענקה של מגוון זכויות והטבות.
קהל מסיימי השירות הוא כלל החיילים המשוחררים וכולל גם צה"ל, מג"ב, משטרה ושב"ס. מי שלא יודע, לחיילים המשוחררים יש זכאות של 5 שנים, למעט בודדים משוחררים ומשרתי מילואים פעילים, שב-2017, לשמחתנו, תיקנו את החוק ולגביהם התקופה היא 10 שנים מיום השחרור מצה"ל.
גם בנושא שער היציאה, הקדמנו ב-2017 את החוק ל-3 חודשים לפני השחרור כדי שיאפשר לנו את השת"פים ששמעתם על חלקם מנציגי צה"ל וממני. התקציב הוא המהות. התקציב של האגף מורכב מתקציב הקרן לקליטת חיילים משוחררים שקמה ב-1994, תקציב האגף ותקציב ממקורות חוץ.
בתקציב הקרן שאתם רואים פה שני הנושאים הראשונים הם הפיקדון האישי ומענקי השחרור. על הקרן לסיוע נוסף אני אדבר בהמשך. עידוד השכלה גבוהה מוכר כחוק הפריפריה שמאפשר בשנה הראשונה תוכנית חליפית למי שהוא בן הפריפריה או למי שלומד במוסדות מוכרים בפריפריה. יש פה את נושא הקורונה, אבל לא ניכנס לזה.
הנהלת הקרן ממונה ומנוהלת על-פי חוק קליטת חיילים משוחררים. יש לנו יושב-ראש הנהלה ומנהלת קרן שהם מינוי של שר הביטחון. היום יושבת הראש התחלפה, מדובר באלוף-משנה (במיל') אורלי גל. אני מנהלת הקרן בנוסף לתפקידי כראש האגף.
תקציב האגף נועד להטבות נוספות כמו הכנה למבחן הפסיכומטרי, ייעוץ ואבחון תעסוקתי. גם אנחנו לפני פיילוט של מסע בזמן. אנחנו יודעים שלצה"ל ייקח זמן עד שהוא ירשת את זה מול כל הלוחמים, לכן הקצבנו סכום מסוים כדי לאפשר למי שכבר משוחררים 5 שנים ולבחור מתוכם עם אותם שותפים, עם ברה"נ, לצערנו, בעקבות הקורונה והקו הסגול, אז הפיילוט הזה קצת נדחה.
אתם רואים תקציבים ממקורות חוץ ותקציבים גדולים מאוד – האפוטרופוס הכללי, למשל. היו תקציבים בעבר של בים 8 ל-12 מיליון. לצערנו, גם הקורונה מכבידה על זה.
אנחנו מחלקים את עבודת האגף לשני חלקים. החלק הראשון הוא שער היציאה שזה לקראת השחרור. החלק השני הוא הפעילות הענפה שיש לנו במשך 5 שנים מול הזכאים ו-10 שנים מול בודדים ומשרתי מילואים.
בתחומי העשייה בחרתי להציג פה תחומים עיקרים. בשקפים ניתן קצת טעימות, אם תרצו לשאול, אתם מוזמנים. מענקי השחרור והפיקדון האישי, כולנו יודעים, זה לפי ראש, לפי תקופת השחרור וסוג השירות.
הייעוץ וההכוונה, לא הרבה יודעים, יש לנו 4 מחוזות עם עובדים שהם יועצי קריירה. אבל חברנו ל-52 מרכזי צעירים ברשויות שמרוחקות מהמרכזים שלנו. להם אנחנו נותנים את המידע וידע וגם מממנים לפי קריטריונים ותקציב ולפי כמות החיימ"שים שנמצאים - - -
ענבל פז-פיטל
¶
כל חייל זכאי לגשת למרכז העירוני ברשות. אם אני גר בחדרה, במקום לנסוע לחיפה, אני ניגש לרשות ויש להם את כל המידע מרכז חיימ"ש שאנחנו מממנים את המשרה שלו ברשות ב-75% והוא מקבל מאיתנו את כל המידע המקצועי. ככה הצלחנו להרחיב את הפוטנציאל של הנגשת המידע מצד אחד, והרשות מרוויחה, מצד שני, את שמירת בני העיר. זה שת"פ נפלא.
על המכינות הקדם-אקדמיות, ההנדסאים וההכשרות המקצועיות אני אדבר בהמשך. בנושא הפיקדון חשוב היה לי להדגיש שהוא בתוך ה-1.1 מיליארד. זה בתוך 5 שנים עבור 6 מטרות בחוק – אתם מכירים, שמעתם – נישואים, רכישת דירה, פתיחת עסק, לימודים, הכשרה מקצועית ולימודי נהיגה.
חשוב לי לספר לוועדה שכל השמועות שהיו פעם על זה שחיילים שוכחים לקחת את הכסף הסתיימו בחקיקה מ-2017, שם קבענו שבתום 5 שנים אנחנו דוחפים להם את זה לתוך הפיקדון ובכל מקרה הארכנו את התקופה שמאפשרת להם משיכה עד 10 שנים – עוד 5 שנים למימוש ועוד 5 שנים נוספות – כדי למצות ואנחנו גם דואגים כל שנה לתזכר אותם.
מהלך חשוב נוסף שאני לא יודעת אם אתם מכירים כי הוא חדש זה ההפרדות מהבנקים. מאז הקמת הקרן, הפיקדון נוהל על-ידי כ-1,200 פקידי בנק ב-600 סניפים ברחבי הארץ. בחודש אוגוסט עלינו עם פיקדון מקוון. היום, דרך האזור האישי, אנחנו מאפשרים להם בקליק. מתוך 100% שניגשו לבנקים, היום כ-90% יכולים לממש את זה דרך האתר בצורה מאוד נגישה ולגבי עוד 10% שפרטי הבנק שלהם לא מעודכנים, עשינו הסדר עם בנק הדואר. לוחם זכאי ל-25,500 ₪ פיקדון; תומך לחימה זכאי ל-21,850 ₪; עורפי או שירות לאומי, זכאי ל-17,600 ש"ח.
עכשיו אדבר על הטבות שהן לב העשייה ושם אתייחס לאוכלוסיות וגם לדברים בתחום הלוחמים. המכינה הקדם אקדמית, בשונה ממה שאתם מכירים מהעבר, אז היו רק מסלולים לבגרות, היום מתמקדת בכמעט 95% מהמכינות דווקא במסלולים ייעודיים לתואר.
הם עושים את השנה מכינה כחלופה לבגרות וממשיכים משם ללימודי התואר. מדובר גם במכינת עולים, גם במכינת לימודי לקויי למידה ועוד. מלגת שכר הלימוד יש לה בצדה דמי קיום חודשיים מהקרן, ניתנת לכ-8,000 לומדים מדי שנה.
עשינו סקר ובדקנו ש-90% ממסיימי המכינות המשיכו במסלול לימודים כלשהו או שזה הקנה להם בסיס להכשרה. מדובר על כ-80 מיליון ₪ בשנה.
ענבל פז-פיטל
¶
אני אגע בעיקרי הדברים. הנושא של קידום הבדואים, הנושא של הלוחמים בשנתיים האחרונות. מי שהכיר את גבעת חביבה, אנחנו מהווים מוצא חלופי ואנחנו מאפשרים לכל הלוחמים להיכנס בשנת לימודים, במימון מלא של האגף והקרן, בתקופת המכינה למוסד של המכינה הקדם אקדמית.
ענבל פז-פיטל
¶
בתום השירות. ניגע בנושא שהוא דוגמה לפעילות עבור קידום ושילוב של אוכלוסיות ייחודיות. אין בתוכניות שהן במסלולים ירוקים ויש לכם פה גם את השמות למי ששאל קודם מי הן האוכלוסיות הייחודיות. אין מבחן הכנסה, אין אישורים ובירוקרטיה ואין צורך – זה מאוד חשוב – לגעת בפיקדון מכיוון שלאוכלוסיות האלה אנחנו מממנים גם 100% שר לימוד ובנוסף אנחנו מאפשרים להם דמי קיום חודשיים בתקופת הלמידה.
בודד למשל, יהיה זכאי ל-2,500 מדי חודש רק כדי שנוכל לאפשר לו, עד כמה שאנחנו יכולים ברמה התקציבית, הלוואי והיה אפשר יותר, ראש שקט ללימודים. כל יתר החיילים המשוחררים כולם, אם הם במצב סוציו-אקונומי חברתי, הם זכאים לאותן הטבות על-פי דיפרנציאציה וזה תלוי מספר הנפשות בבית והמצב הכלכלי-חברתי.
ענבל פז-פיטל
¶
נכון מאוד. עוד פעילות חשובה מאוד זה הנושא של הנדסאים וטכנאים. אנחנו נוגעים באוכלוסייה שמקבלת מקצוע והופכת לאזרח תורם ומשולב בחברה. התרומה שלנו היא 8,500 חיילים משוחררים מדי שנה. כאן המימון הוא 80% לכולם ללא מבחן הכנסה.
אנחנו מנסים לעשות היום עבודת תעדוף של מקצועות נדרשים במשק לעומת מקצועות שגם חשובים לחיילים המשוחררים. היקף המימון הוא 43 מיליון ₪. ללא ספק זו תרומה חזקה מאוד לחברה ולתעשייה כמו גם לחיילים המשוחררים.
ענבל פז-פיטל
¶
הנדסאי חשמל, הנדסה, כל התחומים האלה הולכים ותופסים תאוצה לאחרונה. לגבי הבודדים אני רוצה לחדד כי גם צה"ל דיבר עליהם. יש לנו כ-3,500 משוחררים מדי שנה בתקופה של 10 שנים. גם לנו יש מוקד עם תעדוף לבודדים. בשנה הראשונה אנחנו יוצרים קשר אישי עם כל בודד שמשתחרר בשנה האחרונה על מנת לספר לו על הזכויות.
אנחנו גם מנהלים קשר עם מערך הת"ש, מדור הבודדים בצה"ל, ומנהלים את ההטבות כמו שהם אמרו. שכר הדירה ניתן רק בשנה הראשונה. כל זה, רובו ככולו מתקציב הקרן. גם אבחון וייעוץ תעסוקתי למי שלא יודע מה הוא רוצה לעשות עם עצמו, זה חינם. סיוע בקורס הכנה למבחן הפסיכומטרי לבודדים זה חינם. מסלולים ירוקים כמו ב"ממדים ללימודים", חוק הפריפריה ומה שדיברתי עד עכשיו, סך כל התקציב ללא פעילויות הקורונה – אם תרצו, גם עליהן נפרט – מסתכם בלמעלה מ-56 מיליון ₪ בשנה.
בנושא של תוכנית "ממדים ללימודים" אני רוצה לחדד שהתרומות מהוות פתרון ל-3 השנים הקרובות. האגף והקרן הם המנהלים את התוכנים מול החיילים המשוחררים בנושא התוכנית עצמה והגשת הבקשות, האישורים והתשלומים, יחד עם יחד למען החייל.
שמנו לנו את זה לטיפול ולתפעול יחד עם צה"ל לעיגון בחקיקה בחוק חיילים משוחררים כדי להבטיח את קיומה של התוכנית. זה דבר מאוד חשוב, כי אם לא, אנחנו לא נוכל להתבסס על תרומות - - - אנחנו מגיעים ל-64 מיליון ויותר.
העקרונות לקידום הכשרות מקצועיות – שמעתם כבר על הנושא של קידום ושילוב האוכלוסיות שהן - - -
היו"ר אורנה ברביבאי
¶
אני רוצה, ברשותך, להגיע לסוף המצגת, לכיוונים להמשך, כי אני רוצה עוד להספיק לשמוע אחרים בזום ולאפשר להתבטא פה. תגיעי לשקף המסכם של כיוונים להמשך, בבקשה.
ענבל פז-פיטל
¶
אני רוצה לספר בהכשרות המקצועיות את מה שסיכמו קודמיי. התחלנו לכוון ללוחמים – זה אחד מהדברים שאת מאוד מעוניינת לקדם. הנושא של "לוחמים להייטק" מתוקצב כבר ב-1.5 מיליון בשנה מתקציב הקרן. הנושא של רישיון לרכב כבד וצורך משקי, נותן מענה למערך המילואים. מדובר ב-3.5 מיליון ₪ בשנה מהקרן. זה רק בנושא של הלוחמים.
תחום נוסף וחשוב מאוד שאני חייבת להדגיש פה הוא מועדון "בהצדעה". השנה, מל טוב, חוגגים עשור. מדובר במועדון שכל ייעודו הוא הוקרת השירות והערכה גדולה למשרתי המילואים.
היו"ר אורנה ברביבאי
¶
יש לא מעט תלונות, אני אומרת לך ראש אכ"א, שמגיעות אלינו מאנשי מילואים ששואלים למה הם לא בקריטריונים של מועדון בהצדעה כי הם לא מבצעים שירות מילואים. הם אומרים שהצבא לא צריך אותם, אבל הם רוצים לקבל הטבות.
ענבל פז-פיטל
¶
הכיוונים שלנו – קודם כל, אנחנו מתמודדים עם משבר הקורונה שנוגע בעיקר באוכלוסיית החיילים המשוחררים. יחד עם זאת ובמקביל, הכיוונים העיקריים שלנו הם בנושא ההכשרות המקצועיות, הרחבת היצע ההכשרות בהתאם לצורכי המשק, תוכניות מותאמות לאוכלוסיות ייחודיות, הקשר עם הבודדים.
הנושא של "מחוברים תמיד" – הקמנו ב-5 השנים האחרונות את כל הפלטפורמות הדיגיטליות. יש צמיחה אדירה בביקוש ובכמויות. בנוסף, יש לנו את השת"פ ב"שער היציאה" עם צה"ל, שם אנחנו מגיעים למערך הת"ש ולמדור בקו"ם ולכל כנסי המשתחררים ופוגשים אותם פיזית וגם בזום לאחרונה.
היו"ר אורנה ברביבאי
¶
נגיד שעכשיו היינו מקדמים חוק – אני הולכת לעסוק בזה – איזה פער יש לך מבחינת החקיקה שהיית רוצה לבטא בחוק הזה?
ענבל פז-פיטל
¶
הנושא של הלוחמים צריך להיכנס לחוק. הלוחמים לא מוגדרים כיום כאוכלוסייה ייחודית בין האוכלוסיות הייחודיות. זה נושא חשוב מאוד. וגם הוקרת השירות גם במילואים – צריך לעודד את הדברים האלה, להוקיר אותם.
כל מי שמשתחרר יודע שהוא כבר בשקל אחד ויתר מאשר כל מי שלא עשה שירות. אבל אנחנו צריכים שיידעו שיש חשיבות לשירות משמעותי ולרציפות השירות ולעיבוי המילואים. פה אנחנו יד ביד עם צה"ל לכל אורך הדרך.
היו"ר אורנה ברביבאי
¶
אני מודה לך מאוד על הסקירה. בהחלט הייתה מלמדת.
יש לנו בזום את שפרה שחר. עוד מישהו רוצה לומר משהו פה לפני שאני אתן לאלוף במילואים יאיר גולן לדבר? ראש אכ"א, אתה רוצה להתייחס?
מוטי אלמוז
¶
מה שהוצג – מה אנחנו בסדר בתחומים שאנחנו עושים עם החיזוקים שאנחנו רוצים לעשות – אני חושב ששני הדברים המשמעותיים ביותר הם, אחד, הסיפור של "בחזרה לעתיד". כשאתה רואה את זה, אתה שואל איך לא עשינו את זה עד עכשיו. סוג כזה של פעילות שכנראה שהסיכום שהיינו עושים עם המ"מ, מ"פ, מח"ט עוד יום כזה.
מוטי אלמוז
¶
הוא לא מצליח להוציא מטען של לא מעט חוויות מבצעיות, ערכיות. הם סופגים המון דברים שהם צריכים איפשהו לפרוק אותם. נכון לעכשיו, המתכונת הזאת שבה הם יושבים עם אנשי מקצוע, מנותקים, על איזה נחל בצפון ומוציאים, זה נראה משהו מאוד משמעותי וגם יש לו אמירה להמשך.
הדבר השני, אנחנו עם משרד הביטחון נרצה לקדם את הסיפור של החוק כי נראה שהוא הדבר הבא שביחד עם כל הדברים הטובים שנעשים, הוא הסיפור הבא שצריך אותו בעיקר בהקשר ההוגנות.
יאיר גולן (מרצ)
¶
יש לי כמה הערות. יש בקרנות השונות ים של כסף ואני חושב שצריך לבחון מעת לעת האם הניהול הפיננסי של הקרנות האלה מתבצע בצורה נכונה ואם אנחנו ממצים את השקל האחרון בצורה המיטבית. זה לא לדיון כזה, אולי. זה דיון יותר טכני אבל נכון לעשות אותו.
דבר שני, יש לנו אוכלוסייה ה ולכת וגדלה של יוצאים בשאלה ואני יודע שהם כפופים לכללי החייל הבודד – כן או לא – אבל אני מציע להסתכל על האוכלוסייה הזאת באופן נפרד כי לפחות בכל מה שנוגע להשכלה, זו אוכלוסייה עם בעיות ופערים שהם חריגים וכושר ההשתלבות שלהם בחברה לאחר מכן, נדמה לי שצריך תמיכה ניכרת יותר.
הדבר השלישי שהזכרתם פה הוא כל נושא בריאות הנפש ללוחמים. צריך לראות שהמהלך הזה, שאני מברך עליו, הוא מהלך שיש לו המשכיות. יש אנשים שהדברים יצוצו אצלם חודשים ושנים לאחר תום השירות. צריך לראות שאנחנו נותנים להם כתובת מספיק טובה. מכיוון שזה נדון ממילא בוועדות אחרות פה בכנסת, כבר העמיקו בזה לא מעט ואני לא ארחיב.
לגבי נושא החקיקה, נכון לראות איך אנחנו מספקים פה חקיקה אינטליגנטית. זאת אומרת, לוקחים מספר נושאים שנוגעים לתחום כוח האדם בצה"ל, מאגדים אותם יחדיו. אני מזמין את אנשי הצבא, אני עומד לרשותכם בעניין הזה וכמובן אורנה עוד יותר ממני, על-מנת לראות שאנחנו מקדמים את הנושא באופן נכון כאן בכנסת
הדבר האחרון. אין לי ספק שבכל מה שנוגע למה הוא התגמול למי שמשרת את המדינה, גם אם השירות הוא שירות חובה, נוכח הרחבת המושג של מהו שירות לטובת המדינה, כפי שאני צופה שיקרה בשנים הקרובות, נכון שכלל הפעולות שלנו ייקחו את העניין הזה בחשבון לא בבחינת הקדם רפואה למכה אלא הקדם תכנון ראוי למצב שממילא אנחנו מתפתחים אליו.
שפרה שחר
¶
שלום. הקשבתי לדיון ואני מברכת עליו. תודה לך יושבת הראש, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי. יש לפעמים פעם בין הסיסמאות היפות וההבטחות הגדולות לבין מה שקורה בשטח. שמעתי מה שאמרה מנכ"לית חיימ"ש, ראש האגף, לגבי הקצבה שחיילים מרקע סוציו-אקונומי קשה או חיילים בודדים מקבלים בזמן לימודים, למשל. הקצבה הזאת, אני לא יודעת אם הוועדה יודעת, לא מתקבלת בתקופת הבחינות כי כביכול יש חופשה מלימודים ואז אותם חיילים משוחררים יכולים לעבוד. בפועל, הם לא יכולים לעבוד כי הם מתכוננים לבחינות.
יש שם שבר גדול מאוד. אפילו את ה-2,400 שקל שהם מקבלים – זה לא טריוויאלי, אני לא מזלזלת בזה, כמובן שהיינו מעדיפים שהם יקבלו יותר, אבל כאן בעיה של תקציבים – הם מפסיקים לקבל ודווקא בתקופה של הבחינות בה הם הכי פחות יכולים לעבוד.
כל מיני דברים כאלה שכדאי לתת עליהם את הדעת. בסוף, תמיד – אני לא יודעת איך ואני לא יודעת למה – יש פער בין ההבטחות הגדולות והדברים היפים שאנחנו רואים במצגות לבין השטח. בהקשר הזה, זה מה שיש לי הגיד כרגע.
אני מברכת על היוזמות. אני חושבת שהחיילים המשוחררים, במיוחד הלוחמים, נמצאים מאחור מאוד היום מבחינת ההשתלבות שלהם בחברה הישראלית. אלה שמשרתים ב-8200 או בכל מיני יחידות סייבר יש להם יתרון עצום כשהם מסיימים את השירות הצבאי מבחינת ההשתלבות בשוק התעסוקה, ודווקא הלוחמים שהם חוד החנית של צה"ל מוצאים את עצמם ללא שום יתרון, אם לא חיסרון.
תאמינו או לא, יש היום הרבה מקומות בחברה הישראלית שלא אוהבים לקחת אנשים שמשרתים במילואים. הם לא רואים שום יתרון בכך שאדם הייתה לו הכשרה של לוחם. אני כאימא לשני לוחמים יודעת איזה ערך מוסף יש למי שעבר מסלול פיקודי וקצונה של לוחם בצה"ל. אבל מקומות התעסוקה הטובים מעריכים הרבה יותר הייטק.
בסוף, מי שהיה לוחם בצה"ל, מוצא את עצמו מאבטח וזה דבר שלא יעלה על הדעת כי מדובר באמת במיטב בנינו, אדם יודעים, בוודאי מי שהלך לקורס קצינים וקורס פיקודי בצה"ל מגיע לו להשתלב בעבודות הטובות ביותר.
כאן השאלה מה אנחנו עושים כדי שזה באמת יקרה. לא רק בסיסמאות אלא מה אנחנו עושים כדי שזה באמת יקרה. איזה ערך מוסף יהיה להם. הצעתי בעבר – זה מקובל בכל העולם – מקובל בעולם שאנשים שעשו צבא ישראלי מקבלים נקודות זכות בקבלה ללימודים אקדמיים במוסדות בחו"ל, רק לא בארץ.
כשהבן שלי, שהוא גם אזרח דני, ניסה להתקבל לאוניברסיטה מאוד יוקרתית בדנמרק, הוא עמד לקבל נקודות זכות שנתנו לו ערך מוסף בממוצע הציונים שלו רק בגלל שהוא שירת כמפקד בנח"ל.
לא יתכן שכאן בארץ לא יהיה מצב שהמוסדות האקדמיים, שלפחות מוכרים על-ידי המל"ג, לא יתנו נקודות יתרון למי ששרתו כלוחמים. הייתי רוצה לשמוע התייחסות לזה, אפילו ממך, אורנה.
היו"ר אורנה ברביבאי
¶
תודה. אני אתייחס בוודאי גם לזה. תודה לך.
אני רוצה לסכם את הדיון. היוזמה לדיון באה מהמקום שבו כולנו מבינים שהצרכים המבצעיים של צה"ל כאן כדי להישאר, גם במעגלים הקרובים וגם במעגלים הרחוקים. צה"ל יידרש גם בשנים הבאות – זה מתחבר לדיון הקודם על קיצור שירות – למיטב הצעירים והצעירות שיתגייסו לצבא כדי לעשות שירות, כל אחד על-פי יכולתו וכישוריו, כשאנחנו היום מבינים שהמערך הלוחם הוא המערך המבצעי שנכון שצעירים וצעירות שמתגייסים בנכונות לחרף את נפשם למען בטחון המדינה.
יש תחושה שכשעוסקים בשיח של תגמול, כאילו מערערים את שיח השליחות. אני רוצה לנתק את הדברים ולחבר אחר כך שוב. אנחנו מבינים שמי שמתגייס לצבא, אומנם מתגייס על-פי חוק, אבל אנחנו רואים את הנכונות לבצע שירות ביחידות הקצה הכי תובעניות ממקום של תחושת משמעות, תחושת יצירת ערך והבנה של מיטב הנוער שאומרים: אנחנו רוצים לתרום למען בטחון המדינה. גם אם השירות הוא מאתגר, שירות קשה, שירות שוחק, אנחנו רוצים לעשות את הטוב ביותר.
אחרי שאמרנו את זה, אפשר לדבר גם על שיח מתגמל שאומר שבהינתן שקבענו שהלוחמים מתגייסים והולכים ליחידות הקצה – אני מסכימה מאוד עם זה שבתעדוף צריך לתת להם עדיפות על פני אחרים – אנחנו צריכים להגיד לצבא: בואו ותגדירו את פירמידת הערך ואת יצירת החשיבות במי אתם רוצים לטפל קודם.
ראינו פה מנעד שלם של אוכלוסיות מגוונות, מחיילים בודדים ואוכלוסיות כאלה ואחרות. אני כמובן מכבדת את כולם, אבל הצבא צריך להגדיר באופן מפורש מי האוכלוסייה הייעודית שהוא רוצה לתת לה מענה ובאיזו דרגת קדימות על-פני אחרים כי כולנו חיים במציאות של משאבים מוגבלים. להגיד שמעצם זה שמישהו התגייס לצבא ועשה מסלול כזה על-פני מסלול אחר, מה הצבא היה רוצה לראות בקצה.
אני מברכת על זה שהצבא מבין את החשיבות כי הרבה מאוד שנים זה היה עניין של ישתחרר מהצבא, יגיע ליחידה להכוונת חיילים משוחררים ובקצה השני יינתן מענה. ככל שהחיבור הדוק יותר בין הצבא לבין מערכת הביטחון, גם בדיוק של אוכלוסיית היעד וגם בהבנה שהחומה הזאת לא עוזרת לפרט כי אם אנחנו רואים את החייל או החיילת בקצה, מבחינתם לא מעניין אותם צבא או מערכת ביטחון, הם באו לעשות שירות משמעותי והם רוצים שהצבא שהיה עד עכשיו המפקד שלהם, ייתן להם פתרון הוליסטי רחב. זה נכון גם בהורת החומה בין שחרור חייל חובה לשירות מילואים כי אנחנו רוצים להסתכל על זה כתמונה שלמה.
בצדק אתה עושה, ראש אכ"א, כשאתה מייחס חשיבות לאופן שבו אתה רואה את רצף ההתבוננות על חייל וחיילת בראייה הוליסטית שאומרת שהצבא לא מנתק את האחריות שלו מעצם זה שהוא הגיע למועד שחרור. להיפך, הצבא רוצה להיות מעורב בהתאמת החליפה בהתאם למענה, בזיקוק הצרכים גם של המשק הישראלי – מה לעשות, בממשק צבא-חברה אנחנו שם – בוודאי בעידן קורונה.
בשבוע שעבר העליתי הצעת חוק שמנסה לחבר בין עובדים מובטלים לבין פוטנציאל שוק העבודה. לחבר ביניהם, ייצר איזשהו חוק שמתאים את הדבר הזה. לצערי, הוא לא עבר מטעמים של קואליציה-אופוזיציה.
אני שמחה שבצבא יש הבנה מעמיקה שלמרות שזה כבר מעבר לשחרור, נכון לנתח את הצרכים יחד עם משרד הביטחון בשיתוף פעולה מלא כדי לזהות את הפערים, בוודאי בעיצומה של קורונה, ולעשות את החיבור האופטימלי בין צורכי המשק לבין ההתאמה במקצועות וברלוונטיות.
אני חושבת שנכון – ראיתי את המגמה פה כי שהצגתם – לעסוק בדחיפה של זכויות ולא רק לצפות בזיהוי הצורך על-ידי הפרט. אנחנו מכירים אוכלוסיות רבות ומגוונות שאם לא מושיטים להן ומגישים להן את זה, הן לא יודעות למשוך. ראינו את זה בעיקר באוכלוסיות מיוחדות, טרחנו ועמלנו עבורן ובסוף הזכות הזאת לא מומשה.
בסופו של דבר צריך גם לתקצב את זה באופן קשיח, רב-שנתי, שלא ייצור – הדבר הכי נורא בעיניי במובן הזה הוא שיש הצהרות בומבסטיות מאוד, שפרה דיברה על זה, ובסוף כשחייל בא לממש את הזכות שלו, הוא לא מקבל כי אין תקציב בקופה. ראינו את זה בתוכנית "ממדים ללימודים" איזה רעש זה יצר בצדק כי אמרו שאם הצבא ומערכת הביטחון התחייבו, אז נכון למצוא לזה את התקציב וזה חייב לבוא לידי ביטוי בתקציב רב-שנתי.
אני חושבת שנכון יהיה לקדם את החקיקה באופן כזה שלא יהיה אקראי. אני מאוד מקווה שנצליח לחצות את כל סיעות הבית ולהתעלות מעל שיקולים פוליטיים כי בסוף הצבא הזה הוא צבא של החברה הישראלית והחיילים האלה באים לשרת את המדינה כולה.
בין שיקולי אופוזיציה לקואליציה, נכון שכל חברי הבית יתמכו בחוק שתומך בערכים ובתפיסה של ערך השליחות, של שירות, של שימור של אתוס הלחימה והנכונות לקדם אותה וכמובן אוכלוסיות מיוחדות שנזקקות לאורך זמן.
אין לי ספק שנוצר פער בהכרה ובשימור של אתוס הלחימה במציאות הזאת שבה ברצון שלנו לקדם אוכלוסיות מיוחדות, וטוב מאוד שכך, והמערך הטכנולוגי שבאופן טבעי מייצר גם התאמה והכשרה לשוק האזרחי, יש כמות מכובדת של לוחמים ששואלים את עצמם: באנו מתפיסת שליחות, עשינו את מה שעשינו וכשהגענו לקצה, המדינה לא ראתה באופן הולם את התרומה שלנו. אז הם לא באים כדי לקבל תרומה, אבל אנחנו כחברה מחויבים ומצווים לעשות מה שנדרש מאיתנו כדי לתמוך.
אני מעריכה מאוד את השיח על זה. ראש אכ"א, אני מודה לך באופן אישי. אני חושבת שהעיסוק, לצד ערך השליחות, בהבנה של הוקרה והערכה של המשרתים גם בחובה וגם במילואים בהם עסקנו בשבוע שעבר במסגרת יום המילואים, ראויה לכל הערכה.
תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:40.