פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



35
ועדת הכלכלה
10/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 111
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ג בחשון התשפ"א (10 בנובמבר 2020), שעה 9:13

הצעת צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזית בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק) (הוראת שעה), התשפ"א-2020
יישום הרפורמה בבנקאות והקיצוץ במסגרות כרטיסי האשראי

פגיעה במסגרות האשראי של האוכלוסייה המבוגרת, בעלי ההכנסות הנמוכות ומשקי הבית שמצבם הורע בקורונה"
הצעתם של חברי הכנסת חוה אתי עטייה וג'אבר עסקאלה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
אוסנת הילה מארק
יבגני סובה
חוה אתי עטיה
אנטאנס שחאדה
הילה שי וזאן

מיקי לוי
אוסאמה סעדי

יובל טלר חסון - רכז פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר

עמיהוד שמלצר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

דרור שטורם - מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי

עודדה פרץ - סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל

אילנית מדמוני - מנהלת היחידה לחדשנות פיננסית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל



משתתפים באמצעים מקוונים



רועי פולקמן - חבר כנסת לשעבר

רן מלמד - מנהל פורום ארלוזורוב, לקידום העסקה הוגנת ורווחה חברתית

לינור דויטש - עו"ד, מנכ"לית לובי 99

שי אבו - יושב ראש איגוד יועצים לכלכלת משפחה

רון פאינרו - מנכ"ל מקס איט פיננסים בע"מ

עירן פאר - מנהל רגולציה, בנק הפועלים

ברי רוזנברג - בנק לאומי

מרב תורג'מן

עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים




הצעת צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזית בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק) (הוראת שעה), התשפ"א-2020

יישום הרפורמה בבנקאות והקיצוץ במסגרות כרטיסי האשראי

פגיעה במסגרות האשראי של האוכלוסייה המבוגרת, בעלי ההכנסות הנמוכות ומשקי הבית שמצבם הורע בקורונה"
הצעתם של חברי הכנסת חוה אתי עטייה וג'אבר עסקאלה

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום ה-10 בנובמבר 2020, כ"ג בחשוון התשפ"א. על סדר היום יש מספר נושאים אותם צירפנו לדיון.

הנושא הראשון הוא הצעת צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזית בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק) (הוראת שעה), התשפ"א-2020. זה הצו שנידרש לאשר אותו היום.

הנושא השני הוא יישום הרפורמה בבנקאות והקיצוץ במסגרות כרטיסי האשראי. זה נושא שאנחנו שמנו אותו על סדר היום. התחלנו לשמוע רחש בחש בסביבה ואמרנו שנקדים וזה יצא בסמיכות לתאריך.

במקביל חברת הכנסת אתי עטיה וחבר הכנסת ג'אבר עסאקלה הגישו במליאה הצעות לסדר היום שדיברו על הנושא הזה ומצאנו לנכון, מאחר וכבר דנים, לדון בזה. אצלנו יש מושג האומר שכל עוד הברזל חם, מכים בפטיש.

אם כן, אנחנו נדון בשלושת הנושאים.

סליחה אדוני היושב ראש, מה עם הנושא שלי שביקשתי לדון בו בנושא ה-BDI?

זה לא היום.

נמצא אתנו מר שטרום שיש מי שיאמר שבגללו אנחנו כאן. יש מי שיאמר שטוב שהוא כאן כדי שיסביר לנו מה הוא התכוון, מה הוא רצה שיהיה ואם זה מה שהולך להיות.

אני גם מברך את אורחינו ב-זום, שירגישו כאילו הם בבית אבל כמובן בלי הפרעות. כולם ידברו אבל ברשות דיבור בצורה מסודרת.

אני חייב לומר שכל נושא צמצומי האשראי בכרטיסי האשראי - שלא נלך לאיבוד כי התחרות מקיפה הרבה נושאים והרבה תחומים ובקלות אפשר ללכת לאיבוד - הוא עוד פרק בתהליך של עידוד התחרות בשוק האשראי, מתוך התחרות עם הבנקים בתום הפיננסי. מתי חוקקנו את החוק?

2017.

אבל מתי התחלת לעבוד על זה?

ב-2015.

הוועדה היא מ-2015.

בעולם רגוע, מה שלא נכון בתקופת רגיעה למזרח התיכון, 2017, 2020, כמעט אותו מצב אבל יצא שגם המזרח התיכון, מדינת ישראל בתוכה, וגם העולם כולו כמרקחה בעקבות המשבר הזה. למשבר הבריאותי יש משק ישיר לכלכלה העולמית בכלל והישראלית בפרט ואפילו להעלות תהיות ושאלות והשאלות במקום וכך גם התהיות. למרות שבצו זה יש שינוי מגמה, רעידת אדמה אין כאן, לא למי שרצה לדחוף את התחרות, ואני ביניהם, בקצב רציני ולא למי שרצה להיכנס לתחרות וכרגע זה קצת משנה לו. אני אומר לכם שבשונה מכל נושא בו אני דן בוועדת הכלכלה, אמרתי לצוות הוועדה שאני בדרך כלל לומד מהר אבל כאן ישבתי וקיימתי שיחות זום. בכוונה לא פניתי לדרור כי לא רציתי להיות מוטה אלא אני רוצה להיכנס לנושא הזה ולשמוע. תמיד ידעתי שבאמת, ואמרתי זאת, מי שעקב אחרי הדיונים שלי יודע, שאנחנו מבינים שזו מגמה שבאה לעודד את התחרות אבל תחרות רצינית כבר בהתחלה לא תהיה כי עדיין יש את הבנקים הגדולים ויש בנקים שנמצאים בתהליך של מיזוגים. אם אנחנו מעריכים ששני הבנקים הגדולים, יש מי שאומר 60 ואני אומר 70, כל מספר מנצח בטווח הזה, שולטים בנתח השוק של בין 60 ל-70 אחוזים - יש כאלה שאפילו אומרים 74 אחוזים – כל תחרות שלא תהיה, באמת מדגדגת. יהיה איזה דגדוג אבל לא רציני.

הם נלחמים כאילו מחר זה מחסל אותם.

בסדר. כל אחד על ממונו. נתתי את ההקדמה הזאת כי באמת באנו לכאן בידיים נקיות. האג'נדה האחת והיחידה שלי היא לעודד תחרות אבל לא בכל מקרה.

אבל לא על חשבון החלשים.

רגע. לעודד תחרות אבל לא בכל מקרה. לעודד תחרות אבל אם אני מבין שאנחנו עלולים נזק או להחטיא את המטרה, אפשר להוריד את הקצב, אפשר לבחון את זה תוך כדי תנועה ואני חושב שגם האוצר היה בשל לכך, גם בנק ישראל וגם אנחנו.

כפי שנהוג, אני אשמע את החברים. אני אתן לחוה שתתייחס ולאחר מכן נאפשר לדרור.

אולי תיתן לנו לדבר כי יש לנו ועדות אחרות. אולי קודם אנחנו נדבר.

אין בעיה. אני פשוט רציתי לפרוס את המצע. אם אתם רוצים לדבר קודם, אין בעיה. מי שממהר, אני אאפשר לו להתייחס מי שירצה לשמוע כדי לפתוח את הדיון, אין בעיה.

תודה רבה. אני מברכת על הדיון. קראתי בעיון רב את הצו שמשרד האוצר מבקש מחברי הוועדה לאשר. אני רוצה להזכיר לכולם שהמצב היום הוא לא כמו בשנת 2015 עת נחקק החוק, עת הוועדה החלה לעבוד על הנושא. אנחנו כבר תשעה חודשים אחרי משבר הקורונה. אף אחד מאתנו לא ידע מה עומד להתרחש ושוק העבודה לא יחזור להיות כפי שהיה. הצו מדבר על הורדת האשראי למינימום של 5,000 שקלים. לדעתי זה צו דרקוני שפוגע באוכלוסייה החלשה, במבוגרים, במודרי האשראי, בנכים, בעובדים שהוצאו לחל"ת והוא פוגע בעיקר בעסקים הקטנים, בעצמאים, ומזה אי אפשר להתעלם.

היום 469,000 משפחות נמצאות מתחת לקו העוני. הנתונים הם משנת 2018 ואנחנו צריכים לדאוג להם כך שיוכלו לקיים חיים בכבוד, לדאוג לחוסן הכלכלי שלהם, לתת רשת ביטחון. אני חושבת שכמו שבדמי אבטלה הם מקבלים 70 אחוזים, אנחנו צריכים להגביל את האשראי, להעלות אותו ל-10,000 שקלים, לא לשנה אלא לשנתיים.

צריך לשים לב שהאוצר רוצה לדחות את זה לעוד שנה, לינואר 2022. זה אומר שבינואר 2022 המצב חוזר לקדמותו, ל-5,000 שקלים ולא ל-7,500 שקלים כמו שהצו אומר.

מה שטוב זה שהאוצר לא הכניס בצו שסוגרים את ועדת הכלכלה ואת הכנסת.

יש כאן חוסר ודאות. אל תשכחו שרוב הפעילות נעשית בכרטיסי אשראי. דברים כמו ביטוח חובה, מקיף, רכב וכולי נעשים באמצעות כרטיסי האשראי. הרבה אנשים ילכו לשוק האפור והם צריכים בטוחות. זה סיכון.

אני מקווה שכל החששות שלך יתבדו.

אני חושבת שצריך להחזיר את ה ל-10,000 שקלים ולא לשנה אלא לשנתיים ולבחון את המצב.

תודה. אוסנת, את רוצה לדבר עכשיו?

כן. ראשית, אני מברכת על הדיון הזה. כבר היו לנו דיונים אחרים בהם עסקנו בעניין. היום יותר תמיד יש מקום לפתוח את השוק, יש מקום לאשר ולתת לעוד כרטיסי אשראי להיכנס למשחק הזה, בעיקר כי אנחנו מבינים שהבנקים מורידים את מסגרות האשראי.

אנחנו יושבים כאן בתקופה האחרונה של הקורונה ואנחנו מנסים להניע את גלגלי המשק ומה שקורה לנו זה שמצד אחד אנחנו רוצים להניע את גלגלי המשק ואנחנו נותנים מענקים ואומרים לציבור ללכת ולקנות, ומצד שני הבנקים מורידים את מסגרות האשראי. ברגע שהורדת את מסגרת האשראי, אתה קונה פחות. אין לך מסגרת אשראי, אז אתה לא יכול לקנות ואז אתה או דוחה או מוותר. לכן אני מבינה רק דבר אחד והוא שכאשר אנחנו מחליטים – ויש כאן רפורמה שמ-2015 עובדים עליה – לפתוח את השוק ולתת אופציה לעוד כרטיסי אשראי להיכנס לתוך המעגל הזה, זה נכון, הבנקים מתרעמים וכולם קופצים, אבל בסוף כל אחד מנבחרי הציבור כאן צריך להבין שאנחנו עובדים אצל הצרכנים. אנחנו עובדים בשביל הציבור. הבנקים, שיעבדו בשביל הבנקים. אני עובדת רק בשביל הציבור וכשאני עובדת בשביל הציבור, אני רוצה לפתוח את השוק, וכשאני רוצה לפתוח את השוק – אני רוצה להכניס עוד כרטיסי אשראי, ואם הורידו לו את מסגרת האשראי בבנק הפועלים או בבנק לאומי וחתכו אותה בחצי, הוא יכול ללכת לכרטיסי אשראי אחרים ושם הוא יכול לעשות את ההשלמה שלו. הפתיחה הזו תעשה רק טוב לציבור. לא תעשה לו רע. היא תיתן לו אפשרות להניע את גלגלי המשק בעיקר דווקא בתקופת הקורונה.

לסיכום.

בסוף תחרות מביאה שירות ומחיר אטרקטיבי דווקא לאוכלוסיות החלשות. אוכלוסייה חלשה שאין לה ביטחונות בבנקים והוא מוריד לה את כרטיס האשראי והוא יכול ללכת ולקחת בכרטיס אשראי אחר בחברה אחרת, לקבל ממנה אשראי בלי שום בטוחה, ממה נפשך? למה אנחנו צריכים להגביל אותם? לכן אני מאוד מאוד מברכת על המהלך. זה מהלך מצוין שרק יניע את גלגלי המשק.

חברת האשראי לא חייבת לתת.

ברגע שאתה פותח, יש אפשרויות.

תודה. בבקשה, מר שטרום. אחריך נציג האוצר ייתן את האני מאמין ואז נפתח דיון עם חברי הכנסת.

שלום. יש לנו מצגת. אני חייב לומר שאני מברך על הדיון הזה. כולנו רוצים לעשות מה שנכון לציבור ואף אחד אין לו דת שהוא חייב לדבוק במה שהיה ומבחינת מה שהיה, הוא שיהיה. אבל צריך לבחון נתונים ואני חייב לומר, כמי שבדרך כלל לומד ביסודיות, הסתכלתי על כל ניירות העמדה שהגיעו לוועדה לקראת הדיון הזה וגם לקראת הדיון הקודם – כי כבודו זוכר שגם היה עוד דיון בעבר – ויש להם מאפיין אחד. אין שום נתון. הכול סיסמאות.

כל מספר מצליח.

יפגעו, מודרים וכולי. אני הלכתי לנתונים ואני חייב להגיד לכם שמי שרוצה היום לעצור חלק מהרפורמה, שהוא חלק מהותי, הוא פוגע באותם אנשים שאתם מדברים עליהם.

צריך ליצור איזון.

תכף תראו את הנתונים. אם אפשר לעבור לשקף הראשון. מה עשתה הרפורמה. מתחרים חדשים, תראו את התמונה. תראו מה קרה מאז 2017. יש בנק חדש בהקמה שעומד להיכנס בין מארס למאי 2021. הייתי שם. יש ברזלים, יש אנשים וכולי. בנק חדש, פעם ראשונה מזה 50 שנים. חברות אשראי מופרדות. הגידול שלהן באשראי מאז הרפורמה עברה גדל ב-30 אחוזים כאשר האשראי הבנקאי ירד ל-70 אחוזים. זאת אומרת, יש כבר תחרות שאנחנו מרגישים אותה.

יותר מזה. האשראי מהגופים המוסדיים, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה שפעם לא הרגשנו אותן, הוכפל. מחירי הריביות ירדו. צודק אדוני במה שאמר, שאנחנו לא רואים נפילת מחיר של עשרות אחוזים אבל רואים מגמה עקבית ולאט לאט המחירים יורדים אפילו במשבר. יש על זה נתונים מתוך בנק ישראל האחרון.

עמלות בתי העסק, רבותיי, ירדו בעשרות אחוזים. אותם בתי עסק קטנים ובינוניים שאתם מדברים עליהם. בעקבות הרפורמה ופעילות, ירדו. יש על זה נתונים בהמשך.

מה חסר לנו. חסרה לנו בדיוק הנקודה שאת דיברת עליה, הגברת הכוח של הצרכנים לא להיות שבויים בידי הבנק שלהם אלא סוף כל סוף לתת להם את הכלי באמצעות הדבר הזה. כל פעם שהם צריכים אשראי, לבחור בין כמה חברות ובואו נדבר על החברות האלה. עד היום 94 אחוזים מהאנשים היו שבויים בידי הבנק שלהם. זה הנתון. אף אחד לא לוקח כרטיס אשראי מבנק אחר. כולנו מקבלים אותו אוטומטית, מכניסים לנו אותו בהזנה אוטומטית.

מה יקרה עקב הרפורמה הזאת, עקב פתיחת שוק המסגרות לתחרות? יש חמישה גופים שיתחרו עלינו. לא אחד, לא הבנק שלנו אלא שלוש חברות כרטיסי האשראי שהן רעבות, יש גם פרסומים ברבים, ויש עוד בנקים, הבנקים שהם בינוניים וקטנים, מותר להם עכשיו פעם ראשונה להילחם על הלקוחות של בנק הפועלים ולאומי. יכולים לבוא אליהם ולומר, חבר'ה, בואו, עד עכשיו אתם אכלתם מהם מה שהאכילו אתכם ואנחנו מציעים לכם תנאים יותר משופרים, קחו גם מאתנו מסגרות אשראי. זאת אומרת, אנחנו כאן פעם ראשונה בתולדות הכלכלה הישראלית עוברים ממצב שאדם הוא שבוי בידי הבנק שלו.

מצב של תחרות.

אבל לא הייתה הקורונה.

זה לא קשור.

תביני שהלקוחות היו שבויים במשך כל השנים. זה מצב שהוא נתון בזמן קורונה ולא בזמן קורונה.

לא, לא יהיה. לא יהיו הפרעות.

אלה המחירים לפי מגזרים. אתם יכולים לראות אותם. אגב, זה נתון ל-2019 ואני מסתכל רק על הצרכנים כי הם מה שמעניינים אותי. כפי שאמרתם, אנחנו כולנו עובדים אצל הצרכנים. הצרכנים בשנה האחרונה, ירד כבר לחמש, שש, שבע. זאת אומרת, אנחנו רואים ירידה הדרגתית במחירים. מה לעשות, זה לא שוק בו אנחנו מצפים וגם לא רוצים שהבנקים יחתכו את המחירים ב-70 אחוזים כי זה גם לא בריא ליציבות. יש עוד אינטרס שצריך לחשוב עליו.

שימו לב מה קורה לאובר דרפט כי זאת הנקודה עליה את מדברת. מה קורה במשבר הקורונה. לכאורה יכולנו לחשוב שהצרכנים רעבי אשראי.

הוא יורד כי אין צריכה.

תראו מה קורה לאובר דרפט של משקי הבית. תראו את נתוני בנק ישראל, מה קורה לאשראי, לא לדיור אלא לאשראי הצרכני. לאורך הזמן, עד יוני 2020, הוא כל הזמן במגמת ירידה של מיליארדים כי אנשים חכמים. עם ישראל הוא לא עם של טיפשים והוא מבין שכאשר לא ברור ואין ודאות לגבי המשך ומה יהיה בעוד חצי שנה, הוא לא לוקח עכשיו אשראי לשלוש מכוניות ולווילה חדשה אלא הוא מכמת והוא חוסך והוא בשיניים רוצה לשרוד את התקופה הזאת. הוא לא מגדיל אשראים ולכן כל המסגרת הזאת שאת מדברת על הקטנת מסגרת אשראי, זה לא נכון. לא מדובר במסגרת האשראי הבנקאית בכלל. מדובר על מסגרת אשראי תזרימית.

ברור. כרטיסי אשראי בלבד.

מסגרת האשראי עליה אנחנו מדברים היא מסגרת אשראי תזרימית. אגב, כשהייתי בוועדה שנתיים וחצי ולמדנו את זה, במקרים לא מעטים היא סיבכה אנשים כי יש לך אובר דרפט מאושר של 10,000 שקלים, מסגרת אשראי של כרטיסי אשראי 40,000 שקלים, אתה קונה, קונה, קונה אבל מה לעשות שב-1 לחודש הבא או ב-9 לחודש הבא אתה חייב להתכנס בחזרה ל-10,000, ומה קרה אם לא ירדת ל-10,000? אתה חוטף ריבית אחרת לגמרי. לכן אני אומר לכם ששיעור ניצול המסגרות האלה על ידי הציבור הישראלי שהוא כן חכם, שימו לב, הוא עומד על 25 עד 30 אחוזים. זאת אומרת, כשאנחנו מדברים על הפחתת מסגרות של 50 אחוזים, אנחנו אפילו לא מגיעים לקו שמדברים עליו כהפחתת מסגרות אשראי. אין כאן שום קיצוץ במסגרות אשראי. יש כאן תחילת תחרות על מסגרות אשראי. במקום הבנק הרגיל שלנו, עוד ארבעה-חמישה גופים יתחרו עלינו. זאת הנקודה.

תראו מה קורה לעסקאות בכרטיסי אשראי במשבר של הקורונה שאתם מדברים עליו. אני א ומר שוב שאם במשבר הקורונה היינו רואים זינוק באשראי ועלייה בריביות, הייתי לגמרי אומר לכם תעצרו, הצילו, אבל זה לא המצב. חבר'ה, יש נתונים. בואו נסתכל בעיניים של המספרים ונגיד שמה שקורה כאן, זה לא אסון.

לכן אני אומר לכם שבשיחות שלי עם יובל טלר ממשרד האוצר שנמצא כאן ועם אילנית מבנק ישראל, לא סתם הם חיכו חודשים, בדקו והמליצו רק על ירידה קטנה מאוד במהלך נתון מאוד, ולא דיברתי אתם לפני היום אבל אני בטוח שהם עשו את זה בגלל שגם הבדיקות שלהם העלו שאין כאן פגיעה אמיתית וההפחתה הקטנה שנעשית, נעשית כדי שכולנו נרגיש שלקחנו מקדם ביטחון וזה בסדר גמור.

לכן אני בעד הדבר הזה. יש לי רק בקשה אחת ובזה אני מסיים. אם אפשר שכבודו יקבע דיון מהיר בנושא של ה-ATI. זה המנוע של התחרות. אני חוזר על זה כמו קאטו הזקן.

אם אתה חושב שאנחנו נרפה מסעיף אחד, אנחנו יושבים על המפקח על שוק ההון ואנחנו לא שקטים . ישבתי עם שר האוצר על כך ואמרתי לו מה הקשיים. אנחנו לא נוותר על שום רכיב ברפורמה. יש ועדת כלכלה אחת בכנסת שיש לה 11 משרדי ממשלה בממשלה נורמלית. בממשלה של הקורונה, אלה הרבה יותר משרדים. זה יגיע. כל נושא יהיה ואנחנו נדחוף אותו. זה התפקיד שלנו. אמרתי בישיבה הראשונה שבאתי לדחוף מאחורה ולא באתי להפריע. חקיקה, משרדי ממשלה, אני באתי לדחוף אתכם מאחורה ולעזור לכם.

זה מה שאמרתי בפתיח ואני שמח שהבאת את הנתונים. אם מישהו התבלבל וחשב שהצו הזה בא לבטל, לדחות לגמרי – לא. אין כאן רעידת אדמה. הגדרת את זה נכון, יש מקדם ביטחון קטן שגם החברות שרוצות להתחרות יכולות לחיות עם זה, גם הבנקים יצאו ולא כל תאוותם בידם, מה גם שעדיין יש להם חופש פעולה במשחק והם יודעים לשחק ולבלוע את התזוזות האלה. אני מסכים אתך, בפרקטיקה היום חברות האשראי מתחרות. זה תלוי הרבה גם בהן, בשיווק שלהן ותלוי בחשיפה. רוב הציבור לא מונח בפרטים עליהם אנחנו מדברים ובמושגים. גם כאן בבית הזה, אנשים מתבלבלים במושגים וגם אני בתחילת הדרך. אנחנו אזרחים מן השורה ומתעמקים במה שמעניין אותנו ולא מתעמקים במה שלא מעניין אותנו. זאת לא עבירה, זה לא חור בהשכלה. אבל כאשר אתה יורד לרזולוציות ואתה צריך לקבל החלטה, אתה צריך ללמוד, צריך להבין ולא להתבלבל.

לכן אני שמח שלא נגררנו. ייאמר לזכותם של הגופים החברתיים, שאחר כך נשמע אותם, שהם חפצים ודואגים, גם הם לא באו עם איזו תפיסת עולם קיצונית. האוצר רצה עוד ישיבת תיאום, כי אני ישבתי אצל השר ואצל השר השני, ואני אמרתי שלא צריך. אמרתי לאיציק כהן שאין צורך לבזבז זמן כי באמת אין כאן משהו.

חברי הכנסת, בבקשה.

בוקר טוב לכבוד היושב ראש, חברי הכנסת, מר שטרום. אנחנו היינו ב-2015 וב-2016 וליווינו את הרפורמה המבורכת שלך והצבענו בעדה. רציתי לשאול לגבי העניין של הצו. כבוד היושב, אנחנו במקום 50 מעלים עכשיו ל-55?

כן.

ובמקום 5,000 מעלים ל-7,500?

כן. זה לשנה עד שנבחן את הדברים.

כבוד היושב, חבריי חברי הכנסת וגם המפקח על הבנקים שנמצאים אתנו, ביום שישי היינו בוועידה של עמותת מוסאווה בעניין תקציב המדינה והמצב הכלכלי של החברה הערבית. היה שם פאנל של אנשי עסקים והם אמרו לנו מה שאנחנו יודעים ומה שאנחנו שומעים, שלמעשה שוק האשראי לאנשי עסקים, לעסקים בינוניים, לעסקים קטנים – צערנו אין לנו עסקים גדולים, אולי יש בודדים – לא רק שאכלו אותה בגלל הקורונה ובגלל הסגרים והממשק בין הקורונה לבין המצב הכלכלי, אלא שזה קרה גם מבחינת הבנקים. שוק האשראי מבחינתם כמעט חסום. אמרו לנו שהם לא מקבלים הלוואות בערבות מדינה. דיברו על כל המיליארדים אבל בחברה הערבית, לא.

ברשותך, אבסורד יותר גדול הוא אנחנו מדברים על תחרות, תחרות, תחרות, שבנק ישראל נותן אשראי זול, למי הוא נותן אותו? רק לבנקים.

נכון.

עוד לא קיבלתי תשובה מהאוצר ומבנק ישראל על מכתבי בנושא הזה. אני מסכים אתך. או שהולכים לתחרות בלב שלם ובנפש חפצה ולוקחים ריזיקה ולוקחים סיכונים. אם אנחנו נישאר שמרנים, לא תהיה כאן תחרות.

לכן אנחנו ביקשנו נתונים ואין נתונים. לא רק זה אלא שהבנקים עם כל הצער שבדבר, במיוחד בנק לאומי שסגר את הבנק הערבי הישראלי שהיה, התמזגו אבל למעשה אנחנו רואים היום את התוצאות ואת ההשפעות השליליות כאשר סוגרים סניפים, מפטרים עובדים, לא מאריכים חוזים לעובדים בחוזים, את חטיבות האשראי מרכזים במקום אחד וזה במקום שבכל ישוב הייתה חטיבת אשראי.

אני אחסוך לך. אתמול הייתה אצלי ישיבת צוות וסיכמנו שנבקש נתונים מבנק ישראל.

אני מסכם. כבוד היושב ראש, אני פניתי למפקח על הבנקים מר יאיר אבידן שחשבתי שהוא כאן אבל המשנה שלו נמצאת כאן. אני פניתי במכתב ב-12 באוקטובר וביקשתי נתונים על פיטורי עובדים, סגירת סניפים, חטיבות אשראי.

קיבלת תשובה?

לא.

למה אתה לא מבקש ממני לנזוף בהם?

נתתי להם חודש. אני פונה אליך עכשיו.

בוא נראה במי הם זלזלו יותר, בי או בך. אני מחכה לתשובה לפנייה שלי.

אני לא נתתי מספרים כי אנטאנס הוא הדוקטור לנושא והמספרים אצלו.

בוקר טוב כבוד היושב ראש. ברור שיש לנו בעיה רצינית של אשראי בחברה הערבית וזה חלק מחסמי הפיתוח שאנחנו נתקלים בהם ומצד שני זה גם מקשה על כל הערבויות שהעסקים יכולים לתת לבנקים. אני חשוב שצריך לדחות את התיקון או את יישום החוק בשנה, במיוחד בתקופה הזאת. אמנם יש ירידה בצריכת האשראי אבל זה גם קורה בגלל שהבנקים מקשים יותר, הבנקים יותר שמרנים בתקופה הזאת והאזרחים יותר שמרנים.

הציבור לא מודע.

הציבור לא לוקח. הציבור פוחד ובצדק.

לכן צריך לתת לו עוד זמן כדי להתרגל למציאות החדשה. בואו נראה מה יקרה. אני חושש מעוד גל של קורונה, עוד גל של סגר, עוד גל של בעיות כלכליות והמצב הכלכלי יחמיר. עוד שנה לתת לאנשים להתרגל למציאות החדשה. זה לא יפגע, לא בבנקים ולא בצרכנים.

אם אני שואל סביב השולחן, אני לא יודע אם תהיה אצבע אחת או שתיים. מי לאחרונה או לפני כן ניצל, לא מסגרת של צריכה בכרטיס האשראי אלא אשראי ממש, של קרדיט בכרטיס האשראי או תמחר את זה בין זה לזה לבין השני?

אף יד לא מורמת.

אף יד לא תורם כאן.

לנצל, מנצלים אבל לעשות תמחורים – זה מקשה. אין מידע זמין לאזרחים ולצרכנים, במיוחד בחברה הערבית.

אני חושב שיש מקום להתחשב בשינויים במציאות הקיימת. אמנם זה הרבה כסף כי חמישה אחוזים זה לא סכום קטן והריביות על כך הן לא סכום קטן, אבל יש מקום לדחות את זה בשנה.

מיקי לוי, בבקשה. חוץ מלצעוק מהיציע בושה, בושה.

בושה, באמת הייתה בושה אתמול.

כל יום בושה. למה רק אתמול?

אתמול במיוחד.

אדוני היושב ראש, קודם כל תודה רבה ותודה לדרור שמגיע. ב-2017 חוקק חוק שנקרא חוק שטרום להגברת התחרות בנושא של האשראי. מאז ועד היום לא חולפת שנה בלי שהבנקים יעשו תרגילים. לא חולפת שנה בלי שיש ניסיונות לדחות את זה והנה באה להם הקורונה כמתת שמיים והנה הם עושים את זה עוד פעם. שלא תטעו, חברים, הבנקים מרוויחים כסף מהציבור, הם לא עושים את זה לשם שמיים וחוק שטרום בא כדי להגדיל את התחרות ולהוזיל את האשראי לציבור. שלא יהיו לכם אי הבנות, אנחנו לא צריכים להגן על הבנקים, זה לא התפקיד של חברי הכנסת. התפקיד של חברי הכנסת הוא להגן על הציבור.

הרעיון המרכזי היה שחברות כרטיסי האשראי יתחילו לתת אשראי מתחרה. זה הרעיון המרכזי, חלופי לאשראי של הבנקים וברגע שחברות כרטיסי האשראי מתחרה, תהיה ירידה גם באשראי בבנקים.

אם הבנקים זוכים לרכוש אשראי זול יותר, המשוואה אחרת.

אין בעיה. הלקוח ילך למי שיהיה לו זול. חברות כרטיסי האשראי יצטרכו להוזיל ויצטרכו להוזיל גם את העמלות.

הכסף שלהם יותר יקר.

משרד האוצר, עכשיו הם יהנהנו בראש, עשה טעות. כאשר הפריטו את חברות כרטיסי האשראי, הפרדת פיננסים מריאלי, אתם זוכרים את המהלך הכבד הזה, נתתם אישור לחברת כאל עד 2021 נדמה לי. חברת כאל הפכה להיות ענקית. מחברת כרטיסי אשראי כזו קטנה, מושכת את כל חברות כרטיסי האשראי כלפי מעלה. זו הייתה טעות והיום הם מודים בזה אבל זאת רק דוגמה.

לכן אני מתנגד התנגדות נמרצת להאריך את העניין הזה. לחץ של הבנקים עצמם שחששו מפתיחת מסגרות אשראי לתחרות, הוסכם על איזושהי פשרה בפסקה 9 ודרור מתמצא בזה יותר טוב ממני. הניסיון של הבנקים הוא לסכל תחרות. שלא תהיה לכם אי הבנה. אני אומר לכם את זה. הדבר הכי חשוב, אני אומר שהתיקון לחוק אינו מבטיח מצב שהבנקים עצמם לא יקצצו את מסגרת האשראי למשקי הבית עליהם התיקון בא להגן. הם לא מבטיחים. אתם תגידו לי עכשיו בתשובות שלכם איך אתם מבטיחים שהם לא יקצצו.

אני אגיד לך למה אני לא חושש. זה כלכלי.

בוא נראה.

האשראי למשקי הבית יותר יקר מאשר לעסקים. הוא יותר יקר ויותר רווחי להם.

כמו שדרור אמר, הביקוש בתקופת הקורונה הולך ופוחת כי הציבור שומר על הכסף שלו ואינו יודע מה ילד יום. כל הדחייה הזאת היא עורבא פרח. דיברתי לפני כן עם דרור כי באתי ממש טעון, קמתי ב-4:00 לפנות בוקר בגלל שהייתי אחוז תזזית כדי ללמוד ולקרוא את החומר שוב. אני אתן לך רק דוגמה שלא קשורה לאשראי אבל קשורה לתחרות. אני לא יודע כמה מחברי הכנסת יודעים ש-0.7, הריבית הצולבת בכרטיסי האשראי, מחוקקת חוקית, ועל זה אתה יכול להתחיל להתווכח. ככל שאתה חזק יותר, אתה משלם פחות.

נא לסכם. אתה לא יכול להרצות יותר משטרום.

אבל לא נתת לי אפילו דקה. עוד שנייה בבקשה.

שלא יאמרו בציבור שאתה לא יודע כמה זמן היא דקה. הכול אומרים עלינו חברי הכנסת.

תן לי לסיים. היה מרד כרטיסי אשראי אני ארגנתי באשדוד עם בעלי עסקים זעירים וקטנים. לא לוקחים כרטיסי אשראי יומיים כי כרטיסי אשראי סחטו מהסוחרים. בסופו של דבר, אחרי יומיים שלא קיבלו כרטיסי אשראי, הצלחנו להוריד 0.7, 0.85 לכל העסקים הקטנים באשדוד. התחרות עובדת אבל חברות כרטיסי האשראי מנצלות את כוחן ובפריפריה ובחברה הערבית מצאתי שלוקחים 1.8 ו-2.2. חייבים להגביר את התחרות בכל מחיר. אני אומר לכם את זה.

אני שומע כאן שאומרים בסדר, בואו נדמה לשנה, גם התייעצתי עם דרור על כך. אני נגד דחייה. אני נגד הדחייה ואתם תתנו לי גם תשובה אם זו הדחייה האחרונה בחיים כי אני קול בודד.

לי יש שאלות ואני אשמח לקבל תשובות. אני אעקוב אחר כך כי אני יוצאת לדיון אחר.

לא. את תצטרכי לבוא להצבעה.

אני אחזור גם להצבעה. המפקח על הבנקים אתנו? יאיר אתנו?

סגניתו כאן. גם אם היה בא דרג יותר נמוך, היינו מתכבדים בו, כל שכן סגניתו.

שאלה גם לנציגי הבנקים. בסופו של דבר היו ארבע שנים להפחית את מסגרות האשראי. מה אחוזי הביצוע שנעשו בארבע השנים האחרונות? אני לא ראיתי נתונים. למה לא הייתה הפחתה משמעותית עד היום?

זה לא מדויק. רק מתוך ארבע שנים מיום התחילה, דהיינו רק מסוף חודש ינואר, הבנקים הגדולים, מה שנקרא בנק בעל היקף פעילות רחב, נדרש להפחית את מסגרות האשראי.

מינואר האחרון?

רק מינואר 2021.

אני מקבלת את התיקון.

מינואר הקרוב.

הוראה הזו עוד לא נכנסה לתוקף.

הצו הזה בא לדחות את הכניסה.

היא תיכנס לתוקף בתום חודש ינואר 2021 והיא תחול למשך שלוש שנים בלבד עד ינואר 2024.

שאלה שנייה. אני רוצה לחדד את מה שאמר כאן חברי. איך אנחנו בעצם יכולים לוודא שהבנקים לא יקצצו מסגרות אשראי שהן מתחת ל-7,500 שקלים? איפה הערובה שלנו לצרכנים שהדבר הזה לא ייעשה? גם לחברות כרטיסי האשראי. הנציגים שלהן אתנו?

ב-זום.

אני אשמח שהם יתייחסו אחר כך. המדיניות לקבל כל לקוח סותרת את מדיניות חברות האשראי בבסיס. האם חברות האשראי מצהירות עכשיו לפרוטוקול שהן מתחייבות לקבל כל לקוח? איך אנחנו מוודאים בסופו של דבר שכל לקוח חלש שהבנק קיצץ לו במסגרת והלך לחברות האשראי, מקבל את אותה מסגרת בדיוק?

אני רוצה לשמוע את האוצר ואת בנק ישראל.

זה לא דוחה בשנה. זה מתחיל בינואר.

מתחיל בינואר בתנאים שונים. התיקון הוא לשנה.

בנק ישראל או האוצר, תחליטו ביניכם מי מדבר ראשון. הגשתם לנו צו, מה אתם רוצים?

אני אפתח. רכז פיננסים באגף התקציבים, משרד האוצר. אדוני היושב ראש, עלו כאן הרבה דברים. אני אחזור על חלק מהדברים כדי כן להראות את הכול.

רק תתקן. מה שצריך לתקן, לא צריך לחזור על הדברים.

בסדר. אנחנו מדברים על החוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות. החוק קבע במסגרת סעיף 9(ג) שהבנקים בעלי היקף פעילות רחב צריכים לצמצם את היקף מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי שהם מעמידים לציבור ב-50 אחוזים ביחס למה שהיה ב-2015. החוק נתן עוד שני סייגים שנכנסו במסגרת הדיון בכנסת. סייג אחד בהקשר של מה המסגרות שבכלל נכנסות לדיון ושם נקבע רף מינימלי של 5,000 שקלים, שזה אומר שמסגרות מתחת ל-5,000 שקלים, אנחנו בכלל לא מדברים עליהן.

לא נפגע בהן כי ממילא הן פגועות. הן כמעט לא קיימות.

הן בכלל לא נספרות. לא מסתכלים עליהן במסגרת האשראי.

ודאי. אל תתפארו בזה שלא פגעת במה שלא קיים.

לא מתפארים. הדבר השני הוא שגם אם מצמצמים למישהו מסגרת, הצמצום לא יכול לרדת מתחת ל-5,000 שקלים. זה אומר שלצורך העניין, אפילו אם אנחנו קובעים 50 אחוזים, בצו המקורי 50 אחוזים, ולמישהו יש מסגרת של 8,000 שקלים – לאותו בן אדם אי אפשר להוריד את המסגרת ל-4,000 שקלים כי אז הוא יורד מתחת ל-5,000 שקלים, אלא כן יש מסגרת מינימלית של 5,000 שקלים שהיא נשארת במסגרת ההפחתה שנדרשת מהחוק הזה.

אני כן רוצה לחדד נקודה בהקשר הזה. כאשר אנחנו מדברים על מסגרות אשראי בכרטיסי אשראי, זה לא על אשראי, וזה כן דבר שחשוב להזכיר ולחדד.

למה 5,000? למה לא 7,500?

זה החוק המקורי.

זה מה שנקבע בחוק.

המחוקק, במסגרת החוק, במסגרת הדיונים כאן, נתן את האפשרות לשר האוצר לבוא לכאן במסגרת מאוד מצומצמת ולבקש מהוועדה לאשר צו שנוגע לשינוי בנושא שלושת הדברים עליהם דיברנו – גם על היקף הצמצום, גם על הסכומים המינימליים וגם לגבי המינימום אליו אפשר להפחית.

בימים כתיקונם לא היינו כאן. אנחנו מאמינים, כמו שדרור הציג בדברים שלו וזה עלה גם מהדברים שלך, בתחרות. אנחנו חושבים שהצעד הזה הוא מרכיב מרכזי בתחרות.

תרשה לי, בשונה ממה שביקשתי ממנו, אני לא יכול להתאפק. איך אתה מאמין בתחרות כשאתה מספק אשראי זול רק לבנקים? זה לא נסלח. יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. זה יותר חשוב לי מכל הדיון הזה ומהצו הזה. אמרתי שזאת לא רעידת אדמה. הדברים קורים גם בלי הצו הזה ועם הצו הזה. אצלנו בבית המדרש אומרים ברוך שכיוונתי לדעת גדולים.

בימים כתיקונם לא היינו כאן. אנחנו עדיין חושבים שהצעד הזה הוא מרכיב מרכזי בתחרות והוא יאפשר לחברות להתפתח, הוא יאפשר לחברות להפוך להיות שחקניות מרכזיות יותר בשוק, להפוך להיות מתחרות חזקות יותר כאשר בסוף, בחזון שלנו לשוק, מדובר בצעד מרכזי ברפורמה.

אבל כמו שעלה כאן, אנחנו לא נמצאים בימים כתיקונם.

גם השינויים באחוזים הם לא גדולים כשאתם מדברים על הבנקים הגדולים. השוליים שלהם בתמרון כאן הוא לא גדול.

אני רוצה לחדד כאן כמה נקודות בהקשר הזה.

בסך הכול שלושה מיליארד שקלים.

אנחנו כאן בגלל הסביבה הכלכלית בה אנחנו נמצאים היום. לכן אנחנו מנסים לאזן בין שתי התכליות עליהן דיברנו קודם. תכלית אחת היא להגיע לאוכלוסייה חלשה והדבר השני הוא להמשיך בתחרות.

ואתה מבקש לאשר את הצו.

רגע. בניתוח של המספרים שאנחנו ביצענו, המספרים אליהם הגענו אליהם כאן הם מצליחים לאזן בין שתי התכליות. הן לא כל תאוותנו בידינו בעולם התחרות, הן מאוד מתקרבות לזה שכל תאוותנו בידינו בהגנה על האוכלוסיות האלה. אמנם המספרים, אפשר להתווכח קצת על המספרים שהוצגו מבחינת ההשפעות על השוק.

אבל על המגמות אתה לא חולק.

הירידה בכרטיסי אשראי, אנחנו לא חולקים.

בנק ישראל.

האוצר אף פעם לא חלק על בנק ישראל? שכחנו את הוויכוחים? כמעט הדחות.

אנחנו אוהבים להתווכח הרבה פעמים אבל דווקא בנושא הזה אנחנו מסכימים ומגיעים מסוכמים. אנחנו נמצאים כאן באותו צד. אנחנו חושבים שהמתווה כאן הוא מאוזן ולא רק שהוא מאוזן אלא שהוא גם לשנה אחת.

מה תעשו בשנה הזאת? אני רוצה לדעת איזה פעולות אתם הולכים לנקוט בשנה הזאת. אם אני מאשר לכם את התיקון בשנה, וזאת לא דחייה, יכול להיות שאת ה-7.5 נצטרך לאמץ לקביעות. אני לא יודע. הנה, אני אומר לכם בזהירות שאני לא יודע. צריך ללמוד את זה, לראות מה המגמות ולהמשיך לראות.

למה אי אפשר להעלות את זה ל-10,000 במקום 7,000?

אי אפשר. זה מאשרים או לא מאשרים.

בסוף אנשים צריכים להחזיר את הכסף.

למה לא 9,736?

גם טוב.

כל מספר מנצח כשלא יודעים למה.

מניתוח המספרים שביצענו, מצד אחד זה יכול לאפשר לבנקים לעשות את ההפחתה בצורה יותר רגישה ובצורה יותר מדויקת ומהצד השני לחברות לקבל את האוכלוסייה כמו שאני מניח יהיה כפי ששמענו מהם בדיונים הקודמים.

בסדר. הבנו. האוצר, רוצים להשלים עוד משהו לפני שאני עובר לבנק ישראל?

לא.

בנק ישראל. תציגי את עצמך לפרוטוקול.

שלום. סגנית המפקח על הבנקים.

ניתנה הסכמה של הנגיד. בהתאם לחוק, הנגיד צריך לתת את ההסכמה שלו לצו ואכן היא ניתנה.

בחוק הייתה מחויבת הסכמת הנגיד?

כן. בקשר לשאלה שנשאלה כאן האם יש מנגנון שמחייב את חברות כרטיסי האשראי לתת לכל אלה שהבנקים יורידו להם, התשובה היא לא.

זה ברור לנו. אני אתן לך כמה שאלות מנחות. ראשית, אני רוצה שתתייחסו לגבי האשראי הזול לבנקים ולא לחברות האשראי האחרות. בסוגיית העמלות לעסקים, אמנם ציינת שיש ירידה, אבל איזה פעולות אתם נוקטים או ננקטו או עומדים להינקט בסוגיה הזאת. בכלל, אני חושב שבחקיקת רפורמה, יכול להיות שהאילוצים היו אז חסרים כמה דברים. אין לנו שליטה על איך הבנקים הולכים לקצץ ולמי. זה חופש פעולה שלהם בלבד. הם יכולים לעשות כאן מניפולציה מספרית שאתם ואנחנו לא נדע אותה. בסדרי גודל כאלה, הגודל של הבנקים הגדולים אליהם מכוונת התחרות, ברגע שלא נתנו להם את, נקרא לזה, הקומות בהן הם יצטרכו לקצץ כך, בקומה הזו כך ובקומה הזו כך, נתנו להם חופש פעולה. אנחנו לא בקיאים בנתונים אצלם והם גם לא ינדבו את הנתונים. הם יכולים לעשות מניפולציה.

אלא אם הוועדה תבקש מהם להביא דיווח על זה.

אז ביקשת.

הוועדה יכולה להגיד למפקח על הבנקים.

שמעת שחבר כנסת פנה באוקטובר ואני פניתי לפני שבועיים וחצי, שלושה שבועות. כשנגיד בנק ישראל יפנה אלי, אני אענה לו מיד. אין לי מה להסתיר ובמקום אני אתן לו תשובה. כך אני יודע לעבוד. אז מה, אז ביקשת, אז הוועדה ביקשה. מה שכן, אני יכול לנהוג כך שכאשר הם יבקשו משהו אחר בפעם הבאה, שיחפשו אותי בסיבוב. את זה אני יכול לעשות. אני אומר את הדברים בקיצוניות ובטונים כדי שתבינו את היחסים שהם יחסי גומלין. נכון שחברי כנסת זה לא תמיד פופולרי, אבל תפקידנו הוא לפקח על העבודה. אני הייתי רוצה מענה על השאלות שנשאלו על ידי חברי הכנסת וגם על מה ששאלתי עכשיו. איך אנחנו משריינים כך שלא תהיה מניפולציה מספרית? יכול להיות שהם יקצצו במקומות שבכלל לא מחוללת תחרות ואז מה עשינו בזה? מרווח הפעולה שלהם הוא גדול. זה לא בנק קטן ולא בנק בינוני. תוכלו גם להתייחס לנתונים, אם אתם כופרים באיזה נתון שהוצג כאן.

מנהלת היחידה לחדשנות פיננסית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל. ליוויתי את כל ועדת שטרום ואני גם מטפלת בכל נושא חברות כרטיסי האשראי.

לגבי המהלך שנעשה כאן. כמו שיובל אמר, אנחנו תומכים במהלך הזה, אנחנו מבינים שיש כאן שני כוחות שפועלים בכיוונים מנוגדים, מצד אחד הקורונה שהביאה משבר כלכלי, שהביאה חלק מהלקוחות לפגיעה כלכלית, ובשדים לב למה שדרור אמר, שאנשים באותה פגיעה כלכלית גם הקטינו צריכה, נסעו פחות לחוץ לארץ, נסעו פחות לנופש, הקטינו צריכה. יכול להיות שזה מתאזן.

כל מי שיושב מסביב לשולחן כאן הקטין צריכה.

לא. אל תגידי. בעוונותיי הרבים, לא.

אנחנו רואים שיש הקטנת צריכה שהיא נובעת לא בגלל הבנקים או מי שצמצם את המסגרות, אלא היא נובעת מקושי כלכלי אמיתי. מצד שני, כשבאנו וחוקקנו את הרפורמה הזאת רצינו גם לעודד את התחרות בקרב השחקנים החדשים עליהם דיברה חברת הכנסת, רוצים להגדיל את האשראי, לעודד את השחקנים החדשים, ומצד שני לא לפגוע בלקוחות, לא לתת לבנקים את האפשרות לבחור ולהגיד אני מנכה את כל הלקוחות החלשים.

איך את עושה את זה?

אני אומרת מה עשינו.

בפועל זה קרה.

זה עלה כאן והיו כאן דיונים סוערים במסגרת הוועדה. באנו ואמרנו שאנחנו נוודא שהבנקים ישאירו מסגרת מינימלית לאותם לקוחות שאולי הם לא הפייבוריטים או מי שרוצים, ולכן נקבע סכום מינימלי של 5,000 שקלים ללקוח כדי שתהיה אפשרות לצריכה מינימלית.

כל עוד יהיה דמי אשראי, הם יחזיקו אותך. אל תדאגי. זה לא יפתור לנו את הבעיות של ניכוי לקוחות טובים או לא טובים, אבל אני ביקשתי מהיושב ראש דיון בנושא BDI של לקוחות ואולי שם אנחנו יכולים להעלות גם את זה.

אני מנסה להסביר איך אנחנו רואים את הדברים. כמו שאמרה היועצת המשפטית, החוק נקבע בצורה כזאת שרק בתום ארבע שנים מתחילת הרפורמה, הבנקים צריכים להתחיל לקצץ. אם החוק היה אומר מפורשות שצריך להוריד בהדרגה, הם היו פועלים בהדרגה כי הבנקים מצייתים לחוק.

אין לנו בעיה עם הבנקים.

תלוי למי.

יש לנו בעיה אחרת אתם. אין לנו איזו אג'נדה נגד בנקים.

אנחנו בעד הלקוחות.

אני בכלל לא אומרת את זה. אני מנסה להסביר מה קרה. אז יצא שנקודת המפגש של ינואר 2021 היא נקודה בה המשק לא במצב כלכלי טוב.

עד כאן בסדר. זאת הסקירה וזה תואם.

לכן מה שחשבנו ביחד עם האוצר, והאוצר ניתח את הנתונים לעומק וראה שאומרים קודם כל 7,5 ללקוח - זה סכום שראינו גם בהתפלגויות של המסגרות שהוא סכום שמבטיח קיום בכבוד וזה יותר מ-5,000 כאשר בהתחלה היה 5,000 ועכשיו אומרים 7,5. קחו בחשבון שאנשים צורכים פחות. אם כן, גם אתה משאיר להם יותר והם גם צורכים פחות.

בצד חברות כרטיסי האשראי, הן נאבקות על כל לקוח.

גברתי, לא רציתי להתווכח. מחירי הירקות עלו בתקופת הקורונה. רשתות השיווק חגגו והתפרעו. אנחנו חברה – סליחה על הביטוי - שאיבדנו את הרגישות ואת הסולידריות, רואים את המחירים המאמירים ושותקים ועוברים כאילו לא קרה כלום, זה עדיין לא אומר שזה לא קרה. אולי הקטנו את הצריכה אבל עדיין הכול התייקר בתקופה הזאת. זה שלא קמה זעקה במדינה, זה עדיין לא אומר שזה לא קרה. זה קרה בחזירות בולטת. אני לא אומר את זה לכם. אני אומר שזאת הזדמנות להעביר כאן מחאה ולזעוק את זעקתם של הלקוחות השבויים במדינה הזאת.

עדיין הסכום עלה. האוצר בא ברגישות ואמר שהוא מעלה את הסכום.

מסכים.

תזכרו שאתם מדברים על מניפולציה.

תעשי טובה. את הולכת שוב להצעה ריקה. אנחנו אחרי הריקה. אנחנו מכירים ואמרנו בתחילה שאין כאן רעידת אדמה ואין כאן איזה שינוי. זאת אפילו לא אצבע בסכר. הגדרת את זה נכון, זה מקדם ביטחון. אנחנו לא שם. לא צריך להתנצל על זה. נשאלו כאן שאלות ברורות. ראשית, מה אתם עושים, מה עשיתם ואם אתם עושים לגבי הורדת עמלות לעסקים הקטנים. שנית, איך אפשר לוודא, אם יש כלים, אם אתם מתכוננים וודא שהבנקים הגדולים לא ימסמסו את התחרות על ידי כך שיעשו מניפולציה במספרים ויקצצו במקומות שממילא כבר לא נצרכים.

לדוגמה. אני אסביר לך. יש אנשים שמסגרות האשראי בכרטיס האשראי שלהם הוא בסכום גבוה והוא מנוצל ב-35 אחוזים, ב-40 אחוזים שאני חושב שזה הממוצע. אנחנו הרי חסידי התחרות. תחרות. רוצים שהרפורמה תצליח ותהיה תחרות. השאלה אם יש לך תשובות. גם אם אין תשובות ולא חשבתם על זה, יש לנו שנה להתארגן על זה. אני באמת לא רוצה שיחת רקע מלומדת על מה היה ומה הביא את הרפורמה. אנחנו אחרי זה.

לגבי זה שאתם חוששים ממניפולציה, קודם כל תזכרו שצריך לקצץ 50 אחוזים מהמסגרות. 55-50 אחוזים. קשה לבוא ולעשות כאן מניפולציה ולהוריד את כל הלקוחות החלשים ולא לספור אותם, מה גם שדרשנו הבטחה של 7,500. בנק ישראל פרסם לבנקים, לשני הבנקים הגדולים, דרישה לדיווח חודשי לגבי המסגרות, כמה מסגרות יש, כמה הופחתו וכמה מזה עד 7,500. דרך הנתונים אנחנו מתכוונים לעקוב חודש בחודשו ולראות איך מתקדמים עם הבנקים.

לגבי חברות כרטיסי האשראי, אמרתם שאין הבטחה. הן לא יכולות להתחייב ולומר שהן לוקחות כל לקוח, אבל אנחנו כן רואים שבנפשן לאסוף את הלקוחות.

הן לוקחות כל אחד ואפילו בלי לבדוק.

אם ייתנו מענה לציבור שהופחתו לו המסגרות. אני אומרת שכאן יש לנו את שני הכוחות כאשר מצד אחד אנחנו רוצים לעודד את הביקושים אצל חברות כרטיסי האשראי ומצד שני לוודא שהלקוחות יקבלו.

מקדם הביטחון הזה מרגיע אותנו קצת. את יורדת מהנתיב ואני מחזיר אותך אליו. דברי אתי על אשראי אזור.

אתה מדבר על האשראי שבנק ישראל מעניק לבנקים.

כן.

אשראי לבנקים הוא חלק מתמסור של מדיניות מוניטרית. זאת לא הדרך לבוא ולתמסר כסף לשוק ולהעביר כספים לשוק ולומר בואו חלקו את זה עכשיו.

זו הייתה המטרה.

לא.

לספק אשראי לבנקים, זה אפשר לבנקים לשחרר כסף. זה לא נכון. תקשיבו, אי אפשר לדבר על תחרות אם אנחנו נמשיך להתכסות. זה מזכיר לי את הדיונים בוועדת החינוך על המל"ג והאוניברסיטאות, המוסדות המתוקצבים והמוסדות הלא מתוקצבים. אי אפשר לעשות את זה. או שלוקחים באומץ או תבואו ותאמרו שאתם לא חלק. מהחששות, מהביטחון הפיננסי ורוצים לשמור על זה, אנחנו הבנקים, אולי נצטרך לעשות רפורמה ולהוציא מכם את הקטע של תמחור האשראי. אי אפשר להחזיק במושכות בשתי הידיים. אי אפשר. או שעושים תחרות או שלא עושים תחרות.

ברקע זה בסופו של דבר עזר להזרים אשראי זול לשוק.

לבנקים.

לבנק ישראל יש בחוק סמכויות והוא לא יכול לפרוץ את המגבלות שלו.

את כלכלנית. אני שואל אותך שאלה ולא את בנק ישראל. איך אני חברת אשראי חוץ בנקאית יכול להתחרות במיקי לוי שהוא הבנקאי ומקבל ממך אשראי זול – לא ממך, מבנק ישראל - ואת רוצה שאני אתחרה בו ואציע אשראי יותר זול ממנו. איך זה יקרה? אני לא כלכלן אלא רק עם שכל ישר. אני שואל אך זה יקרה. אל תעבדו עלינו. תגידו שאתם רציתם 10 אחוזים תחרות. או שעושים דיון רציני או שלא עושים דיון. תאמרו אין תשובה, נבדוק, בסדר. לא בסמכות בנק ישראל, בחוק בנק ישראל אין לכם מנדט לתת אשראי זול לגופים חוץ בנקאיים – נתקן את החוק ואולי ניתן לכם סמכויות נוספות, אבל אני רוצה תשובה. מדיניות מוניטרית, זו התשובה שלך?

לא. ענית גם על החלק השני של התשובה, שזה לא בסמכות שלנו.

תודה. הבנתי. חברי ועדת הכלכלה לדורותיהם, אני ינוקא כאן, אני באתי מהתחום ההומני ונכנסתי לכאן כמו אורח זר, אבל העסק הזה מתחיל לעניין אותי. תבינו טוב טוב – לא עשיתם כלום.

תביא עכשיו חוק מטעם הוועדה, תיקון לחוק הקיים.

כשייגמר התיקו וההכרעות בפנדלים בכנסת, נביא חוק.

אמרתי לך שבגביע האנגלי אין פנדלים.

אני הייתי חייב לחדד את הנקודה הזאת.

אנחנו נתמוך בחוק הזה.

אני לא נוזף. אם אין לכם מנדט בחוק, אנא, שהמפקח על הבנקים וגם נגיד בנק ישראל יהיו אמיצים להיענות לפנייה שלי.

זה לא בסמכותם.

זה לא בסמכות המפקח על הבנקים.

שיאמר שזה לא בסמכותו.

הוא לא יכול לתת אשראי מוזל.

בסדר, אין לי בעיה. מי שהחוק מדבר אליו – האוצר, החיוך מתחת למסכה נראה – תתמודדו עם זה.

מה תתמודדו? בוא נגיש חוק.

לא. חכה. אם האוצר אומר - למרות שהוא דיבר חלש ומהר - שהם בעד התחרות ורוצים תחרות וכולי, תקשיבו טוב טוב, העמדתם אשראי זול לבנקים, אתם רוצים תחרות, תצטרכו להעמיד את זה לכל הגופים הפיננסיים. הם הרי עובדים מסננת שמתאימה לתקופה לפני שנפלו החומות, עד שהם מקבלים רישיון לעסוק בתחום הזה. יש שם צוואר בקבוק והעסק לא עובד. אתם רוצים הכול ולמעשה לא עושים כלום למען זה. לא תהיה תחרות בשוק משמעותית האשראי , אם בכלל, בלי שנעמיד אשראי זול לכל השחקנים. נקודה. תהיה תחרות בשוליים אבל זאת לא תחרות.

זאת לא תשובה, אדוני.

אין להם תשובה. זה תיקון חקיקה. עזוב. חבל להתאמץ.

לא. הם ייתנו תשובה אם הם מעמידים או לא.

האוצר, אתה בכל זאת רוצה לענות?

רק ברמת הכותרת, רק לחדד כמה נקודות שנאמרו כאן.

לא הרצאה. אשראי זול.

אשראי מוזל לחברות האשראי. לא מוזל אלא כמו שנותנים לבנקים.

כמו שהם נותנים לבנקים. שוויון.

שאלת הפחתת מקורות האשראי לחברות האשראי החוץ בנקאיות היא שאלה שיש לה שני מקורות שאפשר להתייחס אליהם. אחת, סוגיית בנק ישראל ואת זה צריך להפנות אל הנציגות שנמצאות כאן.

והן אמרו ביושר שזה לא בתחום סמכותם.

אני אחדד מה שהן אמרו. זה לא בתחום סמכותו של המפקח על הבנקים אלא בתחום סמכותו של הנגיד.

זה לא במומחיות שלו.

אבל של הנגיד כן?

בוודאי שכן.

גברת מדמוני אמרה. היא אמרה שזאת המדיניות המוניטרית. היא אמרה את זה. תודה. אני מיציתי. אני לא מזוכיסט. כשאני לא מקבל תשובות ואני יודע שאין תשובות, אני לא ממשיך להתחפר.

אדוני היושב ראש, מה הפתרון?

רק להוסיף משפט, אם אפשר.

מקורות האשראי של חברות האשראי רק מבנק ישראל?

הוא לא אמר את זה.

לא.

בדיוק לשאלתך חבר הכנסת, ממש לאחרונה אנחנו פרסמנו תזכיר חוק שהוא תיקון של חוק נאווי שמדבר על הרחבת אפשרויות גיוס מקורות ההון של חברות אשראי.

זאת גם תשובה. תבוא ותגיד שכיוונתם. תבוא ותגיד שברפורמה כוונת המחוקק הייתה שחברות החוץ בנקאיות יתמודדו על ידי יכולת הגיוס שלהן, יביאו כסף מהבית וכספים מכל מיני גופים אחרים ויתמודדו מול הבנקים, אבל עדיין זה לא מטשטש את זה שהבנקים בנתוני פתיחה גדולים יותר מהן, ברגע שהמדינה תיתן להם אשראי זול יותר. אין מה לעשות.

תנאים טובים יותר.

אבל תגידו את זה, שנדע וידעו כולם, גם אנחנו, איך להתמודד עם זה.

מה הפתרון?

היא לא ענתה. היא לא רוצה לענות. היא הלכה סחור סחור. את רוצה לענות לי על העמלות?

עמלות הסליקה.

גברת מדמוני. אחר כך תעני לי על עמלות הסליקה.

אנחנו רואים ירידה ואנחנו עוקבים אחרי נתוני העמלות ואנחנו אכן רואים, כמו שדרור אומר, ירידה משמעותית.

זה שאתם רואים, בסדר. השאלה מה אתם עושים למען זה.

אני אומרת. קודם כל, הורדנו את העמלה הצולבת. אני אתקן את חבר הכנסת מיקי לוי. הורדנו אותה ל-0.5 והיא יורדת בשלבים.

אני יודע. תאמיני לי שאני יודע.

למה אתם נותנים לי כמו ההוא ברפת שצריך לחלוב את המידע ולהתאמץ?

דיברנו על זה הרבה ופרסמנו את זה.

לא כאן. אני שאלתי ארבע פעמים והתאמצתי לקבל תשובה.

השאלה אם בעקבות הירידה של הצולבת ל-0.5 יש גם ירידה כללית בדרישה של אותן חברות במה שנקרא דלתה.

כן. יש תמסורת, העברה. הירידה של העמלה הצולבת יורדת ואתה גם עמלות הסליקה של בתי העסק. אנחנו ממש רואים ירידה משמעותית. עדיין, ואני אומר בכנות, יש בתי עסק בודדים בקצוות, כי הממוצע הוא טוב ויפה אבל בקצוות יכול להיות, ואנחנו קוראים לאותם בתי עסק – ולא פעם ראשונה שאני אומרת את זה – תתמקחו על העמלות.

תודה. אולי תעשו קמפיין, שלא יצטרכו תואר דוקטור בכלכלה כדי לדעת מה הזכויות של עסק קטן.

אגב, אנחנו עושים המון חינוך דרך העיתונות ויוצאים בכתבות. אנחנו כותבים ואומרים, בואו תתמקחו.

תודה. רן מלמד, בבקשה.

בוקר טוב לכם ותודה גם על הדיון החשוב הזה וגם על הזכות לומר כמה מילים. אני רוצה שקודם כל יהיה ברור שאני נמצא כאן היום כמנהל פורום ארלוזורוב שהוא מכון מחקר לקידום מדיניות שפועל גם בנושאים האלה ואני עוסק בתחום הזה של הדרה פיננסית וכל חוקי התחרות.

תרשה לי מילה. אל תזכיר את זה כל פעם. שכחנו שהיית ב"ידיד" וארלוזורוב תפס שביתה.

אני רוצה לנסות ולשים עוד כמה עובדות על השולחן. מלבד הדבר הראשון שאני בעד תחרות, כולנו בעד תחרות, ותחרות חייבת להתקיים גם בנושא הזה, צריך באמת לראות אם היא יכולה להתקיים בתנאים הנוכחיים. אמר דרור שטרום בצורה מכובדת וצודקת שככל שיהיו יותר חברות שמתחרות על כיסו של הצרכן, כך יהיה אפשר להוריד את המחירים. אבל כאשר לא מטפלים בדברים הבסיסיים שהם באמת מחיר הכסף, שכאן אחריות המדינה, כשלא מטפלים בפיקוח הלקוי של המפקח על הבנקים, שהוא פרו בנקים ולא פרו חברות כרטיסי האשראי – אנחנו קודם כל נכנסים כאן לבעיה.

אני רוצה להזכיר דבר נוסף. בטיוטה הראשונה או בנוסח הראשון של חוק שטרום שהוגש לכנסת, ה-5,000 שקלים מגבלה לא היו קיימים. הם נוצרי רק כשאני וחבריי לארגונים חברתיים באנו ודרשנו שיהיה סכום מינימום ממנו לא יורדים כדי לשמור על אותן אוכלוסיות, אתם קוראים להן מוחלשות אבל אני לא קורא להן מוחלשות אלא אני קורא לאוכלוסיות האלה עובדים שמשתכרים מעט. רוב האנשים שמחזיקים כרטיסי אשראי עם מסגרות אשראי נמוכות הם עובדים והם לא אנשים שאינם עובדים וצריך לדאוג גם להם שיוכלו במסגרת השכר הנמוך יחסית שהם מקבלים להתמודד ולחיות.

אני רוצה לומר כמה דברים. הנייר המפורט שלנו נמצא באתר הוועדה ונשלח לחברי הכנסת אבל אני חושב שכדאי לומר את הדברים כאן.

עד היום אין התחייבות אמיתית של אף אחד ממנכ"לי חברות כרטיסי האשראי לקבל אליהן כל לקוח שהמסגרת שלו קוצצה. נכון, הם שלחו לך אדוני מכתב וגם לשר האוצר בו הם אמרו שהם מוכנים בנפש חפצה לקבל כל לקוח אבל באותה נשימה הם אמרו שהכול כפוף לתנאי החיתום. כשאנחנו מדברים על תנאי חיתום, אנחנו מבינים שייתנו חיתום למי שהוא לקוח חזק יחסית ואת הלקוחות החלשים ישלחו לכל הרוחות.

לכן אני מבקש אדוני לא רק לא לקבל את הצו כפי שהוא אלא אפילו לייצר בו הגנות נוספות. לא להסתפק ב-7,500 שקלים אלא להעלות את הסכום ל-10,000 שקלים. יותר מזה, בנוסף לדרישה מהבנקים לתת נתונים מדויקים, לדרוש את אותה דרישה מחברות כרטיסי האשראי. לדרוש מהן להעביר לך אדוני ולוועדת הכלכלה כל חודשיים דיווח מפורט על איזה לקוחות הן קלטו, מה הפרופיל שלהם, מהיכן הם הגיעו, איזו מסגרת קיצצו להם ואיזו מסגרת נתנו להם, מה שיעור הריבית שמשיתים עליהם ובכמה הוא יותר גבוה מהריבית שהייתה להם בכרטיסים הבנקאיים.

דבר אחרון הוא החשיבות לעשות פיקוח ולא רק אחר ממה שקורה ברגע שלקוח נכנס לחברת כרטיסי האשראי החוץ בנקאית אלא מה קורה אם חס וחלילה חודש אחד יש לו בעיה בגלל משבר הקורונה ומתפספס לו תשלום. באופן מיידי חברות כרטיסי האשראי סוגרות לו את החשבון בחברה. מבטלים את כרטיס האשראי שלו, מתחילים בהליכים משפטיים ואני יודע שיבואו המנכ"לים ויאמרו דברים אחרים אבל כל מה שאני אומר היום ממוסמך ואני יכול להוכיח זאת.

אני חושב שרק בגלל הסיבות האלה, בגלל שאין התחייבות אמיתית לקבל כל לקוח, לשמור לו על מסגרת האשראי ולתת לו ריבית שלא תהיה גבוהה מאחוז מסוים מעבר למה שהוא היה מקבל בבנק בגלל העובדה שהכסף עולה יותר יקר, בלי ההתחייבויות האלה אני חושב שחייבים לעשות תיקונים מרחיקי לכת בצו.

תודה. רועי פולקמן.

אתה חסר לנו, רועי.

אני שמח להיות כאן. זו הוועדה שאני הכי אוהב בכנסת. שמחתי לשמוע את רן, ראיתי את מיקי ואת אוסאמה. זו באמת ועדה סופר חשובה ואני חייב לומר, כרקע לדיון הזה, שכבר כמה שנים כל נושא הרפורמה בשוק הפיננסי קצת מדשדש, בין השאר בגלל הקושי הפוליטי וכולי. זה שהוועדה חוזרת לעסוק בזה, זה מאוד משמח.

אני אשים קונטקסט. בחודשים האחרונים יזמתי הקמתו של פורום של גופים חוץ בנקאים בשם פורום מחוללי אשראי - רן דיבר על פורום ארלוזורוב – וזה מתוך הרצון לטפל בקידום הרפורמה הפיננסית. חברות בו גם חברות האשראי המופרדות, גם חברות פינטק ואנחנו עובדים עם עוד שורה ארוכה של גופים שהם החוץ בנקאיים. אנחנו חושבים שצריכה להיות מערכת בנקאית מצוינת וחזקה אבל גם שוק חוץ בנקאי חזק וזה לא רק הוזלת המחירים אלא זה שירות טוב יותר, זאת חדשנות והרבה מאוד דברים.

אדוני יושב ראש הוועדה, אני מוכרח להתייחס לנקודה קטנה שעלתה כאן קודם לגבי הורדת המסגרות. אני ישבתי בנובמבר 2016 בוועדת הכלכלה וישבה גם אילנית מדמוני המצוינת שליוותה את הוועדה ואני שאלתי אז שאלת תם, כחבר כנסת שהיה מעורב בזה. שאלתי האם יהיה תהליך הדרגתי של הורדת מסגרות או שיום אחד זה יקרה. אמרו לי – וזה מופיע בפרוטוקול, אתם יכולים לראות את דיוני הוועדה – לא, אנחנו בנינו את הרפורמה כך שבאופן הדרגתי המערכת הבנקאית בחידושי כרטיס, כדי לא פתאום ליפול על לוקח, נעשה את זה בהדרגה והשוק יסתגל. זה יהיה תהליך הדרגתי. בפועל, וציינה היועצת המשפטית, החוק חייב אותם רק מינואר 2021 אבל הבטיחו לנו – וגם הבנקים אמרו את זה בדיון – יהיה תהליך הדרגתי בחידושי כרטיסים.

למה אני מספר לכם את זה. אם האירוע, ואני מאוד מבין לליבם של חברי הכנסת, היה הגנה על הציבור בעת משבר כמו משבר הקורונה, היינו רואים תהליך הדרגתי ויכול להיות שהיו אומרים שעכשיו צריך טיפה לעצור אותו. עובדה שלמעט עבודה מסוימת שעשה בנק הפועלים – אני לא יודע את הסכומים המדויקים – בנק לאומי כמעט, לפחות לפי המידע שיש בידי, לא קיצץ מסגרות ולכן השיקול האמיתי כאן לא היה כי עכשיו הגענו למשבר וצריך להגן על האזרח שמצבו הכלכלי הורע בגלל משבר הקורונה, אלא אנחנו מבינים שפתיחת השוק באמצעות הורדת מסגרות היא חלק מפתיחת השוק תחרות וככל שאנחנו יכולים למנוע את זה, אנחנו נמנע.

השינוי בצו לא תורם להדרגתיות?

השילוב בצו תורם. הציגו את הנתונים ואני לא אכנס לשאלה האם זה נחוץ, האם אנחנו רואים הגעה לסך המסגרות, אבל הטענה שלי היא, ואני מבקש ממך אדוני היושב ראש כרקע לדיון הזה, ומחברי הכנסת שנמצאים כאן – ושמעתי את השאלה של חברת הכנסת וזאן – הוא שיש כאן עניין שאתם אולי לא לגמרי רואים אותו עכשיו ברור והוא הניסיון בהדרגה לעכב את המפץ התחרותי שהאוצר הבטיח שיקרה בשנת 2021. הוא אומר יותר שחקנים שצורכים אשראי מהשוק החוץ בנקאי בישראל. מה שאנחנו ואין כרגע זו אמירה שצריך לעזור לאוכלוסייה שמצבה הורע. אני לא ראיתי בצו, ואני מציע שזה יהיה בסיכום הדיון היום, שיהיו דיווחים לוועדת הכלכלה למי בפועל מקצצים. הרי ברור שהבנקים, גם בלי הצו הזה, היו יכולים לומר שיש משבר כלכלי, אנחנו לא מקצצים.

במקביל, כדי לבחון אם זה הצליח, לא רק שהבנקים ידווחו אלא גם חברות כרטיסי האשראי.

בדיוק. צודק לחלוטין. אוכלוסייה שעובדת ומרוויחה מעט, גם בלי שום צו הבנקים יכולים להגיד, כי הם הרי יודעים מי התקרב לסף המסגרת שלו ולומר שבאלה לא נוגעים. על זה צריך לדווח לוועדת הכלכלה ולראות.

עוד דקה כי עבדתי מאוד מאוד קשה עם חלק מהחברים שיושבים היום בוועדה והאורחים שנמצאים כאן במשך כמה שנים טובות כדי לוודא שנראה בשוק הפיננסי. בסוף הדאגה לציבור לא תבוא מצו פה וצו שם אלא היא תבוא מכך שיתחרו עליו באמת ושהוא יוכל והוא לא יהיה שבוי רק אצל גורם אחד שנותן לו הכול. כאן אתם חייבים להבין שהאירוע הזה הוא לא בחלל ריק, האירוע הזה של דחיית המסגרות. ראינו דוח שפרסם משרד האוצר באמצע משבר הקורונה במארס-אפריל שהראה כמה מעט מצליחים להתחרות גם על העסקים הקטנים וגם על משקי הבית, שזה לא מתקדם בקצב רציני. שנית, אנחנו עם חוק המידע. אל תשכחו שרוב המידע קיים במערכת הבנקאית. כל נושא ה-אופן בקינג, אנחנו שנה מדברים עליו ובינתיים החוק לא מגיע לכנסת. דיברתם על מתן אשראי, בנק ישראל נותן הלוואה מוניטרית לבנקים, לא נותן לשוק החוץ בנקאי. כל האירועים האלה הם מסכנים מאוד.

מעקרי תחרות.

בדיוק. יודעים חלק מהחברים, שמעו אותי לא פעם, שאני לא מאלה שחושבים שתחרות פותרת כל דבר. אני לא מאלה שחושבים כך אבל ברור לי שכאשר יש מונופול עוצמתי ששולט במידע, שמחיר הכסף שלו זול יותר ושהוא מחזיק את הלקוחות, אחד הדברים הוא שהלקוח לא חושב – עשינו את הדיון הזה על משכנתאות – ולא בוחר. הוא לא אומר לעצמו שהוא צריך אשראי, בוא נבין מי נותן לי תנאים טובים יותר ועושה מרקט בעניין הזה ובודק שוק. זה פשוט לא קיים.

לכן, חברים, חייבים לראות שהתהליך הזה הוא הדדי, לא רק דורשים מצד אחד. אל תשכחו, אני בעד שוק בנקאי חזק אבל הוא הרבה יותר חזק מהשוק החוץ בנקאי. אין כאן שוויון כוחות בדרישות.

תודה.

אם צריך לקבל כדי שיהיה מידתי, אבל אדוני היושב ראש, תלחצו. אתם הבית של הרפורמה. אין מישהו אחר.

לינור דויטש.

תודה רבה. אני רוצה להתייחס לכמה מהדברים שאמרו. קודם כל, אנחנו לובי 99 שמלווה את הרפורמה בבנקים מימי ועדת שטרום ואחר כך במהלך כל הדיונים. אני רוצה להתייחס למה שאמר רועי פולקמן. אני יכולה לומר לכם שהתיקון הזה לא מובא בוואקום. הילה וזאן שאלה את בנק ישראל ובנק ישראל אמר שבינואר צריכים לקצץ. סליחה, יש הדרגתיות. הסעיף הזה לא בא משמים ולפתע נודע להם שהם צריכים לחתוך את מסגרות האשראי. הסעיף הזה ב-2016 אחרי התנגדות עזה ביותר שלהם. הבנקים התנגדו לסעיף הזה ספציפית. אני ישבתי בוועדות וניהלתי מולם את המלחמות. הם התנגדו לסעיף הזה של קיצוץ מסגרות האשראי ונלחמו בו על כל צעד ושעל. אחרי שהצליחו להגיע אתם לפשרה, אמרו להם שלא נעשה את זה מיידית אלא ניתן לכם ארבע שנים לקצץ את מסגרות האשראי. נתנו להם ארבע שנים והפלא ופלא, כמתנה ירדה הקורונה והנה מבקשים ואומרים שלא יכולים לחתוך.

לא סתם בדיון הזה כולו ובמתווה הפשרה הזה כולו, לא שמו הבנקים נתון אחד על השולחן, נתון שמוכיח שבכלל יש איזושהי עילה לקיצוץ הזה. אנחנו לובי 99, ארגון חברה אזרחית, הלכנו וחפרנו בנתוני בנק ישראל ובנתוני הדוחות של הבנקים כדי להוציא נתונים ושלחנו לכל חברי הכנסת ולוועדה את נייר העמדה ממנו הוצאנו את הנתונים של בנק ישראל שמראה שהבנקים משתמשים אך ורק בסך של בין 25 עד 29 אחוזים ממסגרות האשראי שהצרכנים בעצם משתמשים בהם. זה אומר שהדרישה לקיצוץ 50 אחוזים – ואני מזכירה לכם שהיא דרישה רוחבית, היא לא דרישה לקיצוץ 50 אחוזים פר לקוח אלא היא סך הכול, הבנקים צריכים לעשות סך הכול, לאומי ופועלים, ב-50 אחוזים – לא מגיעה באמת לסף השימוש של רוב הלקוחות מלבד נקודות קטנות. לכן כל הטענות האלה וכל הצעקה בטענה שייפגעו צרכנים, לא הוכחה בשום שלב בדיונים האלה.

כאן אני רוצה להרחיב ולומר שאם באמת הטענה – והטענה היא של ההתערבות של המתווה של האוצר והטענה הזאת בשינוי חקיקה שעבדו עליה בכנסת בצורה אינטנסיבית במשך חודשים ארוכים ושכנסת ישראל קיבלה ועכשיו באים ומשנים אותה. נכון שהאחוזים יחסית קטנים אבל עדיין משנים והטענה היא שזה כדי להגן על הצרכנים – איך זה שאנחנו מגנים על הצרכנים לכאורה בלי לחייב את הבנקים לא להתחייב לקצץ. איפה ההתחייבות כאשר דקה אחרי, יום אחרי שאנחנו מעבירים את החוק הזה, הבנקים מחליטים עכשיו שהלקוח הזה לא טוב לי, הוא עכשיו איבד את ההכנסה שלו והוא בחל"ת ואותו אני מקצץ. איפה אתה מבטיח שזה לא יקרה? רן מלמד התייחס לזה שחברות כרטיסי האשראי לא יתחייבו, אבל איפה ההתחייבות של הבנקים? אנחנו רוצים שייכנס בחקיקה – וגם הצענו לכם סעיף ונוסח בנייר – איך זה צריך להיראות ומה בדיוק צריך להיות כתוב.

לינור, לא ראית את המחלף בכביש 6 כשעברת אותו? תודה.

אתה מכיר אותי לא מהיום ואתה כבר רגיל לקצב. אתה גם יודע שאני צודקת. אתה יודע שאני צודקת. אני שומעת אותך לכל אורך הדיון ולשמחתי הגדולה אתה מחזיק בעמדתנו.

נכון.

אתה יודע יפה מאוד שיש כאן סיבוב. תחליטו שהבנקים יתחייבו שהם לא מקצצים את המסגרות.

אני אניח את דעתך בדרישה שלי בסיכום הדיון. אל תדאגי.

סומכת עליך.

מפנים את תשומת לבי, גם האוצר וגם בנק ישראל, ש"בתקופת עבודתה תגיש הוועדה לממשלה, לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לשישה חודשים דין וחשבון של עבודתה והמלצותיה. הדין וחשבון יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר ושל בנק ישראל".

הוועדה הזו קמה ועובדת?

ועדת היישום קמה.

הוועדה הוקמה?

אכן.

עבדה?

עבדה ועובדת.

ומה עם הדיווחים?

עובדת. אנחנו מתעתדים להביא את הדיווח הבא. אדוני היושב ראש, כבר הגשנו שני דוחות.

כל פעם הם הוגשו באיחור.

לא משהו רשמי. היה דיון ולבקשתנו שלחתם מייל. אז זה פורסם.

אין עונשין אלא מזהירים תחילה. שלושה חודשים מהיום, אני רוצה לקבל דיווח רשמי. כשאומרים דיווח לוועדה, זה על פי כל הכללים שכתובים בחוק. מבחינתי אני אתייחס לזה כדיווח ראשון. דיווח יסודי. לא רק מה נעשה אלא מה אתם מתכוננים לעשות כדי לוודא את כל השאלות והחששות, את כוונת המכוון שהיו בדיוני הוועדה. שמעתם גם מרועי, גם מלינור וגם ממני ומחברי הכנסת את כל החששות. אנחנו רוצים את התחרות.

מאחר שאנחנו עובדים במרץ על טיוטת הדוח העדכנית, אני מקווה שנוכל לקבוע דיון בעוד שלושה חודשים. אני לא רוצה להתחייב כרגע.

אתה אל תתחייב. אני התחייבתי לך.

אתה התחייבת לשלושה חודשים. אני מקווה שנוכל לקצר זמנים.

אני נתתי לך שלושה חודשים. לא רק זה אלא שאני רוצה לקבל תשובה חד משמעית, הן מבחינה משפטית והן מבחינת מדיניות, בסוגיית הקצאת האשראי הזול לגופים החוץ בנקאיים. גם מבנק ישראל וגם מהאוצר. אם תרצו תשובה משותפת, תהיה תשובה משותפת. אם לא, כל אחד בעמדתו הוא. גם מבחינה משפטית אם זה בכלל אפשרי ואם לא, מה צריך לעשות כדי שזה יהיה אפשרי. גם מדיניות. יכול להיות שהמדיניות שלכם תהיה לא לתת והיא צודקת אבל אני רוצה לקבל תשובה מפורטת ומנומקת לוועדה. כאן לא שלושה חודשים אלא אלה 30 ימים מהיום.

שמעתי בקשב רב את כל מה שנאמר ואני גם מתחבר לדברים שאמרו חבריי ואמר יושב ראש הוועדה לכל מי - גם אני מסרב לומר אזרח מוחלש – שמשתכר בכבוד ולצערי כמעט 30 אחוזים במדינת ישראל משתכרים שכר מינימום שזה 5,300 שקלים. לכן אני בהחלט חושב שמספיקה מסגרת אשראי בסך 5,000 שקלים.

אני רוצה לומר כמה דברים בהקשר למה שאמר מר שטרום. לבנקים היו ארבע שנים לעשות רפורמה. הקורונה לא צריכה להיות סיבה לחמוק מהרפורמה. בתחילת הדיון פספסתי ואני לא יודע אם אדוני היושב ראש נתן אמירה חד משמעית בסגנון הזה. יש גם סוגיות לגבי הפרדת כרטיס אשראי מבנק דיסקונט. גם על זה דיברת והעלית את הסוגיה הזאת.

אני אומר משפט שאולי נשמע כאמירה פופוליסטית אבל כולנו בכנסת קצת פופוליסטים.

חלקנו.

בסדר, חלקנו. אם בנקים רוצים להיכנס תחת האלונקה כפי ששמענו מנציגי הבנקים, אז צריך גם להחזיק את האלונקה כי אי אפשר להיכנס מתחת לאלונקה ולעזוב את הפצוע. כרגע המשק פצוע, כרגע האזרח הפשוט פצוע. אנחנו מנהלים כאן את הדיון הזה לא בפעם הראשונה והבנקים צריכים להבין שזה הזמן לא רק להיכנס מתחת לאלונקה אלא גם להחזיק אותה. מדינת ישראל, הממשלה ומשרד האוצר צריכים לעשות הכול כדי לתת להם גם את התחושה שהם מתחת לאלונקה וגם להסביר להם שעד עכשיו הם קיבלו רווחים במאות מיליוני שקלים והגיע הזמן בתקופת הקורונה להחזיר את זה לציבור. אז אמירות לפעמים יותר חשובות מהחלטות ומהצווים שחתומים עליהם חברי כנסת. לפעמים אמירה יכולה גם לעשות את העבודה. זאת הצעתי. תודה.

תודה. שי אבו. תציג את עצמך לפרוטוקול.

אני יושב ראש איגוד יועצים לכלכלת משפחה. ביום יום אני משתדל לתת מענה ושומע את הקולות והזעקות שעולות מהשטח, יום יום ושעה שעה, ויום יום אני מתמודד עם זעקה אמיתית של אנשים שבוכים ואפילו חושבים לאבד את עצמם לדעת. אני עושה את זה בעשייה אמיתית למען הכלל, לשם שמיים בעזרה. חשוב לי להדגיש את זה. אני לא מקבל אגורה עבור כל העשייה הזאת שאני עושה.

אני רוצה לשאול שאלות. האם ההנחיה הזאת של ה-7,500 שקלים או ה-5,000 שקלים, האם מדובר באדם או בזוג, בחשבון בנק? שאלה שעד היום לא קיבלתי עליה תשובה.

מה נותנת הדחייה הזאת של עוד שנה? בעיניי זה לא נותן כלום. אני חושב שגם חברות האשראי וגם הבנקים צריכים יציבות. אני קורא גם לבנקים וגם לחברות האשראי, אינכם צדיקים, אף אחד מכם, ואני קורא ליצור אמנה שתיתן מענה לטובת חיזוק המשק במדינת ישראל שלא ייווצר מצב שאנשים יפשטו רגל או חברות יפשטו רגל. דובר על כך שתוקם קרן והמכרז הזה נפל.

זה דיון אחר. לא בדיון הזה.

אני יודע אבל זה בד בבד. ברגע שמחליטים משהו, צריך לחשוב מה קורה לאותו מסכן. אל תתנו לחזקים להיות חזקים. הם ימצאו את האלטרנטיבות ויהיה להם אותן, אבל החלש ייפול ויתרסק. בבקשה, אנא מכם, אל תתנו להם להתרסק.

תודה. רבותיי, הוא שאל שאלה שנשאלה אצלנו בדיון המקדים. הייעוץ המשפטי, איך אתם מפרשים לקוח? חשבון בנק או אדם?

הלשכה המשפטית באוצר. להבנתנו זה פר אדם.

זאת אומרת, אם אשתי ואני בעלי חשבון משותף, רוצים לקצץ לי את מסגרות האשראי הכרטיס, זה מינימום 7,500 ועוד 7,500?

להבנתנו גם מקריאת פרוטוקולים של דיוני ועדת הרפורמות בחוק, כן. אם לך יש כרטיס ולאשתך יש כרטיס, כל אחד מכם יהיה עד 7,500. אי אפשר יהיה להוריד לפחות מ-7,500 לכל כרטיס.

זה נרשם.

זו אמירה. אמרת דברים ברורים ונחרצים.

זה בפרוטוקול.

אני שמחה על הפרשנות הזו של משרד האוצר. חוק הבנקאות, שירות ללקוח, מגדיר לקוח כאדם המקבל שירות מתאגיד בנקאי. אדם הוא אדם פרטי או חברה או תאגיד. זה בהחלט מתיישב עם הפרשנות.

יפה. אני חושב שזה נותן מענה. שי, אל תגיד שלא יצאת עם חצי תאוותך בידך.

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית. המדינה כאן עבריינית, היא לא מבצעת את מה שהיא קבעה. אדוני, אני אצביע נגד.

אתה חושב שהבנתי אחרת? אתה לועג לאינטליגנציה שלי.

האם יש אפשרות לבקשת דחייה נוספת של המדינה?

כן.

לא שמעת מה שהיא אמרה. היא אמרה אמירה קשה.

תחזור על השאלה שלך והיא תענה שוב.

אמרתי, ראיות לכאורה או אפילו לא לכאורה, המדינה עבריינית בעצם זה של הדחייה בשנה. חד משמעית. שאלתי את היועצת המשפטית האם יכולה המדינה בעוד שנה לבוא ולומר שהיא מבקשת דחייה של עוד שנה.

לפני שאת עונה. אתה היית ממ"ז במשטרת ישראל, נכון?

כן.

אם כך אתה מסתכל על העבירות, מסכנים אלה שהכנסת אותם לכלא. עבריין זה אדם שפועל בניגוד לחוק.

אמרתי ראיות לכאורה.

אמרת עבריינית, אבל מותר לה. היא לא עבריינית. היא מנצלת. נכון. היא פועלת נגד ההצהרות שלה. חכמים היזהרו בדבריכם שמא יבואו התלמידים אחרי זה וישתו ומהמים הרעים.

הסייג ששמתי ואמרתי ראיות לכאורה, מוציא את המדינה כך.

תודה. כל פעם שתהיה לי הזדמנות להיפרע ממך, אני אפרע ממך בגין גרוטו.

יש לך עוד הרבה זמן לסבול אותי. גפני עכשיו מורט את שערותיו כי החלטתי לבוא אליך.

עומדת הזכות למדינה, השאלה היא אם היא תקבל את תאוותה. אני אומר לפקידות שחברי הכנסת, האגו הפוליטי הוא לא האגו הרגיל של בני אדם. יש כאן ערך מוסף, ווליום גבוה יותר, והכנסת לא אוהבת שמשנים את החלטותיה. הפתגם ידוע ואומר שרק אותו אחד לא משנה את דעתו. אנחנו לא חמורים. לא רציתי לומר מי הוא, אבל הנה, אני אומר. עשיתי סללום בדברי הפתיחה שלי כדי לומר מה השינוי הזה בכלל. דרור אומר שזה בסך הכול מקדם ביטחון קטן. בוא, תצביע נגד כי אתה אופוזיציה ויש לך אמירה.

ב-60 אחוזים אני מצביע עם הממשלה בנושאים פיננסיים.

אני אתך. זו מבחינתך אמירה. זה לא מהותי. יש כאן סממנים של פגיעה בתחרות ואתה לא רוצה להיות שם. אמירה ואני מקבל את זה ומכבד. מה לעשות, בקואליציה אין לנו את הפריבילגיה הזאת אלא צריך להתקדם. מקדם ביטחון, אני חושב שחובה עלינו לקבל את זה. הוספנו על עצמנו עוד מקדם ביטחון והוא להיות יותר חרוצים בדיווחים לוועדה כי אנחנו נחושים בדעתנו והחלטנו ללוות את זה כך שכל שלושה חודשים נקבל מכם דיווח. כשאנחנו נותנים דחייה של שנה או תיקון לשנה, אנחנו רוצים לדעת שאתם עובדים בשלושת החודשים האלה ועובדים בשלושת החודשים שלאחר מכן וכי אתם בוחנים מגמות.

אני אומר ביושר, כפי שאמר דרור, כשאין נתונים, כולם מדברים ומפריחים סיסמאות. היה לנו קשה ללמוד את הצורך הזה בשינוי. דיברתי עם כולם וזיהיתי שאנחנו צועקים אבל חיים עם השינוי. תכחישו או לא תכחישו, אבל זה מה שהבנתי מכם. לא רוצים שיהיה שינוי אבל זה לא רציני. אני אומר לכם שגם בקטע של המניפולציה והמשחקים של הבנקים הגדולים, יש להם שוליים. אני חולק עליך קברת מדמוני, עדיין יש להם שוליים גדולים, 50 אחוזים. בגודל שלהם ובפערים בניצול, עדיין יש להם אפשרות לשחק עם המספרים ולקצץ במקומות שלא מעודדי תחרות. אין מה לעשות, צריך לומר את הדברים.

אדוני, אני רוצה להעיר את תשומת לבך, אין לך רוב. כדאי שתגייס.

ומה אתה חושב שעשיתי?

הייתי ישר אתך.

אל תדאג, אתה רואה שאני מאריך בדברים שלי.

יש לנו עוד אורחים ב-זום שרוצים להתבטא עד שיגיעו חברי הקואליציה? אם אין, ניגש להקראת הצו.

אני מנכ"ל מקס, אחת משתי החברות. אני רוצה לומר תודה רבה על שהזמנתם אותנו. בהחלט יום חשוב מבחינתנו.

אני רוצה לומר במשפט מאוד פשוט. אנחנו באנו ונולדנו מחדש כדי להתחרות. אנחנו באמת מחויבים וערוכים לעשות ולהביא את התחרות הזאת לצרכן הישראלי. כאשר מסתכלים במקרו – ונגעתם בזה הרבה – 70 שנים מחכים לבשורה תחרותית מול שני הבנקטים הגדולים, אמרת 74, יש כאלה ב-65, אבל עדיין חלק נכבד מהפעילות הבנקאית יושבת אצלם.

אני לא אדיש. אני שומע את חברי הוועדה ואני מבין שיש חששות לגבי אוכלוסיות מסוימות אבל אני באמת חושב שאנחנו נדע לענות לחששות האלה. אנחנו באנו לכאן ואנחנו בסופו של יום רוצים להילחם על כל לקוח. כל לקוח חשוב לנו. אנחנו רוצים להגדיל את מצבת הלקוחות שלנו. החקיקה הזאת בוועדת שטרום נועדה כדי להביא לקוחות מתוך הבנקים הגדולים גם לחברות כרטיסי האשראי הנפרדות וכמובן גם אל הבנקים הקטנים.

אני כן מצטרף לאמירה של חברי הכנסת. אני חושב שיש כאן הקלה, אתם קראתם לה קטנה אבל בעינינו היא משמעותית, על הבנקים והפחיתה את החובה שחלה עליהם שנקבעה בחוק. אני חושב שצריך במקביל – כמו שלינור אמרה וכמו שאמרו אחרים – לראות אמירה שגם יהיה בהתאם. קיבלתם הקלה בשל משהו מסוים, לפחות תעמדו ותהיו מאחורי זה. אני יכול להבטיח לכם שכל לקוח, כל מי שקיבל בבנק, יקבל גם אצלנו.

אני כן רוצה להתייחס לאמירה של חבר הכנסת מיקי לוי. יש ירידה דרמטית ומשמעותית בעלויות הסליקה, בשוק הסליקה, יש תחרות מטורפת, אגב, מלבד שני אזורים קטנים, שני מותגים שהם מותגים סגורים. אקספרס ודיינרס.

אני מקווה שגם זה יסתיים.

אני יושב ומרגיש כאילו זה עולם הפוך. בשבוע שעבר השתתפתי בדיון בוועדת הכספים ושם תקפו את הבנקים מדוע הם לא נותנים אשראי ומדוע לא מחלקים אשראי.

שם רק תוקפים. אל תתרגש.

אתמול בדיון על החברה הערבית אמרו שהבנקים לא נותנים מספיק אשראי ללקוחות. היום אומרים שהבנקים הם הרעים כי הם חייבים להחזיר את קיצוץ האשראי שלהם. קשה לי להבין איך ביד אחת משרד האוצר, בנק ישראל והכנסת מבקשים מאתנו להקל על הלקוחות ולתת להם אשראי וביד שנייה אומרים לנו תעמדו בחוק שנכתב לפני ארבע שנים במצב כלכלי שונה לחלוטין ותקצצו 50 אחוזים במסגרות האשראי. כל זה כמובן בשם התחרות אבל שבדרך שכחו שהתחרות היא אמצעי ולא מטרה. היא אמצעי להיטיב עם הציבור ולא לפגוע בו. חברות כרטיסי האשראי הקימו גוף עם שם מפוצץ – פורום מחוללי תחרות.

תודה. תשאיר זמן לבנק לאומי שעוד יותר מתנגד ממך. אתה עוד קיצצת משהו. אל תתרגש מביקורת. אנחנו לא מתרגשים מהמחאה שלך. תודה. אל תתרגש מביקורת. הביקורת היא במקום. אנחנו צריכים לדאוג שהלקוח לא ייפגע. תודה.

בנק לאומי, ברי רוזנברג ולאחר מכן אנחנו מקריאים את הצו.

תודה. הייתי מבקש לומר כמה דברים.

אתה עושה לי פיליבסטר? דבר מהר וקצר.

תן לי לדבר לפחות כמו שנתת ללוביסטים של חברות כרטיסי האשראי.

אף לוביסט לא דיבר. כולם בזכות עצמם. קדימה, דבר זריז.

תודה. קודם כל, אני רואה שהדוברים של חברות כרטיסי האשראי, אנשים שבחיים שלהם לא פגשו לקוח. בחיים שלהם לא שמעו מצוקות של לקוח. אני לא מתרשם מאותן חברות כרטיסי אשראי שמתחייבות לקבל. אנחנו מקבלים עשרות טלפונים מדי יום מלקוחות שקיבלו את ההודעה על הקיצוץ במסגרת שמתחננים בפנינו שנשאיר להם את המסגרת, שנעשה כל מה שאנחנו יכולים כי אין להם לאן לפנות. אין שום סיכוי שבעולם שחברות כרטיסי האשראי ייקחו בעלי מסגרות עם 10,000 שקלים, עם 12,000 שקלים שנמצאים בחל"ת.

תודה. עמדתך הובהרה ויש לה מקום.

חבל שאתה לא נותן לי לדבר לפחות כמו הלוביסטים. זה מאוד מצער.

לא. לא יכול לתת לך כמו ללוביסטים. אם תגדיר חבר כנסת כלוביסט, אני אתייחס אליך בהתאם.

לא, חס ושלום. דיברתי על לובי 99 וכולי.

לובי 99 הוא לוביסט של הציבור. של נעליך לפני שאתה מדבר.

תודה. אני מבקש להקריא את הצו. משרד האוצר.

טיוטת צו להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק) (הוראת שעה), התשפ"א-2020

בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(ג) לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 (להלן – החוקׂ), בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

1. שינוי השיעור לעניין סך מסגרות האשראי ושינוי הסכומים

על אף האמור בסעיף 9(ג) לחוק, בתקופה שמיום י"ט בשבט התשפ"א (1 בפברואר 2021) עד יום כ"ט בשבט התשפ"ב (31 בינואר 2022) –

(1) השיעור לעניין הסעיף האמור יהיה 55 אחוזים.

(2) הסכומים לעניין הסעיף האמור יהיו 7,500 שקלים חדשים.

2. תחילה

תחילתו של צו זה ביום י"ט בשבט התשפ"א (1 בפברואר 2021).

אין לך רוב.

בסדר. מה אכפת לך?

מי בעד אישור הצו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

התיקון לצו אושר. אני מודיע לכם, כפי שאמרנו בדיון, שאני אדרוש דיווחים במהלך השנה הזאת. אתם תקבלו ממנהלת הוועדה מכתב מפורט מה אנחנו רוצים שיהיה בדיווח. תשובה תוך 30 ימים להעמדת אשראי זול לכלל חברות האשראי. אנחנו נמשיך לעודד תחרות.

דרור, תודה רבה שאתה ממשיך ללוות את זה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.