פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



8
ועדת הכלכלה
02/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 104
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט"ו בחשון התשפ"א (02 בנובמבר 2020), שעה 12:00

דיון מהיר בנושא: "יצירת מתווה לפתיחת השווקים בזמן משבר הקורונה"

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

היבה יזבק

ענת צוראל פרבר - עוזרת ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

הגר יהב - מנכ"ל, נשיאות המגזר העסקי

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

לילי בן שלום - דוברת ועד שוק הכרמל, ועדי סוחרי השווקים

יאיר לוי - חבר ועד שוק הכרמל, ועדי סוחרי השווקים

עידית חנוכה

אתי בן-שמחון

"יצירת מתווה לפתיחת השווקים בזמן משבר הקורונה", של ח"כ מיכל שיר סגמן, היבה יזבק (מס' 170).

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום ה-2 לנובמבר, 2020. ט"ו בחשוון התשפ"א. דיון מהיר בנושא: "יצירת מתווה לפתיחת השווקים בזמן משבר הקורונה", של חברות הכנסת - מיכל שיר סגמן, היבה יזבק.

כמנהגנו בקודש, אנחנו נותנים לחברי הכנסת המציעים לפתוח את הדיון, לנמק, להסביר. לאחר מכן, נשמע את האורחים בזום.

בבקשה.

תודה רבה. אנחנו בעצם מדברים על הסגירה הממושכת של השווקים הפתוחים, ועל הבעיה המתמשכת של בעלי החנויות בתוך השווקים. אנחנו רואים שהמחלקות הממשלתיות לא לוקחות את הדיפרנציאציה, והמרכיבים המיוחדים של הענפים השונים בתוך השוק ובענף הכלכלה. ועל כן, אנחנו רואים שיש זעקה ברורה, חזקה וגדולה, של בעלי החנויות בתוך השווקים הפתוחים, שנמצאים במרחבים הפתוחים, במיוחד כשאנחנו מדברים על עסקים קטנים, שבעצם, הפגיעה בעסקים האלה, היא פגיעה באנשים שעומדים מאחוריהם. למשל, אנחנו לא מדברים על רשויות, אנחנו לא מדברים על כלכלה חזקה שעומדת מאחורי בעלי החנויות האלה, אלא, אנחנו מדברים על חנויות שדרכן מתפרנסים בעלי החנויות האלה. אנחנו מדברים על עסקים קטנים שנפגעים קשות, ואין להם שום גב כלכלי. שמעתי הרבה מהאנשים, ומבעלי החנויות שגם הבנקים לא מלווים להם. יש בעיה עם הבנקים, הרבה אנשים, לצערנו, הולכים לשוק השחור, בעקבות המצב הזה, ולשוק האפור, כדי להלוות את הסכומים, למרות שהם נשמעים כסכומים קטנים, אבל אלה סכומים שהם חשובים לאנשים האלה, ולעסקים האלה כדי לשרוד.

בעצם, זה נשמע ונראה אבסורדי, ומאוד לא ברור – למה לסגור לאנשים האלה את החנויות כאשר מדברים על חנויות שנמצאות באוויר הצח? ראינו גם את זה אחרי הפתיחה של הסגר הראשון, שהאנשים האלה גם היו מחויבים. אפשר לפתוח, אפשר לאכוף, אפשר לפקח שהכול יתנהל כראוי. אנחנו מדברים על חנויות שנמצאות בתוך האוויר הצח – האנשים נכנסים ויוצאים, אפשר לפקח על זה. אבל עצם ההמשכיות הזאת של הסגירה ההרמטית הזאת - לא לאפשר להזרים, כדי שיהיה להם תזרימים, וכדי שתהיה להם אפשרות לתחזק. אנחנו מדברים עכשיו על תחזוקת המקומות האלה, בכדי להמשיך ולהתפרנס בכבוד, ובלי כל גב כלכלי מהממשלה - זה נשמע הזוי.

הדיון בא לבקש, לדרוש, ולבחון את פתיחת החנויות האלה שנמצאות באוויר הצח, שנמצאות בשווקים הפתוחים. וכפי שראינו בשבוע האחרון - הרבה חנויות ייפתחו, אבל השווקים לא נמצאים בתוך המתווה והשאלה היא למה? למה מפקירים את האנשים האלה? אנחנו מדברים על עשרות שווקים כאלה, ועל מאות אלפים עד מיליוני שקלים של הפסדים יומיומיים בתוך השווקים האלה, בלי כל שיפוי, בלי כל פיצוי לבעלי העסקים הקטנים הללו.

תודה. אנחנו מודעים לגבי המתווה ותחנות היציאה. הרציונל הוא של מאסה מסוימת שהחליטו הגורמים המקצועיים לשחרר בתחנות הפתיחה והיציאה, אבל עדיין נשאלת השאלה, ויש קושי. לגבי השווקים הפתוחים - כשזה מקום פתוח, סכנת ההדבקה היא נמוכה יותר. כולם שואלים את השאלה הזאת למה? אני כבר לא נכנס לוויכוח של חנויות הרחוב, זה יוכרע בימים הקרובים. אבל השווקים הפתוחים, ולפי כל כללי שמירת מרחק – השאלה נשאלת. אבל אם הוא מקורה, סגור - הדין הוא אחר. לכן, גם נתנו מקום לדיון מהיר בסוגיה הזאת. הייתי רוצה לשמוע את משרד הבריאות.

בבקשה, נשמע את משרד הבריאות.

אשמח אם תאמרי לנו, השווקים הפתוחים, באיזו תחנה הם נמצאים?

הם נמצאים בתחנה הבאה יחד עם כל החנויות, מבחינת משרד הבריאות.

שזו השלישית.

כמו שאמרתם קודם. המסקנות שלנו מהגל הראשון, מההתנסות הלא טובה מהפתיחה מהגל הראשון, הייתה שפתיחה בבת אחת, או פתיחה שהיא לא באמת מדורגת, כי כל יום, יומיים, נפתח משהו אחר, היא לא טובה. היא לא מאפשרת לנו לראות מה קורה. היא לא מאפשרת לנו להיות עם יד על הדופק על ההדבקה, ולכן, היא גם לא מאפשרת לנו לעצור את ההדבקה. ולכן, הוחלט בדיוק כפי שאמרתם קודם, על תכנית של כמה שלבים, וכל החנויות אמורות להיות בשלב הבא, בשלב השלישי, שייכנס לתוקף, אם התנאים יהיו נכונים, אם ההדבקה לא תעלה. השלב הבא אמור להיות שלב של חנויות, שיש להן כמות גדולה ומתחלפת של אנשים, ולכן, זה נדחה לשלב השלישי.

אבל את מכירה את הקושי של כל בעלי החנויות והשווקים הפתוחים, על החריגה שנתתם. יש חריג למה שקבעתם. השאלה, האם יש שווקים שהם הוחרגו? דבר שני, איך אנחנו אמורים לקבל בשוויון נפש שרשתות שקיבלו את ההיתר, את ההחרגה בגלל מוצרים חיוניים, והן משווקות כמעט כל דבר שזז - מה עם ההחרגה? יש שווקים שהם מוחרגים?

עוד פעם. יש מוצרים חיוניים כמו מזון, כמו תרופות, שברור לכולנו שצריכים להיות מוחרגים. אם לחנויות האלה יש דברים אחרים, מן הסתם אנחנו לא נסגור אותם, המטרה העיקרית – לספק מזון ותרופות ומוצרים חיוניים שאנשים לא יכולים להסתדר בלעדיהם. לכן, ההיגיון אמר, שהן צריכות להמשיך ולהיפתח.

יחד עם זאת, לפתוח עכשיו את הכול ביחד, זה אומר שאנחנו חוזרים בדיוק למה שעשינו אחרי הגל הראשון. וזה אומר שאנחנו תיכף נחזור עוד פעם לסגר שלישי וחבל.

שאלתי בחלק הראשון של השאלה, אם יש שווקים שהוחרגו?

אנחנו לא ממליצים על החרגה של שום שווקים. מבחינתנו, כל השווקים וכל החנויות, למעט, החנויות שהגדרנו לפני רגע, צריכים להיפתח בשלב השלישי.

יש אורחים בזום שרוצים לדבר?

שלום, אדוני היושב-ראש, תודה על הדיון, אני רוצה להתחבר לשאלתך הקודמת, ולעדכן כי כאשר הוחלט הסגר הקודם, ואושרו התקנות בוועדת החוקה, כן החריגו חנויות בשוק. למשל, בשוק מחנה יהודה, כן מאפשרים לחנויות שיש להן קיר מאחורה כן לעבוד, אבל לדוכן פתוח לא מאפשרים. למשל, בשוק באשקלון, כל השוק לא אפשרו לו לעבוד. אני גם בפוזיציה מטעם המגזר העסקי פה, וגם בשם החקלאות, כי הרי בסוף, ברגע שייצרו מצב שהסופרים מפוצצים באנשים, במקום סגור, וסגרו את האופציה של ללכת לקנות בשווקים הפתוחים, שבדרך כלל - - -

הגר, נעלמת לנו.

אני לילי, בעלת עסק בשוק הכרמל. פתחתי את העסק שלי לפני שנה, בשוק הכי תוסס ונוצץ כמעט של העולם. אני רק רוצה לשאול שאלה.

סליחה, מה את מוכרת?

אני, יש לי בית מאפיה, מעדנייה גיאורגית, נמצאת בלב שוק הכרמל. אני לא מצליחה להבין. אני עסק קטן. הסוחרים מסביבי, הם עסקים קטנים שלקחו את החנות מאנשים בדמי מפתח, שאפילו לא יכולים לאפשר להם להוריד את השכירות.

לילי, בואי ונעשה סדר. את משווקת מוצרי מאפה.

נכון.

וזה נכנס לקטגוריה של מוצרי מזון.

זה נכנס לקטגוריה של מסעדה. כשפתחו אותי למשלוחים לפני חודש, אחרי כל האקורדיון שאני כבר מתנהלת איתו שמונה חודשים, אני ורעיי אותו דבר. אבל בוא ותראה רגע. שוק הכרמל – פתחו אותי למשלוחים, כשאני משלמת 30% ל"וולט", ו"תן ביס" על המשלוח, ואז פתחו ל"טייק האוואי" לפני שבועיים. אתה יודע שאני יושבת עכשיו בבית ולא במסעדה, ואני סגורה – אתם יודעים למה? כי כל הסוחרים סוגרים. למה, אנשים באים לשוק הכרמל לאכול חצ'פורי? אנשים באים בגלל שהם הפכו להיות חוויה. הסוחרים לא נותנים להם לפתוח – אין פה שום היגיון שהם לא נותנים להם לפתוח – למה? בגלל שהם לא קונצרן? הם לא ויזל, הם לא שופרסל, הם לא רמי לוי, הם לא חברים באיגוד לשכות המסחר – בגלל זה סוגרים אותם. מישהי אמרה פה שלוקחים הלוואות בשוק השחור, אתם יודעים? איך היא אמרה? בקטנה, זה לא בשביל להציל את העסק, זה כבר במה להאכיל את הילדים שלהם.

לקחו להם את הגאווה, את הפרנסה. אני רואה פה סוחרים, תאמין לי, יכאב לך הלב, אני מזמינה אתכם לבוא. הם עומדים ליד הדוכנים הריקים שלהם ושומרים עליהם, כי זה מה שהם יודעים לעשות כבר 50 ו-60 שנה. יש פה סוחרים של 60 שנה. איפה ההיגיון כשאני הולכת לסופר-פארם באלנבי, מתחת למגדל שלום – ערמות של אנשים בתור לקופה, קונים אקמול בדרך, קונים משחקים, בדרך קונים שתייה, בדרך קונים כל מה שרוצים. אבל הסוחר הפשוט, לעזאזל באוויר הפתוח לא יכול. תקשיבו, בתי-כנסת חזרו. אתה יודע, האבסורד – אני נמצאת במקום, הילדה שלי, יש לה תמונות כשהייתה בת שנתיים, פתחנו וידאו. ילדים בני שנתיים, יודעים לעשות סדר עדיפות, מה גדול, מה קטן, מי ראשון, מי שני. מי מזיק יותר, מי מזיק פחות.

ההחלטות הפוליטיות הדוחות האלה, על הגב של העסק הקטן, הן החלטות דוחות, והן החלטות ברוטליות. החלטות שרומסות כל עסק קטן במדינת ישראל. תקשיבו, אתם אמנם תחזירו מתי שתחזירו – אם לא נצא לסגר שלישי, אני לא יודעת מה יקרה, אבל כבר אין לאן לחזור. בואו תראו בשוק הכרמל, השוק הכי תוסס. עזבו שהתיירים עוד שנה לא יחזרו, הם בסך הכול רוצים להתפרנס ב-500 שקלים ליום, היומית שלהם. באים לקוחות כדי לקחת אוכל ב"טייק האוואי", ופקחים מחכים משני הכיוונים, לראות את מי הם יתפסו. עומד על בר בחוץ ותופס ביס מהפה – תגידו, זו לא בושה. אתם לא מרחמים על כל אלה - - - את כל הכלכלה במדינה הזאת עד מתי? בואו, אתם רוצים שנתאגד? אין להם גם כסף להתאגד. אף אחד לא מסתכל עלינו.

לילי, הזעקה שלך נשמעה ברור. הקושי הזה שלך, גם אנחנו שואלים.

זה לא רק שלי, זה לא היגיון. אני רוצה שמישהו יענה לי למה? למה עכשיו בית-כנסת - כן. סופר עם רמי לוי - כן. ואני רוצה להבין, למה ההוא שמספק לי עופות או גבינה, לא יכול לפתוח – למה? אני רוצה לשמוע למה. הרי בן-אדם גם אין לו מקום לעמוד בתור, זה דוכן – למה? אני רוצה תשובה.

את צודקת.

את רוצה שיענו לך, תמתיני בסבלנות.

אני באמת אשמח לשמוע למה?

יש קושי להבין את ההיגיון – אין היגיון.

אמרתי, אין היגיון.

אמרתי, אין היגיון. כי אם היו מחליטים שאת יוצאת בשנייה, וההוא יוצא בשלישי, היו שואלים את אותה שאלה, כי בסוף צריך לשחרר כמות כל שבועיים. אבל לא אני קיבלתי החלטה. אני מקווה שמשרד הבריאות ואחרים יענו לך בהמשך.

משרד הבריאות אין להם תשובה. היא לא יודעת לענות. מסכנה, היא גם לא אשמה.

סבלנות, בבקשה.

הגר, בעיות הקליטה שלך הסתיימו?

סליחה. פשוט התנתק לי, אדוני היושב-ראש, אני מתנצלת.

בהקשר של החקלאות. הרי החקלאים בישראל, מוכרים את התוצרת שלהם גם לרשתות השיווק וגם לשווקים. ברגע שהמדינה מייצרת את הסגירה הזאת - חקלאים הולכים ופשוט משמידים תוצרת. זה דבר אבסורדי. זה חלמאות, זה פשוט בושה. בהקשר הזה, ככל שיש יותר אפשרויות ללכת לקנות גם בשווקים, וגם בסופרים, ויש פריסה רחבה של כל המנעד של הדרך שבה ניתן לקנות מוצרים שהם הוגדרו חיוניים על-ידי המדינה, מוצרי מזון, אז ככה יש פחות עומס בסופרים. מה החכמה ששוק פתוח באשקלון סגור, אבל הסופר שנמצא כמה מטרים משם, מפוצץ באנשים שעומדים בתור, ונמצאים בצפיפות כזו, שבסופו של דבר יותר מסוכנת להידבקות מאשר בשוק פתוח.
לכן, אנחנו מבקשים בהקשר הזה, וגם נלחמנו על זה בוועדת חוקה, ולצערנו, לא התקבלה עמדתנו, לפתוח באופן מידי את כל השווקים, ולא לייצר אפליה – לא במובן של עסקים פתוחים למול סגורים, ובטח, לא להביא למצב שתהיה פה השמדת תוצרת.

תודה.

אני ממרכז השלטון המקומי.

אנחנו, בשלטון המקומי, ביקשנו לא אחת ולא שתיים, את משרד הבריאות, לאשר פתיחה של השווקים. השווקים הם מקום שבו אפשר לרכוש מזון, דווקא האוכלוסיות החלשות ביותר, הן אלה שבדרך כלל, גם נמצאים בצד של מכירת המזון, גם נמצאים בצד של רכישת המזון, והכל נעשה במקום פתוח. היה בעבר מתווה, שלאחר טיוב שלו, ראינו שהוא נכון, ואפשר להפעיל את השווקים באמצעותו. אנחנו חושבים שצריך לחזור ולהפעיל את השווקים, וקוראים לממשלה לעשות זאת כמה שיותר מהר. תודה, אדוני.

אני משוק הכרמל. גם אני יש לי את אותה שאלה. מדוע כל הרשתות – בתי כנסת, גני ילדים, להם מאשרים. ולנו, בשוק הכרמל, ששוק הכרמל הוא כמו כל יתר השווקים בארץ, הם מפרנסים מאות אלפי משפחות, אם באופן ישיר, ואם באופן עקיף. זה לא ייתכן שיאשרו לכל המקומות הסגורים שהשכם והערב עבדו - - -

יאיר, מה אתה מוכר בשוק הכרמל? כל השוק סגור?

כן. כל השוק סגור, למעט ירקות שעושים משלוחים, וגם זה בקושי.

מה אתה מוכר?

פיתה דרוזית.

ולך, אסור למכור את זה.

עד לפני יומיים היה אסור למכור את זה.

ועכשיו?

השוק סגור.

עכשיו מותר, אבל אין אנשים.

הבנתי. חשוב שייאמר.

הכול פוליטי. זה הכול פה פוליטיקה, זה לא יעזור כלום. הם כבר קבעו - ביבי, ביבי, והמפלגות הדתיות, קבעו מה כן ומה לא. זה לא יעזור כלום. כל הוועדה הזאת, לדעתי, זה סתם.

לא הכול פוליטי.

אנחנו נקרא לממשלה בסיכום דברים ברורים.

בבקשה, באמת. אני באמת חייבת שנייה להבין, זו פעם ראשונה בזום בוועדת הכלכלה. אני באמת רוצה להבין.

נראה לי שאת מרגישה בבית. פעם ראשונה השתלטת על הדיון. אמרתי, תרגישי בנוח, בתור פעם ראשונה.

ביבי, צועק למצלמה, רגע, חכו לי עוד קצת – למה נחכה? שהוא ימשיך להעשיר את ויזל, את רמי לוי, את כולם על חשבוננו? הוא גם משנה הרגלי צריכה של לקוחות. אתה יודע, אני רואה פה חנויות באלנבי, שבחיים לא היו מוכרות דברים. עוד מעט ימכרו ירקות בחנות של פלאפונים, כי פלאפון זה חיוני. תקשיבו, החוסר נורמליות הזאת. אני מבקשת שתזמינו אותי כל פעם לוועדה.

נאמר את הדברים בסוף הדיון.

עוד משפט בבקשה.

ביבי, מעניין אותו כל יום בתקשורת, בטלוויזיה להופיע. התקשרו אליו מאמריקה, מדנמרק, מאפריקה - זה מה שהוא יודע. אבל בשוק הכרמל, וביתר השווקים, אנשים פה קורסים, הולכים לשוק האפור. עושים הלוואות מפה, ולהחזיר לשם - זה לא מעניין אותו. מתקשרים אליו מאפריקה, מצרפת, מהולנד - - -

תודה רבה. מחית אמרת, נתנו לך את זכות המחאה.

משפט עתידי. תקשיבו, גם מחר בבוקר, כשהסגר יחזור, מהסגר הראשון, לקח לאנשים חודש וחצי להגיע לשוק. השוק הזה הוא 50% תיירים, שהם מן הסתם יבקרו פה עוד שנה וחצי, שנה. תקשיבו, כל יום שהעסק הזעיר, הקטן הזה, שמפרנס נכדים וילדים, כבר שושלת, מהבסטה, מהדוכן הקטן הזה – כל יום שהוא לא עובד, זה מוות נפשי, רוחני וכלכלי בשבילו. אני אומרת לכם, אני אעשה הכול, לא משנה מה. אין יותר, נגמר. מאז שפתחו את בתי הכנסת ביום ראשון, את הספר, ואת הקוסמטיקה, זה יותר חשוב – מאז, לא שזה לא חשוב, חלילה, הם גם סובלים, כולם סובלים. אבל חוסר ההיגיון נגמר. אין יותר. אין יותר אהדה וסגידה לממשלה - - - הזויות.

תודה.

בבקשה, היבה.

אני רוצה להגיד לסיכום, רואים שגם מהזעקה שאנחנו שומעים מבעלי החנויות, עד כמה ההחלטה היא גם לא הגיונית, וגם לא פר, ואין בה שום צדק לאנשים שמחזיקים את החנויות האלה כדי להתפרנס בכבוד. אנחנו חוזרים ודורשים, שהשווקים הפתוחים, ייפתחו מיד. זו הדרישה הארגונית. זה המצב הארגוני. אפשר להפעיל אכיפה. אפשר להפעיל גם פיקוח מתמשך, יש הרבה דרכים לפקח שם. אבל להשאיר אותם במצב של סגירה - זה פשוט להגביר את המצוקה. פשוט מאוד לעשות עוד עוול לאנשים האלה, ולעסקים האלה שפחות הם שורדים. תודה.

תודה.

אני מסכם את הדיון. הוועדה מודה לחברות הכנסת המציעות שהביעו את מצוקת השווקים הפתוחים במשבר הזה. אנחנו אמנם שמענו מנציגי משרד הבריאות שהשווקים מיועדים לתחנה השלישית, זאת אומרת, בעוד שבוע ויותר.

אני קורא לממשלה לבחון בהחלטה הקרובה - אני שומע שיש רצון לקבל החלטה על סוגיות חנויות הרחוב, להכניס ולהכליל במידה ותתקבל החלטה, גם את השווקים הפתוחים. אני חושב כלקח מתחנות יציאה הראשונה והשנייה, צריך לתת איזה היגיון. נכון שההיגיון של הכמות, זה היגיון בריא ונכון. אבל צריך להשתדל כמה שאפשר שיהיה עם אופי דומה, עם מאפיינים דומים.

כפי שאמרו גם הסוחרים - זה שפתחת לי עכשיו, וכל השוק סגור, זה לא נותן לי שום מענה. וקשה, קשה להסביר לציבור פתיחה של מקומות אחרים בחלל הפתוח, או רשתות שיווק גדולות לעומת חנויות רחוב ושווקים פתוחים, שאנחנו יודעים שבשטח פתוח מקדם הדבקה נמוך. אנחנו קוראים כאן בוועדה, את זעקתם של הסוחרים, ומבקשים לאשר זאת בהקדם, עוד לפני התחנה השלישית, לייצר תחנת ביניים בתחילת השבוע הקרוב, שיהיה אפשר לפתוח את חנויות הרחוב ואת השווקים. תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.