פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



14
ועדת הכלכלה
17/11/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
03/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 116
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, א' בכסלו התשפ"א, (17 בנובמבר 2020), שעה 09:07

יבוא הטף מאתיופיה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

סגן השר לבטחון הפנים דסטה גדי יברקן

נועה פרטוק - סחר חוץ, מחלקת הודו אפריקה והמזרח התיכון, משרד הכלכלה

יעקב פולג - סמנכ"ל לסחר ושת"פ בינלאומי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

רותם מסד - מנהלת דסק אפריקה, איגוד לשכת המסחר

תמרת טדסה - יבואן

אבי ביטאו - יבואן

אורי יצחק ברהן - יו"ר יבואני הטף

בקי קשת - עו"ד, רבנים למען זכויות אדם

אלסה ברוך - צרכנית טף

איתי עצמון

עידית חנוכה

מירב מקלר, חבר תרגומים




יבוא הטף מאתיופיה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 17.11.2020, א' בכסלו תשפ"א. הנושא: יבוא הטף מאתיופיה.

פנה אלי ח"כ גדי יברקן וסיפר לי על תופעה שלאחרונה, לא יודע להצביע מה אורכה של התקופה, שיבוא הטף סובל, לא יודע איך לקרוא לזה, או מרמאויות ואפילו סכנת נפשות. שילוב של חול יחד עם זרעי הטף. הטף ידוע כדגן שיוצאי העדה האתיופית במדינת ישראל צורכים אותו ורוצים לצרוך אותו וזה חלק שגם שייך למסורת, מרכיב בסיסי בתזונה ואין לנו עניין לא לאפשר. הלוואי והיינו יודעים לגדל אותו פה בארץ. אולי נשמע גם על הניסיונות, ולפתור את התלות הזאת במצוקות הקשות. אנחנו מבינים גם את המורכבות של הבעיה.

גדי יברקן, סגן השר, נמצא בדרך, בפקקים, אם הוא יצליח להתחבר בזום עד שהוא יגיע לכאן – מה טוב. אם לא – אנחנו התחלנו את הדיון ובטח יש איתנו כאן מיוצאי אתיופיה שיכולים לתת לנו רקע מה קרה בחודשים או בשנה האחרונה ביבוא הטף. יש מישהו שרוצה להתייחס לסוגיה הזו, מישהו רוצה להתייחס לבעיה עד שגדי יברקן יגיע?

בוקר טוב, מדבר עו"ד אבי ביטאו, אני הייתי מעורב בנושא של יבוא גרגרי טף מאתיופיה עוד משנת 2012 ובעזרת גדי בזמנו התגברנו. עד לפני שנה יבוא הטף מאתיופיה היה בצורה זו או אחרת בצורה מסודרת. העולים, שהם 85% שגרו בזמנו בכפר, גידלו את הטף והיו מקבלים את זה, אבל בשנה הזו במיוחד בשנה שעברה התחילו בעיות. הטף שמגיע מאתיופיה לא נקי, בכלל לא למאכל, ויש בעיה מאוד רצינית. אני חושב שמדינת ישראל צריכה להסדיר מול השלטונות של אתיופיה את נושא של יבוא הטף בצורה מסודרת.

יש רשימה של כ- 40 יבואנים יוצאי אתיופיה שבזמנו נבחרו על ידי השגרירות האתיופית בהסכמת משרד החקלאות הישראלי והגנת הצומח ומשום מה לפני שנה וחצי או שנתיים הרשימה הזו נמחקה, והנושא לא ברור ולכן אנחנו מבקשים שהנושא הזה יהיה מסודר ומחוקק, מי שבאמת יש לו יכולת ורצון להביא יקבל את האישורים הדרושים, ודבר שני גם אם מגיע טף, שיגיע בצורה נקיה מסודרת למאכל ולא עם כל מני דברים שבכלל לא ראויים.

ידוע לך כמה יבואנים יש היום בתחום?

ברשימה בהסכמה ממשלת אתיופיה וממשלת ישראל יש ארבעים יבואנים. היו ברשימה - - -

והיום בפועל כמה?

לא ידוע כמה.

יש מישהו שיודע לומר לי איך מתנהלת כל סוגיית יבוא הטף? אני מתנצל, אני לא שומע אותך באיכות גבוהה.

שלום, אדוני היושב ראש, אני אלי גורדון מנהל שירות המזון, נציג משרד הבריאות. מכיוון ששירות המזון אוכף ואמון על פיקוח יבוא המזון יש לנו נתונים כאלה. נכון לשנת 2019 רשומים 11 יבואנים שמייבאים טף וקמח טף למדינה ישראל.

אתה מכיר את התופעה של יבוא חול יחד עם הטף? כפי שידוע לי, אני חי בנגב, לא חסר לנו חול במדינה שצריך להביא למדינה.

אז אני מסכים איתך ולכן אם כבר אני צריך להתייחס, אז שתי נקודות, במסגרת פיקוח שוטף שלנו אנחנו מדברים על טף ועל קמח טף כמוצר מזון רגיל שנמצא בפיקוח אקראי. במסגרת פיקוח אקראי ובדיקות שאנחנו עושים לא זוהתה בעיה מסוג זה. יתרה מזו, בדרך כלל מזון כשיש תלונות מצרכנים, אנחנו ברמה של שירות המזון המחוזי מקבלים תלונות על כך. גם אתמול לקראת הדיון עשינו סבב בין כל המהנדסים, בין כל שירות המזון המחוזי על מנת לוודא האם התקבלו תלונות כאלה, וגם שם לדאבוננו לא קיבלנו שום תלונה עד כה אף אחת בעניין של טף או קמח טף.

מוזר. יש מישהו שרוצה להתייחס? אנחנו נחזור אליכם משרד הבריאות. נחזור אליכם. משרד החקלאות.

בוקר טוב. קצת באמת רקע. היבוא מתנהל כפי שצוין קודם על ידי רשימת יבואנים שמאושרים על ידי הרשויות באתיופיה. אנחנו מבחינת משרד החקלאות בודקים את הנושא של מזיקים, הגנת הצומח נותנים את האישור ליבוא ולמעשה לא בודקים את הנושא של איכות בכלל. קמח אנחנו בכלל לא מתעסקים, אלא רק בתבואות. גם בנושא הקרקע, אנחנו לא מאפשרים למעשה יבוא של תוצרת צמחית כלשהי שמלווה בקרקע או באדמה, כיוון שמבחינתנו זה פוטנציאל להפצת מזיקים ומחלות שקשה להתמודד איתם אחר כך, אף מדינה לא מאפשרת יבוא של מוצר חקלאי כלשהו עם קרקע.

אנחנו לא מכירים את הנושא הזה בכלל ואנחנו גם לא יודעים על רשימה של יבואנים שנמחקה, כפי שצוין בהתחלה. מנתוני היבוא אני רואה שיש יבוא של טף. מ- 2014 ועד עכשיו יובאו כמויות גדולות. בכל שנה בין 3,000 ל-5,000 טון. 2019 קצת פחות, כ- 2,000 טון, ועד מועד זה בשנה זאת משהו כמו 1,500 טון. זאת אומרת אנחנו לא מכירים את הבעיה כפי שצוינה, ונשמח לקבל פרטים ככל שזה נוגע להגנת הצומח.

בוא אולי ננסה לשמוע. נמצאת איתנו הגב' אלסה ברוך?

בוקר טוב, ועדה יקרה, אני יכולה להגיב?

מי רוצה להגיב?

יבואן, תמרת אדסה,

אתה מכיר את התופעה הזו?

אני מכיר כמה מהתופעות שהעליתם כרגע כולל תהליכי עבודה ויבוא מאתיופיה לפה, בשני מישורים. מישור אחד זה המישור החוקי - - -

בוא תספר על המישור של החול שאני מתקשה לקבל נתונים. החוקים, איך זה עובד, אנחנו ניכנס למשרדי הממשלה ונוודא איך זה עובד.

בינתיים הצטרף אלינו סגן השר גדי יברקן.

בבקשה תספר לי אם אתה מכיר את התופעה של ערבוב החול עם הטף כי במשרד החקלאות ומשרד הבריאות לא מכירים את זה ואנחנו נבדוק איתם מתי נעשתה פעם אחרונה ביקורת מאז שניתן אישור על הנייר בלבד. בבקשה, אדוני.

תודה רבה. הבסיס הוא במה שרציתי לחלק לשניים. יש יבוא חוקי של טף לארץ ויש יבוא בלתי חוקי. בוא נחלק את זה לשניים. הנושא של החוקי זה משרד ממשלתי, זה חברה ממשלתית, זה ספק יחיד מאתיופיה שיש עליו כתובת שניתן לפנות אליו ולא משם תופעת החול או ערבוב של דברים אחרים הגיעו לארץ. נכון, בשלבים הראשונים הייתה איזה שהיא בעיה עם הספק הזה מבחינת איכות הטף, אבל לא בכמות שדיברו ובטח לא בתלונות שהיו ב-2019-2020 ועכשיו, במיוחד בחודשים האחרונים, ביבוא הבלתי חוקי כמויות הטף הגדולות ביותר - - -

שאתה אומר בלתי חוקי באתיופיה, לא כאן.

כאן, כאן.

יש כאן יבואנים שמצליחים לייבא בצורה בלתי חוקית שלא דרך מעברי הגבול והביקורות של והפיקוח של משרד החקלאות ומשרד הבריאות? כל כך הרבה תקנים אנחנו משקיעים שם. יש יבוא כזה שלא דרכם?

לא, כל היבוא עובר דרך התחנות האלה, דרך הנמל או חיפה - - -

אז למה הוא לא חוקי? תסביר לי למה הוא לא חוקי.

למה הוא לא חוקי? כי יש סיכום שרק כמות מסוימת של יבואנים יכולים להביא את זה מהספק הראשי, גם לבקשת ממשלת אתיופיה, ודבר שני, יש כל מיני הצהרות כוזבות ומסמכי פיתוח סניטרי, הטף כאילו מגיע ממדינה אחרת. בפועל, הוא מועמס או עושה הטענה לתוך הספינה בג'יבוטי מאתיופיה. זאת אומרת טף אתיופי, אבל בשם של מדינה רשומה אחרת במשרד החקלאות לצורך העניין. הדבר הזה יוצר בעניין הזה של החול, אם אתם מתייחסים לחול, בגלל שהספקים הראשיים שם במדינות המוצא הם לא חוקיים, אז לא ניתן גם לפנות אליהם או להחזיר את הסחורה במידה והיא פגומה לכן הם גם מערבבים חול או משהו אחר ומביאים את זה לארץ.

אני מקווה שמשרד החקלאות שמע אותך כי כרגע הוא מדבר בטלפון. הוא יוכל להתייחס בהמשך. טוב, תודה רבה לך. היה קשה, כאילו אנחנו קמנו עם איזה חלום של חול בטף והמצאנו סיפור. תודה רבה לך.

ככה בכל אופן זה בעיני משרדי הממשלה. לאט לאט נעזור להם להתעסק עם זה יותר כפי שהם יודעים ואוהבים להתעסק כמו עם הבשר הקפוא, כמו עם הרבה דברים שמשרד הבריאות אוהב להתעסק ולחטט. יש שם פקידים שיש להם מוטיבציות גבוהות, אולי גם עם הטף נעורר להם את המוטיבציות. אז בבקשה, סגן השר. ספר לנו על התופעה כי התקשינו למצוא - - -

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, אני ראשית כל מתנצל טיפה על העיכוב. אתה יודע, מפקדים לא מאחרים, הם מתעכבים. התעכבנו קצת בכביש 1. אז קודם כל אני מודה לך על הדיון הדחוף שקיימנו אותו. הוא נדחה פעם אחת לבקשתי משום שהייתי צריך להיות בשליחות מדינת ישראל באתיופיה לפני שבועיים ולכן אנחנו מקיימים אותו היום.

הנושא של הטף, אני חושב שממשלת אתיופיה עשתה דבר ייחודי מאוד עבור מדינת ישראל, בפרט יוצאי אתיופיה שהטף יוצא רק לישראל, אדוני היושב ראש. זו המדינה היחידה שמייצאת טף מאתיופיה לישראל. זו המדינה היחידה בעולם ולכן ממשלת אתיופיה עשתה חסד עם מדינת ישראל שבשנת 2012 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל, משרד החקלאות, לאתיופיה. בשעתו שרת החקלאות אורית נוקד ואנוכי טסנו וחתמנו והבאנו את ההסכם הזה.

מאז יש מספר יבואנים, על פי בקשת ממשלת אתיופיה שיפוקחו ויעברו, להערכתי הם 33 או 34 יבואנים. עם הזמן זה טיפה גדל, גם נכנסו לשם נשים מבני הקהילה כדי שיוכלו להיכנס לתחום הזה והעניין הזה, בעצם היבואנים האלה מייבאים. עם הזמן עלו טענות שחלק מהטף שמגיע, יותר נכון בהכנה ביתית, לא משהו בדוק, אני חייב לציין, אבל עלו סרטונים ועדות אישית מאימהות שמכינות את האוכל הזה וחשוב להדגיש למעלה מבני 50 אפילו 40 פלוס זה המזון העיקרי שמגיע לשולחנם ביום- יום ולכן פגיעה באיכות הטף היא בעצם פגיעה בבריאות הציבור.

לכן הבקשה שלי לקיים את הדיון, גם שמשרד הבריאות, גם משרד החקלאות, ענף החי והצומח וכל הנוגעים בדבר, שיש כאן משהו בסימן שאלה. אנחנו רוצים לבדוק, לפקח ככנסת כממשלה האם המקרה הזה הספציפי הזה בבריאות בציבור נשמר. כידוע לכם הטף היה עובר ריסוס בחומר שנקרא מתיל ברומיד עד לא מזמן. לבקשתי, לפני חצי שנה פניתי לשר החקלאות, אלון שוסטר, סיכמנו שהריסוס במתיל ברומיד, חומר מסוכן שהוצא משימוש במגע עם אוכל לפי משרד הבריאות העולמי כבר הופסק בשנות ה-80, אם אני לא טועה במדינה ישראל משום מה בגלל ההגדרה של הטף בחוק, בגלל ההגדרה השמית שלו, ממשיכים לרסס את הטף הזה שאין לי נתונים מדעיים רפואיים להוכיח שזה פגע בבריאות הציבור, אבל אני לא יכול להתעלם מהעבודה שרוב האימהות והאבות שלנו הולכים עם שקיות של כדורים לקופת חולים של כללית וחלקם הולכים עם מקל תמיכה בשכונה והדבר הזה מצריך בדיקה.

העניין הזה הופסק לטענת משרד הבריאות, אבל אני רוצה לשאול האם משרד הבריאות ומשרד החקלאות בודקים את איכות הטף שמגיע. מתי בפעם האחרונה גורם ממשלתי לקח את כמות הטף שמגיעה למעבדה ובדק האם התלונות הללו נכונות או לא נכונות? הייתי בביקור לפני כשבועיים, נפגשתי עם סגן ראש הממשלה, בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם שגריר אתיופיה, מר רטה אלמו, שאני מניח שגם הם בזום בישיבה והוזמנו, סיכמתי איתם שהנושא הזה כבר לא יהיה בהשפעת שגרירות אתיופיה בישראל. שיבחרו מי מהיבואנים שיהיו כפי שהיה עד עכשיו, סיכמנו שזה יהיה רק ממשלת ישראל, משרד החקלאות, הם אלו שיבחרו, על פי מדדים אובייקטיבים, אנשי העסקים שיביאו את הטף.

מה שחשוב לי ועומד לנגד עיניי כרגע זה בריאות הציבור ובריאות הציבור, מוטל בספק אם האנשים מתלוננים, משום שהטף הזה, ציבור מעל 110 מיליון אתיופים באתיופיה ועוד כמה מיליונים בעולם אוכלים אותו בלי בדיקה, זאת אומרת שהוא טרי והוא טוב. רק כשהוא מגיע לכאן, כי הוא עובר כל מיני תהליכים בדרך וכל מיני תחנות בדרך, הוא מסכן את בריאות הציבור. על המדינה לבדוק את הטענות הללו ובוודאי להסדיר את הנושא הזה של מעמד הטף.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע אם יש איתנו אורחים בזום, צרכנים של הטף. מעבר לסרטונים שראינו מאתיופיה גם גדי, סגן השר, העביר לי. אני רוצה לדעת אם יש פה בארץ צרכנים. בבקשה. תפתחי את המיקרופון.

שמי אלסה ברוך אני התחלתי להתעניין בתחום כצרכנית ואני יודעת ששנים רבות אנחנו מקבלים את הטף והאוכלוסייה שלנו, הקהילה האתיופית, בצורה בסדר ולא הייתה בעיה ולפני כחצי שנה התחילו לצאת ברשתות החברתיות תלונות של בעיות שיש בטף אם זה יבואנים שלא יודעת איזה - - -

אני לא רוצה לשמוע יבואנים. אני רוצה לשמוע – רגע. אני רוצה לשמוע האם במטבח שפתחת את השקית מצאת חול?

ברשותך תן לי לסיים. אני ראיתי את התלונות האלה. אני אישית הגשתי מייל ב-7.8 למשרד החקלאות כאדם שיש לו מודעות ומבין בבריאות, שיש לשים את הדבר הזה, את הבעיה הזאת על הסדר היום וצריך לטפל בה.

הם לא מכירים את התלונות האלה.

שנייה. תוך כדי פגשתי את חבר הכנסת גדי וכשהבנתי שהוא עושה פגישה לבירור העניין, והתמונה בסוף שיש בעיה בחצי שנה האחרונה, אני שלחתי שני סרטוני וידאו אליכם לוועדה שממחישות את הבעיה, אם זה שבצורה מישהו מראה שמתוך השק יוצא חול ואם זה אישה שמכינה את הבלילה והיא רואה שיש חול במוצר.

השאלה פה, אני לא יודעת מי, איך זה מגיע, האם זה במדינה המשלחת, אם במדינה באמצע, במעבר, אבל שורה תחתונה – השאלה היא אם זה עומד בסטנדרטים של מזון במערב שאפשר לצרוך אותו. אז אני פה כדי שאם אין נציגים של צרכנים, אני נאלצת לשים את הכובע של הצרכן - - -

תודה.

אנחנו יכולים לפגוע באוכלוסייה, בעיקר הקשישים שהם מקבלים את זה בצורה ישירה אם הם קונים את זה מקמעונאים או מיבואנים או מעמותות שמביאות להם את זה כתרומות, אנחנו ממש ממש פוגעים - - -

תודה. תודה רבה. אנחנו רוצים לעבור לעוד. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לתופעה? לפני שנעבור חזרה למשרד הבריאות ומשרד החקלאות? יש מי שרוצה להתייחס?

יש פה נציגים של משרד החקלאות והבריאות?

שנייה, אני רוצה לחזור אליה.

בוקר טוב, אתה ביקשת שיבואנים לא ידברו פשוט - - -

לא, לא, אתה דיברת, אני רוצה לתת לאחרים לדבר. ידידי, ידידי, רגע, רגע. הודיתי לך. נתת לנו תמונת מצב. למדנו באמצעותך. אני רוצה לראות כמה התופעה הזו כאן בארץ חזקה וגדולה.

אני רוצה להגיד כמה משפטים.

בבקשה. בבקשה.

שמי אורי יצחק, אני אחד היבואנים הרשמיים של הטף. אצלנו כל מוצר שמגיע, שאנחנו מייבאים, עובר את כל התהליכים של משרד הבריאות, אם זה בדיקות אם זה דגימות. כל מה שאפשר, לכן כל מה ש -- -

רגע, רגע, אורי. אנחנו רוצים להבין, אתה חי את הנושא, הציבור ואנחנו לא חיים את הנושא. יש לי שאלה תוך כדי. כשאתה אומר לי שהכול מלווה דרך משרד הבריאות, משרד החקלאות, מה, בכל משלוח משרד הבריאות בודק דגימות?

לא כל משלוח, אבל באופן אקראי כן. אני מתאר לי שהם לא יכולים לעשות - - -

על האקראי אנחנו מדברים. תגיד לי אתה מודע לתופעה? שמעת עליה?

שמעתי ברשתות החברתיות, אבל אין לי הוכחות נכונות. זה לא מספיק שמישהו קם ומלין, אלה צריך לבדוק את הנושא לעומק - - -

אורי, מתי פעם האחרונה בדקו את הסחורה שלך?

אני הבאתי לפני כחצי שנה, יצא מדגם, בדקו, כן. פתחו ולקחו למעבדה. המכולה מתעכבת כמה שבועות, שבוע ימים פלוס מינוס, חצי שנה או שנה. משהו כזה, לא זוכר את התאריך המדויק.

לא, אתה מדבר על הריסוס, אני מדבר על בדיקת מעבדה.

לא, לא ריסוס. מדגם.

מדגם. בדיקה מדגמית. אוקיי. אני רואה שאני מתקשה לקבל צרכנים ממש, בלי DNA של יבואנים. יכול להיות, אני אומר בזהירות. מי רוצה לדבר?

אמרתי לך שיש בעיה. ושזה - - -

בסדר, תודה. הבנו אותך. אבל עדיין עדיין עדיין עדיין, את נשענת, אנחנו נשענים על סרטונים ברשתות החברתיות.

ממש לא.

רגע. תודה. תודה. תקשיבו, אני רוצה לדעת באמת, אכן יכול להיות שהסרטונים מופצים היום, עם הרשתות החברתיות אפשר להריץ בשעה פייק שיכול להתגלגל בכל העולם. אנחנו הפכנו להיות כפר קטן, כל הגלובוס, אבל לי יש תחושה שישנה תופעה, וגם עדות של הגברת ברוך, אם אני לא טועה, אכן ישנה וזה מגיע לכאן עם חול. יש לנו קושי כאן בדיון. יכול להיות שבמציאות, גם אני מכיר את האופי של החברה האתיופית, רק לברך אותם על כך, אבל הגיע הזמן שתהיו חוצפנים כמו הצברים, תתלוננו.

כשמשרד הבריאות אומר שהוא לא מכיר תלונות כאלה, גם את המכתב של גברת ברוך הוא לא מכיר, את המייל, מיולי אמרת, וכנ"ל משרד החקלאות, אני מוטרד. ואני אומר לכם מה אני רוצה להוציא מהדיון הזה, וזה מופנה למשרד החקלאות ולמשרד הבריאות, ואנחנו נעקוב אחרי זה, אנחנו רוצים לראות לא בדיקות אקראיות, בגלל החשש הזה, שתהיה בדיקה מאסיבית של המשלוחים הבאים. לבדוק את היבואנים, ואם כפי שאמר היבואן שיש יבואנים שמערימים במדינות המוצא או מערימים בדרך צריך לשלול להם את רישיון היבוא. צריך לעבוד, מה לעשות. אנחנו אוהבים כלכלה חופשית, אבל במצב כזה כשיש משבר, כשיש כשל, ויש סכנה לבריאות, צריך לעבוד עם היבואנים הרשמיים שמוכרים ומורשים על ידי ממשלת אתיופיה.

משרד החקלאות.

כן, לגבי הבדיקה, שאתה מבקש להגביר את הבדיקות. מבחינתנו, הבדיקות של איכות זה תחת האחריות של משרד הבריאות שוודאי יתייחס לזה. אנחנו עוסקים בחוקיות היבוא. זאת אומרת בודקים שמבחינת הגנת הצומח אין את המזיקים, לא שהיבוא עצמו נקי ממזיקים - - -

מכובדי, מכובדי, בוא בוא, אני ציפיתי שתהיה איתי בכל הדיון. תבין את הקושי. ברגע שאתה עונה לי את אותה תשובת פרוטוקול של תחילת הדיון, לא הבנת מה קרה בחצי השעה האחרונה. בוא, שתבין טוב טוב. אני מבין שאתה יכול לעשות רק מה שמותר לך על פי חוק ואתה בעצמך אמרת שאסור לייבא חול למדינת ישראל, ואומרים לך כאן שבין בדיקה שלך לבדיקה, אם הייתה בכלל, מאז שנתתם אישור, נכנס לפה בשקי הטף גם חול. זה צריך להדליק אצלך נורה אדומה.

כשאתם שומעים תלונות אתם יודעים להתערב בתחומים כאלה ואחרים. אנא, יש פה משבר שאני רוצה לשמוע ממך אמירה שהנושא הזה הולך להיבדק. אם לא, אנחנו לא ננעל את הדיון בלי זה, בלי שאני אתן את ההנחיה הזו שהנושא הזה כן ייבדק ותרגיעו אותנו על ידי שתוציאו תשובה תוך 30, 40 יום, 50 יום. תוציאו תשובה שנעשו בדיקות ואכן הטף שהגיע למדינה ישראל בתקופה הזו היה נקי מכל תערובת של חול.

אדוני היושב ראש, אני אעביר את הבקשה למנהל הגנת הצומח שיגביר את הבדיקות - - -

אני מודה לך על הרצון להעביר. אנחנו כבר נעביר לו את זה גם בסיכום שלנו גם כן בצורה יותר משמעותית. אני מצפה ממשרדי ממשלה שבאים לדיון בוועדה, שילמדו את הנושא למה נקראו לדיון בוועדת הכלכלה ולהכין שיעורי בית. או שתבוא ותאמר לי בצורה נחרצת שבדקנו, למדנו, אין דבר כזה חוץ מהזיה של הרשת. אתה לא מצליח לומר לי את זה. אתה גם לא מצליח לומר לי מתי לאחרונה בדקתם ונתקלתם בחול או לא נתקלתם בחול. תודה.

משרד הבריאות. בבקשה, משרד הבריאות.

אז אכן כך, כמו שאמרתי, התופעה לנו לא מוכרת. אנחנו ננסה להגביר את המשטר - - -

אני אומר לך, אני לא אוהב את המילה ננסה. המילה ננסה לא עומדת לנו פה. אין לי את הפריבילגיה הזו. אנחנו ניתן הנחיה.

אדוני היושב ראש, אני אסביר מדוע. מכיוון שבמהלך 40-30 יום שרצית שנדווח לך, ייתכן מאוד שבכלל לא יהיו משלוחים של טף. לכן אני אומר שנעשה את המרב כדי שבתקופה שהגדרת אותה כתקופה לדיווח אליך, נוכל לתת מענה לסוגיה.

מהי תקופה סבירה?

זה לא תלוי בנו. היה ולא יהיה משלוח יבוא אז לא נוכל לדגום אותו.

צודק. צודק. אנחנו לא ניתן גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. לכן, נשאל את משרד הכלכלה. איתנו?

לא, אני לא חושב שזה קשור - - -

רגע, אתה יודע , מר גורדון, אתה כבר יודע מה אני הולך לשאול את משרד הכלכלה?

לא, אני לא יודע.

משרד הכלכלה איתנו?

כן, שלום, נועה פרטוק איתכם.

שלום, את מכירה את הנושא, את התחום בכלל?

אני מכירה את הנושא מהמידע שהתגלה בפנינו עכשיו בדיון ואנחנו נשמח גם לחקור יותר לעומק את העניין הזה.

אני מאוד מודה לך. אני גם אציין זאת בסיכום. אני אצטרך מכם נתונים כמשרד הכלכלה, בשנה האחרונה כמה משלוחים הגיעו של טף ומה המשלוח האחרון, מתי היה המשלוח האחרון. תודה.

בסדר גמור.

וכנ"ל נכון לכל משרדי הממשלה, מספר היבואנים הפעילים. לא אלה שאושרו בתחילת המסע, אלא מספר היבואנים הפעילים בשנה האחרונה.

בסדר גמור.

תודה רבה.

אדוני היושב ראש, יורשה לי כמה מילים?

בבקשה, אדוני.

אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות ולפנות לקהילת יוצאי אתיופיה ולבקש, בדיוק כמו שאתה אמרת, חלק מהאתגר כרגע שלנו, בתור אנשי פיקוח, שתלונות לא מגיעות לשטח. לשכות הבריאות, שירות המזון ברמת המחוזות ממתין ויודע לקלוט את כל סוגי תלונות בתחום המזון בכל רגע נתון, אנחנו נשמח לקבל גם בעניין הזה.

אין לכם פעולות אקטיביות מעבר לתלונות?

בוודאי שיש לנו.

נבקש להגביר אותם ולדווח לנו מתי הייתה פעם אחרונה בדיקה של יבוא הטף על ידכם ואת תוצאות הבדיקה.

אין בעיה לעניין החול, אנחנו נדווח בהחלט. רק חול זה לא בסקופ של הבדיקה שלנו, אנחנו עושים בדיקות טוקסיקולוגיות של שאריות חומרי הדברה, של מיקרו-ביולוגיה וכך הלאה. אנחנו כרגע נעשה גם את זה לבקשתך, בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות.

תודה, תודה.

אבל שוב, אני מבקש מצרכנים כן לדעת להגיש תלונה.

אנחנו נקרא בסיכום ונוציא את זה לתקשורת ונאמר להם להיות קצת יותר צברים, לא הרבה, שלא יתקלקלו כמונו, אבל לפחות תלונות שיתלוננו. שיידעו להתלונן.

בסדר גמור.

יש עוד דובר שרוצה להתייחס?

אני רק רוצה להתייחס. אני לא הגשתי תלונה למשרד החקלאות, יש פה אי הבנה.

מה את ביקשת במייל?

אני ביקשתי במייל ממכר שלי במשרד החקלאות שיפנה אותי. יידעתי אותו על הבעיה ואמרתי לו שיפנה אותי לגורמים המתאימים.

בסדר, הבנתי אותך. הבנתי, גברת. אל תדאגי, לא ייקחו לך את רישיון היבוא.

אין לי ניסיון יבואני.

טוב מאוד שהבהרת את זה, אבל כשאומר לי משרד ממשלתי שהוא לא מכיר, לא חקלאות, לא זה, נראה לי שהמייל שלך לא הגיע או שאותו אחד שהגיע אליו המייל לא יידע - - -

לא, הוא לא שם. הוא מכר שלי. הוא פשוט עשה לי טובה והפנה אותי לגורמים המתאימים.

אוקיי, תודה. יש עוד גורם שרוצה להתייחס? אם לא, אנחנו ניתן לסגן השר לדבר ונעשה סיכום. אני שואל, אני מתחנן שידברו.

אני מבקשת.

מי זו אני?

מדברת בקי קשת מפורום מזון. אין לי מידע ספציפי לבעיה של חול בטף, מה שיש לי רק התייחסות יותר שלי. להבנתי יש בעיה ביבוא, בכמות היבוא וגם בנתונים ששמענו הבוקר מנציג שדיבר על כמויות של היבוא החוקי. אני מתארת לעצמי שאם יש יבוא לא חוקי זה קשור בזה שיש ירידה בכמות המזון שמיובא באופן חוקי. זו, להבנתי, סוגיה למשרד הכלכלה לעסוק בה ומשרד החקלאות כמובן בנושא של גידול טף אם וכאשר זה אפשרי בארץ.

המשפט הנוסף היחידי שאני רוצה עוד לומר, אנחנו באים מכיוון של ביטחון תזונתי. בעיה מאוד קשה היום. יש ירידה במצב של הביטחון התזונתי בישראל בכלל כאשר הטף, כולנו יודעים, הוא מזון בעל ערך מזין גבוה יותר ויש תופעה כללית, ובמיוחד בקורונה, של בריחת מזונות פחות בריאים במקום מזונות בריאים, מה שפוגע במצב הבריאותי של האוכלוסייה הזאת בפרט ושל האוכלוסייה הכללית בישראל. לכן אני מודה לך על הדיון אבל אני עוד אשמח אם יוכל להיות רחב יותר ולא רק על הכמות שמגיעה - - -

תודה על העצה. אנחנו מדברים כרגע על רמזור אדום מהבהב שצריך לטפל בו ואחר כך אנחנו מתייחסים לכלל הנושאים במשק, אבל תודה על העצה.

רותם, יש אצלנו ברשימה איגוד לשכות המסחר, רותם מסד, מנהלת דסק אפריקה, את רוצה להתייחס לנושא?

האמת היא שהפניות לא הגיעו לאיזה שהן פניות ספציפיות, לא של יבואנים, וכל הנושא הזה הובא לדיון, האמת היא, על ידכם, אז אני גם לומדת את החומרים האלה בשלב הזה. אני אשמח לפנות ליבואנים שחברים אצלנו ולראות אם הם מכירים ואולי יש להם עוד פרטים על זה.

טוב, גדי, אתה רואה, תאמין לי אם הייתי ברפת הייתי ממלא חבית חלב בפחות מאמץ של חליבה. אני מנסה לחלוב לחלוב לחלוב וכמעט בלחץ פיזי לא מתון. בבקשה, אדוני.

זה מה שנקרא שתיקה מדברת בעד עצמה. במקרה הזה לא הצלחנו לחלוב את האמת ואנחנו רואים את העניין.
אני אעזור לכם מה שנקרא להאיר זרקור על האמת. היבואנים וגם החקלאים מודים שהייתה תקופה מסוימת באתיופיה של שיטפון מאוד גדול שפגע ביבול וככל הנראה גם חול נכנס אל הטף שהגיע לישראל. אם יש פה יבואן ששומע את מה שאני אומר ורוצה להכחיש, לסתור את דבריי, זה הזמן. אז כל העניין הזה לא היה חול, אז זה בהחלט מבייש את כל אנשי המקצוע. אז חול הגיע משום שהייתה תקופה לא פשוטה לחקלאים באתיופיה וככל הנראה גם חול הגיע אל הארץ וכל היבואנים שנמצאים בזום יודעים את זה והם אמרו את זה. אם יש פה משהו לסתור את דבריי זה הזמן.

אז להגיד לא היה, לא ראינו, לא בדקנו, אז זה מה שנקרא כשהחצר האחורית שלך היא לא מוארת ולא יודעים עליה שום דבר. יכול להיות שזה יותר קל כי זה, כפי שאמר את זה יו"ר הוועדה, הקהילה הזאת גם ככה שקטה וגם כשהיא צועקת היא צועקת בקול חלוש. אז אנחנו פה בכנסת ישראל וממשלת ישראל יכולים להיות פה לכל האנשים הללו ואנחנו לא יכולים לשמוע, אוזן לא יכולה לסבול את זה. אנחנו נבדוק. מדובר כאן בבריאות הציבור ותאמינו לי, צריך להקים ועדת חקירה על המתיל ברומיד הזה שריססו את כל הטף במהלך ה-20, 30 שנים האחרונות ואיך זה פגע בבריאות יוצאי אתיופיה.

ציבור שלא היה לו סרטן, לא היו לו מחלות מערביות. כל ציבור יוצאי אתיופיה, לא כולם, רובם המוחלט של המבוגרים, יש להם מחלות מערביות, פתאום סכרת, פתאום סרטן, פתאום זה, משהו שלא היה להם בטף. רק כשהטף הזה הגיע במגע עם כל מיני חומרים כימיים. אז, רבותיי, מדובר כאן בכישלון מתמיד ובצורה מאוד מקוממת.

העניין הזה של הטף הזה כרגע עם החול הוא מצריך בדיקה ואם חלילה אנחנו אומרים סתם, אז אוקיי, אז רק גילינו ערנות, אבל אם בטענה של הציבור יש אמת בדבריו אז הגיע הזמן שנתקן את זה שלהבא שייכנס כאן טף מסודר. יש כאן את ממשלת אתיופיה שבאמת פתחה, כידוע ממשלת אתיופיה היא מדינה שיש בה כמה מיליונים של מוכי רעב ועדיין חותמת עם ישראל לייצא מזון, במיוחד כחלק מהסכמים ג'נטלמנים, אפשר להגיד, ואנחנו מקבלים את זה, במקום להגיד כל הכבוד לממשלה, אבל אנחנו לא יכולים להעמיד את העניין הזה של בריאות הציבור בסכנה.

ואדוני היו"ר, אני שוב מודה לך, באמת זה לא מובן מאליו, ואני ממש מעריך את זה בשם הקהילה, אני אומר לך את זה, ובשם אזרחי ישראל שאתה מייצג אותם פה נאמנה. מי שמייצג את הנידחים, את העניים, תאמין לי, זה רק בשביל זה, זה שווה שאנחנו במקומות האלה.

תודה. אני הייתי באמת רוצה לדעת, לשפוך אור, האם היו, אני יודע שהיה ניסיון לנסות לגדל את זה פה בארץ. זנחנו את הנושא הזה, התייאשנו, משהו רוצה לשפוך אור על זה?

באמת במו"פ צפון אצלנו בדקו במשך שנתיים זן שהביאו מהולנד. הסתבר שהוא לא תואם, כנראה שהוא לא מספיק טוב, לא מספיק תואם את הטעמים בחך הישראלי, הפסיקו לגדל אותו. יש כיום ניסיון לבחון זנים אחרים שהביאו מאתיופיה גם למאכל אדם וגם למספוא, עדיין זה לא מגיע להצלחה של ייצור באופן שיספק צריכה מקומית או במסות גדולות. אז זה בהחלט נמצא על הפרק. לצערי עדיין אין לנו פריצת דרך ואנחנו במצב של בחינה של הזנים והתאמתם לתנאים בארץ.

טוב אנחנו נקרא בסיכום לקהילת המחקר להשקיע מאמץ, כי הכמות שמיובאת לארץ היא כמות גדולה, שמענו את הנתונים, זאת אומרת שהקהילה צורכת, מתעקשת לצרוך את זה וצריך לאפשר לה. לכן אני חושב שנקרא בסיכום גם כן ואנחנו קוראים בסיכום כבר לקהילת המחקר, נקרא לזה, של כל האגרונומים למיניהם, כל המכונים וכל המו"פים למרכזי מחקר ופיתוח והמכון הוולקני, להשקיע מאמץ בקטע הזה.

תראו, המשענת שנשענת עליה הקהילה האתיופית בארץ זה ממשלת אתיופיה וגם שם יש להם בעיה של ביטחון תזונתי. זה משענת קנה רצוץ מה שנקרא, ויכול להיות, למה שרק האתיופים ייהנו מהדבר הטוב? אולי גם אני רוצה לאכול מזה. שתהיה כמות מספקת, וגם אנחנו, גם החברה הישראלית, שהאינטגרציה תהיה דו-צדדית גם במזון לא רק בכל מיני תחומים. זה הולך לאט, אבל נקווה שיהיה בקצב יותר רציני בעזרת ה' כל התחומים.

אבל, שוב, אני מודה לך, סגן השר גדי יברקן, שחשפת טפח מכל הסוגיה הזאת של יבוא הטף. לי אין ספק שיש לזה השלכות נוספות, חברתיות, כלכליות. לא רוצה לומר, אני מקווה שאין קרימינליות גם כן, אבל אין ספק, איפה שיש כסף הפרצה קוראת וצריך לעשות הכול שהרגולטורים יעשו את עבודתם ולהפנות, לחלק את המוטיבציות. יש מוטיבציות לרגולטורים לעיתים במקומות, נקרא לזה מוטיבציית יתר איפה שלא צריך ומוטיבציה חסר איפה שכן צריך, תעשו את האיזונים וזו מהות הסיכום של הדיון היום.

אני אמשיך, הנה אני אומר לכם, אני לא ארפה, לא אעזוב, אמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה. אם מישהו חושב, הנה עוד דיון בוועדת הכלכלה ותו לא, אנחנו נעשה דיון מעקב, נבקש תשובות, נעקוב אחרי זה. שתבינו שיש פה קהילה גדולה שצורכת ורוצה לצרוך ואם זה טוב למה למנוע טוב מבעליו - - -

לא רק קהילה, אדוני היו"ר. הטף הוא סופר-פוד בינלאומי בעולם, אחד משמונת המזון הבריאים בעולם. משרד הבריאות העולמי מכיר בכך, כל העולם מכיר בכך, מנסים לעשות ממנו כבר לתרופות, חברות תרופות כבר עובדות על כך, אזרחי מדינת ישראל, שהם גם לא יוצאי אתיופיה, מכירים את העניין הזה וכבר אוכלים בכל המסעדות, מזמינים בחנויות טבע. הדבר הזה הוא במטבח האתיופי, הוא בסלון של כל בית בישראל וכך הדבר צריך להיות, על אחת כמה וכמה שהוא מגיע לכלל אזרחי מדינת ישראל, גם אם לא, גם אם רק אדם אחד מאזרחי מדינת ישראל ניזון מזה, חשוב לשמור על בריאותו בעניין הזה.

אני אומר משהו שיש בו אמירה, מספיק האכלנו את הקהילה הזאת חצץ בקליטה שלה, בואו לא נאכיל אותה חול.

הוועדה קוראת למשרד החקלאות והבריאות לבצע בדיקות דחופות יותר של יבוא הטף שמגיע ארצה ולדווח לוועדה עד יום ראשון למרץ 2021 על בדיקות שביצעו ועל תוצאותיהן.

הוועדה דורשת ממשרד הכלכלה לדווח בכתב מה מספר משלוחי הטף שהגיעו ארצה בצירוף רשימת היבואנים הפעילים עד יום 15 לדצמבר 2020.

הוועדה מבקשת ממשרד החקלאות ומשרד הכלכלה לדווח לוועדה את מספר היבואנים הפעילים כפי שאמרתי, של טף נכון לשנת 2020 עד ליום 15 לדצמבר 2020.

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות למסור לוועדה דיווח מפורט בכתב על הבדיקות שביצע המשרד ליבוא הטף ולקמח, אני בכוונה רוצה לומר קמח טף, ראיתי את ההתנסחויות הפרוטוקוליות, אנחנו בודקים רק את המזון, בטיחות המזון. תבדקו את כל השק שמגיע, אני מבקש לבדוק כל מה שמגיע בשק שהגיע לשערי הנמלים פה בארץ ותוצאותיהן עד ליום, אני אתן לך עד ליום 1 בינואר 2021, אם נמצאו ממצאים בבדיקות החדשות של חול שמעורבב יחד עם הטף.

כפי שאמרתי, אני קורא לכל מכוני המחקר ולמכון הוולקני וכל הפקולטות לחקלאות, להשקיע מאמץ במחקר שאכן נוכל להשתחרר מהתלות של יבוא הטף ולגדל אותו פה כאן בארץ באיכות גבוהה, כמובן בלי לנסות להפוך אירופאי לאפריקאי, זה לא צלח בתחומים אחרים. 70 שנה מנסים לעשות פה כל מיני פוטוסינתזה לכל מיני דברים, אל תנסו לטף לעשות את זה. אנא תביאו לנו פה את אותו מוצר אפריקאי, אנחנו רוצים אותו פה בארץ, לגדל אותו פה בארץ וכל הצלחה שלכם, אנחנו סומכים על מכוני המחקר בישראל. תאמינו לי, תתחילו זה יהיה כלכלי בסוף.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:53.