פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
27/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 86
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ט' בחשון התשפ"א (27 באוקטובר 2020), שעה 9:42

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף-2020
הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
סונדוס סאלח

בצלאל סמוטריץ'
שלמה קרעי
עאידה תומא סלימאן

משתתפים באמצעים מקוונים



ערן זהבי - סגן ראש מנהל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

עירית ויסבלום - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אור רוזמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

גבריאלה פיסמן - עו"ד, ממונה, ייעוץ ו חקיקה, פלילי, משרד המשפטים

גלעד קרן

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים






הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף-2020, מ/1363
הכנה לקריאה שנייה ושלישית

אנחנו הבוקר כאן כדי לדון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף-2020. זוהי הכנה לקריאה שנייה ושלישית. מדובר בחוק שמסמיך בקרי גבולות ואנשים שאמונים על ביקורת הגבולות שלנו. זה ענין של הסדרת סמכויות.

בוקר טוב. אנחנו מדברים על תיקון לחוק הכניסה לישראל במסגרתו אנחנו רוצים להסדיר סמכויות של בקרי הגבול שצריכים אותם לצורך התפעול השוטף של מעברי הגבול. מדובר בסמכויות שעד היום הם מקבלים אותם מכוח צווים של השר לביטחון פנים. אלה צווים שמתחדשים אחת לתקופה. כשמערך ביקורת הגבולות היה עוד בידי המשטרה, לפני כמה שנים, שוטרים ביצעו את התפקידים האלה והיו להם את כל הסמכויות הנדרשות. כשזה עבר למערכת האזרחית, אנחנו היינו צריכים לקבל את הסמכויות האלה ולכן הצווים של השר לביטחון הפנים נותנים את הסמכויות עליהן אנחנו מדברים.

עם זאת הוטל עלינו להסדיר את זה בחקיקה שלנו כדי לנתק את הצורך בצווים המתחדשים של השר לביטחון פנים.

לגופו של עניין אנחנו מדברים על סיטואציות שמתרחשות בגבול, אפשר יהיה גם לתת דוגמאות והסברים. נמצא כאן ערן זהבי, ראש המינהל, והוא יוכל לתת את הדוגמאות אבל בעיקרון אנחנו מדברים על סיטואציות שמתחלקות לכמה נושאים. זה כבר מתבטא בסעיפים והשאלה אם נתחיל לפרט את הנושאים בסעיפים או כרגע רק את העניין הכללי.

בואי נישאר בעניין הכללי ואחר כך, עת נתחיל לעבור על ההצעה, נעשה את זה סעיף סעיף.

בסדר. אם כן, זה הרעיון הכללי. סמכויות שעד היום מקבלים אותן באמצעות צווים של השר לביטחון הפנים ואנחנו צריכים כעת להסדיר את זה בחקיקה. לא מדובר בסמכויות חדשות ולא מדובר בהסדרים חדשים.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה להעיר משהו בשלב הזה? אני מציעה שנעשה את הדברים בצורה זריזה יחסית ונתחיל לעבור על ההצעה עצמה.

לפני שאני אקריא, אני אומר כמה מלים. בנוסח שמונח לפניכם, שהכותרת שלו היא נוסח מוצע לדיון, ייעוץ משפטי לוועדה, 25 באוקטובר 2020, זה הנוסח ממנו אקריא, יש למעשה שני שינויים מהנוסח שעבר בקריאה הראשונה, שהציעה הממשלה.

השינוי הראשון הוא הפניה יותר מדויקת לסעיפים בחוק המעצרים, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים). בחוק המקורי היפנו לסעיפים 72 עד 74 ואנחנו מציעים להשמיט את ההפניה לסעיף 72(א), סעיף שהתווסף לחוק המעצרים בשנת 2018 והוא לא קשור לנושא ולא אמור להיות חלק מהעניין. העמדה הזו תואמה עם משרדי הממשלה.

השינוי השני אותו אנחנו מציעים הוא להוסיף להצעת החוק הזאת גם תנאי שירות בסיסיים לממונים על ביקורת הגבולות. אנחנו חושבים שזה לא נכון שבחוק הזה אנחנו נותנים סמכויות לקציני ביקורת הגבולות ולא ניתן גם לממונים על ביקורת הגבולות שהם בעצם פונקציה יותר בכירה בכל הסיפור הזה של ביקורת הגבולות. יש להם סמכויות לא פחות משמעותיות מאשר לקציני ביקורת הגבולות כמו למשל סמכות של שחרור בערובה ממשמורת, צו משמרות וכולי, סמכויות שממש נוגעות לחירותו של אדם ולכן זה לא נכון בעינינו שקציני ביקורת הגבולות יהיה להם תנאי כשירות בחוק ולממונים על ביקורת הגבולות לא יהיו תנאי כשירות. לכן אנחנו מציעים תיקון גם בהקשר הזה.

אני מציע שאני אקריא את החוק.

חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התשפ"א-2020

1. תיקון סעיף 7

בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7, אחרי "באחת מתחנות הגבול שקבע שר הפנים בצו שפורסם ברשומות" יבוא "(בחוק זה – תחנת גבול)".

2. הוספת פרק שני1

אחרי סעיף 10א לחוק העיקרי יבוא:

"פרק שני1: סמכויות עיכוב ומעצר בתחנת גבול

10ב. עיכוב בקשר לעבירה

(1) היה לקצין ביקורת הגבולות יסוד סביר לחשד כי אדם שנמצא בתחנת גבול עבר עבירה בת מעצר או עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם או את שלום הציבור או ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכב את אותו אדם כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו.

(2) היה לקצין ביקורת הגבולות יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה בת מעצר, רשאי הוא לעכב אדם שנמצא בתחנת גבל ושיכול למסור לו מידע הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו, במקום הימצאו.

(3) על עיכוב לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יחולו הוראות סעיפים 72, 73 ו-74 לחווק המעצרים, בשינוים המחויבים.

(4) בסעיף זה -

"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

"עבירה בת מעצר " – כהגדרתה בסעיף 23(א)(7) לחוק המעצרים.

10ג. מעצר בסירוב לעיכוב

סירב אדם להיענות לדרישת קצין ביקורת הגבולות לעיכוב לפי סעיף 10ב תהיה נתונה לקצין ביקורת הגבולות סמכות המעצר לפי סעיף 23(ב) לחוק המעצרים, בשינויים המחויבים.

10ד. זיהוי קצין ביקורת הגבולות

(1) קצין ביקורת הגבולות לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לפי פרק זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד, באופן גלוי, תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי קצין ביקורת הגבולות בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה.

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

(2) חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לסיכול ביצוע הסמכות בידי קצין ביקורת הגבולות.

(3) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים קצין ביקורת הגבולות את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים את חובתו כאמור מוקדם ככל האפשר".

3. תיקון סעיף 15

בסעיף 15(ב) לחוק העיקרי –

(1) האמור בו יסומן כפסקת (1) ובה, הסיפה החל במילים "הודעה על מינויים" – תימחק.

(2) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2) לקצין ביקורת הגבולות ימונה רק מי שמתקיים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי.

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, ולעניין הכשרה בתחום הסמכויות הנתונות לו לפי פרק שני1 – כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון פנים.

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.

(3) לממונה על ביקורת הגבולות ימונה רק מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי.

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר.

(4) הודעה על מינוי קציני ביקורת הגבולות וממונים על ביקורת הגבולות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות".

4. תחילה

תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה).

5. הוראת מעבר

מי שמונה לקצין ביקורת הגבולות או לממונה על ביקורת הגבולות לפי סעיף 15(ב) לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה ושימש בתפקיד האמור ערב יום התחילה, יראו אותו, לתקופה של שישה חודשים מיום התחילה, כפי שמתקיימים לגביו התנאים לפי סעיף 15(ב)(2) או (3), לפי העניין, לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3(2) לחוק זה.

מישהו מבקש רשות דיבור?

אנחנו לא מתנגדים לנוסח החוק. אני רק רוצה להסביר איזושהי נקודה שהיא חשובה. מבחינתה בדיקה המשטרתית שתיעשה לממונים. לממונים אין סמכויות אכיפה אגרסיביות ולכן בדרך כלל במקרים כאלה אנחנו נמנעים מבדיקה משטרתית.

יש הגדרה בחוק לסמכות אכיפה אגרסיבית וסמכות אכיפה רגילה?

לא. אין הגדרה בחוק. בדרך כלל סמכויות אכיפה אגרסיביות, הכוונה היא לחיכוך עם אזרחים. מגע, תפיסה וכולי.

למה אדוני קורא סמכות אכיפה אגרסיבית?

הבהרתי. במקום שיש חיכוך עם אזרחים, ממש צורך פיזי לתפוס אזרחים, לכבול אותם, לאסור אותם וכדומה.

רציתי להבהיר שלאור העובדה שיש כוונה לתת לממונים סמכויות נוספות שהן סמכויות גם של שחרור בערבות, סמכויות שהן מעבר לסמכויות מעין שיפוטיות רגילות, אנחנו כן מקבלים את העובדה שאולי יש מקום לעשות בדיקה משטרתית למרות שבדרך כלל במקרים כאלה אנחנו נמנעים מבדיקה כזאת.

מה השורה התחתונה?

השורה התחתונה היא שאנחנו לא נתנגד לנוסח המוצע.

אני אשמח לומר כמה דברים ברמה הכללית. המהלך הזה של עיגון בחקיקה של סמכויות עיכוב ומעצר של בקרי הגבול הוא בעצם חלק ממהלך רוחבי שאנחנו כמשרד המשפטים התחלנו ביחס להסמכות שניתנות על ידי השר לביטחון פנים מכוח חוק המעצרים. בעצם יש הרבה מאוד גופים שהיום מקבלים הסמכות באופן עתי על ידי השר לביטחון פנים. הדברים האלה על פי רוב לא יודעים לציבור ולא מעוגנים בחקיקה ואנחנו התחלנו במהלך רוחבי של פנייה לכל הגופים כדי לעגן בחקיקה את סמכויות העיכוב והמעצר. המהלך הזה של רשות האוכלוסין הוא חלק מאותו מהלך רוחבי. אין כאן איזשהו שינוי מבחינת הסמכויות שנתונות היום אלא באמת צורך להביא לידיעת הציבור ולעגן בחקיקה באופן מוסדר את אותן סמכויות שאנחנו רואים בהן סמכויות משמעותיות של פגיעה בחירות. לכן אנו סבורים שהדברים צריכים להיות מעוגנים בחקיקה ראשית.

כלומר, אין הערות משמעותיות לגבי הנוסח.

לגבי ההערות של הייעוץ המשפטי, ההערה הראשונה בוודאי מקובלת לגבי סעיף 72(א). לגבי ההערה השנייה, ביחס לדברים שאמר אור, הסמכויות שבדרך כלל אנחנו מציבים לגביהן את אותם תנאים שקבועים, הן בעצם אותן סמכויות פרונטליות שיש בהן חיכוך עם האזרח. החוק לא נותנים לממונים את אותן סמכויות פרונטליות. אין להם בעצם את סמכויות העיכוב והמעצר, אין להם את החיכוך עם האזרח. כמו עמדת המשרד לביטחון פנים, אנחנו חושבים שבמקרה הספציפי הזה לא נכון להתנגד כיוון שכן נתונות סמכויות של שחרור בערובה וסמכויות שכן יש להן קשר למעצר עצמו. לכן ההכשרה צריכה בוודאי להיות הכשרה שונה מזו שניתנת לפקחים אבל גם אנחנו לא מתנגד לתנאים האלה בהקשר הזה.

תודה רבה לך. חבר הכנסצת סמוטריץ'.

רציתי לשאול. קיבלתי בהסבר בתשובה שניתנה עכשיו שאנחנו בעצם לא משנים את המצב הקיים אלא רק מסדירים בחקיקה. אני רוצה להבין איך זה עובד במצב הקיים, מי נותן את ההסמכה, האם היום המשטרה בודקת את הקצינים, את הממונים, שאין להם עבר פלילי לפני שהשר מסמיך אותם, האם הם עוברים הכשרות, אחת לאיזו תקופה עוברים הכשרות, האם הם מקבלים הכשרות על זכויות חשוד, עצור ומעוכב.

לפחות כאן דורשים מהם לענוד תג עם שם, מה שבמשטרה לא תמיד קורה.

בסוף אני כאזרח מאוד מאוד מפחד כל פעם כשאנחנו נותנים לעוד ועוד פונקציות סמכויות על אזרחים. זה תמיד בעייתי והחשש משימוש שרירותי תמיד קיים. אם כן, גם אם אנחנו מעגנים מצב קיים, בואו נראה שהמצב הקיים הוא טוב ואני אשמח אם מישהו יאמר איך זה עובד היום, ואז נראה אם באמת נכון לעגן אותו כפי שהוא או שנכון לשנות משהו בהסדרים.

עירית ויסבלום, את יכולה ענות לנו על השאלה הזאת מבחינת הנוהל של היום, מה משתנה מבחינת הבדיקה של אותם אנשים?

מי מכשיר היום, מה תנאי הכשירות שלהם, מי מפקח עליהם.

אלה דברים שאנחנו כבר עושים אותם היום. כל בקר גבול עובר הכשרה של שלושה שבועות התכנים נקבעו בשיתוף עם המשטרה. התכנים כוללים גם את כל מה שקשור בנושא של עיכוב ומעצר על כל הרגישויות הנובעות מכך. בקרי הגבול מתמנים על ידי שר הפנים לאחר ההכשרה והמשטרה גם היום עושה עבורנו את הבדיקות לפני ההסמכה שלהם.

מי יכול להאיר את עינינו לגבי ההליך עצמו של ההכשרה, של הבחירה, של המיון של האנשים האלה?

בעניין הזה יוכל להרחיב ערן זהבי שממש מעורב בהליכים האלה בשטח. הוא נמצא כאן.

בסדר. ערן זהבי, האיש עם השם המבטיח.

בוקר טוב. בקשר לערן זהבי, אני המקור.

נכון. לפי הגיל, אתה היית שם קודם.

כמו שעירית ויסבלום אמרה, אנחנו עושים קורסים לבקרי גבול. בקר גבול היום זה מקצוע ולא משהו שאפשר להעביר אותו בצורה כזו או אחרת ולכן יש קורס רציני. בעניין הזה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל. לגבי סמכויות עיכוב ומעצר, מגיעים ממש שוטרים מבית הספר לשוטרים בבית שמש שנותנים את החלק שלהם, הם נותנים את הסילבוס של סמכויות עיכוב ומעצר. כמו שעירית אמרה, לפני שאנחנו קולטים את העובדים לעבודה, אנחנו עושים ביקורת ומשטרת ישראל עושה לנו את הביקורת הזאת.

מה הם הקריטריונים? מה ימנע מבן אדם להיות כשיר לתפקיד בקר גבול?

אם הוא לא מקבל סמכות ממשטרת ישראל לפני קליטתו לעבודה.

אבל מה משטרת ישראל תבדוק לגביו?

בסוף מי שנותן את הסמכויות, זאת משטרת ישראל.

לאן מתלוננים? יש גוף מקביל למח"ש? האם חלים עליו כל הכללים? אולי כדאי להחיל בחוק את כל הכללים של משמעת וכולי שחלים על שוטר שמפעיל את הסמכויות האלה.

בנושא משמעת אנחנו כפופים לנציבות שירות המדינה ואנחנו פועלים דרכה.

כיוון שזה גוף אכיפה, השאלה המתבקשת והנכונה אולי היא מה קורה אם יש כאן איזושהי בעיה. כיוון שזה איש מפעיל אכיפה, השאלה אם יש גוף אחר או שזאת נציבות שירות המדינה אם מוגשת תלונה?

מעולם לא נרשמה תמימות דעים בינך לבין סמוטריץ'.

בסוגיות האלה, אתה תגלה שהרבה מאוד.

כן. גם בתחבורה יש לנו שפה משותפת.

היו בעבר תלונות על בקרי גבול והתלונות הוגשו למשטרת ישראל שהיא מטפלת בהן.

כאשר הופעלה סמכות שלא כדין, האם יש גורם יותר משמעותי מאשר יחידת המשמעת של הנציבות שיכולה לטפל במקרים כאלה? למשטרת ישראל יש את מח"ש, לא כאלה יעילים הייתי אומר, יש השבוע דיון בוועדת החוקה על הנושא הזה. שאלה אם לכם יש גוף יותר יעיל ויותר פרודוקטיבי.

או שאפשר לתת למח"ש סמכות גם על זה.

אני לא בטוח שאתה רוצה.

עדיף מאשר כלום.

הם אלופים בסגירת תיקים.

משרד המשפטים רוצה להתייחס לסוגיה הזאת?

על מח"ש אפשר להגיד הכול אבל הם צריכים לנמק. יש לי עם מי לדבר. כאן אני לא יודע עם מי אני מדבר. נתנו לי מכות, אני יודע עם מי לדבר?

יש עשרות ומאות פקחים בשירות המדינה.

אתה מכניס עכשיו בחוק סמכויות עיכוב ומעצר. זה לא דבר של מה בכך.

סמכויות שכבר קיימות להם היום.

אבל שוב, אתה מסדיר את זה עכשיו בחוק.

הוא לא הסביר ממש למי הסמכות לבדוק תלונות.

הוא אמר שזאת נציבות שירות המדינה.

יחידת המשמעת.

נציבות שירות המדינה פועלת בדין משמעתי. ככל שאנחנו מדברים על חשד לביצוע עבירות פליליות, זה מטופל על ידי משטרת ישראל. יש לנו את מח"ש. במקרה הזה שסמכויות מופעלות על ידי גוף שהוא חוץ משטרתי. אין לנו את הקושי הזה והמשטרה היא זו שאמורה לבדוק את העבירות הפליליות שבוצעו או לא בוצעו על ידי אותם עובדים. אני לא רואה כאן איזשהו קושי מיוחד שמחייב לייצר איזושהי קונסטרוקציה נוספת. אני חושבת שיש מענה.

עוד הערות.ץ

לי יש הסתייגות. זה משהו שנתקלתי בו עת הייתי שר התחבורה. הרי האירוע הזה עובד בממשק עם רשות שדות התעופה שמנהלת את המעברים. קיבלתי כמה וכמה פניות מבקרים וממונים שנדרשו לעבוד בשבת מכיוון שזה מוגדר עיסוק ביטחוני. סעיף 12(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, בצדק מחריג גופים ביטחוניים מהיכולת של העובד לתבוע לא לעבוד בימי מנוחה כמו צה"ל ומשטרה. בזמנו טיפלתי פרטנית ובדרך כלל ב-90 אחוזים או ב-99 אחוזים מהמקרים פתרנו את הבעיה. אני חושב שנכון בחוק הזה להחריג את התפקידים האלה מסעיף 12(א) ולקבוע שאי אפשר יהיה להכריח. ברור שלגופים האלה יש היתר לעבוד בשבת, על זה אין ויכוח, השאלה האם אני יכול להכריח את העובד לעבוד בשבת כמו שאני עושה בצבא ומשטרה. שוב, על סמך היכרותי כשר התחבורה את התנהלות המערכות האלה זה לא נדרש. אפשר להיות ליברל, מי שרוצה יעבוד ולא יהיו חסרים בקרים שיעבדו בשבת, אבל אם בא בקר ואומר שהוא אדם שומר תורה ומצוות, זה לא פיקוח נפש והוא לא רוצה לעבוד בשבת – אני בעד לאפשר לו את זה כפי שמאפשרים לו את זה ברוב מוחלט של הענפים שיש להם היתרי עבודה בשבת, שם יכולים לעבוד בשבת אבל לא יכולים להכריח את העובד לעבוד בשבת. למעט גופים ביטחוניים, אני לא חושב שזה צריך להיות מוגדר כגוף ביטחוני בהקשר הזה.

אני מקריא:

"בסעיף 14 יבוא סעיף קטן (ג): על אף האמור בסעיף 12(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, רשאי קצין ביקורת גבולות או ממונה שלא לעבוד ביום המנוחה".

אתה מעלה נושא חדש. זה נושא חדש.

למה זה נושא חדש?

זה נושא חדש. זה לא מופיע בחוק.

זה נוסח חדש וזה לא עניינה של הצעת החוק הזאת.

זה לא בהצעה המקורית.

תטענו נושא חדש.

מי שרוצה לטעון נושא חדש, יכול לטעון. אני לא חושב.

למה שלא נגיע להסכמה? בואו נחשוב על זה. למה לא להגיע להסכמה? אני חושב אמיתית. צבא, משטרה, כיבוי אש, אנחנו מבינים.

אני נוטה להסכים עם סונדוס שזה נושא חדש כי זה לא מופיע בהצעת החוק. אנחנו פותחים כאן משהו שלא מופיע בהצעת החוק.

אם יש עליו הסכמות, בואו נדבר עליו עניינית. נושא חדש זה משהו פוליטי טכני וכשרוצים לתקוע, הולכים לוועדת הכנסת.

אני רוצה להצטרף להסתייגות של חבר הכנסת סמוטריץ'.

קיבלנו את הדברים רבע שעה לפני תחילת הדיון. למיטב הבנתי חל כאן הדין הכללי. אני מודה שאין לי מומחיות בדיני עבודה. זה משהו שמחייב בדיקה. מבחינתנו כרגע חל הדין הכללי ואין הצדקה להוראה נוספת. יש כאן הצעת חוק ממשלתית. אפשר לבדוק את ההצעה בלי קשר לדיון הזה ואני מציעה שכך נעשה.

זאת לא פעם ראשונה שבהסתייגות להצעה ממשלתית מכניסים תיקונים. כל יום אנחנו עושים את זה בכנסת.

אנחנו עושים את זה יום יום. מתקנים חוקים אחרים וחוקים שהם רלוונטיים.

אמיתית את מתנגדת לזה?

כן.

ברגע שנשמעת טענה של נושא חדש, צריך להעביר את זה לוועדת הכנסת.

יש לי עוד הסתייגות שאולי גם עליה תטענו נושא חדש.

עורך דין גלעד קרן לא סיים את דבריו.

אני אומר שזה צריך לעבור לוועדת הכנסת. משפטית לדעתי מדובר בנושא חדש. זה נושא שלא קשור להצעת החוק והוא לא חלק ממה שעבר בקריאה ראשונה. העמדה המשפטית היא שמדובר בנושא חדש אבל כמובן ההכרעה בעניין היא של ועדת הכנסת.

אני יכול חמש דקות התייעצות סיעתית לנסות לשכנע את חברתי ולהגיע להסכמות?

אתם באותה סיעה?

אני רוצה חמש דקות התייעצות. אני רוצה להגיע להסכמות.

חבר הכנסת קרעי, אתה רוצה להציג את ההסתייגות שלך?

ההסתייגות שלי מתקנת. מכיוון שאנחנו בהצעת חוק הכניסה לישראל, אני חושב שרלוונטי לתקן גם נושא שמופיע בחוק הדרכונים. התיקון הוא בסעיף 6 לחוק הדרכונים. חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, בסעיף 6 סעיף קטן (ב) – יבוטל. זאת ההסתייגות שלי. להחזיר את הסמכויות, לאור הפרסומים שהיו.

זה נושא חדש.

זה לא נושא חדש. זה חוק חדש.

גברתי יושבת הראש, אנחנו מתקנים חדשות לבקרים חוקים אחרים בתוך חוקים. הכול בסדר.

זה נושא חדש.

אין שום בעיה לתקן חוקים באותה הצעת חוק. אנחנו הרבה פעמים מתקנים כל מיני חוקים שקשורים לאותו נושא. הנושא הוא חוק הכניסה לישראל. לאור מה שפורסם שיש קומבינות שעושים על מדינת ישראל ונותנים לאנשים דרכונים והם בכלל לא עולים לארץ אלא נשארים במדינות מוצאם ומקבלים סל קליטה כשהם לא כאן, אני חושב שנכון להחזיר את הסמכויות לידי שר הפנים שהוא יחליט.

אולי צריך לעשות תיקון גם בחוק הלאום.

באותה הזדמנות אתה יכול לומר מילה טובה על רביב דרוקר?

בוודאי. מילה טובה לכל עיתונאי שמפרסם שחיתויות כאלה. הם עושים את התפקיד. כשעושים, מגיע. אני חושב שאנחנו צריכים להיות קשובים למה שקורה ולתקן את זה. לא לחכות לכנסת הבאה.

זה או-טו-טו.

ההסתייגות של חבר הכנסת קרעי, העמדה המשפטית היא שלא רק שמדובר בנושא חדש אלא זה יכול להיות פגם שיורד לשורשו של ההליך אם במסגרת חוק הכניסה לישראל שעוסק בסמכויות ביקורת גבולות, יתוקן את חוק הדרכונים, חוק אחר לגמרי שעוסק בנושא אחר לגמרי בנושא של מעמד.

אדוני היועץ המשפטי, אתה אף פעם לא נתקלת בזה שמתקנים חוק אחר בחוק שמגישים?

בהחלט נתקלתי הרבה פעמים וזה יכול לקרות. לא אמרתי שלא.

אז זה לא פגם שיורד לשורשו.

השאלה אם זה סמכות ועדת הכנסת או לא. הדברים האלה קרו בכנסת מאז ומעולם. ועדת הכספים עושה את זה חדשות לבקרים.

זה לא עניינה של הצעת החוק הזאת.

חברת הכנסת תומא סלימאן, אנחנו עושים את זה כל הזמן. אגב, גם בהסתייגויות שלכם. אני מציע שתבדקי אותן.

אפשר גם לתקן את חוק הגיוס.

מישהו כאן טוען טענת נושא חדש?

כן.

כן.

עירית, את רוצה להעיר משהו?

לא.

אפשר לקבל חמש דקות שאני אנסה לשכנע את חברת הכנסת?

אני חושבת שאין טעם.

כיוון שיש הכרזות על כך שזה נושא חדש, אני מכריזה על כך שהנושא חוזר לוועדת הכנסת שתכריע האם מדובר בנושא חדש. אנחנו מסיימים את הדיון.



הישיבה ננעלה בשעה 10:09.