פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



21
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
04/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 21
מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
יום רביעי, י"ז בחשון התשפ"א (04 בנובמבר 2020), שעה 9:00

פעילות משרד הכלכלה והתעשייה במסגרת החלטת ממשלה 922

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
אנטאנס שחאדה

סעיד אלחרימי
אימאן ח'טיב יאסין

הדר וינטר גולן - מנהלת תחום תכנון ומעקב, אגף אסטרטגיה ותכנון, משרד הכלכלה והתעשייה

יריב מן - מנהל אגף פיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי הימיין רייש - סגנית בכירה למנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

ראסם נאטור - מנהל תחום תעשיות ותשתיות, משרד הכלכלה והתעשייה

סמי להיאני - מנהל האגף לפיתוח כלכלי למיעוטים, המשרד לשוויון חברתי

גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

אמין אבו חייה - מנהל אגף א' מיעוטים במינהל אוכלוסיות מיוחדות, משרד הבינוי והשיכון

חגי פורגס - מנהל תחום מטה, אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

עלא גנטוס - יועץ כלכלי של ועד ראשי הרשויות הערביות

שמוליק דוד - יועץ לקידום מדיניות, שתיל

אמל ביבאר

ס.ל., חבר תרגומים



פעילות משרד הכלכלה והתעשייה במסגרת החלטת ממשלה 922

בוקר טוב לכולם. אנחנו מתחילים היום את ישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות, 4 בנובמבר 2020, י"ז בחשוון התשפ"א.

הדיון היום מתמקד בחלקו של משרד הכלכלה והתעסוקה ביישום החלטה 922 שלא מזמן הייתה החלטה שמתייחסת אליה כתוכנית שמסתיימת לקראת סוף 2020, אבל הייתה החלטה להאריך את התוכנית הזאת בתקווה להמשך ניצול התקציבים שמיועדים בתוכנית הזאת. האומדן של המשרד לשוויון חברתי זה סכום של 4.700 מיליארד שקל, משהו כזה. הדאגה שאנחנו שוב לא נצליח לנצל וליישם את ההחלטה ולהשתמש בכסף הזה לטובת החברה הערבית ולכן אנחנו במסע הזה ממשיכים את המנהג שאנחנו דנים עם כל משרד ומשרד על יישום חלקו בתוכנית 922 וכמובן בהמשך הדיון מרחיבים את הנקודות ומנסים לברר איפה אנחנו כן מצליחים להתקדם, איפה אנחנו לא מצליחים ויש כישלון ביישום ההחלטה או המדיניות וכו'.

כמובן שמשרד הכלכלה והתעשייה הוא משרד די חשוב מבחינתנו. באותה החלטה אנחנו מדברים בעיקר על שני סעיפים. סעיף 3, שמתייחס לאזורי תעשייה, זה נושא בפני עצמו. החברה הערבית סובלת ממחסור באזורי תעשייה וכאשר יש אזור תעשייה הוא לא מפותח ולא מיועד לתעשייה רצינית אלא למשהו שגרתי. הנושא השני הוא הנושא של תעסוקה. יש בתוך הסעיף כמה אלמנטים שאנחנו צריכים לבדוק, נושא של בינוי מעונות יום, הרחבת היצע המשפחתונים, מרכז הכוון תעסוקתי ועוד ועוד נקודות שאנחנו צריכים לברר.

אנחנו נתחיל את הדיון קודם כל עם הצגה של נציגי משרד הכלכלה ואחר כך נקבל גם תגובה מוועד ראשי הרשויות הערביות, שהן הפרטנר השני שעובד מול המשרדים השונים, וכמובן גם ניקח תגובות של מומחים אחרים. כל הנושא הזה הוא דיון בסוגיה של פשיעה ואלימות בחברה הערבית.

אין ספק שכל גורם עומק שמהווה תשתית להתפרצות מקיפת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית הוא נושא שמונח על שולחנה של ועדה זאת. מזמן אנחנו שכחנו את הגישה שמתייחסת לטיפול בפשיעה והאלימות רק בממד המשטרתי והאכיפתי ואנחנו מרחיבים את היריעה ואת ההסתכלות על הנושא הזה ומנסים גם לטפל בגורמי העומק. אין ספק שתעסוקה ותעשייה ופיתוח כלכלי הם טיפול ראוי בגורמי העומק במיוחד כאשר אנחנו מדברים על אחוז גבוה של צעירים ערבים, במיוחד בגיל 18 עד 24, אנחנו מדברים על עשרות אלפי צעירים ללא מעש, ללא מעש זה אומר שהם לא נמצאים במסגרת עבודה מסוימת ולא במסגרת לימוד מסוימת, לכן חלק מהצעירים האלה נשאב אל תוך עולם הפשע, במיוחד המאורגן, כי שם גם משלמים סכומים על פעילות עבריינית שהם מבצעים.

אנחנו נתחיל את הדיון הזה עם גב' הדר וינטר גולן. שלום לך, בוקר טוב. תוכלי להציג את עצמך בבקשה ולתת לנו את תמונת המצב היום, איפה אנחנו עומדים, מה הקשיים שעומדים בפני משרד הכלכלה והתעשייה ביישום ההחלטה ומה הפתרונות המוצעים בנושא הזה. בבקשה, הדר. כמה זמן?

כמה דקות וגם יצטרפו אליי חבריי הנוספים למשרד ויציגו נושאים ספציפיים יותר לעומק. אז קודם נעים מאוד, הדר וינטר גולן, אני מאגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה.

אצלנו במשרד יש ארבע פעולות מרכזיות שהמשרד נדרש לבצע. הראשונה היא תמרוץ מעסיקים להעסיק עובדים מקרב אוכלוסיית המיעוטים באמצעות סבסוד שכר - - - לגבי הסעיף הזה נדרשנו להקצות 50% מהתקציב באותו סעיף כל שנה לטובת העניין והמשרד עמד במלואו בהתחייבות שלו במסגרת ההחלטה. אני אגיד שלמעט 2020, שעוד אין לנו תוצאות סופיות של ההקצאה שהסתיימה לפני כחודש, אז ביתר השנים עמדנו בדרישות.

אני גם אגיד שעשינו לאחרונה איזה שהוא מחקר מלווה באופן כללי בראייה של עשר שנים אחורה על התוכנית וראינו שיש לה אפקטיביות מאוד מאוד משמעותית, גם בקרב נשים ראינו שיעורי תעסוקה שעלו בקרב משתתפי התוכנית בצורה משמעותית לעומת קבוצת הביקורת, וגם כשהסתכלנו על השכר הממוצע ראינו שמי שהשתתף בתוכנית השכר שלו עלה יותר, בעיקר של מי שהשתתפה בתוכנית, עלה יותר מאשר מי שלא לקחה חלק בתוכנית.

אני אגיד שבמסגרת המסלול הזה יש לנו עוד איזה שהוא מסלול נוסף שהמטרה שלו זה לקלוט מתמחים לתעשייה עתירת הידע, להכניס אותם ברגע שהם מסיימים את התואר או כשזו עבודתם הראשונה בתחום הזה וגם שם אנחנו רואים תוצאות טובות.

מה זה תוצאות טובות? יש נתונים?

כן, אם זה מעניין אני יכולה לפרט קצת יותר. לדוגמה, אם אנחנו מסתכלים על השינוי באחוז המועסקים בעשר השנים שבדקנו אז בקרב נשים אנחנו רואים שמי שהשתתפה בתוכנית התחילה עם שיעורי תעסוקה נמוכים וסיימה עם יותר גבוהים מאלה בקבוצת הביקורת וגם בשכר אנחנו רואים גידול של 46% לדוגמה בקרב מי שהשתתפה בתוכנית לעומת 38% בקבוצת הביקורת, נשים שלא השתתפו בתוכנית.

כמה אמרת? 40% לעומת 38%?

עלייה של 46% בשכר של מי שהשתתפה בתוכנית, לעומת מי שלא השתתפה, 38%. זאת אומרת באופן כללי רואים שיש עלייה כמובן בשכר במשך עשר שנים של נשים, אבל בקרב מי שהשתתפה בתוכנית ראינו עלייה - - -

הדר, אנחנו שומעים אותך במקוטע.

אם אני צריכה לחזור על משהו אז תגיד לי ואני אחזור עליו.

תמשיכי הלאה, הדר.

היבט נוסף שבו אנחנו פועלים הוא קצת יותר מצומצם מבחינת ההיקפים שלו באופן כללי, אבל אחד הדברים הנוספים שהיו בתוכנית זה אנחנו מסייעים לעסקים לייצא לחו"ל, זו אחת הפעולות שלנו במסגרת מינהל סחר חוץ. יש לנו תוכנית לעידוד ושיווק היצוא במסגרת שני מסלולים - - -

שהחברים יבינו, אנחנו מדברים על יישום החלטה 922, חלקו של משרד הכלכלה והתעשייה ביישום ההחלטות. הדר דיברה על תעסוקת נשים ועכשיו על יצוא לחו"ל. כן, יש שם סעיף שמתייחס לעידוד יצוא לחו"ל של בני החברה הערבית, או מגזר המיעוטים, כמו שהוא מוגדר שם במסמך. איפה אנחנו עומדים ביישום?

אז גם במסלול הזה אנחנו עומדים ביעדים שנדרשנו אליהם במסגרת התוכנית. עשינו גם איזה שהן התאמות כדי שלא ייווצר מצב שיש בקשות של מגזר המיעוטים שמתקבלות ועומדות בתנאי סף מסוימים ולא יקבלו תקצוב ומעבר לזה גם עשינו איזה שהוא שיווק מאוד אינטנסיבי כי טרם התוכנית ראינו הגשות מאוד מאוד מצומצמות. אז פה היה גם איזה שהוא מהלך שנדרש לחשוף בכלל את היזמים ואת העסקים מהחברה הערבית לתוכנית.

שני דברים נוספים שיש לנו בתוכנית זה סיוע מאוד נרחב של פעילות לעסקים קטנים ובינוניים באזורי תעשייה וחבריי למשרד כאן יפרטו עליהם.

לפני זה, הדר, נישאר עם הנושא של מסחר חוץ, יש לך נתונים מה היה לפני ומה המצב היום? למשל גם מבחינת כמה בערך סחר חוץ, בוא נגיד במרכאות הערבי, כמה אנשי עסקים ערבים נכנסו למעגל הזה וכו' וכו'. יש לך נתונים?

כן, לפחות חלקם. אני רק אגיד שכשאני מדברת על הנתונים זה מי שהשתתף בתוכנית, זה כמובן לא מעיד על כלל היצואנים במגזר הערבי, זאת אומרת זה מי שקיבל סיוע במסגרת התקציבים שאנחנו מקצים.

אוקיי, אז בואי נבדוק האם התוכנית אפקטיבית, כאילו מה התרומה בסופו של דבר.

בדיוק. אז אני אגיד על זה עוד מילה, במסגרת התוכנית יש לנו שני מסלולים, אחד ליצואנים יותר מתחילים והשני ליצואנים שהיקף היצוא שלהם הוא יותר גדול, זאת אומרת יש לנו איזה שהיא דיפרנציאציה כזאת ואנחנו באופן כללי מדברים, בשנת 2016 לדוגמה היו 19 משתתפים בתוכנית ובסך הכול בכל השנים עד 2019, בשנת 2020 עוד אין לי תוצאות, בעצם מתקבלות התוצאות של ההקצאה האחרונה שהייתה, אבל עד סוף שנת 19' היו 72 משתתפים.

אני יכולה לתת לך גם ערך יותר כספי, אז אנחנו מדברים על כ-10% שנדרשנו לתת במהלך השנים מתקציב ההוראה הזאת, לרוב נתנו קצת יותר מהדרישה, זה פשוט עניין של ביקוש כי באמת עשינו לא מעט כנסים וחשפנו את הנושא הזה כי, כאמור, הוא היה פחות מוכר לפני שנכנסה התוכנית. עשינו שיווק גם בעיתונות, גם בטלוויזיה, גם עשינו כנסים ייעודיים ולכן אני חושבת שראינו איזה שהיא עלייה בהשתתפות ובתקציבים מדובר על בין משהו ארבעה לתשעה מיליון שקלים בשנה שהוקצו במסגרת התוכנית לטובת עידוד יצוא ליזמים.

יש לך שיעור כמה היצוא הערבי מסך כל היצוא במדינת ישראל?

אין לי נתונים כאלה, אני יכולה לנסות לבדוק את זה מול היחידה המקצועית בהמשך, אבל לי אין נתונים כאלה. יש לי רק במסגרת - - -

אבל ספציפית, הדר, ל-72 יצואנים שהשתתפו ב-2019, מה ערך היצוא שלהם היה? ואם יש לך, איזה מוצרים הם מייצאים?

האמת שאין לי נתונים כאלה, אני יכולה לברר.

כי יש לך מספר של אלה שהשתתפו, יכול להיות שאלה שהביעו רצון או מתכננים לייצא, אבל לא יודעים את היצוא שלהם בפועל. אז חשוב לקבל את הנתונים הללו.

אני יכולה לברר באיזה תחומים היו היצואנים שפנו אלינו, אני יכולה לברר את זה, כולל מדינות היעד שהם קיבלו לגביהם סיוע. אני יכולה לבקש עוד נתונים ולהעביר לוועדה.

בסדר. אבל בסעיף הזה, הדר, את אומרת שהמשרד עמד ביעד של לכל הפחות 10% מתקציב כלי הסיוע של מינהל סחר חוץ?

אני אדייק. בשנה הראשונה נדרשנו 7.5%, אז אמנם עמדנו ב - - -

כן, זה נכון, 7.5% ואחר 10%.

אבל כאילו עמדנו ביעדים.

עמדתם ביעדים. אוקיי, בסדר. את יכולה להתקדם, בבקשה.

אז אני אעביר את הדיבור לנעמי הימיין רייש שהיא מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אצלנו והיא תפרט על הפעילות של הסוכנות במסגרת ההחלטה.

בוקר טוב.

שלום לך, נעמי.

אז ככה, הסוכנות נותנת שירותים למגזר הערבי באמצעות פעילות השטח שלה, שזה סניפי המעוף. סניפי המעוף פרוסים ברחבי הארץ ויש לה גם סניפים ייעודיים שממוקמים בתוך יישובים ערביים ויש גם סניפים מעורבים שנותנים שירות בערים שגרים בהם גם מכלל המגזרים.

הפעילות במעוף כוללת בתוכה תוכניות של ייעוץ, הדרכות, תוכנית 'יוזמים עסק', שזו התוכנית הבסיסית ליזמים מתחילים שמלווה את העסקים בתהליך פתיחת העסק שלהם ועוזרת להם לאתר מקורות מימון ואחר כך להקים עסק. זו תוכנית שאנחנו עושים עליה בקרה ואנחנו רואים שאחוז העסקים שמצליחים לפתוח עסק כתוצאה מזה שהם השתתפו בתוכנית הזאת גבוה יותר לעומת אלה שלא לקחו חלק בתוכנית.

יש לנו תוכנית של ליווי למימון שאנחנו מסייעים לעסקים לאתר מקורות מימון. אנחנו רואים שלעסקים רבים איתור מקורות מימון זה חסם לא רק בשלב שבאים במגע כבר עם הבנק או לכל גוף מממן אחר ועורכים דיון על עצם המימון, אלא בכלל ההגשה, לדבר בשפה המימונית, אז אנחנו נותנים ליווי ועסקים מהמגזר הערבי זכאים לשיעור השתתפות גבוה יותר בתוכנית הזאת.

יש לנו שבעה מרכזי עסקים לאוכלוסייה הערבית ביישובים הערביים שבהם עסקים יכולים להגיע לשכור משרד בעלות מאוד מאוד בסיסית ולהיות שם למשך פרק זמן תחום. באותו מקום מקבלים גם שירותים נלווים. היה לנו שיח מקיף איתכם ועם נציגים נוספים בכנסת של האוכלוסייה הערבית לגבי הנושא של המשך ההפעלה של המרכזים האלה משום שהם תוקצבו באמצעות החלטת הממשלה וברגע שהחלטת הממשלה הסתיימה תקציב הבסיס של הסוכנות לא מאפשר המשך הפעלה של המרכזים האלה. אבל בעקבות שיח משמעותי שנערך אנחנו קיבלנו למעשה מקור תקצוב נוסף, השר דאג למקור נוסף להפעלה נוספת של שנה של אותם מרכזים עד שתהיה החלטת ממשלה חדשה בנושא.

יש כבר החלטת המשך ל-922 ל-2021.

אבל היא ממשיכה את אותו התקציב. אנחנו מימשנו את כל התקציב שלנו.

אתם עומדים ביעד של 20% לפחות?

כן.

והסכום של 24 מיליון שקלים? אוקיי, זה היה בשנת 2017. אני מקווה שזה מומש, או לא?

אנחנו מימשנו את כל מה שהחלטת הממשלה ביקשה מאיתנו וניצלנו הכול, לכן בשביל המשך ההפעלה של אותם מרכזים נדרשנו לתקציב נוסף שאותו אנחנו נקבל.

יש בתוכניות שלכם להרחיב את הפעילות של מעוף ולהקים עוד סניפים בחברה הערבית? שבעה סניפים זה נותן מענה לכל הצרכים של החברה?

לא, מה שאמרתי השבעה זה לא סניפים, שבעה זה מרכזי עסקים. מרכזי עסקים זה משהו קצת אחר, מרכז עסקים זה לא סניף מעוף, מרכז עסקים זה מקום שבו עסקים יכולים לשכור משרד. סניף מעוף, העיקרון שלנו של סניפי מעוף זה שהם אמנם ממוקמים במקום ספציפי, אבל הם נותנים שירותים בכל האזור שבו הם נמצאים. העסק לא נדרש להגיע לסניף אף פעם, באף אחד מהמגזרים. זאת אומרת אם מתארגנת קבוצה של יזמים שרוצה שיהיה לה קורס יוזמים, איזה שהוא קורס דווקא בכסייפה נגיד, הם לא צריכים להגיע לרהט בשביל זה, ששם נמצא הסניף, אלא היועץ מטעמנו מגיע אליהם, לאותה הקבוצה שנפתחת.

אוקיי. תודה לך. לפני שאנחנו ממשיכים עם נציגי המשרד נפנה לעלא גנטוס, כי עלא גנטוס חייב לצאת, יש לו ישיבה.

יהיה מישהו שיענה לתעסוקה?

תיכף ניכנס לזה.

אני אתייחס לשני נושאים כמי שמלווה את ההחלטה מטעם מתכלל ההחלטה.

עלא, לפני שאתה מתייחס תציג את עצמך, שיכירו אותך.

אני היועץ הכלכלי של ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות וזה שמתכלל את החלטה 922 מול משרדי הממשלה כולל מול משרד הכלכלה.

אני אתייחס למה שהוצג פה. זה פשוט הטעיה אחת גדולה מבחינת המספרים, גם בנושא של התעסוקה, מדברים על סבסוד מעסיקים לצורך קליטת עובדים, נוהל חוזר מנכ"ל 4.17, אבל לא מדברים על כמויות, כי ברגע הם פורטים את זה לכמויות, כמה עובדים הצטרפו, אז מגלים שזה בכלל כמויות שהן לא ממש מורגשות בשטח מבחינת הצורך. זאת אומרת גם אם יש עלייה של 20% או 25% כפי שמציגים, מדברים על אלה שהשתתפו בתוכנית, הם לא מדברים על כמה אנשים הצטרפו למעגל העבודה או על איזה סוג של עבודות אנחנו מדברים. גם העדות של עידוד התעשיינים ועידוד התעסוקה מצריכה הרחבה נרחבת הרבה מעבר למה שהיה בתוכנית.

אני רוצה דווקא לעבור לנושא שהוא הכי מרכזי ושהכי העסיק אותנו בכל הנושא, הנושא של אזורי התעשייה. אני יודע שעוד לא עלו לדיון. התמונה, לא צריך לפרש אותה, לא צריך לתת הרבה נתונים, הנתונים ידועים לכול. כל השטח שיש לנו באזורי התעשייה הוא סדר גודל של 2% משטחי התעשייה בארץ ופה אני לא מרגיש, ובטח יודעים במשרד הכלכלה, שההשקעה ב-922, אם נוריד את הרשויות הדרוזיות והבדואיות שהיו חלק מההחלטה, היא שואפת לאפס.

במדיניות של משרד הכלכלה עדיין לא הפנימו את הצורך ואת גודל הצורך בנושא של אזורי תעשייה ואזורי תעסוקה בחברה הערבית, הן בקשר למציאת מקומות תעסוקה לצעירים וגם לנשים והן בקשר להעצמת הקופות של הרשויות המקומיות מבחינת ארנונה לעסקים. לא הייתה בשורה ב-922 בכל מה שקשור לאזורי תעשייה, כמעט כפי שאמרתי היה אפס. אנחנו מקווים שעכשיו בתוכנית ההמשך או לפחות בתקציב 2020, 2021, לא יודע איזה תקציב יהיה, שלפחות את הנושא הזה ישימו בסדר עדיפות גבוה. לא יעלה על הדעת שהמצב הזה ימשיך להיות.

המדיניות של המשרד להקים אזורי תעשייה משותפים כאילו זה הפתרון וזה הדבר היחיד שהם מוכנים לפתור מבלי להסתכל על כל יישוב ויישוב מה פתרונות התעסוקה והתעשייה שיש ביישוב היא מדיניות כושלת. המדיניות הזו צריכה לחלוף מהעולם וצריך לחתור לתוכנית רחבה. הייתה תוכנית שהציג המשרד עצמו לפני שלוש שנים בהיקף של שלושה מיליארד שקל, משרד האוצר ראה את התוכנית, קיבלו רגליים קרות, קיצצו את זה למיליארד, אחר כך ל-400 מיליון וגם מה-400 מיליון אנחנו כמעט לא ראינו שום דבר.

אני חושב שבהקשר הזה של המלחמה בפשיעה הנושא הזה של אזורי תעשייה ואזורי תעסוקה הוא נושא קריטי וקרדינלי וצריך לשים אותו בראש סולם העדיפויות של הדרישות שלנו. אנחנו לא נאפשר שום תוכנית בעתיד כחברה ערבית אם לא יהיה נתח משמעותי לנושא של אזורי התעשייה. אני מודה שלא נלחמנו על זה מספיק ב-922, מתוך הבטחות כאלה ואחרות שהתבדינו, אני אפילו אומר שרימו אותנו, גם במשרד האוצר וגם במשרד הכלכלה, אני לא רואה גם מהישיבות שהיו שיש כוונות אמיתיות. גם הישיבה שהייתה עם הרשימה המשותפת לפני כמה ימים הייתה ישיבת נימוסין, אני לא ראיתי שיש כיוון, לא מהצד של ההנהלה, לא מהצד של השר, לא מהצד של אף אחד לעשות מהפך בנושא הזה.

אני מקווה שמה שהיה לא ימשיך להיות. יש עשרות אזורים שמוכנים עכשיו להתחיל תהליך פיתוח. כל הזמן טוענים שאין ביקוש ואין ביקוש, אני יכול להתערב עם המשרד, אם יש יישוב אחד שיש בו היצע וההיצע הזה אין לו ביקוש אני מוכן להתערב שיבטלו לו את התוכנית. אין דבר כזה, יש ביקוש בכל היישובים לשטחי תעסוקה ותעשייה, לכן צריכים להבין שאנחנו צריכים להפסיק להיות מחנות פועלים, צריך להרחיב את אזורי התעשייה והתעסוקה בתוך היישובים או בסמוך ליישובים, אנחנו לא פוסלים אזורי תעשייה גדולים או מרחביים, אבל צריך גם לאפשר אזורי מלאכה בכל אחד ואחד מהיישובים על מנת לעזור גם בתעסוקה וגם בהרמת הרמה הכלכלית של היישובים ושל המועצות המקומיות.

עלא, אני רוצה לחדד את הדברים. אתה אומר שהתקציב שהיה מיועד לפיתוח אזורי תעשייה, 400 מיליון שקל, כמעט שלא נוצל?

מה שהיה בהחלטה זה סדר גודל של 50 מיליון שקל בשנה, ברגע שמנטרלים את החלק שהיה אמור להיות משוריין לדרוזים ולבדואים אנחנו נשארנו עם שבעה מיליון שקל לכל הרשויות הערביות חוץ מהדרוזים והבדואים. זאת אומרת שבעה מיליון שקל זה לא מספיק לרבע אזור תעשייה, אפילו לא מספיק לתכנון. הייתה תוספת חד פעמית של 35 מיליון שקל שנוצלה, אבל מעבר לזה לא הייתה שום תוספת משמעותית. הנושא הזה נדחק.

אני השתתפתי בעצמי במספר ישיבות גם עם משרד האוצר וגם עם משרד הכלכלה, לא ראיתי שמישהו מעוניין. ברגע שמתחילים לדבר על מספרים גבוהים כולם נרתעים וחוזרים עוד פעם לאותה מנטרה, תלכו על אזורי, תפתחו בתרדיון, בבר לב, אלה פתרונות התעסוקה שלכם ובפועל זה לא קורה. אם זה היה קורה הייתי אומר שזה קורה, אבל זה לא קורה. לא קולטים, תרדיון ימשיך להיות למשגב ובר לב יכול להמשיך להיות לכרמיאל ולמועצה אזורית משגב, כל הרשויות שמסביב הן רק שואבות את האבק של אזורי התעשייה ומסתכלים מרחוק על הקדמה שמתקדמת שם.

אני מקווה שהמדיניות הזו תחלוף מהעולם ושבאמת תהיה מדינות של המשרד לפתח אזורי תעסוקה ותעשייה בחברה הערבית, כי אני אומר לכם, ואני אמרתי גם למנסור, אני די פסימי מההתנהלות, אני די מאוכזב, זה לדעתי המשרד הכי פחות, מכל משרדי הממשלה, שגילה שיתוף פעולה למרות שהוא למעשה אמור להיות, כל המוטו של התוכנית היה עידוד תעסוקה ושילוב בכלכלה וההשקעה הייתה שואפת לאפס.

זה אומר הכול באמת. לדבר באחוזים, 20% מאפס זה אפס. צריך גם לציין את זה. הסכומים היו נמוכים, הדגש שלנו בתוכנית הבאה צריך להיות על משרד הכלכלה מכל הענפים, גם בנושא של הרחבת מסלולי התעסוקה, גם בנושא של הרחבת מרכזי עסקים ומרכזי המעוף, אבל בעיקר בנושא של אזורי תעשייה ותעסוקה כי זה מה שאנחנו מאמינים שיביא את השינוי שעוד לא הגיע.

אז שוב, עלא, אתה אומר שהשיעור של 42.5% מכלל תקציב הבסיס המיועדים - - -

כן, ה-42.5% זה כולל הרשויות בניכוי החלטות הממשלה האחרות. ברגע שמנכים את החלטת הממשלה של הדרוזים ושל הבדואים, 1480, אנחנו נשארים עם שבעה מיליון שקל בשנה. זה החישוב והם לא מתכחשים לזה. אין לי בעיה שישקיעו, לא אצל הדרוזים - - -

השאלה אם השקיעו במגזר הדרוזי או הבדואי. עלא, זאת השאלה עכשיו, האם הייתה השקעה גם במגזר הדרוזי או הבדואי.

הייתה השקעה, גם שם לא בקצב הנדרש. גם 50 מיליון שקל בשנה לשני מיליון תושבים או למיליון - - - 50 מיליון שקל זה לא מספיק לפיתוח - - -

אוקיי, עלא. תודה רבה לך. חבר הכנסת מטאנס שחאדה, אתה רוצה להגיב, בבקשה?

בוקר טוב. כן, אדוני היושב ראש. אני חושב שזה דיון חשוב מאוד. אני לא יודע מי יש איתנו מהמשרדים בזום, אבל חשוב לציין, וזה טוב שעלא נמצא איתנו גם כן, כי הוא מכיר את המספרים טוב מאוד, תוכנית 922 לא הצליחה לשנות כמעט כלום במצב הכלכלי ברמת הפרט בחברה הערבית. זה אכן עזר לרשויות מקומיות, אבל אם לוקחים את שישה המיליארד, שזה חלקם, רק ארבעה מיליארד הוקצו בפועל ושני מיליארד הרשאה להתחייב, אנחנו מדברים על 100 מיליון שקל בממוצע לרשות מקומית ערבית בחמש שנים, שזה 20 מיליון בשנה. זה כלום.

אם אנחנו מסתכלים על נתונים ברמת הפרט, הן ברמת ההשתתפות בכוח העבודה, הרמה לא עלתה כמעט כלום, אנחנו מדברים עדיין על פער של 23%-22% מול האוכלוסייה היהודית. הפער התרחב. תעסוקת גברים ערבים בירידה, רמת השתתפות של גברים בירידה. יש עלייה של נשים ערביות, אבל עלייה בתחומים ספציפיים, בענפים כלכליים ספציפיים שאינם משנים בהרבה את המצב הכלכלי בחברה הערבית. מבחינת תמהיל או הרכב העסקים הערביים אין כמעט שינוי. עוני, אנחנו עדיין מדברים על 50%, רמת העוני לא ירדה.

ברמת ההכנסה אכן הייתה עלייה מוחלטת, אם אנחנו משווים בעשר שנים בתוך האוכלוסייה, אכן הייתה עלייה ברמת ההכנסה, בעיקר למשפחות, אבל בהשוואה לאוכלוסייה היהודית אנחנו עדיין מדברים על 59% הכנסה של משפחה ערבית לעומת יהודית. אתמול בדקתי את הנתונים של משפחות חרדיות ובודדים חרדים והייתי מופתע, רמת ההשתתפות של נשים חרדיות כמעט 70%, זה כפול מנשים ערביות. גברים חרדים זה כמעט 40%, זה גם פחות 5% מגברים ערבים. הכנסה ממוצעת של משפחה חרדית יותר גבוהה ממשפחה ערבית ואנחנו לא מאמצים או לא דוחפים את הממשלה לאמץ אותה מדיניות לעודד ולהעלות את רמת הפריון בעבודה בקרב החברה הערבית ורמת ההכנסה.

אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים לעבוד על תוכנית כלכלית מקבילה להמשך 922 שתפעל לפיתוח הכלכלה הערבית. פיתוח הכלכלה הערבית צריך תנאים אחרים, נוספים, וזה ידוע, כל הכלכלנים יודעים איך לעשות פיתוח כלכלי, אבל צריך החלטה פוליטית קודם כל, להפסיק את הגזענות והאפליה ולהשקיע, אכן להשקיע, הרבה כספים ביישובים הערביים, גם בחינוך, גם בהשכלה, גם בתשתיות, גם בביטחון אישי, כי אין פיתוח כלכלי בלי ביטחון אישי והתמודדות עם הפשיעה והאלימות. אנחנו צריכים להציע דבר כזה, זה טוב שזה יבוא מהוועדה ונעבוד ביחד עם הרשויות המקומיות הערביות.

תודה, חבר הכנסת מטאנס שחאדה. גל ברנס ממשרד האוצר. שלום לך, גל. במשרד האוצר לא משוכנעים שהשקעה בכלכלה הערבית זאת השקעה בכלכלת ישראל ושאת הפירות כולנו נקטוף ולכן במקום להשקיע באזורי תעשייה ובתחומים שמפתחים את הכלכלה חוסכים פה?

אני אגיד ככה, קודם כל החלטת ממשלה 922 זו החלטה שקודמה על ידי משרד האוצר באגף התקציבים, שהמטרה שלה הייתה מטרה רוחבית. הרעיון היה לקחת את כל תקציבי משרדי הממשלה ולהתאים בבסיס את תקציב משרדי הממשלה לחלק באוכלוסייה של החברה הערבית תוך כדי זה שמתחילים בזה שמגדילים את התקציבים ביחס לחלקם באוכלוסייה כדי לצמצם פערים בעבר. בהתאם לזה גם נכתבו הסעיפים של משרד הכלכלה, שהרעיון זה לקחת את תקציב משרד הכלכלה הקיים ולחלק אותו בעצם על פי חלקם של המיעוטים באוכלוסייה בצורה גבוהה יותר בהתחלה ולאט לאט היא ירדה בהמשך.

כל הרעיון הוא שבמקום לעשות איזה החלטה חד פעמית שתיתן תקציב תוספתי ואז נרדוף אחרי הכסף, כל המדיניות תשתנה ולבסיס המשרדים יגיע כסף גם לחברה הערבית ולמיעוטים בכלל. כמו שהציגה הדר קודם, אני חושב שאפשר לראות שמשרד הכלכלה לחלוטין ביצע את חלקו וכל התקציבים שיש לו בבסיס הוסטו לפי האחוזים שנדרשו לחברה הערבית. אז קשה לי להגיד, כמו שנאמר פה, שחלק משרד הכלכלה בהחלטה לא הצליח.

עלה קושי ספציפי אכן באזורי התעשייה. אזורי התעשייה, בהחלטה 922 דיברו על כל אוכלוסיית המיעוטים ולא ספציפית על החברה הערבית ואכן בגלל שהיו החלטות אחר כך אז הגיעו פחות כספים לחברה הערבית. אני אגיד שיש קושי מבחינת קרקעות פרטיות והיכולת לגבות היטלים, שזה בעיקר חסם משמעותי בתחום הזה וגם אני אגיד שניתנו 75 מיליון שקל נוספים מעבר למה שכתוב בהחלטה ספציפית לאזורי תעשייה מעבר לתקציב הבסיס של המשרד כדי לתת סיוע נוסף בתחום הזה. אז קשה יהיה להגיד, כמו שנאמר קודם, שמשרד הכלכלה והאוצר בתחום ההחלטה הזה לא מימשו את תפקידם. אפשר תמיד לשפר, אבל ככלל כל מה שנקבע בהחלטה יושם.

גל, אתה חושב ש-30 מיליון שקל תמיכה ותוספת לאזורי תעשייה זה סכום משמעותי, או שזה מלח על האוכל? איך שאומרים אצלנו.

שוב, הכול זה עניין יחסי. בסוף תקציב מינהל אזורי תעשייה בשנה הוא לא מאוד רחוק, אם מסתכלים באחוזים אז תקציב מינהל אזורי תעשייה שהלך לאוכלוסייה ערבית ולאוכלוסיית המיעוטים הוא חלק ניכר מתקציב היחידה. אז אפשר להגיד שהממשלה בסדרי עדיפויות לא נותנת מספיק לאזורי תעשייה, אני לא חושב שזה נכון, אבל ככלל צריך לשים לב שמשרד הכלכלה הוא לא היחיד שמפתח אזורי תעשייה, יש את רשות מקרקעי ישראל שמפתחת, יש יזמים פרטיים שמפתחים, זה לא משהו שהוא מוגבל רק למשרד הכלכלה.

התשובה לא משכנעת. אני חושב שהשקעה בתחום הזה תניב פירות למשרד האוצר, במקום להשקיע עשרות מיליונים, 30, למה לא להתאים את התוכניות לצרכים? האם יש יעדים ברורים לאן אנחנו רוצים להגיע עם כלכלת החברה הערבית? יש לכם יעדים לאומיים בנושא הזה?

אז אני אגיד שאת זה אני פחות מכיר, אני מכיר את החלק שעוסק ב - - -

נאמר שהייתה תוכנית בעלות של שלושה מיליארד שקל, ואני בטוח שאם התוכנית הזאת הייתה מיושמת הפירות של ההשקעה הזאת היו יכולים להיות לכלכלה פי כמה וכמה, אבל בסופו של דבר במקום שלושה מיליארד שקל אנחנו מדברים על תוספת של 30 מיליון שקל, זה צחוק. ככה לא מנהלים כלכלה, אני חושב.

לא ניתנו 30 מיליון, ניתנו 75 מיליון.

מה זה 75 מיליון?

ולניתוח שאנחנו עשינו, כן עשינו באמת איזה שהיא עצירה באמצע התוכנית לחשיבה מחדש בתחום של אזורי תעשייה, כי גם הסכום שהוקצה בהתחלה נתקל בקשיים משמעותיים ביישום. בסוף המטרה של התוכנית היא לא להגיד שנתנו כסף, אלא להצליח לבצע אותה, ויש קושי ביישום פיתוח בחברה הערבית, חלק זה בגלל קרקעות פרטיות, חלק זה בגלל קשיים וחסמים אחרים, והמטרה שלנו היא כן להצליח לבצע וליישם כדי שנצליח גם לראות את הפירות ופיתוח אזורי תעשייה זה משהו שלוקח זמן, זה עניין של כמה שנים ולא עניין של שנה-שנתיים.

אנחנו מדברים על תוכנית - - -

ולכן עצרנו, עשינו חשיבה מחדש. ביחד עם משרד הכלכלה והמשרד לשוויון חברתי נעשתה תוכנית עבודה ל-75 מיליון ₪ שמוקדה קודם בקרקעות מדינה ובעוד כל מיני מקומות שיש בהם פחות חסמים מאשר בקרקעות אחרות.

מלבד זאת אני אגיד ששינינו את נוהלי משרד הכלכלה, בשיתוף כמובן ובהובלת המשרד, כדי לשנות את כל הקצאת אזורי התעשייה בבסיס, שוב, מתוך ראייה שהרשויות הערביות צריכות לקבל בצורה שוויונית כמו כל שאר הרשויות במדינה. אז שינינו את הנהלים שלפיהם בוחרים איזה אזורי תעשייה יפותחו, כך שיש יותר סיכוי שיפותחו אזורים בחברה הערבית באזורים שיש להם חלוקת הכנסות עם אזורים בחברה הערבית. אפשר גם לראות שזה הניב פירות כי בשנה האחרונה האזור שנבחר זה אזור בשפרעם. במובן שהרציונל של ההחלטה היה לשנות את הקצאת הכספים בבסיס אז גם פה נעשתה עבודה משמעותית כדי שלא יצטרכו תקציבים תוספתיים אלא באמת בבסיס תקציב המשרד יגיע הסכום הנדרש לחברה הערבית ביחס לחלקה באוכלוסייה.

אוקיי. ראסם נאטור. אתה נמצא איתנו?

מרחבא, אחים.

אהלן, מה שלומך?

ראסם נאטור ממשרד הכלכלה, אני אחראי על פיתוח אזורי תעשייה בחברה הערבית. אני שמעתי את גל וגם שמעתי את הדר, אני אנסה להיות מאוד מקצועי ואני רוצה לתרום לישיבה הזאת שגם חברי הכנסת יכירו כמה משמעויות אחרות, לחדד להם גם את העתיד ביחד ולהגיד בדיוק את האמת במתח הזה בין מיעוט לרוב ואני ארחיב כמה דברים לרוחב מכיוון שאתם חברי הכנסת.

אז לרוחב אני רוצה להגיד שבהקמת כל אזור תעשייה יש שותפים, משרד הכלכלה, גם אם ירצה להקים עכשיו בכפר יאסיף, שנחשב לאזור מוקד של אקדמאים והכול, ואם אנחנו מסתכלים בתוך תוכנית המתאר שלו אנחנו לא מוצאים דונם אחד לתעשייה. לכן יש לנו כמה שותפים, השותפים הראשונים זה מינהל התכנון, יש לנו שותף שנקרא רמ"י, שהוא מפריש את הקרקעות, יש לנו את הוועדות הגיאוגרפיות שאמורות להעביר לפעמים קרקעות שאנחנו מבקשים והן לא מעבירות ויש לנו את הרשות עצמה, שחלקן סובל מהיעדר כוח מיומן מקצועי. אלה השותפים שלנו כשאנחנו באים לכל מקום ומקום. זה דבר אחד בהקמה.

אחר כך אני רוצה להגיד על עלות פיתוח קרקע. עלות פיתוח דונם אחד, חשוב שתדעו, מוערך אצלנו ב-350,000 עד 400,000. מה זה אומר? אם אנחנו נסתכל אחורה להחלטת ממשלה 1539, שהיא הייתה ההחלטה ב-2010, היא נתנה 91 מיליון שקל למגזר הערבי, התמקדנו בערך בעשרה יישובים. ב-91 מיליון שקל יכולים לעשות 400 דונם. זה נותן לכם אינדיקציה. אני רוצה לפרוט את זה לערכים כדי שיהיה לכם גם יותר קל איך להתייחס לתוכנית עתידית. אז עלות פיתוח זה 400,000. כשאנחנו מדברים על הקמת אזור תעשייה אין זבנג וזהו, הקמת אזור תעשייה לוקח לפחות שבע שנים, במצב הכי טוב, גם כשיש לנו כסף ותכנון ויזם לוקח שבע שנים.

איך זה? אם אני רוצה לפרט. כדי להקים אזור תעשייה, לפתח אותו, צריך תכנון תב"ע, זה לוקח שלוש שנים. כדי לפתח אותו צריך שנה, קדם פיתוח, אחר כך היזם מקבל קרקע, הוא מתחיל לבנות, לוקח לו שנה ומשהו-שנתיים לבנות ואז אנחנו חוזרים ומפתחים. לכן הקמת אזור תעשייה זה שבע שנים. אז חשוב מאוד לדעת גם את הזמן כדי גם לתכנן.

אז נעבור עכשיו לפערים. היו פערים. ברור שהחלטות הממשלה הצביעו על פערים בין החברה הערבית לחברה היהודית והפערים היו מאוד גדולים. איך סוגרים פערים? לא יכול להיות שיסגרו פערים כמו שעשתה החלטת הממשלה 922, פה אני חולק על גל מהאוצר. אי אפשר לסגור פערים אלא בכסף צבוע. למה צריך לסגור פערים? כי כשאנחנו מסתכלים על החברה הערבית, כיום המצב הוא קצת השתנה לטובה, תיכף אני אצביע על 922 ומה עשתה, כל התוכניות בעיקר, באה תוכנית ממשלה 4193. הייתה תוכנית מצוינת, היא באה שנתיים אחרי 2010 והיא נתנה 140 מיליון שקל, שזה סכום לא רע, ובמקביל הייתה החלטה לבדואים דרום, 378, שנתנה עוד 140, ולדרוזים נתנו 46. זה כסף טוב. אם אתה בוחן אותו בערכים אז אתה מגיע ל-1,000 דונם, 2,000 דונם, 3,000 דונם ואז התחלנו לעלות למעלה ובאמת הייתה תחושה שאנחנו בכיוון הנכון עד שבאה החלטת ממשלה 922.

מה רע בהחלטת הממשלה 922? מי שהכין אותה לא הבחין – יכול להיות שהיו לה כוונות טובות, אבל בסוף התוצאה הייתה זוועה, למה? תוכנית 922 אמרה את הדבר הבא, היא אמרה שנותנים בערך ממוצע של 40% מתקציב היחידה של אזור תעשייה, אלא מה? אנשים לא בחנו כמה תקציב אזור תעשייה. היחידה שלנו בסך הכול התקציב שלה הוא 140 מיליון שקל, כשאתה בא ונותן 40 מיליון שקל אתה מתכוון ל-60 מיליון שקל.

כתבו שם בהחלטת הממשלה עוד משפט, 40% כל שנה לרבות החלטות ממשלה קיימות. הכוונה להחלטות הממשלה הכוונה להחלטות הממשלה על הדרוזים והבדואים, כל פעם לקחנו את ה-40%, יצא 60, ניכינו החלטות הממשלה הדרוזים והבדואים, בדואים צפון, בדואים דרום, מעבר צה"ל לנגב ואז יצא שהחברה הערבית ב-2016 , 2017, 2018 לא קיבלו בפועל. בערך אנחנו עמדנו ביעד של ההחלטה, הכול היה נכון, מבחינתנו באמת עמדנו ביעד, ניסינו לעשות כל מה שאנחנו יכולים, הסתמכנו על הכסף שנמצא ב-4193 וב-1539, אבל זה לא הספיק. לכן 922 לא היטיבה עם החברה הערבית.

עכשיו שואלים מה קרה בחמש השנים שחלפו. בחמש השנים שחלפו אנחנו לא שלא עבדנו, עשינו מהפך. אנחנו הובלנו 29 תב"עות, אני היום מוביל 29 תב"עות ואני עשיתי תמהיל חדש לתוכנית חדשה. תיכף אני אציג את העקרונות שלה וגם אצביע על מקומות וגם אצביע על כמות כסף ואני אעשה עבודה קלה בשביל חברי הכנסת.

ראסם, מה זה תב"עות?

אנחנו היום מדברים על כל אזור, כשאנחנו באים לבחון אותו אנחנו בוחנים שני דברים, האחד הכרה בצורך, והשני הביקושים. קודם כל אני מסכים עם עלא, מלא ביקושים. בחברה הערבית יש ביקוש מעבר לממוצע, זה אחת. לגבי הצורך, החלטות הממשלה קבעו שיש צורך. מה נשאר? ההיתכנות, האם יש היתכנות להקים אזור תעשייה. פה חסרה לנו תמיד הרשות שלא עשתה תכנון, לא לקחה בחשבון כל מיני דברים הנדסיים, של שכונות, של ועדות הגבולות, של מתקנים הנדסיים, של חוסר בקרקע מדינה, בעיות של תביעות בעלות, לכן כאן חסרה לי הרשות, אבל נניח שזה גם נעבור ונגיע לצד החשוב ביותר שהוא הצד הכספי.

כשאני מדבר על ארבעה עקרונות שעכשיו אנחנו עובדים עליהם וחשוב מאוד לאמץ אותם. האחד, איפה שהתחלנו סיימנו. אנחנו מגיעים למצב שאנחנו איפה שהתחלנו וסיימנו אנחנו דורשים בשנה היום 132 מיליון שקל. אני מדבר על אום בטין, על כסייפה, על יפיע, על רהט, על טירה, על משהד ועל טייבה, קלנסואה, מג'דל א-שמס וג'לג'וליה. בכל המקומות האלה יש לנו התחלות, כדי לסיים אותם אני צריך 132 מיליון שקל.

הדבר השני, אני מדבר על פוטנציאל הפיתוח. מה זה פוטנציאל הפיתוח? זה יישוב שיש לו תב"ע, שיש לו קרקע, יש לו תוכנית כוללנית מאושרת, ואני מדבר על היישובים הבאים, רהט, זרזיר, תל שבע, ערערה, באקה אל גרבייה, מג'ד א-שמס, מסעדה, נצרת, שגב שלום, א-סייד, טירה, דלית אל כרמל, עראבה, ג'דיידה, טורעאן, מראר, שפרעם, מג'ד אל כרום, ריינה, כפר ברא, ג'וליס, אעבלין, ירכא, אל-בטוף, ינוח ג'ת, כפר כנא, טמרה, חורפיש, סג'ור, עוספייה, כאבול. אלה יש להם פוטנציאל פיתוח, אם יש לי כסף אני הייתי מתחיל לעבוד היום. אלה 4,480 דונם.

אלה שאמרתי, הסעיף הראשון שהתחלת סיימת, אני מדבר על 1,190 דונם, ועוד 720 דונם. אז בסעיף השני של פוטנציאל הפיתוח אני זקוק ל-975 מיליון שקל במונחים של פיתוח.

ראסם, כמה אמרת?

975. רק לסעיף של פוטנציאל הפיתוח. עכשיו, בפוטנציאל הפיתוח זה לא אומר שאני מקבל 900 שאני מממן בשנה. אני לא יכול לממש 900 בשנה, אני צריך אותם לחמש שנים, הכסף הזה.

עכשיו אני הולך למה שנקרא פוטנציאל תכנון. יש לי עדיין פוטנציאל תכנון בהרבה יישובים, כמו באום אל פחם, כפר קרע, כפר מנדא, סכנין, משגב, דיר חנא, עילוט, טייבה, כפר יאסיף, כל המקומות האלה לא קיבלו מענה ויש להם פוטנציאל תכנון. אם יש לי כסף לתכנון אני הייתי מתחיל לתכנן אצלם ולזה אני זקוק ל-47 מיליון ₪.

הסעיף הרביעי וגם הוא לא פחות חשוב, וזה מאוד מאוד חשוב שחברי הכנסת יידעו, זה נקרא סקר היתכנות. ביישובים האלה אין תוכנית שמצביעה על ייעוד קרקע לאזורי תעשייה. היישובים הם גוש חלב, עין מאהל, שעב, כאבול, כאוכב אבו אל-היג'א, ג'סר א-זרקא, כפר יאסיף, מעיליא, פסוטה, מזרעה, דבורייה, נחף, זמר, בסמת טבעון, כעבייה, פורידיס, בסמה, ואדי אל חמאם. כל אלה אין להם פוטנציאל, כאילו עד שלא יהיו סקרי היתכנות, עד שהרשות בעצמה לא תיזום בתוך תוכנית המתאר שלה שטחים עם מינהל התכנון שמיועדים לתעשייה, אני לא יכול להיכנס, כל מה שאני יכול לעשות זה להביא להם כסף לסקרי היתכנות. אני צריך לזה 4.6 מיליון שקל.

כל הכספים האלה מביאים אותי לצורך של 1.297 מיליארד שקלים שאני זקוק להם בחמש שנים. אם יהיה לי את הסכום הזה אני עושה כיסוי כמעט שלם, כמעט שלם, לרוב היישובים הערבים. עכשיו אם תשאלו אותי מה זה כיסוי, מה זה יעשה, זה יעשה שבכל אזור כזה יהיה אזור מלאכה ותעסוקה ותעשייה קלה שייתן מענה לצרכים המקומיים. אני לא מדבר על אזורים כמו עידן הנגב, אני לא מדבר על אזור כמו בר לב, אני מדבר על אזורים, כי בכל אזור תעשייה בכפר ערבי יש בנייה עצמית, יש צורך בנגרייה, יש צורך באלומיניום, יש צורך במסגרייה, יש צורך במאפייה, יש צרכים של יזמות מקומית.

למה צריך להקים אזורי מלאכה ותעשייה קטנים בחברה הערבית, וזה חשוב, לצד האזורים המשותפים? זה חשוב מאוד שיהיה לנו המשותפים, כי כדי לעשות יזמות צריך לעשות פעילות תעשייתית בתוך היישוב. אם אין פעילות תעשייתית בתוך היישובים הערביים לא תקום יזמות, לא יצמחו יזמים. לכן זה חשוב שזה גם יהיה.

אני מקווה שהסקירה הקצרה הזאת נתנה לכם זרקור יותר רחב על איך מסתכלים על בניית תוכנית עתידית. אני רוצה גם להגיד לעלא, אני עשר שנים בזה וכל העבודה שלי בהסרת חסמים, אנחנו צריכים גם להודות ואנחנו צריכים באמת לשתף פעולה, אנחנו לומדים מהרשויות והרשויות לומדות מאיתנו, אנחנו לומדים מהאוצר, האוצר לומד מ – כולנו לומדים אחד מהשני, אבל דבר אחד חסר לי בכל השיח שאנחנו מדברים עליו, זה המחויבות של הרשות, זה חוסר המקצועיות שנמצא אצל רשויות מקומיות.

חברים, אני רוצה לומר לכם שאני נתתי בנוהל רשויות לעשרה יישובים לנהל את הכסף בעצמם, אני רוצה להגיד לכם, אין שם אפילו 10% מימוש. זה לא תמיד, השיח של חוסר המחויבות מצד הרשות, מצד בעלי המקום, מצד האנשים ששואפים להתקדם הוא אפס, ואני בעצמי מנסה להסיר חסמים תוך כדי תנועה, אבל אין ספק שאני רוצה להודות בפני כולם שהחסם המרכזי היום הוא תקציב ואם היה לנו תקציב יש לנו תוכנית עבודה מסודרת שאני מוכן גם לעשות סיור לחברי הוועדה, מתי שתרצו נעשה סיור באזורים שיש להם בעיות, באזורים שכן משגשגים, באזורים שיש להם פוטנציאל פיתוח ואני מציע שנלך לשטח ונבדוק על אמת מה הם החסמים האמיתיים.

לא תמיד הכסף הוא החסם האמיתי, אבל אני מודה שהכסף הוא חסם אמיתי ו-922 לא היטיבה עם החברה הערבית בכלל. היה בניסוח של ההחלטה בעיה ואני מציע לחזור לכסף צבוע, כי בחברה הערבית יש פערים גדולים, אי אפשר לבוא ולשים אותה שתתחרה עם באר שבע או שתתחרה עם כרמיאל, עם יוקנעם, זה קשה, לכן צריך לחזור לשיטה של כסף צבוע, זה נותן מנוחה, זה נותן רגיעה ליחידה שלנו וגם לרשות שיש לה כסף משלה והיא יכולה גם ללחוץ על הדוושה קדימה.

ראסם, אני מאוד מאוד מודה לך, נתת סקירה עניינית, מקצועית ואני חושב שאנחנו בעתיד צריכים להתמקד בסקירה הזאת ובנתונים שנתת וכן לנסות להתגבר על החסמים, גם הפנימיים בתוך החברה הערבית, ברשויות עצמן, אבל גם, כפי שאמרת, חוסר תקציבים וגם משאבי קרקע, כי בלי קרקע גם זה לא יעזור לנו. אני שוב מודה לך, ראסם.

אם אפשר שאלה לראסם. לגבי רהט ולגבי יפיע, לרהט יש תוכניות מצוינות להרחבת אזור התעשייה, אבל חסר שם השלמות, כביש.

נכון.

ואני מקווה שאתם תפתרו את זה בקרוב. ולגבי יפיע יש בעיה מהכניסה לאזור התעשייה. זאת אומרת לפעמים הרשות המקומית עושה את שלה, אבל בעיות תכנון וחסמי תכנון וחסמי קרקע מונעים את התפתחות אזור התעשייה. אני יודע שזה נקודתי וספציפי, לכן אני מציע שניפגש ונעשה ישיבה.

לא, יש לי תשובה על יפיע.

אוקיי, אבל בכל זאת אנחנו נתאם.

ב-11 לחודש הזה אנחנו מסיירים ביפיע. יפיע ורהט נמצאים בסולם העדיפות שלנו, גם מבחינת פיתוח והקמה. ביפיע היו כמה חסמים, חסם אחד זה המחלף, חסם שני זה השותפות עם מגדל העמק והחסם השלישי קרקע פרטית. מצאנו פתרון למחלף, לגבי שיתוף הפעולה עם מגדל העמק זו ועדה גיאוגרפית, לגבי קרקע פרטית, אנחנו אמורים להתחיל עכשיו בפיתוח של קרקע המדינה בהתחלה והתחלנו בתכנון מפורט וחלוקה בקרקע הפרטית. אנחנו עובדים גם על התב"ע וגם על התכנון המפורט, יש לנו תכנון מפורט בעבודות מוכן, אני מקווה שב-21' נתחיל לעבוד ביפיע, נתחיל לעבוד ולפתח.

לגבי רהט, רהט נמצאת במצב לא רע. יש אזור ישן מאוכלס כולו, 90% עובד, מניב כסף. יש אזור, עידן הנגב, שהוא גם מאוכלס ומניב והם מקבלים 42% מהארנונה, ויש את האזור החדש שנקרא האזור הצפוני, הוא מתוכנן, אנחנו תכננו עליו עכשיו תכנון מפורט לעבודות, מוכן למכרז, מחכים לכסף ולתקציב של 2021, רהט נמצאת בראש הסולם וכנראה שגם רהט ב-21' תיכנס לפעולה.

תודה לך. אנחנו חוזרים ליריב מן.

שלום.

שלום לך יריב, תרצה להתייחס לאזור הנגב? תציג את עצמך, יריב.

שלום, שמי יריב מן, מנהל אגף פיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב במשרד הכלכלה. עד לפני מספר חודשים היינו תחת אחריות משרד החקלאות, בעקבות בקשה של השר עמיר פרץ בעצם עברנו להיות תחת אחריותו, תחת משרד הכלכלה, ואנחנו פועלים בתיאום עם המשרד.

אני אולי אציג את ההשקעות במסגרת תוכנית הפיתוח לחברה הבדואית בנגב בתחומי התעסוקה, או שאדוני יכוון אותי לשאלות ספציפיות.

הייתה שאלה ספציפית אחת על רהט, סעיד, תרצה להתייחס?

לא, אני חשבתי שהדיון על תוכנית 922 ולא על החברה הבדואית, הייתי מציע שנעשה דיון מיוחד לתוכנית הכלכלית של החברה הבדואית.

כן, זה נכון. אז תוכל, יריב, להתייחס באופן כללי לחברה הבדואית ואחר כך נרחיב על זה בדיון אחר.

כן. במסגרת ההחלטה 2397 , שהיא בעצם גוזרת חלק מהתקציבים מ-922, אבל יש בה גם הרבה מאוד כסף תוספתי חדש שהאוצר הביא בשנת 2017, יש השקעות בכל הנושא של עידוד התעסוקה דרך זרוע העבודה במרכזי ריאן ועברית תעסוקתית והשקעות בנושא של הנדסאים, הכשרת אחיות, בהיקף של 90 מיליון שקלים, וכמעט באותו סכום השקעות בעולם של משרד הכלכלה, בהיבטים של המעוף, הסוכנות לעסקים קטנים, תמרוץ מעסיקים, חוזר מנכ"ל 4.17. יש לנו גם את חוזר מנכ"ל 4.49 שהוא ייחודי שבו בעצם אנחנו מעודדים יזמים מהחברה הבדואית ושבעה יזמים זכו בעידוד בהקמת המפעלים, למרות שהם לא יצואנים, באזור התעשייה עידן הנגב, באזור התעשייה שגב שלום, ואנחנו נשקיע השנה עוד 15 מיליון שקלים בנושא הזה ונמצה את התקציב.

מעבר לכך בתחום של עולם של משרד הכלכלה זה עיקר ההשקעות. גם בהחלטה שלנו לא תוקצבו אזורי תעשייה חדשים, ואני אגיד למה. בהחלטה 3708, שהתקבלה בשנת 2011, מי שזוכר, עם קבלת המתווה של תוכנית פראוור בזמנו, בעצם הושקעו 124 מיליון בתחום של פיתוח אזורי תעשייה וכך הורחב אזור התעשייה עידן הנגב, שגב שלום, אבו קרינאת, שלמעשה כבר הוקם, ואזור תעשייה שמתוכנן עכשיו בכסייפה. עדיין לא הושלמו כל עבודות הפיתוח ולכן לא היה טעם מבחינת האוצר לעשות השקעה נוספת.

הבעיה שלנו היום באזורים האלה היא, כמו שנאמר פה קודם, בחלקם יש עדיין בעיות בתחום הקרקע, אנשים שיש להם זיקה לקרקע והמדינה עדיין נמצאת איתם בסוג של דיאלוג. למשל אזור התעשייה שוקת, במסגרת החלטה 546 של כל המעבר של מערכת הביטחון לדרום, אז גם כן עדיין יש שם בעיות ברמת התכנון, יש התנגדויות של רשויות מקומיות, אבל זה אמור להיות אזור תעשייה מרחבי בדומה לעידן הנגב. לעידן הנגב יש אונה דרומית שצריך לפתח אותה שעדיין לא פותחה, יש שם תביעת בעלות מאוד גדולה. ברגע שההתמודדויות האלה יסתיימו, אני מקווה, יהיה אפשר להמשיך ולפתח.

אבל מי שעובר באזור התעשייה עידן הנגב יכול לראות את ההתפתחות של עוד ועוד תעשיות שקמות שם ומנכ"ל משרד הכלכלה סייר שם ביום חמישי האחרון וגם באזור התעשייה באבו קרינאת. זה בתחומים שלנו.

אוקיי, הבנתי אותך. סעיד, תרצה להתייחס עכשיו?

יריב, בוקר טוב. אני חשבתי שאנחנו נעשה דיון מיוחד בתוכנית הכלכלית של הנגב, או בוועדת המשנה אצלי או בוועדה הזאת, אבל צץ משהו בימים האחרונים בנושא אזור התעשייה בחורה, שם בעלי עסקים ובעלי המגרשים קיבלו קנסות במאות אלפי שקלים בגלל הטענה של מינהל מקרקעי ישראל של שימוש שלא כדין או שהם בנו את המבנים לא כפי שהוקצה להם המגרש. כמובן שיש הבדל עמוק בין היתר הבנייה, בדרך כלל המינהל חותם על היתר הבנייה, לבין התביעה עצמה. אני אשמח אם אתה תיכנס ותדבר עם ראש מועצת חורה ותבינו על מה מדובר, אני סומך שאתה תיכנס לעובי הקורה בנושא הזה, זה ממש מעיב על חורה ועל אנשי העסקים שם באזור. שוב, אנחנו נקצה דיון מיוחד לתוכנית הזאת ונרד לפרטי הפרטים.

אדוני, אני יכול להגיב?

כן, במשפט אחד.

קודם כל אני מסכים, חבר הכנסת אלחרומי צודק במאה אחוז, יש אכן באזור התעשייה הישן של חורה בעלי עסקים שקיבלו בעצם משבצות קרקע ממשרד הכלכלה, מינהל אזורי פיתוח, ובעצם מינהל מקרקעי ישראל פנה אליהם וביקש לראות שהם באמת משתמשים בהקצאת קרקע לטובת תעשייה וייצור. מישהו שקיבל קרקע למשל להקמה של בית מלאכה, נגריה או מסגריה או מפעל זה בסדר גמור, אבל אם הוא הפך אותו לבית מסחר בא מינהל מקרקעי ישראל והם אמרו סליחה, זה בעצם לא משמש את ייעוד הקרקע. אנחנו בדיוק ביום חמישי האחרון היינו עם מר חאבס אלעטאונה, ישבנו עם יזם באזור התעשייה הישן יחד עם דוד לפלר, מנכ"ל משרד הכלכלה, והנושא הזה נמצא כרגע על שולחנו של מנכ"ל משרד הכלכלה.

אז, ברשותכם, מכיוון שזה כבר עלה באינסטנציה לרמה הגבוהה ביותר, זה נמצא על שולחנו של מנכ"ל משרד הכלכלה, ואני בעקבות הדיון הזה אעדכן אותו שהוועדה דורשת לקבל תשובות, אני רק ציינתי איפה נמצאת הבעיה, שבאמת בעלי העסקים צריכים לזכור שהעסקים חייבים להלום את הייעוד שלטובתו הם קיבלו את הקצאת הקרקע. זו תופעה, אגב, שקיימת בכל המדינה, היא לא קיימת רק ביישובי הבדואים בנגב וצריך לפתור אותה.

תודה לך, יריב. חגי פורגס. שלום לך. אמנם אתה היום שייך למשרד העבודה והרווחה, אבל אנחנו רוצים שתתייחס לנושא של מעונות יום ומשפחתונים כי זה קשור לנושא של תעסוקה ואנחנו רואים שיש התייחסות בהחלטה 922 לתחום הזה.

נכון.

איפה אנחנו עומדים והאם אנחנו עומדים ביעדים או לא.

בהקשר הזה החלטה 922 היא החלטה שהטילה עלינו משימה פשוטה יחסית שהיא לשריין תקציב. אם הולכים על הפורמליסטיקה בהחלטה כתוב שמהתקציב שאנחנו מקצים לבניית מעונות יום רק צריך לשריין 25% וזה מה שעשינו, שריינו 25%. זאת אומרת במובן הרשמי עמדנו בסעיף ההחלטה הזו.

האם ניצלנו את זה או לא?

יפה, אז אני אומר, עכשיו החלק הקשה יותר והחשוב יותר מחולק בעצם לשני חלקים. החלק הראשון הוא לתקצב, זאת אומרת שרשות תבקש בקשה והיא תקבל את התקציב כדי שכל ה-25% האלה ינוצלו ויוקצו לרשויות. החלק השני הוא שהתקציב שהוקצה גם יבוצע, ימומש, שבסופו של דבר ייבנה המעון. שני החלקים האלה ידעו עליות ומורדות בשנים האחרונות, לצערי רוב השנים לא היה ביקוש מלא לאותם 25%, בשנים מעטות כל ה-25% האלה הוקצו למגזר הערבי, רוב השנים נאלצנו להסיט לקראת סוף השנה את התקציבים האלה למגזרים אחרים ששם היה יותר ביקוש.

מבחינת אחוזים אנחנו יודעים כמה ניצלנו וכמה לא ניצלנו במסגרת ההחלטה הזאת? נתונים, אנחנו רוצים נתונים. יש הבדל בין לנצל - - -

אז אני אומר שוב, ניצול מבחינתי מחולק לשניים, ניצול אחד זה ניצול של התקציב שהועמד לרשויות, האם הם ביקשו אותו, והחלק השני זה האם התקציב מבוצע, האם נבנים מעונות יום. אני יכול להוציא פילוח של כל השנים האחרונות, כרגע אין לי את זה מולי. אני אומר שוב, היו שנים שאפילו הוקצו יותר מ-25%, רוב השנים הוקצה פחות, באזור בין 15% ל-20% במקום 25%. זה בהיבט הזה. ובהיבט של הביצוע, גם כאן יש שנים שבהן אנחנו רואים ביצוע גבוה, שמעונות נבנים והתקציבים מוזרמים ויש מקומות שהמעונות לא נבנים, התקציב לא ממומש, והייתה פעם אחת גם שנאלצנו לבטל הרשאות והתקציב חזר למשרד האוצר.

יש לי שאלה, בנושא מעונות היום בחברה הערבית בכלל נושא המימוש של התקציב תמיד, ברוב המקרים, נתקע בגלל שאין קרקע זמינה וידוע שתוכניות המתאר של הרשויות הערביות מתעכב ולכן התקציב מוקצב ובסופו של דבר בעצם חוזר לקופת המדינה, אדוני היושב ראש. כאן יש בעיה שהפתרון צריך להיות משולב, גם עם משרד הפנים ומינהל התכנון וגם עם מי שמקציב את התקציב הזה וראשי הרשויות שאנחנו שמים אותם במצב שיש להם כסף, אבל הם לא יכולים לנצל אותו.

אז חד משמעית זה נכון וגם מבקר המדינה העיר על זה באחד הדוחות האחרונים שלו, בנושא תנאי סף אצלנו להקצאת תקציב לבניית מעון, אחד מתנאי הסף הוא שיש היתר בנייה וברור לנו שיש קושי. עכשיו, בגלל זה, בגלל הקשיים האלה בין היתר אנחנו מעת לעת מקצים תקציבים לתכנון מעונות, זאת אומרת עוזרים לרשויות מקומיות להגיע למצב שיש היתר, זאת אומרת לייצר מלאים של היתרים.

עכשיו אני שנייה פותח סוגריים. דובר כאן על מינהל התכנון. האגף למעונות יום, אין לנו שום כלי, שום יכולת, אנחנו גם לא מומחים בזה, על עתודות קרקע ועל תב"עות ועל תוכניות, כמו שאמרתם זה באמת מינהל התכנון, אנחנו לרשות כולם, למרות שאנחנו מאוד רספונסיביים בהיבט הזה. אנחנו גם לא מכירים את התחום ואנחנו לא יודעים איפה החסמים ואיפה הבעיות. מבקר המדינה הצביע על זה אז בדוח שצריך לדבר על זה עם מינהל התכנון ולראות איך פותרים חסמים שם. אנחנו בהיבט הזה רספונסיביים, רשות שיש לה קרקע באה אלינו, רשות שאין לה קרקע, אנחנו לא יודעים על זה ואנחנו לא יכולים לפתור את זה ואני מבין שיש פה מצוקה, לכן הכלי הכי קרוב לסיוע פה זה ללוות את הרשות מתחילת הדרך ולא אחרי שיש לה היתר בנייה.

ופה אני ברשותכם אני רוצה להגיד משהו, התקציבים לתכנון, בשונה מתקציב בינוי שתנאי הסף הוא יחסית מורכב, היתר בנייה, בתקציב תכנון אין תנאי סף, הרשות המקומית ממלאת טופס פשוט שאומר שהיא רוצה כסף לתכנון. עד עכשיו היו שלוש הקצאות כאלה וברשותכם אני אנצל את הבמה, בשנת 2014 היה שיווק מסיבי והייתה היענות מאוד מאוד גדולה של כל הרשויות ובמגזר הערבי בפרט, אני חושב שחצי מהתקציבים אז הופנו למגזר הערבי. בשנת 2018 קיבלנו ברגע האחרון של שנת התקציב כסף לתכנון, לצערנו השיווק לא היה מספיק טוב ולא הגיעו בקשות מהמגזר הערבי ואני נוטה להאמין שבגלל שלא שיווקנו את זה ופה אני רוצה לנצל את הבמה, אנחנו השבוע יצאנו עם קול קורא חדש לתקציבי תכנון, אנחנו משווקים בכל הכלים שיש לנו ואני קורא מכאן לכל מי שמקשיב ומאזין שיקבל את כל הפרטים, אפשר גם לפנות אליי, לבקש תקציבי תכנון במקביל כמובן לתקציבי הבינוי שאנחנו מקצים, שזה ידוע.

תודה לך, חגי. שמוליק דוד משתיל נמצא איתנו?

כן.

שמוליק, בבקשה במשפט אחד תתייחס לנושא שביקשת להתייחס אליו כי הדיון שלנו היום לא מתמקד באזור הנגב אלא בהחלטה 922, אבל ביקשת להתייחס וניתן לך הזדמנות.

א', תודה רבה, ב', אני חוזר לדברים שאמר קודם עלא גנטוס, תקצוב שאין מאחוריו אחר כך ליווי ועבודה מעשית לביצוע נתקל בהרבה מאוד קשיים. בנגב אזור התעשייה עידן הנגב ברהט מצליח, אזור התעשייה בשגב שלום מקרטע, התקדם לאט, לאט לאט בנו עוד ועוד, אפשרו פעולות מלאכה וכו'. בביר הדאג' למשל, למרות שזה יישוב מוכר מ-2003 ולמרות שהיה אמור להיות שם אזור תעשייה ולמרות שזה היישוב הכי עני בנגב והכי עני במדינה, למיטב הבנתי, לפי נתוני הביטוח הלאומי, אין שם עד היום הזה אזור תעשייה, מה שהובטח בתוכנית החומש 2012, כל התוכנית של היישוב תקועה. באבו קרינאת תוכנן אזור תעשייה ב-2012 במסגרת תוכנית החומש הראשונה, נתקע משך שנים ארוכות על תביעות בעלות, על טעויות של רשות הבדואים, ובשנה האחרונה התחילו לקדם אותו וישנה בנייה וישנן פעולות מעשיות של הקמת שטחי תעסוקה.

יישובים אחרים שהובטח, היו אמורים לקום חמישה אזורי תעסוקה, זה לא קרה. כרגע ישנה הבטחה להקים עשרה אזורים, ישנם תהליכים להקמה של עשרה אזורים שיהיו קרובים יותר ליישובים הבדואיים בנגב, או בתוכם, התהליך הזה, המשמעות שלו שמשך שנים אותם אזורים שהיו צריכים לקום מ-2012 ואילך, היום אנחנו בסוף 2020, אותם אזורים לא קמו ברובם והתוצאה היא פגיעה קשה מאוד בכלל העובדים בנגב בציבור הבדואי ובפרט בנשים הבדואיות שאזורי תעשייה כאלה היו אמורים לתת להן מענים משמעותיים.

לדעתי זה נושא שצריך לחקור אותו לעומק, כיצד קורה שבמשך שנים ארוכות לא מצליחים להקים אזורי תעשייה ומה גורם לכך.

תודה לך, שמוליק. הדר, אנחנו חוזרים אלייך. את רוצה להתייחס לנושא של מרכז הכוון תעסוקתי?

מרכזי הכוון תעסוקתי שייכים לזרוע עבודה במשרד הרווחה, אתה מדבר על מרכזי ריאן?

כן, מרכזי ריאן.

זה שייך למשרד אחר, אני מתנצלת.

אוקיי. את רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה לפני שאנחנו מתחילים שלב סיכום?

ראסם רוצה להגיב, אם אפשר לפתוח לו את המיקרופון.

אני אתייחס לגבי ביר הדאג'. אז לגבי ביר הדאג', אנחנו הקצבנו כסף רב לנווה מדבר, סכום של 38 מיליון שקל לשני אזורים, אבו קרינאת ולביר הדאג'. בביר הדאג' פשוט יש תביעת בעלות, יש תביעות בעלות, יש שם אנשים שגרים על אזור התעשייה ועד שלא יפונו לשכונה חדשה אז ראש המועצה ביקש לא לקדם את האזור. זו התשובה לגבי ביר הדאג' וזה עדיין עד היום אותה סיבה. זה מה שאמרתי לכם, חסמים אובייקטיביים שלא קשורים למשרד.

אני רוצה לומר עוד נתון חדש, מאז הכנסת השר פרץ ורן קויתי ליחידה, אנחנו סיכמנו עם רשות הבדואים שכל נושא הקמת אזורי התעשייה יעבור בחזרה ליחידה שלנו לכן אנחנו היום אחראים על הקמת אזורי התעשייה גם בדרום והתחלנו לעשות תוכנית ויש לנו תוכנית מוכנה ומסודרת לכל יישוב ויישוב. זה באופן כללי.

לגבי אבו קרינאת, באבו קרינאת פותח אזור תעשייה, יש שם שטח של 130 דונם מפותח, יש עוד שלב ב', יש שם בערך 23 יזמים שקיבלו קרקעות, אף יזם עדיין לא עלה על הקרקע מסיבות פרטיות מקומיות ומאבקים מקומיים. כשזה ייגמר אנחנו ניכנס לשלב ב', אבל אזור אבו קרינאת מפותח. יש בניין אחד, אנחנו מצפים שיקומו עוד בניינים והוא יכול להכיל עוד 60 יזמים. זה לגבי אבו קרינאת וביר הדאג'.

תודה לך, מר ראסם.

ברשותך, אני אשמח להגיד עוד כמה מילים קצרות לסיכום.

כן.

רק להגיד עוד איזה שהיא אמירה כללית, שאנחנו במשרד כן מנסים לבדוק איפה אפשר באופן כללי בכלי הסיוע, גם אם הם מחוץ להחלטת הממשלה, לראות איך אנחנו מתאימים אותם לאוכלוסיית המיעוטים. אנחנו שמים דגש על תעסוקה של נשים ערביות ומנסים כל העת לחשוב גם ביחד עם הציבור איזה עוד דברים אפשר לעשות כדי לקדם את הנושאים האלה וגם אני אגיד, נמצא פה ידידי סמי להיאני מהמשרד לשוויון חברתי, גם איתו אנחנו כרגע עובדים על חשיבה של לקראת החלטת החומש הבאה וחושבים על שיתוף ציבור שאנחנו רוצים לעשות יחדיו איזה עוד דברים ואיזה עוד חסמים כדי שבאמת נגיע לתוכנית הבאה אולי גם עם דברים אחרים מעבר למה שהועלה פה במהלך הדיון.

אוקיי, תודה לך, הדר. אמין אבו חייה נמצא איתנו? מר סמי להיאני?

כן, אכן אני נמצא איתכם, אני מקשיב עוד מתחילת הישיבה. שמעתי בכובד ראש את כל ההתייחסויות ואת כל המדברים. אני רוצה רק להתייחס בצורה כוללת וכללית כממונה וכעובד מול משרד הכלכלה לכל הסעיפים של 922. בכללי כמעט מיצינו את כל התקציבים הקיימים בהחלטה 922 ובכלל זה התוספת הכספית בסעיף 3ג' המתייחס ל-24 מיליון שקל למרכזי העסקים.

אני רוצה להגיד ולהרים תודה לשר הכלכלה שהצליח למצוא תקציב נוסף להמשך הפעילות של מרכזי העסקים במגזרי המיעוטים, או במגזר הערבי ספציפית, להמשך עד סוף 2021 על אף שבוועדת הכלכלה חשבנו על האפשרות להסב את מרכזי העסקים האלה למרכזי פיתוח טכנולוגיים ואני אשמח שנשתף פעולה גם ב-2021 כדי להפוך את המרכזים האלה ליותר יעילים.

באשר לנושא של היצוא, אני רוצה גם להגיד סופר תודה ולא רק תודה לאגף סחר חוץ, לשיתוף הפעולה הפורה שהוא עושה ביחד עם המגזר הערבי ונותן את האפשרות גם לאלה שעוד לא ייצאו וגם לאלה שייצאו מעט להשתתף בשתי התוכניות הקיימות, של"ב ו'כסף חכם', ובנוסף גם לתת 75% מהתוכנית הכלכלית ליזמים מהמגזר הערבי כדי להאיץ ולפתח את הנושא של היצוא.

סך העבודה וסך שיתוף הפעולה הקיים עם משרד הכלכלה הוא טוב, אני רוצה רק לנסות ולחשוב ולנסות להאיץ את המצב מטוב למצוין ובמיוחד עם האגף לפיתוח אזורי תעשייה, ששם רמת התקציב הייתה, כמו שנאמר, מאוד דלילה, חוץ מ-18' ו-19' שהמשרד לשוויון חברתי יחד עם משרד האוצר ומשרד הכלכלה הקצו 75 מיליון שקל כדי להאיץ, אבל החסמים שנבעו כתוצאה מהשטח לא נתנו לנו להאיץ את ביצוע המערכות. מה שכן צריך לחשוב לעומק, כמו שהדר וינטר ממשרד הכלכלה אמרה, ואנחנו יושבים כבר יותר מחודש וחצי-חודשיים כדי לנסות לעשות חשיבה איך להסיר חסמים, מה אנחנו יכולים לעשות בנושא של יזמות ובנושא אזורי תעשייה ולעשות את זה יותר טוב. תודה, תודה שנתתם את ההזדמנות.

תודה לך, מר להיאני. אנחנו נסכם. אנחנו מודים לנציגי משרד הכלכלה, התעשייה ולכל הנציגים של המשרדים השונים והמשתתפים בוועדה הזאת.

שלום, שומעים אותי?

אני אקטע את הסיכום שלי ונרצה לקחת התייחסות ממך אם זה אפשרי.

שלום לכולם. אני רוצה, ברשותכם, להתייחס לשני דברים שקשורים למשרד הבינוי והשיכון. האחד, בתב"עות שאנחנו מפתחים בתכנון, בדרך כלל אנחנו מגישים על מגורים - - -

אמין, מה זה תב"עות? תב"עות, זה גם נאמר על ידי ראסם. למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים שאתם מפתחים תב"עות?

כשאנחנו מתכננים תב"עות למגורים, אם התב"ע מכילה בתוכה גם שטחים למסחר או תעסוקה קלה או תעשייה קלה, אנחנו גם את זה מכילים בתוך התכנון שלנו, כך שלמעשה אנחנו מבינים שלפעמים הצורך הוא תמהיל בין מגורים לבין תעשייה קלה או תעסוקה קלה, וחלק מהתב"עות שלנו, בעיקר ותמ"לים גדולים, מכילים גם אזורי תעשייה. מעבר לזה אין לנו תקציב למעשה ייעודי לתחום הזה כי אנחנו עוסקים רק בעניין מגורים.

דבר נוסף שאנחנו כמשרד הבינוי והשיכון כן מקדמים, זה בניית מעונות יום בשכונות חדשות. מכיוון שמעונות יום פעם היה במשרד הבינוי והשיכון ועבר למשרד הכלכלה, משרד הרווחה, עבר כמה ידיים במעלה הדרך, אנחנו לא מתוקצבים למעונות יום, אבל כשאני בונה בנייה חדשה בשכונות חדשות אני כן מעמיס או מוסיף תקציב לבניית מעונות יום כדי להשלים את השכונה. אנחנו גם שותפים שם לפתח שכונות חדשות גם בהיבט של מוסדות ציבור שמתאימים לצרכים של אותה שכונה חדשה או אותו פרויקט חדש שהוא משמעותי מאוד. בדרך כלל זה בשכונות גדולים.

תודה, מר אמין. אני חוזר לסיכום. אני מודה לנציגי משרד הכלכלה ולמשרדים השונים ולנציגים האחרים שהשתתפו בדיון הזה.

הוועדה מתרשמת שאין בתוכניות שהוגשו בפניה יעדים ברורים שמשרד הכלכלה פועל להגיע ולממש אותם ולכן אנחנו לא מצליחים לקשר בין התוכניות השונות למטרות מוגדרות וספציפיות ולכן הוועדה ממליצה או דורשת ממשרד הכלכלה, ואולי גם ברמת הממשלה, כן לקבוע יעדים בתחום של פיתוח כלכלי ושל תעשייה ומסחר ותעסוקה בחברה הערבית.

אנחנו גם מתרשמים שהתוכניות המוצגות וגם התקציבים שנמצאים בתוך התוכניות אינם הולמים את הצרכים האמיתיים של היישובים ושל החברה הערבית בכלל, היישובים של החברה הכללית ושל המגזר הדרוזי ושל המגזר הבדואי בצפון וגם בדרום בנגב.

הוועדה גם לא מקבלת לידיה את הנתונים המלאים שדרכם היא יכולה להעריך את מידת ההצלחה או הכישלון של יישום תוכנית 922, אבל מבחינת ההתרשמות הראשונית אין ספק שהנתונים צנועים ולא הולמים את התקוות שאנחנו תולים בתוכנית הזאת, במיוחד בסעיפים שקשורים למשרד הכלכלה. אנחנו כמובן דורשים לקבל נתונים, במיוחד על נושא של יצוא חוץ, מספר המשתתפים בתוכניות השונות, כמה מהווה יצוא החוץ הערבי מכלל היצוא במדינת ישראל ולקבל נתונים על היעדים בתחום הזה, אם יש בכלל יעדים, ואם לא אז כן לקבוע יעדים. אנחנו נפנה בנושא הזה.

כמו כן אנחנו דורשים ממשרד הכלכלה והתעשייה לתת עדיפות ראשונית לפיתוח אזורי תעשייה ומה שמתלווה לזה, כמובן מרכזי מעוף ומרכזי עסקים. אני חושב שאנחנו מאמצים את המתווה שהציג מר ראסם נאטור ובפירוט שהוא הציג, גם מבחינת המישורים השונים של המתווה שהוא הציג וגם מבחינת התקציבים שהוא הציג בדבריו. אנחנו ניקח את זה כחלק מהסיכום ומהדרישות שאנחנו מעלים.

כמובן שהוועדה סבורה כי תקציב של שבעה מיליון שקל שנותר מהתקציב של 400 מיליון שקל המיועדים לפיתוח אזורי התעשייה אינו סביר ואינו מספק את הצרכים ולא מצביע על מדיניות רצינית שכן מעוניינת ורוצה לפתח את הכלכלה בחברה הערבית בכלל וביישובים.

הוועדה מבקשת לקבל רשימת רשויות המערימות קשיים או שלא מצליחות להתמודד עם האתגר של פיתוח אזורי תעשייה בשל בעיית הקצאות קרקע ובשל בעיות וחסמים תכנוניים.

הוועדה גם מבקשת ממשרד הרווחה להעביר לעיונה את פירוט התקציב שיועד לבינוי מעונות בפילוח של שנים, יישובים, הקצאת תקציבים, כמה נוצל ולא נוצל ומה מומש מהתקציב שיועד בתוכנית הזאת.

אלה הדברים, אנחנו גם נתייחס בסיכום הזה לנושא של עידוד תעסוקה. אנחנו דורשים לקבל נתונים בתחום הזה, כמה אנשים באמת קיבלו סיוע דרך התוכנית של עידוד תעסוקה ומה היעדים בתחום הזה. אנחנו מתייחסים גם לנושא של תוכנית הכשרות מתמחים, נבקש לקבל נתונים כמה אנשים השתתפו ומה התוכניות העתידיות של משרד הכלכלה בתחום של הכשרת מתמחים לתעשייה עתירת ידע.

אלה מקצת הדברים שעלו בישיבה. אני שוב מדגיש שהאתגר שעומד בפנינו בקשר לתוכנית 922 ולכל התוכניות שמקבילות בחברה הערבית בכלל, במגזרים השונים בתוך החברה הערבית, המגזר הדרוזי, בדואי בצפון ובדרום, אני מדגיש את הנושא של חשיבות התוכניות, אם במעלה הראשונה, אבל גם חשוב מאוד שבסופו של דבר נצליח לממש את הפוטנציאל שיש בתוכניות האלה ולא להסתפק בסופו של דבר במספרים או בשיעורים שהם דיו על הנייר. כמובן שאנחנו מברכים את החלטת הממשלה שהייתה בשבוע שעבר על הארכת תוכנית 922 ומתן הזדמנות נוספת לנצל את הסכומים שנמצאים בתוכנית הזאת, אבל אנחנו מדגישים, שוב, שיש להשקיע מאמץ נוסף כדי לוודא שאכן התקציב הזה מנוצל, למרות שאנחנו מבינים את הקושי באתגר הזה, מה שלא נוצל בחמש שנים יהיה מאוד קשה לנצל אותו בשנה אחת, אבל זה אתגר. אם יש כוונות וטובות ורצון ומדיניות שמסירה את החסמים ומאיצה את התהליכים אין ספק שאנחנו נצליח לעשות את זה.

אני מאוד מודה לכל המשתתפים, אני מאוד מודה לצוות הוועדה ומכריז על נעילת הישיבה, להמשך מעקב ודיון. תודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:33.