פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
25/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 95
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ז' בחשון התשפ"א (25 באוקטובר 2020), שעה 13:00

צו שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון) (הארכת התקופה הקובעת) (תיקון), התשפ"א-2020

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
יבגני סובה
יצחק פינדרוס
הילה שי וזאן

רננה שחר - יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית

אילנה מזרחי - עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

איתי עצמון
נעמה דניאל

עידית חנוכה

יפעת קדם



צו שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון) (הארכת התקופה הקובעת) (תיקון), התשפ"א-2020

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום 25 לאוקטובר 2020, ז' בחשון התשפ"א. הנושא: צו שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (הארכת התקופה הקובעת) (תיקון), התשפ"א-2020. כפי שאתם יודעים, העברנו כאן את הוראת השעה. פעמיים כבר תיקנו אותה, כדי לאפשר לחברות התעופה להתנהל במציאות של הקורונה. הודעתי לא פעם ולא פעמיים שאני לא אתן עוד הארכה. מה שקרה זה שבינתיים התחיל שיווק מחדש של כרטיסים, גל שני, ויש פתיחה-סגירה, פתיחה-סגירה. התוקף הוא עד ה-24, נכון?

עד אתמול. אם היום אדוני יאשר, השרה תחתום וזה יפורסם, אז יהיה רצף חקיקתי.

ייאמר לזכותה של שרת התחבורה שבתקופה שהייתי בבידוד, אולי עוד לפני כן, היא אמרה לי: יעקב, ייתכן מאוד שנצטרך לחוקק שוב. אני צרחתי עליה, אמרתי לה: לא יקום ולא יהיה, אין דבר כזה, אני לא מאריך. פחדתי שברגע שאני אאריך מנהלי החברות יורידו הילוך מתהליך ההשבה, לכן משכתי את זה ודרשתי מסמך שמראה כמה החברות הספיקו להחזיר. החברות עצמן לא יכולות לתת לנו מסמך, הן חברות בורסאיות, זה חושף אותן לכל מיני דברים, אז ביקשתי מסמך מרת"א, שהם יעשו את הבדיקה ויתנו לנו מסמך כמה כל אחת משלוש החברות הצליחה להחזיר. על מספר ימי ההשבה אנחנו לא מתפשרים.

להיפך.

אנחנו נשארים ב-21 יום, אנחנו לא מתפשרים. רוכש כרטיס בפעם השנייה, בגל השני, ידע את רמת הסיכון, ידע שהמציאות היא נזילה. גם החברות ידעו. רק על הפיצוי הייתי מוכן. אלא מה? נוצרה בעיה. מאחר והוראת השעה הייתה בתיקון חקיקה ראשי, שזה דבר שמצריך שלוש קריאות ותזכיר חוק ממשלתי, זה לא יכול להיות במידי, אמרתי שאת הוראת השעה כפי שהיא, עם ה-90 יום ועם הפיצוי, נאריך ב-30 ימים, כשב-30 ימים האלה נגמור את תהליך החקיקה הפרטי. תיקון החקיקה של הוראת השעה ידבר רק על הפיצוי. רננה, זה תואם למה שהבטחתי?

תואם ב-100%. הרכיבים של ההטבות קבועים בחקיקה ראשית. כדי לטפל בהם אנחנו צריכים להיכנס לחקיקה ראשית. מדובר על הפיצוי, על חובת ההשבה, על העניין של הואוצ'ר, שזה חליפי, זו עוד אופציה, ומדובר על הגבלת ההלנה בשני לילות. אנחנו אומרים, בואו נחזיר את השבת התמורה חזרה אחורה, את ה-90 יום האלה נחזיר אחורה. אדוני, בנוסח שאנחנו מעבירים לך אתה תראה טיפול בהשבת התמורה. חשבנו שנכון להשאיר את הואוצ'ר, כי הוא דבר טוב לכולם.

אם הוא טוב, אין לי בעיה.

את הפיצוי מוסכם להשאיר. יש את הרכיב של הגבלת הלינה לשני לילות שתצטרך להחליט לגביו, כי מה שיש לפניך לא מתקן את זה. מה שתראה לפניך זה לא 21 יום מהיום שבו הנוסע הודיע בכתב לחברת התעופה, משום שאנחנו עדיין חושבים שיש בעיות בתקשורת בכתב עם חברת התעופה בעת הזאת, אלא 30 יום.

סביר.

חובה שיהיה באופן אוטומטי, לא תלוי בפנייה של הלקוח.

אני מבין שהעניין של חובת היוועצות הגיע מהשר עמיר פרץ.

כן.

עכשיו.

אני מבינה שהוא תומך בהסדר שהובלת. לגבי הסטטוס של השבת התמורה, שאת זה מנהל רת"א בירר, ארקיע סיימה, אין לה משהו שהיא גוררת.

ארקיע השיבה, אין לה חובות.

אין לה. ישראייר סיימה ב-90% את השבת התמורה, וחברת אל-על סיימה ב-70%. אלה הנתונים שמנהל רת"א קיבל מחברות התעופה.

בדיון אצלי זה היה 60%.

הפכתי להיות לשכת פניות ציבור בסוגיה הזאת. יש קושי אמיתי, תדעו לכם, עם הסוכנויות. זאת סוגיה שצריך לטפל בה, אם מבחינת הפיצוי של הממשלה, אם מבחינת התפקוד שלהן בקטע הזה.

כמו שאנחנו יודעים, הוראת השעה, שהיא בעצם איך שקוראים את "חוק טיבי" בתקופת משבר הקורונה, הייתה בתוקף עד 31 באוגוסט. היא הוארכה פעם אחת עד ה-24 באוקטובר. מכיוון שעדיין קיימות הגבלות, כמו שאנחנו יודעים, שמשפיעות על ענף התעופה, מה שמציעה כרגע הממשלה לפי הסמכות של שרת התחבורה, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה, זה להאריך את התקופה הקובעת, התקופה שבה חלה הוראת השעה, עד 30 בנובמבר. זה מה שכרגע עומד לדיון. אי אפשר לעשות בחקיקת המשנה הזאת, כפי שאמר היושב-ראש, שינויים בחקיקת הראשית שאותה אנחנו מאריכים. השינויים יצטרכו להגיע להליכי חקיקה ראשית.

אנחנו עכשיו מודיעים רק על הארכה?

כן. זה כמו כל חקיקת משנה.

צו שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (הארכת התקופה הקובעת) (תיקון), התשפ"א-2020

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה
או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש –הוראת שעה – תיקון), התש"ף-2020
(להלן – החוק), בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה
של הכנסת, מכיוון שקיימות מגבלות שהטילו מדינות על כניסת בני אדם לשטחן
או על טיסות לשטחן, לשם התגוננות מפני נגיף הקורונה החדש, המשפיעות באופן
משמעותי על תנועת נוסעים מישראל ואליה, אני מצווה לאמור:

הארכת 1. בצו שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף
התקופה הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (הארכת התקופה הקובעת),
הקובעת התש"ף -2020, בסעיף 1 במקום "עד יום ו' בחשון התשפ"א (24 באוקטובר
2020) יבוא "עד יום י"ד בכסלו התשפ"א (30 בנובמבר 2020)".

אנחנו בהחלט מבינים את הקושי של חברות התעופה, אבל מאוד קשה להתעלם מהקשיים של הצרכנים. במתכונת הראשונה ההוראה ביקשה לתת את ההארכה הזאת עד סוף השנה. לנו ברשות היה מאוד קשה עם העובדה הזאת, בין היתר בגלל שחברות התעופה בעצמן לא עומדות במסגרת ה-90 יום. לאחר המעורבות שלנו בדיונים עם רת"א, ובעקבות ההתחייבות שלהם להגיש כבר במהלך החודש הקרוב תיקון חקיקה שיחזיר את מועד ההשבה לתקופה של 21 ימים, אנחנו תומכים בהארכה הנוכחית. אנחנו מניחים שהוועדה תמשיך לעקוב, גם ועדת הכלכלה וגם ועדת המשנה, אחרי השבת הכספים לצרכנים. אנחנו חושבים שיש חשיבות מאוד גדולה שחברות התעופה ימשיכו לתת נתונים לוועדות.

אוי ואבוי להן אם לא.

לעניין הארכת שאר ההקלות, זאת אומרת מעבר לתקופה של השבת הכספים תוך 90 ימים, העמדה של הרשות היא שההקלות האלו צריכות להינתן מ-1 בדצמבר רק לאותן חברות שעומדות במסגרת השבת הכספים לצרכנים, רק לאותן חברות שלא יהיו להן חובות.

חומר למחשבה.

כמו שאמרנו גם בוועדת המשנה, הקורונה פה כדי להישאר, לכן צריכה לבוא לכאן תכנית אסטרטגית ברורה שמתייחסת לכלל המרכיבים. ציין פה היושב-ראש את המעבר שכנראה צפוי עכשיו של יוון ממדינה ירוקה למדינה אדומה. מה שיקרה זה שחברות התעופה, שכבר יש להן עשרות טיסות לשבוע הבא, ירדו מ-95% תפוסה לפחות מ-5%. הצרכנים, כמובן, לא מבטלים וזה בסדר. כרגע אין שום התייחסות למעבר מיעדים ירוקים ליעדים אדומים. בסופו של דבר, אותן חובות של מיליוני שקלים שחברות התעופה ייקנסו עליהן יתגלגלו על הצרכנים, ואז נבוא לפה לדון בהוראת שעה שקשורה ליעדים אדומים. בבקשה תיערכו לזה מראש, תגבשו תכנית שתהיה ברורה - מה אנחנו מציעים, איך אנחנו מתמודדים עם זה.


סוכנויות הנסיעות, שזה גם עלה בוועדת המשנה, וכל הגורמים המתווכים נופלים בין הכיסאות, אין להם התייחסות. אני מתכוונת לקדם הצעת חוק, שאני מקווה שיצטרפו אליה כל חברי הוועדה, שתכניס אותם לחוק, שתחייב אותם: אחד, שכספים שיגיעו אליהם מחברות התעופה יצטרכו לעבור ישירות ליעדם, זאת אומרת לצרכנים, תוך 48 שעות מרגע קבלתם, ושניים, שתהיה מגבלה באשר לגובה העמלה, דמי הטיפול שמותר לגבות, שזה היום עד 5% או עד 100 שקלים. אנחנו, חברי הכנסת, קיבלנו הרבה מאוד פניות של צרכנים שהזמינו דרך חברות הנסיעות, רק שחברות הנסיעות ממלאות פיהן מים. אנחנו לא ניתן לזה לקרות.

ההתנהלות שלנו, של המדינה, של הממשלה, של הקואליציה, של הוועדה נראית מבחוץ קצת תמוהה, משום שהרבה חברות אירופאיות כבר החזירו כסף בהתאם לתקנות האירופאיות. אם החברות האירופאיות מבטלות היום טיסות, הן מחויבות לשלם לפי הדין האירופאי. אולי, ובצדק, אנחנו רק חושבים על החברות שלנו, אבל אנחנו רוצים להתייחס לכל החברות באותו דין, נכון?

גם החוק הישראלי וגם החוק האירופאי חלים במקביל, אתה יכול להחליט איך לתבוע. לתבוע לפי הדין האירופאי זה משהו שפה לא יקרה, לכן הצרכן הישראלי תובע לפי הדין הישראלי. תייר אירופאי שהגיע לישראל, סביר שיתבע לפי הדין האירופאי ויקבל את ההשבה תוך שבעה ימים.

אני מקבל פניות על כך שיש קושי לממש את ההשבה בחברות הזרות יותר מאשר בחברות הישראליות.

לא הצגתם שום נתונים לגבי החברות הזרות.

מאיפה יהיה לה? לא ביקשנו.

יש חברות שפנו אליכם, נכון?

ביקשתי את הנתונים.

הראינו אותם.

זה לא מעשי לבקש מ-300 חברות זרות.

האם חברות זרות שמבצעות טיסות לישראל ומישראל יכולות לתת לך נתונים? הרי יש חברות שפנו אליכם לבקש את הדחייה. אתם פרסמתם 22 חברות, כולל את החברות הישראליות. האם יש לכם אפשרות לדעת מחברות זרות כמה הן החזירו לישראלים?

אנחנו יכולים לבקש, אין להן חובה לתת.

מי שכרגע צופה בנו ומאזין לנו רוצה להבין מה המשמעות של הדבר הזה. אוקי, אנחנו דוחים את זה עד ה-30 בנובמבר, אבל הצרכן מבולבל. אני לא מתייחס לצרכנים שרכשו כרטיסים בחודש-חודשיים האחרונים. יש אנשים שרכשו כרטיסים לטיסות שבוטלו בחודשים האחרונים. מה קורה איתם?

אם התיקון שאנחנו רוצים להעביר לא יעבור עד ה-30 נובמבר, זה אומר שבפועל הארכנו את הוראת השעה כפי שהיא עד ה-30 בנובמבר. אנחנו צריכים לעשות את העבודה מאוד בזריזות, אנחנו צריכים לקדם את זה עם פטור מחובת הנחה ולהריץ את זה בשלוש קריאות.

אם אני מבין אותך נכון, המשמעות היא שמי שרכש כרטיס לחודש יולי 2020 וטיסתו בוטלה לא יראה את הכסף עוד חודש שלם.

ממש לא. אם הוועדה תאשר את הארכה, זה יחול על הטיסות שיוצאות היום, מחר, מחרתיים. זה לא יחול על טיסות עבר. אם אתה לא מאריך את הוראת השעה, טיסות שמבוטלות מהיום חוזרות למשטר הקבוע של טיבי, עם פיצוי, עם 21 יום.

השאלה היא לגבי טיסות שהיו ובוטלו.

כולם חייבים להחזיר את הכסף תוך 90 יום.

לפי החוק שעבר בחודש אוגוסט. יש הרבה חברות שטרם החזירו והן חשופות היום לתביעות משפטיות. האם לסיטואציה הזאת מודעים כל השחקנים? התחושה היא שכאילו אנחנו דוחים שוב את השבת הכספים. זה יכול להתפרש כך על ידי הצרכנים.

היושב-ראש אמר את זה בפתח הדברים.

אמרתי שיש שתי תקופות שונות. יש את התקופה הראשונה, ועכשיו אנחנו דנים על התקופה השנייה.

יש את המועד האחרון להשבת התמורה לגבי כל כרטיסי הטיסה שנרכשו מ-1 במרץ והלאה. כרגע מה שהוועדה מאשרת צופה פני עתיד, הוא לגבי טיסות שימריאו החל מהיום עד 30 בנובמבר. זאת המשמעות של הוראת השעה.

יש שני קשיים בחוק העיקרי כנוסחו היום שנדונו כשהחוק נחקק וגם נדונו בכנסת ה-20, בהצעת חוק שעלתה פה לדיון. האחד, שאין סמכויות אכיפה לרגולטור על הפרת הוראות החוק, שזה אחד הבאגים הקשים של החוק הזה, להבדיל מהרבה תחומים כלכליים אחרים שנדונים פה בוועדה.

העלינו את זה בוועדת המשנה בפני משרד התחבורה.

או משרד התחבורה, או הרשות להגנת הצרכן.

בחקיקה האירופאית שבדקתי אין רגולטור, אין בה סנקציות מהסוג הזה.

אני לא יודע אם זה טוב.

אנחנו מפנים את תשומת ליבו של אחמד טיבי, אם הוא רוצה לשפר את הצעת החוק שלו.

הוא ניסה לשפר, אבל זה לא הלך.

אם הוא רוצה סעד, נעזור לו.

כל הקמת רגולטור עולה כסף.

לא הקמת רגולטור. יש רגולטור במדינת ישראל שנקרא הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן. זו הרשות שאמונה על הדאגה לזכויות צרכנים במדינה, יש לה סמכות להטיל עיצומים כספיים.

בחוק של מרב כהן, שיש לו עלויות רבות, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן נדיבה, היא רצה קדימה. אולי ניתן לה גם את זה.

איך גורמים לזה שהם ייקחו אחריות גם על החוק הזה?

צריך לתת סמכות בחקיקה ראשית לקבוע פרק של עיצומים כספיים.

זה לדיון אחר.

ישראלים כן תובעים מחברות אירופאיות. אם לישראלי יש יכולת שפתית ויכולת משפטית לתבוע, הוא כן יתבע בדין האירופאי את החברות.

מי בעד הארכת הצו?

הצבעה
אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים, הארכת הצו אושרה. תתקנו את התקנה.

ותביאו תכנית.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35.