פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



12
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
26/10/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
26/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס'79
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ח' בחשון התשפ"א (26 באוקטובר 2020), שעה 10:42

דיון מהיר בנושא: "חזרה לפעילות תקינה של עמותת "אותות" המסייעת לבני נוער וצעירים מאוכלוסיות קצה ומצויה בסכסוך עבודה , של ח"כ קארין אלהרר, ח"כ מיכל שיר סגמן

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – היו"ר
משה אבוטבול
אופיר סופר
קטי קטרין שטרית

קארין אלהרר
מיכל שיר סגמן
אלעזר שטרן

אלון ברמי - מנהל תחום, עמותת אותות

תמר אלון - מנכ"לית עמותת אותות

אביגדור קפלן - מנכ"ל משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

אלין אלול - סמנכ"לית בכירה ראש מינהל תקון וסיוע לבתי משפט, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ענת כהן - מרכזת בכירה, (תקצוב ותמחור) , משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ענת כהן שמואל

עופרה ארגס – חבר תרגומים

"חזרה לפעילות תקינה של עמותת "אותות" המסייעת לבני נוער וצעירים מאוכלוסיות קצה ומצויה בסכסוך עבודה, של ח"כ קארין אלהרר, ח"כ מיכל שיר סגמן

בוקר טוב חברים. היום ה-26 באוקטובר 2020. השעה 10:42. אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות. הנושא לדיון היום הוא דיון מהיר בנושא חזרה לפעילות תקינה של עמותת אותות המסייעת לבני נוער וצעירים מאוכלוסיות קצה, המצויה בסכסוך עבודה. ההצעה היא של ח"כ קארין אלהרר וח"כ מיכל שיר שעדיין לא הגיעה, אבל מכבדים אותנו בנוכחותם ח"כ קטי שטרית וח"כ משה אבוטבול.

בבקשה ח"כ קארין אלהרר, תציגי לנו את הנושא.

קודם כל תודה רבה גם להנהלת הוועדה על קביעת מועד דיון בזמן כל כך קצר וגם לך גבירתי על שאת מנהלת את הדיון.

אני אומר, אנחנו נמצאים בעת משבר. משבר הקורונה בוודאי מכה גלים בכל תחום מתחומי החיים במדינת ישראל וגם בעולם, יש לומר בהגינות.

משרד הרווחה הפריט בעבר את השירותים שלו והוא פועל באמצעות עמותות. עמותת אותות פועלת באמצעות מכרז. הנושא של צעירים וצעירות חסרי עורף משפחתי הוא נושא בליבת העשייה שלי, הוא סופר חשוב לי, וגיליתי לאחרונה שעמותת אותות נמצאת ממש מול שוקת שבורה. ואני אסביר. הם פועלים באמצעות מכרז, המכרז קבע תנאים שעל פיהם העמותה מחויבת. היא צריכה לגייס מדריכים, להכשיר אותם, לתת מענה לצעירים וצעירות חסרי עורף משפחתי שבעצם המדינה צריכה לתת להם איזה שהוא מענה.

מה העניין? באו העובדים, אותם מדריכים ומדריכות שגויסו, הוכשרו, ואומרים 'אנחנו רוצים העלאה בשכר. השכר שלנו לא מספק'. אם יש משהו שהוא גרוע ואסור לנו לתת לו יד, זה קונפליקט בין אוכלוסייה מוחלשת אחת לבין אוכלוסייה מוחלשת נוספת. אותם עובדים ועובדות, המדריכים והמדריכות, עובדים בשכר לא גבוה, צריך לומר את האמת. הם עושים עבודת קודש ובאמת המדינה צריכה לתת להם הרבה הרבה יותר.

מה שקרה, זה שפשוט התחילו סוג של עיצומים. אני אין בליבי דבר וחצי דבר כלפי אותם עובדים. אני חושבת שמגיע להם והמדינה צריכה לתת להם הרבה יותר. אבל מצד שני, גם לא יעלה על הדעת שמי שייתן את הדין על הדבר הזה זה או אותם צעירים וצעירות שזקוקים לשירות, ובטח שלא העמותה שעושה כל אשר לאל ידה על מנת לתת את המענה. צריך להבין, העמותה יצאה מגדרה וניסתה לתת תוספת, התוספת הזאת בוודאי לא מספקת, אבל זה המקסימום שהיא יכולה לתת.

חשוב לציין שיש פה פערים מאוד מאוד גדולים בין מה שהמדינה נותנת למוסדות ממשלתיים לבין מה שהיא נותנת באמצעות מכרזים.

גבירתי היו"ר, את גם בכנסת הקודמת פעלת הרבה מאוד בנושא של זיקנה. את יודעת שהנושא הזה הוא רעה חולה לאורך כל מקום שבו משרד הרווחה נותן שירותים באמצעות מפעילים. ראי, יש מפעילים שהם חברות פרטיות לצרכי רווח. בסוף הם מקמצים בדבר אחד ונותנים יותר במקום אחר, ועל חשבון מי זה בא? על חשבון מקבלי השירות.

יש כאן עמותה שהיא לא לצרכי רווח, היא עושה את המעשה המדהים הזה של לתת מענים, ניגשו למכרז, עמדו בכל התנאים ובסוף הם צריכים למצוא את עצמם בנקודה הכל כך כואבת הזאת? בעיני לא יעלה על הדעת.

אני מבינה שזומן מנכ"ל משרד הרווחה. אני מכירה את פועלו ואני רוצה לשמוע ממנו איך הוא פותר את הבעיה, שיובהר, הדבר הזה לא צריך ליפול - - - עמותה. הוא צריך לבוא לפתרון על ידי משרד הרווחה שהוא המשרד האמון על מתן השירות. אסור לשכוח את זה, גם לא כשיש קשיים מהסוג הזה. תודה רבה.

תודה רבה ח"כ קארין אלהרר. הצטרפה אלינו ח"כ מיכל שיר, אחת מהיוזמות. אז קודם כל ניתן ליוזמות ואחר כך כמובן נעבור לחברי הכנסת. בבקשה ח"כ מיכל שיר.

תודה רבה. אני אהיה מאוד קצרה ולא אחזור על דבריה של ח"כ קארין אלהרר. אני סיירתי בחלק מהעמותות, ובאותות ספציפית. העבודה שהם עושים שם וצריך לפרוש שטיח אדום בפניהם, ולא קשיים. דיברתי עם הדיירים הזמניים, כי הכל שם נורא זמני בכל פעם, עם הדיירים, עם בני הנוער, עם הצעירים שמגיעים לשם, אין להם מקום אחר ללכת. אין להם. והם מתמודדים בכל יום עם כל כך הרבה קשיים, בלי קשר אפילו לנושא הנדון, בלי קשר אפילו לעניין הזה של סכסוכי עובדים ותקציבים. צריך לעשות הכל כדי לסייע להם. זה חייב להיפתר, ואז צריך להתעסק בעניינים האחרים ולסייע להם אפילו עוד יותר, זאת אומרת לא רק לפתור פה את הבעיה הזאת, זה לפתור, לשבת איתם ולפתוח להם את הדלת כי אחרת המשמעות היא בני נוער ברחוב, זאת המשמעות האמיתית.

לכן מעבר למספרים ולעובדים ולסכסוכים, צריך להבין שיש פה אנשים ויש פה אנשים צעירים שאין להם מפלט אחר והעיניים שלהם נשואות היום פה לוועדה כדי לראות איך אנחנו פותרים את הנושא הזה. תודה.

תודה רבה. נקווה שנביא בשורה. ח"כ אבוטבול בבקשה.

תודה טלי שהבאת את הנושא הזה לכאן, זה חשוב מאוד מאוד. אני רוצה להודות לקארין וגם לך על המעקב בדברים האלה. אני באמת מכיר את המוסד, וגילוי נאות, בן משפחתי למד שם לפני מספר שנים. הוא עודד אותי לבוא לשם ולראות איזה דברים יפים עושים שם. אמרתי לו 'בסדר', באתי לשם לסיור והייתי שם ממש כמה שעות, מאוד נהניתי מהצוות, הדבר שטוב הוא שעל כל תלמיד שמים כמה אנשי צוות, ואותו תלמיד לעולם לא מרגיש לבד והחלוקה של החדרים, חדר לונדון, חדר פריז, חדר ניו יורק, כל מיני רעיונות שבאמת שווה ללמוד ולראות איך שמשקיעים שם באותם ילדים שלא השקיעו בהם לצערנו, ויש הרבה כאלה שהם בשולי החברה.

אני חושב שמקרים כאלה, כמו הרבה מקרים שהמדינה הכירה בהם, צריכים להיות מוחרגים, למצוא להם פתרון מחוץ לקופסה כי גם הם נותנים לנו פתרונות מחוץ לקופסה עם אותו נוער. אם אנחנו לא נטפל בזה עכשיו, נרגיש את זה אחרי זה, אותם נערים חלילה ינשרו ויתחילו להציק ולהזיק.

אצל יוסף הצדיק כתוב 'הבור ריק אין בו מים', הכניסו את יוסף הצדיק לתוך בור ריק ואין בו מים. רש"י אומר 'אין בו מים אבל יש שם נחשים ועקרבים' אז מישהו שאל 'מי אמר לרש"י שאם אין מים יש נחשים ועקרבים' התשובה היא כן, אם הבור ריק ואין בו כלום, באים לשם נחשים ועקרבים, באים כל מיני עוקצים. ילדים שאין להם את החום שהם נזקקים לו, בטמפרטורה של אותות, יכולים לאבד את הקשר ולהגיע חלילה למצבים קשים ביותר.

לכן באמת אני מבקש להצטרף אליכן לעשייה הברוכה שלהם ולבקש לעזור, נמצא פה גם המנכ"ל וגם הצוות, אני אומר לך שוב פעם, הביקור הותיר בי רושם עז, מה שעשיתם שם עם מימון, אני לא אשכח את זה אף פעם כי אנחנו בסך הכל לא רצינו שהוא יהיה אברך, רצינו שהוא יהיה בן אדם, והם הפכו אותו לבן אדם, הוא עובד, היום הוא באמת עושה הרבה דברים יפים והיום הוא הפרזנטור של המוסד. כל פעם שבאים אנשים טובים הוא מספר את הסיפור האישי שלו.

אני מאוד מודה לכם ואני מקווה שתהיו מרוצים מההחלטות שיתקלו פה כי באמת, ח"כ פלוסקוב, שימי את הדגש, זה העולם הבא שלנו. תודה רבה לכולם.

תודה רבה ח"כ אבוטבול. תמיד אתה עם הסיפורים החכמים שלך, באמת פוגע בנקודה מאוד רגישה. ח"כ קטי שטרית בבקשה.

תודה רבה טלי, הדיון מאוד מאוד חשוב. תודה רבה לקארין ולמיכל עם רגישות היתר שלהן, תמיד הן נוגעות בדברים הכי חשובים בחברה הישראלית, בעיקר בעת הזו. אני מדברת גם מהכובע השני שלי כיו"ר הוועדה לנערים ונערות בסיכון גבוה שגם קארין השתתפה בלא מעט דיונים בנושא הזה.

אני חושבת שהעבודה של העמותות הללו, גם אותות ועמותות אחרות, אור שלום, ועוד עמותות, פשוט עושות עבודת קודש. אני חושבת שהעבודה שלהן חשובה מאוד. אפילו הייתי שמה אותה בדרגה של עדיפות לאומית, כי זה באמת מבצע אדיר. מפני שהעמותות האלה לא רק מטפלות בילדים, משה, הן הבית. הן התחליף של הבית שאיננו. מה שמובן לנו כמשהו שיש לכל אחד ואחד מאתנו, שזה בית. אז הן בעצם הבית.

אני אגלה לך סוד, זה יותר מהבית. לחלק מהאנשים. כי אני ואת נמצאים פה בעבודה, הילדים לפעמים הם קצת לבד. שם הם לא לבד אף פעם. אז זה יותר מהבית.

אני קוראת לזה בית, המגן, ההצלה, גלגל ההצלה שניתן לאותם נערים ונערות, ואנחנו חייבים בחשיבה למנוע, אני קוראת לזה, למנוע את מרים פרץ הבאה, אותה נערה שמצאה את עצמה עם מנת יתר של סמים שלא טופלה היטב, ותראה לאן היא הגיעה. זה המקום האחרון שמגיעים אליו אותם נערים ונערות, קשה לי לחשוב על זה שמסגרות כאלה לא יהיו, ואלה מסגרות שבעצם מי שהביא אותן לתודעה זו דווקא המדינה. המדינה היא זו שהחליטה שבאמצעות אותם גופים היא תוכל לממש את הטיפול באותם נערים ונערות, וברגע שהיא לא מתקצבת אותם כראוי או עם המכרזים הדלים, אני קוראת להם מכרזים דלים וקמצניים. זה לא מכרז. ברור שהשכר, ברור שההוצאות גדולות מדי ואנחנו יכולים למצוא את עצמנו בלופ הזה. אותם עובדים שמגיעים לשם, הם שחקני נשמה. הם לא הגיעו לעבודה הזו כדי להתעשר. זה לא תפקיד בחברת הייטק או עם שכר גבוה, אנחנו יודעים בדיוק שהשכר מאוד נמוך והם עושים את זה כי הם שחקני נשמה.

כשביקרתי באותם בתים והסתכלתי על האנשים שעובדים, אני רואה את החיוך והאהבה שלהם, ואני מסתכלת ואומרת איפה ישנם עוד אנשים כמו האנשים האלה. אתה לא מוצא אותם בכל מקום. אלה באמת אנשים ששום שכר לא עולה על העשייה שלהם, שהייתי מגדירה אותה אפילו כמצווה. זה פשוט לא יאומן. זה מציל את אותם ילדים.

לא יום, לא לילה, שבתות שהם נמצאים איתם.

לכן אני חושבת שצריך פתרון מיידי. אני חושבת שזה חמור מאוד, גם המכרזים – ואני אומרת כמנכ"לית, החלטתי להכנס, החלטתי לדרוש את המשרדים, החלטתי לבקש ולראות מה קורה עם המכרזים הללו. אני חושבת שהבעיה מתחילה שם, הבעיה השורשית היא במכרז עצמו שלחלוטין לא משקף את העשייה ואת העבודה ומשם מתחיל כל הבלגן, ואני קוראת לזה בלגן אחד גדול, והמשרד, במקרה הזה משרד העבודה והרווחה, צריך לתת את הדעת. השר צריך לתת את הדעת בנושא הזה. ואנחנו כחברי הכנסת נעמוד לרשותכם, כי אנחנו עומדים ושותקים. אנחנו שותקים שתיקה רועמת, כי אנחנו ממש מתביישים שכך אתם צריכים להגיע למצב שבו העובדים שלכם צריכים לצאת בשביתה או אקט כזה ואחר. אני פשוט מסירה את הכובע, אין מילים. אנחנו מתביישים שאתם מגיעים למצב הזה.

תודה ח"כ קטי שטרית. לפני שאתן את רשות הדיבור לעמותת אותות כדי להציג לנו את התמונה, אני חייבת להגיד שלא פעם בדיונים כאן אנחנו אומרים משפט אחד, שברגע שאנחנו חוסכים שקל היום, אנחנו נשלם פי כמה וכמה בעוד כמה שנים.

חד משמעי. אין הגדרה מדויקת יותר.

דבר שני, כאשר אנחנו מדברים על מכרזים, במכרז היום השחקן החשוב ביותר הוא כסף, במקום שזה יהיה איכות השירות שאנשים מקבלים. אנחנו חייבים איך שהוא לשלב את שני הדברים האלה, כי ברגע שאנחנו משלמים פחות אנחנו גם מקבלים פחות והאם זו המטרה שלנו.

חשוב לציין, בסוף אנשים רוצים להתקדם. אם מגיעים אנשים, הם מקבלים את תקופת ההכשרה, משקיעים בהם המון תשומות. המטרה שלנו כמדינה היא להשאיר את האנשים כמה שיותר זמן. היכולת שלהם להשאר תורמת גם לשוהים במקום. לכן לא רק שאנחנו צריכים לתת את הבסיס הגבוה, אלא גם להשאיר אותם. שזה דבר שלא נותנים עליו את הדעת.

מי שמגיע מתחום החינוך רוצה לשאול את הנער ואני לא פעם ולא פעמיים שואלת אותם. ואני מבקשת תמיד בסיורים שלי בוגרים. אני רוצה לשמוע אותם, וכשאת שומעת את המילה הראשונה שכל אחד מהם אומר שהיא 'הצילו אותי', את מבינה עניין של דיני נפשות.

אני הולכת מכאן לוועדת כספים ואני אומרת חד משמעית, בכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותנו, אם הנושא הזה לא יטופל, אני כחברת ועדת כספים אפעל לעכב את התקציבים של משרד העבודה והרווחה במידה ולא יפתרו את הבעיות האלה.

כל הכבוד. יישר כח ח"כ קטי שטרית. גם מיכל בוועדת הכספים ואני בטוחה שאתן תעשינה את העבודה כמו שצריך שם.

נשמע את עמותת אותות. נמצאים איתנו אלון ברמי מנהל תחום, ותמר אלון המנכ"לית. בבקשה.

נתחיל גבירתי היו"ר בלומר תודה על ההזדמנות להיות כאן היום ולהציג את הסוגיה הכל כך משמעותית וחשובה לנו. תודה לח"כ קארין אלהרר, ח"כ מיכל שיר וח"כ משה אבוטבול שהציגו מדם ליבם את החוויה האמיתית שאנחנו חווים ועוברים בחודשים האחרונים.

אנחנו באמת נמצאים בסיטואציה כמעט בלתי אפשרי, אנחנו עומדים ממש – כפי שהסבירו חבריי כאן – מול שוקת שבורה. אין לנו מענים טובים לתת לעובדים שלנו שהם באמת, וגם זה נאמר, מלח הארץ, אנשים טובים שבאים לעשות עבודה חברתית מאומצת עם האוכלוסייה המורכבת והלא פשוטה כדי לתת לחבר'ה האלה תקווה וחיים, אולי, להציע להם חיים אחרים ואופציות נוספות בעולם הכל כך מורכב וקשה שהם חיים בו.

העמותה פועלת באופן מלא ושוטף וגם ברמה המקצועית עם משרד הרווחה, אנחנו עובדים בשותפות מאוד טובה ומלאה, אנחנו ניגשים למכרזים וזוכים במכרזים ומפעילים מסגרות, בגדול אנחנו מפעילים את המסגרות עבור חסות הנוער ובכלל מול משרד הרווחה וכל התקציבים שלנו הם תקציבים שניתנים תחת משרד הרווחה.

היכולות שלנו לתמרן סביב זה הן מאוד דלות. לא רק שהתקציבים לא מספקים בשוטף, אנחנו צריכים לעשות עבודה מאוד מאוד קשה כדי לגייס גם תרומות ומשאבים נוספים כדי להצליח להפעיל את המסגרות אפילו על הצרכים הבסיסיים שלנו כמו תקציב שכר הדירה, מה שאנחנו מקבלים לעומת מה שאנחנו משלמים בפועל, או כל דבר אחר שאנחנו מתייחסים אליו באופן הטיפולי חינוכי שאנחנו עושים בעבודה עם בני הנוער והצעירים שלנו, שכמו שנאמר פה הם באמת אוכלוסייה סופר חלשה, סופר נזקקת, ואנחנו רואים תהליכים מרשימים ביותר, מרגשים ביותר של בני נוער וצעירים חסרי עורף שהגיעו ממקומות מאוד מאוד קשים ועולים על מסלול אחר בחייהם, הופכים להיות אזרחים מן השורה, תורמים לחברה, חלק מהחברה ואפילו גם כאלה שיודעים להגיד בחזרה 'אני הולך לתת להשקיע ולהיות גם איש צוות' והם באים אלינו והופכים להיות אנשי צוות וכדומה. תמר תתאר את הסוגיות המורכבות.

כמה זמן העמותה פועלת כבר?

העמותה קיימת כבר 40 שנה.

וכל הזמן הייתם צריכים לגייס עוד כספים בתרומות או שכן הייתם מקבלים מהמדינה מספיק כסף?

בעקרון ככל שחולפות השנים אנחנו מרגישים יותר ויותר את הצורך לגיוס משאבים, שהכסף לא מספיק.

מאיזו סיבה? יותר מטופלים או שיותר פעילות?

לא. בסך הכל המסגרות בנויות ממספר מטופלים שהוא בדרך כלל דומה, ועובדים גם כן יש לנו, חוץ מהמדריכים, רכזים, עובדים סוציאליים, מנהלים, אמהות בית, זה בעצם מבנה שקיים אבל עם השנים, אני לא יודעת להגיד בדיוק את האחוזים מבחינת יוקר מחיה וכמה התעריף מותאם, אבל כן הורגש וכן יש צורך בתרומות יותר ויותר, כי אנחנו צריכים לעבוד יותר ויותר עם תרומות.

אבל דבר אחד ידוע מאז ומתמיד, שלמצוא תרומות עבור שכר זה כמעט בלתי אפשרי. יכולים לתת לנו לפעילות נוספת שהיא טובה וחשובה, אבל לשכר לא נותנים. קשה מאוד למצוא. זה באשר לתעריפים.

חשוב להגיד שאנחנו כבר מ-2012 נמצאים תחת הסכם קיבוצי והוא נפתח אחת ל-3-4 שנים, והתחושה היא כל פעם כשאנחנו מגיעים לתקופה הזאת, זה חשש מאוד מאוד גדול ואני רוצה להודות כאן בהמשך לכל התודות, העיתוי מאוד נכון לנו כי אנחנו באמת נמצאים עכשיו תחת איום של השבתות שכבר התחילו, והכלנו את זה איך שהוא. מנהלים שעשו לילות במקום מדריכים וכן הלאה.

אנחנו עכשיו נמצאים ומחכים מה יהיו הצעדים הבאים שינקטו בהם, כשאנחנו לא נוכל לעמוד בהם ואם לא נוכל לעמוד בהם המשמעות היא אחת – הפגיעה בילדים, שזה לפזר אותם. זה בטח יהיה בתיאום עם משרד הרווחה - - -

אתם יכולים לתת לנו נתונים כמה ילדים נמצאים בטיפולכם, כמה מדריכים יש בעמותה?

יש לנו 230 עובדים שמתוכם בערך 140-150 מדריכים, זה הרוב אצלנו. המסגרות פועלות 24/7 ו-365 ימים בשנה. יש לנו בנקודת זמן במסגרות בערך - - -

יש מאות בני נוער, בשנה אנחנו מטפלים בסביבות 2,000-2,300 בני נוער צעירים. חשוב להגיד, הערת ביניים – העבודה עם משרד הרווחה היא עבודה שוטפת ומקצועית ואנחנו בשיתוף פעולה מלא כל הזמן. זה לא שאנחנו באים ואומרים היום שיש לנו בעיות. הבעיות הקשות והמורכבות הן באמת שאנחנו נמצאים בין הרצון לסייע לעובדים שלנו כי באמת מגיע להם שכר הולם ומותאם לעשייה שלהם, לבין התקציבים שאנחנו מקבלים ממשרד הרווחה.

במילים אחרות גם מה שאתם מקבלים מהמדינה לא מספיק לכם לשכר? אני כבר לא מדברת על פעילות ודברים נוספים.

אנחנו נשמע בהמשך גם את נציגי משרד הרווחה כדי להבין את המנגנון. אני רוצה להבין איך מחליטים כמה כסף לתת וכן הלאה. אגב, עוד שאלה, אתם פועלים בכל הארץ?

אנחנו פועלים בכל הארץ, יש לנו מקרית טבעון בצפון ועד באר שבע בדרום 34 פתרונות דיור.

אנחנו מטפלים בכל החברה הישראלית. יש גם במגזר הערבי במזרח ירושלים.

ראשי הערים ניסו? יש השתתפות של הרשויות בפעילות שלכם?

זה מול המשרד. לא ישירות מולנו.

יש להם - - -

זה משרד הרווחה, 25%. זה הכוונה. אבל לצורך העניין תמיכה מהרשויות אין כזה דבר, ישירות לעמותה?

לא.

טוב. התמונה פחות או יותר ברורה. נמצאת איתנו בזום אלין אלול ממשרד הרווחה. בבקשה.

שלום. אני סמנכ"לית אחראית על מינהל תקון. עמותת אותות מספקת הרבה מאוד שירותים למינהל תקון. אנחנו כאן הצוות של המשרד, יש כאן את התקציבנית של מינהל תקון, כמובן מנכ"ל המשרד והלשכה המשפטית ואני מניחה שיש פה היבטים שונים שצריך לתת עליהם את הדעת.

אני יכולה לדבר בהיבט המקצועי ולהגיד שמינהל תקון מפעיל הרבה מאוד מסגרות גם חוץ ביתיות וגם בקהילה, שבהם אנחנו נותנים שירותים למגוון רחב של אוכלוסיות, ביניהם גם עמותת אותות.

סליחה שאני קוטעת אותך, אנחנו מכירים את זה.

חשוב לי להגיד שהמכרזים שאנחנו מוציאים הם כולם מכרזים של איכות, לא של מחיר. אני שמעתי קודם איזו שהיא הערה בעניין. כל המכרזים שלנוהם מכרזי איכות, לא מדובר בהם על מחיר - - -

מה זה איכות?

איך אתם מודדים את ההצלחה. בצדק שואלת ח"כ קארין אלהרר. מה זה איכות? איך אתם בודקים את ההצלחה? על פי ניסיון העבר? איזה ציונים אתם נותנים? אני ברשותך רוצה למקד אותך כיוון שאני רוצה לשמוע גם את המנכ"ל. תתמקדי בבקשה דווקא במכרז הזה ודווקא על הפעילות של אותות כי אנחנו דנים על זה. אנחנו מכירים את הפעילות שלכם בכל התחומים, לא פעם זה עולה כאן. בואו נתמקד כי אני רוצה איך שהוא להביא פתרון היום. אז איך את רואה את זה? למה נתקלנו בסיטואציה הזאת?

המדדים שלנו להצלחה או להערכה של מודל מקצועי, אנחנו כאנשי מקצוע מביאים את התפיסה איך צריך לטפל בסוגים שונים לצורך העניין בנוער בסיכון, נבנה מודל תעריפי, התעריפים שלנו נעים בין 12,500 שקל בחודש לנער עד ל-17,500 שקל לנער. יש כאן תקציבנית, אנחנו מביאים את ההיבטים המקצועיים והם מתורגמים לתעריף. התעריף הזה מפורסם במכרז.

למה יש פער?

למה יש כאלה של 12,500 ו-17,500.

לא, אבל למה יש פער בין הממשלתי לבין עמותה?

בואו נשמע.

אני חושבת שבכל הנושאים שקשורים לתקציבים עדיף שתקבלו את התשובה המוסמכת והמקצועית מאיש תקציבים. אני יכולה להגיד, לשאלתך יו"ר, מה הפערים שיכולים להיות במודל תעריפי של קרוב ל-13,000 שקל בחודש לנער לעומת 18,000 שקל בחודש, זה כמובן תלוי במאפיינים של קצה הרצף, יש כאלה מודלים שבהם נדרש יותר תשומות וכח אדם ואנשי טיפול, יש מודלים שילוביים בקהילה שבהם נדרש פחות. כל פרופיל של בני נוער מקבל את התעריף שמותאם לטיפול שנדרש עבורו.

אני אשמח לדעת האם יש פער בתקצוב של שכר מדריך בין עמותה לבין מרכז ממשלתי.

אני חושבת שכדאי שענת תתייחס לתעריפים שקשורים למדריכים.

בסדר. נשמע את התקציבנית ואחר כך את המנכ"ל כי בכל מקרה אני מצפה לקבל מהמנכ"ל איזה שהוא פתרון לסוגיה כי ברור שלא נצא מכאן בלי פתרון או שנדע מה הדרך לפתרון.

שלום. אני התקציבאית של מינהל תקון והנציגה של אגף תקציבים של המשרד. לשאלתכם לגבי מעונות ממשלתיים ומסגרות אחרות שהן לא ממשלתיות, אין הבדל מהותי או משמעותי בין מדריכים לבין מטפלים שנמצאים במעונות הממשלתיים. אם יש איזה הבדל של אולי 100 שקלים וזה בזמנו היה במכרז של הממשלתיים, שהתבקשנו לתת תעריף של מטפל ולא של מדריך, ההבדל ביניהם הוא שולי ולא רלוונטי. מה שכן רלוונטי היא כמות התשומות. אם במעון ממשלתי על 12 ילדים אני צריכה שני מדריכי לילה שישנו שם, אז בוודאי התעריף הרבה יותר גבוה מהוסטל או פנימייה ששם נמצאים ילדים שהם הרבה פחות מסוכנים לעצמם ולאחרים, אז אני יכולה לתקצב פחות כוח אדם. ההבדל הוא באופן מהותי בגלל היקף כח האדם.

קודם כל תודה על התשובה. אני רוצה לשאול, במידה ומדינת ישראל קובעת העלאה למשל של שכר לעובדים והעובדות הסוציאליים, אתם מחויבים לתת את העליה הזאת למעונות הממשלתיים, לא שואלים אתכם. אתם מחויבים לתת את הכסף. מי שעובד במכרז בעצם האם הוא מקבל מכם את התוספת הנדרשת על פי חוק או שאתם אומרים לו 'תסתדר'?

שאלה לגיטימית מאוד. בבקשה.

בוודאי שכשיש הסכמי שכר כאלה ואחרים אנחנו מגדילים את השכר של אותם אנשים שנוגעים בהסכמי השכר, אנחנו מגדילים את שכר העובדים הסוציאליים, החודש הגדלנו אותו לפי ההסכם החדש. העניין הוא שכשיש הסכמים כאלה האוצר בהם, וכשהאוצר מעורב בהם הוא חייב גם לתקצב אותנו. אז כשיש למשל תוספת בשכר מינימום, כל השכר של כולם עולה, גם של המדריכים, גם של המטפלים - - -

האם אתם משפים את העמותות שפועלות במכרז על אותן התוספות?

כן. היא אמרה שכן.

בוודאי. אני מגדילה את התעריף. התעריף נגזר מעלויות כח האדם. ברגע שיש תוספת לשכר, זה לא משנה אם זה למדריך או לעו"ס, והשכר שלהם כל הזמן עולה, הוא לא נשאר קבוע.

אז למה פתאום אנחנו עומדים היום מול מצב כזה, מה קרה פתאום? האם באמת ההערכה שלכם לגבי התקצוב לא נכונה?

אין לי כלים לתת את התשובה הזאת כי הם יכולים לנבוע משני דברים. הם יכולים לנבוע באמת, כמו שאתם אומרים, מההוצאות, אבל אנחנו מגדילים את ההוצאות כל הזמן בהתאם למה שקורה במשק. אם זה הסכמי שכר, אם זה - - -

אז אולי התעריף שגוי?

אני אסיים בבקשה. אני חושבת שזאת שאלה שאפשר להפנות למפעיל, מה קורה כשאין תפוסה מלאה במסגרות שלהם. אני חושבת שזה גם תלוי בכמה אנשים נמצאים במסגרת. נניח אם המסגרת והתעריף מיועדים ל-15, 16 מושמים ובפועל יש רק 8 או 9 - - -

- - -

זה בדיוק העניין. הם לא מקבלים כסף לזה. הם מקבלים כסף רק פר מטופל. אם אין תפוסה מלאה, הם צריכים עם הכסף שיש ל-10 מטופלים להסתדר גם עם אותו צוות.

עמותה כמו אותות, הרי זה כלל ידוע, צעירים באים והולכים. למשל הגג הוורוד בתל אביב, זה shelter לצעירים וצעירות שהרבה פעמים באים, פתאום הסתדרו – הם הולכים. ואז צריך לדאוג להורדה הבאה. הדבר הזה לוקח זמן. יכול להיות פער של שבוע, שבועיים, לפעמים חודש עד שהמסגרת מתמלאת. אני רוצה לשאול את נציגי משרד הרווחה מה הציפיה שלהם, שיפטרו עובדים בינתיים ואז ינסו להחזיר אותם? מה ההגיון? אתם יודעים איך הדבר הזה מתנהל וכאילו טומנים את הראש בחול ואומרים 'לא מעניין אותי'. ה'לא מעניין אותי' לא עובד ככה.

ענת יש לך אפשרות להתייחס לדברים?

אנחנו מצפים ממסגרת שתפעיל כח אדם בהתאם לתפוסה.

אלוהים, באמת. הציפיה שלכם לא ריאלית.

הבנתי עכשיו איפה הבעיה. ברגע שיורד מספר המטופלים התקצוב יורד ואז אתם נמצאים במצוקה כי אתם ממשיכים לשלם שכר לכל הצוות, כי מחר יכול להיות שזה יתמלא.

זה נכון ואין לנו שום יכולת, בטח במסגרות ארוכות הטווח - - -

לגג הוורוד אנחנו נותנים השלמת תפוסה של 80% כדי לאפשר שלא יהיה שינוי בכח האדם כדי לאפשר כל הזמן כח אדם קבוע. אנחנו נותנים 80% משום ש-20% זה הוצאות פעולות שהן פר קפיטה, לפי ראש. אני צריכה פחות אוכל, אני צריכה פחות ביגוד, אני צריכה פחות תרופות ודברים כאלה. אבל באופן קבוע, לגג הוורוד או למסגרות חירומיות אחרות כמו חסרי קורת גג שגם הן מסגרות שמופעלות על ידי עמותת אותות, במסגרות האלה אני נותנת כל הזמן 80% תפוסה גם אם יש שם שני אנשים.

זה מאוד נכון וזה מתייחס לקורות הגג והשלטרים שלנו. יש לנו עוד מספר גדול של מסגרות ארוכות טווח.

לגבי קורות הגג זה 80% אבל מוגבל לשלושה. אז אם יש שניים אתם נותנים לנו עוד שלושה ואז חמישה זה לא 80%, זה רחוק מה-80% וזו אחת מהבעיות.

העלית פה סוגיה. אני רוצה לשמוע את התשובה של ענת.

אנחנו יוצאים מתוך הנחה שבדרך כלל מבדיקות שעשינו לאורך השנים התפוסה היא פחות או יותר קבועה, זאת אומרת שאין מסגרת שיש בה 12 ופתאום זה יורד ל-3. נכון, לפעמים זה יורד מ-9 ל-5 או ל-7, וכשיש מסגרות שכל הזמן ובאופן קבוע התפוסה שלהן נמוכה, וזהמה שקורה סטטיסטית, זה נבדק ואנחנו בדקנו את זה הרבה פעמים לפני שהחלטנו על ההתנהלות הזאת של השלמה ל-3 ואני גם אסביר למה זה קורה. כשבאופן קבוע יש אותה רמת תפוסה במשך שנה ובמשך שנתיים אנחנו מצפים שהמסגרת תתאים את עצמה מבחינת כח האדם לתפוסה הקיימת. אנחנו שילמנו במשך שנים רבות השלמה של 80% תפוסה ונוצר מצב ששילמנו למסגרות באופן קבוע למעלה מחצי מיליון שקל על כלום. על מכסות ריקות. ואחרי שראינו שזה לא תקין, ואנחנו לא רק מחויבים לנוער במצוקה ואנחנו לא רק מחויבים למפעילים שעושים עבודת קודש ואכן הם עושים עבודת קודש, אנחנו גם מחויבים לכספי ציבור וצריכים להתנהג בזהירות ובאחריות.

גם זה לא תקין, מה ש- - - כרגע, צריך למצוא את המנגנון המתאים. אני מסכימה איתך.

מה היא טוענת, שהם משתמשים בכספים שלא למטרה הרשמית שלהם?

זה מה שהיא אומרת, שמעבירים את הכספים ואין שימוש - - -

ענת, זה מה שאת טוענת? שהם מתנהלים ביתר?

לאן הכסף הולך?

לא טענתי שהם עושים שימוש לרעה או לא לרעה. אני באה ואומרת שאם אני באופן קבוע משלמת למסגרת כל שנה בין 500,000-700,000 שקל על השלמת תפוסה לאורך כל השנה, זה לא חד פעמי שפתאום יש מעט מושמים ואני צריכה להשלים. אם זה היה קורה, הייתי יכולה לחיות עם 80% בלי להגביל את זה ל-3 מכסות, אבל ברגע שיש לי באופן קבוע פחות אנשים בכל חודש, כל חודש אני משלמת על 3, 4, 5, ולפעמים 6, כל הזמן לאורך זמן, אני עושה חשבון ואני אומרת, אני חייבת דין וחשבון - - -

אני רוצה לשמוע אתכם, אותות.

קודם כל ההתייחסות שלה היא על קורות הגג והשלטרים שזה חלק אחד והוא לא גדול במערך שלנו ואנחנו מעמידים באמת שלטרים עם כח אדם מלא מתוך התפיסה - - -

שזה 60%-70% מסך כל ההוצאה. בערך 70% זה משכורות. צריך תמיד לדעת שכח אדם זה החלק הכי גדול בהוצאה. אנחנו לא משנים, אנחנו לא מקטינים משרות ואנחנו לא מפטרים וקולטים בהתאם למספר ה- - -

ענת, למה אתם לא מתייחסים לשכר שצריך לשלם? את מדברת על 80% על פי ההשמות ואני מבינה שזה יותר בפתרונות דיור, למה אתם לא מתייחסים לשכר של אנשים שעובדים כל הזמן, שאת בעצמך אמרת שלא יהיה נכון לפטר את האנשים האלה שצברו כבר את הוותק והנסיון, ואחר כך בעוד שלושה חודשים לנסות לחפש אחרים. למה אתם לא מתייחסים לזה, לשמור על מצב של העמותה שכן יכולה לתת לך מקסימום תפוקה?

לא הבנתי את הקשר בין זה לבין השכר.

מה שאומרים כאן מאותות ש-60%-70% מהוצאות העמותה זה דווקא השכר. אם זה לפעילות כזאת או אחרת הם עוד יכולים לגייס תורם כזה או אחר, שגם זה אני לא מבינה למה אנחנו צריכים לבקש נדבות ולמה לא המדינה נותנת, אבל לשכר אף אחד לא ייתן כסף. מי שצריך לתת לשכר כסף זו המדינה. למה אתם לא מתייחסים דווקא לנושא השכר? יש פה מסגרת שאמורה לתת שירות לעשרה מטופלים ואני צריכה בשביל זה שלושה מדריכים - - -

אנחנו גם נדרשים להעמיד צוות קבוע. אין לנו את האפשרות להוריד צוותים, ועל אחת כמה וכמה אנחנו לא אלה ששולטים על המנגנון של מי מביא את הנערים או את הצעירים אלינו לשלטרים, זה לא אנחנו אחראים על זה וגם בהוסטלים ארוכי הטווח שלנו – מה שניסיתי לומר מקודם – לא אנחנו אלה שמחליטים, כי היא דיברה קודם על מספר מושמים. לא אנחנו מחליטים על מספר מושמים, יש בחלק מהמקומות מיטות ריקות ומחכים לקליטות. משרד הרווחה הוא זה שמסנן ומפנה את המטופלים - - -

ועדיין ממשיכים לשלם שכר לעובדים שהם בעצם נמצאים שם.

הכל. כל הזמן.

זה גם לא רק שכר, זה גם שכר דירה. רוב ההוצאות חוץ מהאוכל של הילדים שאולי קצת קטן, רוב ההוצאות - - -

שכר הדירה קבוע. לא חשוב כמה ילדים נמצאים שם, חמישה או עשרה לצורך העניין.

נכון.

אני רוצה להגיד שאת שכר הדירה אני לא משלמת לפי תפוסה, אני משלמת לפי המקסימום האפשרי תמיד.

ענת תודה רבה. אני רוצה לשמוע את מנכ"ל המשרד אביגדור קפלן, שאני יודעת שליבו במקום המאוד נכון. שלום אביגדור. שמעת את הדיון, תנסה לעזור לנו למצוא את הפתרון.

שלום אני שמעתי את הדיון והדיון מוסט לכיוונים לא נכונים. לא לכיוון שלשמו זימנתם אותו. אני רוצה להסביר, תנו לי לדבר ברצף ואעמיד את הדברים על דיוקם.

קודם כל אנחנו מעריכים מאוד את עבודת עמותת אותות, את עבודת הקודש כפי שקראתם לה, שנעשית שם לטובת אותם צעירים ונערים שאכן גורלם לא התמזל להם והם צריכים טיפול וטיפול טוב. הנושא של מיקור חוץ של פעילות המשרד במסגרות חוץ ביתיות הולך אחורה 40, 50 שנים, הוא לא מהיום ולא מאתמול, הוא המון שנים, כפי ששמעתם אותות קיימת 40 שנים, היא הוקמה על ידי ותיקי המשרד דאז כפתרון לטובת שירותים שצריכים לתת.

המשרד עובד לפי תעריפים, יש ועדת תעריפים משותפת לשלטון המקומי, למשרד האוצר ולמשרד. התעריפים האלה מתעדכנים עם כל הסכם קיבוצי כללי ואם היה כרגע צו הרחבה לעובדים הסוציאליים על הסכם שנחתם לאחרונה, התעריפים האלה מתעדכנים. הם מתעדכנים גם כשיש עליית שכר גורפת. הם לא מתעדכנים כשיש בעיות של הסכמים קיבוציים מקומיים.

אנחנו מספקים שירותים ללמעלה מ-30,000 דיירים במסגרות חוץ ביתיות שונות. נכון שגם התאגידים שנותנים את השירותים הם שונים, יש תאגידים למטרות רווח, יש עמותות, יש חברות לתועלת הציבור, יש כל מיני סוגי תאגידים ואנחנו נותנים להם את אותם תעריפים, בין אם הם למטרות רווח ובין אם לא. ההבדל היחידי הוא שאלה שחייבים במע"מ מקבלים מאתנו את המע"מ, אלה שחייבים במס שכר כפי שחל על עמותות, אנחנו משלמים את מס השכר בתעריף.

מיקור החוץ של המעונות, מה שאתם קוראים ממשלתיים ברשות חסות הנוער, גם נעשה על ידי מפעיל פרטי. הפיל בחדר קוראים לו כוח לעובדים. כוח לעובדים הוא הארגון היציג שמייצג את עובדי אותות, ואגב, הבעיה היא לא רק באותות, יש לי חדשות בשבילכם, יש לפחות עוד מסגרת אחת בשם רטורנו, שגם שם יש את הבעיות האלה. הגישו רשימת תביעות שכר, מופרזת זו מילה עדינה כדי לציין את רמת השכר, והייתי מציע שתמר אלון תחשוף את תביעות השכר של כח לעובדים. כבר היה לנו עם כח לעובדים אירוע לא פשוט עם עמותת עינב והשביתו לנו את מעונות רשות חסות הנוער בלי כחל וסרק, בלי לב, נתנו לנערים ונערות בסיכון להיות עזובים ואנחנו כמשרד התגייסנו לתת את השירותים כשהשביתה הזאת פקדה את אותם מעונות, וכרגע גם כשהיה לי שיח עם תמר אלון, סיכמנו בינינו שככל שהיא לא תוכל להכיל אנחנו כמשרד נירתם לעזור ובלבד שהנערים והנערות שנמצאים בהוסטלים שהם מפעילים לא ייפגעו. הם בבת עינינו וחשוב לנו שכל אחד מהם יקבל את השירות הכי טוב ויהיה מוגן ככל שרק אפשר.

אני לא יכול להעלות תעריפים סתם כך, הם תלויי תקציב וכל הסיפור של תפוסה והסיפור של 80% לא רלוונטי כרגע לדיון. זה נוהל העבודה שלנו עם העמותות השונות, אדרבה, תעברו על המכרזים תראו את תוכנם, תראו עד כמה נעשית עבודה מקצועית בפרסום המכרזים ובשכלול ואנחנו כל הזמן ביחד עם משרד רוה"מ וגורמים אחרים מנסים לשכלל את הרכש החברתי שהמשרד שלנו עוסק בו.

הבעיה שלנו היא שאותו ארגון עובדים, וארגון עובדים הוא ארגון עובדים, הוא עושה את תפקידו, אבל בסיכומו של דבר משא ומתן כזה אמור להסתכם באיזו שהיא פשרה ואני יודע שתמר אלון הציעה להם הצעה מאוד נדיבה ואני חושב שגם הוגנת. בסיכומו של דבר היא גורמת לכך שעמותות אותות תהיה מסוגלת להכיל את תוספת השכר הזו במסגרת הקשר שהיא מקיימת עם המשרד, והמשרד להערכתי מתגמל בצורה הוגנת את כולם, התעריפים של חסות הנוער הם יחסית גבוהים, הם לא תעריפים יחסית נמוכים. זה שיוקר המחיה ועוד דברים אחרים התייקרו וייתכן שפה ושם לא עודכנו התעריפים במתאם למה שקורה באיזו שהיא מסגרת ספציפית, אתם צריכים לזכור, אנחנו מפעילים אלפי מסגרות, אנחנו מפעילים אותן לטובת 30,000 מושמים. בסך הכל במעונות הממשלתיים האחרים שהם מעונות למוגבלים שכלית והתפתחותית יש 1,200 מושמים מתוך 30,000 דיירים שישנם בכל המעונות על מגוון הסוגים הרחב שיש.

לכן הדיון צריך להיות ממוקד בבעיה שיש בין אותות לבין כוח לעובדים ולא בין אותות לבין המשרד. בין אותות לבין המשרד אין שום בעיה. הבעיות נפתרות ואנחנו עוזרים ונעזור לאותות ונעמוד לצידם. הבעיה היא כרגע ביחסי העבודה בין כח לעובדים לבין אותות, בהפעלה של כוח מוגזם של ארגון עובדים כלפי עמותה. הארגון הזה לא בוחל בשום אמצעי, כולל שימוש במדיה בהשמצות חסרות שחר נגד בכירי המשרד, כולל נגדי עצמי, משום שאנחנו לא נענים לכל הגחמות והדרישות שלהם. בטח בעקבות הדיון הזה יהיו סדרה של השמצות מכאן ועד הודעה חדשה במדיה הרלוונטית, במדיה הדיגיטלית. הם לא יכניעו אותנו דרך השמצות כאלה. הדיון צריך להיות ענייני, מה שצריך לקרות זה סיכום הסכם קיבוצי בין אותות לבין כח לעובדים, בין רטורנו לבין כח לעובדים. אגב, יש לנו עוד עמותות שנותנות שירותים והן לא מיוצגות על ידי כח לעובדים. לא נוכל לתת תעריפים שונים בין מי שמיוצג דרך כח לעובדים למי שלא מיוצג דרך כח לעובדים. אלה תעריפים אחידים לכולם.

אדוני המנכ"ל הבנו. אני מתנצלת שאני עוצרת אותך, אנחנו לקראת סיום הדיון. ח"כ אלהרר רוצה לשאול אותך. בבקשה.

אדוני המנכ"ל, קודם כל תודה שהצטרפת לדיון. אני שמעתי בדברים שלך שבעצם אתה משית את כל הבעיה על הוויכוח שנוצר בין אותות לבין כח לעובדים, כשאתה מבין לגמרי את המקום שבו אותות נמצאים. ראה, אין ספק שצריך להגיע למתווה מוסכם. אבל בהיעדרו של מתווה מוסכם אני חוששת שמי שייפגע פגיעה קשה הם אותם צעירים וצעירות, וזה הדבר שאני רוצה למנוע.

אני שואלת אותך איזה כלים אתה יכול לתת מתוך המשרד על מנת לסייע לאותות במאבק הזה. אני אומרת לך, אני חוששת מהמקום שבו אנחנו מייצרים קונפליקט משמעותי בין ארגון עובדים לבין עמותה. כל אחד עושה את עבודתו. עד כמה המשרד יכול לתת סיוע בכל רמה שהיא א. כדי למנוע את הקונפליקט הזה, ב. בהינתן שהוא יתקיים בכל מקרה, עד כמה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע את הנפילה החוזרת של אותם צעירים וצעירות, הם לא יוכלו לספוג עוד פגיעה.

הבנתי את השאלה ואני רוצה להגיד, אותי מדאיג דבר אחר. היום זה אותות, מחר זה עמותה ג', מחרתיים עמותה ה', וכל פעם בכל עמותה ניחשף לסוגיות מסוג זה וזה ממש לא צריך להיות. מה שחשוב לנו פה ואני חושבת שח"כ וכל מי שנמצא כאן יסכימו איתי. אני כרגע לא מדברת על העמותה שצריכה לתת שירות, אני מאוד מעריכה את מה שאתם עושים ומגיעות לכם תודות בלי סוף. לי חשוב שאף אדם לא יישאר ללא טיפול. אם יש כזה ויכוח בין ארגון עובדים כזה או אחר לבין עמותה, במקרה הזה אותות, מחר כל המדריכים לא יוצאים לעבודה וזו זכותם, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית וזכותם לדרוש שכר, כמו שבכל עמותה אחרת. איך המשרד דואג שבני הנוער האלה לא יישארו ללא טיפול.

המשרד לא ייכנס למערכת יחסי העבודה בין כח לעובדים לבין אותות - - -

ברור לי. נכון.

ולא ישלוף את הכיס העמוק של המדינה לטובת הסחטנות של כח לעובדים.

הבנו. אני איתך בזה. הלאה.

המשרד יעזור לאותות בכל מה שרק אפשר כדי שאכן הנערים והנערות שנמצאים בטיפולם לא ייפגעו. בכל דרך אפשרית, בכל הידברות אפשרית, אנחנו נעמוד לצד אותות כדי לראות שאכן הם לא מתמוטטים מצד אחד והילדים לא נפגעים מצד שני. יש לכך הרבה מאוד דרכים חוץ מכסף והיענות לסחטנות של כח לעובדים.

אני ברשותכם מסכמת כי אנחנו באיחור לקראת הדיון הבא. אני רוצה להודות ליוזמות ולכל חברי הכנסת שלקחו חלק בדיון הזה. אני רוצה להודות לעמותת אותות ולעוד הרבה עמותות שפועלות לטובת האנשים שזקוקים לעזרתן ונכנסים לנעלי המדינה, כי בסך הכל המדינה צריכה לתת את הטיפול הזה ולצערי הרב המנגנון שקיים היום הוא מנגנון שפועל דרך עמותת. אבל זה הזמן לומר לכם שאנחנו רואים ומעריכים את הפעילות.

אני מבינה את הסוגיה, אני חושבת שכל ח"כ שנמצא פה, המטרה העליונה בדיון הזה לא לפגוע באנשים שזקוקים לעזרתנו, כפי שאמרתי בהתחלה שהיום אנחנו משקיעים בהם שקל ואם לא נשקיע נצטרך להוציא פי כמה וכמה מהשקל הזה כי אנשים פשוט יפלו מכל המערכות.

אני חייבת לומר לכם, מנהלת הוועדה עדכנה אותי שכח לעובדים כן הוזמנו לדיון ולצערי הרב הם לא נמצאים איתנו. אני רוצה לפנות אליהם. אני מבינה את הרצון שלכם להגן על העובדים ולהשיג הישגים עבורם וכן הלאה, אבל צריך להסתכל באמת על דברים אפשריים. כפי ששמענו עכשיו מהמנכ"ל שהבקשות שלכם הן הרבה מעבר למה שבכלל אפשר לשקול. לכן אני קוראת לכם, לכל הצדדים פה, לשבת סביב שולחן אחד לחפש פתרון ולעשות הכל כדי שאף אדם שזקוק לטיפול בעמותה כזו או אחרת לא יישאר ללא מענה.

אני מזמינה את כח לעובד, את מנכ"ל משרד הרווחה – שמעתי ואני מחזקת אותך ואני מבינה את מה שאתה אומר – אני מזמינה גם את העמותה וגם את הפעילים, אתם צריכים להעביר להם את המסר, כל מה שהיה פה. אנחנו כן מעריכים את העבודה שלהם אבל צריך לדעת - - -

טלי אבל צריך למצוא את הפתרונות היום. לא - - -

לכן אני אומרת, אני קוראת לכם במיידי לשבת ביחד ולעדכן אותנו בתוצאות השיח בין שלושת הגופים האלה. אני מבינה שמדברים גם עם משרד הרווחה כי המנכ"ל התחייב שהוא יעזור בכל מקרה. לגבי הדרך אני לא יכולה לשאול, את העמותה וכח לעובד.

שוב פעם תודה על העבודה ובהצלחה. נשמח לקבל עדכונים. אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:38.