פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
27
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
26/10/2020
מושב שני
פרוטוקול מס' 80
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ח' בחשון התשפ"א (26 באוקטובר 2020), שעה 11:40
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 26/10/2020
תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התשפ"א-2020
פרוטוקול
סדר היום
הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התש"ף-2020.
מוזמנים
¶
דרור גרנית - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אורי הס - מתמחה אשכול ביטחון, משרד המשפטים
ראובן פינסקי - מנכ"ל, רשות השירות הלאומי אזרחי
יואב ארבל - יועמ"ש, רשות השירות הלאומי אזרחי
שי שמאי גליק - מנכ"ל, ארגון בצלמו
רישום פרלמנטרי
¶
טלי רם
הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התש"ף-2020
היו"ר חיים כץ
¶
בוקר טוב, שבוע טוב. יום שני בשבוע, 26 באוקטובר 2020, ח' בחשון התשפ"א. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התש"ף-2020. מי מציג?
ראובן פינסקי
¶
תודה רבה. ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות האזרחי. כששאלתי קודם על סדרי הדיון אמרו לי שהיועץ המשפטי בדרך כלל מציג.
היו"ר חיים כץ
¶
לא, היועץ המשפטי לא מציג כלום. רק אם אתה עושה פאולים הוא צריך לתקן לך את הפאולים, שחלילה לא תעשה פאול.
ראובן פינסקי
¶
תודה, אדוני, על הדיון המהיר מאז שהגשנו את ההצעה לתקנות. התקנות עוסקות בעקרונות השירות הלאומי וההתנדבות, שנוגעים בכמה דברים. הדבר הראשון, זה בעצם מיועד לאפשר ליהדות התפוצות להתנדב לשירות לאומי גם לפני שהם עשו עלייה. על פי החוק היום, רק אזרח ישראלי יכול לעשות שירות לאומי, והמטרה פה, אחד מהיעדים שלנו בשירות הלאומי, כמובן יחד עם היעדים של המדינה, עידוד עלייה וחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות, אנחנו מוצאים בזה דבר משמעותי וחשוב. אז לתת בעצם היתר למי שאו עומד בחוק השבות, או משתתף בתוכניות זהות, מסע ואחרים.
ראובן פינסקי
¶
לעשות שירות לאומי. שייחשב שירות לאומי. הם יקבלו תעודה שהם עשו שירות לאומי, והכללים של שירות לאומי יחולו עליהם. אנחנו רואים בזה פוטנציאל מאוד גדול לחיבור עם יהדות התפוצות.
היו"ר חיים כץ
¶
חבל, אדוני המנכ"ל, שאתה לא מכיר את החומר כשאתה בא לוועדה ואתה צריך להיעזר שיסבירו. תודה רבה. בבקשה.
יואב ארבל
¶
בכמה מילים לגבי האופציה הזאת שאנחנו רוצים לפתוח פה בתקנות. אנחנו רוצים לאפשר מצד אחד למי שעומד בתנאי חוק השבות, אבל מכיוון שהפרוצדורה שם היא מורכבת – בדיקה של משרד הפנים וכו' – אפשרנו גם את האופציה דרך מי שהוכר על ידי תוכנית מסע.
בתוכנית מסע, רק שתדעו, הכללים הם אותו דבר, זאת אומרת מיהו יהודי שם זה אותו דבר, רק דרך ההוכחה היא קצת שונה, הרבה יותר מקלה בתצהירים.
יואב ארבל
¶
אנחנו רוצים לפתוח פה אופציה לשירות לאומי לצעירים ולצעירות. הכלל אומר שמי שעושה שירות לאומי זה רק אזרחים ותושבי קבע. זה הכלל היום בחוק. יש אופציה בחוק לשר להתקין תקנות, להוסיף אוכלוסיות נוספות.
יואב ארבל
¶
השר רשאי בתקנות, בסעיף 3 לחוק, להוסיף אוכלוסיות נוספות שאינם אזרחים או תושבי קבע, שגם הם יוכלו לבוא לשירות הלאומי.
יואב ארבל
¶
הוא צריך לעשות תקנות באישור הוועדה פה, בשביל זה אנחנו פה היום. המסלול שאנחנו רוצים להביא לוועדה בסעיף פה בתקנות הוא מסלול שמדבר על בני ובנות חו"ל – חבר'ה שגרים בחו"ל – אבל הם יהודים לפי חוק השבות, זה באופן כללי העיקרון, שמי שהוא זכאי עלייה יכול לבוא לעשות פה שירות לאומי, כשהמטרה היא גם לעודד עלייה כמובן.
יואב ארבל
¶
אבל, כרטיס הכניסה, מכיוון שרוצים לחסוך בבירוקרטיה, אם אנחנו נבקש מכל אחד לעבור את האישור של משרד הפנים, הדבר יכול לקחת זמן ולפעמים הראיות שהם דורשים הן ראיות יותר חמורות. לכן, אנחנו יודעים שיש תוכנית שנקראת תוכנית מסע, להם יש הסדר מול משרד הפנים שאותם חבר'ה, ההוכחה שהם עומדים בתנאי חוק השבות היא יותר קלה שם, נעזרים בתצהירים, נעזרים בדברים שמשרד הפנים לא מקבל אותם.
יואב ארבל
¶
אני לא מכיר התנגדות של משרד הפנים. אני רק אומר, אנחנו חשבנו לייצר פה עוד מסלול אפשרי שכבר קיים היום, שהמדינה הכירה בו, כדי לאפשר לחבר'ה האלה לבוא לפה.
היו"ר חיים כץ
¶
כן, אבל מה שהוא אומר, שמשרד הפנים לא רוצה לעודד עלייה של לא יהודים. זה מה שהוא אומר.
היו"ר חיים כץ
¶
לפי ההלכה. אלעזר, אבל הוא לא בא להגיד, נשים את הבעיה על השולחן כי אנחנו חברי כנסת, לא מבינים.
יואב ארבל
¶
התוצאה של התהליך של משרד הפנים זה תעודת עולה, זה אזרחות, היא תוצאה הרבה יותר בוא נגיד דרמטית, והבדיקה היא טיפה יותר דרמטית. התוצאה אצלנו היא בסך הכול אפשרות לבן אדם לעשות שירות לאומי, לחבר אותו למדינה ואנחנו מקווים גם לעודד את העלייה.
ראובן פינסקי
¶
ההבדל, שאנחנו לא משרד הפנים. בשביל שמישהו יהיה פה אזרח וייקלט כאזרח, זאת בדיקה אחרת מאשר משתתף בשנה אחת תוכנית.
ולכן, הבירוקרטיה היא מאוד ארוכה כי אתה מכיר בו באזרחות, נותן לו סל קליטה וכו', ופה הוא משתתף בתוכנית של שנה, או שירות לאומי או מסע.
היו"ר חיים כץ
¶
זאת אומרת, אנחנו רוצים שנעבור את המסה הקריטית ואם העלויות עולות אז אנחנו מביאים יהודים שהם גם לא לפי ההלכה. הבנתי, לקח זמן.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני חושב שמה ששאל היושב-ראש – אולי ניגע בזה אחר כך, ההבדלים בין ההיצע לביקוש – אולי אתם מתמודדים פה בדרך הקלה. הרי אנחנו רוצים את השירות הצבאי וגם אצל הרבה מאוד בנות זה חליף שירות צבאי.
אתה יודע כמוני, שאולי 30% מאלה שעושים שירות, עושים בכלל שנה שנייה. אז מה שאנחנו אומרים, אם נוצר פער של 6,000, מה שאני הבנתי, בין ה-17,000 ל-18,000, אז אנחנו - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אתה הובלת לדעתי כיושב-ראש עוד קודם את חוק השירות הלאומי. אנחנו בהרבה מאוד דברים דאגנו להשוות אותם לתנאים של חיילים וחיילות.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
בתנאי ת"ש. אנחנו יודעים – אני אומר את זה לצערי הרב – שלצד הדבר הזה, הרבה מאוד מאלה שעושים שירות לאומי, כאילו חליף שירות צבאי, עושים אותו רק שנה או פחות.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
ואז יש פער, כמו שאומרים, יצרנו הרבה מקומות לשירות לאומי אבל אלה שהולכים לשירות לאומי לא רוצים – נוח להם לא לעשות את אותה שנה שנייה, שהיא מגבילה את החברים שלהם שהולכים לשירות צבאי. זאת אומרת, יש פה איזשהו פיתוי – לך לשירות לאומי במקום שירות צבאי.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
נכון, אתה צודק. אני לא נגד זה. אני דרך אגב חושב שכאן, לפחות בגזרה הזאת – תכף נגיע לסוגיות העיסוק שהן לא קשורות אליהם – אני בטח בעד לפתוח לפי חוק השבות ולא לפי ההלכה. הלוואי שיבואו גם מי שלפי ההלכה.
היו"ר חיים כץ
¶
אתה מדבר עכשיו, כבר שכחתי מה הוא אמר. שנית, בקטע של השירות הצבאי, אנחנו נלך לפי הכלל הגדול בתורה, זה נהנה וזה לא חסר.
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
קודם כול, אנחנו באופן עקרוני אמרנו כמה פעמים שאנחנו מברכים את הפעילות הזאת, בפרט אם היא נעשית בצורה מותאמת, ואנחנו מדברים על כך שיש קבוצה לא קטנה של חרדים שהחליטו – בהתייעצות עם רבותיהם ומסיבה כזו ואחרת – ללכת לאותו מתווה. זה לא מתווה קל להם, אבל מצופה מהמדינה שלנו, אם אנחנו באמת רוצים לעודד ולחזק מגמות כאלה ואחרות, לא להותיר אותם פצועים אחורה.
אני כבר חצי שנה בוועדה הזאת, בוועדת קורונה, בכל ועדה אפשרית, צועק וזועק.
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
בכל הוועדות ביקשתי, וגם ממך אדוני היושב-ראש, להעלות את אותם נושאים של אותם חרדים, שחצי שנה כבר מאז הקורונה לא קיבלו את מה שבעצם - - -
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
שיעלו את זה. בכל מקום דיברו – ועדת הכספים שהעלו את הנושא הזה – נמצא כאן שי גליק, מנכ"ל בצלמו, ביקשתי ממך רשות להביא אותו לפה, שידבר רק שלוש דקות להסביר את הבעיה.
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
לא, אבל הייתי רוצה באמת שהוא יסביר. הוא העלה את הבעיה הזאת בפני חברי הכנסת מכל גווני הבית. מאוד חשוב לי שהוא ידבר כמה מילים.
היו"ר חיים כץ
¶
תסביר לגליק שבשביל לעשות חביתה לא צריך שמונה טבחים כי שמונה טבחים, כל אחד יוסיף מלח, פלפל, אי אפשר לאכול את החביתה. הוא לא צריך לפנות לכולם, הוא צריך לפנות איפה שאפשר לעזור.
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
קודם כול, יש דיון שאמור להיות, אני רוצה לדעת מה דעתם בנושא, למה הם לא נלחמים עבורם. מותר לדעת את זה?
אופיר סופר (ימינה)
¶
קודם כול, אני מברך על התוכנית הזאת, אני אגיד גם גילוי נאות – הייתה לנו פגישה לפני מספר חודשים, דנו בכל מיני סוגיות, אחת מהן זה הכיוון הזה.
אני חושב שמדינת ישראל – אפרופו גם יום הקליטה – בשנה הזאת, ובכלל, צריכה להתעסק ולייצר תוכניות שיחזקו את הקשר עם התפוצות ויעודדו קליטה, ופה צריכים להכניס כמה שיותר, ובסוף אנחנו מאמינים שגם חלקם של האנשים – של המשרתות, משרתים – יישארו איתנו.
אני כן אומר שבסוף צריך גם לראות, כל דבר צריך לבחון בעוד שנה, שנתיים, איך הדברים האלה עובדים ולראות שלא ייצרנו פה בטעות פרצות אחרות. דוגרי, זה פחות נראה לי סביר, בכל דבר בסוף יש מה שנקרא חריגות. אני מניח, על פניו זו נראית לי תוכנית מצוינת.
אני כן הייתי שמח אם היית מחדד את הנקודה של ההבדל בין המשתתף בתוכנית מסע – אם יש לזה הגדרה בחוק – קצת יותר בעניין הזה.
אופיר סופר (ימינה)
¶
אני מקבל את זה שאנחנו לא צריכים להתחיל להכביד על האנשים עכשיו והעסק צריך לזרום, אבל אם אתה יכול לחדד את הנקודה, שנדע על מה אנחנו מדברים פה.
היו"ר חיים כץ
¶
אתה הולך לתת מענה לסופר, שכנראה לא יהיה פה כשתיתן את התשובה או שכן יהיה פה, אתה תהיה פה?
היו"ר חיים כץ
¶
אז היינו שמחים, היועצת המשפטית של הוועדה שלנו טענה שזה נוגע לך. אותם אנשים שעושים שירות לאומי, אותם חרדים שעושים שירות לאומי, ואחרי ההקצבה היומית שמקדישים לשירות הלאומי באים בערב ועובדים, למה הם לא יוצאים לחל"ת? הפסיקו את עבודתם, ולצורך העניין, שירות לאומי לא מתוגמל, נכון?
היו"ר חיים כץ
¶
דמי כיס זה לא נחשב. אני מדבר על אנשים עם משפחות וילדים, הוא הולך לעבודה אחרי השירות הלאומי, הוא עובד במקום. מקום העבודה אמר לו, אני לא צריך אותך בשעות שאחרי. למה הוא לא יוצא לחל"ת?
ראובן פינסקי
¶
החוק היום לא מאפשר לחייל או בן או בת שירות לאומי לקבל דמי אבטלה, כלומר או שאתה חייל או שאתה עובד. שונה בהקשר הזה המגזר החרדי בגלל שרובם המוחלט נשוי עם ילדים, ועל דעת זה שהוא יוכל לעבוד הוא הצטרף לשירות. יש הסכמה עקרונית בינינו לבין אגף תקציבים, יש דיון ב-9 בחודש, תכף אני אבדוק בדיוק.
היו"ר חיים כץ
¶
תגיד לי, כמו שבאת היום עם התקנות, למה לא צירפת לזה שאותם אנשים, נשואים עם ילדים, שעובדים אחרי השירות הלאומי, יקבלו כסף?
ראובן פינסקי
¶
אפשר לפתור את זה אחרת. אם עושים חקיקה זה בעצם מכניס גם את כל החיילים ואת כל בנות השירות, ובשביל לפתור משהו מאוד נקודתי, עושים פה מהלך שהוא מאוד מאוד דרמטי. יש אפשרות לפתור את זה נקודתית, יש איזשהו משא ומתן בהקשר המשפטי מה אנחנו יכולים לעשות. מדובר על מענק חד-פעמי בעצם, כמו שהממשלה פתרה הרבה דברים.
ראובן פינסקי
¶
לפי קריטריון, כאלה שנשואים עם ילדים וכו', יקבלו מענק חד-פעמי בשביל לסייע, שזה לא ייקרא אבטלה.
ראובן פינסקי
¶
עשינו סדרה של דיונים עם האוצר, הגענו להסכמות מקצועיות. יש עניין משפטי שצריך להיפתר, יש פגישה בתחילת נובמבר ואני מקווה שאחרי זה תהיה לנו בשורה בעניין הזה.
היו"ר חיים כץ
¶
אלה אנשים שהשירות הלאומי לא מספיק להם לפרנס את המשפחות שלהם, והם אומרים, למרות השירות הלאומי אנחנו הולכים לעבוד, ועובדים. אבל לצערנו קרה פה שקרה במדינה הזאת או בעולם, ופרצה המגפה הזאת, ומצאנו פתרונות להרבה מאוד אנשים שנפרדו ממעגל העבודה החל מינואר 20', ולמה אנחנו לא מוצאים פתרון לאנשים האלה? למה?
ראובן פינסקי
¶
זה לא תלוי בנו. אנחנו הבענו את עמדתנו שאנחנו בעד. זאת סוגיה אוצרית, בלשכה המשפטית של האוצר, הלשכה המשפטית שלנו גם אישרה את המתווה שאנחנו הצענו.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם פחדת, ואתם פוחדים מהשלכות רוחב על חיילים, הרי חיילים, יש להם אישור - - -
היו"ר חיים כץ
¶
כמה חיילים כאלה, שיש מענקים, וחלילה אנחנו לא רוצים – נכון, נתנו להם אפשרות לעבוד בשביל לעזור למשפחות שלהם, שהם יוכלו לשרת בראש שקט – אבל חלילה עכשיו אנחנו לא רוצים לתת להם מענק כי נאלצו להפסיק לעבוד בגלל הקורונה, אז שהמשפחה שלהם תלך קיבינימט.
ראובן פינסקי
¶
חברים, קודם כול, אנחנו אמונים רק על השירות הלאומי אזרחי. כמו שאמרתי, אמרנו את זה קודם, היה דיון בעבר בראשותך בעניין הזה, אדוני היושב-ראש. אנחנו בעד שהחבר'ה האלה יקבלו פתרון.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
היושב-ראש, זה לא רק אותם אנשים. זה כל החיילים שיש להם היתר עבודה פרטי, אותו דבר.
היו"ר חיים כץ
¶
אלעזר, אני כולו מהליכוד. אנחנו בליכוד לא יכולים לעזור לכולם. אנחנו עוזרים רק לחרדים – במירכאות.
שי שמאי גליק
¶
קודם כול אני אציג את עצמי. אני שי גליק, מנכ"ל בצלמו. אני מנהל ארגון שדואג לזכויות אדם של כלל האזרחים – יהודים, דתיים, חילוניים, ערבים, מכל המגזרים.
שי שמאי גליק
¶
בצלמו, זה השם של הארגון, על שם "ויברא את האדם בצלמו", קראנו את זה לפני שבוע בפרשת שבוע.
היו"ר חיים כץ
¶
אז הוא לא יודע מה הוא מדבר? הוא נראה לי חרדי, הוא לא יודע מה הוא מדבר? מילא, אני לא יודע מה אני מדבר.
שי שמאי גליק
¶
בכל מקרה, נשאלה פה שאלה באמת למה בני שירות לאומי לא קיבלו עד עכשיו פתרון, כי אין להם לובי. הם האנשים השקופים, היום המושג הזה "אנשים שקופים" זה מושג מאוד חזק. הם האנשים השקופים, אלה חבר'ה חרדים שיצאו בניגוד לרוב חבריהם לשירות לאומי. הם באו ואמרו, אנחנו מתנדבים אבל אנחנו צריכים לפרנס את המשפחה שלנו. הם עבדו, הם שילמו כל חודש דמי ביטוח לאומי מלאים. הם לא מקבלים שום הנחה בדמי ביטוח לאומי שהם משלמים.
שי שמאי גליק
¶
אני אענה לזה, אני רוצה להגיע גם לזה. ולכן, הם נפלו כרגע בין הכיסאות. צריך להבין, יש עוד אנשים כאלה שהם גם נפלו בין הכיסאות – יש להם באמת היתר עבודה והם עובדים, וכשהוצאו לחל"ת הם לא מקבלים.
אני חושב שכיום הוועדה - ואתה תעזור לי בזה, בתקנות כתוב שמותר לאדם לעבוד - שתוסיף: אדם שעובד ומשלם ביטוח לאומי, יקבל את מלוא הזכויות הסוציאליות כמו כל עובד. זה מה שאני רוצה.
שי שמאי גליק
¶
לשמחתי. יש ברכה שניר ברקת היה אומר, שאבא שלו תמיד בירך אותו, שתזכה לשלם הרבה מיסים. אז באמת לשלם מיסים זה ברכה, כידוע למי שמבין, וברוך השם אני זוכה לשלם את הדברים האלה, וכל פעם כשזה יותר גבוה אני מבסוט.
שי שמאי גליק
¶
אני בא להגיד שהוועדה צריכה באמת למצוא פתרון מיידי. היה פה דיון לפני שלושה חודשים ואתה אמרת, אני רוצה שעוד שבוע יהיה פתרון. אתה אמרת את זה.
שי שמאי גליק
¶
לא, לא. תראה, אני הייתי בהרבה ועדות. איך אומרים, אחד כמוך שניהל ועדה לא היה. זה לשבחך ייאמר.
ולכן, באמת אנחנו צריכים לצאת מפה עם שתי נקודות, אני מאוד מאוד אשמח. א', שהוועדה תחליט בתקנות האלה שכל מי שעובד ומשלם ביטוח לאומי כמובן, מקבל את הזכויות שלו, ולא משנה אם הוא חרדי, ערבי - - -
שי שמאי גליק
¶
לכולם אותו דבר. ובנוסף, חייבים לצאת מפה עם החלטה שתוך שבוע האנשים האלה שכבר חצי שנה, ואני מכיר חלק מהם שאין להם כסף באמת – הם לא טייקונים, אין להם רזרבות, אלה אנשים שבאמת אין להם את הכסף הזה והם צריכים אותו.
שי שמאי גליק
¶
אני אומר, אין להם רזרבות, צריך להבין, אנשים שאני אומר לכם, חלק אין להם כסף למטרנה לילדים.
עוד נקודה אחת אחרונה. הסיפור הזה פוגע אנושות במעגל החרדים שהולכים להתנדב בשירות לאומי. כשחרדי רואה שחבר שלו עושה שירות לאומי ובגלל זה הוא נדפק, והוא הלך לעבוד ומקבל חל"ת, הוא יגיד לכל החברים שלו, בחיים שלכם אל תעשו שירות לאומי. אני חושב שהרשות צריכה לקום על הרגליים שלה ולהגיד, אנחנו כרשות חייבים לדאוג לאותם מתנדבים, ועכשיו, וזה הוועדה כמובן. הוועדה חייבת להגיד, אנחנו חייבים לדאוג לאותם חרדים שקופים, הם חייבים לקבל את מה שמגיע להם מייד. והמענק, אגב, עם כל הכבוד למענקים, המענק צריך להיות מאוד מאוד דומה לדמי אבטלה שמגיע להם. זה לא חייב להיות מאה אחוז.
שי שמאי גליק
¶
תמיד אני אומר, אני בא עם יד פתוחה אבל אני דורש לקבל תוצאות לאנשים שהם שקופים, שאין להם לובי, שאף אחד לא דואג להם. לצערי, אין להם כסף להתאגד. הם אמרו, אין להם כסף לשכור עורך דין בשביל להגיש עתירה. אין להם את הכסף הזה, ואנחנו חייבים כוועדה לדאוג להם.
שי שמאי גליק
¶
נכון. הסנגוריה הציבורית לא מייצגת בהליכים כאלה, רק בהליכים פליליים.
ולכן, אני הפה שלהם, ובאמת אני מצפה מכולם להיות הפה שלהם. כל מי שמעודד שירות לאומי, הוא ודאי צריך להיות הפה שלהם. אני בזמנו פניתי ליאיר לפיד, אמרתי לו, אתה הרי זה שמעודד את החרדים להתנדב לשירות לאומי, בוא תיאבק בשבילם.
נעה בן שבת
¶
התקנות פה עוסקות בכמה עניינים. אחד זה הנושא של מתנדב שלא אזרח או תושב קבע, זה דבר שדיברנו עליו. הדבר השני זה הסדרה של זכאות למגורים; דבר שלישי זה נושא עבודה של מתנדבים; הדבר הרביעי זה נושא לימודים של מתנדבים; ודבר חמישי זה נושא ההכשרה שניתנת למתנדבים.
נעה בן שבת
¶
החוק למעשה קובע שמתנדב לא יעבוד בזמן ההתנדבות, אלא אם כן נקבעו תקנות שיאפשרו לו, ובתנאים שנקבעו בתקנות.
נעה בן שבת
¶
אם אנחנו לא מאשרים את התקנה, החוק אמר שהם לא עובדים. היום - הסביר לי יואב ארבל, היועץ המשפטי של הרשות - שהיום בינתיים מנהלים את זה עם כל מיני נהלים, יש להם כל מיני תנאים לעבודה. זה מה שמתנהל בינתיים אבל זה לא אמור להיות כך לפי החוק. החוק הוא הסדר חדש, לקח את כל נושא השירות הלאומי, הסדיר אותו מחדש וקבע – ככלל, המתנדב לא עובד, אלא אם כן ייקבע בתקנות. אם לא נקבע בתקנות, הם לא יוכלו לעבוד.
אני לא יודעת, יכול להיות שהחוק צריך להיות צופה פני עתיד, לדבר על שנת השירות הבאה או לא דווקא על שנת השירות הזאת, אבל זה דבר שהתקנות קובעות.
דבר נוסף שהתקנות מסדירות זה הנושא של לימודים. החוק אמר, הם יכולים ללמוד אבל אפשר לקבוע בתקנות הגבלות. כאן התקנות הן מגבילות ולא כמו לגבי עבודה, שהן רק מאפשרות.
נעה בן שבת
¶
נקודת חולשה חשובה אני חושבת בנושא המגורים. המגורים הובאו בצורה מאוד חלקית. נושא המגורים לא התייחס לנושא של צעירים בסיכון.
נעה בן שבת
¶
שזו אוכלוסייה שהוזכרה הרבה במהלך החקיקה, זו אוכלוסייה שדורשת התייחסות מיוחדת לנושא המגורים שלה, היא באמת זקוקה למגורים.
הוסבר לי שהתקנות לגבי צעירים בסיכון בכללותן, למרות שהן היו אמורות להיות מובאות עד יום תחילתו של החוק, זאת אומרת עד אפריל 2018 כבר היו אמורות להיות מובאות - - -
נעה בן שבת
¶
התקנות האלה אמורות להיות תקנות שמובאות בהמשך והן יסדירו גם את נושא המגורים של הצעירים בסיכון, אבל אני חושבת שזה נושא שהוא בחסר. נושא נוסף שהוא בחסר זה הנושא של אמות המידה לדירות השירות. אני חושבת שנושא המגורים הוא בהחלט בחסר.
יואב ארבל
¶
באופן עקרוני, התקנות פה. התוספת בנושא המגורים של האוכלוסיות בסיכון, יש סט נפרד לפי סעיף 17 לחוק של תקנות שזה נמצא שם, נמצא עכשיו מול משרד המשפטים ואנחנו מקווים בשבועות הקרובים.
ראובן פינסקי
¶
יש סט תקנות נפרד לכל הנושא של אוכלוסיות מיוחדות. זה עבר כבר מועצה, זה עבר אצלנו, זה עבר להערות ציבור, נמצא בתיאומים אחרונים עם משרד המשפטים. תקבעו לנו זמן ונגיש.