פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
26/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 80
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ח' בחשון התשפ"א (26 באוקטובר 2020), שעה 11:40

הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התש"ף-2020.

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר
משה אבוטבול
אופיר סופר
חוה אתי עטייה
טלי פלוסקוב

אלעזר שטרן

דרור גרנית - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורי הס - מתמחה אשכול ביטחון, משרד המשפטים

ראובן פינסקי - מנכ"ל, רשות השירות הלאומי אזרחי

יואב ארבל - יועמ"ש, רשות השירות הלאומי אזרחי

שי שמאי גליק - מנכ"ל, ארגון בצלמו

נעה בן שבת
אפרת אביבי

ענת כהן שמואל

טלי רם



הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התש"ף-2020

בוקר טוב, שבוע טוב. יום שני בשבוע, 26 באוקטובר 2020, ח' בחשון התשפ"א. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התש"ף-2020. מי מציג?

הרשות לשירות אזרחי.

הרשות לשירות אזרחי, בבקשה.

צהרים טובים. יואב ארבל, היועץ המשפטי של הרשות.

למה היועץ המשפטי צריך להציג את זה? היועצים המשפטיים מנהלים את המדינה?

אני בשמחה אציג.

אז תציג. הייעוץ המשפטי לא צריך להציג.

עד שיש יועץ משפטי אחד שעושה מה שהבוס אומר.

אבל היועצים המשפטיים מנהלים את המדינה. כל דבר היועצים המשפטיים. למה? בבקשה.

תודה רבה. ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות האזרחי. כששאלתי קודם על סדרי הדיון אמרו לי שהיועץ המשפטי בדרך כלל מציג.

לא, היועץ המשפטי לא מציג כלום. רק אם אתה עושה פאולים הוא צריך לתקן לך את הפאולים, שחלילה לא תעשה פאול.

תודה, אדוני, על הדיון המהיר מאז שהגשנו את ההצעה לתקנות. התקנות עוסקות בעקרונות השירות הלאומי וההתנדבות, שנוגעים בכמה דברים. הדבר הראשון, זה בעצם מיועד לאפשר ליהדות התפוצות להתנדב לשירות לאומי גם לפני שהם עשו עלייה. על פי החוק היום, רק אזרח ישראלי יכול לעשות שירות לאומי, והמטרה פה, אחד מהיעדים שלנו בשירות הלאומי, כמובן יחד עם היעדים של המדינה, עידוד עלייה וחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות, אנחנו מוצאים בזה דבר משמעותי וחשוב. אז לתת בעצם היתר למי שאו עומד בחוק השבות, או משתתף בתוכניות זהות, מסע ואחרים.

לתת היתר למה? לתת היתר לפעילות?

לעשות שירות לאומי. שייחשב שירות לאומי. הם יקבלו תעודה שהם עשו שירות לאומי, והכללים של שירות לאומי יחולו עליהם. אנחנו רואים בזה פוטנציאל מאוד גדול לחיבור עם יהדות התפוצות.

למה צריך או/או? למה או חוק השבות או זה?

כי יש כאלה שמשתתפים בתוכניות מסע - - -

שהם לא מוכרים על פי ההלכה.

שהם לא מוכרים באופן מלא על פי זה.

לא מוכרים על פי זה. מה זה זה? אם אתה מדבר, שנבין.

תעזרו לי פה עם חוק השבות - - -

אני יכול לעזור לך בזה.

אתם רוצים תשובות, אני אשמח לענות.

הוא המנכ"ל, לא יודע, אני מבין.

הוא יודע. הוא יודע.

הוא לא יודע אבל הוא צריך להיעזר בך.

לא מכיר את פרטי חוק השבות.

חבל, אדוני המנכ"ל, שאתה לא מכיר את החומר כשאתה בא לוועדה ואתה צריך להיעזר שיסבירו. תודה רבה. בבקשה.

בכמה מילים לגבי האופציה הזאת שאנחנו רוצים לפתוח פה בתקנות. אנחנו רוצים לאפשר מצד אחד למי שעומד בתנאי חוק השבות, אבל מכיוון שהפרוצדורה שם היא מורכבת – בדיקה של משרד הפנים וכו' – אפשרנו גם את האופציה דרך מי שהוכר על ידי תוכנית מסע.

בתוכנית מסע, רק שתדעו, הכללים הם אותו דבר, זאת אומרת מיהו יהודי שם זה אותו דבר, רק דרך ההוכחה היא קצת שונה, הרבה יותר מקלה בתצהירים.

לחסוך בירוקרטיה, אתה אומר.

תן לי פירוט מלא מא' עד ת' לאחד שלא מבין כלום בנושא, מה הבעיה פה.

אני אומר, אין שום בעיה.

לא. יש בעיה. אם אני לא מבין, יש בעיה. תתחיל מהתחלה.

אנחנו פה בגלל שיש בעיה.

אנחנו רוצים לפתוח פה אופציה לשירות לאומי לצעירים ולצעירות. הכלל אומר שמי שעושה שירות לאומי זה רק אזרחים ותושבי קבע. זה הכלל היום בחוק. יש אופציה בחוק לשר להתקין תקנות, להוסיף אוכלוסיות נוספות.

שהם לא מוגדרים בהלכה כיהודים?

אוכלוסיות נוספות, זאת ההגדרה של החוק.

שלא מוגדרים בהלכה כיהודים?

שהם לא אזרחים או תושבי קבע.

לא אזרחי ישראל.

אתה רצית שהוא ידבר, אל תפריע לו.

השר רשאי בתקנות, בסעיף 3 לחוק, להוסיף אוכלוסיות נוספות שאינם אזרחים או תושבי קבע, שגם הם יוכלו לבוא לשירות הלאומי.

אפילו אריתריאים.

אין שם הגבלה. הוא יכול להוסיף אוכלוסיות, לא כתוב מי.

הוא צריך אישור של מי?

שלנו. בגלל זה אנחנו פה.

הוא צריך לעשות תקנות באישור הוועדה פה, בשביל זה אנחנו פה היום. המסלול שאנחנו רוצים להביא לוועדה בסעיף פה בתקנות הוא מסלול שמדבר על בני ובנות חו"ל – חבר'ה שגרים בחו"ל – אבל הם יהודים לפי חוק השבות, זה באופן כללי העיקרון, שמי שהוא זכאי עלייה יכול לבוא לעשות פה שירות לאומי, כשהמטרה היא גם לעודד עלייה כמובן.

אריתריאים לא בפנים.

אבל, כרטיס הכניסה, מכיוון שרוצים לחסוך בבירוקרטיה, אם אנחנו נבקש מכל אחד לעבור את האישור של משרד הפנים, הדבר יכול לקחת זמן ולפעמים הראיות שהם דורשים הן ראיות יותר חמורות. לכן, אנחנו יודעים שיש תוכנית שנקראת תוכנית מסע, להם יש הסדר מול משרד הפנים שאותם חבר'ה, ההוכחה שהם עומדים בתנאי חוק השבות היא יותר קלה שם, נעזרים בתצהירים, נעזרים בדברים שמשרד הפנים לא מקבל אותם.

ולמה לא מקבל אותם?

כי הוא דורש יותר.

כמו למשל?

לא מכיר את הפרוצדורה לעומקה של משרד הפנים, אני לא יכול לייצג אותה.

אוי, יועץ משפטי. כמו למשל? שים את הבעיה על השולחן.

אני אומר בכנות, אני לא מכיר את הפרוצדורה.

שים את דעתך.

דעתי, שאפשר לאפשר. מכיוון שהמדינה הכירה - - -

לא. למה משרד הפנים מתנגד לדעתך?

אני לא יודע אם הוא מתנגד.

אני יכול?

לא.

אני לא מכיר התנגדות של משרד הפנים. אני רק אומר, אנחנו חשבנו לייצר פה עוד מסלול אפשרי שכבר קיים היום, שהמדינה הכירה בו, כדי לאפשר לחבר'ה האלה לבוא לפה.

אבל תסביר את ההיגיון. זה מחבר את האנשים לארץ, מעודד עלייה, מעודד קליטה.

כן, אבל מה שהוא אומר, שמשרד הפנים לא רוצה לעודד עלייה של לא יהודים. זה מה שהוא אומר.

הם כן זכאים.

לפי ההלכה.

לפי ההלכה. אלעזר, אבל הוא לא בא להגיד, נשים את הבעיה על השולחן כי אנחנו חברי כנסת, לא מבינים.

חס וחלילה.

הבנת? אז הוא בא, מדבר איתנו ככה. שים את הבעיה על השולחן.

- - -

הם עדיין זכאים לפי חוק השבות, אני מבינה.

- - -

אתה לא רוצה לדבר.

התוצאה של התהליך של משרד הפנים זה תעודת עולה, זה אזרחות, היא תוצאה הרבה יותר בוא נגיד דרמטית, והבדיקה היא טיפה יותר דרמטית. התוצאה אצלנו היא בסך הכול אפשרות לבן אדם לעשות שירות לאומי, לחבר אותו למדינה ואנחנו מקווים גם לעודד את העלייה.

כן, אדוני המנכ"ל.

זה בסדר, הוא השלים.

הוא אמר את זה בסדר?

ההבדל, שאנחנו לא משרד הפנים. בשביל שמישהו יהיה פה אזרח וייקלט כאזרח, זאת בדיקה אחרת מאשר משתתף בשנה אחת תוכנית.

ולכן, הבירוקרטיה היא מאוד ארוכה כי אתה מכיר בו באזרחות, נותן לו סל קליטה וכו', ופה הוא משתתף בתוכנית של שנה, או שירות לאומי או מסע.

למה אנחנו צריכים לבזבז מקומות? יש דרישה למבצעים האלה של שירות לאומי או תוכנית מסע?

כן. יש היום בשירות הלאומי 18,000 משרתים ויש היצע של 20 ומשהו אלף מקומות.

יש ביקוש או היצע?

שאלה מה אתה מגדיר היצע. מקומות שירות שרוצים בנות ובנים, יש יותר מאשר מתנדבים.

לא מה אני מגדיר. יש ביקוש גדול יותר מהמקומות שאנחנו מאפשרים.

כן.

ואז אנחנו מסננים.

לא. יש יותר מקומות מאשר בנות.

בדיוק. יש יותר מקומות מאשר מתנדבים.

אז אין ביקוש.

תלוי את מי אתה שם בצד של הביקוש.

ביקוש זה אלה שרוצים ללכת לעניין. היצע זה מספר המקומות שמקצים.

אז זה הפוך.

זה היצע וביקוש, ככה זה גם בשוק ההון. יש יותר היצע.

זה חלק מהמדיניות שלנו, לייצר הרבה היצע, שיהיו הרבה תפקידים טובים.

זאת אומרת, אנחנו רוצים שנעבור את המסה הקריטית ואם העלויות עולות אז אנחנו מביאים יהודים שהם גם לא לפי ההלכה. הבנתי, לקח זמן.

למה לא לפי ההלכה?

לפי משרד הפנים.

זכאי שבות.

אבל זכאי חוק השבות כן?

אבל משרד הפנים חושב אחרת.

מעניין לשמוע את משרד הפנים. הם נמצאים איתנו?

אמורים להיות.

עוד מישהו רוצה להגיב על זה?

אפשר לשאול שאלות.

בבקשה, אלעזר.

אני מבין שלא מדובר פה על בוגרי מסע אלא על קריטריון שלהם.

נכון.

זאת אומרת, זה כל מי שזכאי חוק שבות, באותם קריטריונים שבודקים את מסע.

כן.

אני חושב שמה ששאל היושב-ראש – אולי ניגע בזה אחר כך, ההבדלים בין ההיצע לביקוש – אולי אתם מתמודדים פה בדרך הקלה. הרי אנחנו רוצים את השירות הצבאי וגם אצל הרבה מאוד בנות זה חליף שירות צבאי.

אתה יודע כמוני, שאולי 30% מאלה שעושים שירות, עושים בכלל שנה שנייה. אז מה שאנחנו אומרים, אם נוצר פער של 6,000, מה שאני הבנתי, בין ה-17,000 ל-18,000, אז אנחנו - - -

תסביר מה שאמרת.

אתה הובלת לדעתי כיושב-ראש עוד קודם את חוק השירות הלאומי. אנחנו בהרבה מאוד דברים דאגנו להשוות אותם לתנאים של חיילים וחיילות.

בתנאי ת"ש.

בתנאי ת"ש. אנחנו יודעים – אני אומר את זה לצערי הרב – שלצד הדבר הזה, הרבה מאוד מאלה שעושים שירות לאומי, כאילו חליף שירות צבאי, עושים אותו רק שנה או פחות.

ואז.

ואז יש פער, כמו שאומרים, יצרנו הרבה מקומות לשירות לאומי אבל אלה שהולכים לשירות לאומי לא רוצים – נוח להם לא לעשות את אותה שנה שנייה, שהיא מגבילה את החברים שלהם שהולכים לשירות צבאי. זאת אומרת, יש פה איזשהו פיתוי – לך לשירות לאומי במקום שירות צבאי.

ומה זה מפריע לנו?

שלצבא חסרים חיילים וחיילות.

אבל אלה נמצאים בחו"ל, הם לא רוצים לבוא לשירות לאומי.

נכון, אתה צודק. אני לא נגד זה. אני דרך אגב חושב שכאן, לפחות בגזרה הזאת – תכף נגיע לסוגיות העיסוק שהן לא קשורות אליהם – אני בטח בעד לפתוח לפי חוק השבות ולא לפי ההלכה. הלוואי שיבואו גם מי שלפי ההלכה.

אתה ערבבת פה עכשיו שמונה נושאים. קודם כול, ערבבת חוק השבות.

אני ערבבתי? זה הוא ערבב.

אתה מדבר עכשיו, כבר שכחתי מה הוא אמר. שנית, בקטע של השירות הצבאי, אנחנו נלך לפי הכלל הגדול בתורה, זה נהנה וזה לא חסר.

אני אומר לך שזה חסר.

הם לא חייבים לשרת, הם יכולים להישאר בחו"ל, לא לבוא לארץ.

על אלה אתה צודק.

משה אבוטבול.

קודם כול, אנחנו באופן עקרוני אמרנו כמה פעמים שאנחנו מברכים את הפעילות הזאת, בפרט אם היא נעשית בצורה מותאמת, ואנחנו מדברים על כך שיש קבוצה לא קטנה של חרדים שהחליטו – בהתייעצות עם רבותיהם ומסיבה כזו ואחרת – ללכת לאותו מתווה. זה לא מתווה קל להם, אבל מצופה מהמדינה שלנו, אם אנחנו באמת רוצים לעודד ולחזק מגמות כאלה ואחרות, לא להותיר אותם פצועים אחורה.

אני כבר חצי שנה בוועדה הזאת, בוועדת קורונה, בכל ועדה אפשרית, צועק וזועק.

אתה בכנסת כבר חצי שנה?

לא. שנה כבר.

אבל הוועדה לא קיימת חצי שנה.

לא, אבל אני הייתי מקדנציה קודמת.

אז אתה לא בוועדה חצי שנה, נא לדייק.

אני כבר קדנציה שנייה.

אל תבלבל אותו עם העובדות.

בכל הוועדות ביקשתי, וגם ממך אדוני היושב-ראש, להעלות את אותם נושאים של אותם חרדים, שחצי שנה כבר מאז הקורונה לא קיבלו את מה שבעצם - - -

מה זה בכל הוועדות ביקשת?

שיעלו את זה. בכל מקום דיברו – ועדת הכספים שהעלו את הנושא הזה – נמצא כאן שי גליק, מנכ"ל בצלמו, ביקשתי ממך רשות להביא אותו לפה, שידבר רק שלוש דקות להסביר את הבעיה.

הוא ידבר שלוש דקות. ביקשת, אני אתן לך.

לא, אני לא אדבר, הוא ידבר, הוא יסביר.

משה אבוטבול, אתה יכול לדבר והוא גם ידבר.

לא, אבל הייתי רוצה באמת שהוא יסביר. הוא העלה את הבעיה הזאת בפני חברי הכנסת מכל גווני הבית. מאוד חשוב לי שהוא ידבר כמה מילים.

תסביר לגליק שבשביל לעשות חביתה לא צריך שמונה טבחים כי שמונה טבחים, כל אחד יוסיף מלח, פלפל, אי אפשר לאכול את החביתה. הוא לא צריך לפנות לכולם, הוא צריך לפנות איפה שאפשר לעזור.

הבנתי.

כי הוא משחית את זמנו והוא פוגע גם בזמנם של אחרים.

אחרי ה-64 מיליון של שבוע שעבר, אני מבין שזה לא חביתה אצלך, זה אפילו לא ביצה.

אז למה הוא פונה לאחרים?

לא יודע, כי הוא חשב שזה קצת כבד, אבל לא משנה.

אז הסברת לו?

היום תוכיח לו - - -

למה אני צריך להוכיח לו?

כי אתה יודע לעשות את זה. אני צריך שאותם חרדים שנמצאים במסגרת הזאת ירגישו - - -

אבל מה זה נוגע להם?

למי? בצלמו?

לא, מה זה נוגע להם?

קודם כול, יש דיון שאמור להיות, אני רוצה לדעת מה דעתם בנושא, למה הם לא נלחמים עבורם. מותר לדעת את זה?

הם לא חייבים לענות לך.

זה מה שאני אומר. אם אתה יכול לכבד אותו אני אודה לך.

מאה אחוז.

הרשות היא כן אחראית. היא גם אחראית על הנושא של השירות הלאומי אזרחי - - -

תכף נדבר על זה. סופר.

קודם כול, אני מברך על התוכנית הזאת, אני אגיד גם גילוי נאות – הייתה לנו פגישה לפני מספר חודשים, דנו בכל מיני סוגיות, אחת מהן זה הכיוון הזה.

אני חושב שמדינת ישראל – אפרופו גם יום הקליטה – בשנה הזאת, ובכלל, צריכה להתעסק ולייצר תוכניות שיחזקו את הקשר עם התפוצות ויעודדו קליטה, ופה צריכים להכניס כמה שיותר, ובסוף אנחנו מאמינים שגם חלקם של האנשים – של המשרתות, משרתים – יישארו איתנו.

אני כן אומר שבסוף צריך גם לראות, כל דבר צריך לבחון בעוד שנה, שנתיים, איך הדברים האלה עובדים ולראות שלא ייצרנו פה בטעות פרצות אחרות. דוגרי, זה פחות נראה לי סביר, בכל דבר בסוף יש מה שנקרא חריגות. אני מניח, על פניו זו נראית לי תוכנית מצוינת.

אני כן הייתי שמח אם היית מחדד את הנקודה של ההבדל בין המשתתף בתוכנית מסע – אם יש לזה הגדרה בחוק – קצת יותר בעניין הזה.

מי זכאי בכלל.

אני מקבל את זה שאנחנו לא צריכים להתחיל להכביד על האנשים עכשיו והעסק צריך לזרום, אבל אם אתה יכול לחדד את הנקודה, שנדע על מה אנחנו מדברים פה.

אתה מתכוון מי זכאי לתוכנית מסע?

מי זכאי ואם זאת הגדרה חוקית, כן.

אתה הולך לתת מענה לסופר, שכנראה לא יהיה פה כשתיתן את התשובה או שכן יהיה פה, אתה תהיה פה?

זה תלוי. אני עוקב. בוועדה אמרו לי להגיע, עכשיו אמרו שיש לי עוד זמן.

אז היינו שמחים, היועצת המשפטית של הוועדה שלנו טענה שזה נוגע לך. אותם אנשים שעושים שירות לאומי, אותם חרדים שעושים שירות לאומי, ואחרי ההקצבה היומית שמקדישים לשירות הלאומי באים בערב ועובדים, למה הם לא יוצאים לחל"ת? הפסיקו את עבודתם, ולצורך העניין, שירות לאומי לא מתוגמל, נכון?

דמי כיס.

דמי כיס זה לא נחשב. אני מדבר על אנשים עם משפחות וילדים, הוא הולך לעבודה אחרי השירות הלאומי, הוא עובד במקום. מקום העבודה אמר לו, אני לא צריך אותך בשעות שאחרי. למה הוא לא יוצא לחל"ת?

הרשות ואגף תקציבים באוצר בעד העניין הזה.

אני לא מבין. מה זה אתם בעד העניין הזה?

החוק היום לא מאפשר לחייל או בן או בת שירות לאומי לקבל דמי אבטלה, כלומר או שאתה חייל או שאתה עובד. שונה בהקשר הזה המגזר החרדי בגלל שרובם המוחלט נשוי עם ילדים, ועל דעת זה שהוא יוכל לעבוד הוא הצטרף לשירות. יש הסכמה עקרונית בינינו לבין אגף תקציבים, יש דיון ב-9 בחודש, תכף אני אבדוק בדיוק.

אתה מסתלבט עליי?

היועץ משפטי של האוצר בינתיים לא נתן לנו פתרון.

תגיד לי, כמו שבאת היום עם התקנות, למה לא צירפת לזה שאותם אנשים, נשואים עם ילדים, שעובדים אחרי השירות הלאומי, יקבלו כסף?

צריך לזה תיקון חקיקה.

אז למה לא הגישו תיקון חקיקה?

אפשר לפתור את זה אחרת. אם עושים חקיקה זה בעצם מכניס גם את כל החיילים ואת כל בנות השירות, ובשביל לפתור משהו מאוד נקודתי, עושים פה מהלך שהוא מאוד מאוד דרמטי. יש אפשרות לפתור את זה נקודתית, יש איזשהו משא ומתן בהקשר המשפטי מה אנחנו יכולים לעשות. מדובר על מענק חד-פעמי בעצם, כמו שהממשלה פתרה הרבה דברים.

מה זה מענק חד-פעמי?

לפי קריטריון, כאלה שנשואים עם ילדים וכו', יקבלו מענק חד-פעמי בשביל לסייע, שזה לא ייקרא אבטלה.

בן אדם עובד, בן אדם בא ואומר, אני רוצה להתנדב.

אתה צודק במאה אחוז. אני מסכים איתך.

אז מה אתה עושה בשביל זה?

עשינו סדרה של דיונים עם האוצר, הגענו להסכמות מקצועיות. יש עניין משפטי שצריך להיפתר, יש פגישה בתחילת נובמבר ואני מקווה שאחרי זה תהיה לנו בשורה בעניין הזה.

מה אני אגיד לך, שאני לא מרוצה?

גם אני לא מרוצה.

אבל אתה הגורם העושה.

מענק חד-פעמי זה 2,000 שקל, וזהו זה, לכו הביתה.

משה אבוטבול, אתה רוצה להחליף אותי קצת?

חס ושלום.

אני אתן לך, תחליף קצת.

חיים, אני לא אצליח.

אלה אנשים שהשירות הלאומי לא מספיק להם לפרנס את המשפחות שלהם, והם אומרים, למרות השירות הלאומי אנחנו הולכים לעבוד, ועובדים. אבל לצערנו קרה פה שקרה במדינה הזאת או בעולם, ופרצה המגפה הזאת, ומצאנו פתרונות להרבה מאוד אנשים שנפרדו ממעגל העבודה החל מינואר 20', ולמה אנחנו לא מוצאים פתרון לאנשים האלה? למה?

זה אותה תשובה שעניתי. הפתרון שמצאנו הוא - - -

ואם אני לא אאשר לך היום את התקנות עד שתביא לי תוצאה?

זה לא תלוי בנו. אנחנו הבענו את עמדתנו שאנחנו בעד. זאת סוגיה אוצרית, בלשכה המשפטית של האוצר, הלשכה המשפטית שלנו גם אישרה את המתווה שאנחנו הצענו.

איזה דיונים יש לנו היום עם האוצר?

על הבידוד ועל המענקים.

בידוד ומענקים – אוקיי.

אם פחדת, ואתם פוחדים מהשלכות רוחב על חיילים, הרי חיילים, יש להם אישור - - -

לא אנחנו. האוצר.

יש להם אישור להיתר עבודה פרטית, בדיוק חיילים עם בעיות.

אבל גם הם לא מקבלים דמי אבטלה אם הם פוטרו.

כמה כאלה יש?

שאלה לאוצר. אנחנו לא יודעים.

כמה חיילים כאלה, שיש מענקים, וחלילה אנחנו לא רוצים – נכון, נתנו להם אפשרות לעבוד בשביל לעזור למשפחות שלהם, שהם יוכלו לשרת בראש שקט – אבל חלילה עכשיו אנחנו לא רוצים לתת להם מענק כי נאלצו להפסיק לעבוד בגלל הקורונה, אז שהמשפחה שלהם תלך קיבינימט.

וככה מעודדים עוד הרבה להצטרף.

וככה זה יוצא.

חברים, קודם כול, אנחנו אמונים רק על השירות הלאומי אזרחי. כמו שאמרתי, אמרנו את זה קודם, היה דיון בעבר בראשותך בעניין הזה, אדוני היושב-ראש. אנחנו בעד שהחבר'ה האלה יקבלו פתרון.

אבוטבול, בדיון הבא שיהיה האוצר, תהיה פה. בסדר?

אני כל פעם, ודאי. אסף וסרצוג, איציק דניאל, כל אלה אמורים לבוא.

אבוטבול, אתה תהיה פה, תזכיר לי שנשאל למה אותם אנשים, עד היום לא הבאנו להם פתרון.

זה חצי שנה.

היושב-ראש, זה לא רק אותם אנשים. זה כל החיילים שיש להם היתר עבודה פרטי, אותו דבר.

אלעזר, אני כולו מהליכוד. אנחנו בליכוד לא יכולים לעזור לכולם. אנחנו עוזרים רק לחרדים – במירכאות.

אני יודע, בשביל זה באתי.

אלעזר, אתם תמיד אומרים את זה, אז הוא גבר והוא אומר לך את זה. זה יושרה.

קודם כול אני אציג את עצמי. אני שי גליק, מנכ"ל בצלמו. אני מנהל ארגון שדואג לזכויות אדם של כלל האזרחים – יהודים, דתיים, חילוניים, ערבים, מכל המגזרים.

בשם.

בצלמו, זה השם של הארגון, על שם "ויברא את האדם בצלמו", קראנו את זה לפני שבוע בפרשת שבוע.

מה היה בשבוע שעבר בפרשת השבוע?

פרשת בראשית, על יצירת האדם - -

הבנתי. בצלמו.

- - ובעצם כתוב שהאדם נברא בצלם אלוקים.

דרך אגב, זה היה לפני שבועיים.

לפני שבועיים זה היה בראשית.

בפרשה האחרונה זה לא נאמר, אבל זה בסדר.

אז הוא לא יודע מה הוא מדבר? הוא נראה לי חרדי, הוא לא יודע מה הוא מדבר? מילא, אני לא יודע מה אני מדבר.

בכל מקרה, נשאלה פה שאלה באמת למה בני שירות לאומי לא קיבלו עד עכשיו פתרון, כי אין להם לובי. הם האנשים השקופים, היום המושג הזה "אנשים שקופים" זה מושג מאוד חזק. הם האנשים השקופים, אלה חבר'ה חרדים שיצאו בניגוד לרוב חבריהם לשירות לאומי. הם באו ואמרו, אנחנו מתנדבים אבל אנחנו צריכים לפרנס את המשפחה שלנו. הם עבדו, הם שילמו כל חודש דמי ביטוח לאומי מלאים. הם לא מקבלים שום הנחה בדמי ביטוח לאומי שהם משלמים.

בכמה מדובר?

באזור 2,000-1,000 איש.

מה ההבדל בינם לבין חיילים?

אני אענה לזה, אני רוצה להגיע גם לזה. ולכן, הם נפלו כרגע בין הכיסאות. צריך להבין, יש עוד אנשים כאלה שהם גם נפלו בין הכיסאות – יש להם באמת היתר עבודה והם עובדים, וכשהוצאו לחל"ת הם לא מקבלים.

אני חושב שכיום הוועדה - ואתה תעזור לי בזה, בתקנות כתוב שמותר לאדם לעבוד - שתוסיף: אדם שעובד ומשלם ביטוח לאומי, יקבל את מלוא הזכויות הסוציאליות כמו כל עובד. זה מה שאני רוצה.

כמה ביטוח לאומי הוא משלם?

כי הוא עובד.

כמה?

כמה שהוא משלם.

כמה הוא משלם?

מלא.

מה המשכורת שלו?

בין 4,000 לבין 12,000. גם אני משלם ביטוח לאומי כל חודש.

גם אתה משלם?

לשמחתי. יש ברכה שניר ברקת היה אומר, שאבא שלו תמיד בירך אותו, שתזכה לשלם הרבה מיסים. אז באמת לשלם מיסים זה ברכה, כידוע למי שמבין, וברוך השם אני זוכה לשלם את הדברים האלה, וכל פעם כשזה יותר גבוה אני מבסוט.

וזה מה שרצית להגיד?

אני בא להגיד שהוועדה צריכה באמת למצוא פתרון מיידי. היה פה דיון לפני שלושה חודשים ואתה אמרת, אני רוצה שעוד שבוע יהיה פתרון. אתה אמרת את זה.

אבל אני חלש.

לצערי - - -

ואתה לא מסכים שאני חלש. זה בסדר, אני לא נעלב.

לא, לא. תראה, אני הייתי בהרבה ועדות. איך אומרים, אחד כמוך שניהל ועדה לא היה. זה לשבחך ייאמר.

ולכן, באמת אנחנו צריכים לצאת מפה עם שתי נקודות, אני מאוד מאוד אשמח. א', שהוועדה תחליט בתקנות האלה שכל מי שעובד ומשלם ביטוח לאומי כמובן, מקבל את הזכויות שלו, ולא משנה אם הוא חרדי, ערבי - - -

גם אנחנו מסכימים לזה.

- - -

לכולם אותו דבר. ובנוסף, חייבים לצאת מפה עם החלטה שתוך שבוע האנשים האלה שכבר חצי שנה, ואני מכיר חלק מהם שאין להם כסף באמת – הם לא טייקונים, אין להם רזרבות, אלה אנשים שבאמת אין להם את הכסף הזה והם צריכים אותו.

מה הקשר לטייקונים?

אני אומר - - -

מה הקשר לטייקונים?

כי אני אומר, אין להם רזרבות.

תקשיב.

לא, אין להם רזרבות.

אתה תדאג לאנשים שאתה רוצה לדאוג להם - -

נכון.

- - ותעזוב אחרים בצד.

אני דואג לכולם.

אתה יודע, שנאת חינם.

לא. הפוך. אני דואג לכולם. שכולם יקבלו.

אז בשביל מה הזכרת את הטייקונים?

אני אומר, אין להם רזרבות, צריך להבין, אנשים שאני אומר לכם, חלק אין להם כסף למטרנה לילדים.

עוד נקודה אחת אחרונה. הסיפור הזה פוגע אנושות במעגל החרדים שהולכים להתנדב בשירות לאומי. כשחרדי רואה שחבר שלו עושה שירות לאומי ובגלל זה הוא נדפק, והוא הלך לעבוד ומקבל חל"ת, הוא יגיד לכל החברים שלו, בחיים שלכם אל תעשו שירות לאומי. אני חושב שהרשות צריכה לקום על הרגליים שלה ולהגיד, אנחנו כרשות חייבים לדאוג לאותם מתנדבים, ועכשיו, וזה הוועדה כמובן. הוועדה חייבת להגיד, אנחנו חייבים לדאוג לאותם חרדים שקופים, הם חייבים לקבל את מה שמגיע להם מייד. והמענק, אגב, עם כל הכבוד למענקים, המענק צריך להיות מאוד מאוד דומה לדמי אבטלה שמגיע להם. זה לא חייב להיות מאה אחוז.

למה אתה כבר מוותר?

אני יודע תמיד שמי שרוצה להצליח בחיים חייב טיפה לוותר.

למה אתה כבר מוותר?

מי שלא מוותר טיפה לא מצליח בחיים. אני טיפה מוותר, בשביל לקבל את ה-90%.

אם זה אותו דבר אז זה לא מענק.

תמיד אני אומר, אני בא עם יד פתוחה אבל אני דורש לקבל תוצאות לאנשים שהם שקופים, שאין להם לובי, שאף אחד לא דואג להם. לצערי, אין להם כסף להתאגד. הם אמרו, אין להם כסף לשכור עורך דין בשביל להגיש עתירה. אין להם את הכסף הזה, ואנחנו חייבים כוועדה לדאוג להם.

יכלו ללכת לסנגוריה הציבורית.

נכון. הסנגוריה הציבורית לא מייצגת בהליכים כאלה, רק בהליכים פליליים.

ולכן, אני הפה שלהם, ובאמת אני מצפה מכולם להיות הפה שלהם. כל מי שמעודד שירות לאומי, הוא ודאי צריך להיות הפה שלהם. אני בזמנו פניתי ליאיר לפיד, אמרתי לו, אתה הרי זה שמעודד את החרדים להתנדב לשירות לאומי, בוא תיאבק בשבילם.

אל תענה.

לא, הוא שלח את אלעזר לפה.

האמת היא שהוא אמר שהוא תומך.

הנה, אלעזר הגיע לתת תמיכה.

יש למישהו עוד משהו שהוא רוצה להגיד בנושא התקנות לפני שנקרא ונאשר אותן?

רק התקנה שעכשיו דיברנו עליה או יש עוד דברים?

כן.

יש עוד דברים. עלינו לבד לא עושים דיון, אלעזר. מכניסים אותנו בין היתר.

- - -

נעה, אלה התקנות היחידות. נכון?

התקנות פה עוסקות בכמה עניינים. אחד זה הנושא של מתנדב שלא אזרח או תושב קבע, זה דבר שדיברנו עליו. הדבר השני זה הסדרה של זכאות למגורים; דבר שלישי זה נושא עבודה של מתנדבים; הדבר הרביעי זה נושא לימודים של מתנדבים; ודבר חמישי זה נושא ההכשרה שניתנת למתנדבים.

מה זה עבודה של מתנדבים?

החוק למעשה קובע שמתנדב לא יעבוד בזמן ההתנדבות, אלא אם כן נקבעו תקנות שיאפשרו לו, ובתנאים שנקבעו בתקנות.

זה רק מתנדב שמגיע מחו"ל.

לא. כל המתנדבים. חו"ל היה רק מה שדיברנו עליו עכשיו.

הסעיף הראשון.

שאר התקנות עוסקות לא רק במתנדבים של חו"ל, גם בישראלים שהולכים ומתנדבים לשירות לאומי.

אז למה אסור להם לעבוד?

זה מה שקבע החוק. החוק קבע שאסור להם לעבוד אלא אם - - -

אז למה מביאים את זה אלינו אם החוק קבע? כי החוק מגובה בתקנות.

החוק אמר, אנחנו נאפשר בתקנות שייקבעו פה לקבוע חריגים ולאפשר להם בתנאים מסוימים לעבוד.

ואם אנחנו לא נאשר את התקנה הזאת, אז הם יוכלו לעבוד.

לא.

למה?

אם אנחנו לא מאשרים את התקנה, החוק אמר שהם לא עובדים. היום - הסביר לי יואב ארבל, היועץ המשפטי של הרשות - שהיום בינתיים מנהלים את זה עם כל מיני נהלים, יש להם כל מיני תנאים לעבודה. זה מה שמתנהל בינתיים אבל זה לא אמור להיות כך לפי החוק. החוק הוא הסדר חדש, לקח את כל נושא השירות הלאומי, הסדיר אותו מחדש וקבע – ככלל, המתנדב לא עובד, אלא אם כן ייקבע בתקנות. אם לא נקבע בתקנות, הם לא יוכלו לעבוד.

אני לא יודעת, יכול להיות שהחוק צריך להיות צופה פני עתיד, לדבר על שנת השירות הבאה או לא דווקא על שנת השירות הזאת, אבל זה דבר שהתקנות קובעות.

דבר נוסף שהתקנות מסדירות זה הנושא של לימודים. החוק אמר, הם יכולים ללמוד אבל אפשר לקבוע בתקנות הגבלות. כאן התקנות הן מגבילות ולא כמו לגבי עבודה, שהן רק מאפשרות.

מה נקודות החולשה בתקנות?

נקודת חולשה חשובה אני חושבת בנושא המגורים. המגורים הובאו בצורה מאוד חלקית. נושא המגורים לא התייחס לנושא של צעירים בסיכון.

נכון. נערים ונערות בסיכון.

שזו אוכלוסייה שהוזכרה הרבה במהלך החקיקה, זו אוכלוסייה שדורשת התייחסות מיוחדת לנושא המגורים שלה, היא באמת זקוקה למגורים.

הוסבר לי שהתקנות לגבי צעירים בסיכון בכללותן, למרות שהן היו אמורות להיות מובאות עד יום תחילתו של החוק, זאת אומרת עד אפריל 2018 כבר היו אמורות להיות מובאות - - -

טוב, לא עבר הרבה זמן. אפריל 18' זה בקושי שנתיים וחצי.

התקנות האלה אמורות להיות תקנות שמובאות בהמשך והן יסדירו גם את נושא המגורים של הצעירים בסיכון, אבל אני חושבת שזה נושא שהוא בחסר. נושא נוסף שהוא בחסר זה הנושא של אמות המידה לדירות השירות. אני חושבת שנושא המגורים הוא בהחלט בחסר.

כמה זמן ייקח לכם להתקין את התקנות לנושא המגורים?

באופן עקרוני, התקנות פה. התוספת בנושא המגורים של האוכלוסיות בסיכון, יש סט נפרד לפי סעיף 17 לחוק של תקנות שזה נמצא שם, נמצא עכשיו מול משרד המשפטים ואנחנו מקווים בשבועות הקרובים.

תקשיב. כמה זה? שנתיים וחצי באיחור? כמה זמן זה באיחור?

זה היה צריך להיות לפני שנתיים וחצי. לא היה פה - - -

לא הייתה ועדה, הבנתי. אלי אלאלוף לא היה בוועדה.

לא הייתה ועדה וגם לא הייתה ממשלה שיכלה - - -

שנתיים וחצי. כמה זמן לוקח לכם להגיש את זה לוועדה?

בוא נגיד, זה עכשיו מול משרד המשפטים.

כמה זמן לוקח לכם להביא לוועדה?

אנחנו בשיח על הדבר הזה, אנחנו צריכים להשלים אותו.

טוב, אנחנו לא נאשר היום את התקנות, עד שלא תביאו תקנות במלואן.

חיים, צריך להתייחס גם לבעלי מוגבלות וגם להתאמות שלהם. אין התייחסות.

בסדר.

זה גם בתקנות ההן.

יש סט תקנות נפרד לכל הנושא של אוכלוסיות מיוחדות. זה עבר כבר מועצה, זה עבר אצלנו, זה עבר להערות ציבור, נמצא בתיאומים אחרונים עם משרד המשפטים. תקבעו לנו זמן ונגיש.

מצוין.

כמה זמן אתה צריך? שבועיים?

מבחינתי כן.

מאה אחוז. הדיון יהיה פה בעוד שבועיים על כל מכלול התקנות.

אני לא - - -

סליחה, אני לא עובד אצלך. סליחה.

אני לא יכול להתחייב על לוחות זמנים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:20.