פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



19
ועדת הכלכלה
02/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 105
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט"ו בחשון התשפ"א (2 בנובמבר 2020), שעה 13:00

דיון מהיר בנושא: "ישראל בסגר, רוב האנשים בבית ומהירות גלישת האינטרנט נמוכה מאוד ורחוקה ממה שמובטח ללקוחות עליו הם משלמים"

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
קרן ברק
אימאן ח'טיב יאסין
בועז טופורובסקי
מתן כהנא
עידן רול

ע'דיר כמאל מריח
חמד עמאר
שלמה קרעי

מימון שמילה - משנה למנכ"ל ומנהל מנהל הנדסה, משרד התקשורת

מיכל פליישר - סמנכ"לית רגולציה, חברת הוט

שמואל סיידון - מנהל אגף רגולציה, חברת בזק

יורם הכהן - מנכ"ל, איגוד האינטרנט הישראלי

בועז גולן - מנכ״ל, חדשות 0404

אלירן זרד - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עידית חנוכה

אתי בן-שמחון

"ישראל בסגר, רוב האנשים בבית ומהירות גלישת האינטרנט נמוכה מאוד ורחוקה ממה שמובטח ללקוחות עליו הם משלמים", של ח"כ ע'דיר כמאל מריח, אופיר סופר, שלמה קרעי, חמד עמאר (מס' 147).

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. 02 בנובמבר 2020, ט"ו בחשוון, תשפ"א. הנושא: דיון מהיר בנושא: "ישראל בסגר, רוב האנשים בבית ומהירות גלישת האינטרנט נמוכה מאוד ורחוקה ממה שמובטח ללקוחות עליו הם משלמים", של חברי הכנסת - ע'דיר כמאל מריח, אופיר סופר, שלמה קרעי, חמד עמאר.

כפי שאנחנו נוהגים בוועדה, אנחנו נותנים לחברי הכנסת המציעים, לפי הסדר שמופיע בתוכנת הכנסת.

דברי פתיחה לחבר הכנסת קרעי. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, תודה לחבריי שהצטרפו לדיון החשוב הזה. אני אעשה בקצרה, כי אני מעדיף לתת את הזמן לתחקיר שבעקבותיו העליתי את ההצעה הזאת, תחקיר של בועז גולן מ-0404 הוא אתנו בזום. אשמח שתיתן לו את רשות הדיבור להציג את זה.

העניין פה הוא בעיקר הרמייה כלפי האזרחים. יכול להיות שאין תשתית מספקת. יכול להיות שלא בכל מקום אפשר להגיע למהירויות גבוהות, עד שמשרד התקשורת לא יקדם את הרפורמה של הסיבים האופטיים ולא ישלים אותה. אבל לא ייתכן - - -

אומרים לך 100 ג'יגה, ואתה אפילו לא מגיע ל-40.

10 ג'יגה.

לפי המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חוץ מבזק ומהירות ההורדה שיש לה משהו מינימלי, כל השאר, גם בזק, ו-HOT גם בהורדה וגם בהעלאה, חבילה של 500 מגה בייט, זה המקסימום. המינימום זה 0.01. הם אומרים לך בחבילה, יכול להיות שתתקע עם האינטרנט שלך ולא תצליח לעשות כלום, והדבר הזה לא ייתכן. אם יש פקטורים שמשפיעים על המהירויות האלה, צריכים לומר לאזרח – הבית שלך רחוק, כך וכך מהמרכזייה, ולכן, החבילה שלך היא בין 20 ל-40, בין 40 ל-80, בין 60 ל-70. אבל לא ייתכן בין 0.01 ל-500, שזה טווח שאומר – אנחנו נעשה מה שבא לנו.

הבנתי שלא קיבלו את התגובה של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. מרכז המחקר והמידע כותב במסמך שלא קיבלו. אני שמח שאנחנו נמצאים כאן. אתה, אדוני היושב-ראש של ועדת הכלכלה, תמלא את הפונקציה הזאת של הגנת הצרכן, ואנחנו כאן, נגן על הציבור. תודה.

היית גאה והיית מבסוט, אם הייתי אומר לך – הדיון מיותר, כי עברנו את הרפורמה ופריסת הסיבים האופטימיים, אבל גם זה מתעכב.

עד שזה יושלם.

אבל עד שזה יושלם, אין ספק שהצרכן צריך לקבל את התמורה בעדה הוא שילם.

בשקיפות מלאה.

חבר הכנסת אופיר סופר, איננו.

בבקשה, ע'דיר כמאל מריח.

אדוני, כבוד היושב-ראש, אני מברכת על הדיון החשוב הזה. אני יכולה להגיד לך, שיש כל כך הרבה משפחות שפונות אליי מהפריפריה שקורסות, כלומר, אין אף אזרח היום שלא יודע מה זה זום, ולא עובד בזום. לפני שבוע הייתי בבית, יחד עם ילדיי שהם שניים במספרם, ואני ובעלי עבדנו ביחד, ארבעה מכשירים מחוברים בו בזמן. מבינים את הבעיות בתשתיות - את הגלישה האיטית שאתה משלם על 100, ומקבל בפועל 10. אני מברכת על הרפורמה של הסיבים האופטיים. אשמח לדעת היום מתי זה מתחיל. אנחנו מבינים שזה ייקח זמן. הפריסה תיקח לפחות חמש שנים, ולי חשוב שכן תתחיל הפריסה דווקא באזורים המוחלשים, דווקא בפריפריה ולא ברשתות שהן מלכתחילה המקומות שהן חזקות בתשתיות. יש כל כך הרבה שאלות. אתה יודע, כמיליון אזרחים לא מחוברים מתוך התשע מיליון. כשליש מהם מיעוטים. יש פה מספרים נוקבים, שאלות קשות. אני רוצה לחקור את זה היום בוועדה יחד אתכם למה זה קורה.

בבקשה, חבר הכנסת חמד עמאר.

צהריים טובים לכולם. קודם כל, תודה רבה על הדיון הזה. אני הצטרפתי לדיון הזה בנשיאות, בגלל חשיבות הנושא. גם אני, כמו חברי כנסת אחרים, מקבל הרבה פניות בנושא הזה. אנחנו במצב מאוד חריג. לא רק מדינת ישראל לא ידעה מצב כזה, כל העולם לא ידע מצב כזה. שהילדים צריכים לשבת בבית, ללמוד דרך הזום, אף אחד לא תיאר מצב כזה. אף אחד לא חשב על מצב כזה. עובדתית, זה מה שמתרחש היום.

הרבה מאוד יישובים לא מחוברים לתשתית האינטרנט. ואפילו, אם הם מחוברים לתשתית האינטרנט, האינטרנט כל כך איטי אצלם שמתנתק באמצע, שלא נותנת להם את האפשרות אפילו ללמוד כפי שצריך – אני חושב שזו תעודת עוני למדינת ישראל, כמדינה, כי לאותן חברות לא משתלם, ואגיד באופן ברור - ל-HOT, לבזק, להגיע ליישובים במצב כלכלי קשה. קודם כל, אין בנייה רוויה שם, יש בתים רווים אחד מהשני, וצריך לחבר לכל בית, ולהגיע לכל בית. אותן חברות לא משתלם. לכן, כאן, תפקידה של המדינה להיכנס לנושא. תפקידה של המדינה לתת את השוויון לכל אזרח במדינת ישראל. כל אחד מגיע לו. וזכותו של כל ילד במדינת ישראל היום ללמוד דרך הזום – אם במחסור במחשבים, אנחנו לא נוגעים במחסור של המחשבים, מחסור גדול של מחשבים – אני לא מדבר על זה. אבל למי שיש מחשב והוא לא מצליח להתחבר, זו נקודת עוני שלנו כמדינה.

אני יודע ומכיר, הרבה אנשי עסקים משתמשים בפלאפון, כי דרך הפלאפון הם יכולים לקלוט, הם יכולים לגלוש, הם יכולים להתקדם. אבל דרך המחשב – הוא צריך לעבוד כמו שצריך, הוא לא מצליח לעשות את זה. לכן, בדיון הזה, אני מקווה שנקבל תשובות ברורות ממשרד התקשורת, מהחברות עצמן. אני לא יודע אם הגיעו לכאן, או יהיו אתנו בזום. מה נעשה, ואיך אנחנו מתקדמים. חוץ מזה, אותן חברות שמבטיחות מהירות מסוימת, אחרי שאנשים מתחברים ומשלמים כסף, ההתחברות היא כל כך איטית – לא נותנת את התמונה האמיתית של התשלום שהם משלמים. לגבי סיבים אופטיים – אצלי בבית, הגיעו אליי, אמרו לי, יש סיבים אופטיים, התחברתי בשפרעם. אני משלם על זה, ואני לא רואה שהשתנה משהו במהירות.

אין סיבים אופטיים.

הם אמרו לי סיבים אופטיים.

אני לא רציתי להקדים את המאוחר.

הגיעו ואמרו להרבה אזרחים. אחר כך בודקים את זה, ורואים שלא השתנה כלום. לכן, הדיון הזה מאוד חשוב דווקא בתקופה הקשה הזאת. מקווה לקבל תשובות ברורות.

אני מודה לחברי הכנסת המציעים.

נשמע את מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיתנו סקירה בסוגיה הזאת.

בדיונים המקדימים שלי, כיושב-ראש ועדה, עם משרד התקשורת, בסוגיית פריסת הסיבים – חמד, זה לשאלה שלך, כשאמרת איפה שיש כשל כלכלי, המדינה צריכה להיכנס. אכן, בחקיקה יש מענה חקיקתי, הרי זה תחרותי, זה כלכלי. בפריפריה, במקומות רחוקים, פריסת סיבים בשביל יישוב, גם אם תחבר את כולו, זה לא נותן אפקט כלכלי. תוקם קרן שיופקדו לשם כספים – המטרה שלהם היא פריסה באזורים הפריפריאליים. מה גם, שיש גם הגבלות כלשהן על התחרות. חשוב לדעת, שבזק כבר פרוסה בחלק גדול מהמדינה. את הקלפים כל אחד שומר קרוב לחזה. לצערי הרב, משרד התקשורת רוצה להעביר את החקיקה הזאת בגלל השיתוק הפוליטי – חוק ההסדרים לא הגיע לכנסת. ביקשנו להפריד את זה מחוק ההסדרים בהסכמה, כדי להביא את זה לוועדת הכלכלה, שנחוקק זאת, אבל כל אחד בכיפופי הידיים, בכוחות המובילים בתוך הקואליציה - גם את זה לא הצלחנו לעשות. משרד האוצר לא היה מוכן לשחרר את זה ממשרד התקשורת. לא יודע אם היה שר תקשורת מהליכוד, אם היינו מקבלים את זה. לא יודע, שיקולים כאלה ואחרים, האוצר לא שיחרר את זה. אני מקווה שנשמע היום ממשרד התקשורת על הסוגיות האלה.

קיימנו כאן, בוועדת הכלכלה, לפני כמה שנים, דיון בנושא של חברות הכבלים – HOT – למה הם לא מגיעים ליישובים. הרבה יישובים עד היום לא מחוברים, כי לא משתלם להם כלכלית. החוק מחייב אותם להגיע לכל היישובים – הם לא מגיעים. אני זוכר את הדיון הזה, לפני כמה שנים התקיים כאן, ואני חושב שלא השתנה כלום מאז.

אדוני היושב-ראש, אבל בינתיים, עד הסיבים האופטיים, שהדברים - - -

ודאי. משווקים משהו, שיספקו את מה שהם משווקים...

אנחנו לא מדברים על סיבים אופטיים, אנחנו מדברים על השרות הרגיל – חבילות של 200 ג'יגה, 500 ג'יגה, כל אחד יכול לרכוש לפי רצונו, יש הסברים, הכול מובן, והכל ידוע. אגב, אנשים שמקבלים מהירות פחותה, פונים לחבילות הגדולות, בתקווה שיקבלו מהירות גבוהה.

אנחנו ביצענו מעל 1,000 בדיקות ברחבי הארץ, אני רוצה להסביר את הטכניקה עם חיבור ישיר למודם, לא דרך Wi-Fi לא דרך שום דבר, אלא בדיוק כמו שחברות דורשות - חיבור ישיר למודם, מחשב אחד, שמקבל נתונים ללא עבודה מסביב, זאת אומרת, ללא הפרעות, לראות מה הוא אמור לקבל. חבילות של 500 ג'יגה, למשל, של הוט-נט, החברה שמשווקת את החבילות האלה, מגיעים למהירויות של הורדה – הגענו בין 15, הגענו גם ל-500, אבל במקרים מאוד בודדים. רוב המקרים סביב 100 ומשהו, 200 ומשהו, זה כבר טוב. אני חייב לומר לכם, ממש לפני הדיון כאן, עשיתי גם בדיקה במחשב הפרטי שלי. חבילה של 500/12 צריך לזכור, למי שלא מכיר את המושגים - ההורדה זה הדבר החשוב ביותר, כי העלאה זה לשדר שידורים חיים, דברים כאלה, זה פחות חשוב.

בהורדה, ממש כאן לפני השידור, חבילה של 500 קיבלתי 93. את הדבר הזה אנחנו בודקים. בדקנו גם בתקופת הקורונה עד עכשיו, וגם בשנה לפני הקורונה, חברים, זה לא קשור לקורונה, זה קשור לחבילות שמספקים. 85% מהמקרים לא עומדים, אף חברה לא עומדת במה שהיא מבטיחה ללקוחות. אגב, בגלל שפרסמתי את אותו תחקיר, פנו אליי מהחברה מאות, והגיעו לכאן בכירים, והחליפו ציוד, וניסו לעשות הא ומה, וכל הדברים מסביב - זה לא עובד. השירות הזה פשוט לא מספקים אותו. צריך לומר, אנשים משלמים על פי החבילה שהם מזמינים. הם לא משלמים על-פי ה-93 שקיבלתי, ולא משנה מה יהיה. כמובן, שזה גם אמינות.

קיבלת תגובות מהחברות?

כן. חברת HOT, שאני גם לקוח שלה, גם פנתה אליי. בשורה התחתונה, כשאתה מדבר מאחורי הקלעים, אומרים לך כל החברות - זה מה יש, עומסים, זה לא קו ישיר שעושים אופטי וכו'. אגב, סיב אופטי, סיפור אחר לגמרי, זה מחירים שרק חברה יכולה לעמוד בהם, גם כשיהיו, אז זה בכלל נושא אחר לדיון. בשורה התחתונה, מכל הבדיקות שביצענו, אגב, פרסמנו גם פוסט ברשת החברתית, וביקשנו ב-0404 מהגולשים, לשים תמונות, להראות לנו גם כשהם מחברים ישירות למכשיר, ולהראות לנו. הגענו לחלק מהבתים עם מחשבים ניידים, עם מחשב נוסף, לראות שהציוד באמת עובד כמו שצריך. חברים, למהירויות שמבטיחים לא מגיעים ברוב המקרים גם לא לחצי.

אני חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אנחנו הכנו מחקר לבקשת חבר הכנסת איימן עודה, שהיום לא הצליח להגיע. אנחנו עובדים עליו כבר כמה חודשים, על פריסה של אינטרנט נייח בפריפריה, על מהירות הגלישה. הוא עוסק בכל מיני נושאים. בפריסה אוניברסלית שגם דובר פה. הסיבים, גם לא בתוך הספקטרום של המסמך. אנחנו מתעסקים בעיקר באמת במצב הנוכחי, במה שקיים היום, ולא במה שיהיה בעתיד.

אחד הנושאים שהוא הנושא המרכזי פה – מהירות הגלישה שבו עסקנו. קודם כל, חשוב לדעת, בחוק היום, עד כמה שאנחנו ערכנו בדיקה בחוק, ברישיונות, בתקנות, לא מצאנו איזושהי הגדרה של מהירות מינימלית שהחברות מחייבות בה. זאת אומרת, הן חייבות בפריסה אוניברסלית, הן צריכות להגיע לכל בית בישראל.

הן חייבות בפריסה אוניברסלית.

נכון. חברות התשתית הגדולות, זה נכון גם לגבי טלפון וכו'. לגבי אינטרנט הן לא מחויבות ברף מינימלי של מהירות.

עושקים את הציבור על-פי החוק.

כמו שכבר עלה פה, הדבר המרכזי, לפי הרישיונות המחויבים כן, בהגדרה של השירות שהן מספקות, גם הגדרה מינימלית, לכן, בדקנו באמת מה ההגדרות המינימליות שהן מפרסמות. הן חייבות לפרסם את המינימום, לא רק את המקסימום, שהן אומרות – עד, אלא גם את המינימום. המינימום, באמת, אתם יכולים לראות, בחבילה של HOT שהיא מפרסמת, חבילה של עד 500 מגה בייט בשנייה, אז המינימום זה 0.01 מגה בייט בשנייה. זה נכון גם ל-100 ול-200 שלה. אני מדבר על הורדה, זה באמת העניין העיקרי. בזק, גם כן, יש שם טווחים לא כאלה גדולים, אבל גם כן, יש שם טווחים בין המינימום והמקסימום, קודם כל, זה עניין ככה להבין מה הן משווקות. אז יכול להיות שבזה הן כן עומדות.

אני, כאשר התלוננתי, אמרו לי, תשמע, המרחק שלך במושב מהמרכזייה הוא גדול, וכל המשתמשים בדרך - - -

עד שהאינטרנט מגיע, הוא מתעייף...

החבילות משווקות עד 500, עד 200, זה באמת משתנה שקשה מאוד להגיד כמה תקבל, ולהבטיח שתקבל כל הזמן את אותה מהירות. אחד הדברים המרכזיים, זה המרחק של הבית, של הלקוח מהארון המרכזי של החברה.

אבל ביושר לפחות. הם צריכים לומר את זה בשיווק. הם צריכים להציג את זה בשיווק. הם מוכרים לך אבסולוטי – 100, תקבל 100.

לפחות לטענת בזק, שהיינו איתם בקשר, הם טוענים שהם משווקים לפי המרחק שלך מהארון. יש להם מעגלים של מרחק מהארון, נותנים לך את המינימום שהם יכולים להתעסק.

כשאתה אומר בזק, אתה מדבר בזק בינלאומי.

חברת בזק, שפנינו אליה, שמשווקת את האינטרנט הנייח.

בזק בינלאומי. בזק הוא לא ספק אינטרנט. כשיופרדו, כשתובטל ההפרדה המבנית - - -

יפה. מעבר למרחק של הבית מהארון המרכזי, אז יש עוד כל מיני דברים שמצביעים עליהם גם המשרד וגם החברות. שימוש בנתב אלחוטי, מאוד מוריד את המהירות.

יש הבדל בין מחירים למרחק של הארון?

לטענת בזק, הם ימכרו לך לפי המרחק שלך מהארון.

הם צופים מראש את המהירות.

לא נכון.

הוא אומר לך מה אמרו לו. נשמע את כולם.

כמו שאמרתי, יש המון גורמים שמשפיעים. ולכן, גם משרד התקשורת, קודם כל משתמשים במונח הזה של עד, כי אי אפשר להבטיח אותו. כמו שאמרתי, אין קריטריונים מסוימים בחוק שאומרים – הם צריכים עד כאן, שיחייבו באמת - - -

גם משרד התקשורת, בתשובה על השאלות שלנו, הוא טוען שאין כיום תקן למדידה, ואין כלי שמאפשר למדוד את ההבדל בין המהירות הנטענת למהירות שמשווקת, ולכן, מן הסתם אין דרך לאכוף את הנושא. הם טענו בתגובה שלהם, שבכוונתם לפתח כלי כזה לבחינת הצורך בשינוי הסדרה, באופן שיביא לשיפור בנושא גם בפיקוח וגם באכיפה.

תודה.

נשמע את משרד התקשורת, מר שמילה. בבקשה.

ראשית, אני אתייחס לכל דבר שעלה פה. אני אתייחס מהסוף, כי אתה נגעת בזה.

שמעת גם את התחקירן, גם את מרכז המידע של הכנסת, וגם את חברי הכנסת. תעשה לנו סדר.

לפני שאתחיל לענות על השאלות, והשאלות הן שאלות מצוינות, והן לפתחנו. אני רוצה להתחיל, אדוני היושב-ראש, ממה שאתה אמרת קודם. זה מזכיר לי, כשהגענו לארץ, רצינו להפריח את השממה. במקום לייבש ביצות, מה שאנחנו עושים עכשיו – מנסים לרדוף אחרי היתושים. הפתרון האמיתי והנכון ששקדנו עליו בשלוש השנים האחרונות במשרד זה לפרוס סיבים אופטיים. בשבוע שעבר היינו במטולה, מנכ"ל בזק התחייב שתוך שנה הוא שם מיליון בתי אב מחוברים לסיבים אופטיים. חברת IBC, זאת חברה שסלקום הולכת איתה.

איך הוא יכול להתחייב לך דבר כזה כשהוא מנהל משא ומתן כמה יגבילו אותו, כמה אחוזים, ואם הוא יכול להתחרות על מאה אחוז.

לפי ההצעה שהנחנו בפני הממשלה ואושרה, לצערי, אני אומר את זעקתי כאיש מקצוע, אני לא פוליטיקאי, אני איש מקצוע. תעזרו לנו כל חברי הכנסת שהגישו את ההצעה.

מימון, סליחה, לא רציתי שתלך לשם.

אני רוצה ללכת לשם. אני אומר, זה הפתרון האמיתי, אדוני היושב-ראש.

היום, הדיון נסוב לא על פריסת הסיבים האופטיים. הדיון שהציעו חברי הכנסת, דיון מהיר, בסוגיה הזאת, שחברות מספקות משהו, מוכרות מוצר עם התחייבות למהירות גלישה כזו וכזו, בפועל, לא מקבלים את התמורה בעד האגרה. תתייחס לזה.

ברשותך, אני מבקש, מתחנן, מכל חברי הכנסת שם, ויש לנו מכל המפלגות, תעזבו אותנו ממפלגות. נא קדמו את זה, תעזרו לנו להוציא את זה. זה הפתרון.

עכשיו, אני אחזור למה שעלה פה. החברות, ואמר את זה אלירן נכון, קודם כל, צריך להבין. כדי לספק אינטרנט בית, צריך שני דברים שיהיו - תשתית, שהיום מי שמספק בעיקר תשתית זו חברת בזק, שמגיעה כמעט לכל בית במדינת ישראל. חברת HOT, שמגיעה למעלה מ-90% מהבתים במדינת ישראל. שאלו קודם על הפטור שניתן להם. אז הייתה ועדה מייעצת, ושר התקשורת אישר להם לא להגיע עם כבל, אבל הם יכולים להגיע עם תווך סלולרי כפי שימצאו לנכון, ובלבד שיספקו את השרות. דרך אגב, אני גם קורא פה לחבר הכנסת חמד עמאר. הייתי בשפרעם, לפני מספר שנים – נא תצטרכו את השירותים האלה מ-HOT. אותה ועדה מייעצת ושר התקשורת אישר להם, אבל הם יכולים סלולרי, שימצאו לנכון, ובלבד שיספקו את השרות. בשפרעם, את השירותים, ואני רוצה לראות שהם לא יספקו את השירותים הללו.

עדיין לא סיפקו את השירותים שם, אתה יודע.

בשבוע שעבר היינו בערבה, עם חבר הכנסת אוסאמה, הוא העלה את זה גם בוועדת הכלכלה שלא מגיעים. אנחנו רוצים להגיע לכל המקומות הללו, למקומות המרוחקים, דווקא להתחיל משם. החברות בעצמן יגיעו למקומות שמשתלם להן. אנחנו רוצים להתחיל במקומות המרוחקים והלא כדאיים כלכליים. עכשיו לגבי המהירות. אמרתי, כדי לספק אינטרנט צריך שניים. אחד – מישהו שיספק את התשתית, נניח בזק, HOT, היום גם IBC עושה את זה, ופרטנר עושה את זה. ושחקן נוסף, בעל רישיון נוסף, ה-ISP, זה שמספק את הגישה לאינטרנט. אני מניח ששמעתם שיש כרגע כיוונים וחשיבה לאחד את הדברים שתהיה חברה אחת שתיתן גם את התשתית.

אחרי תיק בזק, אפשר לבטל את ההפרדה המבנית. דברים עקומים מותר לתקן. יש לנו דיון בנושא.

אפשר ויש שימוע. הכוונה של השר – הוא רוצה ללכת לכיוון הזה.

לגבי המהירות. אני אתן דוגמה מבזק. לבזק יש ארונות רחוב. יש סדר גודל של כמה אלפים כאלה במדינת ישראל. המהירות שמסופקת לבתים, היא מותנית במרחק של הבית מאותו ארון. בית שנמצא קרוב עד 100, 150 מטר, יכול לקבל היום 100 מגה. אני כבר זורק פה לאוויר, בעוד שבועיים, ב-13 לנובמבר, אפשר יהיה לספק עד 200 מגה. זו טכנולוגיה חדשה שבזק הולכת להשיק. זה יקרה בעוד שבועיים, אפשר להגדיל את המהירות. אם אתה רחוק יותר, אתה יכול לקבל עד 40 מגה. אתה עוד יותר רחוק מארון תקשורת, יכול לקבל רק 15 מגה.

מימון, אין לי בעיה. אני לא מבקש מחברה לתת לי מה שהיא לא מסוגלת. אבל אם היא מתחייבת ואני משלם על מוצר, אני מבקש לקבל אותו. אני רוצה לדעת כמשרד תקשורת, מי הרגולטור, מי הסמכות שאמורה לפקח על הדבר הזה.

שהעלויות יהיו בהתאם למרחק.

יש הבדל במחיר? אתם עוקבים אחרי זה? מי שרחוק 100 מטר, ומי שרחוק 2 קילומטר – האם יש הבדל במחיר, או כולם משלמים אותו דבר?

אני אענה. לגבי המהירויות – בעבר, לפני מספר שנים, כשהם מכרו 100 מגה, שזה לא יהיה עד 100, שהם יתנו מספר אמיתי שהם מתחייבים לעמוד בו. אבל הדברים הללו הם בלתי אפשריים לצפות אותם ולדעת אותם. אני אתן לכם דוגמה, שאולי היא תעשה קצת שכל. כשאני נוסע בכביש 6, יש לי מנוי בכביש 6, אני יודע שאפשר לנסוע שם עד 110 קמ"ש. אם אני נוסע ביום ראשון בבוקר, ויש פקק, ואני נוסע על 60, האם אני יכול להגיד לכביש 6, הלו, שילמתי אגרה, אני רוצה לנסוע 110 קמ"ש.

תתפלא לשמוע, גם על זה אנחנו דנים.

אז בסדר. גם בסכום התקשורת בסוף, יש נתיבים. יש חוטי נחושת שמסוגלים לתת, אולי לי בבית, אם אני אגלוש לבד 100 מגה.

תודה.

אני צריך לצאת בכותרת עכשיו של הדיון הזה בסיכום - לכל הציבור בישראל, שיידע כשהוא רוכש חבילה של 100 הוא אמור לקבל מאפס עד 100. הוא משלם 100, אבל יכול מאוד שהוא יקבל בסקאלה, יותר נכון שזה יהיה מ-1 עד 40, ב-100 זה נדיר, ולא בהכרח 100. זה מה שאתה אומר לי.

אדוני, מה שאתה אומר זה נכון, אני אדייק את זה. חברת בזק, היום, כשהיא מספקת עד 100, היא כותבת את זה עם המנוי.

היא כותבת, ואומרת משהו אחר.

חברת בזק גם אומרת מה המינימום שתקבל. יש פה נציג בזק שיוכל לפרט בדיוק.

תודה. לסיכום הסקירה שלך. אתה, מבחינתך, הם עובדים כחוק. הם לא מסוגלים, גם לא יכולים לחייב אותם להתחייב על המהירות המדויקת, זה בטווחים של מ-1 עד 100, מ-1 עד 50, עד 200, עד 500, עד 300. בסדר. לנו כאן יש דיון צרכני. דיון נטו שהכותרת שלו היא צרכנית, ולא טכנולוגית. יהיה דיון בנפרד על הקטע הטכנולוגי.

אם זה תלוי במרחק, שיהיו עלויות שתלוי במרחק. הם יודעים מה המהירות הממוצעת, שיגידו.

אתה אומר לי הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן במשרד הכלכלה, בכל אופן, לא רשום אף אחד מטעמם בדיון. אחר כך, כשאנחנו לועגים ליכולות שלהם, או לועגים לקיום שלהם, הם קצת נפגעים. הם שולחים לי כל מיני - - -

אז אני אמשיך לפגוע, אני אמשיך לנזוף בהם. ואני מתכוון להביא בסיכום לשר הכלכלה, שיידע שהיחידות שלו איך הן מתפקדות בסוגיית של סחר הוגן וצרכנות. דיון כזה הוא לא מגיע, כותרתו צרכנית. בחוק של השרה מירב כהן – אל תתקשרו אליי, במאגר הזה, אני הבעתי ספק וסקפטיות בכלל אם הם מסוגלים להרים את זה. הם מוכיחים לי פעם אחר פעם שאני לא יכול לסמוך עליהם. מה אני יכול לבוא בטענות לבזק? אם משרד התקשורת אומר שככה זה, הוא לא יכול להתחייב לך. מבחינתנו זה גם מעוגן בחקיקה.

אבל גם משרד התקשורת שהוא משווה, ועושה את ההשוואה, עכשיו, האדון אומר – תתאר לעצמך שאתה יום אחד הולך בכביש 6. אנחנו לא מדברים על יום אחד. אנחנו מדברים על המצב הנורמלי שקורה יום יום בתוך הבתים.

גם בכביש 6, יום יום תקועים בפקקים. הדוגמה שלו גרועה.

אבל מצד שני, לא ייתכן. הוא אומר שכותבים את זה בהסכם עם הלקוח. יכול להיות שהם כותבים את זה עם הלוקח בהסכם, אבל מה שהם אומרים ללקוח – שאתה תקבל 100, במצב הכי גרוע תקבל 40. אנחנו יודעים. הנורמה הרגיל זה 10, לא יותר מזה.

אני רוצה להמשיך לגבי הדברים שהוא אמר. הוא הביא שתי דוגמאות על ערבה ושפרעם, ואומר - מקומות מרוחקים. ערבה ושפרעם הם לא מקומות מרוחקים.

שפרעם מרוחק? שפרעם מקום הכי מרכזי בארץ.

במקרה, אני גם מערבה. כשאני נכנסת לשם וכולם מחפשים אותי, ואני לא עונה, יודעים שאני בערבה. אנחנו מדברים על יישוב שהוא קרוב ל-30,000. ריבונו של עולם, הגיע הזמן – גם כרמיאל ליד. לא ייתכן דבר כזה. אני דיברתי על הנושא הזה יותר מפעם, במיוחד, בתקופה הזאת, אני אישית מתביישת, כחברת כנסת, שאני יושבת בבית ולא יכולה לנהל שיחת זום - מתביישת.

תודה, אדוני היושב-ראש, תודה על יוזמי ויוזמות ההצעה. זה משהו שדנו בו כבר בעבר בוועדת כלכלה, בזווית קצת שונה. אני חושב שבנוסף לביקורת לספקיות עצמן, באמת, יש פה שאלה של מה עושה משרד התקשורת כדי לקדם שקיפות, שנבין מה תמונת המצב של תשתית תקשורת מהירה בישראל. אני רוצה להציע שתי הצעות בנושא הזה, אולי נצליח יחד כוועדה לקדם אותן.

הדבר הראשון – משרד התקשורת בעיניי צריך לחייב את הספקיות, ולפרסם פרסום עיתי של מהירויות גלישה הממוצעות בישראל. שידגום אותם, שיבין על-פי חלוקה גיאוגרפית על מפה, מה מהירויות הגלישה הממוצעות, כדי לתת איזשהו - - -

אתה יודע מה הפחד? שאנשים יינטשו אזורי מגורים מסוים, זה הפך להיות עורק חמצן בתפקוד היום-יומי.

הם יודעים שאין להם תקשורת, מרגישים את זה בהמון מקומות. אגב, גם במרכז מרגישים את זה בהמון מקומות. אגב, גם גר במרכז ועדיין עובר הרבה פעמים לספק הסלולר, כי אין שום תקשורת רלבנטית. הדבר השני – מפת שקיפות של פריסת התשתיות המהירות בישראל. זה גם מתקשר למודל שהם רוצים. בסופו של דבר, אם נדע איפה כל ספקית פרוסה, ובאיזה מהירויות ריאליות בפועל היא פרוסה - - -

רוצה לראות נתון. HOT, במסמך כתוב - יישובים נעדרי תשתיות תקשורת נייחת של חברת HOT. בערבים – 36.1%. בקרב היהודים – רק 5%, תראה את הפער. 5%.

בבני ברק הם לא נמצאים לפי המסמך הזה.

אני מכיר את הנתונים, אדוני היושב-ראש, לכן, אני חושב שעם מיזם גבייה ומפה ברורה מתעדכנת אינטראקטיבית של משרד התקשורת, אנשים היו יכולים לדעת, וגם הייתה קמה צעקה על הזנחה של אזורים במגזרים שלמים בארץ.

שם זה רצוני. אני לא יכול להתלונן על בני-ברק. העירייה לא תיתן.

בבקשה, חברת HOT, שלום לך, הדיון היום הוא על מהירות גלישה. מוכרים חבילה עם מהירות גלישה, מקבלים משהו אחר. מה את יודעת לומר לנו.

קודם כל לגבי HOT ורשת הכבלים, נכון להיום מספקים את מהירות הגלישה, בדגש על עד 500 מגה בפריסה רחבה. לגבי הדיון עצמו, לעניין הפער, המתווה, אני אחזור גם על הדברים שנאמרו על-ידי משרד התקשורת. להגיד, שבסופו של יום, מדובר ברשת תקשורת, היא רשת סטטיסטית, והמהירות בפועל שמתקבלת אצל הלקוחות, היא בעצם מושפעת מגורמים שונים. ביניהם, כמובן, האם אתה גולש בגישה קווית, או אלחוטית. יכול להיות השפעה של ספק האינטרנט שלך, היכולת של ציוד הקצה הפרטי שלך, זאת אומרת, היכולות של המחשב, כרטיס רשת, הראוטר שאתה משתמש בו ועוד. בעצם, ציוד הקצה חייב לתמוך במהירות שנקנתה.

אני עכשיו לקוח HOT. אני רכשתי חבילה, עם מהירות גלישה מסוימת. אתם רוכבים על טכנולוגיה אחרת, לא הכול שלכם? ציוד קצה הוא שלך.

המודם שניתן.

הראוטר שלך.

לפעמים כן, לפעמים לא. יכול להיות גם ראוטר פרטי שבן-אדם מחבר.

בוא נאמר שלך. את מכרת לי חבילה של 500. מאיפה מתחיל ה"מ", מה המינימום שאת מתחייבת? את מתחייבת למינימום? כשאני רוכש חבילה של עד 500, בחיבור ישירות למודם.

לא קיימת התחייבות משפטית מעבר למה שצוין.

לגבי עד - הבנו. אתם מחויבים למינימום?

- - - 0.01 - - -

אז אני אומר לך, צריך להיות פרייר, מזוכיסט, סליחה על הביטוי, פסיכי, להתפתות לקנות רכישות, חבילות של עד 500 - חוץ מפסיכולוגיה אתה לא תקבל כלום.

מה התפקיד שלך בדיוק ב-HOT, מה הטייטל המדויק שלך?

אני מנהלת רגולציה.

אני אתן לך דוגמה, בכרמל – למה HOT לא מגיעה לכרמל. דליית אל-כרמל, עוספיה, למה אתם לא מגיעים אלינו?

ספציפית, אנחנו מגיעים ועובדים בהתאם להחלטות המשרד, כמו ששמילה ציין. אני לא יודעת שוב, לגבי פריסה כזאת או אחרת ביישוב ספציפי כרגע, אני כמובן יכולה לבדוק. אבל יש את היישובים שבעצם אנחנו מגיעים אליהם - - -

תודה. בסיכום, גם ממימון שמילה, וגם מחברת HOT, אני מבקש לדעת ממשרד התקשורת את מי הם פטרו. כל החברות - מה הן פטרו, איפה הן פטרו אותם. רשימה שמית לוועדת הכלכלה.

באיזה יישובים עדיין לא הגיעו אליהם.

ומהם הקריטריונים? איפה הם מחליטים לחבר.

יכול להיות שאלה תקנות שאושרו כאן בוועדה. אני רוצה לקבל פירוט של היישובים שמשרד התקשורת פטר את החברות לפרוס שם תשתיות.

אדוני היושב-ראש, ברשותך, 0.01 מהירות גלישה, באותה מידה יכול לכתוב - לא חיברנו את היישוב לגלישה.

אני לא יכול לבוא אליך בטענות. יכול להיות שאתם עובדים לפי החוק, לפי הגדרה. כנראה, הבעיה בהגדרה. אם אני מוכר קוטג' 500 גר' ללקוח, אני צריך לספק לו קוטג' 500 גרם ולא עד 500 גרם.

האם יש הבדל במחירים לפי המרחק, לפי מהירות הגלישה בפועל? אתם עד 500. המרחק שלי מהארון הוא גדול, ואני לא מקבל 500, אני מקבל את המינימום שבמינימום. האם אני משלם אותו דבר?

המחירים הם אותם מחירים. זאת אומרת, המחירים משתנים בהתאם, אם קנית עד 100 מגה, או עד 200, עד 500.

אני לא מקבל את ה-500. אני מקבל את ה-0.01, מה שאמרת, זה המינימום. אני משלם כמו כל אחד אחר שמגיע לו 500?

רשת הכבלים של HOT לא מושפעת ממרחק.

תודה רבה.

נשמע את בזק. שמואל, שמעת את הדיון. שאל חבר הכנסת קרעי, מה ההבדל בטכנולוגיה שמבחינת בזק תלוי במרחק מהמרכזייה, לעומת זאת, בחברות הכבלים זה שונה, הרי בכל מקרה זה קווי.

אנחנו עובדים עם טכנולוגיה של DSL, זו הטכנולוגיה על זוגות נחושת של בזק. הכבלים עובדים על רשת - - - שלהם, סוג אחר של טכנולוגיה.

לעניין הנושא שעלה, ההתחייבות מה המינימום. בבזק, כאשר מצטרפים לחבילות, כמו שתיאר את זה הנציג של מרכז המחקר והמידע, אנחנו משווקים ללקוח חבילה, רק מה שהוא יכול לקבל. אנחנו לא נותנים חבילות שלקוח לא יכול לקבל אותם. הכול עובד לפי מערכת היתכנות שלנו, של החברה. זה כהערת אגב, אותה מערכת, כל הספקיות האחרות שמשווקות על בסיס רשת בזק, רואות את אותו דבר. במקביל, לחבילות אצלנו יש כן מינימום, כך למשל, חבילה של 100, היא לפחות 40, זה לא מתחיל ב-00, כמו שתואר קודם, זה מתחיל לפחות ב-40, כמו שחבילה של 40 מתחילה בלפחות 20.

אגב, זה לגבי התשתית. ואם יש ספק אינטרנט אחר שמוכר את חבילת האינטרנט של הספק, מה קורה, איך זה משתלב עם התשתית שלכם?

בזק, החברה היחידה שמגיעה כמעט לכל מקום. זו פריסה של 99.99% במדינת ישראל שבזק נמצאת, ומספקת חבילות בקצווים כאלה, בכל מקום שבו היא נמצאת. כמובן, כפי שתואר מרחק מהארון, כי זה בסיס הטכנולוגיה כרגע. כשנעבור, בעזרת השם, לעולם הסיבים, נושא המרחק כבר לא יהיה בחשיבות, בסיבים זה עובד אחרת.

חשוב להבין, אנחנו לא אחראים כרגע על כל הרכיב של אספקת שירות האינטרנט. בזק, נכון עכשיו, אחראית רק על רגל אחת, על רגל של התשתית, שבנוסף לרגל התשתית של בזק, צריך לרכוש שירות מספק, מי שספק אינטרנט. מחר יש דיון אצלך בוועדה לגבי ביטול ההפרדה.

לכן לא שאלתי אותך מה אתה מוכר, כי אתה לא מוכר.

אני מוכר. גם היום בזק משווקת גישה לבד, או עם ספק אחר. לוקחים את השירות שלנו, - - - שרות של ספק אחר. יש רשימה של 10, 12 ספקים.

כן. אתה אומר, אנחנו לא יכולים להציע לך, תבחר אתה.

ברגע שיש אצלו עומסים ברשת, הלקוח יחווה - - -

תודה. רבותיי, יש לי קושי עם הדיון הזה.

אצלם החבילה המקסימלית היא 100, אצלכם המקסימום שאתם מוכרים זה מאה?

לא שומעים.

כרגע, החבילה שאנחנו משווקים היא עד 100 מגה, עוד זמן מאוד קצר, נתחיל לשווק עד 200.

ממילא לא מגיע ל-100, למה למכור 200?

אני חושב אחרת. זה מגיע ל-100, וזה מגיע ל-200.

מניסיון שלי בעבר, הייתי מחובר לבזק בינלאומי, החבילה הייתה עד 100, בקושי הייתי מגרד את ה-40. החלפתי שבע ראוטרים - כלום לא עזר. הבעיה היא בעיה צרכנית. בזק צריך להיכנס לזה. נכון שזו סוגיה צרכנית. המשרד הרגולטורי חייב לעבוד בקטע הזה של האמת בפרסום. לא מסוגלים לתת - זה בטווח, שתהיה אכיפה, שתהיה בקרה אכן שהחברות מספקות ואומרות את האמת שזה בטווח המהירות, זה לא בהכרח המהירות הזאת. אם אני עושה סקר בין כל הגולשים, אני לא אתפלא שמעל 70% יאמרו לך, שהם במפח נפש, הם גם לקוחות שבויים. כולנו היום צריכים אינטרנט, לא משנה אם זה שמונה ספקים, תשעה ספקים – כולם צרכנים של אינטרנט, וכולם חווים את אותה חוויה. זו הטעיה.

אני מסביר. ככה זה מתואר בחבילה. אנחנו לא מוכרים חבילה של 100, למי שלא יכול לקבל 40 ומעלה, זה גם מתואר באתר שלנו.

למה למכור לו 100 אם הוא יכול לקבל רק 40?

הוא אומר שהוא לא מוכר 100, למי שיכול להגיע עד 40, ולכן, קפצו כולם.

אבל אנחנו יודעים שהוא מוכר. שנים, הם מכרו לי אחד על השני, ואי אפשר להתנתק, וזה אותו דבר, זה אותו שירות, לא אכפת להם.

משרד התקשורת אומר שאין טכנולוגיה כזאת. זה כמו הרפואה הקונבנציונלית עם הרפואה האלטרנטיבית – הם לא רוצים להכיר שהיא קיימת.

הדיון כאן הוא צרכני, הוא לא טכנולוגי. מחר בדיון על ביטול ההפרדה, אני מודיע, עם כל הקושי שלנו בדיון הזה, אני אחכה לכם בסיבוב בדיון על ביטול ההפרדה. אחכה לכם בדיון גם עם משרד התקשורת, גם עם ספקיות האינטרנט בחקיקה על הפריסה. אני אתבע שם את כל ההגנות לצרכן. אני אתבע את כל הרגולציה, ולא אכפת לי שיאמרו לי, אני אכביד את הרגולציה, כדי שבאמת החברות לא ינצלו - - -

אמר לי פעם נוירולוג, הטיפול במוח האדם בעבר, זה כמו היה לשוט בתוך ענן. היום המדע התקדם. היום, זה כבר לא שיטוט בערפל, אלא זה ברור, בהיר יותר, והולך ומתבהר יותר.

לצערי הרב, היום, כל סוגית הגלישה ומהירות גלישה, אנחנו הלקוחות, לא אתם, גולשים בתוך ענן, לא ענן אחסון – ענן ערפל סמיך. לא יודעים, לא מקבלים את האמת שבדבר. לכן, אני אומר לכם, אני אחכה לכם בסיבוב בדיון, גם מחר בביטול הפרדה מבנית, וגם סוגית פריסת הפס הרחב, והאינטרנט המהיר. לכן, ברשות חברי הכנסת, אני רוצה לגשת לסיכום.

הביקורת שלי עומדת בעיניה לגבי הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן. להבא, שיעקבו.

בבקשה, יורם כהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. בבקשה.

צהריים טובים, תודה על זכות הדיבור. אני רוצה לנגוע בשני הדברים שקצת נגעו בהם, אבל אני חושב שמאוד חשוב להרחיב אותם. סטטיסטיקת האינטרנט באופן כללי במדינת ישראל, היא מתחת לכל ביקורת. הדיון הזה נעשה בלי שבעצם מכל מקבלי ההחלטות פה, יש נתונים מדויקים לגבי השאלה הנדונה. עם כל הכבוד לבדיקה שעשו 0400 – זאת לא בדיקה שאפשר להסתמך עליה.

אנחנו, איגוד האינטרנט הישראלי, אלינו מחוברים כל ספקי הגלישה לאינטרנט בישראל, ולתעבורה פנים ישראלית. יש גידול של 100 אחוז בתעבורת האינטרנט במשך השנה האחרונה. חלק מהתופעות שאנשים נתקלים בהם, נובעות מזה שיש באמת עלייה. אני חושב שהמטאפורה של מר שמילה, היא מאוד מתאימה במובן הזה, שאם עכשיו יש עלייה בגידול התנועה בכביש 6, אז יש יותר פקקים. הבעיה שלנו היא בעיה יסודית, שאנחנו נמצאים בפיגור זמן לגבי התשתיות שלנו. פגשנו את זה כשאנחנו במשבר גלובלי, שהאינטרנט מסתבר להיות מוצר חיוני ביותר לנושא הזה. אני חושב שהוועדה – מכיוון שאני עו"ד בהכשרתי, ברור לי, שכל המחלקות המשפטיות של ספקי הגישה לאינטרנט, יגדירו בצורה זהה את ההתחייבות, מכיוון שאי אפשר להתחייב באמת לנפח תעבורה.

אין לנו בעיה רק שיאמרו את זה.

הם אומרים את זה. לדעתי, הם אומרים את זה.

הם אומרים את זה אולי בשורות הקטנות של המסמכים, לא בשיווק על-ידי הסוכן, ולא על ידי הטכנאי המתקין.

המחלקות המשפטיות, הן מתמודדות עם תובנות ייצוגיות. אם בתובנה הם לא התחייבו לזה - - -

ומה שאולי משרד התקשורת צריך לחשוב, האם צריך לייצר מתאם בין היקף הקליינטים שיש ל-ISP מסוים, ובין המשאבים שיש לו כדי לתת את הדברים. ואז, אתה יכול לייצר רק מינימום שהוא מתחייב. אין כזה, למיטב ידיעתי היום קביעה של משרד התקשורת, שאומרת, אם אתה מספק שירות ל-100 אלף לקוחות - - -

אל תמכור יותר, כי אתה לא מסוגל לספק יותר.

כי אתה לא מסוגל. אבל זה אומר רגולציה הרבה יותר עמוקה.

משרד התקשורת, בבקשה.

אני מתחבר למה שיורם אומר. אנחנו קוראים לזה יחס העמסה. האם אתה מסוגל לספק לכל המנויים שאתה מתכוון לספק. אנחנו מתכוונים להיכנס לדבר הזה. לא התעסקנו בזה עד היום, אנחנו מתכוונים להיכנס לדבר הזה.

רשמנו את ההתחייבות.

דבר שני, כפי שאמר חבר הכנסת עידן רול, אנחנו גם שם. דרך יצירה של מדד שקיפות, אנחנו הולכים לחייב את כל החברות - - - לחייב באתר שלהן, לפרסם ממוצעים בכל מקום, בכל עיר.

לוחות זמנים – אתה יכול להגיד לנו לוועדה. מאחר והמדינה הוקמה לפני שנה, תאמר לנו לוחות זמנים מתי זה יהיה - השקיפות והרגולציה.

השימוע לדבר הזה, ייצא השבוע. השר דרש שנעשה את הדברים האלה מה שיותר מהר, וזה הולך וקורה. דרך אגב, שלחתי לך, אדוני היושב ראש, 240 יישובים ש-HOT לא פורסת אליהם, והשר נתן להם פטור. אבל חשוב לציין, שהוא לא נתן להם פטור מלתת שרות. חברת HOT מחויבת לתת שרות.

באמצעים אחרים - בלי פריסה.

כן, אבל השרות צריך להינתן. אם יישוב בשפרעם רוצה לקבל את השרות – דרך אגב, אני גר בקריית אתא, יודע מה זה שפרעם, הייתי גם בשפרעם הרבה פעמים. אז הוא חייב לתת את השרות שם. ועוד דבר, מיכאל הצטרף עכשיו לדיון, ולו ניתנת זכות הדיבור, כי אני לא רציתי להיכנס לדברים שהם עושים. יש חקירה שמתנהלת על-ידם, אני לא יכול לפרט מה הם עושים. אם תיתן לו זכות, ברשותך, הוא יוכל לפרט. יש שם דברים שהיו הטעיות, ומתכוונים לטפל אפילו בחומרה. אני לא רוצה להיכנס ליותר מזה, כי זה כרגע בחקירה.

שימוע אמור להיות באיזה עניין?

ייצא השבוע לגבי שקיפות, שהחברות הצטרכו באתרי האינטרנט שלהן, יש להן זמן להגיב, אז הן הצטרכו כל חברה, לשים את זה באתר – מה הן יודעות לספק, מה המהירויות הממוצעות. בנוסף, במשרד, אנחנו יוצאים עכשיו, בהינתן תקציב לדבר הזה, אמצעי מדידה אובייקטיביים שאנחנו נשים, כי זה שמישהו בודק בבית, אני לא יכול לעשות עם זה כלום. אני צריך משהו שלי, שכרגולטור, אני מודד אתו, ואתו אני עושה את הבדיקה.

אתה מכיר את הבדיקה?

על-ידי 0404, אני גם עושה את זה לפעמים אצלי בבית, ואני גם רואה את התוצאות הלא מי יודע מה.

אתה לא מכיר בחוקיות הבדיקה הזאת, בתקניות הבדיקה הזאת?

לא, אני לא יכול לתת עליה אכיפה, או ללכת איתה לבתי משפט, יש איתה קושי.

לגבי בדיקה אחרת מה?

אז אני אומר. אנחנו עכשיו בוחנים - - - יהיו ברשותנו כרגולטור, שאנחנו נגדיר אותם, ואיתם אנחנו נמדוד, ונוכל לפרסם.

תרשה לי להתייחס לעניין הבדיקה. מה שצריך להבין, קודם כל, הבדיקה שנעשית בבית, תלויה בהרבה מאוד פרמטרים, כמו שאמרו, וזה לא העניין. העניין הוא ש-ISP יודעים לזהות את הבדיקה הזאת, כי זה נעשה מול שירותים מוגדרים מראש, ואז, הם יכולים לתת עדיפות לתעבורה. בגדול, יש בעיית מדידה פה. וגם למשרד התקשורת תהיה בעיית מדידה. לבנות מודל מדידה, שהוא באמת לא ניתן למניפולציה, זה לא דבר קל במיוחד. אבל חשוב מאוד לעשות אותו, כי זה הכלי היחיד שאפשר על בסיסו גם יהיה אחר-כך, לעשות פעולות רגולציה.

אנחנו מצפים ממשרדי ממשלה, רגולטורים, לעשות דברים לא רק קלים, גם קשים. תודה.

לגבי הדיווח – מנהלת הוועדה הפנתה את תשומת ליבי, שבמרץ 2020, דווח לוועדה. אומר, בכנות, כנראה לא ייחסנו, אני בכל אופן, לא רוצה לייחס לאחרים, לא ייחסתי חשיבות רבה לדיווח הזה, כי חשבנו שזו חובת דיווח פרוצדורלית כזאת ונתנו סקירה. אבל בעיקרון, זה דיווח שצריך להיכנס לעומק, לבדוק ולשאול שאלות. למה? באיזה קריטריונים. אבל אומר לך מימון שמילה - גם כשפטרו 240 יישובים את HOT מלפרוס פריסה, לא פטרו אותם מלספק שירות, כי יש טכנולוגיות אחרות שיכולות להביא לך את האינטרנט ואת השרות של HOT, עד לבית, גם בלי פריסה גבית. אפשר להעמיד את זה במבחן. אם לקוח מבקש ולא מקבל, אפשר לתבוע ולקבל.

לא, הם לא הגיעו ליישובים בכלל.

הוועדה רואה בחומרה את העובדה שהרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה, לא מצאה לנכון להגיע לדיון. אני אומר שהגיעה, לאור הנזיפה שלנו, וכן התחברו. אני עדיין משתכנע שלא צריך לתת להם פרס, מבחינתי זו סנקציה. לא אתן להם להביע את העמדה שלהם.

הוועדה קוראת למשרד התקשורת לחייב את חברות התשתית וספקיות האינטרנט, לפרסם אחת לתקופה את מהירות הגלישה בפועל, בחלוקה לאזורים. הוועדה מבקשת ממשרד התקשורת לקבוע חובה ברישיונות לספקיות האינטרנט, שיספקו ללקוח מסמך גלוי בעת רכישת העיסקה בו הציע מפורשות את כל רף המינימום, ואת רף המקסימום של מהירות הגלישה, ואת הנתונים המשפיעים, הפרמטרים המשפיעים על מהירות הגלישה באזור שהוא גר.

הוועדה קוראת למשרד התקשורת לפרסם בפומבי את רשימת היישובים שלא הוכרז בהם תשתיות, בנוסף, לדיווח לוועדה המתחייב על-פי תקנות. תודה רבה. נמשיך לעקוב.



הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.