פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



21
ועדת החינוך, התרבות והספורט
27/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 87
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ט' בחשון התשפ"א (27 באוקטובר 2020), שעה 9:30

סכנת הסגירה של מדרשת בית גוריון בנגב

חברי הוועדה: אורלי פרומן -מ"מ יו"ר הועדה
יוסף טייב
מאיר כהן

משה גפני
יוראי להב הרצנו
הילה שי וזאן

דרור אלוני - מנכ"ל מדרשת שדה בוקר

רונן גנץ - רו"ח - סמנכ"ל הכספים מדרשת שדה בוקר

ארז וינר - יו"ר הדריקטוריון מדרשת שדה בוקר

משה שגיא - סמנכ"ל בכיר משרד החינוך

ערן דורון - ראש מועצה אזורית רמת נגב

זאב גולדבלט - מייצג את הנהגת ההורים הארצית

יאיר אידר - רשות החברות

מירב קדם - חשב כללי משרד האוצר

רס"ן משה בינימין - רמ"ד ערכים

פרופ' נגה קרונפלד-שור - בוגרת המדרשה ואמא לתלמידים

שירה קיידר - יו"ר מועצת התלמידים בתיכון לחינוך סביבתי

יואב דוניץ - יו"ר הנהגת ההורים

מירב ישראלי

יהודית גידלי

חבר תרגומים – חן מקלר

סכנת הסגירה של מדרשת בית גוריון בנגב

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום יום שלישי, 27.10.2020, ט' בחשוון תשפ"א.

הנושא של הישיבה שלנו היום הוא סכנת הסגירה של מדרשת שדה בוקר בנגב. מדרשת שדה בוקר נוסדה על ידי דוד בן גוריון ז"ל ב-1963. לאחר מכן ב-1973 - -

גברתי היו"ר, הייתי ביום היוסדה עולה חדש בירוחם בן שבע. כתב "הארץ" לקח אותנו לבקר את פולה ודוד בן גוריון.

אז לחבר הכנסת מאיר כהן יש חיבור אישי מאוד מאז ילדותו למקום. ב-1973 ביוזמת שר החינוך דאז יגאל אלון ז"ל, הוקמה חברה ממשלתית בשיתוף יד בן גוריון בשם "מדרשת שדה בוקר" בנגב. רבים מאיתנו מכירים ומוקירים את המקום.

המדרשה מפעילה שלושה גופי חינוך מרכזיים. אחד מהם "בית הספר התיכון הפנימייתי לחינוך סביבתי", "מרכז לפיתוח מנהיגות" שבתוכו יש גם את המכינה הקדם-צבאית ועוד גופים ובית ספר "שדה" שדה בוקר.

אני רוצה ברשותכם חברי הכנסת, לפתוח את הדיון ושניתן לדרור אלוני, מנכ"ל המדרשה, להציג בעצם לא כל כך את המדרשה כמו את הבעייתיות שאליה נקלעה המדרשה, ולמה נדרשנו היום לקיים את הדיון הזה. דרור בבקשה.

בוקר טוב חה"כ אורלי פרומן. תודה רבה על ההזדמנות ועל נטילת היוזמה לקיים את הדיון הזה. תודה רבה לכל חברי הכנסת שפינו מזמנם והגיעו, וכמובן לכל הנוכחים הנוספים.

קודם כל, דברי הפתיחה שהיו"ר שיתפה אותנו, אנחנו פועלים הרבה מאוד שנים בתחום החינוכי. אנחנו מפעל ההתנדבות אולי הכי גדול ברמת הנגב. הבוגרים שלנו מגיעים לכאן עם משפחותיהם ומועסקים כאן בנגב.

בנוסף למפעלים החשובים שאנחנו מקיימים כאן, החינוכיים, אנחנו מעסיקים 145 עובדים כולם תושבי הנגב, ובעיניי זה מאוד מאוד חשוב גם מבחינה ערכית.

גם בנו פגעה מגפת הקורונה באופן מאוד קשה. אני כאן אבקש לפתוח את המיקרופון לרונן גנץ על מנת שהוא ייתן לנו סקירה כלכלית על המצב שבו אנחנו נמצאים כרגע. תודה.

רו"ח רונן גנץ, מנכ"ל הכספים של המדרשה. בבקשה רונן.

בוקר טוב לכולם.

אני אבקש בפתח הדברים לתת סקירה מאוד זריזה וממצה על מה הביא אותנו בעצם עד לכאן, כדי שכולם יבינו את המסגרת של הדברים.

כמו שנאמר, המדרשה חברה ממשלתית, חברה לתועלת הציבור, קמה בשנת 1973 כתוצאה מהסכם בין ממשלת ישראל – משרד החינוך לבין עמותת "יד דוד בן גוריון". בין יתר סעיפי ההסכם נקבע שהמדינה, ממשלת ישראל, תאזן ותתמוך כלכלית בתקציב המדרשה, תאזן את תקציבה היות ומדובר בפעילות חינוכית שנמצאת בלב הנגב.

אכן כך נעשה במשך שנים רבות, עד שבעשור האחרון פחתה תמיכת המדינה במדרשה מרמה של למעלה מ-50% מתיק הפעילות, זה פחת עד לרמה של רבע.

אני הייתי בתקציב מנהל הכספים של המדרשה מ-2012 עד 2017. באותן שנים, יחד עם שני מנכ"לים ראשונים, התאמנו את פעילות המדרשה לירידה הדרסטית בתמיכת המדינה באמצעות הגדלת הכנסות, צמצום הוצאות וכן הלאה.

סיימתי את תפקידי ב-2017 ולאחר שנתיים זכיתי לחזור למדרשה בסוף 2019. כשחזרתי מצאתי שני דברים: הראשון הוא שהמדרשה סיימה בשנים 2018 ו-2019 בגירעון תקציבי שוטף של למעלה מ-4,000,000 ₪. בעצם אכלה את ההון העצמי שלה ונותרה ללא רזרבות, ללא יכולת להתמודד עם משברים עתידיים.

הדבר השני שהתוודעתי אליו זה שבספטמבר 2019 חתמו הנהלת המדרשה והנהלת יד דוד בן גוריון על הסכם מול הממשלה, מול משרד החינוך ומשרד האוצר, הסכם שכותרתו "תוכנית להפחת תשלומי המדינה במדרשת שדה בוקר".

ההסכם הזה בשורה אחת תמציתית אומר שהמדינה תפחית את התשלומים בצורה הדרגתית עד שבשנת 2023 הם יסתיימו לחלוטין, ומאותה נקודה ואילך המדרשה תהיה עצמאית כלכלית –

כשזה נחתם, היות והייתי שם, זה נחתם כתוכנית התייעלות.

כן. ההסכם נחתם בהתבסס על תוכנית התייעלות שנבנתה באמצעות חברת ייעוץ כלכלית. כשאני למדתי את התוכנית הזאת, מצאתי שהתוכנית הזאת לא תצליח להגשים את המטרות שלה שזה להביא את המדרשה לעצמאות כלכלית בטווח הרחוק.

האחת, היא מושתת על מסדי נתונים שאינם רלוונטיים לתחילת התקופה, ל-2019. השנייה, שהיא מדברת על טווחי זמן שונים ממה שקובע ההסכם. ושלוש, היא מניחה הנחות עבודה שהן אינן ישימות.

בדצמבר 2019 יחד עם אבי עטר שהיה אז מנכ"ל בפועל של המדרשה, בנינו תוכנית, למעשה תוכנית ייצוב, להביא את המדרשה ממודל גרעוני של כמעט 3,000,000 ₪ בשנה למודל של תקציב מאוזן.
אנחנו ביצענו הרבה מאוד מהלכים אגרסיביים, קשים, גם כואבים. התחלנו ליישם אותם בתחילת 2020.

אמה מה, בחודש פברואר פגעה בנו הקורונה. היא גרמה לנו נזקים מאחר ואנחנו עובדים במגזרי התיירות והחינוך, היא גרמה לנו נזקים כבדים של הכנסות בעיקר בתחום התיירות- בית הספר "שדה".

הכנסות בית ספר "שדה" בשנת 2020 פחתו ב-70% לעומת המצב הרגיל ולעומת היעדים. גם בתיכון ובפנימייה נדרשנו להחזיר כ-1,000,000 ₪ להורים בגלל הגל הראשון שבו הפנימייה הייתה סגורה וחלק מהפעילות החינוכית הייחודית שלנו לא התקיימה.

רונן יש לי עוד שאלה ברשותך.

תן לנו תיאור של הנכסים שלכם. מה יש לכם?

יש במדרשה מגוון רחב של נכסים החל מדירות- כ-150 דירות, דרך נכסים מסחריים, מרכז מסחרי ביישוב מדרשת בן גוריון, עוד מבנים שונים שאנחנו משכירים אותם לחיצוניים, והנכסים שמשמשים אותנו לפעילות שלנו אם זה מתחמי אכסניות בבית ספר "שדה", בית הספר התיכון, המרכז למנהיגות, מטבח וכן הלאה. אלה הנכסים שלנו.

אני אתקדם. כמו שאמרתי בתוכנית העבודה של 2020 ביצענו הרבה מאוד מהלכים כדי להביא את המדרשה לייצוב. אנחנו צמצמנו כ-15% מהמשרות, מהתקנים, נפרדנו מהרבה מאוד עובדים טובים וראויים על מנת לייצב את המצב.

צמצמנו משמעותית את העבודה הנוספת. פעם שעות נוספות, כוננויות, תורנויות, לא הייתה אבן קטנה כגדולה שלא הפכנו ולא בדקנו איפה אפשר להתייעל, איפה אפשר לחסוך ואיפה אפשר להגדיל הכנסות.

הגדלנו הכנסות, הגדלנו תעריפים בכל אחד מארבעת מגזרי הפעילות. העלינו את תעריפי האירוח בכ-8%, העלינו את תעריפי שכר הלימוד במכינות למקסימום המותר על פי החוק, העלינו את התעריפים בפנימייה ובתיכון, וגם תעריפי השכירות ככל שיכולנו וככל שהשוק מאפשר.
קיצצנו קיצוצים רוחביים בכל המחלקות, גם במטה ובמנהלה, גם בתפעול, גם למרבה הצער בחינוך ובהדרכה, התמקדנו בדברים הגדולים והבאנו לחיסכון של 10-20% בכל תחום ותחום על מנת לעבוד בצורה מצומצמת.

חלק מהדברים שנדרשנו על פי תוכנית ההתייעלות לבצע בחמש שנים לא חיכינו וביצענו אותן ככל שרק היה ניתן בשנה הראשונה.

הקורונה נכנסה, אנחנו לא הסתפקנו בזה וכשראינו שיש לנו נזקים כלכליים אנחנו צמצמנו הוצאות נוספות. חלק נכפה עלינו וחלק ביוזמה שלנו. נכפה עלינו גם ביטול של פעילויות חינוך, הדרכה, תרבות וכן הלאה שבעיקבותם ההורים קיבלו החזר כספי. גם צמצמנו עוד את העבודה הנוספת, את השעות הנוספות, לא העלינו את השכר, לא ביצענו עדכוני שכר שתוכנן להתבצע כחלק מחתימה על הסכם קיבוצי חדש, וכמובן צמצמנו הוצאות תפעוליות, בראש ובראשונה צריכת מצרכי מזון, חשמל ומים.

הנזק הכלכלי שנגרם לנו בסופו של דבר בגלל הקורונה ב-2020 הוא 4,300,000 ₪. חשוב להבין שכל האינפורמציה הזאת הועברה לפני חודשים רבים לגורמי המדינה, לרשות החברות הממשלתיות, למשרד האוצר, למשרד החינוך. הדברים נבדקו על ידם בצורה מאוד עמוקה ובוצעה ביקורת. יש הסכמה מלאה. נמסר לנו שמבינים את הדברים ומסכינים להם, אין על זה עוררין ומקבלים אותם.

הבעיה היחידה היא לא המהות, אלא הטכניקה שכרגע אין מנגנון טכני להעביר לנו את הכסף. והשאלה שאני פה שואל, האם על טכניקה תיסגר החברה הממשלתית מדרשת שדה בוקר בנגב? ולמה אני אומר תיסגר? מכיוון שבחודש הקרוב, לפי התחזית שלנו, המדרשה תעבור למצב של חדות פירעון. אמרתי שאין לנו רזרבות. הצלחנו לשרוד עד עכשיו, עד חודש נובמבר, אבל לא תהיה לנו יכולת לשלם משכורות לעובדים לחודש נובמבר בסוף החודש. גם התחייבויות לספקים, צ'קים שנמצאים בחוץ וכן הלאה, לא תהיה לנו יכולת לשלם. המשמעות היא שעובד, או עובדים שמגיעים היום לעבודה לא תוכל להיות משולמת להם השכר עבור היום הזה. ספק שמוכר לנו מוצר או נותן לנו שירות היום, לא נוכל לשלם לו כשיגיע מועד התשלום.

מה שנקרא – מעבר לחדות פירעון. לצערנו, הקורונה תישאר איתנו גם מעבר לתאריך 01.01.2021, והצפי שלנו ותוכניות העבודה שאנחנו מגבשים לשנה הבאה אומרות שנזקים ימשכו בעיקר בתחום התיירות. גם בתחזיות הכי אופטימיות שלנו, הכנסות בית ספר "שדה" יפגעו בלפחות 50% בשנה הבאה, כפי הנראה גם בתחום החינוך בתיכון הפעילות לא תהיה שוטפת ומלאה בשנה הבאה.

אם אנחנו מדברים על מה צריך לעשות, אז בטווח המיידי המדינה צריכה להזרים לנו כספים כבר בימים הקרובים של 4,300,000 ₪, פשוט בשביל שנמשיך להתקיים- לסיים את השנה ולהתחיל את שנת הכספים הבאה, ולגבי הסכמות למנגנון לפיצוי בגין נזקי הקורונה גם בשנת 2021 ככל שיהיו כאלה בהתאם לנסיבות שיהיו.

בטווח הרחוק אנחנו מבקשים, לאור דברים שתיארתי לגבי תוכנית התייעלות, לדון בגיבוש הסכם מעודכן שיושתת על יסודות רובסטיים. קודם כל הסדרת תחום הנדל"ן. כבר בימים האלה אנחנו פועלים מול רמי ומול המועצה האזורית רמת הנגב להסדיר את הנושא, על הסכם עבודה רב-שנתי, על תוכנית התייעלות שתהיה ישימה, שתהיה מציאותית ושתוכל להשיג את המטרה שלה, והמטרה שלה בסופו של דבר היא עצמאות כלכלית של המדרשה לאורך שנים, ובתקופת הביניים הזאת נדרש לתמיכה כספית שתאפשר לנו להתחדש, להתפתח ולהתייעל.

דרור עד כאן הדברים שלי.

רונן, מה מערכת היחסים עם המועצה האזורית לגבי שיווק קרקעות?

אני חושב שדרור יכול יותר להרחיב בנושא הזה - -

גם ראש המועצה יהיה איתנו.

-- באופן כללי יש מאמצים לשיתוף פעולה בין תחום המקרקעין ואנחנו מסדירים את זה בתקופה הזאת, אבל דרור יכול יותר לפרט.

תודה רבה רונן. דרור אתה רוצה להוסיף עוד משהו?

רגע, אפשר לשאול שאלה?

כן חה"כ יוראי להב הרצנו בבקשה.

קודם כל תודה רבה על הדברים, הדיון הזה הוא סופר חשוב. בהזדמנות זו אני רוצה לברך אותך חה"כ פרומן על היוזמה, אין דבר חשוב מזה.

אתם לא זכאים לשום פיצוי? כי מה?

רשות ממשלתית.

כן. בסדר. אין לכם שום זכאות לשום ערוץ?

הרשויות הממשלתיות לא מקבלות. זה לא הוגן. פשוט הם היחידות בנישה.

אין שום מנגנון שעומד לרשותכם לצורך קבלת פיצוי?

מאחר ואנחנו חברה ממשלתית אין מנגנון וככה גם נמסר לנו על ידי נציגי המדינה.

אוקיי.

אוקיי. תודה רבה רונן. נמצא איתנו ארז וינר יו"ר הדירקטוריון.

כן, אני אתכם. בוקר טוב.

בוקר טוב ארז, בבקשה.

אז שוב, תודה רבה על החברים וכמובן לחה"כ אורלי על היוזמה. אני אשתדל עד כמה שניתן בקצרה, גם לא לחזור וגם להסביר את הרקע.

אני כשנתיים בדירקטוריון. נכנסתי אחרי שכמעט שנה לא היה דירקטוריון, ואחרי שהחברה הייתה בסוג של משבר מתמשך שכל חודש התעסקו במשכורת של אותו חודש, והפגנה מתחת לבתיהם של השרים כדי שהמשכורת תעבור ביום שלמחרת.

גיבשנו בעמל רב הסכם התייעלות עם המדינה. להסכם הזה היו שני חסמים. חסם אחד היה המנכ"ל הקודם, מבלי להיכנס פה לעניינים אישיים, הוא לא התאים לתפקיד. הייתה הסכמה גורפת של כולם – גם גורמי המדינה וגם שלנו בדירקטוריון. ביקשנו לעצור שנייה עם כל תהליכי ההתייעלות ולתת לנו להחליף מנכ"ל. בחברה ממשלתית זה לא תהליך קצר, אבל מכיוון שהעסק עוד התמשך אמרו – ממשיכים ככה. הבאנו חברה חיצונית שתעשה איתנו את התוכנית. לצערנו אנחנו יודעים היום שהנתונים היו לא נתונים והיו הטעיות ודברים נוספים שנבדקים על ידי רשות החברות עד עכשיו.

בשורה התחתונה חתמנו על תוכנית התייעלות. בתוכנית ההתייעלות שאנחנו הצגנו וביקשנו לאשר. דיברנו על 8 שנים בפריסה שנראתה לנו אפשרית והגיונית עם כל המוגבלויות. רשות החברות ומשרד האוצר ביקשו לצמצם אותה ל-5 מניסיון שלהם, שאני מכבד אותו, תוכניות שהם יותר מ-5 שנים הן בעייתיות. אנחנו הסברנו שלרדת מתמיכה של 12,000,000 ₪ ל-0 ₪ צריך איזה שהוא גרף הגיוני. בחברה שהיא בסוף לא חברה כלכלית, היא חברה לתועלת הציבור, קיבלנו עלינו את הדין בעיקר כי לא הייתה לנו ברירה והיינו צריכים להתקדם הלאה, ותחת ההסתייגות הזאת שמופיעה בכל הפרוטוקולים קיבלנו את התוכנית.

התוכנית מבוססת רובה ככולה על גדילה בערוץ של הכנסות מתיירות. זה עקב האכילס שהובילה אותנו המגפה האחרונה. התחלנו בתוכנית וצריך להגיד, רונן הציג את זה בצורה בהירה, צריך להגיד שבדרך, אחרי הרבה זמן הצלחנו להעביר גם סמנכ"ל כספים מוכשר, הבאנו את רונן, וגם מנכ"ל מצוין שנכנס לעובי הקורה ואתם מכירים אותו ושמו הולך לפניו, שבאמת פתחו תלם ועושים חיל שם בשיתוף פעולה שלא היה קיים לצערנו והיום קורה עם המועצה, עם גורמי "יד בן גוריון" האחרים עם כל מי שאפשר, כי יש הרבה מה לעשות שם באזור.

הקורנה פשוט ריסקה אותנו. היינו מצליחים להתגבר גם על התוכנית הקשה אם לא הקורונה. אבל גם התוכנית שהייתה מהודקת ברמה של אגורות וגם הקורונה זה יותר מידי לחברה ששוב, אין לה שומנים, אין לה שפילים. אנחנו כרגע במצב הזה, אני מבין שלפתוח תוכנית התייעלות זה משהו שהוא לא רצוי, ועדיף לא להגיע אליו. תאמינו לי ולנו חברי הדירקטוריון שיושבים על זה שעות ארוכות וכולם כמובן זה אנשים שבהתנדבות ובזמנם החופשי, לא מצאנו פתרון הגיוני אחר אחרי שקיצצנו, הורדנו, צמצמנו והגדלנו פעילויות במה שאפשר.

יש לנו מולנו את סוגיית הנדל"ן שלי שכשנקדם את הסדרתה היא תביא הרבה הכנסות למדרשה ותבטיח את העתיד של המדרשה. אבל בנקודת הזמן הזאת אנחנו צריכים את הסיוע של המדינה. עכשיו, אם לא היינו חברה ממשלתית, אם היינו בית ספר "שדה" מצפה רמון, הייתי זכאי לפיצוי קורונה.
פה אני מבין שיש חוקים, שיש נהלים ושיש תקנים, אבל צריך למצוא גם דרך לפתור אותם. הרי בסוף, אני אומר את זה וזה אבסורד, ברור לכולנו שלא משנה זה לא ארז וינר, ולא דרור אלוני. לא ניתן למקום הזה עם ההיסטוריה, עם העבר ועם החשיבות שלו ליפול; עוד שבועיים כולם מגיעים לשם לקבר כדי לציין את יום בן גוריון ואת העצרת הממלכתית. יימצא פתרון בסוף. אנחנו רוצים שהוא יימצא בצורה מכובדת, מסודרת ושלא נדאג כל יום למחר, אלא נוכל באמת להרים את הראש טיפה. אנחנו צריכים את הסיוע שלכם, וכמובן של המחוקקים האחרים שזה בסמכותם, בגורמי המדינה כדי שנוכל לצלוח את המשבר הזה שלא ייגמר מחר בבוקר כי הקורונה לצערי, אולי אתם יודעים יותר טוב ממני, אבל בחצי שנה הקרובה.

אלו הדברים, אנחנו מבקשים פה את העזרה והסיוע.

תודה רבה, תודה ארז. חה"כ הילה שי-וזאן בבקשה.

תודה רבה כבוד היו"ר. אני אומנם לא חברה בוועדה הזאת, אבל היה חשוב לי - -

תמיד שמחים לראות גם חברי כנסת נוספים.

תודה, תודה. היה חשוב לי באמת להגיע.

בסופו של דבר, המדרשה פעלה לפי רוח המדינה, שזה אומר להשאיר כמה שיותר עובדים ולא להוציא לחל"ת. הם לא חרגו מהמדיניות, ולא יכול שבשל זה היא לא תפוצה. בואו נקרא לבעיה בשמה. בסופו של דבר לבעיה קוראים קורונה. ההקדמה של הכספים כמו שעושים מול המדרשה מידי שנה, להקדים את הכספים המגיעים להם של שנה קדימה זה לא הפתרון, ובסופו של דבר, כמו שהציג פה המנכ"ל, המדרשה עשתה מה שצריך כדי להתייעל ובנתה את התוכנית.

יש פה מגפה שאף אחד לא התכונן אליה, ואנחנו כמדינה צריכים להביא את הפתרון. יכולים להיות כמה פתרונות לעניין. אפשר לבנות באופן כללי, צריך לבנות מבנה פיצויים עבור המוסדות החינוכיים. אומנם ההפסדים של החברות הממשלתיות, של המוסדות החינוכיים בחברות הממשלתיות, זה לא מה שהביא אותם לחדלות פירעון, ועדיין יכול להיות שאם אנחנו ניתן מענה רוחבי זה יפתור גם את הבעיה של המדרשה.

אני חושבת שבאופן כללי לא סתם נאמר בנגב, יושב פה חברי לידי, בנגב ייבחן העם היהודי. הם יושבים שם, מדרשת שדה בוקר היא באמת נווה-מדבר בתוך הנגב. היא מושכת אליה אנשים מאוד מאוד איכותיים שמפריחים ונותנים פרנסה לתושבי האזור. הסגירה של המדרשה שככה עומדת באוויר לאור המצב תביא באמת לחיסול חזונו של בן גוריון.

ובכלל אני חושבת שזו תעודת עניות שלנו אם לא נסייע למדרשה עכשיו, באופן מיידי, לאור הקורונה ובכלל על מנת שהיא תוכל לצאת מהמצוקה שבה היא נמצאת, בתוך מתווה שאנחנו יכולים לראות קדימה איך היא יכולה להמשיך ולהתנהל באופן שוטף, כי אני מזכירה שכרגע מול מה שהוצג לנו ומול הדברים שאני ביררתי קודם לכן ,הכל בדיעבד, וכמובן שבמצב כזה הם לא יכולים להמשיך להתנהל.

תודה רבה לחה"כ שי- וזאן. חה"כ יוסף טייב בבקשה.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה להודות לך אורלי על היוזמה ועל הדיון.

אני שומע את הדיון ואני, אני יכול להגיד בפה מלא, מבחינתי אופציה של סגירה זה לא בא בחשבון. אני חושב שכל חבריי פה מסכימים. מדובר פה באבן דרך, אין אופציה כזאת - -

ואני אומרת שחשוב שאנחנו נדע כי אם לא נעזור להם, לשם הם יגיעו. צריך להסתכל על זה בעיניים ולמצוא להם פתרון אחרת זה - -

לכן אני אומר, זה דבר שהוא לא בא בחשבון ומפה בוא נתחיל.

זה נכון שיש איזושהי בעיה טכנית הייתי קורא לה, שעצם זה שהם חברה ממשלתית ולא הוגדר פיצויים לחברות ממשלתיות, אבל אל לנו לשכוח שיש להם גם פעילות חינוכית רצינית מאוד שאין ספק שאנחנו גם רוצים לראות בפעילות הזאת בהמשך, וגם כמו שאמרו חבריי, הם נותנים גם עבודה למי שנמצא מסביב בקוטר.

אני הייתי מציע אולי, בואו ננסה לראות אם זה מול שר האוצר ואם זה מול הפקידים, ואם זה בוועדת כספים, ואנחנו צריכים לעשות את זה מהר, כי אנחנו רואים שהדבר הזה קורה.

כמובן שנכון יש תוכנית התייעלות, וצריך גם לבדוק במקביל לפיצויים איך הם ממשיכים להתייעל עם הסיפור הזה ומובילים את זה קדימה. זאת דעתי ובכך אני אפעל. אני חושב שאולי אנחנו צריכים כולנו לחלק כוחות ולראות איך אנחנו מובילים את זה.

בואו נתקדם ונחזור לערן. משה שגיא ממשרד החינוך, סמנכ"ל בכיר ומנהל מנהל, כלכלה ותקציבים. להזכיר לכולם המדרשה היא תחת משרד החינוך.

אני רוצה לפתוח ולומר שבנושא המדרשה אני התמניתי מטעם המשרד לעבור את כל התהליך מולה בשנתיים- שלוש האחרונות. ליוויתי את כל תוכנית ההתייעלות. בוא נאמר, הקדשנו לזה עשרות, המדינה הקדישה, זאת אומרת אני אישית והנציגים של משרד האוצר הקדישו עשרות שעות בנושא הזה על מנת להביא לכך שהמדרשה תוכל לעמוד על רגליה אחרי תקופה מסוימת.

ישבנו יחד עם המדרשה, ליווינו אותה בתהליך של תוכנית ההתייעלות. המדרשה הביאה בפנינו נתונים שהם היו הבסיס לתוכנית ההתייעלות ונחתמה תוכנית שהובאה לאישור וועדת הכספים של הכנסת מאחר ומדובר בחברה ממשלתית, והתוכנית הזאת למעשה פעלה במהלך 2019 והמדינה העבירה תקציבים בהתאם לתוכנית שאושרה עד החודשים האחרונים. אם אני לא טועה בחודש אוגוסט האחרון, יולי-אוגוסט האחרון שהמדרשה פנתה למדינה בטענה את הטענות שהיא טענה עכשיו במצגת שהציגה.

אז קודם כל אני רוצה לפתוח ולומר, שהבעיה היא לא בעיה טכנית. יש פה הרבה מעבר לבעיה טכנית. מדובר בבעיות משפטיות. בעיות משפטיות הן לא בעיות טכניות, אלא הן בעיות מהותיות. זה בעיות שיוצרות חשיפות מול גופים דומים שנמצאים באותה סיטואציה של משבר הקורונה שפגע בהם, ולמעשה אין לנו שום כלי ואין בתקציב המדינה שום, אפילו לא באמצעות משרד החינוך, שום מענה לפגיעה שנובעת מהקורונה. ולכן, כל תקצוב לנושא הזה של מדרשה או כל גוף אחר, זה למעשה חשיפה מול כל שאר הגופים שיש להם את אותה הבעיה. זה לגבי העניין הזה של משבר הקורונה.

אני רוצה לחזור לעניין הזה של החזרה מהנתונים שהיוו בסיס לקביעת תוכנית ההתייעלות. אני לא חושב שזה דבר רציני לבוא ולטעון אחרי שנה שהתוכנית עובדת, ושתוכנית ההתייעלות נקבעה לפי הנתונים שהוצגו על ידי הועדה. זאת אומרת, לא משרד האוצר ולא משרד החינוך הטו את הנתונים האלה לשום כיוון. זאת אומרת, לקחנו את הנתונים ולפי זה בנו את הבסיס של ההתייעלות. לבוא אחרי שנה ולומר שהיה מצג שווא, שהיה נתונים מוטעים או לא משנה. זה לא מעיד על המציאות לא של המדרשה, לא של הדירקטוריון שעמד מולנו בהצגת הדברים והמדינה נמצאת עכשיו במצב שאנחנו לא.. מידת האמון בנו לגבי תוכנית התייעלות חדשה שאולי תיווצר שוב סיטואציה דומה היא קיימת מבחינת המדינה. זאת אומרת יש לנו חוסר אמון בעניין הזה לגבי זה שהמדינה הלכה בתום לב ועשתה תוכנית התייעלות ובנתה אותה במטרה באמת, בהכרה בערך שיש למדרשה ולהמשך הקיום שלה. המדינה רואה ערך מובהק בהמשך הקיום של המדרשה עם כל הערכים שהיא מסמלת.

גם עכשיו אנחנו לא רואים שהנושא של פירוק המדרשה בכלל לא עומד מול עינינו. אנחנו, לפחות משרד החינוך אני אגיד ואומר, שאנחנו רואים ערך עליון בהמשך קיום המדרשה עם כל המסרים החינוכיים וכל הערכים ההיסטוריים שהיא מגלמת. אז אני חושב שהנושא של הפירוק מבחינת משרד החינוך לא עומד על הפרק. יחד עם זאת יש פה תהליכים שלא התנהלו באופן תקין ויש לנו עכשיו בעיה.

אנחנו, משרד החינוך, רוצים לפתור את הבעיה אבל אין בידינו כרגע כלים או סמכות שמאפשרים לנו לפתור את הבעיה. כרגע הפתרון היחיד שקיים הוא לפתוח את תוכנית ההתייעלות. זה הפתרון היחיד שקיים. אני לא רואה שמישהו ממשרד האוצר יבוא ויגיד שיש פתרונות אחרים.

לגבי פתיחת תוכנית ההתייעלות, למשרד החינוך אין סמכות. הסמכות היא בידי משרד האוצר. הם צריכים לקבוע אם זו הדרך שהם רואים לנגד עיניהם לפתור את הבעיה ומכאן אפשר להתקדם. עכשיו זה תהליך לטווח ארוך. כמובן שאם יוחלט שזה התהליך שיתקיים, צריך לקבל החלטות לטווח הקצר לאיך שהמדרשה תתקיים. אלה תשובות שאני לא יודע לתת מאחר ולא מדובר בבעיה תקציבית. מדובר בבעיה משפטית חשיבתית בעיקר של משרד האוצר מבחינת הסמכויות שלהם לקבל החלטות.

הייתי מציע שרשות החברות יגידו את דעתם איך הם מצליחים להניע פה מהלך על מנת שנוכל תחת כל ההסתייגויות שאמרתי עם כל התהליך שעבר פה במדרשה, להביא לך שהמדרשה תעמוד בכל זאת על רגליה ותוכל להתפתח בהמשך.

תודה משה. תישאר איתנו בבקשה לדיון. הצטרף אלינו גם חה"כ גפני יו"ר ועדת הכספים, ברוך הבא. חה"כ מאיר כהן בבקשה.

אני רוצה להגיד משהו למשרד החינוך. הסיבה שאתם הפסקתם את התמיכה שלכם היא ממש לא הייתה משפטית. הסיבה הייתה כי אתם החלטתם להפסיק.

משפטית.

אני מצטער, אני הייתי שם ב-2018 כשהעניינים התחילו וישבתי עם האנשים הקודמים. אני לא כל כך מכיר אותם, אבל יש כאן איזה.. ואני פותח סוגריים, כשמגיע שלטון חדש, עדיף להיזהר בכבודם של הקודמים ולא לייצר איזה - -

זה לא נוגע לשלטון. בוא אני אסביר לך.

-- אני לא מדבר אלייך. אני מדבר לקודמים. צריכים מאוד להיזהר בכבודם של אנשים שלא נמצאים. לא הציגו מצגות שווא וכולי.

לא מצג שווא, הנתונים מוטעים.

אני חוזר.

אני לא חושב שמישהו מתכחש לכך שהנתונים היו מוטעים.

אתה אמרת. האנשים לא נמצאים כאן ולא יכולים להגן עליהם. חבל. אנחנו סה"כ תמימי דעים. כל מי שיושב כאן, יש מול עיניו דבר אחד – שהמדרשה הטובה הזאת ואני לא סתם אומר טובה, אני מכיר אותה מאז שהייתי בן שמונה, שהמקום הטוב הזה ימשיך להתקיים. מי שלא גר שם לא מבין מה המשמעות החינוכית, הערכית, הציונית של המדרשה.

עכשיו אני משער שאם אנחנו נתייחס למקום אך ורק כאל חברה עסקית, כל אחד מאיתנו יהיו לו אלף ואחד פתרונות. תמכרו נכסים, תעשו את זה, תשקעו קרקעות. לא שזה לא נכון, אבל אני לא חושב שיש עוד מדרשה ברחבי מדינת ישראל, ואני סורק את כל המדינה הזאת, שיש לה משמעות כמו המקום הזה.

כשאני מסתכל על דרור, ואני מסתכל על האנשים האלה, אני אומר שזה כבוד גדול שהם באים לטפל בדבר הזה והם ידעו לאן הם מגיעים. לכן, אני חושב שיש שלושה דברים שחייבים לעשות: אחד, זה לשבת במסגרת וועדת הכספים ביחד עם הרב משה גפני שנמצא כאן, ואנחנו מאחלים לו בריאות ושיחזור כי הוא הלב הפועם של הכנסת הזאת, לשבת ולטכס אתו עצה מה אנחנו יכולים לעשות.

אתם חייבים לפתוח את הסכם ההתייעלות. חבריה אני רוצה שתדעו, הבליעו את זה כאן, אבל שדה בוקר זה מפעל בנגב. יש שם 145 עובדים, רובם הגדול מדימונה, מירוחם מהמועצה האזורית, ממצפה רמון ומהמדרשה. אז אנחנו נלחמים בשביל מפעל של 50 עובדים רעש בכל הארץ, והנה לכם 145 עובדים שאמורים ללכת הביתה, כי אם, וזה שום דבר אישי חס ושלום משה, אבל אם משרד החינוך, ואם משרד האוצר וכן, גם משרד המשפטים, לא יבינו את מה החשיבות של המקום הזה אז אנחנו סוגרים מפעל והופכים להיות לכאלה ציניקנים שכל מה שיש לו ציונות וערכיות אנחנו מתייחסים כעוד איזה חברה שאם היא חורגת צריך לסגור אותה.

לכן אני אומר, זה תפקידנו. אני מבין את המגבלות שלך, אני גם יודע את הרצון הטוב שלכם לעזור, אבל יחד עם זה משרד החינוך לפחות ב-2018 היה חד כמו תער. אני הייתי שם. אי אפשר היה לדבר והחלטתם שתוך שנה אתם מורידים את התקצוב, ואנשים שם לא יכלו לקבל משכורות. הם הפכו לחדלי פירעון וזה יקרה בעוד חודש. לכן ההתייחסות צריכה להיות לא שכל אחד אומר זה לא בתחומי. איך אנחנו מצילים פנינה כזו בארץ ישראל. תודה.

תודה רבה חה"כ כהן.

אני רוצה רק שנייה רק להגיד, לא הייתה לי כוונה להציג כאילו מישהו ניסה להטעות אותנו במילה מצג שווא, אם זאת הכוונה אז אני מוחק את המילים האלה. הכוונה היא שהנתונים היו מוטעים בפני הועדה ואף אחד לא מכחיש, גם עכשיו מודים שהנתונים היו מוטעים.

אבל אני שוב אומר, גם משרד החינוך לא רואה שום אפשרות שהמדרשה תיעלם מהמפה, זו לא הכוונה. להפך, אנחנו רוצים שהמדרשה תשגשג ותבצע את הפעילות שלה ואת הערכים שעליה היא מושתת. יש לנו אפילו שיחות שלי איתם, העליתי כל מיני הצעות לדרכים שיכולים להתפתח על מנת להגדיל את ההכנסות שלהם ולפתח את הפעילות שלהם.

זאת אומרת, אנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה בהמשך קיומה של המדרשה ומה שהיא מסמלת.
שלא יהיה ספק לאף אחד --

מה שאנחנו אומרים משה, שלאמירה הזאת שלך שהיא מאוד חשובה צריך לתת ביטוי מעשי. אוקיי—

כל הביטויים המעשיים שהמשרד יכול היה לתת, נתנו אותם עד עכשיו ואפילו יותר ממה שזהו. אבל כרגע יש גבול.

עכשיו לגבי הפסקת התשלום שהיא לא משפטית, זה לא מדויק. יש לנו דרכים להביא תקציב לגופים- או באמצעות תמיכה או באמצעות רכישה. התקצוב למדרשה לא עומד באף אחת משתי הדרכים האלו.

חה"כ גפני בבקשה.

כן, אני רק בקצרה. אני פשוט מודה לך, אני צריך ללכת לוועדה. אני שוחחתי כמה פעמים בימים האחרונים, בשבועיים האחרונים, גם עם משה שגיא וגם עם מירב קדם שהיא סגנית החשב הכללי. הדברים שנאמרים יכול להיות שהם נכונים, לא בדקתי את זה. חשבתי לקיים דיון בוועדה, אבל קודם כל רציתי לבדוק לאן אנחנו הולכים. יכול להיות שהנתונים נכונים, לא בדקתי אותם. יכול להיות שהנתונים שהם נתנו היו שגויים ובאה הנהלה חדשה ודירקטוריון חדש, יכול להיות.

אבל הממשלה צריכה לקבל החלטה. אם היא לא רוצה את המוסד הזה, אז שהיא תגיד. שהיא תבוא באומץ גם למאיר כהן, שהיא תגיד לו אנחנו לא צריכים את ה-145 עובדים. אין אפשרות להחזיק אותם ושלום על ישראל. הם לא אומרים את זה. הם זורקים אחד על השני.

משרד החינוך צריך להעביר כסף, כך טוענים במשרד האוצר אצל החשב הכללי. והנה משה שגיא אומר ובצדק מבחינתו, כדי לשנות את תוכנית ההבראה או לפתוח אותה צריך את משרד האוצר, לנו אין סמכות לעשות את זה. אני חושב שכאן הועדה צריכה לקבל החלטה. שהממשלה תעשה מעשה, היא לא יכולה להשאיר את זה ככה.

היא יכולה להגיד שהיא דורשת שבתוך שלושה ימים שמשרד האוצר או משרד החינוך יקבלו החלטה – מה הם עושים עם זה. הם יכולים את מה שהם יכולים לעשות והם עושים מפעם לפעם ישיבות ביניהם, הם יכולים לעשות את זה בשלושה ימים ולגמור את העניין. המציאות היא שצריך את המוסד הזה. כמו שאתה אמרת מאיר, יש שם גם את העובדים, יש שם גם את הנושא עצמו, וצריך לקבל החלטה.

אם ההחלטה היא שממשיכים אז צריך לפתוח את תוכנית ההבראה, אפשר לתת מקדמה, אפשר לעשות דברים. מדינה יש לה את הכוח ואת היכולת לעשות את זה. אבל ממשלה ש...טוב לא חשוב, אני בקואליציה.

תודה רבה.

תודה רבה חה"כ גפני.

אני חושבת שבצירוף המילים שלך ושל חה"כ כהן ביום חמישי הקרוב אמורה להתקיים ישיבה בנושא אצל משה שגיא עם החשב הכללי, עם רשות החברות וכולם.

ראש המועצה ערן דורון חזר אלינו, שלום ערן, בבקשה.

בוקר טוב. תראו מאחר ואני צריך להיכנס לאיזשהו ראיון פה בטלוויזיה, אז אני מתנצל על המהירות. אני רק אגיד דבר אחד. מדרשת שדה בוקר נפגעה מהקורונה בעקבות הסיפור של סגירת בית ספר "שדה".
צריך לוודא שבכל מסגרת פתרון כזה או אחר, שזה לא יבוא על חשבון תושבי היישוב. לא בהעלאת שכר הדירה של התושבים, לא בהעלאת שכר הדירה של העסקים שמשכירים מהמדרשה את הנכסים שלהם, זאת אומרת מרכז מסחרי. שלא זה ייפגע בשום דרך שתפגע בתושבים.

המדרשה יש לה נכסים, היא יודעת להתנהל, היא עכשיו בתהליך של הבראה. צריך לתת לה את זריקת המרץ הזו עכשיו בגלל ההפסדים של בית הספר "שדה" כפי שזה ניתן בתחילת הדיון. צריך לוודא רק שבאמת לא יהיה מצב שתושבי היישוב עצמו, שצריך להבין זה היישוב הכי גדול במועצה האזורית. יש שם היום כ-600 משפחות, אנחנו בתהליך של התרחבות, שאותם תושבים לא יישאו בחלק מהפתרון להכנסות התאגיד.

אני מאחל בהצלחה גדולה למדרשה, אני עבדתי הרבה שנים כמנהל בית ספר "שדה" שמה. מקום יקר. יש לו הרבה מה לעשות כדי לייעל ולצאת לדרך חדשה, אני בטוח שבהנהגה הנוכחית יו"ר הדירקטוריון שאני מאוד מעריך, וגם את המנכ"ל הנוכחי, אני בטוח שהם יעשו את זה, צריך לתת להם את הזמן.

תודה רבה ערן.

חה"כ יוראי להב-הרצנו בבקשה, ואחר כך אני ארצה את זאב גולדבלט מהנהגת ההורים.

כן. שאלת התם ששאלתי קודם – איך זה יכול להיות שאין פיצוי ממשלתי למרות שזו חברה ממשלתית. היא לא הייתה שאלה בעלמא, זה ליבת העניין.

אני לא מצליח להבין גברתי יו"ר הישיבה, איך זה יכול להיות שמצד אחד יש דרישה להתייעלות, ומהצד השני עומד חידלון בגלל איזושהי תקלה מערכתית, פרוצדורלית שאי אפשר להעביר סיוע כי זאת רשות ממשלתית.

לא ייתכן שהדרישה להתייעלות, שלפי מה שהוצג על ידי המדרשה בוצע ביתר הצטיינות, זאת אומרת שהתייעלות של חומש בוצעה בשנה, תענה בחדלות פירעון. זה פשוט לא יעלה על הדעת. לכן אני רוצה להצטרף לדברים החשובים גם של חה"כ גפני וגם של חה"כ כהן בכך שאו שתמצא פרוצדורה שתאפשר העברת פיצוי או שיפוי על התהליך החשוב שהמדרשה עשתה, או לפתוח את תהליך ההתייעלות באופן כזה שיאפשר למדרשה הזאת להמשיך לפעול.

זה לא ביזנס כמו שנאמר פה על ידי חה"כ מאיר כהן, מדובר במפעל ערכי שהוא בעל חשיבות עצומה להמשך החזון הציוני, להתיישבות שלנו בנגב, לאופן שבו אנחנו בוחנים את המשימה שלשמה כולנו התכנסנו פה מכל קצוות תבל. לכן, הסיעה המשמעותית והחשובה של אנשי החינוך המצוינים שפועלים במדרשה, מוכרחה להסתיים.

אני מצפה שהמדינה תפתור את הדיסוננס הבאמת מזעזע הזה שמצד אחד דורשים מרשות כלשהי, רשות ממשלתית על אחת כמה וכמה, לבצע התייעלות, היא עומדת בה בהצטיינות, ומהעבר השני מחכה לה חדלון פירעון. זה פשוט לא יעלה על הדעת. לכן אני קורא לך גברתי יו"ר לסכם את הדיון בקריאה חד משמעית וברורה שהדבר הזה ימצא את פתרונו, בין אם בפתיחה של תוכנית ההתייעלות ובין אם זה פתרון של הפרוצדורה שתאפשר הזרמת כספים מיידית ותאפשר למדרשה הזאת להמשיך ולפעול. זה פשוט לא יעלה על הדעת.

תודה רבה חה"כ להב-הרצנו. זאב גולדבלט מהנהגת ההורים, בבקשה זאב.

קודם כל שלום, תודה רבה ליו"ר הוועדה חה"כ אורלי פרומן וכמובן לדרור אלוני מנכ"ל המדרשה וידיד וותיק, ולכל חברי הוועדה.

במסגרת מגפת הקורונה, למעשה משילה מעצמה מדינת ישראל וממשלת ישראל כולה את כל ערכיה ומחויבותה.

אתמול התבשרנו על ידי ראש הממשלה שהמדינה בוחרת לא ליישם חינוך חובה כי אין כסף למשל בכיתות א' כי הוציאו אותו לטובת דברים אחרים. כעת בדיון הזה אנחנו רואים שהמדינה בעיניים פקוחות מתנערת ממוסד חינוכי שהוקם ביוזמת אבי האומה, ושוב בטענה שאין כסף או שאין פרוצדורה לתמוך במוסד מפואר זה כי זה חושף את המדינה לכל מיני תביעות אחרות.

אני מזכיר, זה מוסד שנמצא בפריפריה שבפריפריה הגיאוגרפית, אבל גם לחנך מדינה כולה במסגרת הפנימייה. כמו שהמדינה יודעת ברשות מקומית שפושטת רגל למשל, או נכנסת למצב כלכלי קשה, למנות ועדה קרועה, תמצאו גם במקרה הזה פתרון שלא יסגור את המדרשה. במילה אחרת, זה פשוט בושה איך שזה מתנהל.

אני קורא לממשלת ישראל להתעורר ולהבין שעתיד המדינה תלוי בחינוך, ומדרשת שדה בוקר הינה מיקרו-קוסמוס של מערכת החינוך כולה. תנו עדיפות לעתיד. תנו עדיפות לחינוך כי החינוך זה העתיד של כל המדינה. תודה רבה.

רשות החברות, יאיר איידר בבקשה.

כן, אז עוד הפעם אני דיברתי איתך גם אתמול בטלפון. הנושא הזה פחות קשור לרשות החברות. כלומר, יש פה עניין שצריך לקבל החלטה. הממשלה, משרד החינוך או אגף תקציבים, האם הם רוצים לתקצב את החברה הממשלתית או שלא. זו החלטה.

החברות הממשלתיות כולן נפגעו בצורה כזו או אחרת, חלקן יותר חלקן פחות, מקורונה והייתה החלטה של הממשלה שעד עכשיו שלא מפצים חברות ממשלתיות. פה צריכה להתקבל החלטה של משרד החינוך בעיקר או של אגף תקציבים האם מעוניינים לתקצב את ההחלטה.

לגבי הסכם ההתייעלות, באמת צריך פה את החשב הכללי שייתן פה את הדעת. הוא חתום על ההסכם שאושר לפי דעתי על ידי ועדת הכספים בשנה האחרונה. זהו בגדול.

רק חשוב לציין שהחברה "שדה בוקר" היא חברה ממשלתית, התאגדה כחברה ממשלתית ביחד עם עמותת "יד בן-גוריון" שזו עמותה פרטית. אנחנו מחזיקים בערך ב-60% והם יש להם 40% אחזקה. החברה כמובן כפופה לחוק החברות וחוק החברות הממשלתיות על כל המשמעויות הנובעות מכך.

יאיר, אני מבינה את מה שאתה אומר אבל בכל זאת אתם צלע ליד משרד החינוך שזה משרד האם של המדרשה, החשב הכללי שנותן את שירותיו בתחום הכספי ואתם. בכל זאת הייתה פה אמירה מאוד ברורה גם של משרד החינוך של משה שגיא, גם של החברים שאת המפעל הזה אי אפשר להפסיק.

זאת אומרת, יש פה חשיבות לאומית הרבה מעבר, אמר פה חה"כ הרצנו על החזון הציוני, על ההתיישבות בנגב, על המיקום. תכף נשמע מאנשים שעובדים שם. כך שלמשקל שלכם, גם אם אתם רק הרגולטור של חברה ממשלתית, למשקל שלכם, לסיוע שלכם ולדחיפה שלכם יש חשיבות, כמו גם משרד החינוך והחשכ"ל. יש פה שילוב של שלושת הגופים האלה שצריכים להחליט ביחד שעושים הכל, מוצאים את כל הפתרונות.

הדרך הכי קלה, ואני לא אומרת את זה דווקא כרגע אלייך, אבל הדרך הכי קלה זה להגיד אוקיי יש תוכנית התייעלות – אי אפשר לפתוח. אני יודעת מניסיוני שאפשר הכל. אפשר לפתוח תוכנית הבראה, אפשר לפתוח תוכניות התייעלות, אפשר הכל אם רוצים לאור נסיבות שכולנו חיים, הקורונה שנכנסה ולאור הנסיבות האחרות, וגם יודעים איך לחשק את זה כך שזה לא יהיה תקדים לעוד שנה או לעוד שנתיים.

צריכה להיות פה נחישות בעיניי, שאת המפעל הזה לא סוגרים ולכן היה לי חשוב שתשתתף פה בדיון כי אתם צלע בעניין. בכל זאת אתם רשות החברות הממשלתיות וזאת חברה ממשלתית.

אני רק אגיד משהו, אם אפשר רק להשלים.

כן יאיר.

עוד הפעם, אני חושב שיש פה שני דיונים שהם קצת מקבילים והם לאו דווקא קשורים אחד לשני. יש תוכנית התייעלות וצריך לראות אם הוא עומד בה או לא עומד בה, ויש את הפגיעה כתוצאה מהקורונה שהיא הפגיעה שהוא מדבר עליה שמביאה אותו כמובן לבעיה הכספית שכנראה בה צריך לטפל.

תוכנית ההתייעלות זה סיפור אחר, אני לא בטוח שחייבים לפתוח אותה. עוד פעם אני יכול להבין את העמדה של החשב הכללי, הם לא פה אבל הם צריכים להגיד את זה, אבל אם צריך לטפל בנושא של הפגיעה של הקורונה, אז באמת זה דיון אחר לחלוטין. ברור שכשחתמו על תוכנית ההתייעלות לא הייתה קורונה. צריך להבין אם צריך פה פיצוי או לא. כמובן עוד הפעם אני אומר - -

אנחנו מדברים על שני התהליכים.

-- אם המוסד הזה מאוד מאוד חשוב, המדינה בזמנו החליטה לעשות בזמנו שותפות עם גוף פרטי בעבר. אם זה מאוד מאוד חשוב כמובן המדינה תמיד יכולה לקחת את זה על עצמה ולנהל את זה בעצמה, אבל זה ממש החלטה של משרד החינוך. יכול להיות שאין ברירה. אני לא יודע, עוד פעם זה תלוי בממשלה אם אפשר להחליט.

עוד פעם, הממשלה צריכה להחליט האם היא עושה פיצוי עבור פגיעה בקורונה או לא. אנחנו באמת עושים את הדיונים, אנחנו מערבים גם את המדרשה וגם את המשרדים הרלוונטיים, אנחנו נמצאים בכל הדיונים ואני מקווה שנמצא פתרון.

כן, אכן יש פה שני נושאים. אחד בטווח המיידי ממש של נזקי הקורונה ואחד לטווח הבינוני-ארוך על קיומה של המדרשה.

בבקשה חה"כ הרצנו.

תודה רבה לך על הדברים. אני צעיר חברי הכנסת, אין לי הרבה ניסיון בחברות ממשלתיות כמו שיש ליו"ר הועדה שמנכלה משרד וניהלה הרבה מאוד גופים ממשלתיים בחייה.

אני לא מצליח להבין את ההיגיון הפשוט בתהליך שהמדרשה עברה. מצד אחד דורשים ממנה התייעלות בתוכנית חומש, היא עושה את כל תוכנית החומש של ההתייעלות בשנה, ובסוף התהליך היא עומדת בפני חדות פירעון. את התהליך הזה של זה אני לא מבין, ואני אשמח אם תוכל להבהיר לי או לסבר את אוזנינו באיך זה אמור לעבוד, כי בסופו של תהליך התייעלות יש הבטחה שלטונית של רשות החברות הממשלתיות או של איזה שהיא רשות בכך שאותו גוף שמבצע את ההתייעלות בהצלחה יוכל להמשיך ולפעול.

למול התהליך הזה יש עוד משתנה שנקרא קורונה שהוריד על ברכיה הרבה מאוד חברות ממשלתיות בהן גם את מדרשת בן גוריון. אז תסביר לי אתה את ההיגיון, את התכלית, את הרעיון המסתדר של תהליך ההתייעלות אם בסופו יש חרב שעומדת מעל ראשה של הרשות בהינתן זה שהיא עומדת בתהליך ההתייעלות, לא רק עומדת אלא עומדת בהצטיינות מואצת.
אני לא הבנתי.

אתה פונה אליי?

ודאי שאני פונה אליך. אתה מרשות החברות הממשלתיות.

כן, אז אני אגיד עוד הפעם. מי שחתום כמובן על ההסכם זה החשב הכללי, אבל כמו שאמרתי אלה שני תהליכים מקבילים ואתה משלב ביניהם ואין קשר ביניהם. יש תוכנית התייעלות שהוא צריך לעמוד בה ואם הוא היה עומד בה הוא היה צריך להיות מאוזן. יש לו את הפגיעה כתוצאה מהקורונה שקרתה ללא קשר לתהליך ההתייעלות. אם הוא היה עושה תהליך התייעלות או לא היה עושה תהליך התייעלות עדיין הייתה לו פגיעה מהקורונה, וזו הטענה שלו.

מנגד, חשוב לציין שחברה ממשלתית צריכה לפעול על פי הכללים של חוק החברות הממשלתיות וחוק החברות, והוא היה צריך לחשוב רק לטובת החברה ולא לטובת שום שיקולים אחרים. זה מה שהוא היה צריך לחשוב. פה בא גם החשב הכללי וגם משרד החינוך, הם לא פה אבל וחבל שהם לא פה כבוד היו"ר - -

לא, מירב כן פה. היא תכף עולה.

אבל אחת הבעיות שכביכול בניגוד לחברות ממשלתיות אחרות שיש גם חברות חינוך אחרות, כפרי נוער אחרים שהוציאו עובדים לחל"ת ופעלו כדי לצמצם כמה שיותר את ההוצאות ופה זה לא קרה. פה לא הוציאו חל"ת, המשיכו להעסיק אותם במשרה מלאה כזו או אחרת, אני לא נכנס כרגע לנתונים, וזו בעיה מצד שני ואז מגיעים לאיזושהי סיטואציה שרגע כן נוצר.

עכשיו זה לא קשור לתוכנית ההתייעלות, כאילו יש איזשהו ערבוב בין הדברים, אבל זה לא קשור. יש תוכנית התייעלות –

אנחנו לא מערבבים, אנחנו יודעים שיש פה שני נושאים. גם הציגו את מאוד ברור במצגת.

לא, אני מסביר. הוא הציג את זה כאילו איך תוכנית התייעלות ואיך הוא נכנס לגירעון. זה לא קשור. קרה מה שקרה עם הקורונה, גם אם הייתה התייעלות וגם אם לא הייתה התייעלות זה לא רלוונטי, הוא עדיין נכנס לבור התקציבי הזה כתוצאה מהקורונה עם כל המשמעויות, אני לא נכנס כרגע מי אשם.

צריך לעשות את ההפרדה הזאת.

אנחנו עושים את ההפרדה הזו וזה ברור לנו.

תודה רבה יאיר. נמצאת איתנו מירב קדם סגנית הבכירה לחשב הכללי.
רמ"ד ערכים צה"ל, רס"ן משה בנימין אתה איתנו?

אני איתכם, שלום.

שלום.

אתה יכול להסביר מה זה רמ"ד ערכים לפני שאתה מתחיל להתייחס לדיון?

כן, אז אנחנו עוסקים בכל התחום של הטמעת ערכים בצה"ל. רוח צה"ל –

אתה חלק מחיל חינוך כאילו?

נכון. החיבור בין שמיים וארץ. גם חיבור מעשי גם חיבור רעיוני. לא יודע אם ראיתם אנחנו מוציאים עכשיו מורשות קרב במבט ערכי. זה תחום מאוד מאוד רחב, עוסק גם בבחירה בחיים ומיגור תופעת הסמים בצבא.

מעולה, יש לך תפקיד מעניין.

כן. מאוד.

אז קדימה, משה מה יש לך לתרום לנו לנושא של מדרשת שדה בוקר. בבקשה.

המדרשה היא שותפה מרכזית שלנו בתחום סדרות החינוך. אני מתעלם כרגע מתקופת הקורונה, אבל בשנה רגילה עשרות אלפי חיילים, יותר נכון אלפי חיילים בגזרה הזו בנגב צועדים במה שנקרא במשעולי הגזרה ומכירים גם היכרות דרך הרגליים את הארץ, והמשכן של יחידת ההסברה "נגב" נמצאת במדרשה. היא שותפה מרכזית שלנו לתהליכים חינוכיים במרחב.

אני חייב להגיד אפילו ברמה האישית, אני הייתי מפקד בסיס גדנ"ע בשדה בוקר, ושיתוף הפעולה עם המדרשה בהיבטים של נוער והמבט הציוני מטקסים ומחיבור למורשתו של בן גוריון, אנחנו כמובן רואים במדרשה מרכז משמעותי ואנחנו כמובן נשמח שהיא תמשיך להתקיים ותיתן מענה ערכי לחיילי צה"ל גם בעתיד.

תודה רבה.
בוגרת בית הספר ואמא תלמידים פרופ' נגה קרונפלד-שור, את איתנו נגה?

האמת שכל מה שנאמר פה לגבי המדרשה הוא נכון ואני בסך הכל רק רוצה קצת לתמוך ולתת נקודת מבט אישית.

אני בוגרת מחזור ד' כבית הספר רק הוקם. אחותי למדה 17 שנים אחרי. יש לי שני ילדים בוגרים ושני ילדים שנמצאים כרגע בבית הספר בכיתות ט' ויב'. אני פרופ' באוניברסיטת תל-אביב ואני נתקלת בבוגרים של המדרשה בתור סטודנטים. דבר עיקרי שאני רוצה להגיד שמדובר פה במוסד חינוכי באמת יוצא דופן שמשרת ילדים מכל רחבי הארץ ובכל מיני רמות סוציו-אקונומיות.

אנחנו מדברים המון על חינוך משמעותי ואני חושבת שזה מקום שמבצע חינוך משמעותי בצורה באמת יוצאת דופן וזה לא נמדד בהישגים של התלמידים בבגרות, למרות שהם טובים, אלא איפה נמצאים הבוגרים של בית הספר היום ואני חושבת שבאיזה שהיא צורה בית הספר מצליח לגרום לבוגרים שלו, להנחיל להם חינוך שמביא למיצוי יכולות, אחריות, תרומה לחברה. תכונות שאנחנו רוצים להנחיל לילדים שלנו ולגרום להם להיות לאזרחים יותר טובים.

הבוגרים נמצאים בכל מיני צמתים של קבלת החלטות, הרבה מאוד חברי סגל, הרבה מאוד רופאים, הרבה מאוד בוגרים הקימו עמותות לטובת הציבור בכיוונים שונים. אני חושבת שזה מוסד שצריך ללמוד ממנו ולשכפל אותו, ולא לסגור אותו, בדיוק ההפך.

כל הזמן, כל השנים, אני באמת מלווה כבר 40 שנה את בית הספר, כל השנים הוא נמצא על סף סכנת סגירה ואני חושבת שהמשבר הזה לא רק שצריך לפתור אותו, אלא זו הזדמנות לייצב את המוסד הזה ולגרום לזה שהוא יהיה בר קיימא לאורך זמן ולא יידרש כל פעם לתוכניות של ייצוב, שיקום וסכנת סגירה. תודה.

תודה, תודה רבה פרופ' שור.

יו"ר מועצת התלמידים שירה קידר. את איתנו שירה?
בבקשה. ספרי לנו באיזו כיתה את, מאיפה את בארץ.

אני בכיתה יב', אני לומדת בתיכון לחינוך סביבתי, אבל אני גם גרה במדרשה אז זה שני העולמות. אני לא כל כך יודעת מה עוד לספר.

למה ביקשת להיות חלק מהדיון?

באיזה מגמות את?

אז אצלנו בתיכון, אנחנו התיכון לחינוך סביבתי וכל התלמידים מחויבים ללמוד 5 יח' לימודי סביבה, אז אני לומדת 5 יח' לימודי סביבה. בנוסף אני גם מגבירה 5 יח' פיזיקה.

או אה.

כן. אני חושבת שלקחת חלק בדיון הזה זה חשוב מאוד גם בתור תושבת המדרשה, ואני גם חלק מהתיכון הזה והוא מאוד מאוד חשוב לי. אמא שלי למדה בו, סבתא שלי הייתה מורה בו וניהלה אותו, שנה דוד שלי למד בו ואבא שלי. זה חלק מאוד מאוד גדול גם מהמשפחה שלי וגם מהחיים.

אני חושבת שיש בו משהו נורא מיוחד שאין בבתי ספר אחרים. אני חושבת שכל הדיון הזה הוא מאוד נכון, כל מה שאמרתם הוא מאוד נכון על זה שזה בנגב, שזה פיתוח של הנגב כמו שבן גוריון רצה וזה מימוש החזון. אבל אני חושבת שיחד עם זה התיכון הזה נותן לתלמידים שלו ערכים שאני לא יודעת לגבי בתי ספר אחרים, אבל משיחות שלי אני חושבת שהתלמידים בו מקבלים הרבה יותר אחריות, ממש לומדים לפעול למען הדברים שחשובים להם ולנסות להשפיע כמה שיותר אם זה דרך ועדות בית ספרית, הכל. לדוגמה מועצת תלמידים שאנחנו מאוד מאוד פעילים בכל מה שקורה. לתלמידים מאוד חשוב מה שקורה סביבם, אני לא יודעת לגבי בתי ספר אחרים כי לא למדתי אף פעם בבית ספר אחר, אבל אני חושבת שיש בזה משהו מאוד יפה כמו שנגה אמרה.

חוץ מזה, דרך הלמידה היא מאוד מאוד מיוחדת. אם זה סדנאות בית-ספריות, למידה בשטח, למידה על הסביבה. זה לא משהו שאני יודעת כמה הוא קורה בבתי ספר אחרים.

יפה. זכית. תודה רבה והמון הצלחה בשנה האחרונה.

חברים לצערי נציגת החשכ"ל לא נמצאת. אני רואה את זה בחומרה שלא הגיע נציג של החשכ"ל למרות שרון יודעת שהם רצים בין הועדות כרגע, כיוון שהם חוליה מאוד מאוד משמעותית בתוך התהליך הזה. אני רואה את זה בחומרה רבה.

דורון, ארז, משה שגיא, בואו תגידו דברים לקראת סיום לפני שאני אסכם.

ברשותכם אני אומר את דבריי. קודם כל אני רוצה באמת חה"כ פרומן להודות לך מאוד על הדיון הזה. התרגשתי מאוד מאוד לשם הדברים שנאמרו גם על ידי חברי הכנסת, גם על ידי נציג צה"ל, גם על ידי נגה שאני מכיר אותה עוד מילדותה ואני חושב שאני הגעתי לכאן עם תחושת הגשמה אמיתית.

אני כבר נושא אחריי חוויות ניהוליות מאוד מאוד ממושכות. הייתי הרבה שנים בצבא, ניהלתי בית ספר תיכון גדול והייתי ראש רשות מקומית. אתרים כל כך מאתגרים כמו שאני מוצא כאן לא מצאתי באף אחד מהתפקידים הקודמים שלי ויש בכך מבחינתי הגשמה אמיתית של החזון הציוני וכמובן חזון בן גוריון.

אני בטוח שנמצא דרך בסיכומו של דבר לקיים את המדרשה. אני רק מתחנן, אל תוציאו לנו את הנשמה בדרך. שלא נגיע לעבודה בלי אוויר. זה מה שקורה כרגע. אני יודע שיש את היכולת לקבל החלטות אחרות, אני יודע שיש את המנגנונים. אנא חבריי, עובדי המדינה, תמצאו את המנגנון כדי לפתור את הסוגייה הזו.

אנחנו כרגע, יש לנו 370 תלמידים בפנימייה. הם פועלים, הם כאן הם לא בבית. יש לנו קרוב ל-100 חניכים במכינה הקדם צבאית הם כאן. הם מתנדבים ביום ולומדים בלילה. תאפשרו לנו להמשיך לקיים את המפעל הציוני החינוכי המאוד חשוב הזה.

אנחנו מתחייבים לעמוד בכל תהליך שיידרש על מנת להיות יעילים. ועד העובדים שלנו מחויב ומגויס לתהליך הזה. הם איתנו ביחד, אבל הם כל הזמן חשים שפת לחמם עומד להתרסק. אז אני חוזר ומודה לכם, תנו לנו לעבוד, תנו לנו לעשות את הפעילות, ואם אתם חושבים שאתם יכולים להתערב ולהועיל לנו נבוא אליכם, נתייעץ בכם, תנו לנו את העצות הנכונות ונצא ביחד לדרך חדשה.

תודה רבה.

תודה. ארז אתה רוצה עוד להוסיף משהו?
משה שגיא?

אני יכול רק לציין שביום חמישי הקרוב אמורה להיות פגישה של המדינה יחד עם המדרשה. נשמע גם מהאוצר, מה תהיה העמדה שלו לגבי מה שעומד על הפרק ולפי זה נדע איך מתקדמים בנושא הזה.

אני כולי תקווה שנמצא פתרון להמשך קיום המדרשה ונקווה לטוב.

אנחנו סומכים עלייך משה. זה בידך. מניסיוני איתך אתה יודע לעשות גם את הבלתי אפשרי.
טוב חברים, אני רוצה לסיכום תודה רבה, אלא אם כן יש עוד מישהו שרוצה לומר עוד משהו לטובת העניין.

אני אשמח. שמי יואב דוניץ אני יו"ר ועד ההורים בבית הספר. אני אהיה מאוד קצר, אני חושב שהדברים שנאמרו עומדים ומדברים בשם עצמם. אני רק אומר שני דברים. אחד, לא יכולתי להתעלם מהפער שיש בין ההבנה של הדרג הפוליטי לחשיבות של המוסד הזה, הבנה מאוד עמוקה ואני מודה מאוד מרגשת ומרשימה, ומצד שני הפקידות שאני מאוד מעריך כמי שמכיר אותם היטב שמצביעה על הקושי.

אני חושב שהפער הזה הוא פער שצריך לעשות מאמץ אמיתי סוף סוף לסגור אותו. ולמה אני אומר סוף סוף? כיוון שאני מכיר את המדרשה הזאת הרבה מאוד שנים ולפחות בשני עשורים שאני, שניים וחצי עשורים, שבהם אני עומד על דעתי ככה בצורה יותר חדה וברורה, יש תמיד איזה צקצוק שפתיים כשמדברים על מצבה של מדרשת שדה בוקר. על הפער שבין החזון והאספירציות שלה, לבין היכולת שלה לממש, הכלים שנותנים לה על מנת לממש.

המדרשה היא באמת גוף מופלא, אמיתי. כל כמה שנים יש איזשהו "ריטואל" שבה מצבה העגום עולה לוועדת החינוך של הכנסת וכבוד היו"ר אני מאוד מתרשם גם מהדרך וגם מהתכנים שבחרת להציג ולהביא בפני האנשים, ולתת לאנשים לדבר. בתוך זה רק לומר, מדרשת שדה בוקר לא יכולה להמשיך להיתפס כסוג של עול בירוקרטי באיזשהו אופן. מדובר באמת במוסד חינוכי מפואר שעוד עלילות רבות נכונו לו אם יתנו לו לדבר, אם יתנו לארגון הזה לעבוד.

אני חייב לומר, יש מנכ"ל שהוא באמת, לא ראיתי מסירות כזו כבר הרבה מאוד שנים, מסירות שמגובה ביכולות, בתשוקה, בהבנה מאוד מהירה במה שקורה. תנו למערכת הזאת לעוף. היא לא משקולת, היא לא אבן ריחיים לצווארו של אף אחד. היא פשוט שחיית חמדה אמיתית שצריך לתת לה לחיות וכל כך הרבה דברים עוד יכולה לעשות במרחב הישראלי של קיימות, של מנהיגות, של תיירות ושל דרך ארץ שכל כך חסרה לנו.

אז באמת בהתרגשות מאוד גדולה אני אומר כמי שגם ילדיו מתחנכים פה, וגם אני בוגר התיכון לחינוך סביבתי והורי הקימו את המדרשה, צריך להגיד גם את זה, מאוד מאוד כדאי להתחיל לתפוס את הדברים כפי שהם, ולא להתבלבל מאיזה עכירות שיש על העדשה מכיוונה של הבירוקרטיה, ושוב, אני לא מזלזל חלילה בבירוקרטיה, אבל יש מהות ואסור שהמהות תוכפף לבירוקרטיה. הפוך.

תודה רבה יואב.

חברים אני רוצה לסיכום קודם כל להודות לכל המשתתפים ולומר כמה דברים בקצרה.

אין ספק שיש פה תמימות דעים בוודאי בקרב חברי הכנסת שלקחו חלק בדיון, וגם בקרב אנשי המקצוע ובוודאי משרד החינוך, על חשיבות המדרשה. זה נכס. בואו חברים, זה נכס. זה מפעל חשוב להמשך החזון הציוני, להתיישבות שלנו בנגב, אנחנו נאמר את זה מספר פעמים, זו ציונות בלי מרכאות, אמיתית, ומי שבוחרים להגיע לשם חלקם הגדול מתוך שליחות אמיתית. אני לא מתייחסת לזה כמובן מאליו.

אני חושבת שאם זו רוח הדברים ונציג משרד החינוך, משה, אמר את זה יותר מפעם אחת, שהמשרד לא ייתן למדרשה להיסגר, אז אני רוצה להוסיף על זה כאומה אנחנו צריכים להבטיח את קיומה של מדרשת שדה בוקר והתקיימותה כמו שנאמר פה. זאת הזדמנות פז שיש צוות מקצועי כל כך איכותי לייצב את המוסד הזה ולגרום לו שהוא יחייה לאורך זמן בלי כל פעם התערבויות.

זאת אומרת, תוכנית התייעלות הם אמרו את זה לבד, עד כדי התנתקות מתקצוב המדינה, אבל זה ייקח את הזמן שלו. והתקופה האחרונה, ואני לא מערבבת, אני יודעת להבדיל בין תוכנית ההתייעלות לבין משבר הקורונה, אבל כאשר אתה בתוכנית התייעלות נופלת עלייך גם המכה הכלכלית והפסד הכנסות התיירות כשתיירות פנים היא אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים, אז אי אפשר שלא להתייחס לשני התהליכים האלה גם ביחד וגם לחוד.

בנוסף, יש 145 עובדים שזה מקור פרנסתם והם עושים עבודתם נאמנה. הם מחזיקים את המפעל הזה לאורך שנים ואנחנו רוצים שיחיה לאורך שנים בטוב בלי להגיע כל פעם למסדרונות משרדי הממשלה ולהתחנן על חייו.

מניסיוני עם הרבה עבודה של משרדי ממשלה, אין מצב כזה של אי אפשר. אין מצב של אי אפשר. יש דברים נהוגים, יש נהלים, אין מצב של אי אפשר. צריך פה להפעיל, להתוודע על הנתונים, תדרשו את כל מה שצריך. תעשו את זה כדת וכדין על פי כל מה שצריך, אבל תמיד יש פתרונות יצירתיים כאלו ואחרים, וכן צריך למצוא את המנגנון למציאת פתרון ייחודי, יצירתי לחברה ממשלתית כפי שהוצגה פה עם מנהיגיה שהביעו נכונות גדולה וכבר עשו מעשים ונכנסו לתוך תהליך ההתייעלות. הם עשו בשנה אחת את מה שהיה צפוי להיעשות במהלך חמש השנים.

אני קוראת לעמיתי אנשי המקצוע, גם במשרד החינוך, גם במשרד האוצר ובחשכ"ל ורשות החברות. אתם יושבים יחד ביום חמישי הקרוב. זאת המשימה, המשימה היא למצוא פתרון כדי להבטיח את המשך קיומה בטוב של מדרשת שדה בוקר. אנחנו סומכים עליכם עם הניסיון של כל אחד מכם שתמצאו את הפתרון היצירתי והנכון, ואיך אמר פה דרור בצדק? אל תגרמו לי לזחול על ארבע.

הדברים נאמרים, הנתונים ישנם, העובדות תדרשו את כל מה שאתם צריכים כדי להבטיח את התוכנית הזאת שתדברו עליה ותמשיכו את קיום המדרשה.

דרור רק צריך להבין שכאתה עושה מעשה ציוני בנגב, אתה כנראה כן צריך להיגרר על ארבע.

שמעת דרור מה אמר לך חה"כ מאיר כהן?

בכל אופן הוא עושה את זה במסירות השכם והערב, אבל בואו אנחנו יודעים איך לפעמים אפשר למשוך תהליכים ואיך אפשר להחליט שמוצאים פתרון ומגייסים את כל הרעיונות הטובים.

כמו שאמר פה חה"כ גפני, אנחנו יודעים שביום חמישי ישנה ישיבה. אנחנו מצפים שתציגו לנו את הפתרון אחרי הישיבה ביום חמישי, והיה ונדרש ולא יימצא פתרון, אנחנו נבקש דיון בוועדת כספים כדי להביא את זה לידי סיום, אבל אני חושבת שאתם לא זקוקים לעוד דיון. התמונה ברורה, אתם תעשו את שלכם. אני חושבת שמשרד החינוך, משה שגיא –

זה לא יהיה פשוט כל כך.

אני יודעת שזה לא יהיה פשוט כל כך –

כי הם תמיד מדברים, יש פטנט בכדי לתקוע דברים כאלה – השלכות רוחב.

השלכות רוחב. בסדר.

נתמודד עם השלכות הרוחב.

מאיר גם אתה וגם אני היינו במשרד ממשלתי ואנחנו יודעים להתמודד עם השלכות רוחב, וגם עם תקדימים. בסופו של דבר לכל מקרה מתייחסים לגופו. ככה אני התייחסתי כשנדרשתי לבעיות סבוכות וקשות. אין מצב שאין פתרון. אם חשוב לכולנו המשך קיומה בכבוד של מדרשת שדה בוקר בנגב, וחשוב לנו מאוד המשך הקיום, אז יימצא גם הפתרון.

לפני שאני סוגרת אתה רוצה להגיד משהו?

לא.

אוקיי. אז תודה רבה לכולם ואנחנו מחכים לשמוע את תוצאות הישיבה ביום חמישי ואנחנו מקווים שלפחות תייצרו מתווה לפתרון. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:48.