פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



24
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
02/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 76
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש
ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
יום שני, ט"ו בחשון התשפ"א (02 בנובמבר 2020), שעה 11:00

מתווה לפתיחת השמיים לנכנסים וליוצאים מישראל - ישיבת המשך

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
יוראי להב הרצנו
ג'אבר עסאקלה
יואל רזבוזוב

יוסף טייב
איילת שקד

איתן בן דוד - המשנה לראש המל"ל, המטה לביטחון לאומי

יואל פלדשו - מנהל רת"א, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלי אלוק - מנהל תחום בכיר תקינה חקיקה ונהלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, משרד הבריאות

אמנון שמואל - מנהל, רשות האוכלוסין וההגירה

אייל סיסו - רח"ט קונסולרית, משרד החוץ

פיני שני - סמנכ"ל חווית התייר, משרד התיירות

דניאלה גרסון - אחראית תעופה, משרד התיירות

חיים בורובסקי - רפרנט מים ותעופה באג"ת, משרד האוצר

שירי שטיינהרדט סלע - ראש מינהל קשרי חוץ, מרכז השלטון המקומי

דב שריד - מנכ"ל דיזנהאוז תיירות נכנסת, חברות תעופה

אמיר רוגובסקי - סמנכ"ל לקוחות אל על, חברות תעופה

שירלי קציר - עורכת דין, חברות תעופה

יעל קטן - מנהלת אזורית בריטיש איירווייס איבריה, חברות תעופה

גיל סתיו - סמנכ"ל שווק, חברות תעופה

אורי סירקיס - מנכ"ל ישראייר, חברות תעופה

ליאור לינהרד - עורכת דין, חברות תעופה

קובי זוסמן - מנכ"ל IATA, חברות תעופה

שמואל זכאי - מנהל נתב"ג, רשות שדות התעופה

מאיר מלכה גרניט - רמ"ט מנכ"ל, רשות שדות התעופה

יורם שפירא
–
סמנכ"ל פיתוח עסקי, רשות שדות התעופה

עופר לפלר - דובר רשות שדות התעופה

יוסי רביב - מנכ"ל QAS, רשות שדות התעופה

דן קטריבס - ראש אגף סחר חוץ, התאחדות התעשיינים

יוסי פתאל - מנכ"ל, לשכת מארגני תיירות נכנסת בישראל

פנינה בן דוד - מחלקה כלכלית, התאחדות המלונות בישראל

יעל דניאלי - מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל

מידן בר - יו"ר איגוד הטייסים, איגוד הטייסים

דניאל רוברטס - נציג איגוד הטייסים, איגוד הטייסים

עופר קוטלז' - נציג איגוד הטייסים, איגוד הטייסים

חגי מאייר - נציג איגוד הטייסים, איגוד הטייסים

בנימין טבק - נציג איגוד הטייסים, איגוד הטייסים

עמוס אלדאג - נציג איגוד הטייסים, איגוד הטייסים

אליהו מילוא - יו"ר אגודת מורי הדרך של ישראל

רונן קרסו - סגן יו"ר התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

טלי לאופר - מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

רחל כהן - לובי התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

יעל גויסקי - עו"ד, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

אילנה בלמקר - ראש קבוצה שדנה בנושא פתיחת השמיים באיגוד, איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל

דוד שפרכר - יו"ר וועדת תעופה ותיירות, לשכת עורכי הדין

משה כץ - מדריך תיירים, מורשת דרך- עמותת מורי הדרך לתיירות הנכנסת

אלנה דרובצ'בסקי - מנהלת מאהל המחאה, מורשת דרך- עמותת מורי הדרך בתיירות הנכנסת

מרב אביב - ראש תחום תיירות, מרכז המועצות האזוריות

יונתן שפירא - יו"ר מורשת דרך- ארגון מורי הדרך בתיירות נכנסת

דניאל שושן - בעלים וקליק תיירות

רוני קליין - סמנכ"ל מכירות פנגיה

מירי סוסלנסקי - מראשי הארגון המטה להצלת תיירות חו"ל

אבינועם נחמד - סוכן נסיעות ובעלים ישראל עלית טורס בע''מ

מרק כצנלסון - יושב-ראש האגודה הישראלית לתיירות רפואית

דור יהודה - מנכל וקליק תיירות בע"מ

שלמה חנאל - יו"ר דירקטוריון QAS

גיל חובב - יושב ראש מטה עתיד התיירות

חלי גורסוי - מנהלת אופרציה וקליק תיירות

הלנה ביילין - עו"ד ריצ'רדסון דיוטי פרי

יהודה אדלר - דיקן הפקולטה למדעי הבריאות והרפואה המרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג

טל שחר - עורך דין בתחום הנדל"ן

אילנה סלום - משפטנית מטה עתיד התיירות

עפרי ערן פקטור - מנהלת פרוייקטים הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה

זהר אשכר - מראשי הארגון המטה להצלת תיירות חו"ל

סיון יחיאלי

לאה גופר

איה לינצ'בסקי

מתווה לפתיחת השמיים לנכנסים וליוצאים מישראל

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לעניין מתווה פתיחת השמים לנכנסים וליוצאים מישראל. זו ישיבת המשך לדיונים קודמים שנעשו בנושא. נפתח את הדיון בנושא המעבדה שדווח לנו בדיונים קודמים שבמהלך אוקטובר נראה מעבדה עובדת בנתב"ג. אנחנו כבר בנובמבר ומעבדה אין.
אנחנו רוצים להבין במהלך הדיון מהם השיקולים לקביעת מדינות ירוקות או אדומות. האם הקריטריונים לסיווג המדינות הם אחידים או שיש שיקולים נוספים בהגדרה של מדינה כירוקה או אדומה? נציג נתונים ונבקש תשובות עליהם. שאלנו בדיונים האחרונים למה אין מתווה שמתייחס לכל נוסע לפי מצבו האישי ולא צבע המדינה. נרצה לקבל התייחסות גם לעניין הזה.
סוגיה שעלתה גם בדיונים מקבילים לגבי איחוד משפחות. משפחה שבה יש בן משפחה שהוא לא אזרח ישראלי לא יכול להגיע לארץ. מה אנחנו עושים? נמצאים כבר הרבה חודשים בתוך האירוע וכנראה עוד הרבה חודשים לפנינו. אנחנו רוצים לדעת איך עוזרים למשפחות האלה להיפגש ולהתאחד על פי כל הקריטריונים וההנחיות הרפואיות uלאפשר גם כניסה של לא ישראלים.
נתחיל עם חברי הכנסת אם יש לכם התייחסות ואחר כך נשמע את עורך-דין דוד שפרכר שיציג לנו מצגת עם מספר נתונים מעניינים. אני מקווה שבינתיים יעלה נציג משרד הבריאות כדי שיוכל להתייחס לכל הדברים שעולים. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה בבקשה.

צוהריים טובים גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. הנושא שלפנינו הוא נושא מאוד משמעותי, בעיקר מהזווית הכלכלית. אני חי בחברה בישראל על פלחיה השונים ואני רואה את המצוקות הקשות שנגרמות בגלל עצירת כל כניסת התיירים לארץ וכמובן גם היציאה והביקורים בחו"ל חשובים, אבל מה שחשוב ביותר בעיני הוא לאפשר תיירות נכנסת ולאפשר לעסקי התיירות ולאנשי המקצוע לעבוד. אני מלווה קבוצה של מורי דרך ומדריכי תיירות שחלקם נמצאים על סף רעב. הם מקבלים תמיכה ממשלתית זעומה ביותר, לכן הנושא חשוב.
לגבי סיווג המדינות והצבעים שמשרד הבריאות נותן להם, לדעתי יש פה שיקולים שהם לא רק שיקולים רפואיים. לדוגמה, לפני שבועיים חבר שלי חזר מסין, לפי ההוראות הוא היה צריך להיכנס לבידוד מיד למרות שסין היא מדינה ירוקה. הוא הרים טלפון למשרד הבריאות שאמרו לו נכון, אבל משאירים אותה מדינה אדומה משיקולים אחרים לגמרי. לכן יש שיקולים לדעתי שהם לא שיקולים אמיתיים ונכונים ואני מאוד מבקש שנתמוך בפתיחת השמים כדי לעודד כניסת תיירים לארץ. תודה.

יש מישהו ממשרד התחבורה שיגיד מתי המעבדה נפתחת? שרת התחבורה אמרה לנו לפני שבוע שזה יפתח בעוד שבועיים.

יש נציגים של משרד התחבורה, נשאל אותם.

לדעתי היא אמורה להיפתח בשבוע הבא. אני מסכימה וחושבת שכל נושא המדינות האדומות וכל מה שנוגע לפתיחת השמים צריך לחלוף מהעולם. צריך סטנדרט מסוים לנוסעים שעושים בדיקת קורונה לפני שעולים למטוס, עושים בדיקת קורונה בנתב"ג, מחכים בבידוד של יומיים שלושה לתוצאה וכך לפתוח את השמים. הסיפור של מדינות אדומות וירוקות משתנה כל הזמן וצריך להפוך את ההתייחסות לאדם הבודד ולא למדינת המוצא שלהם. אני אשמח לשמוע מה אומר משרד הבריאות על זה.

אייל סיסו ממשרד החוץ, יש לך התייחסות כבר עכשיו לדברים שהעלינו? אם אין, נשמע את עורך-דין דוד שפרכר בבקשה.

בוקר טוב לכם. אני מופיע באופן קבוע בוועדת הקבוע מה-4 באוגוסט, באתי אז עם מתווה שכתבתי עבור אנשי משרד התיירות לעתיד התיירות והמתווה הזה, כבר ביולי אמרנו בו לא להתייחס לצבע של מדינות, כי כבר אז ביולי ידענו שזה יכול להשתנות תוך דקות.

אני רוצה להראות לכם מפה מאוד חשובה של המרכז האירופאי למחלות זיהומיות שהיא אוטוריטה גדולה מאוד בתחום של מחלות זיהומיות, מוסד רשמי מטעם האיחוד האירופאי. כפי שאפשר לראות במפה, באיחוד האירופי נכון להיום אין יותר מדינה ירוקה. אספתי נתונים עדכניים ביותר, הנתונים במצגת הם נכון לאתמול והיום בשש בבוקר עדכנתי שוב, אפשר לראות שאין יותר אף מדינה שהיא ירוקה, יש מדינות כתומות, יש כתומות כהות ואדומות. למרות הסיווג הזה של כתום אדום השמים באירופה הם שמים פתוחים, אפשר לטוס ללא בעיה. חלק מהמדינות מטילות בידוד לנכנסים ומדינות אחרות כמו צרפת שלא מטילות שום בידוד. חלק גדול מהמדינות לא מטילות בידוד.

דבר נוסף, נושא הבדיקות תפס תאוצה גדולה מאוד באירופה. בדיקות מהירות שהחלו בצורה מאסיבית בהרבה מאוד שדות תעופה. בדיקות זולות, אמינות, שנותנות תוצאה תוך חצי שעה. כך שמי שעובר את הבדיקה נשאר במתחם שדה התעופה ותוך חצי שעה הוא יודע אם הוא נדבק או לא.

עשיתי בדיקה של סיווג מדינות באירופה לעומת הסיווג שנותן לנו משרד הבריאות. הראשונה שבדיה, שמוגדרת גם באירופה וגם בישראל כאדומה. מעניין לראות את המתווה של חולים חדשים ל-100,000, כך נוכל לעשות השוואה עם השקף הבא שידון בקפריסין, שם זה 203. יש מספר בדיקות של כ-221,000 ואחוז החיוביים 5.3%. בשקף הבא אנחנו רואים את קפריסין. מול שבדיה זה לא 203 אלא 209, היא יותר אדומה משבדיה. יש הרבה בדיקות ואחוז החיוביים הוא 4% לעומת 5% בשבדיה. ההבדל הגדול הוא שקפריסין היא ירוקה ולפי הגדרות אירופה היא מאוד אדומה.

לגבי יוון, הנתון שמפורסם כבר לא נכון כי בין אתמול לבוקר זה עלה מ-118 ל-133 וכל רגע זה עולה. אחוז החיוביים הוא בערך כמו בשבדיה, אבל מספר הבדיקות הוא אחד מהנמוכים באירופה. יוון גם מוגדרת כירוקה למרות שלפי הקריטריונים של אירופה היא אדומה. דוגמה אחרונה היא איסלנד שמוגדרת באירופה מאד אדומה ובישראל היא מוגדרת כירוקה.

באיסלנד לא בודקים כל אחד כל היום?

יש מספר בדיקות מאוד גדול.

אז היא כתומה לפי האיחוד ולפי ישראל היא ירוקה.

השאלה הנשאלת היא מה השיקולים שמנחים את משרד הבריאות להגדיר מדינה כאדומה או ירוקה. מחודש אוגוסט חברי כנסת ואני מנסים לקיים דיאלוג עם משרד הבריאות. ביקשנו כמעט בכל דיון לשמוע מה השיקולים שעומדים בפני משרד הבריאות בקביעה הזאת. בכל פעם נאמרה לנו אותה תשובה שיש הרבה שיקולים מבלי לפרט אף שיקול. אני מופתע לראות ששבדיה אדומה, קפריסין ירוקה למרות שיש יותר נגועים בקפריסין מאשר בישראל ואני שואל את עצמי אם השיקולים הם מדעיים אפידמיולוגיים, או האם יש שיקולים אחרים?
אני חייב לומר שאיחוד נסיכות המפרץ הפך ירוק בדיוק באותו יום שהכריזו על זה שהם רוצים לחתום הסכם עם ישראל. לא ראיתי דיון מעמיק במשרד הבריאות כמו שעושים עם יתר המדינות כשלוקחים את הזמן כדי לחשוב אם היא תהיה מדינה ירוקה או אדומה. הייתי רוצה לדעת, לדעתי גם כלל חברי הכנסת וכלל העם בישראל לדעת מה השיקולים המדויקים העומדים בפני מקבלי ההחלטות? מדעיים? אפידמיולוגיים? אולי מדיניים ואולי אחרים? אינני יודע.

אני, כמו חברי הכנסת שקד עסאקלה, סובה ואחרים, קודם כל מבקש לקבל תשובה ומענה ברורים. אני גם חושב שבמדינת חוק, מדינה שדוגלת במנהל תקין, הרשות המבצעת חייבת להצדיק את מעשיה בפני הרשות המחוקקת. הכנסת כאן כדי לבקר את הגורם המבצע והגורם המבצע חייב לומר לנו בדיוק מה עומד בפניהם ומה השיקולים.

אני חוזר למתווה שהגשנו, שלדעתי הוא הגיוני ביותר בדיוק כמו שאומרת חברת הכנסת אילת שקד, להתייחס למצבו האישי של הנוסע ולא בהכרח למדינה ממנה הוא בא. תודה רבה.

יש התייחסות שלא הזכרנו לגבי אנשי עסקים.

דברתי עם פרופ' גרוטו ועם סגן שר הבריאות ביום שישי וכל יום הם אומרים לי, מחר השר חותם.

אני גם אוסיף שלדעתי שרת התחבורה מירי רגב תומכת במתווה הזה. אני רוצה לומר שבדיונים שקיימתי בנושא תעופה במשרד הבריאות, הגעתי עם המתווה שלי ואמרתי, נגיע למעמד ביניים עם בידוד מקוצר של 3-5 ימים, עם שתי בדיקות אחד בכניסה ואחד אחרי שלושה ימים ובתמורה לשתי בדיקות שליליות ובידוד מקוצר נשחרר את אנשי העסקים, מה שבהחלט יתרום לכלכלת ישראל.

תודה רבה עורך-דין שפרכר על הדברים ועל המצגת המעמיקה.

אני מבקשת להוסיף שאלה, בין הקבוצות שמתייחסים אליהם יש לי מאות פונים, עולים ועולות חדשים למדינת ישראל שלא ראו את יקיריהם מאז חודש מרס. אנחנו מדברים על מדינה גאה בעליה שלה, רק חגגנו את שבוע העלייה, אני מדברת על מצוקה נפשית גדולה מאוד שהייתי רוצה להביא גם בפני הוועדה הזאת. מדובר על קרבה משפחתית מדרגה ראשונה, שכמו במדינות אחרות שיש מדיניות ברורה, פניתי לשר הפנים והתשובה הייתה שלא מתכוונים לגבש מדיניות ברורה כזאת ואנחנו לא יודעים לכמה זמן אנחנו גוזרים על האנשים לא לראות את קרוביהם, בני ובנות הזוג שלהם. אגב, בין אם נשואים ובין אם אינם נשואים מדינות נתנו גם על כך את הדעת ואפשר להוכיח מהי זוגיות. חייבים לתת במסגרת השיקולים הללו, בטח לאנשי עסקים - - -

הנושא עלה בתחילת הדיון.

אני מבינה, אבל מקרים שמוגדרים היום מקרים חריגים ומקרים הומניטאריים נדונים ללא מדיניות.

תודה חברת הכנסת וונש. זה נושא חשוב והעלינו אותו בפתיחת הדברים ונבקש את ההתייחסות לדברים. חבר כנסת יוסף טייב בבקשה.

אני קודם כל רוצה לברך על דבריו של עורך-דין שפרכר. אני תוהה ושואל האם יש נתונים ברורים, רואים מדינות שהולכות ונהיות אדומות, ירוקות, לא נחשפתי לקריטריון ברור מה מביא את משרד הבריאות ומשרדים אחרים להחליט החלטה שאותה מדינה ירוקה או אדומה. מעבר לנתונים, צריך לקחת בחשבון נתונים נוספים מה סיבת הכניסה של אותו אדם? חברת הכנסת וונש העלתה את נושא העולים ויש גם מתווים אחרים שכן אושרו ולצערי לא עובדים נכון. כניסה לסטודנטים, כניסה לתלמידים דרך תכניות של הסוכנות, תגלית מסע וכו'.
לצערי, גם במקרים האלה שאושרו והוחרגו אנחנו נתקלים בבעיות בירוקרטיות כאלה ואחרות וצריך לצאת פה באמירה שיש לזה השלכה ישירה לעלייה של אותם תלמידים והמשפחות שלהם. חלק מאותם תלמידים עשו עלייה, הוריהם חשבו אולי לעשות את התהליך בצורה איטית יותר ובעקבות ההחלטות האלה הם לא יכולים לבוא ולהגיע לאותן משפחות, זה מוביל את אותם אנשים להחליט בסופו של דבר שבמקרה הטוב יישארו במדינה שהם נמצאים בה עכשיו ובמקרה הרע תהיה הגירה למדינות אחרות ולא לישראל. לדעתי זה חבל, כמדינה היהודית היחידה בעולם אנחנו היינו אמורים דווקא במשבר הזה להיות אור לגויים ולבנות מתווה אמיתי איך מביאים את אותם יהודי העולם לפה לישראל.
אני רוצה לשים את הדגש על זה שצריך מתווה ברור לאנשי עסקים, יכול להיות שצריך לדרג את המתווה קודם כל עולים, קרובי משפחה, אנשי עסקים, סטודנטים, אבל אי אפשר לסגור את הכול ולהגיד שלא עושים שום דבר כי יש קורונה. יש קורונה בכל העולם, הרבה מדינות בעולם מתמודדים עם הקורונה, חלק מהמדינות גם נכנסו לסגר שני ואנחנו פה בישראל ממשיכים עם המדיניות של שמים סגורים, אין מתווה ברור, לא יודעים איך זה עובד, כניסה ויציאה למדינות שנשארות אדומות כשאנחנו רואים בנתונים מדינות עם חשיפה לקורונה שנמוכה ממדינות אחרות אלו ירוקות ואלו אדומות, לכן אני מצפה לקבל התייחסות ממשרד הבריאות על הנושא הזה.

תודה רבה. חבר הכנסת רזבוזוב בבקשה.

תודה. אני רואה הצהרות, אני רואה גרפים, אני שומע סיפורים שאנחנו אלופי עולם, אלופי אירופה, אבל המציאות היא אחרת. המציאות היא שאנחנו מפגרים אחרי כולם. אין לנו מעבדה בשדה התעופה, אנחנו מנותקים משאר העולם, עסקים נפגעים, עולים נפגעים, אזרחים נפגעים ואין פתרונות. אנחנו כאן, דיון אחר דיון בוועדת קורונה שומעים על פתרונות, שומעים על מתווים, שומעים על דברים שאפשר ליישם אותם ומשום מה הממשלה לא מיישמת. מעבר לכך, הפעולות של הממשלה לא שקופות. אנחנו בכנסת הוועדה שאמורה לפקח על הממשלה ואנחנו לא מצליחים להבין את הצעדים של הממשלה, את הפעולות של הממשלה. זה לא מובן.

דברנו על מעבדה שתיפתח כבר ב-15 לאוקטובר. אנחנו מדברים עכשיו על עוד שבוע ואחרי זה על עוד שבועיים, יש לי דה ז'ה וו שאנחנו חוזרים על אותם דברים והם לא קורים. יושבים פה חברי כנסת שיושבים אתי בוועדת עליה וקליטה ומדברים על עולים, אני מכיר זוג עולים חדשים שלפני כמה ימים חזרו למדינה האדומה שלהם כי הם לא ראו את המשפחה. לקחו את הדברים שלהם וטסו דרך כמה מדינות כדי לראות את המשפחה שלהם שלא ראו מעל חצי שנה.

אם יש פתרונות ויש מודלים כמו שהציג עורך-דין שפרכר הציג ויש מתווים אחרים. למה אנחנו לא מיישמים? אני לא מצליח להבין למה לא מיישמים מודלים ומתווים שעובדים?

תודה. לפני שנעבור לשמוע את ד"ר שלמון, נבקש לשמוע ממשרד התחבורה התייחסות לנושא המעבדה. מצד אחד אנחנו נסערים מכל מה שקורה בארץ, עשינו סגר ועשינו את כל מה שצריך ואת מה שהתחייבתם כאן לגבי המעבדה בנתב"ג, נראה שיש זמן לכם זמן. איפה זה עומד? מכיוון שלא שומעים את יואל, עד שהתקלה תתוקן נשמע את איל סיסו לגבי מדיניות כניסה של זרים. אגב, הם זרים לישראל אבל חלקם הם בני משפחה של אנשים שגרים כאן ולחלוטין לא זרים עבורם.

בעיקרון ב-11 במרס 2020 הוחלט על ידי שר הפנים והמל"ל שלא מכניסים כרגע זרים, כפי שעשו מדינות רבות באירופה. מתוך הבנה שיש יהודים בעולם ויש אנשים שצריכים להיכנס, החלטנו על קטגוריות. אנחנו עומדים כרגע על 20 קטגוריות שמאפשרות כניסה דרך פניה לנציגויות שלנו ודרך רשות האוכלוסין. אנחנו עובדים בצורה משולבת עם רשות האוכלוסין, משרד הבריאות ומשרד החוץ ומאפשרים להיכנס למי שנכנס בתוך הקטגוריות. מעבר לקטגוריות יש ועדת חריגים שמתכנסת כל יום, מקיימים דיון על פניות חריגים, על בני משפחה שרוצים להגיע ולבקר במקרים רפואיים וכדומה. בדרך כלל לרובם מאפשרים להיכנס.

אם יש יותר מידי חריגים אולי הם כבר לא חריגים?

יש 20 קטגוריות שנקבעו, כשהשתיים האחרונות מדברות על אנשי עסקים. אנשי עסקים ממדינות ירוקות ואנשי עסקים ממדינות אדומות. יש קטגוריות של חתונות, הלוויות, בני משפחה, בני זוג שרשומים, לא כולם יכולים להיכנס.

לא כולם רשומים.

נכון. לא כולם רשומים ולא כולם יכולים להיכנס. החליטו על 20 קטגוריות כרגע שיכולים להיכנס באופן חופשי. מי שפונה מקבל אוטומטית אישור עליה למטוס כי לא יתנו לא לעלות למטוס בצד השני אם לא יחזיק את האישור ביד. מעבר לזה, יש הרבה אנשים שלא נכנסים לתוך ה-20 הקטגוריות שנקבעו ונכנסים או לחריגים או שאומרים להם "לא". זה לא פשוט להגיד להם "לא".

אתם עושים את זה יפה מאוד. יש הרבה פניות שמגיעות אלי אישית .

אנחנו עובדים סביב השעון 24/7. יש בנות שירות שעובדות עד כניסת השבת וממשיכות לעבוד מיד אחרי זה. חברת הכנסת וונש ביקרה אותנו לא מזמן.

בת שירות מחליטה אם הם יכנסו או לא?

ממש לא. החלטות מתקבלות על ידי הקונסולים בחו"ל, יש החלטות שמתקבלות על ידינו במטה משרד החוץ ויש החלטות שמתקבלות בוועדה שלנו עם רשות האוכלוסין ומשרד הבריאות כדי לאפשר את החריגים הללו. צריכים להכניס החלטה כי להכניס את כולם כרגע זו החלטת ממשלה שלא מכניסים את כולם. מהיכרות שלי, יש מדינות אירופאיות, שלא מאפשרות לאזרחים זרים להיכנס למעט אזרחים של מדינות האיחוד האירופי. אין שם חריגים, זו החלטה שלא נכנסים.

בני זוג, סבא סבתא לא אזרחים ישראלים של ילדים שהם אזרחים ישראלים, הולדת של נכדים?

בזה הצלחנו להרחיב את הקריטריונים, אבל זו לא מדיניות.

לפני שבועיים היינו צריכים להגיע עם פניה מיוחדת כדי שיאשרו להם.

הולדת נכדים מותרת. הם מגיעים עם אישור של הקונסול בחו"ל, לא צריך בכלל להגיע לוועדה.

עובדה שהייתי צריכה להגיע אליכם. כנראה שדברים עדיין לא סגורים עד הסוף.

אלה דברים שעובדים. הצוות שלי עובד סביב השעון ממרס. אבל לא הכול עובד חלק. יש נציגויות שעובדות בקפסולות. הנציבות הכי עמוסה שלנו בניו יורק, בשבוע שעבר כל הצוות הקונסולרי היו בבידוד כי אחד העובדים חלה בקורונה. הנושא של כניסת זרים, למרות שאנשים היו בבידוד וחולים בקורונה, הם עבדו מהבית. אפשר לעשות את זה במיילים, אנחנו לא מבקשים מהם להגיע לנציגות, הכול עובר במיילים וזה עובד די מהר. זה כרגע המצב.

מישהו חשב על זה שאנחנו נמצאים במקום אחר מה-11 במרס? לא היה שינוי במדיניות?

לדעתי כן, לכן החלנו את הקטגוריות. אנחנו כמשרד החוץ מנסים כל הזמן להכניס עוד קטגוריות. אסור לשכוח שהמטרה בראשית הדרך לא לייבא את הנגיף לישראל.

שזה לגיטימי ונכון. השאלה אם לאור כל מה שאנחנו יודעים היום ולא ידענו אז, לא הצלחנו שיטות יותר יעילות כדי לא לייבא את הנגיף?

אני רוצה להגיד יותר מזה, אני חושבת שהם הם קורסים. זה לא נורמלי מה שקורה בקונסוליות ולא מה שקורה פה. בגלל שהם עובדים לילות כימים ואין בזה ספק, זה כל מקרה לגופו, אלפים של מקרים, לכן חייבת להיות מדיניות ברורה ושקופה וכמובן שהיא חייבת להינתן בהתחשב למה שמשרד הבריאות מאפשר ואחרי בידוד ולא לייבא את הנגיף. צריך לשנות את כל התפיסה שאנחנו מדברים עליה כי הייבוא של הנגיף לא יהיה, אם משרד הבריאות יגיד לנו בדיוק מהם הקריטריונים וכמובן שזה יהיה בכפוף לקריטריונים הללו. זה שינוי תפיסתי שאומר שחייבת להיות מדיניות ברורה ושקופה ואז יהיו חריגים. כרגע אנחנו במדיניות של חריגים.

אין מדיניות, זו הבעיה.

זה נכון לכל.

אבל יש 20 קטגוריות שכבר ניתנו. מי שמגיש מקבל אוטומטית.

אבל יש המון חריגים. אנחנו בקשר אתכם ובקשר עם הקונסוליות, הם באמת קורסים. יש שם עומס בלתי נתפס בגלל שיש הרבה חריגים. אז לא יכול להיות שכשיש כל כך הרבה חריגים שזה באמת החריג. יכול להיות שצריך להרחיב את זה, או להיות מדויקים יותר, יוכל להיות שיש מתווה נכון יותר, גם מבחינה רפואית, כדי לוודא שאנחנו מכניסים לכאן אנשים בריאים ולא אנשים שמביאים את הקורונה יחד אתם. אנחנו כל כך הרבה זמן בתוך העסק הזה ואני לא רואה שמתקדמים לאן שהוא. כאילו נוח להישאר בתפיסה של ה-11 במרס.

אנחנו מתקדמים מחריג לחריג.

אני חייב לומר ברמה האישית, אני חושב שלא נשארנו שם, אנחנו מנסים לקדם רעיונות. לצערי מה שקורה כרגע זו מגמה הפוכה, סוגרים את העולם לזרים.

בינתיים הם לא סוגרים.

הקשתי למה שאמרת. דבר ראשון, המדינות שנכנסות לסגר שני בלגיה וצרפת למשל, שתי המדינות האלה לא אסרו בכלל על כניסה של אנשים לשטחה והטיסות ממשיכות כרגיל.

ישראלים לא יכולים להיכנס לשתי המדינות האלה. צרפת ובלגיה לא מאפשרות לאף אזרח ישראלי להיכנס לתחומה כבר חצי שנה.

ד"ר שלמון צודק, לא מאפשרים לישראלים אלא אם כן אתה אזרח האיחוד האירופי ואז אתה יכול להיכנס.

במקרה הייתה לי פגישה השבוע עם שגריר צרפת שאמר לי שהוא מוכן לקדם מתווה שיהיה win-win. תאפשרו לבעלי דרכונים צרפתים להיכנס לישראל ואני אתן מתווה שישראל תוכל להיכנס. המדיניות שלנו של הסתגרות מביאה גם תופעה שלא נותנים לנו להיכנס לשם.

נעשה סדר בשיח כי אני מבינה שנכנסים עוד משתנים. אנחנו לא מאפשרים את הכניסה שלהם ואולי על הבסיס הזה הם לא מאפשרים את הכניסה שלנו? ד"ר שלמון, תעשה לנו בבקשה סדר בדברים האלה.

האיחוד האירופי אסר באופן גורף על כניסה, או המליץ לכל חברות האיחוד למנוע כניסת ישראלים, ללא קשר למדיניות הכניסה שלנו. מדינות מהאיחוד האירופי, שהפכנו אותם לירוקות כמו ליטא, לטביה, צ'כיה ואחרות לא אפשרו כניסת ישראלים חרף העובדה שהכנסנו את האזרחים שלהם ללא צורך בבידוד, כך שזה לא נכון לומר.

עו"ד שפרכר, שאנחנו נהלים דיאלוג כבר תקופה ארוכה, דיבר על שתי אפשרויות סותרות: אחת, למה להתייחס למדינות ירוקות או אדומות, נכניס אנשים לפי בדיקות. התשובה לכך מאוד ברורה, אם נסתכל על מדינות ה-OECD כמעט אף מדינה לא מכניסה אזרחים ממדינות אדומות על בסיס בדיקות או על כל בסיס אחר, זו עובדה ואתם יכולים לבדוק אותי על הנושא. המדינות שמתמודדות הכי טוב עם המגיפה, כמו טאיוואן, יפן, במידה מסוימת סין, לא מאפשרות כמעט בכלל כניסה של אזרחים זרים לשטחה. כך שאם אנחנו למדים מהעולם, הנושא של אי כניסת אזרחים זרים ממדינות אדומות הוא הנוהג המקובל ברוב העולם המתקדם.

מאידך עו"ד שפרכר ציין, אולי כתמונה הופכית, את האיחוד האירופי. צריך לומר פה שה-ECDC וההמלצות של האיחוד האירופי הן לחלוטין לא רלוונטיות מעצם העבודה שהאיחוד האירופי מתנהל בשטח שרובו תנועה יבשתית ולא עושה מעבר רק ממדינה חברה למדינה חברה אחרת. הוא בעיקר ממליץ על מדינות שמחוץ לאיחוד האירופי. לכן זה בכלל לא דומה לענייננו.

אני רק רוצה לוודא ששמעת את כל מה שהעלינו כאן, את השאלות גם לגבי הקריטריונים והסיווגים של מדינות אדומות וירוקות? נושא המעבדה, האם תוכל לשמוע עד שנשמע את יואל ממשרד התחבורה? נושא איחוד משפחות, איך אתם עוזרים לפתור את הפלונטר הזה אחרי כל כך הרבה חודשים שאנחנו בתוך הטיפול במערכה וכנראה עוד נהיה עוד מספר חודשים בתוך זה, כולל משפחות של עולים ועולות.

רשמתי את כל ההערות. נשאלנו לגבי הקריטריונים על פיהם נבחרות המדינות, צריך לומר שאנחנו מפרסמים פעם בשבועיים, כדי לא לשנות כל יום את הסטטוס. ישנם 6 קריטריונים מרכזיים, מי שמבצע את החיתוך זה לא משרד הבריאות אלא צוות במשל"ט התעופה של אנשי מודיעין ואנשי ביצוע אחרים שאוספים את כל הנתונים במתודולוגיה מאוד מסודרת, תוך כדי מתן ציון מפורט לכל מדינה בעולם.

עלו טענות על עניינים מדיניים ואחרים, אני מכיר דוגמה אחת בלבד במהלך כל התקופה שהתקבלה החלטה מדינית, זה לא איחוד האמירויות. את איחוד האמירויות סמנו מראש כירוקות, עוד לפני שאותה נסיעה מפורסמת התכוונה לצאת לדרכה. זה היה אכן בסמיכות וסביב התפתחות היחסים אתם. דוגמה אחרת היא בחריין, הייתי גם שם, לא יכולנו להפוך אותה לירוקה, היא נשארה ירוקה חרף חימום היחסים בנסיעה לשם. בניגוד למה שנאמר, איסלנד הפכה להיות אדומה ביום ראשון. לגבי יוון, יוון עדיין לא ענתה על הקריטריונים שלנו להפוך מירוקה לאדומה.

אז אולי תאמר לנו מה הקריטריונים?

אמרתי שמדובר ב-6 קריטריונים עיקריים, שמדובר בממוצע תחלואה לשבועיים, מקרים חדשים בשבועיים האחרונים כממוצע, אחוז בדיקות חיוביות ועוד מספר פרטים. כל אותם קריטריונים נלקחים ממאגרי מידע מאומתים בין לאומים ונכנסים למשוואה שמשקללת בסופו של יום טבלה מאוד מפורטת עם ציון בכל אחד מהסעיפים וציון משוקלל לכל מדינה. מדינות שהן באזור ה-4-5 הן מדינות שנכנסות לקריטריונים ירוקים. מדינות שצוברות פחות מ-4 מתוך 6 קריטריונים הן לצערנו מדינות אדומות.

אתם יודעים לתת לנו טבלה מסודרת? כמו שעו"ד שפרכר לקח מדינה ואמר מה מספר המקרים ל-100,000, מספר בדיקות, אחוז החיוביים. אתה אומר שיש משתנים נוספים, אתה יודע לקחת רק את המדינות שיש כאן בתוך המצגת, להעמיד אותן אחת מול השנייה ולהראות איך אתם מחשבים את האדום והירוק?

אני מציע שבפעם הבאה אני אגיע פיזית, עם מצגת מסודרת, עדכנית.

למה זה תמיד ככה? אתם לא מכירים את הדיונים אצלנו? אתם בכל פעם מגיעים בלי הנתונים ואומרים שנקרא לכם בפעם הבאה ותביאו את זה.

אנחנו כרגע בהתעסקות חירום, לכן אני גם לא בירושלים אלא במשל"ט. כפי שאת יודעת, אני שמח להגיע פיזית לוועדה בכל הזדמנות. אנחנו כרגע בהיערכות דחופה בארץ ויש גם בקשה בין לאומית לסיוע באירופה, אותה אירופה שעומדת באותם קריטריונים, אנחנו צריכים לקבל היום החלטה ברמה מדינית אם להוציא משלחת או לא. אז אני כרגע פיזית לא נמצא בירושלים אבל אני יכול להבטיח שבפעם הבאה שיתקיים דיון אבוא עם מצגת ונתונים עדכניים נכון לתאריך הוועדה ואציג מה מצב המדינות באותו סטטוס.
אמרתי בוועדה ואני רוצה לומר ולהדגיש שוב שבדיקות לא מחליפות חובת בידוד. ראינו את זה בדוגמאות בעולם כמו בגרמניה, שהיה ניסיון שם וגרמניה חזרה בה מזה. אנחנו רואים את זה בארץ במקומות בהם אנחנו יודעים להיערך כמה תחלואה נכנסה ומאיזה מדינה. בדיקות טובות לשעת לקיחתן, הן מזהות עומס נגיפי בדרכי הנשימה העליונות בזמן נתון, הן לא מחליפות חובת בידוד. אם רוצים למנוע תחלואה צריך או לבדל או לייצר מערך של בידוד עם בדיקות.
לגבי תיירות ממדינות שונות, אנחנו מוכנים למתווה של תיירות ממדינות ירוקות. יש דיונים בינינו לבין משרד התיירות לבין גורמים נוספים וברגע שיוחלט על פתיחת בתי המלון אני מניח שתתאפשר כניסה לישראל של קבוצות תיירים ממדינות ירוקות. למיטב ידיעתנו שום מדינה ב-OECD לא מאפשרת תיירות ממדינות אדומות וכך זה גם יישאר.

לגבי מתווה אנשי עסקים, יש שני מתווים שונים. יש מתווה של אנשי עסקים זרים שרוצים להגיע ארצה ללא בידוד ארוך ולכך יש לנו כבר פתרון יחד עם משרד הכלכלה, פתרון שגם קיבל את המתווה החקיקתי שלו, בו תחת אישור מיוחד של משרד הכלכלה לזמן מוגבל, איש עסקים זר יוכל להיכנס לישראל עם בדיקה, תוך כדי הקפדה מה הוא מבצע, איפה הוא נמצא ומה הוא עושה ולקיים את הפעילות לטובתה הוא בא ולצאת מהארץ מבלי להזדקק ל-14 יום בידוד.

לגבי אנשי עסקים ישראלים, לא הייתי קורא לזה בהכרח אנשי עסקים, זה כל נסיעה חיונית קצרה לחו"ל כמו הלוויה, השתתפות בדיון בין לאומי וכדומה. ישנו מתווה שעורך-דין שפרכר מכיר אותו כי שוחחנו עליו לא פעם, עלה גם לרמת השר. אתמול התקיים דיון אצל השר בנושא. ישנם עוד לא מעט שאלות וקשיים בהנחה שיש מודל מתמטי מאוד ברור כמה תחלואה תיכנס לישראל אם נלך על מתווה של חמישה ימי בידוד פלוס שתי בדיקות. הטענה היא שזה לא מתאים ולא מחליף באופן טוב את הבידוד הקיים היום, בין אם היה 14 או יהיו 12 בתקופה הקרובה. לכן אנחנו מחפשים מודל שנוכל לווסת ולקחת את הסיכון ברמות סיכון סבירות בהן נסיעות מאוד חיוניות של אנשי עסקים או אנשים אחרים למתווה קצר של עד 96 שעות שהייה בחו"ל, אפשר יהיה לעשות אותם עם בידוד מקוצר פלוס שתי בדיקות. אני מאוד רוצה לקוות שבשבוע הקרוב הסוגיה הזאת תסתיים.

אתה אומר שלגבי מתווה של אנשי עסקים זרים הכול מוכן. אז למה זה לא קורה? למה מחכים?

אם יש לך היום חברה את יכולה להזמין איש עסקים חשוב לדיון, את פונה למשרד הכלכלה, מקבלת את האישור שלהם ואתו את יכולה לקבל אשרה. זה משהו חדש אבל מבחינתנו הוא יצא לדרך, עוגן בחקיקה ואפשר להתקדם אתו. מה שלא נסגר, אלו אנשי עסקים ישראלים שרוצים לנסוע לנסיעה עסקית קצרה לחו"ל ולחזור לארץ עם בידוד מקוצר. הנשוא הזה היה גם אתמול בדיון שני ברמת השר והמנכ"ל, אני מקווה שנתקדם למתווה. אנשי בריאות הציבור ואנשי ניהול הסיכונים שאצלנו בהחלט מראים נתונים שגם במתווה הזה יש סיכון אמיתי. זה לא מתווה בטוח לחלוטין ולכן נצטרך לייצר את האיזון הראוי.

אני מבקשת ואבקש גם לדיון הבא את מה שביקשתי מבחינת הטבלה וההגדרות של אדום ירוק, עם כל הפרמטרים, עם המספרים הקבועים כדי שנוכל לראות את ההשפעות. דברת על מודל מתמטי בהקשר של ישראלים שיוצאים וחוזרים, כל המודלים המתמטיים האלה מאוד נחמדים, כבר למדנו שאפשר לשחק אתם, במציאות בדקתם כמה באמת הדבקה הכנסנו לישראל בתקופה שאנשים יצאו ונכנסו?

התשובה היא שיש נתונים והם מעט נמוכים מחלק מהמודלים המתמטיים. אבל אנחנו מכניסים כל יום לישראל תחלואה שנעה בין 3-4 בימים טובים ל-10 חולים בימים אחרים.

מתוך כמה אנשים שנכנסים?

מתוך מספר אלפים שמגיעים כל יום. צריך לראות את המספרים המדויקים, באזור 3,000-4,000 איש. אפשר להגיד שהמספרים נמוכים - -

נמוכים מאוד. למה אנחנו בונים כאלה מגדלים על נתונים נמוכים כאלה?

מאחר ואין מצב שבו כל אדם שנכנס לישראל נבדק, אין לנו נתונים מוחלטים. אלו מקרים שאנשים נכנסו לישראל, נבדקו בין מסיבה כזו או אחרת ואנחנו יודעים שהם חזרו חולים. יש נתונים מאוד לא טובים ממדינות מסוימות, למשל מטורקיה נכנסה הרבה מאוד תחלואה בשבועות האחרונים לישראל.

כמה זה הרבה מאוד?

גם מיוון הירוקה נכנסה תחלואה.

מה זה הרבה מאוד? כשאתה מדבר אתי על 3 מתוך 3,000, כמה זה הרבה מאוד תחלואה? דברו אתנו במספרים כדי שנבין.

שלושה זה מספר גבוה כשאתה לא בודק את כולם אלא מקבל אינדקס ממי שנבדק מסיבה אחרת.

אני לא מאמינה שעל זה אנחנו בונים מדיניות.

ההנחה הבסיסית היא שאם היינו בודקים את כל הנכנסים המספרים היו גבוהים משמעותית. אפשר לדון אם וכאשר ומתי נבדוק את כולם, זה דיון מעניין, גם מבחינה משפטית לא פשוט לחייב כל אדם שנכנס לישראל בבדיקה בשדה התעופה. יכול להיות נערוך סקר נכנסים, אנחנו מחכים לאותה מעבדה שדובר עליה שכפי שאנחנו מקווים תקבל את האישורים בתקופה הקרובה ותוכל לפעול.

למי מחכים עם המעבדה הזאת?

המעבדה איננה שלנו, מבחינתנו ברגע שהיא תעמוד היא תפעל כמו כל מעבדה אחרת. אנחנו לא מעכבים את המעבדה. זו מעבדה שלא מתנהלת עם חוזה אתנו או על ידינו. בסופו של דבר ברגע שתהיה מוכנה היא תקבל אישור ותתחיל לעבודה.

לגבי אישור לעולים, קרובים וסטודנטים, הנושא מונח לפתחה של ממשלת ישראל ושל שר הפנים. אני יודע שאמור להיות דיון על כך ביום חמישי, בסופו של דבר ההחלטה היא להגביל את מספר האזרחים הזרים הנכנסים לישראל, דובר מספיק על אותם 20 עילות שבעטיין אנשים נכנסים. אני אציין רק לאמירותיו של חבר הכנסת טייב, שנכנסו עד עכשיו אלפים רבים של סטודנטים ולצערנו אנחנו כבר באירועים לא מבוטלים של תחלואה והדבקות המוניות בקרב אותן קבוצות. לא רק בעולם הישיבות שגם שם היה לנו, גם בקבוצות של מסע היו מספר אירועים של הדבקות משמעותיות. כך שהמטרה היא כן לאפשר לסטודנטים מכל המגזרים להמשיך להגיע לישראל אבל תחת מתווים של הקפדה וזהירות בארץ.

אני חייב לומר שנתקלנו לאחרונה בבעיות לא פשוטות לבקר את ההתנהלות וההתנהגות של חלק מאותן קבוצות, לאו דווקא ממגזר מסוים. חידדנו את העניינים גם עם עולם הישיבות גם עם הסוכנות וההסתדרות הציונית ועם הנהלת מסע כדי לטפל באותן בעיות והתקווה היא להמשיך ולאפשר לצעירים יהודים, אבל לא רק, להגיע לארץ ללימודים ולהכיר את ישראל בקרוב, בתקווה שחלקם יישארו כאן.

לגבי קרובי עולים, אני מציע שתעלו את זה בצורה מפורטת גם מול שר הפנים. אני מניח שתתקבל החלטה אם, איך ובאיזה היקף להקל על אותם קרובים להגיע לישראל.

תודה ד"ר שלמון. התחושה שלי היא שאנחנו מתקדמים בהיסטריה אבל לא מתקדמים בטיפול ובמענים שאנחנו כמדינה רוצים לתת.

היינו באמת רוצים הפעם, אחרי כל הישיבות, קיימנו כמעט 10 ישיבות בנושא הזה, שסוף סוף נקבל לוח זמנים, בין היתר בנושא מתווה של אנשי עסקים. מתי נקבל תשובה? כל פעם זה בדיוק אותו דבר.

נדמה לי שקבלת ממני לוח זמנים מאוד מדויק מתי להערכתי זה יסתיים.

מתי זה יסתיים?

אני מאמין שעד אמצע נובמבר העניין הזה יסתיים.

אנחנו נעקוב אחרי זה. זה לגבי אנשי עסקים ישראלים. מה לגבי אנשי עסקים זרים, שם כבר אפשר לעשות מעכשיו?

הוא יכול לפנות לפי המתווה שנקבע לקבל את אישור משרד הכלכלה ואז לקבל את אשרת הכניסה לאותו אדם.

מה שמקשה עלי להבין למה אנשי עסקים ישראלים לא יכולים לעבוד על פי אותו עיקרון?

איש עסקים זר מגיע למטרה מאוד מוגדרת. אסור לו להסתובב, הוא חייב לשהות בתנאי לינה מאוד מוגדרים. מותר לו לצאת ממקום המגורים אך ורק לאותן פגישות עסקיות שמצהירים עליהן מראש. זה מאוד שונה מאזרח ישראלי שנוסע למדינה אדומה מסיבה כלשהי וחוזר ארצה לאורח חיים רגיל. יש גם עניין אחר שהוא עניין מספרי. ההנחה היא שמספר אנשי עסקים הזרים שיבואו לכאן מאוד מוגבל. ההערכה שלנו היא שברגע שתתאפשר יציאה לאנשי עסקים ישראלים לנסיעות קצרות, זה לא רק אנשי עסקים, נתמודד עם מצב של מעל 1,000 אנשים ביום שיבקשו לנצל את האפשרות הזאת. לכן גם הסיכונים הם בסדרי גדול אחרים.

אולי אחד מהם יחזור חולה לפי הנתונים שהצגת. אבל אניח את זה בצד. אתה אומר שעד אמצע נובמבר אמור להימצא פתרון?

כן. המודלים המתמטיים דברו על מספרים יותר מ-1 ל-1,000.

בסוף אנחנו חיים את החיים לא את המודל המתמטי. היו פה הרבה מודלים מתמטיים ממרס שראינו שאף אחד לא באמת נגע בנקודה. בטח לא אותן מודלים שחזו תחזיות אפוקליפטיות.

צריך לזכור שכמעט אין כניסה היום ממדינות אדומות למעט ארצות הברית ומעט מבריטניה. אילו הייתה תנועה חופשית מבלגיה או צרפת, עם התחלואה שאנחנו רואים בשבוע האחרון, אני מניח שהיינו רואים הרבה יותר תחלואה, כפי שראינו במרס-אפריל.

זה לא רק השבוע האחרון ויש מדינות שעל פניו הוגדרו אדומות לפי האיחוד האירופי וכאן הן מוגדרות כירוקות.

מדובר רק על יוון כרגע. יוון תיערך בסוף השבוע הזה, יכול להיות שלצערנו היא תשנה סטטוס היה והתחלואה תמשיך שם כפי שהיא נראית כרגע.

מי המדינה שמסיבה מדינית קבלה את הזכות להיות ירוקה בזמן שהיא אדומה?

זו הייתה קרואטיה. אמרתי שקרואטיה לא הייתה אדומה, היא הייתה גבולית והייתה החלטה לאשר מאחר והיא אפשרה לתיירים ישראלים להיכנס, בדיוק מתווה ההדדיות שהוזכר פה. אנחנו פתוחים לדיון על הדדיות עם כל מדינה. אני חייב לומר שמדינות שונות כמו קפריסין ואיטליה שהיו ירוקות ובאנו ואמרנו להם שנלך על מתווה הדדיות. היו דיבורים רבים אבל יוכל להעיד אייל סיסו שאף אחת מהמדינות האלה לא באה בסופו של יום ואפשרה לאזרחים ישראלים להיכנס.

טוב לדעת שיש גם את עיקרון ההדדיות ולא רק את העיקרון הרפואי של אדום וירוק. בבקשה יואל פלדשו, מה קורה עם המעבדה?

המעבדה הייתה אמורה להיות מוכנה בשבוע הראשון של נובמבר, היא אכן מוכנה ומחכה לאישורים של משרד הבריאות.

אתה אומר שהכול מוכן ומחכה לאישור של משרד הבריאות. לפני שניה אמר לנו נציג משרד הבריאות שזה בכלל לא באחריות שלו והם מחכים לכם. מי רוצה לעשות לי סדר?

זה נכון שזה לא באחריות שלו, הרי כל מעבדה במדינת ישראל צריכה לקבל אישור של משרד הבריאות.

הם הגישו כבר?

אם המעבדה תהיה מוכנה היא תוערך ותקבל את האישור.

אז היא מוכנה או לא מוכנה?

אני יודע שהיא בתהליכי הערכה כדי לקבל את ההיתר.

ד"ר שלמון, אומר לנו יואל שזה כבר בתהליך של הערכה. הערכה של משרד הבריאות אם לאשר אותה?

אם זה התחיל היום, אז זה התחיל היום. נכון לביקור שהיה לי בשבוע שעבר, אז עוד לא הבנתי שתהליך ההערכה התחיל, אבל אני אבדוק את זה מיד אחרי הישיבה.

אנחנו מבקשים לדעת מיד אחרי הישיבה כשאתה בודק, איפה זה עומד.

יום שפירא, סמנכ"ל מסחר ופיתוח עסקי של רשות שדות התעופה. הסטטוס נכון מלפני 10 דקות המעבדה מוכנה כבר מיום חמישי האחרון, עומדת בכל התקנים ובכל הדרישות. כרגע יש תהליך ולידציה בינינו לבין משרד הבריאות בתקווה שזה יסתיים בתקופה הקרובה מאוד.

מה זה בתקופה הקרובה? אתה יודע כמה פעמים שמענו את זה? מאוגוסט אנחנו שומעים על המעבדה המדוברת.

אנחנו התחייבנו שהמעבדה תהיה מוכנה ב-29 לאוקטובר, היא הייתה מוכנה ב-28 לאוקטובר. יום אחד לפני והיא הוקמה תוך שלושה שבועות. זו גם לא מעבדה, זה מערך שלם, זה גם מערך בידוק, גם מערך פענוח וגם מערך דיגיטלי. כרגע משרד הבריאות אמור לקבל מאתנו וקיבל ועוד יקבל את התיקוף שלה בדיקות שלנו ובסופו של תהליך שלהערכתי לא צריך לקחת יותר משבוע אפשר יהיה לאשר את המעבדה הזאת ולצאת לדרך.

זאת אומרת שעוד שבוע אתם אמורים להעביר לוועדה את האישור שאכן המעבדה יצאה לדרך.

קיבלתי כרגע עדכון מראש אגף מעבדות, אנחנו עדיין ממתינים לדוחות התיקוף. ברגע שיגיעו אלינו - - - -

אני מוכן לנסוע עכשיו באוטו שלי להביא את הדוחות.

זה כמו במערכון של זהו זה.

אני מוכן להגיע עכשיו, לקחת את הדוחות ולהעביר אותם. אני רוצה לעזור לכם לפתוח את המעבדה כדי שביום ראשון כבר תוכל לעבוד. אתם אומרים מה-15 לאוקטובר שזה יפתח מחר ומחר. אם הבעיה היא העברה פיזית של הדוחות מקום למקום, אני מתנדב לנסוע עכשיו ולהעביר את הדוחות האלה כדי שהמעבדה תיפתח.

אני אתשאל שוב את מנהלת אגף המעבדות במשרד הבריאות, עדין מחכים לדוחות, עוד לא קבלנו אותם.

אני מבקשת מנציג רשות שדות התעופה, תסגרו את הסיפור הזה, זה מביך, יש רגעים שאני מצטערת שהדיונים משודרים.

אנחנו עושים את כל מה שצריך ואני מאוד מקווה שהמעבדה הזאת תהיה מאושרת על ידי משרד הבריאות.

אנחנו נעקוב וזה אומר שביום שני הבא נבקש לקבל עדכון לגבי המעבדה ונעשה גם דיון מהיר. אנחנו מסכמים על דיון מהיר ביום שני הבא גם לגבי המעבדה וגם לגבי הנתונים שביקשנו מכם, כולל עדכון סטטוס של המתווה של אנשי העסקים הישראלים. נעבור לרשות האוכלוסין וההגירה כדי לקבל התייחסות לגבי כניסה של בני משפחה וקרובים לישראל. אחר כך יש בקשות דיבור של אנשים שנמצאים בזום. אמנון שמואל, התייחסותך בבקשה לנאמר, איך אנחנו מפשטים את התהליכים עבור קרובי משפחה שהם לא ישראלים?

איל סיסו כבר דיבר על האוכלוסיות שמוגדות ורשאיות להגיע והנסיבות בהם הן מגיעות. כל אלה שמאושרים להגיע, זמני המענה שלנו יחסית מהירים. דברו על סטודנטים, כל הרשימות שמגיעות מהאוניברסיטאות, מהישיבות, מהארגונים למיניהם, תוך 24 שעות הם עם אישורי עליה למטוס. בחודש האחרון הגיעו 22,000 זרים לארץ, כולל במתווה של אנשי עסקים, רציפות תפקודית, עובדים זרים. לגבי כולם היכולת שלנו להגיב היא מהירה.

לגבי האוכלוסיות שנכנסות, הקריטריונים נקבעים על ידי הוועדה שמתכנסת וקובעת מהם הקריטריונים להקלות. אני מזכיר שההחלטה היא שזרים לא נכנסים לארץ וממרס הגענו ל-20 קטגוריות של החרגות ואנחנו מגיבים במהירות לאותן קטגוריות שקבענו, שרשאים להגיע. השאלה אם רוצים להכניס את כל הזרים שיש להם פה קרובי משפחה זו לא החלטה שלנו. אנחנו גוף מבצע שיודע לבצע, זאת צריכה להיות החלטה של משרד הפנים.

אנחנו מדברים על עניין המדיניות, אתה אומר שיש 20 קטגוריות של חריגים, כך שיוצא שכולם חריגים ואין כלל. זה מזכיר גם את מה שקורה בהתנהלות בתוך הערים.

לא זה מה שאמרתי. אמרתי שהכלל הוא שלא נכנסים. קבענו 20 קטגוריות ברורות מי אלו שרשאים להגיע לכאן ובאיזה נסיבות וזה מבוצע על פי הכללים.

אמרת שיש 20 קטגוריות של החרגה. בכל מקרה, אני מבינה שאת המדיניות לא אתם קובעים, אנחנו צריכים לדבר עם נציג של משרד הפנים ולא אתכם.

נכון.

תודה רבה. נעבור לאילנה גורבצבסקי.

מורת דרך, מייצגת את מורי הדרך בתיירות נכנסת שגיבשו מספר מתווים והוגשו לכם בגלגולים שונים, מתווים שמדברים על הפעלה בפועל לא משנה של איזה תיירות שתגיע, לכשיפתחו השמיים, לנו הסוכנים ייקח זמן להיערך. אנחנו צריכים לדעת איך נראים המתווים הללו על מנת שנוכל להתחיל להיערך לפתיחתה של התיירות כמה חודשים לאחר מכן, כי זה ייקח זמן להעביר את זה ללקוחות, ייקח להם זמן להפנים, להבין ולהיערך בהתאם גם כן.
דבר שני, יש תחושה שנציגי משרד הבריאות מרגישים שאין להם צורך באנשי המקצוע כדי לגבש את המתווים של הדברים השונים. אתם מדברים על מודלים מתמטיים שלתחושתי לא לוקחים בחשבון את הפחתת הסיכונים שתיעשה באופי הפעלת התיירות כמו שהיא מוצעת כרגע על ידי המתווים השונים המדוברים שהועברו לכל חברי הוועדה ולכן אני לא נכנסת לפרטים השונים.
אני לא מצליחה להבין איך סיכון יכול לעלות מזה שיכנסו לצורך העניין 1,000 תיירים של משפחות בודדות בעוד מספר חודשים לתיירות בודדים שהיא מפוקחת, מנוטרת, עם מורי דרך ונהג שנשארים אתם צמודים והם נכנסים לאותו צימר או בית מלון שיפתח עד אז במתווה של התו הסגול? אנחנו מכניסים היום 1,000 איש מאוכלוסיות שאנחנו יודעים שהתנאים שם הרבה יותר בעייתיים ועדיין המספרים מפתיעים אותנו מבחינת המודלים.
פרופ' גרוטו בוועדה קודמת משבוע שעבר ציין שחלק מהמתווים כרגע מוכנים, אבל הם עכשיו תקועים כי הם עוד לא בדקו עם אנשי המקצוע בפועל האם אנחנו יכולים ליישם את הדברים האלה. שמונה חודשים אנחנו מבקשים את ההידברות הזו ואת ההתנהלות התקינה וההגיונית הזו, לראות איך אפשר לגבש מתווים ישימים כלכליים ונכונים לחברה, שלא יסכנו אף אחד. משרד הבריאות, אנא מכם תתייחסו לנושא ואני אשמח להבין אם הדברים נלקחים בחשבון. האם המודלים האלה מבוססים רק על מספרים שנכנסים ולפי מספרי מדינות או שנלקח בחשבון איך זה הולך לקרות ומה הסיכון של מתווה זעיר ואחראי?

מתווה המדינות הירוקות מבחינתנו הוא מתווה מוכן, מוכן ביחד עם משרד התיירות וגורמים נוספים. במתווה הזה אנחנו לא רואים תיקון גדול ואנחנו רוצים לראות אותו קורה, ברגע שבתי המלון יקבלו אישור להיפתח.

זה אומר שברגע שבתי המלון יפתחו תהיה אפשרות של כניסת תיירים ממדינות ירוקות? גם תיירים זרים?

תיירים זרים במתווה שהוסכם עליו, שהוא מתווה של קבוצות, יחד עם משרד התיירות. בעינינו זו דרך מאוד בטוחה וזהירה להתחיל להניע את משק התיירות החדש עם רמת סיכון לא גבוה.

תודה רבה. נשמח שתפרטו לנו את המתווה בשבוע הבא, בדיון שקבענו.

אני רוצה לשאול אם יש אפשרות שאנשי מקצוע בפועל, מורי דרך, נהגים, יוכלו לראות את המתווה הזה ולהבין אם אנחנו יכולים ליישם אותו בשטח ולהתחיל להיערך בהתאם?

ביקשתי שמשרד הבריאות יביא את המתווה לדיון שקבענו בשבוע הבא. הוא יציג אותו ואז נוכל גם להתייחס. אנחנו כמובן נפרסם אותו ברגע שיגיע אלינו.

כבוד היושבת-ראש, עקבתי אחרי הדיון, הוא מאוד חשוב, אני מכיר ומוקיר את כל האנשים שעוסקים בזה כבר שמונה חודשים, עובדים קשה מאוד. הכללים שנקבעו על כניסת אנשים שאינם ישראלים, אנשים שיש להם פה משפחות, יהודים, תיירים ואחרים, זה נושא מאוד כאוב. כל זמן שהיה מדובר על חודש, חודשיים, שלושה אפשר היה להבין. ברגע שרואים שזה כבר נמשך שמונה חודשים וכבר מדברים על האפשרות של פתיחת בתי מלון, הגיע הזמן לפתוח יותר את המתווה של האנשים שזכאי להיכנס. היום יש בעיה שנכד לא יכול לבוא להלוויה של סבתא שלו. זה היה נכון בפסח, אבל היום, אחרי שמונה חודשים, מותר להוסיף משפחה קצת יותר מורחבת שבאה להלוויה. להבדיל בשמחה, אותו דבר.
הבעיה המרכזית שדברתי בוועדה, שמשרד החוץ נאלץ, למרות שהוא עובד קשה מאוד, שכל אדם שצריך לעלות לארץ צריך לעבור דרך הקונסוליה המקומית. יש קונסוליות שעובדות מאוד ביעילות ויש קונסוליות שיש מעט בקשות ויש קונסוליות עם הצפה של בקשות. בקשתי ואני מבקש שוב, לנתק את הצורך הזה. כמו שפעם כשמישהו היה רוצה להיכנס לארץ לא היה צריך אישור מהקונסוליה, אם יש לו קרוב משפחה שמזמין אותו, בוודאי שהוא יכול להיכנס למשרד הפנים ולהגיש את המסמכים במחשב ולמנוע המון בירוקרטיה מהפקידים המסורים שעובדים ימים ולילות בשביל לבדוק כל דרכון, כל מספר וכל ילד וכל משפחה.

הגיע הזמן להרחיב את הקריטריונים של כניסת אנשים קרובים לשמחות, ללוויות, ללידות ולכל הדברים האלה. אם מדברים על פתיחה לתיירות כוללת, אז לאו דווקא לקבוצות שנמצאות במלון אלא גם לבני משפחות שיש להם קרובים בארץ שנמצאים במקום בטוח תוך כדי הבטחה שלא יפיצו ולא יהיו חולים.

שמעתי שיש היום מכשירים לבדיקות מהירות. בבתי מלון בגרמניה, שלא רוצים לתת לאנשים להיכנס ללא בדיקה, עושים בדיקה ותוך עשר דקות יש תוצאה והוא יכול להיכנס. יש מכשירים כאלה ואפשר לדבר עליהם כשרוצים לשמוע על התקדמות. זה יכול לעזור גם על הרחבת האפשרויות לבני משפחה להגיע לארץ, אם יש אשרות כזו לבדוק אותם מהר ולראות שהכול בסדר.

להתחיל להחזיר למשרד הפנים ולמנהל האוכלוסין, שהם יהיו אחראים על כניסות ויציאות מן הארץ. לא צריך את משרד חוץ, זה סתם מכביד. אלא במקרים כמו שבשנים קודמות, כשיש בעיה של מישהו עם רקע פלילי. אבל חוץ מזה, למה צריך את זה?

הבנו פה שזו מדיניות של משרד הפנים.

המדיניות הזו חייבת להשתנות. זה עושה עוול גם לאזרחים וגם לעובדי משרד החוץ. יש קונסוליות שעשרה ימים עד שהם עונים שחסר מסמך. יש מקרה שאני מכיר שהבת צריכה ללדת, האמא צריכה להגיע, אין לזה זמן אבל התשובה הגיעה אחרי עשרה ימים שחסר מסמך, כי הפקיד באותה קונסוליה היה עמוס. צריך לנתק את הקונסוליות מהכניסות והיציאות, זה שייך למשרד הפנים, יש להם אנשים מספק טובים והם יכולים להיעזר במקרה הצורך עם פקידי משרד החוץ. אבל אותו מייל שהאזרח בחוץ לארץ צריך לשלוח, שישלח מיד למשרד הפנים. גם פה, בסניפים של משרד הפנים, אותו קרוב ישראלי שרוצה את האורח שלו, יוכל לגשת למשרד הפנים, להגיש את המסמכים במחשב וברגע הוא מקבל אישור.

גם פה יחכו וגם שם יחכו. מהניסיון שלי עם הקונסוליות, טיפלתי במקרה, לקח לי חודשיים, אחרי התערבות שלי, אני מאמין שאם למשרד הפנים, אם יהיו לו קריטריונים ברורים ויתחילו להחליף את הקבוצות של קרובי המשפחה שנכנסים לבידוד, להרחיב אותם. אנחנו לא רוצים לפגוע או להעלות את רמת התחלואה, אבל יש פתרונות לזה.

אני מתנצל שלא הצטרפתי לדיון מראשיתו מאחר ויזמתי דיון משלי בוועדת הקליטה והעליה שעוסק בכניסה של משפחות של עולים בישראל ובמקביל יש דיון בוועדת העבודה והרווחה על איסור טיפולי המרה, נושא שקרוב ללבי מאוד. הכנתי שיעורי בית ושוחחתי גם עם ד"ר שפרכר שנמצא אתנו כאן ואני תומך מאוד בעמדתו. ברוח הוועדה לא הגיוני יהיה לסגור את השמים ולא לאפשר לטיסות להגיע לכאן ולנו לצאת החוצה כי לנו זה הכי קל, אבל זה לא הפתרון. הפתרון הוא לא לכלוא אותנו בבתינו ולא לאפשר לאנשים להגיע לכאן.

לדעתי המדיניות שנהוגה בהקשר הזה של סיווג המדינות לפי צבעים, אנחנו רואים שהיא לא הגיונית ומשתנה חדשות לבקרים ולכן זה לא רלוונטי. לכן אני תומך בעמדה שאומרת שצריך לנהל את זה לפי קריטריונים ברורים ששמים את הדגש על הנושא עצמו שמגיע.
לי חשוב להדגיש בנושא הזה שאני אשמח לשמוע לוחות זמנים ברורים של מתי הדבר הזה קורה, מתי פותחים את השמים ומאפשרים לנו להתחיל לאוורר את המשק ואת כל מנועי הצמיחה שעוטפים את פתיחת השמים, כי זה מתבקש. ככה ההיגיון אומר, כמו הקו שאת מובילה כאן בוועדה, שהוא חשוב, שאנחנו אמורים לחיות עם הקורונה עוד הרבה מאוד זמן ככל הנראה ואנחנו צריכים ללמוד לחיות אתה כשהחיים ממשיכים ולא נעצרים. סגירת השמים וקביעת קריטריונים שמשתנים חדשות לבקרים ולא מאפשרים תכנון ארוך טווח, הם גם שגויים כי הסיווג משתנה ממדינה למדינה על פי קריטריונים שלא ברורים לי, היא לא רלוונטית.
לכן אני מקווה שהוועדה תצא בסיכום הדיון בקריאה ברורה לבחון יחד עם משרד הבריאות את לוחות הזמנים המדויקים ליישום הדבר הזה. מתווה שימקד לא את מדינת היעד או את מדינת המקור, אלא ישים דגש על הנוסע שמגיע לכאן. זו בעיני המדיניות הברורה וההגיונית שמבוצעת בשום שכל. אני רוצה לברך את ד"ר שפכרכר על עבודת הרקע שהוא עשה ועל העמדה שלו ועל הנחישות שלו בקידום הנושא הזה, שבעיני יש אינטרס לאומי לקדם את זה, זו הכלכלה שלנו. תודה.

תודה לחבר הנסת יוראי להב. יוסי פתאל בבקשה.

ההתחלה תהיה עם המדינות הירוקות כמו שהבאנו למשרד הבריאות. אכן המתווה שגובש יחד אתנו הוא מתווה מפורט והגורמים המקצועיים הודיעו בוועדות השונות שבאוגוסט זה יפורסם. עכשיו נאמר שזה יפורסם ביחד עם בתי המלון, אנחנו מקבלים את זה, זה הגיוני. אני רק פונה למשרד הבריאות, אנחנו עושים את זה כבר כמה פעמים, המתווה, כפי שגובש ונמצא אצלנו וגם במשרד הבריאות הוא יחסית מורכב. יש בו הרבה מאוד צרכים בנושא התנועה וכו'. ביקשנו שיצא בצורה רשמית, שנוכל להתחיל לפרסם אותו בחו"ל, כי אנשים בחו"ל שומעים אותנו מה יהיה ברגע שנוכל.
חשוב לי להגיד שיש לנו צבר של הזמנות שעומד על 20% ממה שהיה ב-2019 ברבעון הראשון של 2021. שאנחנו כרגע מבטלים הזמנות כמעט מדי יום ומחזירים כספים. ישב בוועדה מקבילה ראש הוועדה - - - ואמר, בלי תיירים אנחנו מתים. אנחנו בנויים על 80% תיירות נכנסת. אני לא רוצה להיכנס לנושא, אבל עד שיתנו לנו את המתווה, נתכונן. לא נכניס מחר תיירים, אנחנו מסכימים על הפרטים. זה מפורט לפרטי פרטים מה קורה בכל רגע. שחררו כדי שנוכל להגיד רשמית, לוקח לנו ארבעה חודשים להביא את הקבוצה הראשונה, תודיעו לנו ב-15 בנובמבר, או בדצמבר כמו שמתכננים, לוקח לנו 3,4 חודשים להביא את התייר הראשון. לכן שחררו את הפן הטכני, תנו לנו להיערך. ברגע שתגידו להביא תיירים, נוכל. יש הזמנות, מחירי בתי המלון ברבעון הראשון של 21 יותר גבוהים ממה שהיה ב-2019. אפשר להתחיל לעבוד, להציל את כלכלות של הפריפריה שתלויות בדברים האלה.
דבר אחד נוסף, תיירים לא הביאו לכאן את הקורונה. אפילו הקבוצה הדרום קוריאנית המפורסמת. מה שהביא את הקורונה זה כל אותם בחורים שהגיעו מארצות הברית. התיירים באופן כללי לא הפיצו כאן וגם לא יפיצו את הקורונה במתווה המוסכם עם משרד הבריאות. אני מבקש מהוועדה וממשרד הבריאות, תנו לנו להתחיל לעבוד ולארגן את התנועה של תחילת 2021, עוד לפני האישור. בשלבים אנחנו בשלב 4, אנחנו לא מבטיחים, אנחנו נשענים רק על הבטחות בעל פה, זה לא כתוב בתכנית העבודה כפי שמופיעה.

תודה. כפי שאמרתי, ביום שני הבא דרשנו משרד הבריאות להציג את המתווה כך שיהיה אפשר גם להתייחס אליו.

המתווה נמצא בידי, רק שישחררו אותו.

אני מתחבר לדבריו של יוסי פתאל, הגיע הזמן שיתנו לנו גם ניירות. שמונה חודשים מספרים לנו על מתווים, מספרים, מספרים שיהיה בסדר. קורים עיכובים, אני מבין את זה, כמו עם המעבדה למשל. אבל שמונה חודשים? אנחנו במדינת הי-טק, מדינה שממציאה דברים לכל העולם, איפה המקום שלנו? איך נוציא תיירים לחו"ל? אנחנו גם מכניסים כסף למדינה, יש מעל 40,000 עובדים בענף הזה, אנחנו יודעים להוציא אנשים, יודעים לשמור על האנשים שלנו ואנחנו לא שומעים שום תכנית. כל פעם דוחים אותנו בלך ושוב כמו משחק פינג פונג.

אתה יודע להגיד לאיזה מדינות אתה יודע להוציא תיירים ישראלים?

אם אנחנו מוציאים אנשים בריאים, זאת אומרת עשו בדיקת קורונה עם מטוש, כמו שד"ר שפרכר אומר.

לאיזה מדינות אתה יכול להכניס היום ישראלים?

גם ליוון אפשר להיכנס כרגע וגם לדובאי, אני יודע ששם המצב לא מזהיר.

נכון, אנחנו לא מגבילים, אז לאיזה מדינות חדשות שאנחנו מגבילים אתה יכול להכניס ישראלים?

אם תשחררו את הבדיקות ומשרד החוץ יעשה הסכמים בי-לטראליים בחזרה, אז נוכל גם אנחנו להיכנס.

אין לך שום הסכם עם שום מדינה נוספת.

בכל מקום אומרים לנו שלא מוכנים לשום דבר, הכול עוצר אצל משרד הבריאות. גם משרד החוץ לא מוכנים.

אין מדינות שאתה יודע להציג, שמוכנות לקלוט היום ישראלים.

ד"ר שלמון, למה לא מוכנים? למה לא קולטים אותנו בהתחשב בנתונים החדשים שיש לנו?

כי צריך לרדת עוד קצת. התקווה שלנו שנראה המשך ירידה ואז אפשר במהלך נובמבר להתחיל לנהל משא ומתן, כולל עם האיחוד. אני אגיד, עד כמה שאפשר להגיד, שפעלנו כבר מול שרי חוץ וממשלות של מדינות ידידותיות באירופה, כדי לדחוף את האיחוד האירופי לשקול את הרשימה.

אני אעיר רק הערה קטנה, שמדינת ישראל צריכה לחשוב טוב טוב בפעם הבאה כשהיא מתעסקת עם הנתונים והמספרים והבדיקות ועם הצגת השיח, כי כמו שאמרנו כאן לאורך כל התקופה, בסוף זה מה שמקרין על איך שהמדינות תופסות אותנו.

חברת הכנסת ביטון, אני חייב לומר שכשהיינו ירוקים כל אירופה אישרה לנו להיכנס, אף על פי שאנחנו הגדרנו אותם כאדומות. ברגע שעברנו סף מספרי מסוים נכנסנו לרשימה האדומה, ללא קשר לשום דבר. במהלך יולי הפכנו להיות אדומים. אתם יכולים לבדוק את הנתון הזה.

אנחנו רק מבקשים לראות מתווים. אנחנו כבר שמונה חודשים בתוך האירוע, מספרים לנו שיש, אומרים לנו שקורים דברים, שהכול קיים, למי? איפה? למה זה כזה סודי? למה לא יכולים לערב את אנשי המקצוע? אמרה את זה מורת הדרך קודם ואני לחלוטין מסכים אתה, אם הכול כל כך סודי, איך הלקוחות שלנו ידעו שהם יכולים לעלות על מטוס? הכול כל כך ערטילאי, תתחילו לדבר. למדתם רפואה ואתם מתעסקים בכל כך הרבה דברים, אתם לא יכולים לתת לאזרחים מתווה שנוכל לרשום אותם לטיולים? נראה לכם שמישהו יוצא ואומר עכשיו אני נוסע לניו זילנד? אתם מתעסקים בפרנסה של מעל 100,000 איש. מה ההיגיון להשהות את התשובות? תנו תכנית. תגידו שברגע שיהיו הנתונים תוכלו לעשות ככה וככה. למה הכול מוסתר, אין מעט תחושה של ודאות. תודה רבה.

צודק. גם אנחנו מנצלים את הבמה הזאת כדי לקרוא לשקיפות ונושא הוודאות הוא אפילו יותר משמעותי. לתת תחושה של ודאות של מה צריך לקרות בהתאם למה שיוחלט בקריטריונים של משרד הבריאות. אני מקווה שבשבוע הבא נדע קצת יותר.

רציתי לומר הבהרה קטנה, אם זה נכון שהייתה עמדה רוחבית של האיחוד האירופי לא לאפשר כניסה של ישראלים, הנושא מאוד תלוי ואנחנו מכירים מהסכמים בי לטראליים. לדוגמה מה שישראל עשתה בזמנו עם יוון, עם קפריסין, עם קרואטיה ועם בולגריה, כלומר, המדינות האירופיות כשלעצמן יכולות ללא שום בעיה לנהל משא ומתן.
דבר נוסף, חבר כנסת טייב הזכיר את השיחה שהוא קיים עם שגריר צרפת בישראל. צרפה הייתה מוכנה לאותו דבר. אני באופן אישי, כעובד עם מומחה בארגון ה - - - תעופה אירופאית, נמצא בקשר יום יומי עם בכירים בנציבות האיחוד האירופי, שבהחלט מוכנים לנהל דו שיח עם ישראל. זה לא אומר עדיין שישראלים יכולים להיכנס, אבל לפחות לנהל דו שיח זה אפשרי.

נמצאים פה נציגי משרד החוץ שיספרו לך דברים. בסופו של דבר זה הבשיל לשלושה הסכמים.

דברי מחזקים את דבריה של אלנה, של זהר ושל יוסי פתאל. אנחנו בתיירות הנכנסת לא יכולים להמתין יותר. אני לא יודע אם המתווה שהוצג על ידי כמה ארגונים למשרד התיירות ולמשרד הבריאות ואושר, כפיש אני מבין, תקוע במשרד הבריאות או במשרד התיירות. בכל מקרה משרד התיירות, שאמון לתת לנו את הכלים, לא מעביר לנו את המידע וזו בעיה. אנחנו מבקשים שהמתווה שאושר יופץ לכל הגורמים, בין אם אלה סוכני הנסיעות ובין אם אלה מורי הדרך. תודה.

שלום ותודה רבה על רשות הדיבור. אני רוצה להזכיר שב-21 לאוקטובר השתתפנו בדיון של ישיבת השדולה למען התעופה הישראלית. השתתפו בוועדה השרה מירי רגב, עודד פורר, מיקי לוי ואיילת שקד. השרה מירי רגב הצהירה שם שמאיצים את עבודת הקמת המעבדה לתחילת נובמבר. היא הצהירה גם שמשרד החוץ פועל במקביל להגיע להסכמים עם מדינות נוספות.
אנחנו יודעים שהמעבדה הייתה אמורה להיות מוכנה ב-15 לאוקטובר. התאריך שונה לתחילת נובמבר אבל אנחנו לא שומעים שום הצהרה האם המעבדה מוכנה? מה קורה? חוץ מהדברים ששמענו כאן בוועדה הזאת. אולי כדאי שנצא מפה עם תשובה, עם תאריך, מתי הוועדה תהיה מורשית לפעול. ברגע שהמעבדה תהיה מוכנה זה לא מספיק, אנחנו צריכים את אישור משרד הבריאות. עם הניסיון העגום שלנו עם משרד הבריאות, הדברים לא הולכים באותה מהירות שאנחנו מצפים. אני מייצגת את כל השכירים בענף התיירות ואנחנו יושבים בבית, משתתפים בוועדות ובכל ישיבה כזו אני אומרת, אולי מפה תצא הבשורה. בקשתי היא שאולי כדאי שתצא מפה הבשורה לתאריך ספציפי להפעלת המעבדה בנתב"ג. תודה.

תודה רבה לך. ברשותכם אני מסכמת את הדיון. כפי שנאמר, נקיים ישיבת המשך בשבוע הבא ב-11 לנובמבר בשעה 11:00 בהשתתפות ד"ר אשר שלמון. אנחנו מבקשים לקבל עדכון לגבי המעבדה ואולי נקבל את האישור לכך שהמעבדה קבלה את האישור והיא מתחילה לעבוד.
אנחנו מבקשים לקבל את סיווג המדינות הירוקות והאדומות. שתהיה התייחסות בטבלה מסודרת לכל הקריטריונים של הסיווג והתייחסות למדינות שהופיעו היום במצגת של ד"ר דוד שפרכר כדי שנוכל להבין את מקור ההשוואה.
אנחנו מבקשים שיוצגו המתווים של אנשי עסקים ישראלים ונסיעות קצרות לחו"ל כפי שהגדרת את זה ד"ר שלמון והמתווה של תיירות ממדינות ירוקות לכשיפתחו בתי המלון. אנחנו מבקשים שבמהלך השבוע יעבור אלינו המתווה לעיון ויעבור גם לכל בעלי העניין, אותן חברות שיצטרכו להפעיל את זה, כדי שזה יהווה תשתית לדיון הבא. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:36.