ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 28/10/2020

הרשתות החברתיות כסביבה לחשיפה והשפעה על בני הנוער בכלל ובמגפת הקורונה בפרט

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ההועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול
28/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 24
מישיבת ההועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול
יום רביעי, י' בחשון התשפ"א (28 באוקטובר 2020), שעה 8:33
סדר היום
השפעת הרשתות החברתיות על צריכת תכנים בדפוסי הבילוי של בני הנוער
נכחו
חברי הוועדה: מיכל קוטלר-וונש – היו"ר
משתתפים באמצעים מקוונים
שי סומך - משרד המשפטים

אילן מלכה - ראש חוליית חקירות נוער ארצי, המשרד לביטחון פנים

תמי אומנסקי - מנהלת תחום המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, משרד החינוך

נאוה כהן אביגדור - ראשת אגף אזרחי, מטה לאומי 105, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי

גדעון קונפינו - מנהל היחידה להגנת הסייבר, רשות התקשוב הממשלתי, משרד הדיגיטל הלאומי

דפנה פינקלשטיין - ראשת תחום נוער ארצי, פרקליטות המדינה

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

מיטל בק - עו"ד, המחלקה המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

שירה כסלו - מנכ"לית, המיזם הרב מגזרי למיגון העישון

אורנה היילינגר - נטיקה, איגוד האינטרנט הישראלי

רועי חומרי - ראש תחום עבודת רחוב, עמותת עלם

אלכס קוסנר - מנהלת מרכז לנפגעות אלימות מינית, עמותת עלם

סיגל שפיץ טולדנו - הנהגת ההורים הארצית

דביר בן זאב - יו"ר מועצת התלמידים, מחוז התיישבותי, מועצת התלמידים והנוער הארצית

ליאל סרוסי - דוברת מועצת התלמידים, מחוז חיפה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

דולב לוטטי - נציג מועצת התלמידים המחוזית, מחוז מרכז, מועצת התלמידים והנוער הארצית
מנהלת הוועדה
בת שבע פנחסוב
רישום פרלמנטרי
א.ב., חבר תרגומים

השפעת הרשתות החברתיות על צריכת תכנים בדפוסי הבילוי של בני הנוער
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אנחנו היום בדיון בנושא הרשתות החברתיות כסביבה לחשיפה והשפעה על בני הנוער באופן כללי, ובפרט בתקופת מה שאנחנו קוראים מגפת הקורונה. היא תקופה מתמשכת ואנחנו יודעים שגם בני הנוער נמצאים כתוצאה ממנה הרבה יותר ברשתות החברתיות ובכלל אל מול מסך, ולכן הדיון הוא חשוב ביתר שאת.

נמצאים איתנו גם נציגי בני נוער וגם נציגים מהרשויות השונות. מטרת הדיון היא קודם כל שאנחנו, כולל אני, ניחשף לצורה שבני הנוער חווים את החשיפה הזאת ואת ההשפעה הזאת, שיכול מאוד להיות שאנחנו איננו מודעים לה, וחשוב מאוד שנראה את זה דרך עיניהם על מנת שנדע גם להתמודד עם האתגר הזה.

מטרת הדיון היא להציף את האתגר הזה, לבדוק ולבחון האם יש פה שימוש לרעה או עקיפה של החוק על ידי החברות שעוקפות בעצם את חוק איסור פרסום ובכך משווקות בצורה שיטתית ומגמתית. אם זה לא ניצול רעה של החוק, להבין את הנזקים ואת האתגרים של בני הנוער להתמודד עם החשיפה הזאת כפי שהם חווים אותה, ולנסות ולייצר קודם כל תובנות אצלנו, הבנת גבולות הגזרה של כל הנושא הזה, בתקווה שאנחנו גם נייצר פתרונות הוליסטיים לאתגר הזה בכל מיני דרכים: חינוך, הנגשה של מידע, לפחות יצירת תוכן שווה ערך בזמן ובמקום, למצוא את הדרך שאנחנו יכולים גם לטרגט את בני הנוער, אם להשתמש במושג הזה.

תודה לכולם שהצטרפתם. אנחנו נתחיל בסרטון קצר, כדרכנו, רק כדי שאנחנו נבין היכן המציאות נמצאת. אנחנו בעצם רואים סרטון של החברות עצמן.

(הצגת סרטון)
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
טוב, אני חייבת לומר, כשאני ראיתי את הסרטון הזה, כל הזמן אני מסתובבת עם תחושות בטן אבל אני לא יודעת לאשש אותן. הסרטון הזה מאשש עבור כולנו אני חושבת, אלא אם כן יש כאלה שכבר מכירים אותו, את תחושות הבטן הללו.

מעבר להעלאת המודעות לעובדה שהחברות אינן קופאות על השמרים, יש פה ביטוי משמעותי לאמירה הזאת שהן אינן קופאות על השמרים ולמדות ועושות היטב את השימוש, הייתי אומרת לרעה, אבל הן היו אומרות לטובה, במדיה החדשה שהיא הפלטפורמות הדיגיטליות, אבל זה כל מה שזה. זה מדיום חדש. היו עיתונים, הייתה טלוויזיה, היה רדיו. יש מדיום חדש. הן הפלטפורמות הדיגיטליות ואנחנו רודפים במרדף הזה, בעצם במקרה הספציפי של הדיון הזה, את החברות שלמדו היטב בצורה שיטתית, בתוכנית ארוכת טווח על בסיס נתונים. כל הזמן מדברים פה בוועדה על הנתונים, על בסיס נתונים בצורה יוצאת דופן, אפילו מעוררת קנאה, את היכולת שלהם לזהות. קודם כל להישאר במסגרת מה שנקרא החוק. לזהות את הפרצות ולמצות את הפוטנציאל של ההשפעה שיש על בני הנוער.

המטרה של הדיון היום כפי שאמרתי, היא להעלות את הנושא למודעות שלנו בתקווה שאנחנו נמצא דרך גם להוביל ולא רק להגיב, אבל לכל הפחות לקחת את האחריות כדי להגיב למציאות. אני גם חושבת שהעובדה שבני הנוער נמצאים פה איתנו, נותן לנו איזשהו יתרון יחסי כדי להבין מתוך עולמם ומראות עולמם, ומחייב אותנו גם בהמשך לדון ביחד איתם למה הם האמצעים שאנחנו צריכים להשתמש בהם על מנת להוות לפחות כוח נגד, אם לא כוח מוביל, לכוח האדיר שמופעל עליהם. לא להאשים אותם ולא לכעוס עליהם אלא להבין מה הוא הכוח הפשוט לא יתואר שהחברות האלה משתמשות בו, ולהוות כוח נגד, כוח לטובה. זאת האחריות שלנו.

אני מודה מאוד לבני הנוער שנמצאים פה איתנו וגם כמובן לכל הגורמים, לרשויות ולאנשים השונים שנמצאים איתנו ועושים לילות כימים כדי לעדכן גם אותנו, גם את הוועדה במציאות המתפתחת. אני אולי אתן רק קצת רקע. שוב אני אבקש גם מהגורמים השונים שיתקנו אותי בנתונים שהוועדה מצאה בינתיים.

חוק איסור הפרסומת והשיווק, כולל איסור פרסום גורף למעט החריג של עיתונות מודפסת, ולכן אסור לפרסם באינטרנט. כך גם איששו לי חלק מהרשתות החברתיות ששוחחנו איתם, כולל רשתות חברתיות. אגב, אני אומר במסגרת הרשתות החברתיות. בעיניי, וגם בהקשר של נושא אחר שאני מובילה, צריך לרתום אותם לשיח, לדון ביחד איתם ולהעלות את הדיון. אנחנו גם נמשיך את הדיון ביחד איתם ברגע שאנחנו נוכל לגבש גם מה אנחנו בעצם מבקשים מהם. כפי שאמרתי, בעצם הן אוסרות את הפרסום על פי חוק איסור פרסומת ושיווק. הבעיה היא באיתור המקור והאם מאחורי משפיען כלשהו עומדות חברות שנותנות להם, ואני אומר, זה לא רק כסף, זה גם שווה כסף או חסות. הרי המשפיען עצמו מגדיל את החשיפה של עצמו דרך מערכת היחסים הזאת שנוצרת. יש בעיה חמורה, אם כך, באכיפת החוק על התופעה הזאת.

עולם הפרסום עובר ברובו לפלטפורמות המדיה החברתית. זאת המציאות. תעשיות הטבק והניקוטין נמצאות שם ומתאימות את עצמן ועושות שימוש בסלבריטאים ובמשפיענים, ואני אגיד, סלבריטאים ומשפיענים שרוצים להיות לכאלה. יכול להיות שהם עוד לא כאלה אפילו, וכך הם נהיים כאלה ברשת החברתית בכך שהם מזמינים אותם להיות שגרירי המותגים שלהם או מציעים להם תמריצים כספיים במקרים מסוימים כדי לקדם את המוצרים הללו. משפיעים חברתיים הם בעלי פוטנציאל לתת לקהל שלהם שהולך וגדל דרך הקמפיין הזה, בעצם את הרושם של קידום מכירות אותנטי יותר של המוצרים, בעיקר שהפוסטים שלהם לא מגלים את פרטי נותני החסויות שלהם.

רשתות חברתיות מאפשרות למשתמשים ליצור אינטראקציה עם תכונות שיווקיות של מוצרים באופן שמגביר את החשיפה וההשפעה שלהם בקרב בני הנוער. הן גם מאפשרות ליצרנים להיכנס לפרופילים של משתמשים וחבריהם וכך לתווך באופן יעיל לקוחות פוטנציאליים. אולי כך אני מבינה לפחות את הטרגוט שמדברים עליו כל הזמן.

גם במדינות בהן אומצו איסורים ומגבלות על פרסום ומתן חסויות של מוצרי טבק וניקוטין, לא אסרו במפורש חשיפה לפרסום ממדינות אחרות, שיש פה בעיה גלובלית וצריך למצוא לה גם איזשהו פתרון גלובלי, וכך בני הנוער נותרו חשופים לפרסומות ברשתות החברתיות, באתרי האינטרנט, באפליקציות, ממדינות אחרות. לראיה, בין השנים 2007 ל-2016 מעל 100 נושאים פופולאריים, האשטאג ברשתות החברתיות בנוגע לחברות טבק, נצפו מעל 25 מיליארד פעמים ברחבי העולם.

אני אשמח לפתוח עם בני הנוער. אנחנו נעשה את זה בקצרה. אני יודעת שיש פה הרבה מאוד בני נוער. אנחנו ריכזנו וביקשנו מכמה מהם, בעצם דרך העיניים שלהם לתאר לנו את התופעה, כפי שאני אומרת תמיד, עלינו, לא בלעדינו, ואחר כך אנחנו נבקש לשמוע את ההתייחסות של הגורמים המקצועיים כדי שנתחיל פה באיזשהו תהליך בעצם להעלאת מודעות, ליכולות התמודדות. אני לא אגיד למיגור התופעה כיוון שאנחנו לא נצליח למגר אותה. אנחנו נצליח להעלות עליה את המודעות ולהנגיש את הכלים כדי להתמודד איתה.

ממועצת התלמידים והנוער הארצית נמצא איתנו דביר, יו"ר מועצת התלמידים מהמחוז ההתיישבותי, שהכין לנו מצגת כדי קצת להעלות בפנינו את מה שבני הנוער נחשפים. בוקר טוב, דביר.
דביר בן זאב
בוקר טוב, אני באמת אשמח אם יוכלו להעלות את המצגת. כמו שידוע לכולנו, לרשתות החברתיות יש השפעה מכרעת על בני הנוער ועל ההתנהגות שלהם ושל הסובבים אותם, ומכאן שגם לכוכבי הרשת יש השפעה מכרעת בתכנים שהם יעלו בתור אלה שבעצם מניעים את אותן רשתות חברתיות. משמע, אם התכנים שלהם יראו חשיפה לשימוש בחומרים מסוכנים, אז בדרך כזו או אחרת זה יעודד את בני ובנות הנוער להשתמש באותם חומרים מסוכנים.

(הצגת מצגת)
דביר בן זאב
לקראת הוועדה אנחנו הכנו סקר מייצג בקרב 1,144 תלמידים בכיתות י"א–י"ב מכל רחבי הארץ בנושא של חשיפה לשימוש בחומרים מסוכנים ברשתות החברתיות על ידי כוכבי הרשת בפרט, והליווי המקצועי של ד"ר שלי - - -.

לפני שאנחנו צוללים לנתונים של החשיפה מבחינת הנתונים, אנחנו חילקנו לשלוש קבוצות גילאים, 13–15, 15–17 ו-17–18, כאשר כל אחת מהקבוצות לקחה חלק נרחב בסקר. כמו כן אנחנו גם רואים שהיו מגיבים מכלל אזורי הארץ. משש המחוזות הגיאוגרפיים היה אחוז של מגיבים שלנו.

הנתון הראשון שאני רוצה להציג, מבחינתי זה הנתון הראשי והמדאיג ביותר, זה הנתון של החשיפה לשימוש בחומרים מסוכנים ברשתות החברתיות על ידי כוכבי הרשת. 83% מבני הנוער דיווחו שהם נחשפו לשימוש בחומרים מסוכנים ברשתות החברתיות על ידי כוכבי הרשת. אם אנחנו עד עכשיו ידענו שהיכולת להשפיע על בני הנוער דרך הרשתות החברתיות, כמו שדנו רבות כבר בוועדה, נמצאת, אז עכשיו אנחנו גם יודעים את הגודל העצום של התופעה, גודל באמת אסטרונומי, וזה לא מוריד את הדאגה.

אנחנו גם יכולים לראות מה קורה בכל רשת חברתית. לדוגמא, אנחנו רואים באינסטגרם שהיא רשת חברתית מאוד פופולארית בקרב בני הנוער, כ-75% דיווחו שהם נחשפו לשימוש בחומרים מסוכנים ברשת הזאת. משם אנחנו ממשיכים לטיקטוק, גם היא מאוד פופולארית בקרב בני הנוער. כ-80% מבני הנוער דיווחו שהם נחשפו לשימוש בחומרים מסוכנים. דרך פייסבוק עם 42% ויוטיוב עם 45%. באמת מספרים מדאיגים ומציגים את המימד העצום של התופעה וכמה שצריך לתת עליה את הדגש ולהתחיל לטפל בה. דווקא בזמן הקורונה כאשר בני ובנות הנוער נמצאים זמן עודף בבתים, נמצאים זמן עודף ברשתות החברתיות, הם נחשפים ליותר תכנים וזה יוצר מן רשת פשוט שלא נגמרת.

כן חשוב לי לציין שמבחינת החשיפה במדינה, אנחנו ראינו בעיקר חשיפה בסטורים ולייבים ופחות בפוסטים. את הפוסטים אנחנו ראינו יותר בהשוואה לחוץ לארץ. בטיקטוק שהיא קצת שונה משאר הרשתות החברתיות, אנחנו רואים את זה בסרטונים קצרים של או 15 שניות או דקה, כאשר יש אפילו אתגרים שצריך לקחת את העשן של הסיגריה ולעשות איתו כל מיני צורות משונות, שזה גורם לאנשים להיכנס לתוך האתגר הזה.

אני גם אגיד שכידוע לנו, החוסן החברתי-נפשי של בני ובנות הנוער ובעיקר בתקופה האחרונה, מאוד ירוד, וכאשר אנחנו יודעים ששימוש בחומרים מסוכנים והתנהגויות מסוכנות בסופו של יום קשורים אחד בשני, כל זמן שהרשתות החברתיות כסוכן השפעה עיקרי על בני הנוער והתכנים שנחשפים שם, זה התכנים, זה מעודד את בני הנוער להשתמש בחומרים מסוכנים, מעלה את הסיכוי להתמכרויות כמו שאנחנו יודעים, באופן ישיר גם להתנהגויות מסוכנות, וזה בסופו של דבר פוגע בחוסן החברתי-נפשי שממילא מדיר שינה. פשוט קולע אחד בשני.

אני אסכם בקצרה במשפט אחד ואני אגיד שבכל דיון שעסקנו בבני הנוער בחודשיים האחרונים בוועדה, המסקנות שיצאו לנו, אחת מהן זה היה שצריך לדבר בשפתם של בני הנוער, אז שפתם של בני הנוער זה הרשתות החברתיות, כאשר בשפה הזאת 83% עוסק בשימוש בחומרים מסוכנים. תודה רבה.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
תודה רבה, דביר. קודם כל אני אגיד, אני מניחה שאני מדברת בשם כל הגורמים המבוגרים שנמצאים על הקו איתנו, ואתה, כל בני הנוער שנמצאים איתנו. אפילו בעצם המחויבות לאיסוף הנתונים הללו, שאני רוצה להבהיר, הם בעצם מעידים על מה שקורה בתקופת הקורונה כיוון שהם נאספו ממש לאחרונה. אין לנו אפילו את הנתונים להראות לנו את העלייה. זה שיקוף של המצב כרגע, ואני מאתגרת אותנו ואת כלל הגורמים לייצר נתונים עוד הרבה יותר נרחבים. אם זה מה שהנהגת התלמידים יכולה לעשות במסגרת כל כך קצרה של זמן, אז ראוי לנו לפחות לצלם את המצב בצורה לא פחות מדויקת ואולי גם שמאפשרת לנו לפלח את הנתונים כדי שנוכל לייצר את הכלים. דביר, תודה רבה על האיסוף הזה, העבודה הזאת, המחויבות המרשימה לנושא והחשיבות בנתונים.

אם יש משהו שהוועדה שוב ושוב מציפה, זה את ההכרח בכלל בתקופה הזאת גם, אבל בכלל אל מול ההכרח להתמודד עם הנושא הזה. החשיבות באיסוף נתונים על מנת שנוכל לדייק את המשימות שיש לפנינו.

ליאל סרוסי, דוברת מועצת התלמידים והנוער המחוזית ממחוז חיפה, ממש אם תוכלו רק להתמקד בנושא הזה ואם יש תוספת לדבריו של דביר. בבקשה. ליאל, בוקר טוב.
ליאל סרוסי
בוקר טוב, קודם כל אני רוצה להודות לך על הזכות לקחת חלק. אני תלמידת כיתה ט' מחדרה, דוברת מועצת התלמידים והנוער המחוזית במחוז חיפה.

בעצם הסיבה שמשתמשים היום בכוכבים ואושיות רשת לפרסום ושיווק של מוצרים שונים, היא שהם מובילי דעת קהל. אם מישהו יראה את המודל לחיקוי שלו מעלה סטורי עם חולצה, הוא ילך ויקנה אותה, אז מה יהיה שונה אם במקום חולצה זאת תהיה סיגריה או בקבוק אלכוהול? הרי גם הוא עושה וגם אני רוצה.

בתקופה כל כך קשה ומבלבלת שכולנו יושבים סגורים בבתים בלי מסגרת חברתית כלשהי, זמן השימוש ברשתות החברתיות עלה, וכיום הרשתות החברתיות מוצפות בתוכן. אחד התכנים הכי בולטים שחוזרים על עצמם זאת צריכה ושימוש בחומרים כמו אלכוהול וסיגריות, בין אם זה אתגרים בטיקטוק שמעודדים אותנו לעשות צורות עם העשן או לשתות בכמות לא נורמטיבית כל כך הרבה, שאם אני אפתח עכשיו את האפליקציה, סרטון-שניים, אני כבר הגעתי לתופעה.

בעידן בו אנו חיים היום, העולם הזה של האלכוהול, הסיגריות והסמים נתפס כמשהו מרגיע שמשכיח כאב, אבל גם כמשהו מגניב לעשות בישיבה עם החבר'ה או סתם אתגרים ברשתות החברתיות השונות, וגם כאן יש צורך לשים את הדגש על העלאת המודעות וההשלכות הכול כך חמורות שיש לנושא, ומה יקרה לגוף שלי ברגע שאתחיל להשתמש. מה יקרה לי, לעצבים ולאדם האלים שיהפוך להיות אחרי שימוש ממושך ולא מבוקר.

לי באופן אישי יצא להכיר אנשים לפני ואחרי ההתמכרות, ואני יכולה לספר לכם שהם לא אותם אנשים. כאילו מישהו אחר שולט להם במחשבות. התפיסה שלנו לסיטואציות שונות בחיים היא אובדנית יותר, דיכאונית יותר ובודדה יותר, שלא לדבר בכלל על הנזקים הבריאותיים והפיזיים שנגרמים להם.

בתקופה כזו, מובילי דעת קהל ואנשים באופן כללי, במקום להעלות סרטונים שמעודדים שימוש, צריכים להעלות סרטונים שממגרים שימוש. זהו, תודה רבה.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
תודה רבה. בהחלט אני חושבת שאת משקפת היטב, ליאל, את האתגרים באופן כללי עם הרשתות החברתיות ואת האתגרים ביתר שאת גם בתקופה הזאת, וגם בנושא הזה של שימוש בחומרים ממכרים וההשלכות לאורך זמן. לכל הפחות כפי שאמרנו בעצם בהתחלה, אנחנו חייבים להשתמש באותם כלים שקיימים על מנת להגיע לבני הנוער, ולפחות כפי שחוק הפרסום מכתיב, שחייבת להיות מודעה לפחות באותו גודל. לכל הפחות אנחנו צריכים להגיע למצב הזה. על כך אנחנו מודים לכם שאתם מעלים את הנושא בצורה כל כך אחראית.

דולב לוטטי, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הרשותית מרחובות, ונציג מרכז. בוקר טוב, דולב.
דולב לוטטי
בוקר טוב, תודה לך, יושבת-הראש על הזכות להשתתף. שלום לכולם, אני תלמיד כיתה י"ב מרחובות, יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער הרשותית ברחובות. יש לי באינסטגרם מעל ל-15,000 עוקבים.

לצערי גם בסביבה שלי וגם ברשתות החברתיות שאני משתמש בהן, קיים שימוש בסמים ואלכוהול. ברגע שמשפיען רשת מציג את השימוש בסמים או אלכוהול בתוכן שהוא יוצא ובוחר לפרסם אותו לקהל הצופים שלו כהנאה, זה יוצר משיכה להתעניינות של הקהל שצופה בו להשתמש באותם חומרים. פעמים רבות קהל היעד של אותם היוצרים הוא גילאי חטיבה ויסודי. לדעתי זהו דבר שיש לגנות בחריפות, וזאת מכיוון שתוכן שבו משתמשים בסמים ואלכוהול, גורר בני ובנות נוער לשימוש בחומרים הללו מבלי לדעת את ההשפעות של השימוש על הגוף שלהם.

כיום הרשתות החברתיות הן כלי עוצמתי וזהו אחד מהגורמים המרכזיים כיום לתופעת בני הנוער המשתמשים בסמים. אני סבור כי המקום שלנו כבני נוער הוא להסתכל על הסביבה הקרובה שלנו ולהעלות את המודעות של אותם האנשים המשתמשים בחומרים האלו, עם אחריות אישית ועם מודעות להשלכות. בנוסף, אני סבור שיש להגביר את האכיפה בנושא, במיוחד במקרים של רשתות כמו טלגרם, שמאפשרות רכישה של סמים בקלות ובמהירות. אפשר וצריך להגיע למפיצים.

אני סבור כי פתרון אפשרי לבעיה, קמפיין רשת מוקדי שיעלה את המודעות של משפיעני רשת גדולים, בדיוק כמו אלו המעודדים לסמים ואלכוהול. כאן זהו גם מקומה של מערכת החינוך לחנך, להחריג ולא לנסות למנוע, כי אין דרך למנוע לצערי את התופעה הזאת בקרב בני הנוער. תודה.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
תודה רבה, דולב, ותודה רבה על השיתוף הזה ובאמת על השיקוף של המצב עבורנו.

יש לנו עוד בני נוער על הקו אבל אני רוצה כן להפנות את הדיון ולשתף את הגורמים השונים שנמצאים איתנו פה, ולשאול אתכם, אם כל אחד יוכל גם להתייחס לפערים כפי שאתם מזהים אותם מניסיונכם, גם לטווח הקצר אל מול אתגרי הקורונה ובכלל לטווח הארוך. אני כל הזמן אומרת שהקורונה מהווה עבורנו גם הזדמנות מאוד גדולה לצד המשבר המאוד גדול, הכלכלי, הבריאותי, החברתי-נפשי. יש פה הזדמנות לשינויים ארוכי טווח ולא רק קצרי מועד, אז אני אשמח להתייחסות כזאת, וגם בכל זאת כן לשמוע כיצד הקורונה השפיעה, אם יש לכם איזה שהם נתונים או תובנות להוסיף לנו.

אני אשמח לשמוע מכל אחד מנציגי המשרדים שנמצאים כאן, קודם כל אם אתם מודעים לתופעה הזאת, ואם כן, אם אתם עושים או מה מתוכנן לעשות בנושא הזה, וגם מה נעשה ברמת הנגשת המידע והמניעה בסופו של דבר.

אני אומרת את זה כמשפטנית, לפעמים זה קשה לי. בעצם מדובר פה בחוק ובחינוך שאנחנו צריכים לתת עליהם את הדעת. החוק הוא לא תמיד התשובה. למרות שלפעמים זה נראה כמו הפתרון הקל ביותר, הוא באמת הפתרון הקל ביותר. אפשר לחוקק חוק, אבל אין לו שום משמעות אם הוא לא מתמודד עם בעיה מאוד מאוד מדויקת ובאמת נותן עליה את המענה, לכן אני רוצה להתחיל דווקא מהחינוך. זה לא אומר שאין חובה ויכולת לבדוק מה הם החוקים הרלוונטיים, ובטח ובטח שאני לוקחת על עצמי גם את הנושא הזה ויש פה גם גורמים שיתייחסו לנושא של החוק, אבל הראיה של ה-ח' השני, של החינוך, אמנם זה ארוך טווח בהרבה. ייקח לנו הרבה יותר זמן. זה תהליך, אבל אנחנו חייבים לפחות להתחיל אותו ולהיות מודעים לאתגרים אל מול החינוך, ולכן אנחנו נתחיל בעצם עם משרד החינוך.

נמצאת איתנו תמי אומנסקי, מנהלת תחום המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. תמי, בוקר טוב.
תמי אומנסקי
בוקר טוב לכולם, קודם כל אני חייבת לומר ששמענו פה את בני הנוער, ואין כמוהם בשביל לשקף לנו נאמנה את המציאות. אני רוצה לומר שאני נציגת משרד החינוך גם במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. נמצאת איתנו כאן ד"ר נאוה כהן אביגדור שבהמשך תוכל לתת גם קצת יותר נתונים לגבי מה שמגיע למוקד 105, ואנחנו רואים גם בתקופה הזאת.

אני רוצה להגיד קודם כל שמערכת החינוך, משרד החינוך מאוד מאוד מודע למצב. הוא מודע קודם כל למצב של בני הנוער כרגע. זה לא רק סיפור הסמים וחשיפה לחומרים ממכרים. הנושא של קשיים רגשיים ומצוקות בתקופה הזאת של הקורונה, אנחנו רואים את זה. עשינו סקר של יועצות. אני לא יודעת להגיד לכם בדיוק את הנתון, אבל אנחנו יודעים להגיד שאנחנו אוספים כן את הנתונים לגבי מצוקות של תלמידים.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
וכמובן שהנושא הזה כרוך לחלוטין ואנחנו כורכים אותו כל הזמן בוועדה על הנושא של המשבר הנפשי לצד הקורונה, שהוא בבואה של המשבר.
תמי אומנסקי
לחלוטין. כיוון שהלמידה כרגע מתבצעת גם מרחוק, עכשיו סוף סוף יתחיל גם קצת יותר פיזית, באמת הנוכחות של הרשתות החברתיות תופסת את כל המרחב, כי גם הלמידה מתרחשת ברשתות החברתיות, והחשיפה לכל מה שקשור לרשתות חברתיות כולל חשיפה לחומרים ממכרים כמו שבני הנוער ציינו כאן, היא מאוד משמעותית.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אני רק רוצה לדייק אותנו כיוון שפשוט זה נושא הדיון, בדיוק למקום שאליו הגעתם, ואני אשמח להתייחסות אליו. אני שמחה לשמוע שיש את המודעות לכך כיוון שזה כבר חצי מהאתגר.
תמי אומנסקי
אוקיי, אז קודם כל אני אומר שאנחנו ממשיכים לאורך כל הדרך בשיח עם מועצת תלמידים שנמצאת כאן. במערכת החינוך יש גוף של בני נוער שקוראים לו עמיתים ומשפיעים, שהם בני הנוער שעוסקים בנושא של מניעת סמים ואלכוהול במערכת החינוך. אנחנו יודעים שהדרך להגיע לבני הנוער היא דרך בני הנוער עצמם.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
והם נמצאים ברשתות החברתיות, המשפיענים?
תמי אומנסקי
בתקופה הזאת נבנות עכשיו מודולות ספציפיות לבני הנוער כדי שגם דרך הלמידה ההיברידית שמתבצעת כרגע, הם יוכלו לעשות את העבודה שלהם גם ברמה יישובית וגם ברמה בית-ספרית, אבל במגבלות של התקופה.

באותה נשימה אני רוצה לומר, ופה אני מחברת גם את המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, כי בשותפות הזאת של משרד החינוך עם המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, אחד הדברים שאנחנו רוצים להרים, ואני רוצה להזמין גם את בני הנוער שנמצאים כאן ושחשוב להם, והיה לנו שיח לפני כמה ימים עם מועצת תלמידים. אנחנו רוצים לבנות פורום של בני נוער ברשתות החברתיות, כאלה כמו דולב שיש לו המון עוקבים ברשתות החברתיות, ויחד איתם לבנות את המסרים הנכונים לבני הנוער ולפעול בתוך הרשתות החברתיות.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
זאת אומרת, עדיין אין את זה אבל יש תוכנית לעשות את זה.
תמי אומנסקי
אנחנו רוצים לבנות את זה במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת ביחד עם מועצת תלמידים ועם פורומים ממקומות אחרים, ובאמת לנסות לראות כיצד אנחנו משפיעים. הדרך להשפיע היא דרך הרשתות החברתיות.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אני חושבת שזה ברור לכולנו, תמי. הוועדה מאוד מבקשת לקבל עדכון מתי תושק התוכנית הזאת, כדי שלא נדבר על זה ונחכה עם זה. כמו שאמרתי, החברות עצמן אינן קופאות על השמרים ויש בעצם כבר את התשתית לפי מה שאת מתארת, וזה משמח מאוד. קודם כל צלחנו את האתגר הראשון, מאוד מודעים למצב. שניים, יש כבר תוכנית.
תמי אומנסקי
בדיוק. המודעות קיימת. יש רצון ויש תוכנית. אני מקווה שנוכל באמת להרים אותה ולהוציא אותה לפועל. לשם כך אנחנו צריכים בני נוער שיתגייסו להיות חלק מהחשיבה שלנו בתוך המטה הלאומי, בשותפות עם המשרד כדי להפיץ באמת את המסרים הנכונים ולהשפיע בתוך הרשתות החברתיות.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אז קודם כל, אם זה מה שייצא מהוועדה הזאת, אני כבר שמחה. אני מאוד מבקשת לקבל איזשהו טיים-ליין, מה סד הזמנים. אני לא חושבת שזה מאוד מאוד מסובך. אני חושבת שדווקא בתקופת הקורונה אנחנו ביתר שאת צריכים לשים על זה את הזרקור. גם אני חושבת, כפי שאמרתי, שההזדמנות שלצד המשבר, זה עוד יישאר איתנו גם אחרי הקורונה. המשפיענים פועלים ברשתות החברתיות. חשוב מאוד כמובן שאותם בני נוער יהיו גם בבתי הספר וגם בחינוך הבלתי פורמלי וכו', אבל אם זיהינו פה איזושהי תוכנית, הוועדה מאוד מבקשת לקבל את סד הזמנים לתוכנית הזאת. אני חשה פה ממש דחיפות מאוד גדולה. אני מנסה לשדר אותה כמעט בכל פגישה שיש לנו. אני חשה פה לא רק דחיפות אלא הזדמנות מאוד גדולה ולצידה מחויבות ואחריות מאוד גדולה שלנו של כלל הגורמים. הוועדה מבקשת לקבל ממך עדכון מתי התוכנית תושק, מה סד הזמנים שלה, מתי היא תצא לרשתות החברתיות וכו'. בסדר?
תמי אומנסקי
אוקיי. אני רוצה להוסיף עוד שלושה דברים שאנחנו עושים בנושא הזה. אחד, פותחה ערכה לאיתור וזיהוי תלמידים במצבי סיכון, שכוללים גם חשיפה לחומרים ממכרים, גם זמן מסך, גם כל מה שקשור לרשתות החברתיות. הערכה הזאת נשלחה דרך אשי המקצוע לבתי הספר, גם כדי לאתר ילדים שנמצאים במצוקה, כולל המצוקות האלה. בנוסף, גם ניבנו מודולות ספציפיות בתוכנית כישורי חיים, שקשורה לרשתות החברתיות ולהתנהלות הנכונה ברשת.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אבל אם אני מבינה נכון, אלה המודולות שמעבירות המורות או צוותי החינוך.
תמי אומנסקי
יש מודולות שמעבירות המחנכות המורות.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
שזה חשוב.
תמי אומנסקי
ויש מודולות שיועברו גם דרך העמיתים המשפיעים, וזה בני הנוער. זה שני דברים שונים.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אוקיי, אז אני מאוד מאוד אשמח לראות בעצם את הטיפול ההוליסטי, את התוכנית ואת סד הזמנים שבהם הדבר הזה קורה אופרטיבית ושאנחנו לא רק מדברים עליו, כי צלחנו באמת את האתגרים הראשונים של המודעות והתוכנית והרצון הטוב, אבל עכשיו גם צריך להניע את עצמנו לפעולה. תודה רבה, תמי.

ד"ר נאוה כהן אביגדור, ראש אגף אזרחי במטה הלאומי 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. אני אשמח להתייחסותך. בוקר טוב, נאוה.
נאוה כהן אביגדור
בוקר טוב, תודה על הדיון החשוב. בהמשך ישיר לדברים שאמרה תמי, אני רק רוצה להגיד בפתיח, כי היה לה חשוב מאוד לחדד את נושא המודעות. המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת הוא באמת גוף ייחודי בעולם בשל תפיסת ההפעלה שלו, שאנחנו עובדים ביחד, שוטרים ואזרחים מומחים ואנחנו נותנים גם מענה לכל טווח הפגיעות בקטינים במרחב המקוון, כאשר אנחנו כתובת 24/7. מוקד 105 הוא כתובת 24/7 לכל פגיעה בקטינים ברשת, בין אם זה פגיעה אזרחית ובין אם זה פגיעה פלילית.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
את הסרטון שראינו בתחילת הדיון אתם כוללים במסגרת פגיעה?
נאוה כהן אביגדור
תראי, הנושא של הגדרות של פגיעות פליליות זה על פי חוק. פגיעות אזרחיות, אנחנו מדברים על בריונות, על ביוש, על הצקות. כל מקרה ומקרה נבדק לגופו. יש צוות של מומחים מכל המשרדים, שתיכף אני אתייחס אליהם, יושב ביחד וכל פניה שמגיעה, נבדקת. אני לא רוצה פה לרדת כרגע לרזולוציה של אירוע כזה או אחר, אבל בהחלט הייחוד בהקמה שלנו זה כתובת אחת למענה אם מישהו מרגיש שהוא נפגע. אגב, גם נושא של פגיעה זה עניין סובייקטיבי לפעמים. לא תמיד בני הנוער יודעים שהם נפגעים ולכן תמיד אנחנו אומרים, ככל שיש התלבטות, ככל שיש תחושה לא נוחה, תתקשרו 105.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
נאוה, תודה רבה. אני חושבת שזה חשוב מאוד. אין ספק שבני הנוער נפגעים, רק אני לא חושבת שאף אחד מדווח לכם על הפגיעה מהטרגוט על ידי ידוען כזה או אחר או משפיען כזה או אחר ברשת. השאלה היא אם אתם יכולים להרחיב את היריעה גם למי שפוגע בבני הנוער בצורה קולקטיבית. עצם החשיפה לעישון, אני לא יודעת אם זה במסגרת האחריות או המנדט שלכם או שזה הרחבה מעבר למה שאתם מגדירים לעצמכם. אני מבינה שפגיעה כמובן הוא סובייקטיבית ואני מבינה את הנושא של בריונות. פה מדובר בבריונות של חברות הטבק על בני הנוער ללא ידיעתם של בני הנוער. אני פשוט מנסה להבין האם זה במסגרת המנדט שיש לכם והאחריות שאתם לוקחים על עצמכם.
נאוה כהן אביגדור
אז קודם כל אני אגיד בהקשר הזה שכל הנושא של משפיענים וההשפעות שלהם על קטינים זה נושא שמוכר לנו, ידוע לנו. כאן המיקוד אולי הוא בנושא של סמים ואלכוהול.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
זה לא רק סמים ואלכוהול, זה אפילו רק עישון של סיגריות אלקטרוניות כפי שאמרנו. אייקוס היא סיגריות אלקטרוניות.
נאוה כהן אביגדור
אז בכל מקרה הנושא של משפיענים מוכר לנו, ידוע לנו. אנחנו בהחלט מטפלים גם בפגיעות ומודעים לאפקט של כל כך הרבה גולשים. יש גם פגיעות מיניות. עלה לכותרות הנושא של עדן גלנט. אני לא רוצה עכשיו לרדת לרזולוציות כאלה.

אני רוצה רגע להגיד בהקשר של מה שאמרת. מי שמוביל היום את המטה הלאומי 105 זה המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, חברת הכנסת והשרה אורלי לוי אבקסיס יחד עם משטרת ישראל והמשרדים השותפים שנותנים מעטפת מלאה של חינוך, רווחה, בריאות ומשפטים, ואנחנו בהחלט עם יד על הדופק להרחיב את הפעילות. יש חשיבה גם ברמה המשרדית של המשרד לחיזוק וקידום קהילתי על כל הנושא של הרשתות החברתיות, של חברות הטכנולוגיה, של ההשפעות שלהן. יש למשרד קשר עם החברות האלה ובהחלט יש מהלכים שנבדקים. אני לא רוצה לפרט כרגע, כי אני רוצה רגע להספיק גם לתת זמן לאחרים לדבר, אבל גם להציג את הנתונים שאנחנו אספנו על הפגיעות בתקופת הקורונה. אני חושבת שזה נתונים שיכולים לסבר את האוזן.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אני רק רוצה לשאול על איזה סוג פגיעות מדובר, נאוה?
נאוה כהן אביגדור
בנתונים שאני אציג כרגע?
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
כן.
נאוה כהן אביגדור
קודם כל הנתונים שאני אציג כרגע זה כלל הפניות למוקד 105 בתקופת הקורונה כשהגדרנו אותה מה-15.3, שזה התאריך שבו התחילה הלמידה מרחוק, פעילות מערכת החינוך באופן פיזי הופסקה, ועד ה-30.9.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
איך אתם מגדירים פגיעות? אני פשוט מנסה לדייק ולהבין אם זה בעצם קשור לדיון שלנו או לא, הנתונים הללו.
נאוה כהן אביגדור
הנושא של פגיעות זה כל טווח הפגיעות שהגיעו אלינו. זה יכול להיות כמו שאמרתי, בריונות, חרם, ביוש, פגיעות מיניות.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אז זה פחות רלוונטי. זה מאוד מאוד חשוב ואולי אנחנו גם נקיים דיון למרות שזה לא במסגרת המנדט של הוועדה, אלא אם כן פגיעות כוללות את הפגיעות מהסוג שאנחנו מדברים עליהם, שזה בעצם השימוש ברשתות החברתיות כסביבה לחשיפה וההשפעה על בני הנוער. אם פגיעות כולל את זה, אז הנתונים חשובים מאוד, וזה לא שהנתונים לא חשובים, אבל יכול מאוד להיות שהם פחות רלוונטיים לדיון שלנו היום, אז אני מנסה לזקק את זה. בתוך הפגיעות הללו אין פילוח או התייחסות ספציפית לנושא הזה שאנחנו מדברים עליו היום.
נאוה כהן אביגדור
יש פילוח של כל הפגיעות אבל זה לא רזולוציה שהיא מספרית, משמעותית ברמה של סמים ואלכוהול, ולכן אם זה לא רלוונטי כרגע, אז אני יכולה להעביר לוועדה את הדוח.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אני אשמח לראות את הדוח וגם אני אשמח להתייחסות ממך, כיוון שאני יודעת שהמשרד לקידום וחיזוק קהילתי עובד מאוד מאוד חזק וחשוב עם הקהילה ועם ההורים.
נאוה כהן אביגדור
נכון.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אני רוצה לחדד את זה. זה לא רק סמים ואלכוהול, כי כשאומרים סמים ולאלכוהול אז זה מן התנהגויות קצה ואנחנו חושבים שזה בבתים אחרים וכו'. זה גם סמים ואלכוהול, זה כל החומרים הממכרים. זה כולל טבק וסיגריות אלקטרוניות והתנהגויות ממכרות אחרות. אני מאוד אשמח לדעת אם יש במשרד תוכנית או שכבר עושים איזשהו מהלך אל מול הקהילה, אל מול ההורים כדי להעלות את המודעות גם להורים, כי אני יודעת שאתם עובדים מאוד מאוד קשה לתקשר עם ההורים בתקופה הזאת, ספציפית לנושא הזה.
נאוה כהן אביגדור
אני אתייחס ספציפית. נמצאת פה מורן מהרשות לביטחון קהילתי, שזה גם תחת המשרד לחיזוק וקידום קהילתי. אולי היא תוכל להרחיב.

חשוב לי להגיד בנושא של 105 והמשרד בכלל. אנחנו עושים הרבה מאוד פעילות של הסברה. יש הרבה מאוד מידע רלוונטי באתר שלנו ובערוצי המדיה. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים לפנות גם להורים לגלות מעורבות, וגם לילדים ולבני הנוער שנמצאים בסביבה שהם לא תמיד מודעים להשלכות שלה.

דרך אגב, חלק מהצוות שנמצא פה מ-105 זה נציגות של החינוך והבריאות והרווחה. אנחנו עושים כל הזמן הרצאות בזום בתקופה הזאת, להורים, לילדים. אנחנו יוצאים אל הציבור, אנחנו מנגישים את המידע. ברשות לביטחון קהילתי יש פריסה של מנהלי התוכניות בכל הרשויות, שחלק משמעותי מהפעילות הוא גם נוגע לעולם של הרשתות החברתיות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. אנחנו מעבירים תכנים משותפים.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
105 פועלת בתוך הרשתות החברתיות או מי שמגיע אליכם ופונה אליכם?
נאוה כהן אביגדור
אני אתן דוגמא לאירוע שקשור לאפליקציית זום. פה אולי אני רוצה רק להגיד משפט אחד שמאוד חשוב. אחד התלמידים שדיבר, ציין את אינסטגרם. אני מציינת את אינסטרגם וואטסאפ כזירות המשמעותיות ביותר שלגביהן אנחנו מקבלים דיווחים על פגיעות ברשת. אני רוצה להגיד שזה לא אומר שאינסטגרם ווואטסאפ הן זירות יותר מסוכנות. אני רוצה להגיד שככל שבזירה יש יותר משתמשים, יש יותר גולשים, סביר להניח שנקבל יותר פניות על פגיעות.

קחו לדוגמא עכשיו תקופת הקורונה, אפליקציית זום. ככל שעולה השימוש באפליקציית זום, אנחנו רואים ב-105 עלייה בפגיעות על הפלטפורמה של אפליקציית זום. אגב, חלק לא מבוטל מהפגיעות הן גם על רקע מיני. אני אשמח אחרי זה להעביר לוועדה את הדוחות הרלוונטיים גם על עבירות מין, גם על זום, גם על הנושא של תקופת הקורונה.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
בהחלט, אנחנו נשמח לראות.
נאוה כהן אביגדור
אנחנו כן נמצאים ברשתות החברתיות ככל שצריך לכל פגיעה ופגיעה. אירוע שדיברנו עליו לאחרונה, זה שיש קבוצות שנקראות מפוצצים שיעורים בזום, קבוצות של ילדים בתוך הוואטסאפ שפשוט מקבלות לינקים לשיעורים מקוונים, נכנסים - - -
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
נאוה, אני מצטערת שאני קוטעת אותך, זה פשוט פחות קשור לנו לדיון הספציפי הזה. אנחנו מאוד נשמח לראות את הנתונים הללו.
נאוה כהן אביגדור
אני רק אגיד שנכנסנו לוואטסאפ, נכנסנו לקבוצה והבאנו להפסקת הפעילות שלה, שהיא פעילות פוגענית ואפילו על סף הפלילי.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
בהחלט חשוב. תודה רבה, נאוה. הוועדה תשמח לעדכון.

איגוד האינטרנט הישראלי, אורנה היילינגר נמצאת איתנו. יש הרבה מאוד סוגיות שקשורות כמובן לשימוש ברשתות החברתיות, אבל אני ממקדת את זה בנושא שלנו חזרה, סביבה לחשיפה והשפעה על בני נוער בכלל וממגפת הקורונה בפרט, בנושא של החשיפה לחומרים ממכרים. בוקר טוב, אורנה.
אורנה היילינגר
בוקר טוב, אני אתכם. האמת היא שלצערי אין לי הרבה תרומה ותוספת, כי אני יותר ממוקדת בדיוק בנושאים שנאוה דיברה עליהם, יותר הנושא של בריונות וכדומה. אנחנו גם גוף פאסיבי. אנחנו מקבלים את הפניות, לא מחפשים את האירועים בתוך הרשת ולכן אין לי נתונים שיכולים לסבר או לקדם את הוועדה בנושאים האלה.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
תודה רבה, אורנה. בהחלט אני בטוחה שאתם עושים עבודה מאוד חשובה. שחלילה לא יישמע אחרת. באמת אני מעריכה מאוד את המיקוד בדיון עצמו.

פרופ' חגי לוין נמצא איתנו בהתייחסות לנושא הזה. חגי, בוקר טוב.
חגי לוין
בוקר טוב, שמעתי את הדיון. אני רוצה לחדד כמה נקודות לגבי הדיון הזה. קודם כל כפי שעולה מהשאלות שלך, אנחנו חייבים, וזה דבר שלא נעשה אחרי חוק איסור פרסום, התיקון לחוק שקבע שפרסום גם באמצעים דיגיטליים של מוצרי טבק ועישון הוא אסור. לא בוצעה העבודה להטמיע את השינוי הזה בכל המערכות ובעצם אנחנו שומעים כאן מהתשובות של הגורמים השונים שעושים עבודת קודש בנושאים אחרים, שלא הוגדר להם שפרסום ושיווק של מוצרי טבק ועישון לילדים ובני נוער הוא עבירה על החוק, והם צריכים לעקוב ולדאוג לקבל דיווחים ולפעול כנגד העניינים הללו, גם הגורמים שהוזכרו כאן, גם המשטרה. זה באמת פעילות מסוכנת ביותר. אני יכול להגיד ממחקר שאנחנו עושים באוניברסיטה העברית הדסה. אנחנו בהחלט מוצאים עדויות לשימוש בכלים הדיגיטליים האלה, לשיווק בכלל ולבני נוער בפרט.

אני יכול גם להגיד שקודם כל בראיה יותר רחבה כפי שאמר מרשל מקלוהן, המדיום הוא המסר. עצם השימוש בכלים הללו של הרשתות החברתיות לשיווק, הוא כבר בעייתי. אני אגיד בעניין הזה שההגנה הכי טובה היא ההתקפה. במקביל לאיסור, צריך גם לייצר תכנים מקוריים שיתנו את הזוויות האחרות לבני הנוער כפי שנעשה קמפיין מאוד מוצלח בארצות הברית, ובעניין הזה אני אשמח לשמוע ממנהל היחידה לקידום בריאות במדיה הדיגיטלית במשרד הבריאות, איך הם מקדמים יחד עם בני הנוער תוכן שנלחם בתכנים הללו וחושף את השקרים של חברות הטבק והעישון בהקשר הזה גם של הסמים והאלכוהול.

אני מניח, אם אני לא טועה, שאין כזאת יחידה במשרד הבריאות לקידום בריאות במדיה הדיגיטלית, ומן הראוי שתוקם, כי כפי שאת אמרת, החברות לא קופאות על השמרים והן כן עושות את התפקיד שלהן מבחינתן, לשווק לבני נוער. אנחנו כן רואים כיצד בני נוער כפי שהוצג כאן בתחילת הדיון, מחויבים לנושא. זה מאוד מעודד. כדאי להכווין אותם איך לייצר תכנים חלופיים שמצביעים על הנזק החמור של המוצרים הללו לבני הנוער. תודה.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
תודה רבה, חגי. זה בעצם כבר מסקנות הדיון אבל אנחנו נמשיך בו. אני חושבת שכלל הגורמים שנמצאים פה בקו, אני מקווה שאנחנו מציפים את הסוגיה הזאת גם אל מול הגורמים הללו. באמת ההכרח כפי שאמרת, ההגנה הכי טובה היא ההתקפה, לייצר תכנים מקוריים. בהקשר הזה, אנחנו לא נצליח לחסום לחלוטין כפי שאמרתי בהתחלה, אבל אנחנו חייבים ולכך הוועדה מחויבת ולכך התוכנית הלאומית שבה אנחנו עובדים על איזשהו מיזם לאומי, תיתן את הדעת בנושא הספציפי הזה, בתקווה כמובן ובשיתוף פעולה עם כלל המשרדים.

הקריאה שתצא מהוועדה זה שלא מספיק לתקן את חוק איסור הפרסום ולהבין שגם באמצעים טכנולוגיים אסור, אלא חייבים להטמיע את זה כפי שאמרת, ולחייב את הגורמים השונים גם לנטר וגם להשתמש באותם אמצעים דיגיטליים שקיימים היום. עד כה אנחנו לא רואים שזה נעשה, וזה לא ביקורת, זה רק קריאת מציאות. זה שיקוף והנעה לפעולה של כולנו יחד.
חגי לוין
רק אם אפשר, אני אתן לך כלי מעשי. יש את חובת הדיווח השנתית של דוח שר הבריאות על העישון. אפשר לדרוש במסגרת הזאת לפרק בנושא הספציפי הזה. זה יחייב את אותן מערכות לבדוק אצלן כמה דיווחים הם קיבלו ומה הפעילות שלהן בנושא הזה, וכך באמת יהיה לנו גם נתונים וגם זה יניע את כל המערכת לפעול בנושא החשוב הזה, אז אפשר להיעזר במנגנון של דוח שר הבריאות על העישון.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
כך אנחנו נעשה. תודה רבה, חגי, על ההערה המאוד חשובה הזאת. מבחינת הכלים הפרלמנטריים שמצויים ברשותי, אני מחויבת לבקש את זה כבר היום כמסקנה מהדיון הזה. חשוב מאוד.

אנחנו כן נרצה לשמוע משאר הגורמים שנמצאים איתנו גם לגבי השאלות הממוקדות, האם יש מודעות, האם למרות מה שנאמר עכשיו גם על ידי, יש איזושהי התייחסות נפרדת והתארגנות לייצר את התכנים או את מתקפת הנגד שלנו?

מהמשרד לביטחון פנים נמצא איתנו ראש חוליית חקירות נוער ארצי. באמת למקד את זה בנושא שלנו, אני מאוד אודה. אילן מלכה נמצא איתנו. בוקר טוב, אילן.
אילן מלכה
בוקר טוב. קודם כל אני שמח להיות כאן חלק בוועדה. אני אדבר קודם כל על הנושא של תחום המניעה וההסברה הפרוס במשטרת ישראל. לאחר מכן אני אדבר על האכיפה.

קציני המניעה וההסברה פרוסים במחוזות המשטרה בכל הארץ, לרבות עובדי נוער שערוכים וזמינים להעביר הרצאות בצורה מקוונת, קרי בזום, לכל תלמידי ובני הנוער. לצערנו הביקוש די דל בעניין של תלמידים, ולכן רצונה של המשטרה להגביר, ואני שמח מאוד לשמוע על התוכנית של משרד החינוך שתמי הציגה מקודם, כי אני חושב שזה מאוד מבורך. אנחנו נשמח מאוד להיות חלק מהעניין כדי באמת להגיע עד לאחרון בני הנוער דווקא בתקופה הזאת של הקורונה, בנושא שימוש בסמים וצריכת אלכוהול.

כדי למסד את הפעילויות בצורה מסודרת, נעשתה ישיבה בין הנציגים של מדור נוער לבין הנציגים של משרד החינוך. נעשו חיבורים, שאגב, כבר קיימים לאורך שנים רבות, בין קציני המניעה והסברה במשטרה לבין רכזות המניעה במשרד החינוך.

מעורבות שלנו בהרצאות לבני הנוער - אנחנו גם מרצים בקפסולות באופן פיזי, וגם מן הסתם כמו שציינתי מקודם, בזום. גם לשומרי הסף, להורים, למחנכים וכו' אנחנו מעבירים הרצאות, וכמובן לבני הנוער בפנימיות בעיקר. זה לגבי הנושא של מניעה והסברה.

אני בתור אבא לילד מתבגר בכיתה י"א, בן 16 שלומד בפנימייה וכרגע הוא נמצא בבית, אני עד ואני רואה את זה לא רק כראש חוליית חקירות נוער במשטרה, אלא גם בתור אבא.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אני רציתי לשאול אותך דווקא בתור אבא. אתה חושב, אילן, שמה שאנחנו עושים היום במשרד לביטחון פנים, לסוגיה של מה שקורה ברשתות החברתיות, אתה חושב שזה כלי? זה מאוד מתסכל אותי כי אנחנו נמצאים בזירה אחרת. בני הנוער לא נמצאים בזירה הזאת. הם בטח לא יבקשו את ההרצאה של השוטר. הם לא נמצאים שם, לא בזום וגם לא כנראה בבית הספר, ויכול מאוד להיות שמה ששמענו פה ונחשפנו אליו, זה שאין להרצאה הזאת סיכוי להתמודד עם מכבש הלחצים הזה שקורה ברשתות החברתיות. אני רוצה לשמוע איך אתה מחדד ומה יכולה להיות אולי תרומתו של המשרד לביטחון פנים בהקשר הזה.
אילן מלכה
אני אומר את זה כל הזמן. אין כמו לפגוש את הקטין ולהסתכל לו בלבן של העיניים כשאתה עומד מולו בכיתה, בבית הספר ואתה מסביר לו, ואתה מתחבר לנפשו ואתה מספר לו סיפורים שאתה טיפלת, של קטינים שהתדרדרו לשימוש בסמים ואיפה הם נמצאים היום, וסיפורי הצלחה, אגב. אין ספק, כשאתה מדבר בפורום של בני נוער והם שומעים אותך, מרגישים אותך, הדברים נראים אחרת.

אנחנו נאלצים בלית ברירה בתקופה הזו לצאת מהקופסה, וכמו שתמי דיברה על תוכנית שיוזמים שם במשרד החינוך, גם אנחנו כמשטרה, אנחנו כל הזמן למדים בתקופת הקורונה איך לעשות את הדברים טוב יותר, איך להתחבר בכל זאת לבני הנוער. זה האתגר. לשם כך אנחנו כאן בוועדה.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
בהחלט.
אילן מלכה
כמו שציינתי מקודם, יש לי ילד בבית שאני כל הזמן עם אצבע על הדופק לראות מה הוא עושה ברשת. זמן המסך של בני הנוער היום הוא הרבה מעל מה שנחשב כרגיל או שזה היה גבוה עוד לפני הקורונה. עכשיו בכלל. הם כל הזמן מול המסכים ולכן אנחנו חייבים להיות שם כל הזמן. כל הזמן אנחנו צריכים להיות ברשת ולראות איך אנחנו ממגרים את התופעות.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
בהחלט. תודה רבה. אני בהחלט מסכימה איתך ואני חושבת שפשוט נוצרה פה זירה חלופית שאנחנו נעדרים ממנה. במידה רבה לא הספקנו להדביק את הפערים הללו. אין בה כללים כרגע בכלל, ובאמת מטרת הדיון הזה הוא להבין איך אנחנו ממנפים דווקא את היתרונות שבזירה החלופית הזאת או לפחות מתחברים לחסרונות שבה כדי לייצר את התקפת הנגד שחגי לוי התייחס אליה. תודה רבה.

מהנהגת ההורים הארצית נמצאת איתנו סיגל שפיץ טולדנו. אני אשמח מאוד לשמוע, סיגל, גם לגבי המודעות לנושא הזה בקרב הנהגת ההורים הארצית וגם אם יש פעולות מסוימות או שיתוף פעולה שחשוב שייעשה, גם הייתי אומרת, בטרגוט של ההורים, כי גם אנחנו, גם אני אימא, נמצאים ברשתות החברתיות. גם אנחנו לא מודעים למה שקורה שם ואיפה נמצאים ילדינו, וגם אנחנו, ואולי זאת ההזדמנות שלצד המשבר הזה במסגרת לקיחת האחריות ההורית חזרה, חייבים לפחות להיות מודעים לבעיה ולאתגרים. לא לוותר על הסמכות ההורית שלנו להוות קול נוסף באתגרים שילדינו חווים אותם ובני הנוער בכלל חווים אותם ברשתות החברתיות, אז אני אשמח להתייחסותך, סיגל. בוקר טוב.
סיגל שפיץ טולדנו
בוקר טוב ותודה רבה באמת על הזכות להשמיע גם את הקול של ההורים. אני חושבת שזה מאוד חשוב באמת לערב גם את ההורים כמו שאמרו כאן, בכל הנושאים האלו, אבל יש כמה נושאים מאוד מתסכלים, ועכשיו כשאני שומעת את כל הדוברים לפניי, זה רק מחדד את זה.

קודם כל, ההורים לא יכולים ולא יודעים ולא צריכים להתמודד בעצמם עם כל הסוגיות האלה של משפיענים ברשת וכן הלאה. אנחנו מדור אחר. רובנו באמת לא בקיאים כמו הנוער, בכל הנושאים האלו, והמשרד לקידום וחיזוק קהילתי יכול לעשות עבודה נהדרת, אבל כשיש ניתוק ממשרד החינוך, בסופו של יום אנחנו ההורים מצפים שהדברים האלה יבואו לידי ביטוי בשעות הלימודים הפורמליות.

אנחנו שומעים כאן שיש תוכניות. אחרי שאנחנו במשבר כזה חצי שנה, עדיין אנחנו נמצאים בשלב של תוכניות. הנהגת ההורים הארצית נמצאת בשיח מתמיד עם משרד החינוך. אנחנו דורשים ומבקשים באופן קבוע שהנושאים האלה ייכנסו לתוך מערכת החינוך בשעות היום ולא כבחירה. כחובה. היום הדברים האלה נעשים בצורה רנדומלית, בצורה אקראית. מנהל טוב שרוצה להכניס תכנים כאלו, מכניס.

דיברו כאן על שיעורים של כישורי חיים. מי שמעביר את השיעורים האלה הן המורות. מה אנחנו מצפים? הן לא נשות מקצוע, הן לא בקיאות בתחום. זה נתון לבחירתן, מה בדיוק להעביר בתוך כישורי חיים. אנחנו מקבלים דיווחים מהשטח על מורות שמעבירות בכישורי חיים נושאים שלא רלוונטיים, אז איפה הפיקוח של משרד החינוך? האם משרד החינוך היום יכול להוכיח ולהראות שהוא מכניס את התכנים האלו לתוך בתי הספר? היסודי, החטיבה והתיכון, כולם זקוקים לזה.

מאוד מסתכל לשמוע שאנחנו עדיין בשלב התוכניות, וזה גם סביר במיוחד בתקופה כזו, שכולכם דיברתם כאן על המצב הרגשי-הנפשי הקשה מאוד שכל הילדים מגיל גן נמצאים בו, ועדיין אנחנו נמצאים בשלב התוכניות? אז אני ממש מבקשת שתצא מהוועדה הזו קריאה ברורה למשרד החינוך להכניס את התכנים האלו. אגב, גם להורים. דיברו כאן על זה שאין היענות להרצאות. נכון, כולם עייפים מהרצאות. יש מיליוני הרצאות בשנה האחרונה, בחינם, בכל מקום, אבל כשהמורה שלי תעביר לי חומר בנושא, כשהמורה שלי תזמין אותי לשיח בנושא, אני אקבל את זה אחרת. הדברים האלו לא מגיעים בתוך מערכת החינוך הפורמלית.

לעניין הנוער, גם אמר את זה עכשיו אילן, אין היענות. אנחנו בכלל לא מדברים בשפה שלהם. אמרו כאן בני הנוער בצורה ברורה, תדברו איתנו בשפה שלנו. 105 נמצאים כאן. היום כדי לפנות ל-105 אפשר לפנות רק בטלפון. אני לא האמנתי כשגיליתי את זה בעצמי כשרציתי לדווח על סרטון. האם זה הגיוני שבשנת 2020, בתקופה כזו קשה אי אפשר לדווח למוקד 105, להתייעץ, לשאול שאלה? לא במייל, לא ברשת חברתית, לא בוואטסאפ. היום למוקד העירוני אני פונה בוואטסאפ. אתם יודעים כמה קשה לדווח בעל פה על פגיעה? הרי זה ברור לכולנו. גם אם הורה רוצה, גם לו קשה בעל פה, אז בבקשה, מוקד 105 נמצאים כאן. לשפר את דרכי השיח עם ההורים ובטח ובטח עם בני הנוער אם אתם רוצים להגיע אליהם.

אילן, דיברת כאן על הרצאות לבני הנוער. לא מדבר אליהם הרצאות. תכניסו את הדברים האלה לרשתות, לסרטונים, לתוך האינסטגרם. תדברו איתם בשפה שלהם. מאוד מסתכל אותנו, ההורים. אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם זה. אין לנו את הכלים ולא אמור להיות לנו. אם אתם רוצים שיהיו לנו את הכלים, אז בבקשה מכל מי שנמצא כאן, תנו לנו את הכלים, לא באיזושהי הרצאה אקראית שאיזשהו משרד החליט לעשות ברמה העירונית. משהו ממוקד, משהו פרטני, משהו אמיתי.

אני חושבת שהגיע הזמן, לסיום, גם לאקטיביות. אני שומעת כאן המון פסיביות. מגיעות אלינו כל מיני תלונות כאלה ואחרות אבל אנחנו לא עושים בדיקה יזומה ברשת. אפשר היום לנטר תכנים. אנחנו, ההורים, מתקינים אפליקציות כדי לאתר מילים לא ראויות בתוך אותן רשתות. יש כבר אפליקציות שיודעות לעשות את זה. הייתי מצפה ממשרדים כמו משרד החינוך, המשרד לקידום וחיזוק קהילתי, משטרת ישראל, לדעת לנטר היום תכנים ברשת, לבד, ולא רק לחכות שהמידע יגיע אליכם. תודה רבה.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
תודה רבה, סיגל. את בהחלט מבטאת את הפער הגדול בין המציאות שראינו אותה גם בסרטון הפתיחה וגם ממה ששמענו מבני הנוער, ובין המערכות השונות שבאמת נשענות וקיימות בכלים ובזירה שהייתה פעם.

אני ביקשתי ממשרד החינוך לקבל את הערכת זמן מתי תהיה התוכנית הזאת. היא חייבת לכלול את כלל הגורמים, אבל זה לא רק מה. ברור לנו שאנחנו חייבים להתמודד. זה גם איך. אני חושבת שחייבים להשתמש בדיוק באותו מדיום. כמו שדיבר פרופ' חגי לוין על התקפת הנגד שאנחנו חייבים לייצר אותה, היא חייבת להיות במקום הנכון, בזירה הנכונה. התקפת הנגד בכלים ארכאיים, אנחנו כאילו משתמשים פשוט גם במילים, גם במסרים וגם במדיומים שאינם רלוונטיים. הדוגמא של הטלפון היא בהחלט מדאיגה כיוון שאני אומר שהרבה פעמים אני אומרת לילדיי, תרימו טלפון, והם מסתכלים עלי כאילו שנפלתי מהירח, אז בהחלט אם זה מה שנדרש על מנת לייצר את השיח איתנו או לייצר את התקפת הנגד, זה לא יעזור.

גם אני אומר משהו מאוד חשוב שהעלתה סיגל. כפי שאמרנו, החברות אינן קופאות על השמרים. הן עושות אאוטריץ' מצוין. הם מטרגטות. המילה טרגוט היא בדיוק זה. הן לא מחכות שיפנו אליהן. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחכות שיפנו אלינו במענה שאנחנו מייצרים ובתגובת הנגד שאנחנו מייצרים. אנחנו חייבים לעשות את אותו אאוטריץ' לפחות באותה מידה של יעילות.

אומת הסטארט-אפ ראויה לפחות לכך, אז הניעור הזה ואולי קריאת ההשכמה הגדולה ובאמת הדחיפות שאני חשה, אני כל פעם חוזרת לנושא הזה של ההזדמנות שלצד המשבר. יש לנו את הזמן דווקא עכשיו. הזרקור שהקורונה מאירה על כל מה שביעבע מתחת לפני השטח ואיתגר את מדינת ישראל, ויש דברים רבים, הזרקור הזה מחייב אותנו להסתכל על מה שנחשף ולהתמודד עם המציאות כפי שהיא. אני מאוד מקווה שכך אנחנו נעשה. הדיון הזה הוא בהחלט רק הצפה של הנושא עם המלצות, אבל אני מקווה שאנחנו גם נשכיל להפנים אותן ולייצר אותן.

אשמח, שירה כסלו, אם יש לך תוספת על מה שנאמר עד כה לגבי האתגרים, לגבי חלק מהמחשבות לפתרונות, לגורמים שנמצאים איתנו פה על הקו.
שירה כסלו
בוקר טוב, תודה על הדיון. לא ידעתי שהוא יהיה עד כדי כך סוער, ומצוין שהוא כזה. זה רק מראה עד כמה הנקודה הזאת חשובה והייתה חשוכה במידה מסוימת עד עכשיו.

אני רוצה רגע להתחיל, מכיוון שאני כן יוצאת מחוק איסור פרסומת, במונח שנקרא תוכן שיווקי. אני מתייחסת פה גם לחלק של החינוך וגם לחלק של החוק. במשך שנים למדנו להבין מה זה פרסומת ולזהות איך להיות ביקורתית כלפי פרסומת. אני חושבת שבני הנוער גם יודעים ולומדים את זה, אבל תוכן שיווקי, שזה בעצם השפה החדשה או האריזה החדשה של הסיפור ברשתות החברתיות, הוא פחות מוכר ופחות קל לזיהוי.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אגב, גם הרשתות החברתיות עצמן, הן בעצם נמנעות מלקיחת אחריות כי הוא הרבה יותר קשה לזיהוי.
שירה כסלו
נכון. הן מנצלות את זה, והן מנצלות את זה פעמיים. כמו שראינו בסרטון בהתחלה, אחד, הן עומדות מאחורי ומלוות את זה, בין אם זה בשווי או בכסף ישיר דרך חברות נוספות, ושניים, בני הנוער ולא רק בני הנוער, גם אני כמבוגרת, כשאני רואה את התוכן הזה ואני מגיבה אליו וממשיכה, אני בעצם מאדירה אותו. זה הסיפור של רשת חברתית ואיך היא עובדת.

אני חושבת שיש פה שתי פנים שצריכים להסתכל עליהם. אחד, זה ללמד איך נראה תוכן שיווקי. זה אנשים, לרוב זה שווים בגיל שלנו או מעט גדולים מאיתנו, שמראים שהם משתמשים בנושא הזה. דרך אגב, חוק איסור פרסומת אומר, אסור לפרסם את מוצרי העישון. הוא לא אוסר לפרסם את תופעת העישון, וברשתות החברתיות בעיקר אנחנו רואים את התופעה. שניים, זה מועצם כי אנחנו חושבים שכולם משתמשים בזה כי בעצם זה המילייה שבו אנחנו מסתובבים, אפרופו מה שדביר אמר.

אם אני הולכת למקום של החוק, צריך לקחת בחשבון שבדיוק כמו שראינו בסרטון, רשתות חברתיות הן כולן ממופות באלגוריתמים, זאת אומרת, אפשר בהחלט לבוא ולהשית בעצם על החברות את החובה. לדוגמא, פייסבוק. אם רואים שיש ידוענים מסוימים, אז ידוענים מרמת הפצה ומעלה לא יכולים להעלות אצלם חומרים שמראים עישון או את מוצרי העישון. זו רק דוגמא.

כל מי שינסה, בין אם זה הפרט או ידוענים, להעלות תמונה שיש בה עירום של גוף, הרשתות החברתיות יסגרו את זה. יש להם את המנגנונים, רק אנחנו צריכים להגדיר שגם הנושאים המסוימים כמו לדוגמא חומרים ממכרים, הם כאלה שאנחנו רוצים לאסור אותם.

נקודה שלישית ואחרונה, מאוד חשובה בשביל להבין. הסתכלתי על הנתונים שדביר הראה, שהם מאוד חשובים, והדבר הראשון שבלט שם זה היוטיוב, מעבר ל-84% שזה פשוט מזעזע, וזה אלה שמודעים לחשיפה. הנתון של היוטיוב לא מפתיע אותי ואני אסביר רגע. דיברנו כבר בכמה ועדות על ג'ול, אייקוס, וייב. תשימו לב שכל המוצרים האלה הם כולם באנגלית. חברות טבק יודעות טוב מאוד לשווק בארץ באנגלית, כולל ההאשטאגים גם בפרסומות. מה שזה גורם, זה שבן הנוער, כשהוא מחפש באינטרנט, הוא בעצם נכנס לעולם הגדול, הרחב, והוא מגיע, לדוגמא, המון סרטונים ביוטיוב שכבר נמצאים שם שנים. גם ההגבלה הזאת של זמן ותוקף לא נמצאת כרגע ולדעתי היא גם כלי שנוכל להשתמש בו.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
מצוין. שירה, תודה רבה. את מעלה נקודות כל כך חשובות. אני אומר שבעצם בזמן שאת מדברת גם על ההכרח ללמוד ולהבין את התוכן השיווקי הזה או להגדיר, זה מאזכר דיון אחר לחלוטין בנושא אחר לחלוטין שאני מקיימת אותו בנושא האחריות והאחריותיות של הרשתות החברתיות בנושא האנטישמיות, כיוון שזה בכלל לא משנה מה הוא הנושא.

בעצם אנחנו חוזרים לזה שכדי להתמודד עם בעיה, צריך קודם כל להגדיר אותה, וטרם ייצרנו הגדרה נכונה של מה הוא בעצם תוכן שיווקי אל מול המציאות הזאת של הרשתות החברתיות בהקשר הספציפי הזה שאנחנו מדברים עליו היום. בכלל לא משנה מה הוא ההקשר הספציפי. מאוד מאוד מעניין, מאוד חשוב. יש סרט, מי שלא ראה אותו, של נטפליקס, שנקרא מסכי עשן. אני ממליצה לראות אותו. זה נכון בכל ההקשרים שאנחנו מדברים עליהם. אגב, זה גם יכול להיות משהו שבתי הספר עושים ביחד עם תלמידיהם, לראות את הסרט הזה ואז לקיים עליו דיונים.

בעצם מה שקורה, ההדהוד והעצימות הגבוהה של כל התכנים הללו בלי שהגדרנו אותם בכלל, מה הוא תוכן שיווקי, הוא מקבל משנה תוקף על ידי אותן חברות שעוד לא הגדרנו עבורן והן מחכות שאנחנו גם נגדיר עבורן או לפחות נדרש שנגדיר עבורן. אני לא יודעת אם הן מחכות. בינתיים הן רק מנצלות את זה לצרכים כלכליים, לא במזיד בהכרח. הסרט הזה בהחלט ממחיש את זה.

אני אגיד עוד דבר שממש היכה בי בזמן שדיברת, וזה שאנחנו מדברים בעצם על התמכרות שבתוך התמכרות. כולנו מתמכרים לשימוש ברשתות החברתיות. זה גדול מאיתנו. כולנו, אני מדברת על המבוגרים שנמצאים פה בקו ובטח ובטח גם הדור שלנו.

אני מרגישה עדיין תיירת ברשתות החברתיות. הנושא הזה של ההתמכרות של הילדים שלנו בגילאים שאנחנו יודעים שההתמכרות והסיכון שבהתמכרות הוא דווקא ממקד אותנו בחשיפה לחומר הממכר, במקרה הזה השימוש ברשתות החברתיות, ובתוך זה ישנם גורמים להתמכרויות נוספות, חשיפה לחומרים ממכרים נוספים. אנחנו ממש במלכוד מאוד גדול. אנחנו חייבים לפצח אותו. זה לא מוריד מאיתנו את האחריות ובאמת המדיום רק השתנה. האחריות שלנו רק גדלה ביחד עם המדיום השונה הזה. תודה רבה, שירה.

אני רציתי מאוד לשמוע ממשרד הדיגיטל הלאומי, מגדעון קונפינו שנמצא איתנו, מנהל היחידה להגנת הסייבר ברשות התקשוב הממשלתית. אני אשמח אם יש לך, גדעון, מיקוד בנושא הספציפי הזה או אם יש יכולות למשרד הדיגיטל הלאומי להירתם לנושא הזה, ניטור הנתונים וכו', כיוון שאנחנו יודעים שהכול בסוף זה אלגוריתמים, כפי שאמרה שירה.
גדעון קונפינו
תודה על רשות הדיבור. משרד הדיגיטל הלאומי פועל במדיות החברתיות בכלים שהוא עשה, כמו קמפוס שמאפשר פלטפורמה שמאפשרת העברת ידע לציבור. משרד הדיגיטל הלאומי פועל בניטור הרשתות הממשלתיות. הוא פחות פועל בניטור הרשתות הארציות או במניעה ברשתות החברתיות של פעולות או לא חוקיות או לא אתיות. הדברים האלה נעשים רק בכיוון הרשת הממשלתית. מה שכן, כמו שאמרתי, קמפוס יכול להיות כלי גם בידי משרד החינוך וגם בידי גורמים של 105 להעביר מידע לציבור בכל הקשור למניעה או לשימוש נכון ומושכל ברשתות חברתיות.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
קמפוס ככלי יכול לטרגט, מה שאנחנו קוראים פה, כדי להעביר את המידע הזה?
גדעון קונפינו
לא, לא, לא. קמפוס הוא כלי למידה. הוא מאפשר העברת הידע. הוא פלטפורמה לשיעורים.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
הבנתי. אתם כרגע נמצאים בשיח שמשרד החינוך דיבר עליו או עם 105? כרגע יש כזה שיתוף פעולה?
גדעון קונפינו
אנחנו נמצאים בוועדה שנכלל בה 105, לאלימות ברשת. כרגע אין תכנון ספציפי לביצוע באמצעות קמפוס או כלים של משרד הדיגיטל כדי להעביר ידע לציבור.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
למרות שיש לכם את הכלים הללו לפי מה שאני מבינה.
גדעון קונפינו
יש לנו את הפלטפורמה.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אז הפלטפורמה קיימת. קשה לי להבין איך לא תהיו חלק מהשיח הזה, כי אם הפלטפורמה קיימת, אז אין שום סיבה לייצר פלטפורמה חדשה כשאנחנו כל הזמן רק רודפים אחרי הזנב של עצמנו. אנחנו כך נמליץ. אני שמחה לשמוע שיש את הכלי לפחות בהתייחסות למה שמשרד החינוך עובד עליו, התוכנית שהמשרד יעביר לנו ואת הטיים-ליין שלה, מתי היא תצא לפועל. אני מאוד אשמח לשמוע שמשרד הדיגיטל הלאומי משתתף בשיח הזה ומנגיש את הפלטפורמה לצורך לפחות מה שאנחנו יודעים לייצר כבר היום. תודה רבה, גדעון.

נמצא איתנו רועי מעמותת עלם. אני הבנתי שיש איזשהו כלי או תוכנית קיימת שרצית להעלות בפנינו. נשמח לשמוע עליה. בוקר טוב.
רועי חומרי
כן, גבירתי. קודם כל תודה. אני אנצל את הזמן הכי יעיל שאפשר. נמצאת איתי גם אלכס שמובילה את הפיתוח של הכלי הזה.

בעצם עלם במשך המון שנים מתמחה באיתור של בני נוער בסיכון, גם בני הנוער עצמם וגם תופעות סיכון שבני נוער חשופים אליהם. אני חייב להודות שאנחנו מתמקדים בתופעות שהן יותר קצה הרצף, פחות ברמת התוכן השיווקי, אבל אני חושב שהכלי שאנחנו עמלים על הפיתוח שלו בימים האלה, הוא כלי שיכול לשמש אותנו בדיוק לאותן סביבות ולאותן נסיבות.

בעצם ההבנה שלנו של הרשת היא פלטפורמה גם לחשיפה לסיכון וגם לסיכון ממשי, לצד היכולת שלנו לזהות מאפיינים של בני נוער, ממש כמו חברות פרסום. הובילה אותנו לעבודה על פיתוח של אלגוריתם שמזהה על בסיס ניתוח שפה בני נוער שנמצאים במצבי סיכון מסוימים. עוד שנייה אני אבקש מכם לתת את רשות הדיבור לאלכס שמובילה את הפיתוח של הדבר הזה ספציפית סביב התחום של פגיעות מיניות, אבל את אותו כלי ניתן פשוט ליישם, ואני חושב, גבירתי, שזה מה שדיברת עליו כל הזמן וזה מה שהעלה גם פרופ' חגי לוין וזה גם מה שהעלתה הגברת שירה כסלו.

יש יכולת להשתמש בכלים של חברות הפרסום - - -
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
לא רק יכולת, הכרח.
רועי חומרי
יש הכרח. זה הטבע של המגזר השלישי שלפעמים הוא יהיה חלוץ לפני המדינה ויפתח דברים, אבל צריך פה גם את התמיכה של המדינה בפיתוחים האלה ואת זה כרגע אין.

ברשותך, אני אשמח להעביר רגע את השרביט לאלכס ואני אשמח להרחיב אחרי אלכס אם יהיו עוד איזה שהן שאלות לגבי איך אנחנו מפתחים ומה אנחנו מפתחים.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
תודה, רועי. אלכס, אנחנו נשמח לשמוע באמת בקונטקסט הזה מה הוא הכלי שיכול אופרטיבית להיות רלוונטי.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
קודם כל תודה על רשות הדיבור. הכלי עדיין נמצא בשלבי פיתוח. אני כן אגיד כמה הבנות שמלוות אותנו בעבודה עליו. אני מאוד שותפה לדאגה שהרשת החברתית היא מקור להרבה סיכונים, אבל יש בה פוטנציאל אדיר עבורנו כאנשי מקצוע לאיתור, ללמידה של תופעות, ולימים גם האיתור הזה הוא כמובן פתח לתיווך לשירותים, לטיפול, להסברה, לכל אותם דברים שאנחנו מדברים עליהם.

אני חושבת שהוועדה מאוד מתמקדת בשימוש ברשת כאיזשהו מרחב להפצת תוכן.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
נכון.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
אבל אותן חברות פרסום עושות שימוש באלגוריתם שגם אנחנו יכולים להשתמש בהם. מה שאנחנו בעצם מפתחים בימים אלה בעלם זו איזושהי מערכת אוטומטית לאיתור בכלים של machine learning ו-data cubes ברשתות החברתיות. אנחנו יודעים מתוך העבודה עם בני נוער וצעירים, שהם משאירים עקבות ברשת, שנים לפעמים לפני שהם ישתפו אנשי מקצוע ובכלל את עולם המבוגרים בקשיים שהם חווים, כשבהקשר הזה אני מדברת גם על הפגיעות שקורות בתוך הרשת, אבל גם על הרשת כאיזושהי זירה שהם מרגישים בטוחים ובנוח לשתף את קבוצת השווים שלהם.

בעצם זה איזשהו מקור בלתי נדלה לתוכן, שבני נוער מדווחים בעצמם על המצוקות שלהם, גם בנושא של שימוש בסמים ואלכוהול, אם זה מסיבות, אם זה חשיפה לחומרים, אם זה התנסויות פחות חיוביות בדברים האלה, וגם לעוד מגוון מאוד רחב של תופעות סיכוניות וגם תופעות בקצה כמו שאנחנו מתעסקים בהם.

ברור שיש כאן המון אתגרים אתיים שצריך לתת עליהם את הדעת, אבל מתוך שיח גם עם בני נוער וגם עם צעירים שאנחנו מלווים בעמותה, אנחנו באמת יכולים להגיד שיש רצון מאוד מאוד גדול של בני נוער שאנחנו נהיה שם, שאנחנו נראה אותם, שאנחנו נזהה את הצרכים האלו. הם ישמחו לדבר בוועדות הבאות. הדברים האלה מפותחים כמובן בשיתוף איתם ואני חושבת שאין לנו ברירה אחרת אלא להשתמש באותם כלים טכנולוגיים ודיגיטליים שמפלצות פרסום עושות בהם שימוש, למטרות חיוביות יותר.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
זו בדיוק הנקודה.
רועי חומרי
אני מבקש להוסיף שני דברים בבקשה ולשתף. פשוט יש כאן שתי אוכלוסיות שצריכות להיות פה סביב השולחן והן לא כאן. הראשונה זה חברות הפרסום עצמן והרשתות החברתיות. אפשר לתבוע מהן חשיפה של נתונים. אם מישהו חושב שיש רשת חברתית היום שלא מודעת לשימוש שעושים בה לטובת הפצה רשתית, אז הוא או בור או תמים. הן יודעות הכול, הן גובות על זה כסף. זה חלק מהאקוסיסטם הכלכלי שלהן וניתן לתבוע מהן לקחת אחריות ולחשוף את הנתונים של איך הם משתמשים בכלים האלה.

השני זה בתוך השיח הנפלא שהיה פה עם בני הנוער. לצערי יש פה אוכלוסיות שאנחנו חייבות וחייבים לקחת בחשבון כשאנחנו נפנה לפתח את אותם כלים. אין פה לא אנשים מהציבור החרדי, גבירתי, לא אנשים מהחברה הערבית.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
רק שתדע שבדיון הקודם גם היו נציגים מאוד מאוד רחבים. אתה צודק לחלוטין, אני גם שמתי לב לזה היום בבחירה בעצמי. אני אגיד לך שהדיון הזה, מטרתו היא מאוד מאוד מקדמית. היא להציף את הבעיה. לא בכדי הרשתות החברתיות אינן פה וגם חברות הפרסום אינן פה. אני חושבת שחשוב קודם כל שאנחנו נציף את הבעיה ונבין מה אנחנו מבקשים מהן.
רועי חומרי
ביחס לאותן קבוצות אוכלוסייה שכרגע ציינתי, אם את הגדרת את עצמך מקודם כתיירת, להורים בחברה החרדית ולהורים בחברה הערבית לפעמים גם אין ויזה לתייר במקומות שאת מרשה לעצמך להיות תיירת.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
בהחלט. אני רק אומר שהוועדה מודעת לזה היטב. יש לכך אתגרים נוספים וחייבים לכלול את כולם. בדרך כלל נמצאים פה גם שני חבריי, חברי כנסת שמגיעים לוועדה הזאת, דווקא גם מהמגזר הערבי וגם מהמגזר החרדי, כיוון שהם מודעים היטב שזה שאין ויזה, לא אומר שהילדים לא מגיעים למקומות ללא אשרה וללא שום יכולת של ההורים בכלל להבין את האתגר, וגם של הקהילות התומכות. אני מקבלת בהחלט.

כל שיח ההמשך יתקיים עם כלל הגורמים. המטרה של הדיון היום הייתה רק להציף את גודל הבעיה. אנחנו עוד רחוקים ונמשיך את הדיונים גם במסגרת הוועדה וגם במסגרת המחויבות של המדינה בכלל והגורמים כולם שנמצאים פה, להמשיך את הדיון הזה בצורה היעילה ביותר. אני היום מקיימת דיון מקדמי. אני מעריכה מאוד, רועי, את הערותיך גם בנושא הזה ובהחלט הוועדה מודעת לכך ומעריכה. השיח כמובן ימשיך כפי שנגעתי גם קודם. חייב להמשיך ביחד עם הרשתות החברתיות. אנחנו לא נוכל לעשות את זה בלעדיהן. גם לדרוש מהן אחריות וגם אחריותיות.

גם אני אומר על דבריה של אלכס ובכלל גם על דבריך שלך, רועי. אני מאוד שמחה לאשש את תחושת הבטן שלי בידיעה שיש לנו את הכלים. הדבר הכי חשוב זה להבין שאנחנו לא רק יכולים אלא צריכים כפי שאמרתי, להשתמש באותם כלים, ואנחנו גם יודעים כבר לעשות את זה, אז זה מחייב אותנו עוד יותר. אני יודעת שיש גם עמותות נוספות שכבר מפתחות ועובדות ועמלות על הכלים והשימוש בטכנולוגיה. אנחנו חייבים לשתף פעולה על מנת שיהיה לנו סיכוי בקרב המאסף הזה ובמתקפת הנגד כפי שהגדיר אותה חגי לוין, להשתמש באותם כלים בדיוק.

אני אשמח לשמוע מפרקליטות המדינה גם אם יש התייחסות בכלל לבעיות או לאתגרים המשפטיים-אתיים, אם יש לך תובנות, דפנה פינקלשטיין, ראש תחום נוער ארצי, וגם בכלל תרומה לדיון הספציפי הזה, אם יש נקודות שלא עלו, ואנחנו נתכנס לקראת סיכום.

בוקר טוב, דפנה.
דפנה פינקלשטיין
בוקר טוב, כרגע אני עדיין בחזקת לומדת. אין לי תובנות חוץ מההיבטים הפליליים שאנחנו אמונים עליהם. אין לי איזה שהן תובנות ברמת עולם המסחר או עולם הנוער שהוא לא נוער בסיכון ונוער על רצף כזה או אחר, ולכן כרגע עוד אין לי מה להוסיף לדיון.

אני בהחלט גם כאימא וגם בהיבט המקצועי, חושבת שאנחנו על סיפה של חבית נפץ בכל מיני מישורים, אבל אם אני לוקחת את המקום המקצועי שלי, אז באמת אנחנו רואים יותר ויותר תופעות שהן נמצאות על סף שער לעבריינות, בין אם זה המצוקות הרגשיות ובין אם זה באמת חוסר יכולת לווסת, שמאוד מאפיינת גם את הגיל הזה, ומצד שני המערכת באמת מדשדשת מאחור.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
לגמרי. פתח דברייך בעצם שיקף את זה שאנחנו מדשדשים מאחורה.
דפנה פינקלשטיין
אנחנו באמת כל הזמן במרדף אחרי ולא מובילים, וצריך להפוך פה - - -
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
לגמרי צריך להפוך את המשוואה ויש לנו את ההזדמנות ואת המוחות המדהימים ביותר והמחויבים ביותר שיושבים גם פה בוועדה, גם היום וגם בכלל. אנחנו חייבים להפוך את המשוואה. אני מסכימה עם המסקנה הזאת.

ממשרד המשפטים, שי סומך נמצא אצלנו. אני כן אשמח לשמוע אם יש התייחסות לנושאים שעלו פה, למנגנונים הקיימים או החסמים. בוקר טוב, שי.
שי סומך
בוקר טוב. קודם כל התבקשתי להתייחס לגבי החוק וכבר הדברים צוינו. המחוקק ב-2018 עשה עבודה טובה מאוד. הוא אסר על פרסומת למוצרי עישון והגדיר פרסומת בצורה הכי רחבה שאפשר. האיסור כולל גם על פרסומת בלתי מודעת, פרסומת סמויה, פרסומת עקיפה. יש הגדרה לכל ביטוי וביטוי כזה. החוק הקודם גם אסר על פרסומת בשבח העישון כשלעצמו. הפרסומת לא חייבת להיות למוצר מסוים.

כמו בדיון הקודם, אנחנו מגיעים לשאלת האכיפה. אני לא בטוח שהאכיפה הפלילית כאן היא מספיק מרתיעה. זה קנס. יכול להיות מאוד שהתועלת כתוצאה מהפרסומת היא הרבה גדולה.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
מה שראינו בעצם גם בסרטון שממקד את עצמו ומטרגט ומלמד אותנו איך להשתמש בידוענים וגם אם שמענו מבני הנוער, זה לא פרסומת לשמה. אני מקבלת את זה שצריך גם לדבר על האכיפה של מה שברור שהוא פרסומת, אבל ברשתות החברתיות נמצאה הפרצה לעשות פרסומת סמויה כפי שהגדרת אותה, והיא משתמשת לא בהכרח בהגדרות שנמצאות בחוק. האם יש לך תובנות לגבי מה שאנחנו רואים אל מול המציאות הזאת?
שי סומך
לא הייתי בתחילת הדיון, אבל החוק אוסר גם על פרסומת סמויה, ופרסומת סמויה מוגדרת כפרסומת המוצגת באופן שצופה סביר עלול שלא לזהות כי יש בה פרסום למוצר. כמו שאמרתי, ההגדרה של פרסומת היא מאוד מאוד רחבה. ב-2018 כבר הבינו שיש צורות פרסומת שונות ומשונות, סמויות ועקיפות.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
לפי ההגדרה הזו, ניתן לדרוש מהרשתות החברתיות, מהחברות השונות לקחת אחריות על פרסומת סמויה אם אנחנו מגדירים את מה שקורה באמצעות השימוש במשפיענים כפרסומת?
שי סומך
החוק לא אסור על פרסומת למוצר עישון. פרסומת מוגדרת באופן רחב והיא כוללת גם פרסומת סמויה, אז התשובה היא על פניו, כן. אני אומר את זה בזהירות.

אני רוצה להזכיר דבר נוסף. יש משמעות אזרחית גם להוראות האלה, כמו שגם את רמזת בדברים שאמרת. בהחלט יכול להיות שיש עילה גם לתובענה ייצוגית. אני מזכיר שאצלנו במשרד המשפטים יש קרן לתובענות ייצוגיות, שמסייעת בהגשת תובענות ייצוגיות שיש להן מטרה חברתית חשובה. אני לא יכול להבטיח כמובן מה תהיה התוצאה, אבל בהחלט אפשר לבקש גם סיוע לתובע ייצוגי, במיוחד אם הוא תובע ייצוגי שזה חלק מהתפקיד שלו. אני חושב שגם חשוב לומר את הדברים האלה כדרך שבה אולי אפשר להתמודד עם התופעות שאני שומע עליהן עכשיו.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
בהחלט. שי, אני מעריכה מאוד את התוספת הזאת. באמת הכלי הזה של תובענה ייצוגית שדורשת אחריות ואחריותיות מהרשתות החברתיות מהחברות עצמן, בסופו של דבר היא מוכיחה את עצמה כיעילה מאוד ואני חושבת שחשוב שניתן את הדעת על כך, לפתח את הסוגיה המשפטית הזאת, כיוון שיכול מאוד להיות שבסופו של דבר גם זה במקביל לא מטפל בחינוך, זה מטפל בחוק, ובהחלט זה שהחוק קיים, האכיפה שלו נדרשת גם בצורה הזאת ותובענה ייצוגית כפי שאתה אומר, אם היא יכולה להתקיים מקריאת החוק כפי שהוא, אז חשוב מאוד שהעלית גם את הנושא הזה. תודה רבה.

יש לנו פה את עו"ד מיטל בק מהמחלקה המשפטית של המועצה הלאומית לשלום הילד. אולי אפילו להתייחס לנושא הזה מתוך פועלה של המועצה הלאומית לשלום הילד. אני יכולה לדמיין כזאת תובענה ייצוגית שמובילה ביחד עם בני הנוער המועצה הלאומית, אבל זה רק במוחי הקודח. מיטל, שלום.
מיטל בק
שלום, תודה רבה. אני כבר אתייחס לסוגיה של התביעה הייצוגית ואם זה רלוונטי אלינו, אבל קודם כל להודות באמת על הדיון החשוב הזה ולכל השותפים היום.

תראו, אנחנו מדברים פה מתחילת הדיון שבעצם מאז פרוץ המשבר הילדים והנוער נמצאים המון שעות מול המסכים, ואנחנו מדברים פה על הסכנות והמצוקות. לא המקום להרחיב עליהן. זה גם דובר בדיונים קודמים כאן בוועדה. הדיון ממוקד היום על סמים ואלכוהול אבל זה ממש לא. אנחנו פוגשים במועצה מהפניות שמגיעות אלינו, תופעות הרבה יותר רחבות והסוגיה מאוד מאוד מדאיגה.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אני מתקנת כל הזמן כי אני לא יכולה להימנע מכך. אנחנו מדברים בעצם על שימוש בכל חומרים ממכרים, כיוון שהוועדה באמת שמה לעצמה להתמודד עם ההתמכרויות באופן כללי. לפעמים כשאומרים סמים ואלכוהול, זה נשמע כמו התנהגויות קצה. לא. אנחנו מדברים פה באמת על כל המנעד של ההתמכרויות.
מיטל בק
נכון, ובדיוק אנחנו במועצה פוגשים גם את ההתנהגויות הללו, וזה לא דובר כאן היום, אבל אנחנו פוגשים גם פניות בנושא פורנוגרפיה והתכנים המיניים שהילדים פוגשים.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
צודקת.
מיטל בק
הבעיה היא בלמידה מרחוק. דובר כאן קצת על הזום היום, וגם ברשתות כמובן. אם אנחנו יודעים לומר שהלמידה מרחוק היא נגיד באחריות משרד החינוך, פה בנושא הרשתות זה לכאורה נושא שהוא יותר פרוץ כי אין לנו גורם משרדי שבהכרח אחראי לדבר הזה, ולכן חשוב שהדיון הזה מתקיים היום.

אני רוצה לומר כמה מילים על המוקד ואני רוצה לומר עוד משהו על המועצה. אני אנסה להיות מאוד ממוקדת. דובר כאן הרבה על המוקד, עבודה מאוד יפה וחשובה, שילוב ידיים של משרדים שונים. רק אתמול פורסם בישראל היום נתונים מאוד מאוד מדאיגים, עלייה של 63% בפניות למוקד מאז פרוץ המשבר, לעומת השנה שלפני. המספרים מדברים על 1,660 קטינים שפנו למוקד, רובם מתחת לגיל 16, כשרוב האירועים הם פליליים. הנתונים האלה הם מאוד מאוד מדאיגים. זה אומר דרשני. זה אומר כמה פעולות. זה אומר קודם כל כמו שכבר נאמר כאן היום בעצם, זה גם אכיפה וגם הסברה וגם מידע להורים ולילדים ולצוותים החינוכיים כדי שהנושא יחדור לתוכניות הלימודים.

אנחנו שומעים היום על המאמצים של המשרדים לתת מענה יותר הוליסטי ורחב, אבל קשה לשמוע את הנתונים האלה ולהישאר אדישים אליהם. כמו ששמענו, יש פער. לא כל התוכניות מיושמות. יש התחלה של בנייה של תוכניות. אנחנו צריכים לפעול מהר יותר ודחוף יותר כי הנתונים האלה, המספרים צריכים לרדת. כמו שגם נאמר כאן היום, גם המחקרים מראים שנדרשת הסברה לבני נוער בשפה שהם מכירים, ונכונות להתמודד עם התופעות דרך החינוך. זה גם דרך הרשתות, זה דרך תנועות הנוער, זה דרך החינוך הבלתי פורמלי. צריך לשלב ידיים פה כל הגורמים יחד.

אני רוצה לומר עוד משהו בהקשר של המועצה בהיבט הזה. אי אפשר לדבר על ילדים. צריך לדבר איתם. גם בדיונים האחרונים שהיו כאן בוועדה וגם עוד גורמים שדיברו כאן היום, אנחנו שומעים על המעורבות של הנוער ושל הצעירים בהכנה של התוכניות ובשיח, אבל צריך לעשות איזושהי תוכנית עבודה מסודרת. למועצה לשלום הילד יש את המיומנות לעשות את זה, לבנות דרכי עבודה מסודרים ומקצועיים, בעצם היוועצות משותפת שלומדת מהשטח ובונה תוכנית עבודה יחד עם הגורמים המקצועיים בכל המגזרים.

המועצה מכנסת מדי שנה פרלמנט נוער. זה כנס שנתי עם בני נוער מכל הארץ, מכל המגזרים, מהפריפריה ומהמרכז, בני נוער מהמגזר הערבי, מהגזר היהודי, חטיבה ותיכון. הם עוברים יחד הכשרה ייעודית, נפגשים עם דמויות מפתח בקהילה ומנהלים שיח על התופעות וגם על הפתרונות. המועצה מציעה את עצמה בשיתוף הפעולה גם בנושאים הללו שהוועדה מעלה היום. אנחנו נשמח לתת יד לדבר הזה.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
בהחלט חשוב מאוד שתהיו חלק מהשיח, ואני אומר במקביל לכל מה שאנחנו שומעים פה היום, בהחלט חשוב שגם המועצה לשלום הילד תהיה חלק מהשיח לאיך נכנסים לתוך הרשתות החברתיות, לזירה האלטרנטיבית שבה מתקיימים האתגרים כולם, ובעצם שם חייבים להשתמש בהגדרות שקיימות בזירה הנוספת, האלטרנטיבית מחוץ לרשתות החברתיות.

צריך להשתמש באותן הגדרות ולהבין איך אנחנו מייצרים את התכנים שמגיעים לבני הנוער תוך שימוש בכלים הללו ברשתות החברתיות. אני בטוחה שלמועצה לשלום הילד יש הרבה מאוד מה לתרום מניסיונה ומהידע שלה גם בנושא הזה, וגם בנושא המשפטי יכול מאוד להיות שאולי נפתח את הנושא הזה בהמשך. אני לא חושבת שפה נגיע לאיזה שהן תובנות בנושא, אבל של אפשרות לתובענה ייצוגית בהחלט בשם כלל בני הנוער. צריך לחשוב על הנושא הזה לעומק. אני חושבת ששי פתח לנו איזשהו צוהר נוסף שצריך לתת עליו את הדעת. אני לא יודעת אם המועצה ערוכה לבדוק את הנושא הזה, אבל אולי כדאי.
מיטל בק
לגבי התובענה הייצוגית, זה נושא שאנחנו לא נתקלנו בו עדיין בשלב הזה. אנחנו נשמח לבחון את זה לעומק, אם על ידי משרד המשפטים או כל גורם שיביא את זה אלינו. אני לא יכולה לומר על זה יותר בשלב הזה. המועצה מנהלת כמובן הליכים משפטיים בנושאים שונים, כמו גם שהיא מתעסקת במדיניות ובנושאים של הסברה וכו', במגוון של נושאים. קשה לי לענות על זה עכשיו אבל אני אשמח לשמוע מהגורמים המקצועיים ולהתחבר לעשייה של גורמים נוספים.
היו"ר מיכל קוטלר-וונש
אז אני אשמח מאוד אם תעדכנו את הוועדה ויחד עם משרד המשפטים תבררו את הסוגיה המשפטית ואת ההיתכנות שלה. אני כמובן הייתי אומרת לעשות את זה ביחד עם בני הנוער ולא בלעדיהם. אני חושבת שיש פה משהו שכדאי לבדוק אותו מבחינת היתכנות משפטית. אני אשמח לעדכון שאכן נעשה בירור כזה וחשיבה.

אני מסכמת. קודם כל אני מודה לכולם. אני חושבת שהצפת הנושא היום, ואני לא ידעתי עד כמה תחושות הבטן של הפער הזה, הפער ההולך וגדל שאנחנו חייבים לסגור אותו, עד כמה הוא יובהר מהדיון הבוקר. אני מודה לכולם, כמובן לבני הנוער וכמובן לגורמי המקצוע השונים שנמצאים איתנו כאן היום. בעצם חשיפת הפער מחייבת אותנו לפעולה מהר יותר, דחוף יותר ואקטיבי יותר ולפעולה בתוך הזירה הרלוונטית, לפעולה בתוך הזירה שבה קורים הדברים. אנחנו לא יכולים להמשיך להשתמש בכלים שידענו, אזורי הנוחות שלנו כדי להתמודד עם האתגרים ההולכים וגדלים, ולא בני הנוער ולא ההורים ולא אף אחד מאיתנו, אזרחי מדינת ישראל, יכולים להתמודד עם זה לבד.

אני חושבת שמה שיוצא מהדיון החשוב הזה ביתר שאת, זה ההכרח לשיתוף פעולה בין כלל הגורמים של כל הידע והניסיון והתובנות שנמצאות פה בזום, הלוואי והם היו פה סביב השולחן, אני מחכה ליום, אבל סביב השולחן הזה חייבים לתרגם את התובנות הללו לשיתוף פעולה אקטיבי.

הוועדה תקרא לכך גם בהקשר הזה וגם בתוכנית הוליסטית הרבה יותר. אנחנו אל מול אתגרים מאוד גדולים ואני אומרת כל הזמן, הקורונה היא ההזדמנות. דווקא בעת הקורונה, דווקא לא לשים בצד את מה שכבר מבעבע מעל לפני השטח. מה שהוא כבר נחשף לאור היום, הקורונה חשפה אל מול עינינו. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה.

אני מבקשת מאוד מכלל הגורמים, מי שביקשתי מהם לעדכונים, לעשות זאת. להגיש לוועדה את העדכונים מתי התוכניות הללו, גם משרד החינוך, גם הנושא האחרון, המשפטי יותר. גם העובדה שכלל הגורמים והעמותות השונות שיש להם את הכלים. היום בצורה רנדומלית עלה הכלי שפיתחה כבר עמותת עלם. חייבים להשתמש בכל הכלים כדי שאנחנו נוביל ולא רק נגיב, אבל לכל הפחות כדי שנגיב בזירה הרלוונטית.

אני מודה לכולם. אני יודעת שאני לא צריכה להגיד לכם שזה חוצה הבדלי דת, גזע, מין. זה מאתגר את כולנו כחברה. זאת גם ההזדמנות לאחד אותנו כחברה להתמודד ביחד עם האתגרים הללו.

אנחנו נקיים דיון המשך אחרי המסקנות של הדיון הזה ובאמת החומרים שיגיעו אלי בעקבותיו, גם עם הרשתות החברתיות, גם עם ארגוני הפרסום השונים שאמונים על הנושא, ובאמת ננסה לקדם את הנושא הזה כדי שהוא יאפשר פעולה ממשית.

אני מאוד מבקשת לכלול גם את בני הנוער בכל היוזמות ובכל ההתפתחות שקורית היום ובכל המודעות שעלתה. הקול שלהם בעיניי הוא קריטי. אנחנו חייבים להבין את הווית המציאות כפי שהם חווים אותה. אין לנו את הפריבילגיה לקיים את הדיון הזה בלעדיהם, ואני סומכת על כלל הגורמים פה שאני יודעת שהם מחויבים ועושים לילות כימים.

אני חושבת שהעלינו פה את הפרצות הרבות שהחברות משתמשות בהן גם בחוק הקיים. אנחנו חייבים לסגור את הפרצות הללו. יש לנו אחריות משותפת. אנחנו נמשיך ונעקוב אחרי המסקנות. אנחנו נעדכן בדיון ההמשך בנושא הזה ונמשיך לטפל.

אני מודה לכולם שהגיעו ובמיוחד לבני ובנות הנוער שנשארו איתנו לכל הדיון, וגם בסופו של דבר שמהווים בטח עבורי ואני בטוחה שאני מדברת בשם כל המבוגרים בחדר, את ההשראה והתקווה, כי כל עוד אתם בני הנוער שלנו, אנחנו מחויבים כלפיכם להוביל את המשימה המשותפת שלנו ולא להפקיר אתכם במה שבעצם הפך להיות מקור לניצול לרעה של כוח, גם אם הוא לא לרעה, ניצול של כוח, ואתם ההשראה והתקווה של כולנו, אז תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:09.

קוד המקור של הנתונים