פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



34
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
27/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 43
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, ט' בחשון התשפ"א (27 באוקטובר 2020), שעה 10:00

הצעת תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות גוף ספורט), התשפ"א-2020

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
ע'דיר כמאל מריח
תהלה פרידמן

אוסנת הילה מארק
סונדוס סאלח
יואב סגלוביץ'

שר המשפטים אבי ניסנקורן
שר התרבות והספורט חילי טרופר
מרגנית לוי - יועצת לשר המשפטים

אבינעם סגל-אלעד - ראש אשכול, משרד המשפטים

לינא סאלם - עו"ד, משרד המשפטים

יערה יצחקי - יו"ר ארגון שחקניות הכדורסל, ארגון שחקניות ושחקני הכדורסל

עפרה שרון - עוזרת יועמ"ש, משרד התרבות והספורט

דפנה צין - מדריכה ארצית למיניות ומניעת פגיעה, משרד החינוך

איזבל סרי לוי - מפקחת ארצית (פגיעות מיניות בילדים ובני נוער) משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ענבר חן-מאירי - יועצת בכירה, הרשות לקידום מעמד האישה

ד"ר יעל פרואקטור - הרשות לקידום מעמד האישה

לירון אשל - מנהלת מרכז הליווי לנפגעי עבירה, המועצה הלאומית לשלום הילד

ד"ר נעמה קונסטנטיני - מנהלת המרכז לרפואת ספורט, בי"ח שערי צדק

איילת רזין בית אור - יועמ"ש של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

יעל סיני - שדולת הנשים בישראל

ורד פליטמן - סמנכ"לית ארגון שחקני הכדור-רגל בישראל

אשרת עיני - שחקנית כדור-רגל

אמיר טיטו - מנכ"ל איגודי ספורט בישראל

מירב אולייניק - מ"מ מנהלת "אתנה"

יעל שרר - הלובי למלחמה באלימות מינית

ד"ר אורית קמיר - מי שניסחה את החוק מניעת הטרדה מינית

ליה אלבז - עצמאית, בעלת מועדון כושר

ענת מימון

דלית אזולאי

רויטל יפרח


הצעת תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות גוף ספורט), התשפ"א-2020

בוקר טוב לכולם ולכולן. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי. היום 27 באוקטובר 2020, ט' בחשון התשפ"א. הנושא: הצעת תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות גוף ספורט), התשפ"א-2020. אני מברך את שר המשפטים אבי ניסנקורן ואת שר התרבות והספורט חילי טרופר, שמצטרפים לדיון. הזמנתי אותם ואני שמח שהם גם באו כי מגיע לשניהם הקרדיט על הפעילות המהירה וההיענות. זה בהחלט אחד הדיונים הראשונים שקיימתי כיושב-ראש ועדה, שעלה הצורך בנושא הדרכות בנושא הטרדה מינית בקרב ספורטאים מובילים בליגת העל בכדור-רגל ובכדור-סל. פניתי אז אליך, אבי, ושוחחנו ובאמת הרמת את הכפפה.

אנחנו עושים פה תיקון – אני לא אוהב להשתמש במילים גדולות אבל לדעתי, התקנות האלה לא תוקנו מאז שהן תוקנו כמעט, נכון? באמת אחרי הרבה שנים, סוף-סוף אנחנו מתקנים את התקנות האלה ועושים את מה שבעיני היה ברור מאליו וזה החלת חובות נוספות על גופי ספורט, והחלת תנאים דומים לתנאים שחלים במוסדות אחרים, כלומר במוסדות להשכלה גבוהה גם על גופי ספורט.

יש הרבה הערות שקיבלתי ושלחו לנו, לוועדה ואני מניח שגם אליכם, משרד המשפטים, מגופים שונים לגבי התקנות. חלקם, ננסה לראות איך אנחנו מצליחים להכניס אותם. חשוב לי לומר בפתיחת הדיון את מה שיהיה בסוף: האויב של הטוב הוא העוד יותר טוב. אחד הדברים שעלו בשיחות שלי עם שר המשפטים היו שנעשה את זה מהר. קרי, לא נלך להליך של חקיקה, שהוא הליך הרבה יותר מסורבל בכל כנסת, קל וחומר בכנסת הזאת. מה שאנחנו יכולים לעשות בתקנות, נעשה בתקנות והן יצטרכו שינויים כי חלק מההערות שהעבירו אלינו הם שינויים שמצריכים חקיקה ואי אפשר לעשות אותם בתקנות. נמשיך ונפעל כדי לעשות את השינויים האלה, אנחנו לא נעלמים ויש קשב לחשיבות הנושא הזה גם במשרד המשטפים וגם במשרד הספורט, ואני שמח. אני חושב שלהפוך דווקא את הסביבה הזאת לסביבה בטוחה עבור ספורטאיות וספורטאים, וכולנו הורים לילדים שרוצים לשלוח את הילדים שלהם למקומות בטוחים ורוצים שיהיו כמה שיותר פעילים גם בתחום הספורט – אני רואה בזה חשיבות עצומה – זאת האחריות שלנו. על כן, אני מברך. שר המשפטים, בבקשה.

תודה. בוקר טוב. אני שמח מאוד על הישיבה. הישיבה הזאת היא תולדה של פנייה של חבר הכנסת עודד פורר, יו"ר הוועדה, שבאמת ביקש להעלות את הנושא הזה על סדר היום ולהתקין תקנות, ואחרי שיחה עם שר התרבות והספורט, אנחנו שנינו נרתמנו לזה כי חשבנו שזו פנייה נכונה וראויה. אני מברך את משרד המשפטים ואת הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים, שנלחמו על זה בצורה מהירה ועשו תהליך מזורז אבל יסודי, תוך ישיבה עם כל הגורמים הרלוונטיים.

אני אתחיל מהסוף – אנחנו מנסים למקסם מצד אחד ומצד שני, מנסים לעשות משהו יעיל ומהיר שבאמת יקרה ויתרחש. אנחנו באים בנפש חפצה להערות אבל בסופו של דבר, צריכים לראות איך מתכנסים ואיך מעבירים את התקנות האלה בצורה מהירה לטובת החברה הישראלית.

הנושא הזה ונושאים אחרים שקשורים להרתעה וחינוך וכל מה שקשור לכבוד האדם ומניעת הטרדה מינית ומניעת צעדים שהם צעדים מבזים כלפי צד שני – אני חושב שהם דברים מאוד מאוד חשובים. זה מתבטא פה, זה מתבטא בחוק אלימות כלכלית שאנחנו פועלים להעביר בוועדת החוקה ובכנסת ישראל. אני באמת מקווה שהכנסת הזאת והמושב הזה באמת יביאו בשורות לשוויון ולכבוד האדם ולמעמד האישה. תודה.

תודה אבי. השר חילי טרופר, בבקשה.

בוקר טוב ליושב-ראש הוועדה, לשר המשפטים ולחברי הכנסת. תראו, הרבה פעמים אנחנו פוגשים את אירועי הקצה של אלימות כלפי נשים – רק בשבוע שעבר נרצחו שתי נשים ומקרי האונס אבל בסוף, הם אף פעם לא צומחים בחלל הריק. אני חושב שהמשימה של כולנו היא לטפל באווירה שמייצרת את האקלים שבתוכו הטרדות או תקיפות יכולות להתבצע.

האפשרות לעצור את מעגל האלימות הזה זה בשורה של פעולות, ובמשרד התרבות והספורט באמת נרתמנו אחרי הפנייה שלך, יושב-ראש הוועדה, ובעיקר בעזרת שר המשפטים, שזו הזדמנות לפרגן לו ולאנשי צוותו, שנרתמו כל-כולם לעניין הזה כדי לעשות רק פעולה ולא להסתפק רק בגינויים. אני חושב שהאחריות של הבית הזה זה לבצע פעולות ולא רק גינויים, ויותר מדי פעמים המאבק הזה נראה כמו מאבק של נשים בלבד, ויותר מדי פעמים זה מרגיש כמו מאבק של ארגוני מגזר שלישי בלבד. זה המאבק של כולנו, של נשים וגברים, וזו בוודאי האחריות של הממשלה והכנסת לעשות כל פעולה בנושא.

אנחנו, בתחום הספורט, בפעם הראשונה מכניסים תקנות למניעת הטרדה מינית בגופי הספורט. אני חושב שהעובדה שחובה על כל גוף ספורט מעכשיו, כל גוף נתמך, לעמוד בשורת תקנות בנושא כדי להמשיך לקבל תקציב ממדינת ישראל – זו בשורה מאוד מאוד חשובה. אני משוכנע שהפעולה הזאת היא פעולה טובה, וכמו שאמרתם ואני מצטרף לדברים שלכם, היא פעולה ראשונה. אף אחד לא חושב שבזה זה יסתיים אבל העובדה שבתוך כמה שבועות, בעבודה משותפת, הצלחנו לייצר פעולה ממשית שתשפיע כבר בתקופה הקרובה, היא בעיניי הישג חשוב של כולם פה. תודה רבה ליושב-ראש הוועדה, תודה לשר המשפטים - -

היעד שלנו באמת שזה ישפיע על העונה הקרובה כבר, בשאיפה שהיא תפתח כסדרה בתוך משבר הקורונה אבל זה דיון אחר. תודה.

תודה רבה.

חברת הכנסת תהלה פרידמן.

קודם כל, אין הרבה ימים שכיף פה. אני רוצה להגיד שיש משהו ממש כיפי לבוא לישיבה כזאת, שכל-כולה תיקון ועשיית טוב. זה מרגש במיוחד כי כמו שאמר חברי, שר התרבות, כל-כך הרבה פעמים התחושה היא שזה מאבק שלנו, של נשים, וכשגברים נרתמים זה הרבה יותר ממכפיל כוח. אז אני רוצה להגיד תודה רבה לשני השרים, שזה לא רק בתקנות האלה אלא באופן כללי – היינו בשבוע שעבר בדיון בחוק למניעת אלימות כלכלי שמוביל שר המשפטים. שר התרבות פועל לתיקון רחב בתחום ספורט נשים ובתחומים נוספים אז זה שדגל השוויון ומקומן של נשים נישא לא רק בידי נשים – זה תיקון גדול ותודה עליו.

הדבר השני – תחום הספורט. אנשי ספורט, כמו אנשי תרבות, זוכים בחברה שלנו להרבה מאוד חשיפה ולהרבה מאוד השקעה, וממילא גם יש עליהם הרבה אחריות. אני חושבת שלכן התקנות האלה זה לא עוד תחום אלא זה להיכנס למקום שעיני הציבור נשואות אליו, ושדרכו אפשר לעשות השפעה רחבה עוד יותר מאשר לאנשי הספורט, ומכאן יש לזה עוד חשיבות יתרה.

יש לי כמובן הערות על הגיל שצריך להוריד וכולי, אנחנו ניכנס לדיון, בסדר, אבל בראש וראשונה אני רוצה להגיד תודה וממש לומר שזה כיף.

תודה. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה.

טוב שהגענו לזה שיש את התקנות האלה. אם צריך לתקן אז נמצא את הדרכים לתקן בהמשך אבל אני אגיד משהו כללי – מעבר לעניין של הטרדות מיניות ועבירות מין בכלל, המרכיב המרכזי זה לא תמיד המין אלא השליטה. בספורט ובהרבה מקומות נמצאים כשמרכיב השליטה אצל מישהו חזק, ומישהו אחר רוצה להגיע להישגים – שם מתחיל להיות חלק מהבעיה.

מה שנשאר לי זה רק לברך, ובאותה הזדמנות – מאחר וחילי טרופר גם הצליח שמוזיאון האסלם לא ילכו למקום אחר אז הגיע הזמן להתקדם, וזה עוד דוגמה להתקדמות.

דבר שני, שלכאורה הוא מובן מאליו, אנחנו יושבים פה וכולנו שמחים על דבר שהוא אנכרוניסטי, אז טוב מאוחר מאשר אף פעם.

תודה. חברת הכנסת אוסנת מארק.

אני קם רוצה להצטרף לברכות ולהירתמות של השרים, שר המשפטים ושר הספורט ואדוני, יושב-ראש הוועדה. אני חושבת שזה דיון מאוד חשוב. כל מי שמכיר אותי יודע שאני בהחלט פועלת בנושא של אלימות כלפי נשים, גם כשהייתי עורכת-דין וניהלתי משרד שהתמחה בדיני משפחה, עשיתי מאבקים לא קטנים בבתי המשפט לענייני משפחה בנושא. אני קצת חולקת על חברתי תהלה בעניין של החוק לאלימות כלכלית אבל זה לא המקום לדבר, לא נקלקל פה את השמחה.

אני בהחלט חושבת שזה נושא מאוד מאוד חשוב, הנושא של אלימות במשפחה. ראינו את הנשים שנרצחו רק בשבוע שעבר, ועד עכשיו יש לנו 19 נשים שנרצחו רק בשנה הזאת, שזה המון, כמובן שכל אחת זה עולם ומלואו. אני חושבת שזה נושא מאוד חשוב ואני רתומה אליו בכל הכוח. תודה.

תודה. לפני שאני מעביר לייעוץ וחקיקה, מי ממשרד המשפטים יציג את החוק?

לינא.

בינתיים, הדליפו לי שמסתבר ששר המשפטים היה אחד האצנים המצטיינים ב-400 ו-200 מטר וייצג את מדינת ישראל בתחרויות בין-לאומיות, אז למדנו עליך משהו בנושא של הספורט וכנראה בגלל זה גם רצת מהר לסייע לנו לסיים את התקנת התקנות אז יישר כוח.

לינא, כשאת מציגה את הדברים, יש נושאים שהעליתי בפניכם וחלק גם עלה עכשיו אז אשמח אם תתנו התייחסות לזה – האחד, זה נושא השחקנים הזרים, שלא חלות עליהם התקנות האלה לכאורה, ואיך אפשר לתקן את זה כי אני לא רואה שום סיבה שזה לא יחול גם עליהם. השני – מה קורה בכל מוסדות הספורט שקשורים בהשכלה גבוהה כמו אס"א והליגות האלה, שזה גם לא כל-כך ברור ואשמח לשמוע התייחסות גם לזה.

שלום לכולם. אכן נכון, היינו פה לפני כמה חודשים, כשיושב-ראש הוועדה הציג בפנינו את החשיבות של העלאת המודעות בכל הנושא של הטרדה מינית. כבר הישיבה ההיא הצגנו בפני הוועדה את התהליך הרחב שמשרד המשפטים שוקד עליו בימים אלה בעקבות דוח מבקר המדינה שנערך בחלוף כ-20 שנים – זה קצת יותר, זה 22 שנים מאז שנחקק החוק הראשי של מניעת הטרדה מינית.

אז את השיח הזה אני רוצה להתחיל תחת המעטפת הזאת של לבוא ולהגיד לכם שאנחנו לא מציגים עכשיו תקנות שמסיימות את כל הסוגיות שטעונות שיפור בכל מה שנוגע למניעת הטרדה מינית. יש התייחסות ספציפית לנקודות טעונות מחשבה מחדש בדוח מבקר המדינה ואנחנו, כמשרד המשפטים, שאמונים גם על ליווי הליכי חקיקה, מקפידים ייתר על המידה על החשיבות של קיום הליכי חקיקה סדורים, אם זה בשיתוף הציבור וכדומה. אז הזדרזנו, כמובן בהמלצת הוועדה ולבקשת שר המשפטים, להעביר את התקנות בעניין הזה, הספציפי, אבל אנחנו בהליך רחב ונשמח שכל מי ששיתף אתנו פעולה בהליך הזה והעביר לנו הערות, אם זה במהלך ההליך המקדים ואם זה לאחר פרסום התקנות – זכינו באמת לסיוע ממספר רב של גורמים, אם זה כמובן האיגוד למרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אם זה המועצה לשלום הילד, אפילו משרדי ממשלה כמובן, משרד הרווחה, משרד החינוך וכדומה.
אז כמובן שאנחנו עדין ממשיכים בתהליך הזה ויש לנו שיח פורה גם עם הוועדה ועם המחלקה המשפטית של הוועדה.

אז אחרי שדיברתי על הדבר המובן מאליו, על פניו, אני אגש ישירות למה שעשינו בתקנות האלה: כמובן שהחוק למניעת הטרדה מינית בעצם נחקק בשנת 1998, כדי להסדיר את המעטפה הגדולה, למה נחשב מבחינת המחוקק למעשה אסור של הטרדה מינית. יש רשימה בסעיף 3 של כל מה שנחשב להטרדה מינית ואנחנו לא נמצאים שם, והטילו גם חובות במסגרת סעיף 7 על מעסיקים לפעול על-מנת למנוע ולמגר פעילות של הטרדה מינית במסגרת יחסי העבודה.

בהלימה לכך, הותקנו תקנות מניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), וחשוב לי לציין שהתקנות שלנו מצטרפות לדין הקיים. הן לא באות ל - - - ובזכות הערה פורה שקיבלנו אתמול ממשרד העבודה גם הוספנו את הסעיף הזה של שמירת דינים. אנחנו לא באים לגרוע מכל הסדר קיים. מעסיק שמארגן פעילות ספורטיבית מסתכל במחלקה המשפטית שלו על החוק הקיים במניעת הטרדה מינית, על החובות שלו בכובעו כמעסיק בתקנות למניעת הטרדה מינית, ואז כמובן הוספנו לו עכשיו את התקנות האלה, שהן לא תקנות בכובע של מעסיק פרופר אלא הן בכובע של ענף. אנחנו הסדרנו עכשיו חובה על ענף להעלאת מודעות ולקיום הדרכות.

החשיבות של זה כמובן פורטה בדיון הקודם שהתקיים בוועדה כי זו הדרך שלנו להגיע לקהל הרחב ביותר ולפעול על מנת למגר את התופעה הקיימת.

אפשר שאלה קטנה באמצע? האם יש עוד ענפים שהסדרתם או שזו הסנונית הראשונה?

אז בדוח מבקר המדינה הייתה התייחסות ספציפית - -

לענף הספורט אני מתכוונת.

לא, לענף הספורט לא הייתה התייחסות אבל הייתה התייחסות להסדרים קיימים בכל מה שנוגע – אני אתן לך סתם דוגמה כדי לסבר את האוזן: משרד הבריאות, משרד החינוך, הרשויות המקומיות. לגבי הרשויות המקומיות אני קצת אקדים את המאוחר – כן, לכל מקום יש את המבחנים שלו. כאן אנחנו מדברים על גופים פרטיים שחלקם מתמחים אבל זה עדין מעסיק פרטי. אנחנו לא מדברים בכובע ממשלתי.

הבנתי.

יש התייחסות בדוח מבקר המדינה גם לחלק מהפגמים והליקויים שכבר הסכמנו לבחון את השינוי שלהם, וזה משהו שמופיע.

מה שאנחנו עושים – דבר ראשון, הגדרנו במסגרת התקנות, על מי התקנות האלה יחולו. האם יושב-ראש הוועדה רוצה שאני אתייחס כבר לנוסח המתוקן?

לא, תתני איזו שהיא הצגה כללית כמה דקות. אני אתן לכם את מסגרת הדיון – יש כמה דוברים מבחוץ שביקשו לתת התייחסויות כלליות ונאפשר להם התייחסויות כלליות. אני רוצה כמה שיותר מהר להתחיל לרדת לתוך הסעיפים כי אנחנו צריכים להקריא את התקנות עצמן, ואז היועצת המשפטית תקריא את התקנה ושם נדון על כל תקנה ותקנה. אני אומר את זה גם למי שמאזין לנו ואמור להיכנס בזום לדבר – ההתייחסות צריכה להיות קצרה וכללית כי נרד לתוך הסעיפים בהתייחסויות הספציפיות.

אז בכללי, אנחנו מסדירים את חובת ההדרכה. חובת ההדרכה תחול על סוגים מסוימים של גורמים – אני מתכוונת כמובן לשופטים, למדריכים, למאמנים, לספורטאים, במנותק מהשאלה אם יש ביניהם לבין מארגן הפעילות הספורטיבית יחסי עבודה. המבחן הוא מבחן של תפקידם וקיום מעמדם בתוך מסגרת העבודה.

פעולות ההדרכה יהיו על-פי תכנים שיאושרו על-ידי משרד המשפטים קודם לכן. שר המשפטים יפעל למינוי גורם שיאשר תכנים אלה ונעלה אותם לאתר משרד המשפטים. החשיבות היא כמובן לשמור על רף קבוע ואחיד לכולם. לאחר מכן, יהיה הנושא של הכשרת אחראיות למניעת הטרדה מינית. הנושא הזה – תגברנו ל-18 שעות. בנוסף לזה, שזו הייתה בקשה של הוועדה שאימץ אותה כבוד השר והיה את זה גם בדוח מבקר המדינה בשתי הזדמנויות, שדיברו על החשיבות שהממונות למניעת הטרדה מינית ידעו את המטריה שהן נוגעות בה. אז מדובר בהכשרה של 18 שעות שתוטל על כל הממונות, הן הקיימות והן אלה שימונו. ניתנה הוראת מעבר כדי שיתכוננו בהתאם לממונות שכבר מונו קודם.

דבר אחרון שחשוב לציין זה עניין הדיווח. יהיה דיווח לשר המשפטים ולרשות לקידום מעמד האישה מדי שנה אודות קיום הוראת התקנות על קיום ההדרכות וכדומה, וגם כמובן מספר התלונות שהוגשו וכיצד הן הסתיימו.

שר המשפטים יפעל לדווח בסוף, באופן מאורגן, לוועדה לקידום מעמד האישה חצי שנה לאחר שקיבל את הדוח האחרון. זה בגדול מה שעשינו.

תודה.

אני ממשרד המשפטים. אני אתייחס אולי בשתי מילים לשאלות של היושב-ראש. אז בכמה מילים קצרות לגבי שתי השאלות שהועלו: לגבי שחקנים זרים – ההחרגה היא לגבי ספורטאי מחוץ לארץ שבא להשתתף בתחרות ספורט. כלומר, מה שאנחנו מכירים היום כשחקנים זרים של קבוצות – כמובן שהתקנות יחולו עליהם, הם נמצאים בגוף ספורט והרבה פעמים הם גם מועסקים על-ידי גוף ספורט. מה שראינו לנגד עינינו זה למשל מרתון, שבאים 1,000 רצים למרתון ירושלים או מרתון תל-אביב, שלא נוכל לחייב עכשיו גופי ספורט להעביר להם הדרכות, אז זו ההחרגה וזה הרציונל מאחוריה.

אבל שחקנים זרים בקבוצות הכדור-סל, הכדור-רגל, הם חלק מה...

כן, אכן. הם, מבחינתנו, בפרשנות של משתתף בפעילות ספורט מאורגנת ולכן... זה לגבי השאלה על שחקנים זרים.

לגבי מוסדות ספורט בהשכלה גבוהה – אני לא מכיר בדיוק – אם זו שאלה ספציפית נוכל להידרש לה אבל בסוף הגדרנו גוף ספורט בהגדרה יחסית רחבה בתקנות האלה, ולמשל אס"א, אם אני לא טועה, אני לא יודע אם הוא מוגדר כאיגוד או אגודה אבל זה בוודאי חל עליהם. לכן, כל עוד זה תחת ההגדרה המאוד רחבה יחסית שהגדרנו כגוף ספורט, אז הדברים יחולו.

מצוין. תראו, אני אתן למי שרוצה להגיד מילים כלליות. עורכת הדין איילת רזין מאיגוד מרכזי הסיוע. אחריה, פרופסור נעמה קונסטנטיני.

קודם כל, אתחיל בחצי הכוס המלאה – התקנות שנדונות היום הן באמת פריצת דרך משמעותית במאבק המתמשך באלימות מינית, ואנחנו נמשיך ונפעל לצרף כמה שיותר גופים וארגונים נוספים לסטנדרט החדש שנקבע פה היום, ונקבע פה סטנדרט חדש.

לצד האמירה הנורמטיבית, החשובה מאוד, שהיא בבסיס התקנות, קשה שלא לקבל את התחושה שעלולה להתפספס פה הזדמנות. הזדמנות לעשות תיקון עמוק ואמתי בעולם הספורט והמאפיינים הייחודיים שלו, אשר מהניסיון שלנו גם עם מרכזי הסיוע וגם באופן ספציפי בפרויקט פורץ דרך שעשינו יחד עם דוקטור זאב לרר וביחד עם "אתנה" – וזו הזדמנות לברך את המנכ"לית החדשה שלה מירב – בעצם המאפיינים הייחודיים האלה מהווים פעמים לא מעטות קרקע פורה לניצול ופגיעה.

אני אומר מספר מילים ממש בקצרה על אותם מאפיינים ייחודיים. אני אדבר בלשון נקבה אבל זה כמובן נוגע גם לספורטאים בנים: קודם כל, הנושא של תובענות עולם הספורט והעיסוק המתמיד באימונים מפרכים גובה מחירים. אחד מהם הוא מיעוט או היעדר אינטראקציות חברתיות, שמקשה על הספורטאיות לפתח אסטרטגיות התמודדות עם הטרדות מסוגים שונים בהשוואה לבנות גילן. מה שאני אומרת הוא גם מחקרי וגם מתוך הניסיון המקצועי שלנו וחשוב להבין את זה.

נקודה נוספת זה שבמרבית המקרים ההטרדה הזאת מתאפשרת – וגם חבר הכנסת סגלוביץ' התייחס לזה – על רקע יחסי כוח ותלות עם דמות סמכות בולטת. סקרים ומחקרים שערכנו בנושא, והכל כמובן הובא בפני משרד המשפטים, מצביעים על אחוזים גבוהים של פרקטיקות תדירות של פגיעות מיניות מכל הסוגים, על כל הרצף, ועל אחוז גבוה – מחצית של הספורטאיות והספורטאים - - - תפסו את הפרקטיקות האלה כמטרידות אלא רק אישית שלי. הקושי לשיים ולזהות בכלל שמדובר בפגיעה שמהווה חסם לדיווח.

מחקר שערכה דוקטור כרמית קלר-חלמיש מארגון מרכזי הסיוע יחד עם דוקטור ענבל פלג קוריאט בשנת 2018 הצביע על נתון מאלף וחשוב שכולם ידעו אותו בכל תחומי העיסוק שלהם – אחד החסמים הכי משמעותיים בדיווח על פגיעות מיניות הוא הקושי בזיהוי הפגיעה כפגיעה והיכולת לשיים אותה. כך שאפשר למנות כמה ממונות – 1:500, 1:1000 אבל ככל שלא ניתן לספורטאים, שהם הרבה פעמים קטינים, צעירים, את הכלים לזהות שמדובר בפגיעה אז לא יהיו דיווחים. זה מאוד מאוד פשוט.

הנקודה הרביעית שחשוב לי להעלות היא היכרות עם - - - נתוני הפגיעה במדינת ישראל. מתוך 20 ילדים יש חמישה או שישה ילדים שעוברים פגיעה מינית. אלה נתוני פגיעה מינית בישראל. כ-32% מהפניות למרכזי הסיוע הן בגין פגיעה בין הגילאים 13-18. 28% מהפניות אלינו הן מתחת לגיל 12. כלומר, סך הכל 60% מהפניות למרכזי הסיוע הן בהתייחס לפגיעות שקרו לפני גיל 18. המשמעות האופרטיבית היא אחת, ואחת בלבד – צריך להטמיע את הידע, הכלים והשפה מגיל צעיר ככל הניתן.

נייר העמדה שלנו עבר לוועדה ולחברי הכנסת ולמשרד המשפטים - -

ברור. איילת, תתייחסי בתוך הסעיפים עצמם, כשנגיע אליהם. בסדר?

אני לא שומעת אותך טוב, כבוד היושב-ראש. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שחשוב מאוד לדון בהן בתוך התקנות. זה לא עכשיו, אדוני?

לא. אנחנו נקריא סעיף-סעיף, ותתייחסי במהלך הסעיפים. קו האינטרנט שלך מאוד חלש, אנחנו לא שומעים אותך טוב פה אז תנסי לשפר אותו. אני לא יודע מה בדיוק הבעיה אצלך.

פרופסור נעמה קונסטנטיני ולאחריה ליה פינקלברג אלבז.

שלום, בוקר טוב. אני מודה שלא תכננתי לדבר ואפילו לא ביקשתי את רשות הדיבור אבל אני מודה לך שאתה - -

זה לא מה שכתבו לי אבל בסדר, אני אתך.

אני מודה שאתה נותן לי את ההזדמנות כי בתור ספורטאית לשעבר, מאמנת הרבה שנים וכרופאת ספורט, אני ממש מברכת את כל מי שעסק בנושא, כל מי שפתח אותו ובסופו של דבר את משרד המשפטים שמרים את הדבר הזה כי הגיע הזמן.

אני מקווה שאותם גופים בספורט, שהרבה פעמים המטרה שלהם היא הניצחון, יבינו שהניצחון לא יכול להיות על חשבון התנהלות תקינה ודרך תקינה, ושכל אחד ייקח את זה לתשומת ליבו כי כבר ראינו מקרים שהניצחון היה יותר חשוב מכל דבר אחר.

אחד הדברים שמפחידים אותי זה כל הנושא של איך אנחנו מעלים את המודעות גם של הספורטאים והספורטאיות הצעירים וההורים, למה מותר ומה אסור ומה הגבולות כי גם אם ניתן הרצאות למאמנים, עדין חשוב שהסבטקסט, אותם אלה שעלולים להיחשף לפגיעה, יראו מה הזכויות שלהם כי הרבה פעמים הם לא מבינים מה ההבדל בין נגיעה ובין אמירה לעבירה.

אני חושבת שכמו הרבה דברים שקורים, אם אנחנו לא מעלים את המודעות של - - - לאותן הטרדות, אנחנו לא נתקדם מספיק.

דבר שני – ואני יודעת שאתה מאוד בעד העניין הזה, בעד ההקשר של האלימות ומה שאמרת אחרי המקרה של שירה – חייבים שתהיה פה ענישה הולמת. חייבים שאותם אלה שמאמנים וסורחים – יפסיקו לאמן. לא יתכן שהם יעברו מאגודה לאגודה ויאפשרו להם לעבוד בקבוצות אחרות. אנחנו מכירים את זה לצערי הרב גם ממשרד הבריאות – כל מילה שאיילת אמרה, אם רק תחליף במקום ספורט בריאות, זה יהיה אותו דבר. יחסי כוח, קידום וכל מה שקורה בתוך המערכת הרפואית, בתוך צוותים רפואיים – עובר רופא ממקום למקום, עובר מאמן ממקום למקום. חייבים שתהיה זכות הציבור לדעת. אני לא משפטנית ואני יודעת שיש עם זה קשיים אבל אני חושבת שאנשים צריכים לדעת שקבוצתם, מקצועם ושמם הטוב יפגע ואולי זה יהווה עוד גורם מרתיע.

אז אני מקווה שבזכות החוזר הזה אנחנו נעשה צעד מאוד מאוד גדול, קודם במשרד הספורט ובהמשך במשרדים אחרים. תודה רבה.

תודה. ליה פינקלברג אלבז, בבקשה.

שלום. קודם כל, אני רוצה כמובן להודות ליושב-ראש שניתנה לי זכות הדיבור. אני מדברת פה היום גם בתור מייצגת של ארגון בעלי עסקים בענף הספורט והכושר בישראל אבל גם בזכות עצמי, ואני מאוד מאוד מתרגשת כי בשבילי זו סגירת מעגל. בתור מי שנפגעה בפגיעות מיניות גם בהקשר הספורטיבי, גם בתור ספורטאית וגם בתור אישה – לבוא ולדבר בוועדה כזאת וביום כזה זה ממש לא מובן מאליו ואני נורא בהתרגשות. אני חושבת שבאמת זה נושא כל-כך חשוב שאין מילים לתאר. אני מייצגת פה לא את הספורט המקצועי אלא יותר את הספורט העממי ואני חושבת שמאוד חשוב להבין שגם בתוך חדרי כושר יש איזו שהיא התקדמות עם הזמן, וחשוב מאוד להבין את זה בהקשר של פגיעות מיניות.

למשל אצלי, בגלל הרגישות שלי, מאז שיש לי מועדון כושר משלי, אני כל הזמן תולה שם את התקנות למניעת הטרדה מינית. יש לי ממונה שאחראית על הנושא, אם יש למישהו איזו שהיא בעיה, אם זה מתאמן, אם זה עובד או עובדת, שתמיד יש להם למי לפנות, וקרה לא פעם ולא פעמיים שבאמת הרחקנו אנשים בגלל כל מיני דברים כאלה.

עם זאת, אני חייבת לציין שבגלל הקורונה, גם הנושא של פגיעות מיניות הרבה יותר פרוץ בתחום של כושר כי הרבה יותר נשים מתעמלות בחוץ, ולהגיד את האמת, יצאתי כמה פעמים – אני גרה בשכונה מעורבת בירושלים ויצאתי כמה פעמים להליכה, לעשות קצת ספורט, והתגובות ברחוב הן לא משהו. זה לא המרחב המוגן שאני רגילה אליו וזה באמת מהווה איזה שהוא חסם מאשר להמשיך להתאמן ולעשות כושר.

בפן האישי שלי – אני חייבת להגיד שבשביל הכושר היה גם לא רק משהו שהוא פיסי. בשבילי, בתור נפגעת, הכושר הוא דבר שמאוד מאוד קרוב לליבי וזה מה שהציל אותי בפועל. כשהתחלתי להתאמן, הפסקתי לפגוע בעצמי בעקבות הפגיעות המיניות. כשהתחלתי להתאמן זה חיבר לי בחזרה את הגוף והנפש שלי ואפשר לי תהליך הרבה יותר עמוק של ריפוי מאשר רק איזו שהיא עבודה אנושית שעברתי בעבר.

אני חושבת שמהמקום הזה נורא חשוב לי מה שאתם עושים פה, והמון תודה לכל העוסקים במלאכה. אני באמת רואה פה המון אנשים מכל המקומות ומכל המגזרים שעוסקים בדברים האלה, ויישר כוח.

תודה ליה.

בתור מי שמייצגת את הארגון, אנחנו כמובן שמחים למהלך הזה ושמחים על שיתוף הפעולה.

תודה ליה, תודה ששיתפת אותנו. אני חושב שמתוך העדות האישית הזאת אולי נצלול לתוך התקנות ובקשות הדיבור יינתנו תוך כדי הדיון בתקנות עצמן.

בבקשה, היועצת המשפטית.

הערה אחת מקדימה לפני שאקריא את הנוסח של התקנות, שמתחברת לדברים שנאמרו על-ידי נציגי משרד המשפטים ולדברים שגם אמר היושב-ראש בהתחלה: אנחנו נמצאים בשדה של תקנות לפי סעיף 13 לחוק, שזה סעיף לקבוע הוראות כלליות לביצוע החוק.

אנחנו פה, בוועדה, מכירים את העולם של המוסדות להוראה גבוהה, ששם יש באמת הוראות אחרות בתקנות אבל שם עשינו את זה על סמך תיקון חקיקה לסעיף 7 שקבע שמערכת היחסים במוסדות להשכלה גבוהה יראו בה כמערכת יחסים של עובד ומעסיק. כמובן שאנחנו חושבים שצריך לקבוע הוראה דומה כזאת גם לגבי גופי ספורט בחקיקה ראשית, וזה משהו שאני מאמינה שהוועדה, ככל שיתאפשר לה, תנסה - -

מה שכבר אני מבקש ממך, מההערות שיעלו כאן בדיון שנוגעות לתיקוני חקיקה שנדרשים – אנחנו ננסח הצעת חוק ואז נתחיל לקדם אותה בהתאם.

בסדר גמור. אז לכן אני אומרת שהרבה מההערות שנאמרות הן נכונות וטובות אבל במגבלת ההסמכה שיש לנו בתקנות כרגע, זה באמת המיטב שאפשר לעשות, וזה הרבה.

טיוטת תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות גוף ספורט), ‏התש"ף-2020


בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן – החוק) ובאישור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות
1.
בתקנות אלה –



"אחראי בגוף ספורט" – מי שמונה לפי תקנה 4 לתקנות חובות מעסיק, בין שהוא עובדו של המעסיק ובין שאינו עובדו;"

זה למעשה האחראי על הטרדה מינית, שממונה מכוח התקנות, וכמובן שגופי ספורט, כמקומות עבודה, מחויבים גם כן למנות אחראי כזה.

אני ארוץ על כמה תקנות ואז אעצור:



"גוף ספורט" – אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות, איגוד, מועדון ספורט, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הספורט;



"חוק הספורט" – חוק הספורט, התשמ"ח-1988;



"מאמן", "מדריך ספורט" – כל אדם המורשה לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט לפי חוק הספורט ותקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה), התשע"ח-2018, בין בשכר ובין שלא בשכר;



"מטפל" – כל הנותן שירותי טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארא-רפואי לגוף ספורט המזמין את שירותיו;



"מתלונן" – אדם הטוען כי הוטרד מינית או כי התנכלו לו, במסגרת פעילות ספורט מאורגנת;



"נילון" – מי שהמתלונן טוען שביצע את ההטרדה המינית או את ההתנכלות נושא התלונה;



"ספורטאי" – כל המשתתף בפעילות ספורט מאורגנת, בין אם בעד תשלום שכר או כל תמורה אחרת ובין אם לא, שמלאו לו 16 שנה;"

אולי נעצור פה ונתייחס לסוגיית הגיל, שגם היא עלתה בהערות המקדימות.

אני יודע שיש אתנו מישהו מהמועצה לשלום הילד, נכון?

תודה רבה, אדוני.

שאלה: למה הלכתם על 16? שאלת תם...

אומר מספר מילים: בסוף, כמו שהצגנו בהתחלה, יש פה חובת הדרכות. חובת ההדרכה, אחרי שהשר ימנה כמובן את מי שיהיה אחראי על התוכן – הרי התוכן יפורסם באתר משרד המשפטים – בסוף, לא מדובר בגורמי מקצוע שיעבירו דווקא את ההדרכות האלה. אנחנו נותנים לגוף ספורט שבסוף, מאמן ספורט, גוף ספורט, מה שהם יודעים זה לאמן בספורט. עכשיו אנחנו מטילים עליהם חובה נוספת שהיא חשובה, וכולנו מבינים עד כמה היא חשובה אבל אנחנו, בגבול הדק הזה שבין לתת למישהו שהוא לא מקצועי בדבר הזה אפשרות להדריך – יש פה שאלה של נזק ותועלת למעשה.

אבל למה שלא נטיל את חובת ההדרכה דווקא על גופים מקצועיים שהקבוצות תהיינה חייבות לקחת?

בהקשר הזה – אני לא יודע אם נמצאים פה בקהל אנשים שמייצגים את איגודי הספורט או גופי הספורט אבל חלק מההערות שקיבלנו זה שהמטרה בנוסח הנוכחי, מה שהטלנו היום על גופי ספורט זו כבר מטלה שחלק מהם טענו שזו מטלה כבדה מדי ושלא יוכלו לעמוד בה.

זו אחריות כבדה מדי שהם לא רוצים לעמוד בה.

בסוף, כשאנחנו חושבים על גוף ספורט, חושבים על מכבי תל-אביב, על בית"ר ירושלים, על מועדונים גדולים ובסוף, יש עמותות מאוד מאוד - -

לא, לא. אני חושבת על מכבי שעריים והפועל מרמורק.

אפילו לא זה. יש בסוף עמותות עם חמישה עובדים וכל השאר זה מתאמנים, ואנחנו עומדים מאחורי הדבר הזה, אנחנו חושבים שזה חשוב מאוד אבל מהערות שקיבלנו, היו כאלה שגם זה כבר הרבה בשבילם.

במחקרים, בכל מקום, דווקא הפגיעות היותר קשות הן בגילאים היותר נמוכים. כלומר, אני לא מתווכח כרגע עם ההיגיון שלכם אבל מבחינת הנתונים, הגילאים של 12-14 הם הגילאים הפגיעים ביותר גם בארץ וגם בחו"ל.

אז אני יכול להגיד על זה כמה דברים: ראשית, מבחינת נזק ותועלת, זה דבר שאנחנו לא מורידים כרגע מסדר היום אבל אנחנו סבורים שאחרי שנעשה תיקוני חקיקה, ואחד הדברים שאנחנו כן חושבים עליהם זה למנות נציבה – איפה היא תהיה, על זה כבר נחליט אבל מישהי שתרכז את כל התחום הזה ותוכל להדריך ולקבל תלונות, לקבל שאלות – תהיה מעטפת מסוימת שאפשר יהיה דרכה באמת להחזיק את - -

בוא נשמע את המועצה לשלום הילד, עורכת הדין לירון אשל.

תודה אדוני. אנחנו באמת מודים על הדיון, זו באמת הזדמנות ומהלך חשוב אבל עם זאת, ואני אתחבר לדברים שנאמרו, ככל שהמסגרת תהיה יפה וחשובה ומשמעותית, היא לא יכולה לעבור בלי שנעשית איזו שהיא חשיבת עומק על התכנים, על הרווח מול הנזק, ונאמר פה לפניי שלא מדובר בגורמי מקצוע שמעבירים את ההכשרות, ואי אפשר לשמוע את זה ולא להזדעק לעניין ספורטאים קטינים.
גיל 16 מבחינתנו, בהקשר הזה, זה הפרדה מלאכותית. קטין הוא קטין, ולא סתם החוק קבע כקטין מי שהוא מתחת לגיל 18, ובכל הקשור לילדים, בטח לילדים שנמצאים במקומות רגישים ויש חשש שהם נפגעו מינית או עוברים איזו שהיא מצוקה – לא ייתכן שיועברו הכשרות שלא על-ידי גורמי מקצוע, שהם גוף הידע היחידי הרגיש, המותאם - - - שיתנו את המענה המדויק והמקדם עבור אותם ילדים. זאת אומרת, צריכה להיעשות חשיבת עומק מה הם תכנית ההכשרות. תכני ההכשרות צריכים להיות מאושרים על-ידי ועדה מקצועית שתוקם ויאושרו להעביר אותם לילדים ולא די בזה, צריכים באמת לדבר על עניין של מנגנון פיקוח ואכיפה, ומה קורה ביום אחרי. אחרי שילד מקבל את המידע הזה ורוצה לחסוך את הפגיעה או שאולי נפגע על-ידי המדריך באותו חוג – מה קורה ביום שאחרי?

ולכן, גם אם המהלך הוא באמת מהיר ומשמעותי, בלי חשיבת עומק על התכנים, אנחנו יכולים לגרום נזק.

משרד המשפטים, יש לי שאלה גם אליך, השר – אני מבין שמבחינת מהירות אתם אומרים שגופי הספורט עצמם יעשו את ההדרכות האלה מחר בבוקר. האם לא נכון לקבוע כבר לוחות זמנים בתוך התקנות? יכולים להגיד שהשנה זה יתבצע בצורה הזאת ולכן, משנה הבאה אפשר יהיה גם להוריד את הגיל – נראה לי שיש פה תמימות דעים בוועדה שאנחנו רוצים שההדרכות תהיינה הדרכות מקצועיות. אני לא חושב שמדריך הספורט או מאמן הספורט הוא זה שיוכל ואני לא חושב שזה גם נכון, שהוא זה שיבצע את ההדרכות האלה.

אדוני היושב-ראש, רק עוד משפט אחד – המהלך הזה הוא מהלך שמצטרף למהלכים נוספים שכבר נעשים בשטח. אני יכולה להגיד שהמועצה לשלום הילד לוקחת חלק במשך חודשים בוועדה בין-מקצועית בשותפות עם משרד הספורט וההנהגה המאוד רגישה והמקצועית של מר שלמה סביה, ויושבת פה נורית שרביט ודוקטור לרר, כשהמטרה היא לבנות הכשרה ייחודית למאמן ספורט, מעין מודולה רחבה שנותנת מענה - -

תודה. אני חייב לומר משהו – כששולחים לי תוך כדי, אני מקבל את המקרים על מאמן ילדים בכדור-סל שאימן ילד בכיתה ו', נתפס מטריד מינית ונשפט לתשעה חודשי מאסר. היום הוא שוב מועסק כמאמן, שבכלל אני לא יודע איך זה אפשרי. מנהל קבוצת ילדים שנשפט לחמש שנים. בסוף, פה הבעיה בעיניי. פה יש בעיה מאוד קשה.

אני יכולה להתייחס.

לא, אבל אתה יכול להחיל את החובה על הקבוצה לקיים את ההדרכות האלה בידי מי שהוכשר לכך. הרעיון הוא שחייב להיות מישהו שמוכשר לכך. מחר אתה תבוא לאותו מאמן, הוא יצטרך להיות זה שמעביר את ההדרכות – אני חושב שזה לא נכון, ואז גם תוכל לרדת בגיל. יכול להיות שגם כאן הירידה צריכה להיות באופן הדרגתי – מצד אחד, אתה לא רוצה להגיע לגילאים קטנים מדי עם הנושאים האלה ומצד שני, בואו, אנחנו מסתכלים על המקרים והם קורים בגילאים האלה. הם קורים בגיל 14, בגיל 13...

אני לא בטוחה שאני מבינה – לפי ההסבר שלכם אנחנו רוצים להגיע לגילאים הקטנים. הנקודה היא שאנחנו רוצים אנשים שעברו הכשרה אז ההצעה של היום נראית לי נכונה. באופן כללי, אנחנו עובדים על מהלך של הכשרות לאנשים - - - אז האם זה פתרון ביניים?

אז רגע, לפני שאתם מתייחסים, משרד החינוך ביקש גם להתייחס.

וגם משרד הרווחה.

אז אני אתן לשניהם. דוקטור דפנה צין ממשרד החינוך, מדריכה ארצית למיניות ומניעת פגיעה. אחריה, איזבל סרי לוי ממשרד הרווחה.

שלום. תודה רבה. אני מדריכה ארצית מהיחידה למיניות ומניעת פגיעה של משרד החינוך, ויש לנו 80 מדריכים מכל המגזרים שפרושים בכל הארץ ונותנים מעטפת מקצועית לכל מסגרות החינוך. יש לנו מדיניות ברורה ומוסדרת עם שלושה חוזרי מנכ"ל שעוסקים בנושא עם חובה על דיווח על עבירה בקטין, התמודדות עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים וגם חוזר נוסף של אקלים חינוכי מיטבי, שיש לו הרבה ענפים של פגיעה ברשת. בנוסף, יש לנו מערך של איתור וזיהוי ילדים בסיכון בתהליך פרואקטיבי מוסדר, שיועצות חינוכיות עוברות הכשרה בנושא ומעבירות את הידע בחדרי מורים, כולל אפילו בתקופת הקורונה, וגם במטה משרד החינוך עכשיו ניתנה הרצאה במערך שרץ בשיטת מניפה במערכת החינוך, של איתור וזיהוי ילדים בסיכון.

בנוסף, באתר "לומדים בביטחון" של משרד החינוך פורסם תדריך לאיתור ילדים בסיכון מרחוק וגם - - -

דבר נוסף שאני רוצה להגיד בהתייחס לגילאים – אני רוצה להגיד שבאופן סדיר, מגיל הגן ועד י"ב, מועברים שיעורי כישורי חיים בנושא פגיעה ומניעת פגיעה מינית, הכל כמובן בהתאם לגיל ההתפתחותי ויש גם בגיל הרך.

- - -

בכל שנה מקיימים שבוע מערכת החינוך נגד אלימות מינית. אנחנו מתייחסים בכל הכיתות, בכל המגזרים, לנושאים של פגיעה מינית וכל פעם מתמקדים בנושא אחר.

דפנה, מי הם ה-80 האלה שפרוסים ברחבי הארץ שהתייחסת אליהם?

ה-80 האלה הם מדריכים, הן יועצות חינוכיות בתפקיד של הדרכה, שעברו הכשרה של שפ"י - -

הן יועצות חינוכיות שעובדות בבתי הספר?

הן עובדות בבתי הספר אבל מעבר לזה – הן מכשירות את היועצים והן גם עוזרות בצורה ריאקטיבית לבתי הספר כאשר יש אירועים של פגיעה, וגם עוזרות להם בצורה פרואקטיבית לבנות מערכים. הן נותנות מעטפת למערכת החינוך.

תודה. משרד הרווחה, איזבל סרי לוי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני אגיד רק כמה מילים – פנו אלי ממשרד המשפטים להתייעץ לגבי התקנות. העמדה של משרד הרווחה היא שכל ילדי ישראל משתייכים למסגרות אוניברסאליות, שזה בוודאי מערכת החינוך, ואנחנו מכירים היטב את העומק של העבודה והמקצועיות של העבודה שנעשית במסגרות החינוך, כך שכשילד מגיע לחוג מתוך בחירה שלו ושל ההורים שלו, תקוותנו שהוא מגיע מצויד עם התכנים שהוא רכש מגיל הגן בצורה מותאמת ומקצועית במערכת החינוך שהוא מבקר בה.

אני חושבת שהוא מגיע לחוג ספורט מתוך בחירה – אנחנו בזירה קצת שונה. אנחנו לא בזירה אוניברסאלית, אנחנו לא בזירה סטטוטורית כמו מסגרת חינוכית ופה נדרשת זהירות רבה, ואני אוסיף גם לגבי הסכמת ההורים – לאיזה תכנים הילדים יחשפו במסגרת החוג. הורים בוחרים חוג מכל מיני סיבות אבל אני לא בטוחה שהורה בוחר חוג מתוך מי יעביר את התכנים של מניעת הטרדה מינית פעם בשנה לילד שלו במסגרת החוג.

מהמקום הזה, אני רוצה להצטרף פה למה שאמרו מהמועצה לשלום הילד, שהדברים דורשים חשיבה מאוד מעמיקה, מקצועיות, העמדת גוף מקצועי שינתב את ההכשרות לכל המגזרים, ובוודאי ייתן גיבוי לעמותות והאגודות הקטנות שהזכרתם קודם, שלא יהיו להם המשאבים לפתח את החומרים בעצמם, אני גם חושבת שזה באחריות הממשלה לפתח את החומרים בצורה ראויה ולשמור על הילדים.

תודה. יש פה שתי סוגיות שעולות, אני אנסה למצות את הנושא: 1. זה סוגיית הגיל והרצון שלנו להגיע לגילאים צעירים יותר. 2. סוגיית איכות ההדרכה ומי מבצע את ההדרכה. לגבי סוגיית הגיל – יש פה אליה וקוץ בה, יש פה גם חשש של ההורים. יש פה איזה אלמנט שההורים ימנעו לשלוח את הילדים למסגרות ספורטיביות בגלל הנושא הזה או יחששו, וגם פה צריך ללכת בזהירות. מהצד השני, לגבי איכות ההדרכה ואופי ההדרכה ואופן ההדרכה – גם כאן יש את הסוגיה של העלויות, שגם פה אנחנו צריכים למצוא את האיזונים.

אני לא יודע ועוד נדבר על זה בהמשך, אם נקבע מסמרות לגבי שנה הבאה או עוד שנתיים, משהו שכן יחול על הילדים אבל בינתיים, אני חושב שאנחנו יכולים לעשות פה שינוי שקובע שההדרכות יהיו מגיל 16, ובין 14-16 זה יהיה בהסכמת הורים.

אני רוצה להעיר משהו לגבי התקנות – בסעיף 1, גוף ספורט לא צריך להדריך את הילדים, הוא צריך להדריך את המאמנים.

לא, את המאמנים הוא מדריך. על הדרכת המאמנים זה 18 שעות מקצועיות, כך אני מבין.

זה גם וגם.

תעשה פה אבחנה – קודם כל, שיעשו את זה והם לא צריכים שום דבר - -

זה קיים בתקנות כרגע.

- - -

לכן, חלק מהשינוי בסוף זה שיש סביבה, יש גוף ספורט שבנוי מהמון מבוגרים והמון ילדים שמתאמנים. כל המבוגרים באותו גוף ספורט יעברו הדרכה. זה גם כתפיסה, צריך להדריך את אלה ש - - - למפגע ולא רק אלה שעלולים להיפגע כי אתה רוצה.

בעיקר את המפגעים.

נכון, ויותר מזה – גם אם יש מפגע אחד, בסוף יש עשרה מאמנים שעברו עכשיו הדרכה. כולם יודעים את זה שאסור לגעת ככה ואסור לעשות ככה, אז אם יש מאמן אחד – גם אם יש תשעה מאמנים מסביב שיראו את זה, הוא ירגיש פחות בנוח - - -

המוקד הוא המאמנים.

כן, אבל גם הנוער - -

כן, אבל מחפשים רגישות של ההדרכה ומה הגיל ואיך יעשו את זה – אני ממליץ שיהיה מיקוד הכי חזק על זה.

על המאמנים זה קיים.

המאמנים לא מוגבלים בגיל.

זה הדגש, שלא ניכנס פה - -

לא, אבל יש פה הצעה של יו"ר הוועדה, שמגיל 14-16 זה יהיה בהסכמת ההורה.

אז נוסיף הוראה ולא נעשה את זה בהגדרות, שהדרכות, כמו שאנחנו נגיע אליהן בתקנה 2 לגבי ספורטאי בגילאי 14-16, יערכו רק לאחר שניתנה הסכמת ההורים בכתב.

כן, אבל יש לך פה הגדרת "ספורטאי", אז את צריכה...

כן, אנחנו נתגבר על זה.

אני ממשיכה להקריא:



""עונת ספורט" – כהגדרתה בחוק הספורט;



"פעילות ספורט מאורגנת" – כהגדרתה בחוק הספורט, לרבות פעילות ספורט המאורגנת על ידי מועדון ספורט ולמעט פעילות חד-פעמית;"

כלומר, אם עושים איזו שהוא אירוע התרמה עם הפנינג או מרתון או פעילות ספורט בתוך אותו אירוע – זה לא יחול לגבי זה.

למה להחריג אותו? מה ההיגיון בזה?

כי מדובר בפעילות חד-פעמית ולא מדובר על איזה סיכון...

אבל זה - - -

ככל שהאיגוד הזה פועל בצורה מסודרת במהלך השוטף של השנה, ברור שיחולו עליו החובות. מדובר על אירוע חד-פעמי של פעילות ספורט שמתקיימת פעם ב...

בסדר, אז ההנחה שלכם שלא קורה שם כלום.

לא שלא קורה אבל הרציונל היה שבסוף אתה רוצה להטיל חובות על גוף שמנהל איזה שהוא ממשק עם אנשים לאורך זמן מסוים כי אם אתה רק גוף שמארגן אירוע חד-פעמי, לעשות הדרכות עכשיו לכולם...

הרעיון הוא שבתוך המסגרות עצמן, בין אם זה בקבוצות הבוגרות – בואו נחזור שנייה לאיפה זה נולד? אחרי האירוע עם הקטינות של שחקני הכדור-רגל, באנו ואמרנו: חבר'ה, גם השחקנים צריכים לקבל איזו שהיא הדרכה. גם שחקן בגיל 25 - -

אבל החוק הזה לא נותן להם מענה כי הוא מגדיר רק משתתף בפעילות - -

בוודאי, החוק הזה מכניס את השחקנים ואת המאמנים, בוודאי.

שנייה – המתלונן – אדם הטוען כי הוטרד מינית או כי התנכלו לו במסגרת פעילות ספורט מאורגנת – הוא חלק מפעילות הספורט?

זה לא קשור. המתלונן לא קשור למי עובר את ההדרכה. את ההדרכות עוברים ללא קשר לתלונות. לא הקונספט שאיתו באנו ואותו דרשנו גם לתקן בוועדה – אני מזכיר לכם אז, לפני שלושה חודשים, באנו ואמרנו: חברים, עזבו רגע את הנושא של התלונות ואת האירועים שקרו, בואו נדבר על המניעה. כדי שתהיה מניעה אנחנו צריכים הדרכות גם בתוך הגופים האלה, כדי ששחקן ומאמן יבין את הסביבה שהוא חי בא.

ומטפל. אני מבקשת להדגיש כי המקרה הכי מפורסם שהיה בארצות-הברית היה דווקא של מטפל, אפילו מטפלים שהם נותני שירותים.

מקבל.

זאת אומרת, מטפל רפואי חד-פעמי - - -

זה חל עליו.

אני ממשיכה:



""שופט ספורט" – כהגדרתו בחוק הספורט;



"תלונה" – תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות כלפי אדם במסגרת פעילות ספורט מאורגנת;



"תקנות חובות מעסיק" – תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), התשנ"ח-1998.

חובות המוטלות על גוף ספורט למניעת הטרדה מינית
1.

1. גוף ספורט יקיים פעולות הדרכה והסברה שעניינן מניעת הטרדה מינית והתנכלות, לכל מטפל, מאמן, מדריך ספורט, שופט ספורט וספורטאי, המשתתפים בפעילות ספורט המאורגנת על ידו, גם אם אינם מועסקים על ידו;
בתקנה זו, "הדרכה והסברה" – העברת תכנים שאושרו על ידי מי ששר המשפטים מינה לעניין זה;"

מדובר בילדים מגיל 16 ומה שאמרנו שנכלול פה לגבי 14-16 בהסכמה.

14-16 בהסכמה רק לגבי ספורטאי כי אם יש מדריך בן 15, הוא עובר הדרכה.

כן, ברור.

בהגדרות האחרות לא הייתה הגבלת גיל.

1. פעולות הדרכה והסברה לפי פסקה (1) יתקיימו אחת לשנה לפחות, יותאמו לענף הספורט ויכללו מידע בדבר זיהוי מצבי הטרדה מינית או התנכלות המאפיינים את תחום הספורט ודרכים למנוע תופעות אלה; פעולות אלה יכול שייעשו באמצעי טכנולוגי כגון לומדה ממוחשבת;



1. מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 4 לתקנות חובות מעסיק, בגוף ספורט שבו רשומים מעל אלף ספורטאים בעונת ספורט, ימונו שני אחראים, שלפחות אחד מהם אישה;"

אני רק אדגיש שתקנה 4 זאת התקנה שקובעת את החובה למנות אחראי, שהיום המעסיק צריך למנות אחראי, והוא צריך למנות יותר מאחראי אחד אם יש בכך צורך כדי לאפשר גישה נוחה לאחראי, כלומר זו חובה שכבר חלה היום.

התקנה כן קובעת שצריך למנות ככל האפשר מישהו שיש לו ידע וניסיון מתאימים. ככל האפשר – צריך שזאת תהיה אישה, וזה כרגע ההגדרות. פה אנחנו אומרים שככל שיש מעל 1,000 ספורטאים, אנחנו קובעים מפתח שעל כל 1,000 ספורטאים יהיה אחראי אחד, ואם יש מעל אז יהיו שני אחראים.

אני רק אדגיש שלגבי השכלה גבוהה גם קבענו מפתח כזה, ושם קבענו שבמוסדות של מעל 2,000 סטודנטים, בהם יש שני אחראים.

לא נכון למנות פה שני אחראים בהפרדה של גיל? כי לא הדבר דומה לגבי מי שאחראי עכשיו על מאמני וכל קבוצות הילדים והגילאים הצעירים יותר לעומת הבוגרים. יכול להיות שפה, מתלונן או מתלוננת, שצריכים להגיע לאחראי או אחראית כזאת – זה צריך להיות מישהו שיש אליו גישה קלה ולא מישהו...

הגודל של מספר המשתתפים הוא לא גודל הארגון. אנחנו דיברנו על מספר המשתתפים על-פי הנרשמים בעונה. יכול להיות מאוד שיש לנו עמותה שמכילה בסך-הכל חמישה עובדים, שני מדריכים מתנדבים, והיא מקיימת פעילות ספורטיבית שרשומים בה 300 ספורטאים מדי חודש, ואנחנו מגיעים ל-1,000 עוד מהר מאוד לפני עונת הספורט. אנחנו הלכנו דווקא על הפן המחמיר של מספר הנרשמים בעונה ולא מספר המועסקים ולא ספורטאי קבע. זאת אומרת, הוא לא מועסק על ידו. אפילו הנרשם לפעם אחת ומבטל – עדין יחשב להרשמה.

אוקי.

אז המספר הרבה יותר גמיש.

צריך לקחת בחשבון שכל אחראי צריך לעבור הכשרה של 18 שעות, שזה כמובן עלות על ענף הספורט במוחרג מכל ייתר הענפים, וההכשרות האלה הן בעלות כספית, אז גם את זה לקחת בחשבון לצורך העניין כשאנחנו מסתכלים על הנטל. וכן חשוב לי להגיד שעשינו פה נטל אחיד לכולם, ללא אבחנה בין ההתאחדות הגדולה, המתוקצבת, לבין הארגון הקטן שנמצא אי שם במקום - -

אז למה לא לתת יותר אחריות למתוקצבת?

באיזה מובן היית נותן אחריות? וגם לא הייתי רוצה שחס וחלילה ישתמע...

ששם זה פחות.

תודה לך.

יערה יצחקי, קפטן נבחרת ישראל בכדור-סל נמצאת כאן, אתנו. אני רוצה לתת לך להתייחס ואחר כך, בזום, את יעל שרר מהלובי למלחמה באלימות מינית.

אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, הנושא שעלה היום לסדר היום פה, בוועדה, אני חושבת שהוא סופר חשוב. אני מדברת בשמי, בשם ענף כדור-סל הנשים, ארגון השחקניות שהקמנו כדי לקדם כדור-סל נשים – הוא כולל בתוכו גם לדאוג לרווחת השחקניות. אני אדבר שוב, בחלקת האלוהים הקטנה שלי, של ענף הכדור-סל, שזה מקום שאולי נתפס כקצת פחות או שצריך להשקיע בו פחות, וגם על זה אתם דנים בוועדה בנושאים אחרים אבל הנושא הזה, כספורטאית במדינת ישראל, שמכירה הרבה שחקניות צעירות שבאות לדבר איתי, שמשתפות אותי בבעיות שלהן – זה נושא מזעזע.

דיבר כאן חברי הכנסת סגלוביץ' בנושא המאמן או המאמנת, כמה השפעה יש להם לא רק על היום-יום של אותו ספורטאי או ספורטאית אלא ממש על הקריירה שלו. בענף הכדור-סל יש הרבה מאמנים ומאמנות שגם מוצאים לנכון להתערב בחייהן הפרטיים של השחקניות, וזה מביא את השחקניות האלה, בגילאים הצעירים, שאין להן עוד סיום לחוזה ההעסקה שלהן, הן סוג של שבויות של אותו מאמן או מאמנת, של אותו איגוד כדור-סל, של אותה עמותה או אותה קבוצה, ואין להן למי לפנות. וגם אם הן פונות – אמרת את זה יפה, אדוני יושב-ראש הוועדה – אין ענישה. גם אם מישהי חווה דבר מזעזע כזה או אחר, למי היא תלך? למישהו שעובד באותו מקום? למישהו שעשה הכשרה של 18 שעות, ואני לא מזלזלת בכל ההדרכות האלה, הן חשובות והן טובות והן גם יעשו את העבודה שלהם ברמה של איך מסתכלים על זה מבחוץ אם מישהו יעשה משהו כזה אבל אין ענישה.

ואם אני כהורה בעוד אי-אילו שנים צריכה לשאול את עצמי אם אני שולחת את הבת שלי לחוג כדור-סל אחרי שראיתי מה קורה בענף הזה? התשובה היא לא. וכאן זה התפקיד שלכם לייצר שינוי גם בנושא הזה, ששחקנית מגיעה לקבוצה, שחקנית בוחרת להמשיך את הקריירה שלה כקריירה מקצוענית כשחקנית והיא לא תחווה שום הטרדה, לא רק מינית אלא גם הטרדה עצמה של העדפות מיניות, שמאמן אומר לך ככה ולא ככה או מתערב לה בחיים האישיים שלה – זה דברים שקורים, זה דברים ידועים, ואין ענישה. אין על זה שום בקרה ואין על זה שום דיווח, וכאן התפקיד שלכם לא רק בהדרכות, גם בהדרכות אבל גם בענישה, שהאנשים האלה לא יחזרו לעבוד בעבודות האלה.

תודה יערה. יעל שרר מהלובי למלחמה באלימות מינית.

שלום, בוקר טוב. אני ממש מברכת על הדיון הזה, אני מאוד שמחה לראות את השרים חילי טרופר ואבי ניסנקורן משתתפים בו, וזו עדות לחשיבות של הנושא ולהעלאה שלו למודעות וזה מאוד מבורך.

אבל המצב בספורט, כמו שאמרה פרופסור קונסטנטיני, דומה מאוד למצב במקומות אחרים, ואנחנו שוב ושוב רואות ומקבלות דיווחים בארגון על אנשי מקצוע שעוברים ממקום למקום בלי לתת את הדין. נעמה הזכירה כאן את מערכת הבריאות, וזה נכון, ואנחנו מתעסקים היום כאן בעולם הספורט, וזה בוודאי עלה גם בדיונים שקיימנו בוועדה על הטרדות מיניות באקדמיה ובמקומות אחרים. ובאמת, פרופסור קונסטנטיני הזכירה את היוזמה שלנו לחובת בירור עד תום, ואני חושבת שבאמת אפשר ליצור כאן שיתוף פעולה גם עם השרים הרלוונטיים וגם עם הוועדה כדי להתחיל לקדם את התיקון הזה לחוק למניעת הטרדה מינית, שבעצם יעזור לנו למנוע את התנועה המטרידה הזאת של המטרידים למיניהם מגוף לגוף, ומונעת מהגופים עצמם לדווח או למסור מידע אחד לשני.

התיקון שאנחנו מציעות הוא תיקון שקובע שכרגע כתוב בחקיקה שהמעסיק יקיים את הדיון והבירור, אם הייתה פנייה לאפיק משמעתי. מה שאנחנו רוצות זה שבכל פנייה לאפיק משמעתי תהיה חובת בירור עד תום, בין אם הגוף עצמו הוא המעסיק של הפוגע או לא.

ממה שאנחנו רואות היום זה שהפוגעים מיד מתפטרים, מסתיים הבירור והדוקטור המכובד עובר לקופת חולים אחרת, והדוקטור המכובד עובר לאוניברסיטה אחרת, והמאמן המכובד עובר לאיגוד ספורט אחר. הם לא נותנים את הדין, הם מצאו את הפרצה הזאת וצריך לתקן אותה. התיקון לא מאוד מסובך והלשכה של השר טרופר מכירה אותו היטב וגם עבדה עליו.

אני מאוד מאוד חרדה ממה שאנחנו רואות בכל התחומים, לא רק בספורט, אבל זה קורה בספורט שוב ושוב, ובאמת חייבים לעצור את זה. תודה רבה.

תודה. אני רוצה לתת למשרד הספורט, ליועצת המשפטית עפרה שרון, ואני רוצה גם התייחסות ממך, אם אתה יודעת להגיד לנו כמה גופים מעל 1,000 ספורטאים שאנחנו מדברים עליהם.

קודם כל, לגבי השאלה שלך, בכמה גופים יש מעל 1,000 ספורטאים – אני חושבת שאין אגודות מעל 1,000 ספורטאים ואם כן, הן בודדות, הן לא מגיעות לסכומים כאלה כי אגודות זה גופים קטנים. איגודים יש אבל גם, לא מדובר בהרבה אבל את הגדולים במיוחד שאנחנו מכירים – איגוד הכדור-סל, איגוד הכדור-עף, איגוד הג'ודו וגם, זה לא מכניס את כל הגופים.

מעבר לעובדה שאני רוצה להודות על שיתוף הפעולה המדהים הזה וכמובן גם על התקנות, גם אם הן ספידי-תקנות, הן תקנות מאוד חשובות שמקיימות הרבה נושאים שאנחנו עובדים עליהן במשרד. משרד המשפטים שיתף אותנו בצורה מלאה ונתן לנו הרבה מקום בשיח. אני לא אחזור על הערות שעלו פה לגבי הגילאים, שברור שגיל 16 מציב הרבה מאוד ספורטאיות – בעיקר ספורטאיות בענפים שלהן – בערך בסדר גודל של 50% שנמצאות מתחת לגיל 16, ככה שהסוגיה של הגיל זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת אבל אני לא ארחיב כי אנשים אחרים כבר הרחיבו בסוגיה הזאת.

לגבי הנושא של הגדרת ספורטאי – זה אולי נשמע טכני אבל זה מאוד משמעותי. כרגע ההגדרה היא לפי חוק הספורט. יש איגודים ואגודות בספורט מוטורי שבאים מכוח חוק הנהיגה הספורטיבית. זה נראה תיקון טכני אבל זה סקטור שלם שלכאורה כרגע נשמט מהתקנות וצריך להכניס אותו גם, הן צריכות לקבל מענה. זו בקשה שלנו לתיקון ההגדרה של גוף ספורט, שזה יכיל גם איגודים מכוח חוק הנהיגה הספורטיבית.

סוגיה נוספת שעלתה ואני לא ארחיב עליה הרבה אבל חשוב לנו לציין אותה היא בסעיף 2(א) לגבי נושא של הכשרות – אנחנו חושבים, והדברים כבר נאמרו, שסוגיות של הכשרות בתחום הספורט צריכות הבנה מאוד מקצועית. לא סתם בנו תכנים שהם מאוד ייעודיים לתחום הספורט. צריך להכיר את העולם, יחסי התלות, יחסי הגומלין שנמצאים בתחום הזה לא דומים למקומות אחרים. אולי יש השקה בתחום הרפואה בין רופא לחולה אבל שוב, זה גם ממש שונה כי המאמן הוא ממש מנטור ולפעמים הוא כמו הורה לילד. סוגיות כאלה הן סוגיות כל-כך מורכבות שמצריכות התייחסות מאוד מקצועית ולכן, ההכשרה לא יכולה להיות הכשרה טכנית בלבד בעניין הבנת התקנות והיישום שלהן ולהגיד להם מה התקנות אומרות. צריך לקחת את זה לתוך העולם שלהם ולבנות את כל המרקם הזה של איך מעבירים את התכנים ואיך באמת אפשר לעשות אותם.

לכן, אנחנו מציעים שבסעיף 2(א) יוסיפו שזה יהיה בשיתוף פעולה עם משרד התרבות והספורט, לכל הפחות בהתייעצות עם משרד התרבות והספורט. אני חושבת שהתחום המקצועי מצוי דווקא בידיים שלנו ואצל "אתנה", וכל שיתופי הפעולה שאנחנו עושים עם גופים אחרים כמו המרכז לנפגעות תקיפה מינית וכולי. אנחנו יודעים שנעשה שיתוף פעולה עם פרופסור זאב לרר.

מה עמדתכם? במקרה יש פה שני שרים, גם שר הספורט וגם שר המשפטים.

לי אין התנגדות.

אני משרד המשפטים, מה עמדתכם?

אני הבנתי שהיו פה שתי הערות: 1. שהגדרת ספורטאי – צריך לתקן אותה - -

אנחנו מסכימים להערה הזאת, זאת הערה נכונה ואנחנו מסכימים לה. אין בזה היגיון שזה לא יהיה ותודה על ההבהרה זאת. היא עלתה באיזה שהוא שלב וכנראה לא הובהרה אבל אנחנו מסכימים לה.

הערה שנייה זה שההתנהלות של שר המשפטים תהיה לאחר התייעצות עם שר ה - -

אנחנו חייבים לומר שכשכתבנו את הדברים האלה – קודם כל השר נמצא בעצמו אבל כשכתבנו, זה היה ברור מאליו שתהיה התייעצות גם עם הספורט. הראיה לזה היא שלצורך התקנות האלה לא היו צריכים להגיד לנו. התייעצנו עם כל הגופים, התייעצנו גם גופים אזרחיים ועם נציגי כל המשרדים. אנחנו לא חושבים שזה צריך להיכתב כי זה כל-כך ברור מאליו, זה רשום לפרוטוקול שתהיה התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים.

גם בעולם שבו דמיינו את התקנות חשבנו שימונה גורם שהוא מוביל, ומתחתיו יכול להיות אפילו צוות.

יופי, מקובל. הלאה.

אנחנו לא מוסיפים. כמובן שנאמר לפרוטוקול כמו תמיד, שתיערך התייעצות.

מנהלת "אתנה", מעניין אותי לשמוע לגבי הכשרת ממונות איגודי ספורט וגופי ספורט. בבקשה, מירב אולייניק.

צהרים טובים. תודה רבה ליושב-ראש הוועדה.

קודם כל ברכות, הבנו שמונית היום, אתמול?

לפני חודש אבל אני במחשכים. אני כרגע ממלאת מקום מנהלת "אתנה". תודה רבה על הברכות. "אתנה" היום זה מרכז לקידום ספורט נשים שיושב במכון וינגייט, המכון למצוינות. אני רוצה קודם כל להודות – יש פה כמה שותפים בדיון – גם איגוד מרכזי הסיוע ועורכת הדין אורית סוליציאנו, המנכ"לית, וגם לעורכת הדין אורית חלמיש ולדוקטור זאב לרר, שבמהלך השנתיים-שלוש האחרונות עשה מחקר מאוד מקיף והתייחס למה המשמעות של הטרדות מיניות בעולם הספורט, ואני לא רוצה להרחיב, כולכם קיבלתם את החומר על הקטלוג.

במהלך השנה האחרונה, בשיתוף עם מרכז סיוע השרון ומחלקת ההדרכה, נבנה קורס של 18 שעות לממונות, ובמהלך הקורס הזה עד היום הכשרנו כ-73 ממונות בכל איגודי הספורט וגופי הרוחב של הספורט, כולל התאחדות "אילת", על כל האיגודים והענפים שנמצאים אצלה. אנחנו ממש בסיום ההכשרות ואני מעריכה שנוציא עוד קורס נוסף. במקביל, כל התכניות שלנו באיגודים, בסיוע המתאמות שלנו באיגודי הספורט שבהם יש לנו תכניות – כל נבחרות הנשים והנערות עברו סדנאות. זו כבר שנה שנייה שהן עוברות את הסדנאות האלה. הסדנאות ניתנות הן לספורטאיות ובנפרד, ולא באותה סדנה, לכל הצוות המקצועי – מאמנים, עוזרי מאמנים.

כמובן שאת כל התכנית הזאת מוביל משרד התרבות והספורט והמפקחת שלנו נורית שרביט, ואני גאה מאוד לציין - -

רק שאלה – הכוונה לאיפה שיש ספורטאיות?

כרגע – הרי ל"אתנה" יש תכניות ב-12 איגודי ספורט וגופי ספורט. בשנתיים האחרונות דרשנו שחלק מהתכניות שלנו יכללו במקביל למעטפת המקצועית ולסיוע המקצועי שניתן – לקיים סדנאות מניעת הטרדה מינית - -

ברור.

- - כמובן שמשרד התרבות והספורט מוביל עכשיו תכנית מאוד נרחבת, הן עם המפקחת נורית שרביט ו - - - עם האיחוד האירופי, והכוונה היא כמובן בשלב הבא להוריד את זה לשטח.

אני חייבת להודות שיש כבר כמה איגודים, שבהם איגוד השחייה והן איגוד הג'ודו ואיגוד האתלטיקה, שכבר אנחנו בוחנים את ההכשרה במסגרת ה-18 שעות שנדרשות, לממונות באגודות הספורט. כמובן שהאיגודים היותר מאתגרים – איגודי הכדור-סל והכדור-רגל, שצריך לבנות אתם את התכנית ואנחנו אתם כבר בשיח, שלהם יש הרבה יותר אגודות. הרעיון הוא שלכל אגודה ולכל מועדון תהיה ממונה.

תודה.

אני חייבת רק הערה אחת שגם הערתי אותה בפניות הציבור בדרישה של משרד המשפטים, וזה גם המקום לברך את השר ניסנקורן שהרים את הכפפה הזאת – ניתנו 60 יום. אני חושבת שפה יש לנו שתי בעיות: 1. לוח הזמנים. 2. העלות. כרגע, אנחנו מנסות לסייע כמידת האפשר במסגרת "אתנה" אבל אני מעריכה שהכשרת ממונות לכל גופי הספורט ולכל המועדונים – יהיה לה פן כלכלי נוסף ואני מעריכה שתפתרו את זה.

תודה.

אני רק אעיר לגבי ההערה הזאת: אנחנו עכשיו מקריאים את התקנה של ההכשרה של הממונות. כרגע, הנוסח שהועבר אלינו כלל הכשרה לממונות חדשות בסמוך למינוי שלהן. אנחנו, מהוועדה, העברנו הערה שאנחנו חושבים שגם ממונות שכבר מכהנות ונמצאות בתפקיד צריכות לעבור את אותן הכשרות כי אנחנו לא יודעים מה נעשה בשנים האחרונות. ולכן, לצורך זה ניתן תקופת מעבר של שנתיים, שבה הממונות שכבר נמצאות יוכלו לעבור. כלומר, לא בתוך 60 יום כולן צריכות להיות בנקודה שאחרי ההדרכות אלא יהיו שנתיים לצמצם את הפער הזה. בסדר?

אוקי. בואי נמשיך.

אז אני ממשיכה לתקנה 2(4):


"(4) אחראי בגוף ספורט יעבור בסמוך למינויו השתלמות בהיקף שלא יפחת מ-18 שעות, שתעסוק, בין השאר, במהות התפקיד, הכרת החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, זיהוי מצבים יחודיים של הטרדה מינית בענף הספורט, דרכי מניעה ואופן הטיפול בתלונות;"

אני מוסיפה שאנחנו נוסיף הוראה שאחראיות שכבר נמצאות בתפקיד יעברו בתוך שנתיים מיום שהתקנות לתוקף, הדרכה דומה.

אני עוברת לסעיף (5):

"(5) גוף ספורט יגיש אחת לשנה" ופה יש תיקון שאנחנו מכניסים – שנעשה בתיאום – הדיווח יועבר לשר המשפטים ולרשות לקידום מעמד האישה "דין וחשבון ובו פירוט לגבי הפעולות שנקט גוף הספורט למניעת הטרדה מינית בתחומו, מספר המשתתפים בפעולות ההדרכה וההסברה שקיים ביחס למספר הגורמים המחויבים בהן לפי תקנה 2(1) וכן מספר התלונות שהוגשו לאחראי בגוף ספורט ואופן הטיפול בהן; בדין וחשבון האמור לא ייכללו פרטי מידע שיאפשרו את זיהוי המתלונן, הנילון ואנשים אחרים המעורבים בתלונה; גוף הספורט יעביר העתק של הדין והחשבון למשרד התרבות והספורט."

אנחנו מוסיפים הוראה ששר המשפטים יעביר לוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת, ריכוז של הדיווחים שיועברו אליו לגבי כל שנה ועוד מעט, בתחילה, אנחנו נתייחס למועדים.

יש הערות? להמשיך?

תודה. אני רוצה לאפשר לכולם להעיר – יעל סיני משדולת הנשים.

אני אציג ממש בקצרה: אני חושבת שזה בהחלט רגע מרגש ומשמח, אז אני מודה כמובן לשר התרבות והספורט ולשר המשפטים, שהם לקחו את זה לידיים ושותפים להליך החקיקה. וגם לך, היושב-ראש, על זה שאתה ממשיך לעקוב.

אני רק רוצה לומר שאחד מהדברים שאנחנו, כארגונים, שפועלים בנושא מאוד נעזרים בו זה נושא של איסוף נתונים. אני מבינה מתוך הדברים שנאמרו שאמורה אולי להיות נציבה או - - -, אז לבנות איזה שהוא מנגנון כזה או אחר בתוך המשרדים, שאמור לעבור ולוודא שיש יישום. אני אשמח לשמוע האם זה כך מהשרים שיושבים אתנו – איך יתבצע המנגנון אחרי התקנות, של מעקב, אכיפה ואיסוף נתונים.

תודה. ורד פליטמן – סמנכ"לית ארגון שחקני ושחקניות הכדור-רגל.

שלום. תודה לכולכם. ראשית, אני רוצה לאחל בהצלחה לנבחרת הנשים של ישראל, שמשחקת עוד שעתיים מול גיאורגיה. לצערנו, גם המשחק הזה לא משודר אז לא תוכלו לראות אותו. מה שרציתי להביא זה נתונים מהעולם לגבי הטרדה מינית וקצת לסבר לכם את האוזן:

לפני שלוש שנים, ארגון השחקים והשחקניות העולמי – FIFPro, ערך סקר ביותר מ-33 מדינות, והשתתפו בו יותר מ-3,300 שחקניות, כולל שחקניות מישראל. אושרת עיני, שנמצאת פה גם, עזרה לנו להרים את הסקר הזה בארץ, הסקר היה אנונימי. התשובות של הסקר הן כאלה – זה היה בקרב הנשים: אחת מכל ארבע שחקניות עוברת הטרדה מינית, שנראה לי שזה גם דומה למה שקורה באוכלוסייה, אולי אפילו יותר, בגלל הצפיפות שנמצאת במועדונים. דבר שני – 63% מהשחקניות עוברות קריאות והטרדות להט"בופוביות, שקשורות למגדר, לא רק הטרדה מינית אלא הטרדה מגדרית.

זה מוביל אותי לבקשה לשינוי בתוספת ממש קטנה אבל מאוד מאוד משמעותית, שזה להוסיף את המילה "מגדרית" להטרדה וגם יערה נגעה בזה. ההטרדה הרבה פעמים בקבוצות הכדור-רגל והכדור-סל המקצועניות הן לא רק הטרדה מינית אלא הטרדה מגדרית. בקבוצות הנשים הרבה פעמים זה בא מכיוון הצוות ויכולות גם לבוא קריאות בימי משחק מכיוון הקהל והאוהדים וגם ברשתות החברתיות הן חוות הרבה הטרדה מינית.

תודה. ורד, ההערה שלך מאוד נכונה. היועצת המשפטית אומרת שאנחנו נסמכים על לשון החוק, שקובע מהי הטרדה מינית ולכן, זה ייכנס לאחד מתיקוני החקיקה שאותם אנחנו נבקש לבצע. ההערה חשובה מאוד. תודה.

בואי נמשיך, ענת.

תקנה 3: סייג לתחולה
1.
תקנות אלה לא יחולו על –



(1) ספורטאי מחוץ לארץ, הבא לישראל להשתתף בתחרויות ספורט;"

כמובן, כמו שהעיר היושב ראש, לא מדובר כמובן על שחקן זר שמשחק פה בארץ אלא על הגעה לפעילות חד-פעמית.

צריך להבהיר את זה בתקנות או שזה ברור מאליו? זה לא נשמע כך, אני חייב לומר.

לדעתי זה ברור.

אפשר להוסיף למילים "תחרות ספורט", ואז נחריג את זה מאשם לפעילות אבל זה ברור.

לדעתי זה ברור.

אם אומרים את זה לפרוטוקול, אז זה גם ברור.

הפרוטוקול לא משנה אחר-כך, כשכבר יש תקנות.

אבל זה תחרות ספורט. הוא בא לתחרות. הוא לא נרשם, הוא לא משתתף.

"(2) מורה לחינוך גופני במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, בעת מילוי תפקידו עם תלמידי המוסד במסגרת פעילות ספורט הנערכת במוסד החינוך או מטעמו או במסגרת פעילות ספורט הנערכת בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו."

זה בשדה של משרד החינוך.

"תחילה
1.
תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום אישור תכני ההדרכה וההסברה על ידי מי ששר המשפטים מינה לעניין זה לפי תקנה 2(1); שר המשפטים יפרסם הודעה ברשומות על מועד אישור התכנים האמור."


אני חייבת לציין שפה, בכנסת, לפעמים יש לנו קצת קושי בלתלות כניסה של תוקף לתקנות באיזו שהיא פעולה על-ידי שר. יש לנו רשימה מאוד ארוכה של מקרים שאנחנו ממתינים, ובאמת תקנות היו אמורות להיכנס לתוקף.

אז תוסיפו תאריך – ולא יאוחר מיום...

כמה חודשים? חצי שנה?

לא, חצי שנה זה הרבה זמן.

לא, חצי שנה זה לא כל-כך הרבה זמן בהתחשב בזה שיש 60 יום מיום הפרסום. כלומר, אם זה לא יאוחר מיום – זה כבר אחרי ה-60 יום, אז זה נותן לשר ארבעה חודשים גם למנות וגם לאשר את התכנים. בעיניי זה...

כן, זה "לא יאוחר משישה חודשים".

אני חושב שפחות מזה.

יש לי עוד כמה הערות - אנחנו נוסיף סעיף של הוראת מעבר. חשוב לציין שהדיווח שמגישים הגופים – למעשה, אנחנו נמצאים בסוף שנת 2020. הדיווח הראשון יוגש עד למרץ 2022 לגבי שנת 2021, שזאת שנת הפעילות המלאה הראשונה. ואז, הדיווח הראשון של שר המשפטים יהיה עד לספטמבר 2022 - -

רגע, יש לי שאלה לגבי הדיווחים: הרי עונות הספורט דומות לשנות הלימודים. זה לא מינואר עד דצמבר. אני חושב שיותר נכון, גם בגלל המבנה של האיגודים, שמאמנים עוזבים, אז הם עוזבים בקיץ ומתחילים את העונה מחדש. אני חושב שדווקא פה הייתי הולך או לפי העונה או לפי שנה עברית.

באמת יש בזה הרבה היגיון. אולי משרד הספורט יוכל פה לתת לנו...

עפרה?

אני רק אעיר, לפני שעפרה עונה, שבאמת יש הגדרה בחוק הספורט לעונת ספורט – העונה הרשמית של פעילות בענף ספורט שנקבעה בידי ההתאחדות, ובלבד שלא תעלה על 10 חודשים בשנה. אז אפשר להגיד שזה - -

אז הייתי הולך על עונה. עכשיו, העונה הראשונה היא העונה הזאת, עונת 2020-2021, ואז הדיווח לא צריך להינתן במרץ 2022 אלא הוא יכול להינתן להערכתי עד ה-31 בדצמבר 2021.

אוקי.

וזה יהיה קבוע שעד ה-313 בדצמבר הם חייבים להעביר את הדיווח. זה הגיוני כי העונה נגמרת בדרך-כלל איפה שהוא ביולי.

ושר המשפטים בתוך חצי שנה לאחר מכן יעביר את הדיווח אלינו? שלושה חודשים?

שלושה.

שלושה חודשים. למה חצי שנה?

הבעיה היחידה היא שיש - -

חצי שנה, ענת. יש כאן הרבה עבודת תכנון.

אני עדין חושב שאין בעיה לשנות את התאריך אבל לתלות את זה רק בעונת ספורט – יש עונות שונות ויש ענפים שונים ולכל ענף עונה אחרת. אם אנחנו נתחיל גם בשביל המעקב לבדוק כל ענף, איזו עונה הוא - -

לא, הם אמרו 31 בדצמבר.

אז זה יהיה 31 בדצמבר כלפי עונה.

לגבי העונה שהסתיימה.

והדיווח לוועדה תוך שישה חודשים מתום השנה.

כן.

הערה אחרונה לגבי התחולה – כמו שהוספנו: בתוך שנתיים ממועד התחילה, יעברו האחראיות הקיימות את ההכשרה שמדובר עליה. בסדר?

אוקי. אני כן רוצה לשמוע כי לא שמענו כל-כך איגודים אבל מנכ"ל איגוד השחייה נמצא פה אז לפחות נשמע אותו. אמיר טיטו אתנו בזום?

שלום לכולן, שלום לכולם. אני רוצה להודות לעורכת הדין לינא סאלם שקיבלה את ההערות שהעברתי לה בזמנו.

אני אעשה את זה בקצרה אבל יש ארבע נקודות שאשמח לשתף אתכם – קודם כל, כל מה שקשור להכשרות שדיברתם, לגבי מדריכים ומאמנים – כל הארגונים פה מכירים את הנתונים ויודעים שחלק הארי של המקרים של ההטרדות מבוצע על-ידי מי שבמעמד הגבוה יותר, המדריך או המאמן. במידה ואנחנו נעביר את השרביט לאותם מדריכים ומאמנים, כדי שהם אלה שיעבירו אתה הדרכות – אני חושב שנייצר פה מנגנון מסוכן שבו הם ידעו להיזהר יותר. לצערי, אני מכיר מקרים כאלה באיגודים אחרים בעולם שפעלו בצורה כזאת, ואותם אלה שהעבירו הדרכות הם אלה שהטרידו כי הם ידעו להיזהר ולשמור וכולי, ואני חושב שיש פה מקום מאוד מסוכן. לכן, כל מה שקשור להכשרות מקצועיות, אני חושב שחד-משמעית הוא חייב להיות במסגרת של סמכות מקצועית.

החלק השני ברמה הפרקטית – אני הייתי ממונה הטרדות מיניות באיגוד השחייה במהלך השנתיים האחרונות. הגיעו אלי מספר מקרים שטיפלתי בהם. היה מקרה מסוים אחד, שאם אני לא הייתי לוקח את אותה מתלוננת לבית הוריה ומבקש את האישור שלהם ללכת אתה לתחנת המשטרה – אותו מאמן עדין היה מאמן אותה ועדין היה ממשיך לעשות את מה שהוא עשה, וכל זה היה לאחר שפניתי לכל הגורמים הרלוונטיים. אז הנייר סופג הכל ואפשר לכתוב חוקים וכן הלאה. אני חושב שהדבר המשמעותי והטוב ביותר הוא לדעת שיש פתרון אמתי ופרקטי לאותן ממונות להטרדות מיניות שעברו הכשרה של 18 שעות או לאותם ממונים – מה הם יכולים לעשות בפועל כאשר קורה מקרה. שוב אני אומר שעבדתי ב"אתנה", ניהלתי את נבחרת הנשים בכדור-סל, עברתי עד היום אולי 150 שעות של הדרכות, ואני לא מגזים, בכל מה שקשור בהטרדות מיניות. ברגע שהגיעה לפתחי בעיה אמתית – בסופו של דבר אני הייתי צריך לקחת אותה יד ביד ולשבת אתה בחדר החקירות כי אחרת לא היה קורה שום דבר. פניתי למספר ארגונים ולא קיבלתי מענה. אנחנו חייבים לקחת את זה בחשבון ולהבין שזו המהות ופה נעוצה הבעיה.

נושא שלישי – כמובן שזו הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. הסטטיסטיקות אומרות שעד גיל 12 הפגיעות בשני המינים הם פחות או יותר 50%-50%. אסור לנו להתעלם מזה, וגם ברמת השפה שאנחנו משדרים, הרבה פעמים ילד בן 11,12 יפחד מאוד להתלונן, ואנחנו חייבים לתת לזה דין וחשבון.

לגבי הגיל – מדברים פה על גיל 16 ולהרחיב את זה בשלב הבא ל-14-16. יש מקרים רבים מתחת לגיל 14 וצריך לחשוב איך נותנים להם מענה. המענה הזה צריך להיות ברמת המודעות של ההורים ושל הספורטאים עצמם. אני יכול להגיד לכם שניסינו לתת איזה שהוא פתרון של דיווח על הטרדה מינית בקליק – זאת אומרת, כל מי שנכנס לאתר של איגוד השחייה יכול ללחוץ על כפתור, לרשום את שם, ואז יש לנו את הפרטים שלו או שלה ואנחנו יודעים שבוצעה הטרדה מינית אבל זה הרבה יותר רחב מזה. אני חושב שמתחת לגיל 14 הסכנה פה גדולה ביותר.

תודה אמיר. אני חייב לומר פה מילה לשר הספורט: אני באמת חושב שאם יהיה איזה מנגנון אצלכם, שהוא זה שכולם יודעים שלשם אתה פונה במקרה ו... – אולי זה יכול להיות המענה בדומה למה שהם עשו בקליק באיגוד ואגב, גם להורים שצריכים להתמודד עם האירוע הזה – למי הם פונים? אנחנו מכירים מה זה איגודי ספורט וקבוצות ספורט, ועד כמה זה הכל "קליקות" שם וחברויות. דווקא פה אתה רוצה לפנות לגורם מוסמך מבחוץ עוד לפני המשטרה. קח את זה לתשומת לבך, לא יזיק לדעתי דבר כזה.

שני דוברים אחרונים – דוקטור אורית קמיר ואחריה לירון אשל מהמועצה לשלום הילד, שביקשה להגיד עוד משהו טכני בעניין. בבקשה, אורית.

אני אקצר – אני רוצה להתייחס לנקודות כלליות, כפי שיאה בסוף הדיון: האחת – אני אתייחס לסוגיית המגדר כדי שלא יוכנסו בעתיד תיקונים חפוזים. כשנחקק החוק ותוקנות התקנות הראשונות ב-1998, המילה "מין" נועדה להכיל מין ומגדר כיוון שמשרד המשפטים אז לא הכיר במילה מגדר כמילה תקנית כדי להכניס אותה. ולכן, החוק כולו מתייחס למין ולמגדר – סעיף 3א(5) מדבר נקודתית על מגדר: ביזוי והשפלה של אדם בשל מינו, מיניותו או נטייתו המינית – במילה "מינו", הכוונה היא למגדר. את זה כדאי לדעת כי זה כתוב בכל דברי הפרשנות על החוק מאז ועד היום וכן, אם זה לא מופיע בהנחיות ובהכשרות שניתנות על-ידי אנשים שדיברו, אז מאוד כדאי לקחת את זה בחשבון. הטרדה מינית בישראל, בשונה מאשר במקומות אחרים בעולם, מתייחסת לא רק למין במובן סקס, כלומר למיניות, אלא גם למגדר. אין צורך להוסיף את זה, אם צריך להבהיר את זה, זה ברמת ההבהרות.

נקודה שנייה שאני רוצה לגעת בה, וזה ליושב-ראש הוועדה ולחברות הוועדה שנוכחות, זה לגבי הטיפול בקטינים: כשנחקק החוק בשנת 98, הטרדה מינית בין קטינים לא הוכנסה לתוכו מתוך מחשבה תחילה, שראשית יש להבין איך פועלת הטרדה מינית בין בגירים או כשבגירים מטרידים ילדים ואחר-כך, כשיירכש ניסיון, צריך יהיה להכניס פרק שלם בחוק שידון בהטרדה מינית בין קטינים ובהכשרות של קטינים. כמובן שכשהנפגע הוא ילד והפוגע הוא בגיר – זה נמצא בחוק אבל יש הרבה מקרים שבהם גם הפוגעים הם קטינים ולזה החוק לא מתייחס ספציפית, וכשההדרכה צריכה להיערך לקטינים – לזה החוק לא מתייחס ספציפית. המחשבה הייתה שכעבור שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, ייאסף מספיק חומר כדי שאפשר יהיה לתקן באופן כולל. עברו 22 שנים, כפי שנאמר, החומר לא נאסף והתיקון לא נעשה. אני בשום פנים ואופן לא מציעה לעשות אותו בשליפה ובחיפזון. יכול להיות שזה יצריך שנה, שנתיים, אני לא יודעת כמה אבל זה צריך להיות על סדר יומה של הוועדה, שהנתונים ייאספו, שהמחקר ייערך ובסופו של דבר, החוק יוחל גם על קטינים.

באופן ספציפי, התקנות הקודמות שתוקנו עם חקיקת החוק התייחסו לבגירים או בעיקר לבגירים בלבד כיוון שהן מתייחסות למקומות עבודה. התקנות האלה, שהיום עומדות להיות מותקנות, מתייחסות גם לקטינים ולכן, אי אפשר בקלות ראש להוסיף ברגע האחרון בין הטיוטה האחת לפני האחרונה לבין הטיוטה האחרונה את גיל 16, ואחרי שכל מי שמשתתפות ומשתתפים בדיון מוחים על הנקודה הזאת להגיד: אוקי, אולי 14-16 בהסכמת הורים. זה לא נכון לעשות את זה. הרבה מהנפגעות והנפגעים בעולם הספורט, כמו בבתי ספר, הם קטינים מתחת לגיל 16 וגם מתחת לגיל 14 וגם מתחת לגיל 12. לכן, זה לא פרט שאפשר לעבור עליו כדי שיהיה מכוסה. זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת, ועד שלא נותנים עליו את הדעת לא ראוי להעביר את התקנות. אני מצטערת להגיד את זה אבל להעביר אותן כך זה להפקיר חלק גדול ממי שיסבלו. כיוון שההליך היסודי לגבי קטינים בכל חלקי החברה הישראלית לא נעשה, אז מין הראוי להעמיק בדיון לפחות לגבי קטינות וקטינים בספורט. ההחלטה שצריך לבקש רשות הורים בין גילאי 14 ל-16 היא לא סבירה, והתוצאה היחידה שאני רואה היא זה שבחברות מסורתיות, שאולי גם כך לא שולחים בנות – למשל בחלקים של החברה הערבית שגם כך לא שולחים בנות לפעילות ספורטיבית – כשיעלו על הדעת שיש בעיה עם הטרדה מינית ואולי הן תצטרכנה ללמוד על הטרדה מינית, ישלחו אותן עוד פחות. כך שלהכניס הסכמת הורים בשליפה זה לא פתרון ראוי.

מה שכן פתרון ראוי זה לחשוב איך מצרפים את כלל ההורים של ספורטאיות וספורטאים קטינים למעגל המיודעים. יכול להיות שצריך להעביר להם חוזרים כי אי אפשר להטיל על איגודי ספורט להנחות את כל ההורים אבל יכול להיות שאפשר להעביר להם חוזרים, יכול להיות שאפשר לעשות תשדירים שהם יצפו בהם בטלוויזיה או ישמעו אותם ברדיו או אני לא יודעת איפה אבל כשמדובר בקטינות וקטינים, ההורים הם באמת חשובים וצריך לעשות את זה לא באופן שעלול לגרום להם לא לשלוח את הקטינים אלא באופן שיכול להיות יעיל ולגרום להם לפקוח עין, וגם לגבי קטינות שהן מעל לגיל 16.

נקודה אחרונה שהיא כללית ואני יודעת שגם חלק מהארגונים רצו להעלות אותה אבל אל כולם קיבלו רשות דיבור – אז אני אומר שהתקנות האלה, שעומדות להיות מאושרות, לוקות בחסר רחב וחמור מאוד, שהן לא מטילות סנקציה על מי שמפר אותן.

לגבי התקנות במקומות עבודה – יש סנקציות של קנסות, מה שלא קורה אבל לכאורה אמורים לבוא פקחים ולרשום קנסות וכאן אין אפילו את זה. שם יש גם את המחשבה שכשעובדת פונה לבית הדין לעבודה, היא יכולה להסתמך על כך שהיא פנתה קודם לכן למעסיק והוא לא טיפל, ואז היא תשופה בבית הדין לעבודה. כאן אי אפשר להניח שספורטאיות, בייחוד קטינות, בוודאי לא תפנינה לבית הדין לעבודה, שהוא לא רלוונטי ואי אפשר לצפות שהן תפנינה לבתי משפט. אין קנס, אין פקחים - -

ברור.

- - אבל משהו צריך להיות כי אחרת זה פלסתר, אחרת אפשר לתלות את זה על הקיר לתפארת מדינת ישראל ובזה זה יסתיים.

תודה. אתם רוצים להגיד משהו לגבי הנושא של הסנקציות?

בעולם של תקנות, בסוף יש פה תקנות שמטילות חובה, והפרה של החובות האלה זה הפרת חובה חקוקה, ובתביעות נזיקיות כמובן שאפשר יהיה לעשות בזה שימוש, וגם ההערכה היא שזה ייעשה. אנחנו דיברנו עם אנשי משרד המשפטים שמתמחים בנזיקין, ולרוב במקרים כאלה קורה שמאמן יכול לבוא ולטעון: לא עשיתי, לא ידעתי. זה מיד יופנה לגוף הספורט ויראו אם גוף הספורט כן עמד בחובות האלה או לא עמד בחובות האלה. כלומר, אנחנו רואים בזה השלכה והרעיונות האלה לסנקציות מוגדרות ופיקוח ואכיפה – הדברים האלה לא יכולים להיות במסגרת התקנות. זאת חקיקת משנה וצריך הסמכה מפורשת לחקיקה אבל זה מסוג הדברים שאפשר יהיה לרשום ולראות בהמשך הדרך איך אנחנו נטפל גם בנושאים האלה.

אוקי. לירון אשל – בקצרה בבקשה.

תודה אדוני. אדוני, אתם רואים אותנו מאחורי ריבועי הזום אבל אם היינו יושבים מאחורי השולחן, כולם מסביב, אני מחויבת להעביר לך את התחושות שלנו, אנשי השטח כי העמדות שלנו, ואנחנו מדברים גם בינינו במהלך הדיון – אם היינו יושבים סביב השולחן, אדוני היה רואה את כולנו נעים בחוסר נוחות - -

מי זה כולנו? בשם מי את מדברת?

מאחר ובאמת לא - - -

מי זה כולנו?

- - -

אתן רוצות שלא נאשר את התקנות היום?

אדוני, האמירה היא - - - אני מדברת לא רק כעורכת דין, אני מנהלת את המרכז לליווי לנפגעי עבירה. אנשי השטח שפוגשים את הילדים במצבי הסיכון האלה לא יכולים לשבת בשקט כשאין שום החלטה - -

מה הבקשה שלך, שלא נאשר את התקנות כרגע?

הבקשה שלי שתהיה איזו שהיא החלטה בתקנות מי הגופים המקצועיים שיכולים להעביר את התכנים, מהם התכנים - - - או שיהיה דיון המשכי. אני יכולה להגיד שאחד מתוך חמישה ילדים עובר היום התעללות וצריך לחשוב מה זה אומר ברמה המספרית – כמה ילדים הולכים להיפגש עם התכנים האלה כשהם מועברים בצורה לא מקצועית ולא על-ידי אנשי מקצוע מין התחום – איך זה הולך לפגוש אותם ואיך זה יכול להציף אותם, ואיך זה יכול לבלבל אותם ולגרום לנזק.

תודה. אבל שר המשפטים אמור לקבוע את הדברים האלה. מי שאמור לקבוע את זה תוך פרק זמן שקבענו, זה שר המשפטים. הוא אמון על זה, ומשרד המשפטים יקבע, יגדיר את התכנים האלה, בין אם זה יהיה מישהו שאתם או את חושבת שהוא מתאים או מישהו אחר חושב שהוא מתאים. אני חושב שהוועדה בעניין הזה יכולה לסמוך גם על שר המשפטים בתחום הזה, אני חושב שזו בדיוק הסמכות שלו. אני לא יודע להגדיר היום איזה גוף מתאים או לא מתאים ולכן, אנחנו מסמיכים בתקנות את הממשלה לעשות זאת. זה בדיוק העניין. תודה.

היה עוד מישהו שביקש לדבר – הרשות לקידום מעמד האישה, בבקשה.

ראשית, אנחנו ברשות מברכות ומברכים על התקנות האלה. מדובר בתקנות חשובות שבאמת יכולות לייצר שינוי ועל-כן הן מבורכות. יחד עם זאת, לרשות יש ניסיון רב בכל מה שקשור לנושא של דיווח בגלל העבודה שלנו עם המוסדות להשכלה גבוהה והעל-תיכוניים. כלומר, יש לנו את היכולת גם להבהיר ולהבין את ההבדל בהקשרים של המנגנונים השונים, שזה משהו שעלה כאן, בין אם ברמה של איסוף נתונים באופן אנונימי, בין אם זה בנושא של מעקב ואכיפה. אנחנו גם שלחנו התייחסות לגבי בקשה לאפשר דיווחים שהם לא הולמים, שהם לא ראויים. אתם מכירים את זה בטח מהדיווחים של המוסדות להשכלה גבוהה, דיווחים שמבשרים על אפס תלונות בגין הטרדה מינית.

כל הדברים האלה נכנסים לאיזה שהוא מכלול שהרשות ביקשה להיות חלק ממנו ומעורבת בו, כולל לקיים הכשרות בחסות - -

יש לי הצעה: אדוני השר, מאחר ולכם יש את התקנות שתומכות באיגודים, אני חושב שאמירה שלך בתקנות התמיכות שאתם מפרסמים מדי שנה, תכניסו את הנושא הזה של הדיווח כתנאי לקבלת תמיכה. אם מישהו לא מדווח, זה נראה לי הכי בסיסי והכי אלמנטרי נושא הדיווח – אנחנו לא מתקנים את זה פה בתקנות - -

כן - - - התייחסנו לזה כבר. - - -

לא, יש חובת דיווח. אני אגיד לך מה הבעיה – אנחנו חווים את זה גם בוועדה. חובת דיווח – האמירה בתקנות היא שאין סנקציה, אז מה שנקרא - - -

- - -

בדיוק.

זה נעשה במקומות אחרים ואפשר לקדם את זה. זה דבר שאפשר לקדם אותו, ככל שמשרד הספורט יבקש.

אני יודע.

אני אשמח להגיב בעניין הזה: אנחנו עובדים כרגע על נוסח כזה, במסגרת התיקון הגדול של מבחן האיגודים והאגודות, ואנחנו הכנסנו קודם כל חובה של ממונה – אנחנו קוראים לזה "מוגנות בספורט", מוגנות והטרדות מיניות כי זה לא רק סוגיה של הטרדות מיניות.

אז עפרה, יש לנו בקשה: מאחר ואתם כרגע אמונים על ניסוח - -

עוד פעם לא נוכל להכניס חובת דיווח?

אין בעיה להכניס פה חובת דיווח כתנאי סף.

אתם תצטרכו לקבוע בתקנות - -

המשמעות של זה היא שגוף שלא יגיש דיווח, לא יוכל לקבל - -

מי שלא עומד בתקנות האלה ולא מדווח כראוי בתקנות האלה, לא יוכל בכלל להיכנס בשערי...

בהחלט. אין בעיה לקבל את זה.

בכפוף לאישור משרד המשפטים.

בסדר. דברים נוספים, גברתי היועצת המשפטית?

לא, אין.

אני רק מבקשת דבר אחד, אם אפשר, בכל זאת – שבסעיף 2(א) ייכתב בצורה מפורשת הנושא של שיתוף הפעולה לגבי התכנים כי אני חושבת שיש הרבה מאוד טענות שעלו פה. כמו כן, יש הבדל בין הבנות לבין שזה כתוב בתקנות בצורה מסודרת. אני חושבת שזה מאוד חשוב.

סוכם. זה כבר נושא חדש, מה שאת אומרת לי עכשיו.

רבותי השרים?

זאת הזדמנות להגיד שוב תודה לחברי הוועדה וליו"ר הוועדה ולמשתתפים בדיון. תודה לאנשי משרד המשפטים.

אני רוצה להודות לשרים. אני חושב שהנוכחות שלכם כאן לאורך כל הדיון – גם היא אמירה. היא מצביעה על החשיבות שאתם רואים בנושא הזה ואני חושב שזה הקל עלינו לצלוח את אישור התקנות במהירות עם תיקונים שעשינו פה, והבנות והבהרות.

תודה לצוותים המקצועיים ממשרד המשפטים וממשרד התרבות והספורט, ותודה לכל מי שלקח חלק בדיון, בין אם כאן פיזית ובין אם באמצעות הזום. הערותיכם חשובות ואני חוזר ואומר: זו בסך הכל תחילת הדרך, זה לא שסיימנו עכשיו את כל האירוע, אנחנו רק מתחילים את האירוע. אחרי הרבה מאוד שנים מתקנים את התקנות למניעת הטרדה מינית, הולכים ומרחיבים את הסל הזה לכיוון של גופי ספורט ואיגודי ספורט, ואני בטוח שגם באמצעות תיקוני החקיקה ובשיתוף פעולה עוד נעשה תיקונים נוספים.

אני מעלה להצבעה את התקנות למניעת הטרדה מינית (חובות גוף ספורט), התשפ"א-2020, וכלל השינויים כפי שהועלו פה וסוכמו על-ידי היועצת המשפטית של הוועדה. מי בעד?


הצבעה

בעד – הרוב
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנות אושרו.

התקנות אושרו פה אחד. יישר כוח.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:47.