פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט
03/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 10
מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט
יום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"א (03 בנובמבר 2020), שעה 10:00

הקדמת מועד הגג ממעבר לשימוש מלא בגז טבעי לייצור חשמל במקום בפחם משנת 2025

חברי הוועדה: אבי דיכטר – היו"ר
סמי אבו שחאדה
אוריאל בוסו
ניר ברקת
יואב סגלוביץ'

אודי אדירי - מנכ"ל, משרד האנרגיה

אמיר פוסטר - מנכ"ל, איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל

איתן דנגוט - נשיא, איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל

יורם סלע - יועץ, שיאנרגיה

יפתח רון-טל - יו"ר חברת החשמל

עופר בלוך - מנכ"ל חברת החשמל

שמעון שיקי פישר - סמנכ"ל תכנון פיתוח וטכנולוגיה, חברת החשמל

מיטל אמיתי - מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון

ניר סהר - מנכ"ל איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל

משה שפיצר - מנכ"ל, נגב גז טבעי

פלטיאל וינר - יועץ רפואי

לי-היא גולדנברג - ראש תחום כלכלה סביהב ומשאבי טבע, אדם טבע ודין

מרב דוד - סמנכ"לית, לובי 99

חן הרצוג - כלכלן ראשי BDO

עמית מור - מנכ"ל, אקו אנרג'י ייעוץ כלכלי אסטרטגי

ורד קירו זילברמן

נטלי שלף

יפעת קדם



הקדמת מועד הגג ממעבר לשימוש מלא בגז טבעי לייצור חשמל במקום בפחם משנת 2025

בוקר טוב לכולם. תודה רבה על ההיענות, על היוזמה לקיים את הדיון הזה. זה לא סוד, שר האנרגיה קבע תאריך שבו לא ייצרו יותר אנרגיה באמצעות פחם – 2025. כששוחחתי איתו, הוא הסביר לי מה היו השיקולים שבסופו של דבר נקבע 2025, מי משך למעלה, מי משך למטה. הקביעה היא קביעה. תמיד טוב שכולם יודעים להתכוונן לפי מועד מסוים. מאחר ועלו אמירות, בקשות, הכרזות, אז התאריך הזה הוא בר שינוי. כולנו מסכימים שפחם התאים לעבר, הוא לא מתאים להווה. הוא גם לא התאים לעבר הקרוב. אולי בעבר הרחוק יותר, כשזה היה המקור היחיד לייצור אנרגיה, השתמשו בו. היקף הזיהום שזה יצר היה בלתי נסבל, בלתי קביל. אנחנו רואים היום שנכנס הגז. אנחנו כבר שומעים על הכרזה של שר האנרגיה שעד 2030 30% מהאנרגיה תהיה חלופית, סולארית בעיקרה, קצת טורבינות רוח. בהידרואלקטרי אני לא רואה באופק איזו שהיא קפיצת מדרגה אצלנו. הדבר ההידרואלקטרי הכי רציני הוא במרחק של אלפי קילומטרים מאיתנו, בסכר הרנסאנס באתיופיה. נדמה לי שזה המפעל הכי רציני של הידרואלקטרי לעשרות שנים קדימה. אנחנו הולכים עם מה שיש, עם החלופות שאנחנו מתעדפים.

הדיון הזה נועד לעסוק בהרהור של אנשים ממשרדי הממשלה, מגופים יצרניים, מגופים ציבוריים שאיכפת להם לא פחות מאיתנו ממה שקורה במדינת ישראל בכל מה שקשור לאנרגיה וזיהום סביבה. כל שקל שמגיע כמה שיותר מוקדם לקרן לאזרחי ישראל הוא רווח נקי של אזרחי ישראל. האינטרס של הקרן הוא להגיע כמה שיותר מוקדם לכמה שיותר כסף, שזה גם האינטרס של כל אחד מאיתנו שחי במדינת ישראל. אנחנו מתחילים עם סקירה של מנכ"ל איגוד תעשיות חיפוש הנפט בישראל, אלוף במילואים איתן דנגוט ואנשיו.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אנחנו שמחים להיות פה כאיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז שמייצגים את החברות המובילות בתחום הזה בישראל. מילה אחת על האיגוד. האיגוד עוסק בחקר, בבדיקת מדיניות, בקשרי רגולציה ובהקשרים בינלאומיים, במטרה לנסות ולקדם את כל מהפכת תעשיית הגז שהוכרז עליה. בפתח דבריי אני רוצה להצטרף לדברים שפתחת בהם, אדוני היושב-ראש, ולהגיד שיש לנו מפת דרכים מובלת, מכוונת, לדעתי עם החלטות אמיצות כנגד פופוליזם שקיבל שר האנרגיה בעבר, ועם יעדים מאוד ברורים.

בדיון הזה שאתה עורך הבוקר בהקשר של משק הפחם באנו להציג עבודת עומק שעשינו. משק הפחם הוא משק שמדינת ישראל צריכה לעסוק בו, היא צריכה לבדוק אותו בהקשרים שכבר נקבעו ביחס לאספקת חשמל תקינה ומובטחת לאורך כל הזמן. הדבר השני מבחינתנו הוא להקטין ככל שניתן את הזיהום הסביבתי. במושגים של היום זה נקרא הצלת חיים. הדבר השלישי, כמו שציינת, זה הגדלת הכנסות המדינה.

בטיעון שלנו כאן, אדוני היושב-ראש, אנחנו נציג עבודה שסיימנו והצגנו להרבה מאוד גורמים, החל ממשרד האנרגיה ומטה. היום אנחנו נמצאים במצב שבו ביטחון אספקת משק הגז בישראל מאפשר לעשות דברים שלא חשבנו עליהם אפילו בנקודת הקצה לפני שנה, ב-game changer המרכזי שבו לוויתן התחיל לעבוד. בעוד שנה גם כריש-תנין נכנס לעבודה. בעת הזאת ניתן לעשות עצירה, בדיקה וקבלת החלטות. ניתן לצמצם משמעותית את אספקת הפחם תחת שתי הנחות עבודה חדשות שצריכות להתקבל על ידי הרגולטור, שזה משרד האנרגיה. אחת, מגבלת 75% שהוכרזה על ידי השר צריכה להיבדק ולהשתנות. שתיים, הצהרה על ה-Must Run של תחנות או יחידות הפחם שצריכות לקבל אישור להיפסק כדי לאפשר לעבור למעבר עונתי יחד עם המעבר לעונות קיץ וחורף.

מה זאת המגבלה של 75%?

סך כל השימוש בגז מתוך כלל האנרגיה להפקת החשמל. זאת מגבלה שהגדיר והכריז עליה שר האנרגיה בעבר.

מאיזה טעמים לא לעבור את ה-75% בגז?

איזונים, ביטחון, שמירת מקורות.

כדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד.

ביטחון אספקת הגז השתנה לאין שיעור עם ההפעלה של לוויתן ועם הצטרפות עתידית של כריש-תנין. אנחנו כרגע יכולים לשנות את אותה קביעה, אנחנו יכולים לקחת סיכונים מחושבים מבחינת אספקת הגז ואספקת החשמל.

אם שר האנרגיה הודיע שעד 2030 30% יהיה סולארי, זה אומר שאנחנו מזמן כבר אחרי ה-75%.

זה בראייה של עשור. אנחנו בנקודת זמן שהדינאמיקה של משק האנרגיה הולכת להשתנות בקצבים גבוהים. היעד של ה-30% הוא יעד משמעותי, אנחנו מברכים, אבל יש לו קשיים לא מעטים. כרגע אנחנו מדברים על חמש שנים מאוד משמעותיות. בסופן, ב-2025, השימוש בפחם ייפסק לחלוטין. לטענתנו, בעקבות שינוי הנחת העבודה, משק הפחם יכול לקבל תפנית משמעותית על ידי צמצום אחוזים ניכרים שיכניסו לקופת המדינה סדר גודל של כ-350 מיליון שקל לשנה, וגם יקטינו בצורה משמעותית את זיהום האוויר בשני אזורים ממוקדים: אורות רבין באזור חדרה ורוטנברג באזור אשקלון. תהליך ההסבה שנקבע עד סוף 2025 להפסקת הפחם יכול לקבל, בהמשך לתהליך של המעבר לעונתיות, הקדמה של שנה. ללא התייחסות ליתרונות של הפחתה משמעותית של זיהום האוויר בהקשר של בריאות, המדינה יכולה להגדיל את הכנסותיה בסדר גודל של שני מיליארד שקל.

הנושא הוא לא רק קיצור משך הזמן עד ההפסקה של השימוש בפחם, אלא גם מה קורה בתווך שבין עכשיו לבין ההפסקה המתוכננת. אנחנו רואים שמאז שמאגר תמר נכנס לפעולה הייתה ירידה בשימוש בפחם. ב-2019 היה גידול בייצור חשמל מפחם, כי אי אפשר היה באותו זמן לייצר מגז. החל משנת 2020 יש שינוי מהותי. היום, אחרי שלוויתן בפנים, כבר יש יכולת אספקה מגז של יותר מ-100% ממה שמשק החשמל צריך. אם מוסיפים לזה את היכולת הגדלה באנרגיות מתחדשות, אפשר לייצר הרבה יותר מכל הביקוש לחשמל בישראל באמצעות אנרגיה כחול-לבן בלבד. מה שאנחנו רואים זה שב-2020 אין ירידה מאוד-מאוד גדולה בשימוש בפחם, יש ירידה קלה. לפי הערכות שלנו, איך שאנחנו מסתכלים על מה שקורה בשטח, למרות שיש יעד של 25%, השנה יהיה 28% שימוש בפחם. אין לזה שום הצדקה, לא כלכלית ולא סביבתית.

כדי שתהיה ירידה בפחם צריכה להיות הסבה. מאחר ועדיין לא הייתה הסבה, השינוי בפרופורציות יכול להיות רק מיותר גז, לא מפחות פחם.

זאת בדיוק הנקודה שעליה אנחנו מדברים. את זמן ההסבה אפשר לקצר. מה שקורה בין עכשיו עד לסיום ההסבה לא פחות דרמטי. למה? כי צריך לשנות את דיסקט ההפעלה. השינוי הזה אומר שאפשר, וזה יחסית ל-2019, לצמצם בכמעט חצי את השימוש בפחם, בלי תוספת תשתיות, בלי עלויות של תשתיות חדשות.

זה יעלה יותר או פחות?

זה לא יעלה. ניתן לעבור לשיטת הפעלה שתביא באופן מיידי להגדלת קופת המדינה כ-350 מיליון שקל, וגם תקטין את הזיהום הסביבתי. זה ייצור תהליך שיביא אותנו לקראת ההסבה לעוד שינוי שאנחנו יכולים לעשות.

יצא דוח לפני חודש של המשרד להגנת הסביבה בנוגע ל-570 מפעלים. 42% מזיהום האוויר של 570 המפעלים הגדולים בארץ זה מתחנות פחמיות. שניים וחצי מיליארד שקל זה הנזק של התחנות הפחמיות לסביבה. דיברו בוועדות שונות בכנסת, דיברו בכל כלי התקשורת על הנושא של אסדות הגז. תסתכלו איפה אסדות הגז מבחינת הזיהום. כולם דיברו על הזיהום מאסדות הגז, אף אחד לא מדבר על הפחמיות. אם מסתכלים על גזי החממה, 41% מפליטות גזי החממה, שזה כמו כל סקטור התחבורה בישראל, מגיע משתי תחנות פחמיות. גז טבעי מוריד אותם בחצי. יש היום 5 BCM, שזה שווה ערך לגז טבעי ששוכב על הרצפה.

במידה ונצליח לבטל את המגבלה של ה-75%, אפשר יהיה להפעיל את היחידות האלו בצורה שונה. יש שבעה חודשים בשנה שניתן להפסיק חצי מהסד"כ של היחידות הפחמיות, לא נדרש אותן. זה לא אומר שהן לא בעתודה וברזרבה. מה שעושים היום זה מפסיקים בתקופה הזאת לתחזוקה ולרזרבה את היחידות הגזיות, היחידות הפחמיות עובדות. מה שאנחנו מבקשים זה להחליף. היחידות האלו הן זמינות, הן יכולות להיכנס מהר כמו כל יחידת מחז"ם שעומדת בצד. אני מכיר את זה, זה אפשרי. פשוט להפסיק אותן. אם המפקח הארצי רואה שיש לו בעיה, הוא יוכל להכניס אותן פנימה. צריכים להבין שיש קרוב ל-12,000 מגה וואט יחידות גזיות שאם אתה מוריד את התחזוקה בתקנות אפשר להגיע ל-80 טרה ייצור. הייצור במדינה הוא 74 טרה. אם אתה מוסיף עוד 13 טרה של פחם מינימאלי שאנחנו מציעים, אנחנו מגיעים ל-93 טרה. אם אתה מוסיף את האנרגיות המתחדשות, אתה מגיע קרוב ל-100 טרה, כשאתה צריך רק 74. זה אחרי שזיקקנו את כל הנושא של התחזוקה והתקלות. איך אנחנו מציעים לעשות את זה? אם אתה מסתכלים על אורות רבין, יש 4,840 מגה וואט שיכולים לייצר 36 טרה, חצי מההספק שבמדינה. שטייניץ בזמנו קבע שהיחידות צריכות לעבוד במינימום. אם היו עובדים במינימום, היינו מגיעים ל-16.8 טרה. מרגע זה אפשר להוריד ולהגיע למינימום של שניים, וגם יותר. יש חמישה זוגות ו-10 יחידות פחמיות. בכל זוג יחידות אפשר להפסיק יחידה אחת, כשהיחידה השנייה לא הולכת לאיבוד, היא ברזרבה או בתחזוקה.

כמה זמן הולך להשמיש אותה, אם צריך?

ליחידות הגדולות יש את כל האמצעים להיכנס תוך 12 שעות לעבודה. המפקח הארצי, אם הוא רוצה, יכול להגיד ליחידות האלו להתכונן להיכנס גם תוך שעות בודדות.

אתה מדבר על שבעה חודשים בשנה?

כן. בחמישה חודשים ניתן לעבוד עם כל היחידות. אם התחזית מאפשרת, ניתן להפסיק את היחידות. מחשבים 15% לתחזוקה ותקלות. אם אני מחשב 15% תחזוקה ותקלות ועובר להפעלה עונתית כזאת, אנחנו מגיעים ל-13.5 טרה, שזה במקום 22 טרה שהגיעו ב-2019. אנחנו מציעים על ידי הפעלה עונתית ומקדם תחזוקה ותקלות לרדת ל-13.5 טרה. אם אנחנו עושים את הקווץ' הנוסף הזה בקיץ ובחורף, אפשר להגיע גם ל-12.5 טרה. את זה עושים בלי פגיעה באמינות אספקה. האמינות של מאגר לוויתן מאז ינואר שהוא נכנס היא 99.8%. בתמר, אני לא צריך להגיד לך, היו כמה הפרות קלות, אבל זה בטל בשישים. לכל היחידות יש אפשרות לעבור לדלק חלופי, לסולר. יש כאן גיבוי מספק. אם עובדים בהפעלה עונתית, יש ירידה משמעותית בלי שום עלויות כספיות. המדינה מרוויחה מזה גם כסף, כי על כל יחידת אנרגיה שאתה קונה בגז 50% הולך למדינה.

אני רוצה לדבר על הלו"ז של ההסבות לגז. ההליך של הסבות לגז מוביל אותנו לסוף 2025. אם נעשה את ההפעלה העונתית, כלומר כל יחידה אחת בכל זוג יחידות, כבר בסוף 2023 אפשר יהיה לעבוד כמעט בלי פחם. יש איזה פיילוט שעושים. אני חושב שאפשר לוותר על הפיילוט, משום שאף אחד לא הולך לעשות הסבה מלאה ליחידות האלו.

ניסינו לתת מפת דרכים משלנו ליכולת שלנו בטווח הזמן המידי לבצע שינוי במשק הפחם. את משק הפחם כמשק מדינתי צריך לבדוק מידי פעם. שינוי שיטת הפעילות של היחידות הפחמיות למעבר לעונתי יכניס לקופת המדינה כמיליארד שקל, אולי יותר, ויקטין את זיהום הסביבה. מדובר בצורת פעילות של מעבר לשבעה חודשים בשנה עם שלוש יחידות פחמיות מתוך השש. באימוץ שיטת המעבר לעונתי, ובמידה ויאמצו את ההמלצה שהציג פה יורם של לא לבצע פיילוט להסבה ראשונה אלא לרוץ עם זה בשיטה שהיא יותר צמודה, יתקצר תהליך ההסבה בשנה. המשולש הזה שנוצר בסופו של התהליך לא פוגע כהוא זה מבחינת תכנית העשור שממשיך להוביל שר האנרגיה. היא רק תגדיל את הכנסות המדינה ותקטין משמעותית את זיהום האוויר. הצגנו, דרך אגב, את העבודה הזאת לשני איגודי הערים הסמוכים לרוטנברג ואורות רבין. קיבלנו את ברכתם אחרי שהם בדקו וראו את העבודה הזאת. הם מצטרפים לאותה שורת המלצות.

אתם אומרים שהתאריך של 2025 יכול להשתנות ל-2023.

2025 יכול לרדת ל-2024 בגמר, כשעד 2023 אתה יכול לעשות פה שיטת הפעלה חדשה של עונתי שתביא לך את השינוי.

שמעתי פה את הדברים ואני די בשוק. אני רוצה לדבר על הנושא של סמכות ואחריות. אנחנו תמיד מרצים בהרצאות מנהיגות על סמכות, אחריות והקשר ביניהן. בשירות הצבאי, וגם איתן מכיר את זה, אנחנו יודעים לקחת אחריות, אנחנו מלמדים ומחנכים לקחת אחריות. מנהל שיכול לבוא הביתה, לישון בשקט, לא להיות עצבני, זה אותו אחד שיש לו הרבה סמכויות אבל אחריות אפס. המצב העוד יותר טוב זה אותו אחד שלא רק שאין לו אחריות, אין לו גם סמכות. המצב העוד יותר בעייתי זה לא רק שאין לו לא אחריות ולא סמכות, הוא גם פועל מאינטרסים שבמקרה הטוב הם אינטרסים עסקיים. אנחנו מחויבים להבטיח שרידות של המערכת ואמינות של אספקת החשמל.

המדיניות של שר האנרגיה, של משרד האנרגיה, ואני שנמצא בביזנס הזה כמעט 10 שנים אז יש לי פרספקטיבה מאוד טובה, היא מדיניות שהביאה למהפכה שלדעתי אף שר להגנת הסביבה לא חלם עליה. ב-2015 השר שטייניץ נפגש איתי בכפר המכביה לפגישת חירום. הייתי בטוח שהוא יגיד לי, "תשמע, יפתח, הגעתי לתפקידי, יש לי יושב-ראש אחר שאמנה". במקום זה הוא אמר לי, "יפתח, אני מבקש לראות ביחד איך אנחנו מפסיקים את השימוש בפחם". זה היה בשנת 2015. אמרתי לו, "אני איתך ב-100%, אבל אנחנו צריכים בשביל זה גם את הרפורמה". שני הדברים יוצאים לדרך: הרפורמה בעיצומה, שזאת מהפכה שאני לא חושב שיש כדוגמתה במדינת ישראל באף חברה בהיקף שלה ובהשפעה שלה על המשק, והדבר השני זה מהפכת הדלקים שבסופו של דבר מביאים להפסקת השימוש בפחם ולמעבר יחסית מאסיבי לשימוש באנרגיות ירוקות.

הבעיה המרכזית של המציגים הקודמים, מעבר לבעיית האחריות, היא שמרוב עצים לא רואים את היער. התמונה היא חסרת תקדים. לפני חמש שנים אף אחד לא חלם עליה. שרי הגנת הסביבה לדורותיהם לא האמינו למצב שבו בעוד חמש שנים, בסוף שנת 2025, יהיה אפס שימוש בפחם. בשנת 2004 כל הדלקים במדינת ישראל היו מזוהמים. 80% מהחשמל היה אז פחם, 20% היה סולר ומזוט. בשנת 2013 היינו במעל 60% אחוז שימוש בפחם. היו אז זרזיפי גז, כי לא היה לנו את תמר. בשנת 2020 היעד הוא 24.9. אנחנו לא נעמוד ב-28. אנחנו נגיע ל-25.6, אולי אפילו נרד ממנו. בעוד חמש שנים יהיה אפס שימוש בפחם בשגרה. בקיץ 2022, שזה משהו כמו שנה וחצי מהיום, ארבע היחידות הראשונות באורות רבין מדוממות. מאוד חשוב שהן יעברו לאחסנה בחירום. נכון שיש לנו יתירות יחסית גדולה בגז, אבל אנחנו בסיכון גבוה גם בהקשר הזה. אנחנו מחויבים בראש וראשונה באמינות של אספקה, שזה חלק מרכזי בביטחון הלאומי שלנו. אנחנו סוגרים ארבע יחידות בעוד קצת למעלה משנה. עד סוף 2025 אנחנו מסבים את כל שאר היחידות הסבה לגז. הדלק החלופי יישאר פחם, כדי שבמצבי חירום נוכל לעבור לשימוש בפחם. לא רק שזה אירוע דרמטי מבחינה היסטורית, מבחינת איכות הסביבה, אלא הוא מתקדם בקצב מטורף מבחינת המהירות שלו, כמעט על גבול הפגיעה בשמירה על ביטחון אנרגטי. המגבלה של 75% היא מגבלה של אמינות שנקבעה על יחידת המערכת. מהחודש הבא, אחרי שמסתיימים מרבית השיפוצים בלווייתן, אין יותר מגבלה של 75%. יכול להיות שזה יוריד אותנו בחודשיים הבאים מ-25.6 ונתקרב מאוד ליעד שקבע שר האנרגיה. אנחנו לא עומדים ביעד לא בגלל שאנחנו מרוויחים מזה משהו - בגלל שזאת אחריות של ניהול המערכת לגבי אמינות האספקה. כל ההחלטות לגבי איזה יחידות ייצור יופעלו בשגרה הן החלטות שנתונות לאחריות הבלעדית של מנהל המערכת. ההחלטות שלו הן בראש וראשונה, לפני כל דבר אחר, שרידות המערכת על בסיס הנחיות משרד האנרגיה, רשות החשמל, הנחיות המשרד להגנת הסביבה במסגרת היתרי הפליטה שניתנים לנו כחוק. זאת התמונה הגדולה. להיכנס לפרטי הפרטים כדי להרוויח חצי שנה עם פוטנציאל נזק - אחר כך כולנו נשאל את עצמנו איפה היינו. תראו מה קרה רק לפני 48 שעות. אני לא רוצה לחשוב על המצב שהיה לנו באחת בלילה ביום שישי, מצב שבו שלוש תחנות על גז טבעי הופסקו ולא היו לנו תחנות פחמיות. להדליק תחנה פחמית שלא עובדת לוקח בין שבועיים לחודש. אנחנו היינו יושבים למעלה מ-24 שעות עם עלטה בחלק גדול ממדינת ישראל. היחידות האלו הצילו אותנו. כדי שב-2022 נוכל להפסיק את יחידות אחת עד ארבע אנחנו בעיצומו של פרויקט ענק בקצב מטורף. כשהוא יושלם יהיו לנו שתי יחידות מחז"מים חדשות באורות רבין. למה על זה לא מדברים פה? תבואו לראות את העבודות. אין תקדים בעולם למהירות שבה אנחנו עובדים. למה עכשיו מביאים שקפים שפוגעים באחריות הכי בסיסית שיש לנו?

יורם אמר שלהפעיל יחידה לוקח 12 שעות. יפתח, אתה אומר שיחידה פחמית מודממת לוקח להפעיל בין שבועיים לשלושה.

במקרה הטוב. אמנם אמרתי שבועיים, אבל זה יותר משבועיים. בעלי המקצוע זה לא אלה שהיו בחברת חשמל ועזבו אותה מכל מיני סיבות, בעלי המקצוע הם אלה שנמצאים ועליהם האחריות להפעיל את היחידות האלו.

אם היחידות האחרות לייצור חשמל עובדות על גז והן ב-stand by, איפה תהיה הבעיה?

כל יחידה שעובדת על גז טבעי יכולה לעבוד על דלק חלופי, אבל הדלק החלופי הוא סולר שהוא הרבה יותר מזהם מפחם. היחידות שאנחנו משמרים בפחם הן יחידות שלכולן יש מתקנים של SCR ו-FGD, מה שאומר שבפליטות המרכזיות של החנקן ושל הגופרית הן מזהמות בהיקפים ענקיים פחות. בין 80% ל-90% מהמזהמים של החנקן והפחמן כבר לא קיימים ביחידות האלו. אני לא מעלה על דעתי לעבור לסולר. גם לא משתמשים בסולר בכלל. המצב מאפשר לנו לא להשתמש בכלל בסולר, אפס שימוש בסולר כבר כמה שנים טובות.

לא שאלתי על סולר. תיארת עכשיו מקרה חירום. אם למקרי החירום האלה ערוכים עם גז טבעי, איפה אמורה להיות הבעיה? למה נצטרך פחם?

אני מדבר על מצב שיש לנו בעיה באספקה של הגז הטבעי. אני לא נכנס לנושאים אסטרטגיים-ביטחוניים, אבל יש איום קבוע ומתמיד על האסדות. האסדות היא מטרה מועדפת על ידי הרבה מאוד אנשים שעכשיו יושבים בכל מיני מקומות וזה כל מה שהם מתכננים. אנחנו חייבים לקחת בחשבון אספקת מגן של הדברים האלה. במצבים של חירום חייבים לעבור לדלקים חלופיים. מצב שבו יהיה לנו מתחת להיקפים שאנחנו מגדירים אותם כהיקפים בכמות האסטרטגית המספקת יביא את מדינת ישראל לעלטה. אנחנו עוברים לגז, אבל אנחנו עוברים לגז תוך כדי שמירה על האיזון המתחייב. בעוד פחות מחמש שנים יהיה אפס שימוש בפחם. בעוד 10 שנים יהיו 30% אנרגיות ירוקות, מה שאומר שלא נצטרך 100% גז. כעבור 10 שנים נפחית עוד יותר את השימוש בגז. המדינה הולכת לאנרגיה שכולה תהיה ירוקה, למעט עוגנים אסטרטגיים שהמדינה תצטרך לשמור לעצמה למצבי חירום. על מה הוויכוח בינינו? אנחנו מתווכחים על כמה חודשים. זה לא שמרוב עצים אנחנו לא רואים את היער, אלא מרוב חלקיקי החלקיקים של העלים אנחנו לא רואים את היער. אם לפני חמש שנים, כבוד היושב-ראש, היית שומע ממני שתוך פחות מ-10 שנים לא יהיה פחם במדינת ישראל, מי היה מאמין לדבר כזה? זה אירוע שכל כולו מנהיגות יוצאת דופן של שר האנרגיה ומשרד האנרגיה.

האם אפשר לקבל התייחסות שלכם למה שנאמר כאן קודם על הפעלה עונתית? מה המשמעות מבחינתכם?

אנחנו, כמו שיפתח ציין, עושים כל הזמן שיקולים של איכות סביבה מבחינת הקטנת פליטות מפחם, אבל אסור לשכוח שיש לנו אחריות על זה שתהיה אספקת חשמל סדירה, איכותית ואמינה לאזרחי מדינת ישראל. מדברים פה על לקיחת סיכונים. ניהול סיכונים הוא נושא מורכב. כשמדובר על אמינות אספקת חשמל לאזרחי מדינת ישראל, הנטייה שלי לקחת סיכונים היא נמוכה יחסית. אפשר לקחת סיכונים, אפשר להפסיק יחידה פחמית ולהגיד, "יש סיכוי שהיא תפעל תוך כך וכך זמן", אבל מה יקרה אם היא לא תפעל? למי יבואו בטענות אם 100,000 בתי אב יהיו ללא חשמל למשך יממה? צריך לקחת את כל הסיכונים. עשינו עבודה הנדסית, חקר ביצועים, סטטיסטיקה, הערכה של הביקושים. הביקוש לחשמל במדינת ישראל באוקטובר היה גבוה ב-10% יותר מבשנה שעברה, אף אחד לא צפה את זה. משק החשמל סיפק את העלייה בביקוש הזה למרות שאנחנו בעונת שיפוצים לקראת החורף. אי אפשר להתייחס לדברים בצורה שהיא לגמרי סטטיסטית, מתמטית. הנושא הזה הוא נושא מקצועי. לצערי, את הנתונים שהוצגו פה לא טרחו להראות למנהל המערכת.

מנהל המערכת מכיר את רובה של המצגת.

ממש לא.

עד שיחידות אחת עד ארבע באורות רבין, שכולם יודעים שאלו יחידות שלא עברו הסבה ומיועדות להפסקה, לא יוחלפו ביחידות מח"זמיות שעובדות בגז, אי אפשר יהיה להוציא אותן מהמערכת בחלק ניכר מהעומסים, וזאת מכיוון שעקב מבנה ההולכה במערכת החשמל הן מסכנות את כל ההזנה לאזור גוש דן וצפונה. העיתוי של ההפסקה שלהן והצמידות שלהן להפעלת יחידות המחז"ם החדשות שנבנות בחדרה הוא אישיו. זה ידוע למשרד האנרגיה, זה מתואם עם רשות החשמל. יש לנו שם מגבלות. שרידות המערכת מדברת על זה שבכל רגע ורגע נתון כשיש הפרעה כל יחידות הייצור שנמצאות במערכת צריכות להגיב כמו שצריך. כל היחידות הפחמיות הן יחידות שהתגובה שלהן הרבה יותר טובה. התגובות שלהן הרבה יותר טובות מיחידות גזיות כאלו ואחרות. אנחנו דואגים שהתחנות הפחמיות יעבדו בעומס יותר גבוה רק כדי שתישמר להן התגובה. באירוע של הפסקת חשמל כמו שהיה בשבוע שעבר, מי שהציל את המערכת הן היחידות האחרות שנוספו.

אתה מדבר על היחידות המופעלות בפחם שהן בעלות האמינות הגבוהה ביותר?

ליחידות הפחמיות יש יכולת תגובה כשהן נמצאות במערכת יותר משאר היחידות. חלק מהשיקולים להשאיר אותן במערכת ולהעמיס אותן בעומסים גבוהים נובע מזה שהן שומרות על תגובת היחידות. המדיניות של משרד האנרגיה והגנת הסביבה להפחית בפחם תשאיר את היחידות האלו בעתיד כיחידות גזיות. יחידות אחת עד ארבע, שהן גם הכי מזהמות וגם מותנות במח"זמים חדשים שיהיו מחוברים לאותה רשת הולכה, יהיו הראשונות. בהמשך, עם תהליך ההסבה של היחידות הפחמיות הגדולות, לאט-לאט נרד בפחם. אנחנו עושים את זה מתוך ניתוח כל שנה של מה היחידות שאנחנו יכולים להוציא. אם אנחנו יכולים להוציא יחידה פחמית נוספת בתקופות מעבר, אנחנו עושים את זה. המגבלה של ה-75% לא הגיעה ל-75% ביום אחד, היא התחילה מ-20%, עלתה ל-30%. אחרי שנראה שהמערכת מתייצבת נוכל לבטל את המגבלה. אנחנו פועלים לשמור על שרידות מצד אחד, ומצד שני אנחנו עובדים בהתאם להנחיות משרד האנרגיה וההנחיות של המשרד להגנת הסביבה כדי לבצע את ההפחתה בפחם בצורה מסודרת, מתואמת שתשמור על המערכת. זאת האחריות שלי.

מה הניסיון של חברת החשמל בהפעלת יחידות בגז עד היום?

כמעט כל הציוד הוא של חברת חשמל. הניסיון הוא בכל הטכנולוגיות - ממח"זמים, קונבנציונאליים, סילוניות, מה שאתה רוצה.

זאת אומרת, אתם שוחים בבריכה מוכרת.

נכון.

כשאתה מדבר על לקיחת סיכונים, זה לקיחת סיכונים בתנאים של ודאות, לא בתנאים של חוסר ודאות.

גם וגם. כשאנחנו עושים תרחישים, אנחנו פועלים גם בתחזיות טווח קצר של מזג האוויר שאנחנו יודעים שהוא אישיו מרכזי, שזה חמישה עד 10 ימים, גם באירועים מתוכננים, וגם בתרחישי כשל כאלה ואחרים. אנחנו מתכוננים לחורף, לקיץ, למתווים שמקבלים ממשרד האנרגיה ומכל מיני רשויות. אנחנו נערכים להמון תרחישים.

כל יחידות הייצור קשורות למערכת ההולכה, כשמנהל המערכת מנהל את כל המערכת הזאת כדי לשמור על רציפות של אספקה בכל המשק. המערכת הזאת מורכבת, כיוון שהיא בנויה באופן שבו חלק מהיחידות מסוגלות לספק בזמן נתון רק דרך נתיב מסוים של הולכה. הדוגמה הקלאסית היא יחידות אחת עד ארבע באורות רבין שאנחנו מחליפים בשתי יחידות מחז"ם. לחברת החשמל ולמנהל המערכת יש כלים סופר מתוחכמים של ניהול המערכת. אנחנו פועלים למינימום הפעלה בפחם, תוך כדי ניהול הסיכון של הפסקות חשמל. ההחלטה להפסיק יחידה היא לא בידיים שלי כמנכ"ל חברת חשמל, ההחלטה היא בידיים של שיקי והאנשים שלו כמנהלי מערכת. לפעמים בזמן אמת ההחלטה היא של האדם שיושב בחדר הבקרה ומקבל החלטה אד-הוק בנושא הזה. אנחנו עובדים במינימום הפעלה של פחם. יש תכנית סדורה מאוד להפסקת היחידות ולשימור היחידות אחת עד ארבע, הוא נמצא בתהליך אישור. לאחר מכן, עם ההפעלה של שני המח"זמים והיכולת שלנו להתחיל להסב תחנות פחמיות לגז, אנחנו נעשה את זה. צריך להבין, תהליך הסבה לגז הוא לא בשבוע, זה תהליך שייקח קרוב לחצי שנה לכל יחידה, כשבזמן הזה היחידה מופסקת, היא לא עובדת. אי אפשר לעבוד ביחידה שמסבים אותה מפחם לגז, או מוסיפים לה יכולת בגז. אולי אפשר להפחית מהתהליך פה שלושה חודשים, פה ארבעה חודשים. האמירה הלא אחראית שאפשר לעשות הסבה בלי פיילוט על תחנה ראשונה, בלי לבדוק מה המשמעויות, גם המערכתיות, על התחנה עצמה, היא פשוט חסרת אחריות של מישהו שאין לו אחריות.

אני חושב שלשרוף כל כך הרבה פחם מזהם זה חוסר אחריות.

אני מזכיר, התחנות האלו לא נבנו לעבוד בגז. חלקן נבנו לעבוד במזוט ופחם, חלקן בפחם וסולר. יש משמעויות בלהסב אותן לגז. אנחנו מתייעצים עם מיטב המומחים בעולם בעניין הזה. אנחנו ניקח את חברות ההנדסה הכי טובות כדי שיעזרו לנו בהסבה זאת, אבל זה לא דבר של מה בכך.

אני חושב שצריך לאמץ את המדיניות של משרד האנרגיה ואת תכנית הפעולה, שהיא תכנית סדורה שאנחנו עומדים מאחוריה. אם אנחנו מגיעים למצב שבסוף שנת 2025 אין שימוש בפחם במצבי שגרה אלא רק במצבי חירום, אפילו רק במקרי חירום קיצוניים, אני חושב שזאת מהפכה ברמה היסטורית במדינת ישראל בכל מה שקשור לאיכות חיים ושמירה על החיים, ולא פחות, בכל מה שקשור לעצמאות אנרגטית, לביטחון אנרגטי. חברת החשמל מחויבת למהפכה הזאת, היא תעמוד בה.

תודה רבה לחברת החשמל. משרד האנרגיה, בבקשה.

לא ראיתי עכשיו את ההצגה של החברות, אבל אני מכיר אותה, הם הציגו אותה בפניי כמה פעמים. המדיניות של משרד האנרגיה, כפי שנקבעה על ידי שר האנרגיה וכפי שהיא מבוצעת, מאוד-מאוד חדה ומאוד ברורה. אנחנו בכל רגע נתון נעדיף לייצר חשמל מאנרגיה מתחדשת, זה הנקי ביותר, זה הזול ביותר. אם אין אנרגיה מתחדשת, נעדיף לשרוף גז טבעי, אחר כך פחם, ובסוף דלקים יותר גרועים. המדיניות הזאת ברורה. המדיניות הזאת היא לא עניין של אמירות, היא מדיניות שנקבעה על ידי השר, לפי אמות מידה של רשות החשמל, לפי עקרונות, והיא חד משמעית מבוצעת עד לקצה הקצוות שלה. היא תמיד לוקחת בחשבון את ביטחון ובטיחות אספקת החשמל לאזרחי מדינת ישראל.

ישראל מפחיתה את השימוש בפחם באופן דרמטי. מה שהביא לקיבוע ב-2018 וב-2019 זה שלא היה מספיק גז טבעי כי לוויתן עדיין לא הפיק גז. מהרגע שלוויתן נכנס להפקת גז יש ירידה בשימוש בפחם. השנה נשרוף פחם בשיעור של כ-25%. גם ה-25% האלה הם תולדה של תחילת שנה שבה בלווייתן היו עוד הרבה תקלות, היכולת להסתמך על לווייתן הייתה מוגבלת. כולנו זוכרים איפה היינו עם מאגר לווייתן. בחודשים החודשים של השנה, עד חודש מרץ, השיעור היה 30%. אם תסתכלו במחצית השנייה של השנה, אנחנו ברמה שנמוכה מ-25% שימוש בפחם, שזאת הפחתה דרמטית לעומת שנה שעברה. זו תוצאה של מדיניות שמבוצעת על ידי חברת החשמל וגם מעקב של המשרד ברמה שוטפת. אנחנו מידי שבועיים בודקים את זה מול חברת החשמל, אנחנו מוודאים שהמדיניות מבוצעת עד לקצה הקצוות שלה. אבן הדרך המשמעותית הבאה היא בשנת 2022. ברגע שנסב את היחידות הפחמיות בחדרה אנחנו נוכל לרדת גם מתחת ל-20%. כבר התקבלה החלטה על סגירת כל התחנות הפחמיות והסבתן לגז כך שבשנת 2025 נפסיק את השימוש בפחם.

ישראל תהיה הראשונה בעולם בהפחתת הפחם. כשהצגנו את זה בוועידת מדריד זכינו למחיאות כפיים. העולם הולך בכיוון הזה. אנחנו בלי ספק מובילי דרך במהירות שבה אנחנו מפסיקים את השימוש בפחם. זה לא תמיד אומר שהגז הטבעי גדל. חשוב לנו הכנסות המדינה, אבל קודם חשוב לנו משק אנרגיה יעיל, נקי, בר-קיימא ואמין, ולכן אנרגיות מתחדשות מחליפות לפעמים גז טבעי גם כשזה פוגע בהכנסות המדינה ממסים. אנחנו מפחיתים בישראל בין 2015 ל-2025 למעלה מ-90% מזיהום האוויר כתוצאה מהפסקת השימוש בפחם, כתוצאה מהחלפתו בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות ככל האפשר.

ראיתי את העבודה של החברות. אני חושב שהיא לא הייתה מובילה לתוצאה יותר משמעותית ממה שאנחנו עושים בחצי השנה האחרונה. אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, למרות שהיו גם תקופות שהשימוש בפחם היה זול יותר לצרכן החשמל הישראלי. אנחנו רואים את השיקול האנרגטי המלא והשיקול הסביבתי. אם החברות רוצות שהכסף בקרן העושר יצטבר במהירות הראויה והיעילה, שזאת המטרה של הוועדה הזאת, הייתי מציע להן שלושה דברים. אחד, לספק גז באופן אמין ויעיל, מה שקורה בחודשים האחרונים, שיאפשר לנו להסתמך עליו יותר ויותר. ככל שאספקת הגז אמינה יותר, כך מנהל המערכת יכול לסמוך עליה. בחודשים האחרונים יש שיפור שאנחנו מקווים שיישאר. הדבר השני, לשמור על מחירי גז סבירים, שלא יהיה מצב שחברת החשמל צריכה לייבא גז. חברת החשמל ייבאה גז, כי נוצר מצב שהמחיר שהיא שילמה על גז ישראלי היה יותר יקר מהמחיר שהיה לייצר גז בארצות הברית ולהוביל אותו עד לפה. עם כמה שחשובה לנו קרן העושר אנחנו לא נאפשר מצב שבו הציבור בישראל ישלם יותר כדי לממן את קרן העושר. הדבר השלישי, אם החברות רוצות שיצטבר כסף בקרן העושר, אני מציע שברגע שהחברות מקבלות שומה מרשות המיסים שישלמו אותה ללא דיחוי, וזה כדי שלא יהיה מצב, כפי שמתקיים היום בקרן העושר, שבו על ידי תכנוני מס כאלה ואחרים הכסף מתעכב. אפשר גם להעלות את המחירים ואז יהיה יותר כסף בקרן העושר, אבל שם משרד האנרגיה לא נמצא.

מה שאתה אומר נשמע מעניין וטוב, השאלה אם יש קונצנזוס על כך שהמדיניות תקרה בפועל.

המדיניות מעוגנת בכתובים כמדיניות מחייבת. אנחנו עוקבים אחריה. אני מנתח את זה יחד עם אנשי חברת החשמל.

האם יש התנגדות מהשטח? האם יש מישהו שחושב שזה לא ימומש?

אנחנו רואים נתונים אחרים לגבי היעד השנתי שיש ל-2020 מבחינת השימוש בפחם.

איזה נתונים אחרים?

מדברים על 24.9%. אנחנו רואים שזה יהיה יותר לכיוון ה-28%. אני חושב שיעד שנתי ל-2021 לא צריך להיות באחוזים, הוא צריך להיות בטרה וואט.

חברים, עם כל הכבוד, הנתונים בשלושת החודשים הראשונים של השנה לא היו טובים, אספקת הגז לא הייתה טובה, היא לא הייתה אמינה. בחצי השנה האחרונה אנחנו מתחת ל-25%.

גם בספטמבר?

ירידה של עשרות אחוזים משנה שעברה. המטרה שלנו, גם בשיקול השנתי, להגיע לאזור ה-25%. העובדה שמי שמייצג את חברות הגז יושב בכנסת ובאצטלה סביבתית מנסה לגרום למדינת ישראל לרדת עם הביטחון האנרגטי שלה, היא חמורה מאוד. אני חושב שזה לא במקום. אולי מה שמפריע להם זה שאנחנו משתמשים יותר ויותר במתחדשות. אנחנו לא נהיה השנה בשיעור של 28%, אנחנו נהיה בשיעור נמוך יותר. שיעור השימוש בפחם במחצית השנה האחרונה היה נמוך מ25%. אולי בחודש אחד הוא היה 26%, אבל ברוב החודשים הוא היה נמוך מ-25%. היו חודשים שהיינו ב-22%.

אם הגז לא אמין ולא יוצא טוב מהאדמה, באופן טבעי הפחם ממלא את מקומו. ככל שהזרמת הגז תהיה טובה יותר ומלאה יותר, כך המעבר יהיה מהיר יותר. לא שמעתי כאן שיש מחלוקות גדולות על המדיניות.

ממש לא. הצגנו את מרב הדברים לשר ולמנכ"ל בדיון מאוד מעמיק, יסודי. לא הגענו לנושא של מהות אספקת הגז והדיוק שלה, כי אנחנו נמצאים במצב מצוין. זכותנו לומר שמשק הפחם הוא עניין מדינתי. אם בתווך של חמש שנים יעשו שני שינויים שיתחברו לתכנית שמוליך שר האנרגיה, אנחנו נגיע למצב יותר נכון, במיוחד בשלב הראשון של המעבר לעונתי. לא הנחינו או באנו להנחות את חברת החשמל. אין בעיה של סמכות ואחריות. לא ציפיתי לאמירות האמוציונאליות של חלק מאנשי חברת החשמל. זה לא מכובד ולא מכבד.

ישבתי עם איתן ואנשיו במצגות מפורטות, נכנסנו לכל פסיק. בסוף קבענו יעד מאוד שאפתני שאנחנו עושים כל מאמץ לעמוד בו. השימוש בפחם בישראל הוא בדרך להסתיים לחלוטין. אם איתן יודע להתחייב שהחברות שיקבלו את השומה מרשות המיסים ישלמו אותה בלי לנהל פה שנים של דחיות, זה מה שבסוף יוביל כסף לקרן העושר. אספקת הגז, ככל שתמשיך להיות סדירה, תגיע גם לכריש-תנין, תאפשר לנו להביא עוד ועוד גז. הקרן חשובה לנו, אבל יותר חשובה לנו אספקת האנרגיה לאזרחי ישראל באמינות ובמחיר סביר.

אמנם הוועדה הזאת היא הוועדה המפקחת על הקרן לאזרחי ישראל, וגם קרן העושר היא בבת עינינו, אבל בראש סולם העדיפויות שלנו כחברי כנסת, כנציגי ציבור זו לא רק אספקה סדירה - זו אספקה אמינה, קבועה, יציבה של אנרגיה לכל אזרח ולכל עסק במדינת ישראל בכל רגע נתון. זה חשוב לנו יותר מקרן העושר. אנחנו רוצים את קרן האושר לפני קרן העושר. אני לא חושב שמישהו סביב השולחן או מישהו בזום חושב אחרת.

אני באתי לדבר בשם תושבי נפת אשקלון. לי יש אחרית על התושבים שלנו. האיגוד שלנו מאגד 10 רשויות מקומיות. אנחנו אחד האיגודים הגדולים ביותר בארץ שמפקח על 1,500 מפעלים ועסקים. מעבר לכך ששטח האיגוד מגוון וחשוב מבחינת ערכי טבע, יערות, יש בשטחנו תשתיות לאומיות משמעותיות מאוד, כמו חוות הדלקים בקצא"א, מקורות, מתקן התפלה. בשטחנו פועלות גם שבע תחנות כוח גדולות, בהן תחנת הכוח הפחמית רוטנברג באשקלון. שטחה של נפת אשקלון מהווה רק שישה אחוזים משטחה של מדינת ישראל, אבל בשטח שלנו פועלות לא פחות מ-60% מתחנות הכוח הגדולות במחוז הדרום. בשטח שלנו מייצרים 33% מייצור החשמל במדינת ישראל. שליש מייצור החשמל בישראל מיוצר אצלנו בנפה, באזור מיושב ומאוכלס.

אנחנו תומכים ביוזמה הזאת של איגוד הגז להפחית את השימוש בפחם באמצעות משטר הפעלה עונתי, אנחנו חושבים שזה פתרון נכון. אנחנו חושבים שצריך לקדם את היוזמה, ויפה שעה אחת קודם. במחקר שביצענו באיגוד מצאנו שתחנות הכוח הפחמיות מזהמות פי 30 מתחנות כוח לייצור חשמל וגז. תחנת הכוח הפחמית רוטנברג באשקלון תורמת בין 50% ל-70% מסך הפליטות לאוויר בנפה שלנו, אם זה של תחמוצות חנקן, של חלקיקים, של תחמוצות גופרית. זה עוד לפני שדיברנו על פליטות אחרות של כספית, של דיאוקסינים, של בורון, של סלניום ועוד, שמי שמכיר הם חומרים רעילים והם תוצר הלוואי של הפחם. תושבי אשקלון והנפה סובלים מנזקים ברמה הבריאותית וברמה הכלכלית. בעבודה ובבדיקה שעשינו גילינו שהעלויות החיצוניות שחושבו על ידי אנשי הכלכלה ואנשי המשרד להגנת הסביבה, שלקחו בחשבון אובדן ימי עבודה, תחלואה גבוהה, תרופות, ימי אשפוז, הגיעו ב-2016 לתשעה וחצי מיליארד שקלים בשנה. אם ניתן לתת עדיפות לייצור של חשמל בתחנות כוח שמופעלות על גז אל מול תחנות כוח שמופעלות על פחם, צריך לעשות את זה, וצריך לעשות את זה כמה שיותר מהר.

אנחנו קוראים למשרד האנרגיה ולמשרד להגנת הסביבה, כל אחד בתחום סמכותו, להביא להקטנת הפגיעה בתושבי אשקלון למינימום האפשרי. אנחנו קוראים לשני משרדי הממשלה לפעול בהקשר הזה יחד. אנחנו מודים לוועדה וליושב-ראש הוועדה על העלאת הנושא הזה לסדר היום. אנחנו מבקשים את עזרת הוועדה בקידום היוזמה החשובה הזאת בקרב משרדי הממשלה. אנחנו עומדים לרשות הוועדה והגורמים המקצועיים כדי לסייע בקידום התהליך.

אנחנו נלחמים ברמה היום-יומית להפחתת הפחם באורות רבין. 18 רשויות נותנות את ידיהן, את סמכותן לכך שהאיגוד יפקח ברמה היום-יומית על המזהמים שנפלטים מתחנות הכוח. לא רק אורות רבין, גם חגית, או.פי. סי ושאר המפעלים המזהמים. גם לרשויות יש אחריות כלפי אותם 800,000 תושבים. אין לנו באיגודי הערים שום אינטרס כלכלי, יש לנו אינטרס אחד - לשמור על הסביבה של התושבים שלנו, לשמור על איכות החיים, על איכות הבריאות של אותם תושבים. לפני כארבע שנים פורסם על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, שיש 250 אזרחים שמתים כל שנה בעקבות הפעלה של תחנת הכוח אורות רבין. בתור גוף שמפקח גם על אסדת הגז לוויתן, שהוזכר רבות בדיון הזה, וגם גוף שמפקח על אורות רבין, יש פה איזה שהוא קונטרסט מאוד גדול. מחד, טכנולוגיה מאוד מתקדמת של גז ואנרגיות מתחדשות שכולנו רוצים, ומאידך, רוצים לשמר ולהמשיך להפעיל יחידות שהן פחמיות משנות ה-80, יחידות שהטכנולוגיה שלהן מאוד-מאוד מיושנת, שאתם יכולים לתאר לעצמכם כמה מזהמים הם פולטים לסביבה ברמה היום יומית. אם יש גז במדינת ישראל, בואו נפעיל את היחידות הגזיות בצד אנרגיות מתחדשות. באמצע 2019 כתבתי למנהל המערכת מכתב על כך שלא יכול להיות שתחנת הכוח חגית, שגם נמצאת במסגרת האחריות שלנו, לא תופעל במלוא העוצמה שלה כשאורות רבין מופעלת במלוא העוצמה שלה. אני שמח על כך שמנהל המערכת ענה לי בכך שהוא ישים לב יותר לעניין הזה. מאז, באמת, חגית מופעלת בהספק גבוה יותר מאורות רבין. אנחנו בעד מציאת מנגנון לצמצום המזהמים, בטח ובטח באורות רבין, שאלו יחידות שמזהמות ברמה אבסורדית כבר 40 שנה. אנחנו באיגוד תומכים במה שאיגוד חברות הגז מציע, בעונות מעבר. ביוני 2022 אנחנו רואים לפתחנו סגירה של יחידות אחת עד ארבע. אנחנו לא רוצים שיופעלו היחידות הפחמיות וגם היחידות הגזיות, לא זאת המטרה.

יישר כוח על הפעולה להכניס גז במלוא הקיטור על חשבון פחם שלא במלוא הקיטור. כשיושב-ראש חברת החשמל דיבר על אחריות וסמכות, הוא דיבר על אחריות וסמכות לספק את החשמל. האחריות שלכם היא בתחום אחר, אחריות משלימה.

האם יש כאלה שחושבים שזה ייקח מעבר ל-2025?

משרד האנרגיה, חברת החשמל, בוודאי הגופים האחרים, לא דיברו במונחים של מעבר ל-2025.

אנחנו אומרים שעד אז אפשר לקצר, שעד אז אפשר להשתמש בחצי ממה שמתוכנן.

התחנה שאנחנו מדברים עליה פה, רוטנברג, היא תחנה שהדוודים שלה עובדים בלחץ שלנו. אנחנו בעלי הרישיון הבלעדי באזור הזה, רק מאיזו שהיא סיבה לא ברורה לא דיברו איתנו. יש לנו באזור אשקלון רשת גז פרוסה שמזינה את כל המפעלים בסביבה, יש לנו PRMS בקצא"א, במרחק של מאות מטרים בודדים מהתחנה הספציפית הזאת. לא ברור לי מדוע כרגע מדלגים על הרישיון שלנו בניגוד לחוק כשאנחנו יכולים לחסוך בתקופת ההסכם עם חברת החשמל על היחידה הבודדת הזאת 150 מיליון שקל לפחות. מדוע? משום שהתחנה הזאת והיחידה הזאת לא תעבוד בתפוקה מלאה. היא לא תעבוד 8,760 שעות בשנה כשהיא תהיה בגז, היא תעבוד בפחות שעות. מכוח ההסכם, מכוח המחירים ומכוח העלויות לא רק שאנחנו יכולים לעשות את החיבור הזה יותר מהר מכל אופציה אחרת ולקצר לוחות זמנים, אנחנו גם יכולים לחסוך למשק ולחברת חשמל 150 מיליון שקל על היחידה הבודדת הזאת בהתאם להסכם שלנו. מי שמתחבר לגז טבעי דרך רשת החלוקה משלם capacity charge. יש לנו 400 קילומטר של צינורות. אין עיר בדרום, החל מאשדוד ואשקלון ועד ערד ואורון, שלא מחוברת דרך ה-400 קילומטרים שהקמנו. 70 מפעלים באזור הדרום, כולל כל אזור התעשייה הדרומית באשקלון, מחוברים לגז טבע. הנחנו צינור עד ברזילי. סיימנו את העבודה לפני חודש ימים. אנחנו נעשה כל מה שנדרש על פי כללי הדין כדי לשמר את הרישיון, שהוא רישיון בלעדי שלנו לחיבור של תחנת רוטנברג לגז. רק לפני שנתיים הקמנו קו לאשלים ושתי יחידות תרמו סולאריות של 240 מגה וואט. 31 קילומטר בשבעה חודשים. היכולות נמצאות אצלנו, וגם הרישיון הוא שלנו. אני מציע, כדי לקדם את העניין כמה שיותר מהר וכמה שיותר טוב, להתחיל לדבר עם חברת החשמל. שלחנו להם ולנתג"ז מכתב בעניין הזה. עדכנו גם את משרד האנרגיה. מאיזו שהיא סיבה עובדים בניגוד לחוק ומדלגים מעל הראש שלנו. אנחנו יכולים לחסוך זמן וגם הרבה כסף. אם ארבע יחידות יעבדו שם על גז, זה לא יהיה חיסכון של 150 מיליון שקל, זה יהיה חיסכון של 600 מיליון שקל בתקופה של 15 שנה. אני לא יודע באיזה עולם אנחנו חיים, אבל זה הרבה מאוד כסף.

ברגע שאמרת שעובדים בניגוד לחוק - אנחנו המחוקק. אתה מוזמן לשלוח לוועדה את המכתבים ששלחת ונטפל בזה כמחוקקים. פרופ' וינר, מומחה למחלות ריאה מבית החולים הלל יפה, בבקשה.

אנחנו יודעים שתחנות הכוח הפחמיות מזהמות את האוויר על ידי חומרים רבים, ביניהם תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית, פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני, מתכות כבדות. ככל שאנחנו יכולים למנוע את הזיהום הזה, כך יוטב. אנחנו מדברים על כך שבמדינת ישראל יש בין 2,000 ל-2,500 מתים כל שנה מזיהום אוויר. רוב פליטות תחמוצות החנקן והגופרית, שאלה החומרים היותר מסוכנים בתחנות, נפלטות מתחנות רוטנברג ואורות רבין. ככל שנמהר להשתמש בתחליפים לפחם, כגון גז, הרי נקטין את כמות המזהמים שנמצאים באוויר, דבר שימעיט את התחלואה שנגרמת בשל זיהום אוויר. כשאני מסתכל על טווח המחלות והסימפטומים שדווחו בספרות הרפואית, אפשר לראות מחלות נשימתיות כבדות כמו דלקות חוזרות בדרכי הנשימה, ברונכיטיס כרונית, אסתמה וסרטן ריאות. יש כמות אדירה של מחלות שקשורות לזיהום אוויר שאינן קשורות דווקא לריאות, הן יכולות להיות באיברים כמו כליות, לב, מוח, התפתחות שכלית אצל ילדים, וכדומה. אין סוף מחלות וסימפטומים נקשרו בספרות הרפואית לזיהום האוויר במקומות שונים בעולם. אנחנו בארץ פחות עסקנו במחקרים שקושרים את זיהום האוויר למחלות, אבל אנחנו יודעים שגם בארץ עשו כמה מחקרים ונמצא קשר הדוק בין זיהום אויר לאסתמה בילדות. ככל שזיהום האוויר גדול יותר, כך יש יותר אסתמה אצל ילדים. מדובר על 550,000 ימי אשפוז בשנה בבתי חולים כלליים שקשורים אך ורק לזיהום אוויר, עם עלויות שנמדדות במיליארד שקלים. אנחנו יודעים שכל מאורע של זיהום אוויר גורם לעלייה בפניות של הציבור לחדרי המיון ולאשפוזים בבתי החולים. נמצא קשר באזור תחנת אורות רבין שבאזור חדרה בין תפקודי הריאות אצל ילדים בריאים ואסמתיים לבין זיהום הסביבה. ככל שהזיהום גבוה יותר, כך תפקודי הריאות של הילדים נמוך יותר. בימי הקורונה החולים האלה הם חולים שנמצאים בסיכון יתר לחלות בקורונה. אלה שיש להם מחלות ריאה וחולים בקורונה נוטים יותר למחלות קשות ואף למוות. ככל שאפשר יהיה להוריד את זיהום האוויר הזה, כך ייטב.

רציתי להביע את הערכתי ושמחתי על כמה הדיון הזה הוא הוא דיון סביבתי מצד הרבה מאוד גורמים שלא תמיד מצופה בארגוני הסביבה שהם ידברו בכאלה טונים סביבתיים, לא משנה מה המטרות שלהם. כולם רוצים לסגור את הפחמיות, כולם רוצים לסיים את השימוש בפחם, להיגמל מפחם במדינת ישראל כמה שיותר מהר, רק השאלה איך עושים את זה. אדוני היושב ראש אמר בתחילת הדיון שיותר גז מביא להפחתה בפחם. כאן נמצאת הטעות. הגז הטבעי מגיע כבר היום לכמעט 70% מהצריכה של האנרגיה בישראל. לעבור את ה-70% זו בכייה לדורות. אמנם יש רצון ויש צורך להפחית את הפחם, אבל אפשר לעשות את זה בדרכים אחרות, כמו התייעלות אנרגטית. מדינת ישראל התחייבה למדינות העולם שהיא תעמוד ב-17% התייעלות אנרגטית, מה שאומר פחות שימוש בחשמל. זאת הדרך הנקייה ביותר להפחתת פליטות, להפחתת שימוש בפחם.

המהות של הקמת הוועדה הזאת היא קרן העושר. כארגון שניסח את החוק הזה והניח אותו יחד עם חבר הכנסת גפני, ברור שאין חשובה מקרן העושר. בין המטרות שלה היה קידום אנרגיות מתחדשות. מנכ"ל משרד האנרגיה הזכיר את הנקודה של תשלום השומה. הוא התייחס ספציפית לחברות הגז. לשלם את השומה רלוונטי לכל מה שקשור לקרן העושר. אי אפשר שלא להתייחס לכל שאר משאבי הטבע, במיוחד המשאבים מים המלח שאולי גם הם לא משלמים את השומה כפי שבעצם מתקבלת. אנחנו נשמח מאוד לסייע להכניס מנגנונים של שקיפות לפיקוח הציבורי בתוך ההיבט של תשלום השומה. זה התפקיד העיקרי של הוועדה הזאת, להבטיח שכל מה שמגיע לקרן הזאת ולאזרחי ישראל ייכנס לתוך הקרן לאזרחי ישראל. אנחנו נשמח לסייע בהיבט הזה.

אני לגמרי מצטרפת לדברים של ליהי. צריך להיות חשדניים, אולי אפילו ציניים כלפי הרעיון שהוצג פה. עם כל הכבוד לדאגה של איגוד תעשיות הגז והנפט לאיכות האוויר בישראל, הם הלוביסטים של תעשיית הגז. משרד האנרגיה מקדם כבר תקופה תכנית לפיה אנרגיות מתחדשות ולא מזהמות אמורות להחליף את הפחם. תעשיית הגז מפעילה לחצים אדירים על משרד האנרגיה כדי לקבע את התלות של ישראל בשימוש בגז, שהיא בסוף גם אנרגיה מזהמת. בצדק מבחינתה היא הדגישה את הסיפור של הביטחון האנרגטי, אבל ההקדמה יכולה להיות בעייתית אם המשמעות שלה תהיה עוד הרחבה של תשתיות לתעשיות הגז שישמשו אותנו עוד שנים וידחו את המעבר לאנרגיה נקייה. אני מבינה גם את הרצון שלכם לראות את קרן העושר מתמלאת, אבל אני חושבת שבהקשר הזה עדיף להסתכל על ערכים של בריאות הציבור והגנה על הסביבה שהם בעינינו חשובים יותר. אולי אני צריכה להצטרף לדברים של מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, שחברות הגז יפסיקו עם תכנוני המס כך שאפשר יהיה לראות יותר כסף בקרן.

אנחנו חושבים שצריך לשאוף להעלאת יעדים של אנרגיה מתחדשת. כרגע היעד הוא 30%. אני לגמרי מברכת את משרד האנרגיה שהגיעו להחלטה הזאת, אבל גם משרד האנרגיה וגם מומחים בתחום מדברים על זה שאפשר להגיע להרבה יותר. אפרופו אותם לחצים של תעשיית הגז להרחיב את תשתיות השימוש בגז, אדירי אמר בישיבת ועדת הפנים שנערכה ביולי שלא צריך יותר מ-1,400 מגה וואט של תחנות חדשות והרחבות של תחנות חשמל לשימוש בגז. הוא חזר על האמירה הזאת גם בישיבת הממשלה שאישרה לפני שבוע את היעד החדש של אנרגיות מתחדשות. ההחלטה הזאת מאוד לא ברורה, היא מנוסחת באופן כזה שאפשר להבין שאפשר לייצר בגז עד 4,000 מגה וואט. השאלה מה האמת, ומאחורי איזה מספר משרד האנרגיה עומד בהקשר של הרחבת תשתיות הגז, כשזו הייתה המטרה של איגוד תעשיות הגז בבואן להעלות את ההצעה שלהן.

יש פה שיקולים של אמינות, יש פה שיקולים של איכות סביבה, יש פה שיקולים של כלכלה שחלק מהם זה קרן העושר. כל החלטה צריכה לשלב את שלושת השיקולים. כשמדברים על סגירת הפחם ב-2025, אין כל בעיה. יש הסכמה גם של חברת החשמל, גם של מנהל המערכת על כך שאפס פחם ב-2025 עומד גם בקריטריון האמינות, גם בקריטריון הסביבתי וגם בקריטריון הכלכלי. אם זה בסדר ב-2025, למה ב-2024 זה נהיה פתאום בעיה באמינות? אנחנו נמצאים היום במצב שיש עודף, שיש רזרבה. עם השנים הביקוש לחשמל רק גדל. אם אפשר ב-2025 מבחינת אמינות, ודאי שזה יהיה אפשרי ב-2024 כשהביקושים עדיין יותר נמוכים. אני חושב שהשאלה הקריטית שלנו היא שאלה של טיימינג, שאלת העיתוי. בכל שנה של הקדמה אנחנו חוסכים בחיי אדם, חוסכים בעלויות סביבתיות, יוצרים ערך כלכלי ומגדילים את קרן העושר. כל שנה של הקדמה זה לא זוטות, זה לא קטנות, זו תרומה לכלכלה, תרומה לסביבה ותרומה לבריאות הציבור.

בואו נראה מה עושים בעולם. בריטניה, המדינה שבה הפחם היה חלק מהמסורת, נמצאת היום בכמעט אפס פחם. הם ירדו מעולם של 25% פחם לאחוזים בודדים, כמעט לאפס תוך שנתיים. לא שמעתי למה מה שהבריטים יודעים לעשות בשנתיים לנו צריך לקחת חמש שנים. זה לא רק הבריטים. רואים יותר ויותר מנהלי מערכת, יותר מחוקקים, יותר ויותר חברות חשמל בעולם שהולכים ומאמצים את המדיניות הזאת של הפעלה עונתית, של סגירת התחנות הפחמיות בעונות המעבר, בימים כמו היום, בימים שהביקוש נמוך, בימים שיש עודף היצע במערכת. אין כל היגיון להפעיל בימים כאלה תחנות פחמיות. יש באירופה 10 מדינות שיש בהן אפס פחם כבר היום. בבריטניה היעד הוא אפס פחם ב-2025, אבל כבר היום הם באחוזים בודדים. צרפת סוגרת את הפחם עד 2023. אנחנו לא חושבים שיש סיבה שבישראל זה ייקח יותר זמן. אם אנחנו מדברים על המדיניות של הפסקת ייצור הפחם בישראל, אני חושב שהמפתח פה זה המדיניות ההדרגתית. הפחם בבריטניה הוא הדלק העונתי, הן עובדות רק בעונות השיא. המשטר הזה לא פוגע באמינות, כי כשהרזרבות דחוקות מפעילים את הפחם. בעונות המעבר, בעונת השפל, כשיש עודף, היחידות שסוגרים אותן ראשונות הן הפחמיות. בישראל יש מצב הפוך. בישראל המצב היום הוא שהפחמיות עובדות MUST RUN, הן מופעלות כל השנה בלי קשר לצרכים של המשק, כשאת מי שסוגרים בעונות המעבר זה את יחידות הגז שהן יותר נקיות ויותר יעילות.

אתה מכניס אותנו לנישה שלא עסקנו בה, כי אף אחד לא הציג לנו את הנתונים לגבי מדינות רלוונטיות שירדו מפחם או יורדות מהפחם בקצב כפי שתיארת. הייתי שמח אם תוכל להעביר לוועדה את המצגת שלך ואת הנתונים, בוודאי על אנגליה שבתוך שנתיים ירדה לאפס או כמעט לאפס.

אני כאן מייצג רק את אקו אנרג'י שעוסקת במשק האנרגיה. אנחנו מקדמים גז טבעי ואנרגיות מתחדשות כבר עשרות שנים. אין תקדים בעולם למעבר לגז טבעי כל כך מהיר כמו שקרה במדינת ישראל. הגענו כמעט ל-70%. על פי התחזיות שלנו, תוך חמש שנים קרוב ל-85% מהחשמל המיוצר במדינת ישראל יהיה בגז טבעי. שאפו, טוב שכך. אם אכן נגיע ל-15% אנרגיות מתחדשות ו-85% גז תוך חמש שנים, כל החשמל, כולל הרכב החשמלי, יופק מגז ומהשמש.

חברת חשמל השקיעה בשנים האחרונות תשעה מיליארד שקלים בהתקנת קולטנים ומתקני SCR להפחתת פליטות גזים, אם זה תחמוצות גופרית מזהמות ותחמוצות חנקן רעילות, משתי תחנות הכוח, מיחידות חמש ושש בחדרה ומיחידות אחת עד ארבע באשקלון. היחידות באשקלון אמורות להיות מופעלות בקרוב. בחדרה כבר החלו להפעיל אותן. המשמעות היא שפליטת המזהמים שפוגעים בבריאות מהתחנות האלו כמעט והשתוותה לפליטת המזהמים של טורבינות הגז. אם ניתן להקדים את השימוש בגז ולהפחית את השימוש בפחם, אני בהחלט בעד לעשות את זה כל עוד מחיר השימוש בגז יהיה נמוך ממחיר השימוש בפחם. אם אנחנו עוברים לשימוש בגז עם כל מתקני הפחתת המזהמים המקומיים האלה, הרי שהמשק ישלם כ-600 עד 800 מיליון שקל יותר לתעריף החשמל מאשר השימוש בפחם. למרות הירידה הדרסטית של מחירי הגז בחודשים האחרונים, הרי הגז חייב להתחרות עם מחירי פחם נמוכים שעל פי התחזיות ימשיכו להיות נמוכים, כולל מס מאוד מאוד גבוה שקול למס פחמן של למעלה מ-30 דולר בשנים הקרובות. ב-2025 יסתיים השימוש בפחם. אנחנו חייבים לקחת בחשבון מעבר לגז ושהציבור לא ישלם יותר. על הפחמן העודף אנחנו משלמים מס מאוד גבוה של 102 שקלים החל מ-1 בינואר על כל על כל טון פחם.

לסיכום - בהחלט לעבור לגז כמה שיותר מהר וכמה שניתן כל עוד המחיר שלו מתחרה במחיר הפחם, כולל המס הגבוה המוטל על פחם. אני מתנגד להטלת מס פחמן על הגז טבעי. אסור להטיל מיסים נוספים על הגז הטבעי. דבר שני, לזרז את הקמת תשתית הגז שתגיע לכל מפעל, לכל צרכן בישראל, שזה דבר שמתעכב שנים ארוכות. דבר שלישי, לקחת כפרויקט לאומי את החזון של המדינה להגיע ל-30%, כשלהערכתנו גם 25% יפה מאוד, של אנרגיות מתחדשות בשנת 2030.

כולם מדברים על כך שהרבה יותר טוב גז טבעי. לא שמעתי אף סיבה משכנעת למה צריך לדחות. הכיוון שלנו צריך להיות לזרז את הדבר הזה. אם ישנה הזדמנות לוועדה לקצר את זה בשנה ולחסוך בחיי אדם, בבריאות ציבור, בכסף לציבור, אני חושב שצריך לעשות את זה.

אנחנו מבינים שהיעד להגיע בסופו של דבר לאנרגיות חלופיות הוא כדי להשיג אנרגיה ולהשיג מינימום זיהום אוויר. אם היינו יודעים שב-2024 אפשר יהיה להפעיל את כל תחנות הכוח באנרגיות חלופיות, או לייצר חשמל באנרגיות חלופיות כך שתחנות הכוח יהיו הרזרבה, זה היה קלאסי. הכי פחות מזהם הם האנרגיות הסולאריות, הרוח , המים, כשלאחר מכן הגז, הפחם, ובסוף המזוט והסולר.

הוועדה הזאת באה לממש את הפיקוח הפרלמנטרי על קרן העושר שאמורה ליהנות מהיטל ששינסקי שנגזר כהיטל נוסף על הדברים הנוספים. הוא לא נקבע על רוח, הוא לא נקבע על מים, הוא נקבע על אוצרות טבע, על גז ועל נפט, כשהמרכיב המרכזי הוא הגז. לקרן יש אינטרס שכמה יותר גז יופק בארץ או בחו"ל מאתרי הגז בארץ. כולנו יודעים שהיכולת להוציא גז היום גדולה מהביקוש לגז במדינת ישראל, בין אם זה תחנות הכוח שזה הלקוח המרכזי, בין אם אלו התעשיות. בצדק נאמר כאן על הנושא של אי פריסת תשתיות מספקת, או אי ניצול התשתית הקיימת. המאסה העיקרית, הנתח העיקרי הוא בתחנות ייצור החשמל, בין הפחמיות שיוסבו לגז, בין אם תחנות הכוח הפרטיות שמלכתחילה נועדו לגז ופרוסות ברחבי הארץ. אני חושב שהגופים שעסוקים בהגנת הסביבה רואים את זה מהזווית שלהם. יושב-ראש חברת החשמל דיבר על האחריות שלו לספק חשמל קבוע, סדיר, טוב, איכותי, בזמן וברצף למדינת ישראל. זו האחריות שלו. האחריות של הגופים האחרים, כולל רבים שהתייחסו כאן, זה איך למנוע את הנזק כתוצאה מהדברים האלה. מה לעשות, המספרים מדברים בעד עצמם. 2,500 אנשים שמתים, מחלות נלוות או פלטפורמות למחלות נלוות, את כל זה אנחנו צריכים לקחת בחשבון, למרות שאנחנו הוועדה שמפקחת על הקרן. אנחנו לא באים לכאן עם ראייה עסקית בלבד, אלא עם ראייה של מחוקק, של פרלמנטרים שהציבור שלח. הוועדה לא באה במקומה של רשות המיסים בגביית המס הנדרש על הגז כדי שיגיע להקצאה לקרן. אנחנו לא מחליפים את רשות המיסים, אנחנו יושבים עם רשות המיסים, מבינים ממנה, לומדים ממנה על המיסים המתקבלים, שומעים על הערכות.

הם היו בוועדה.

הם היו בוועדה כמה פעמים. אנחנו לא מחליפים את רשות המיסים. אנחנו צריכים לוודא שרשות המיסים לוקחת בחשבון שהקרן לאזרחי ישראל, כשמה כן היא, שהיא באמת צריכה להתמלא מהמס או מהיטל המס על רווחי יתר. הפער בין התחזיות לבין המציאות הוא פער שהוועדה הזאת עוסקת בו השכם וערב. הוא בהחלט מעסיק אותנו ומדאיג אותנו מאוד. למגבלת ה-75% יש השלכות על הכל. גם על הקרן, גם על איכות הסביבה, גם על כל שאר המיסים.

אני מבקש ללמוד ממשרד האנרגיה איפה סוגיית המגבלה של 75% מתפתחת על ציר השנים 2020-2021. אם הגענו למצב, כפי שאמר כאן מנכ"ל משרד האנרגיה, שהמחצית השנייה של 2020 מתנהגת באופן שאנחנו נמצאים מתחת ל25% הפקה בפחם, כנראה שהשתנו הדברים, התחזיות, או המציאות התפתחה טוב יותר מהתחזיות. אנחנו צריכים להבין ממשרד האנרגיה עד מתי המגבלה הזאת חלה, והאם הם מתכוונים לשנות את זה. יש לזה השלכה ישירה גם על הקרן, אבל לא רק על הקרן.

ביקשתי לקבל את התמונה במדינות אחרות שעברו מפחם לגז במהירות גדולה מאוד. זה מעניין מאוד ללמוד מהדברים האלה. אנחנו לא יכולים להכתיב לחברת החשמל שצריך לעבור מפחם לגז עד 2025, כפי שנקבע על ידי משרד האנרגיה. אנחנו לא יכולים להגיד לה לעשות את זה עם פיילוט או בלי פיילוט. זה לא תפקידנו, זו לא המומחיות שלנו. זה נושא שהוא בין חברת החשמל למשרד האנרגיה. החובה היא לספק חשמל באופן רציף, אמין, איכותי לכל מדינת ישראל. זה תפקידו של משרד האנרגיה, זה תפקידם של האנשים שאמורים לספק את זה, ועל זה אי אפשר להתפשר. כל שאר הדברים הם נגזרת שנייה ושלישית. אספקת חשמל סדירה מחויבת המציאות. השיקולים הם לא רק הגב של משרד האנרגיה, יש גם משרדים נוספים.

יש את הסיפור של היערכות לחירום למקרה שיהיה שיבוש באספקת הגז. אנחנו יודעים שאתרי הקידוח, שאתרי החלוקה, שהפלטפורמות שנמצאות בים הן מטרות מבחינת אויבים. מדינת ישראל הקצתה לא מעט תקציבים כדי להגן על הפלטפורמות האלו. אם נפגעת פלטפורמה יש לזה השלכה ישירה על אספקת הגז. כמובן שיש את האתרים עצמם, את תחנות הכוח עצמן, שהם יעד בפני עצמו. אנחנו לא גרים באיזו שהיא סביבה שיש בה רק צבאים ותרנגולות, יש פה לא מעט בעלי חיים אכזריים מאוד מבחינתנו.

מה לגבי המעבר לעונתיות?

אנחנו לא יכולים להכתיב. אנחנו יושבים מול משרד האנרגיה כדי להבין את השיקולים של משרד האנרגיה אל מול חברת החשמל ואל מול גופי הייצור האחרים. אין לנו כוועדה מנדט להכתיב את המעבר הזה. אנחנו חיים בתוך המארג השלם של אספקת חשמל סדירה, קבועה, איכותית, בכל מחיר. אם ניתן יהיה את הדבר הזה לעשות עם יותר גז ופחות פחם זו ברכה להגנה הסביבה, ברכה לקרן. אנחנו לא יכולים להכתיב למשרד האנרגיה אל מול חברת החשמל: תעברו לעונתיות כדי להפחית את הפחם כבר ב-2024 או 2023. את המגבלה אנחנו בהחלט נלמד אל מול משרד האנרגיה, יכול להיות שיש יכולת לעשות את זה. אנחנו לא יכולים להכתיב מעבר כזה, זה לא בסמכותה של הוועדה, זה לא בתחום התמחותה של הוועדה הזאת. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.