ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 27/10/2020

במסגרת ציון יום העלייה בכנסת: סקירת תלונות ופניות הציבור של משרד העלייה והקליטה לשנים 2020-2019, במסגרת ציון יום העלייה בכנסת: 1. סקירת יו"ר הסוכנות היהודית לטיפול בתלונות ובפניות ציבור; 2. סקירת תלונות ופניות הציבור של משרד העלייה והקליטה לשנים 2020-2019

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



29
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
27/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 26
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, ט' בחשון התשפ"א (27 באוקטובר 2020), שעה 11:00
סדר היום
במסגרת ציון יום העלייה בכנסת: סקירת תלונות ופניות הציבור של משרד העלייה והקליטה לשנים 2020-2019
נכחו
חברי הוועדה: יעקב טסלר – היו"ר
אלכס קושניר
חברי הכנסת
מיכל וונש
יוסף טייב
מוזמנים
טלי בוהדנה - מבקרת פנים, אגף בכיר לביקורת פנים ולתלונות הציבור, משרד העלייה והקליטה

יצחק הרצוג - יושב ראש הסוכנות היהודית

ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית

שי פלבר - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

עדיה ליבוביץ' - יועצת ליו"ר הסוכנות היהודית

גיטה מונדרי - עמותת 'עלי שיח'
משתתפים באמצעים המקוונים
אלה סבן - ס' מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

עמיהוד בן דוד - מנהל מרכז מידע, משרד העלייה והקליטה

יעקב שנרב - משנה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

ישעיהו יחיאלי - ראש מנהלת נעל"ה
ייעוץ משפטי
ורד קירו-זילברמן
מנהלת הוועדה
אתי שבתאי
רישום פרלמנטרי
ס.ל., חבר תרגומים



במסגרת ציון יום העלייה בכנסת: סקירת תלונות ופניות הציבור של משרד העלייה והקליטה לשנים 2020-2019
היו"ר יעקב טסלר
בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת הוועדה לציון יום הקליטה. ראשית כל אני מקדם בברכה את ידידי, יושב ראש הסוכנות, יצחק בוז'י הרצוג.
יצחק הרצוג
מבחינתך זה יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
היו"ר יעקב טסלר
אכן.
יצחק הרצוג
זה השם המלא האמיתי, לא הכינוי.
היו"ר יעקב טסלר
אז אני מוסיף אייזיק. שנענה לבקשת הוועדה להשתתף בישיבת הוועדה המיוחדת. כבוד לי אישית וכבוד לנו, לוועדה, שראית לנכון. וכמובן המנכ"ל וכל המכובדים שנמצאים איתנו פה פיזית ואלה שמשתתפים איתנו בזום.

כמו שציינתי, השבוע אנחנו מציינים את יום העלייה, זה באמת יום שמציין את החשיבות של עלייה לארץ ישראל. העלייה לארץ ישראל הוא מונח מרכזי ביהדות, כל הדורות בכל התקופות השאיפה והכמיהה לעלות לארץ ישראל, לנשק את אדמת הקודש, זה היה במשך כל השנים. אנחנו מכירים ושמענו גם על גדולי ישראל, עוד לפני קום המדינה, שהגיעו, אם זה היה בתקופה של בעלי התוספות, התלמידים של הבעל שם טוב, הגר"א ואין ספור. דרך אגב, הבעל שם טוב אישית, סיפור ארוך, ניסה להגיע לארץ. זאת אומרת היו הרבה גדולי ישראל שראו את החשיבות להגיע לארץ ישראל.

מה המיוחדות בארץ ישראל? למה אנחנו מגיעים לארץ ישראל? מה יש בארץ ישראל שכל כך אנחנו שואפים וכאבים וצמאים להגיע לארץ? אז דבר ראשון, המילים שאנחנו אומרים, ארץ ישראל שקיבלנו במורשת, מה שהופיע בתורה הקדושה, וארץ ישראל יש לה הרבה דברים שמייחדים אותנו, זה המקום היחיד שמגיעים מכל קצווי העולם, קיבוץ גלויות יחד כל היהודים מכל המדינות שבעולם שמגיעים לארץ ישראל. בעצם ארץ ישראל היא מדינה קולטת עלייה הגדולה בעולם. אני בדקתי ושמעתי שמאז קום המדינה עלו לישראל 3.3 מיליון אנשים. זה וואו.
יצחק הרצוג
באמצעות הסוכנות היהודית, אדוני היושב ראש.
היו"ר יעקב טסלר
כמובן, בלי הסוכנות אנחנו לא מתקדמים מילימטר. ממדינות אירופה, ממדינות ערב, אמריקה, אפריקה, מכל העולם. גם כעת, בתחילת השנה האזרחית, תקן אותי, אדוני, הגיעו 16,000 עולים בתקופת הקורונה. אני חשבתי לעצמי, עכשיו, בתקופת הקורונה, מי רוצה להגיע לפה? אני יודע לומר שאנחנו רוצים אולי לברוח מפה, מי מגיע לפה? לצערי, יש כאלה שנמצאים בייאוש מסוים מכל המצב שאנחנו נמצאים, אבל אנחנו מתפללים ומייחלים ליותר טוב.

אני חושב שהשבוע הזה שאנחנו מציינים את יום העלייה זה לא יותר ממתאים שהשבוע בפרשת השבוע זה פרשת 'לך לך', שאברהם אבינו היה הראשון שעלה לארץ ישראל. ידוע שמעשרה ניסיונות שאברהם אבינו עבר אז אחד מהדברים זה היה העלייה לארץ ישראל. זה ממש לא קל. אם אני מנסה לדמיין עם עצמי שאני צריך לעזוב את הכול, לעזוב את הבית, לעזוב את המשפחה, יש כאלה שמגיעים עם המשפחה המצומצמת, אבל כל אחד במקום שלו יש לו את המשפחה המורחבת, לעזוב מקום עבודה, לעזוב תרבות, לעזוב את הכול ולעלות לארץ ישראל.

אז דבר הראשון כשעולים לארץ ישראל, כמו שציינתי, על החשיבות של המקום. יחד עם זאת אסור לנו לשכוח, ואני אישית חושב שבאיזה שהוא מקום יותר קשה מעצם העלייה זה ההסתגלות ולעזור להם להתאקלם במקום. כשבן אדם מגיע למקום חדש הכול זר לו, גם מבחינת השפה, לא כולם יודעים לדבר את השפה המדוברת, עבודה, סביבה, חברים, זה אורך לפעמים הרבה הרבה שנים ומתפקידנו, מעבר למה שאנחנו עושים את הכול באמצעות הסוכנות ושליחים טובים, לעשות את הכול ולסייע להם להגיע ארצה, אסור לנו לשכוח לעשות הכול, ואתם עושים את זה, אבל אנחנו צריכים לשים דגש על הדבר הזה, לראות איך אנחנו יכולים לסייע להם שלא חס ושלום במשך הזמן יהיו אנשים שסוף כל סוף הם עברו את כל ההליכים, ואני לא מגלה לכם שום דבר שיש מדינות שמאוד מאוד מאוד קשה לצאת משם, במבצעים על מבצעים שהיו בשנים קודמות וגם כעת זה קורה, תיכף נשמע, ועד שמביאים אותם ומחכים ליום הזה וכשמגיעים לארץ הם מוצאים את עצמם לא כל כך בבית. זה מתפקידנו וצריכים לעשות את הכול ולתת את הדגש על הדבר הזה.

אני רוצה, ברשותך, אדוני, יצחק אייזיק, לכבד אותך, לשמוע סקירה קצרה גם על הקליטה וגם על ההתאקלמות פה בארץ, תודה.
יצחק הרצוג
תודה רבה, אדוני היושב ראש, לא יכולתי אלא להסכים לכל דבריך באמת שבאו מן הלב. אני רוצה קודם כל להציג את המשלחת שהבאתי איתי. לשמאלי מר ג'וש שוורץ, הוא המזכיר הכללי של הסוכנות היהודית, אדם מאוד מוכר כאן גם בכנסת, הוא מרכז את השדולה למען העם היהודי בכנסת, השדולה הכי גדולה פה, 50 חברי כנסת. מולי מר שי פלבר, שי אחראי על כל מערך העלייה והקליטה שלנו, הוא נכנס לתפקידו בתחילת השנה, גם הוא עשה מסלול מאוד גדול בשליחויות ובסוכנות היהודית. הגב' עדיה ליבוביץ', שהיא הממונה על פניות הציבור בסוכנות היהודית והיא גם עוזרתי, כלומר אנחנו מרכזים את נושא פניות הציבור בלשכתי וזה בא מתפיסת עולם מאוד עמוקה אצלי בכל תפקידיי שהכאב הכי גדול של האדם זה דווקא המקרה הספציפי שאיזה שהוא מכשול בירוקרטי מוציא לו את האיזון, כלומר מקשה על חייו בצורה בלתי אפשרית. זה היה גם כשהייתי שר הרווחה, גם שר השיכון, כשאתה קורא את הפניות, את המכתבים ואת הדואר אתה יכול לגלות בעצם איפה הבעיות של המערכת שלך. עוד מעט נבקש גם מעדיה לתת סקירה וכמובן משי לגבי העלייה והקליטה.

עכשיו, העלייה והקליטה הם תחומי הפעילות המרכזיים של הסוכנות היהודית. אנחנו ארגון שהוקם לפני למעלה מ-90 שנה כדי לממש את חזון הצהרת בלפור בדבר בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. דוד בן גוריון היה היושב ראש הראשון שלנו ויש לי זכות לשבת בחדר שבו הוא ישב למעלה מ-20 שנה והוביל אותנו לתקומה. בתוך התהליך הזה הסוכנות לקחה על עצמה את כל הנושא של העלייה, תיכף נדבר על הקליטה. העלייה זה אומר לארגן את כל העלייה כשמישהו רוצה לעלות מחו"ל לארץ. זה לא יכול להיות עניין של ממשלה בגלל הדינים הקיימים בכל ארץ וארץ, אלא באמצעות ארגון שרשום באותה מדינה ועוסק בעלייה.

אנחנו פרוסים, ברוך ה', ב-66 מדינות ואנחנו, כמו שנאמר, העלינו ארצה כ-3.5 מיליון יהודים כי יש עוד כל מיני שבאים גם דרך חוק הכניסה לישראל, לא רק חוק השבות, בלמעלה מ-200 מדינות או אזורים ברחבי העולם. אשתקד, ב-2019, עלו ארצה 35,000 יהודים מ-45 מדינות. וגם בתקופת הקורונה, כמו שציינת נכון, מעשרות מדינות, מכל רחבי תבל, וגם בעת הזאת וגם בשבוע הזה, וזאת חוויה שפשוט היא מעל ומעבר למשהו טכני, חוויה אמונית מטאפיזית עמוקה של קיבוץ נידחי ישראל, דבר מדהים. וכמו שכתב הסבא שלי, הרב הרצוג, בתפילה לשלום המדינה: ואת אחינו כל בני ישראל פקוד אותם בכל ארצות אזוריהם והעלה אותם במהרה בשמחה לארצנו.

עכשיו התהליך עצמו. מיד שי יפרט איך זה עובד כי זה בוודאי מגיע לפתחכם, אבל בגדול יש שני סוגי עלייה, יש עלייה מרצון, שמשפחה אומרת שהיא רוצה לעלות ומתחילה את התהליך, ויש עליית חירום, עליית הצלה, שזה מה שהתייחסת למבצעים, עד היום יש לנו עליות הצלה, ששליחים של הסוכנות מסכנים את נפשם ממש במדינות שונות כדי לדאוג להבאתם של יהודים שנמצאים במצוקה במקומות שהשתיקה יפה להם.

הקליטה השתנתה. בעבר רוב הקליטה הייתה באה דרך מרכזי קליטה, תהליך הקליטה היה מתחיל במרכז קליטה, היום רוב הקליטה נעשית בקליטה ישירה, דהיינו שמכינים את העולה מראש עם הכשרה בעברית, עם לאן אתה רוצה לגור, עם איזה דירה תשכור ואיפה ומכניסים אותם לדירה אחרי מלונית הקורונה.
היו"ר יעקב טסלר
כל ההליך מתחיל כבר במדינה.
יצחק הרצוג
נכון, שזה מיד שי יפרט בקצרה. הנושא הזה, השותפות שלנו עם משרד העלייה והקליטה היא הדוקה מאוד. אני שמח שנמצאת פה גם המבקרת של משרד העלייה והקליטה, אנחנו כמעט בלתי פרידים ביום יום, אנחנו עובדים באופן הדוק מאוד עם משרד הפנים. באופן טבעי יש המון המון סוגיות של אזרחות, זהות, הכרה ביהדות וכיוצא בזה. אנחנו עובדים עם לשכת הקשר 'נתיב' בצורה הדוקה מאוד.

כשחבר הכנסת קושניר היה מנכ"ל משרד העלייה והקליטה התפתחו תוכניות נוספות שפיתחנו בצורה מאוד מעניינת בשנים האחרונות כדי לשפר את כל התהליך, לעשות אותו ידידותי, זה לא פשוט בכלל, במיוחד שמדובר בבליל של שפות שונות, תרבויות שונות, אפילו אורחות התנהגות. אני לא צריך לומר לאדוני שלעתים פה הציבור הישראלי הוא קצר רוח ולא נחמד לזר ולאחר וזה תהליך שצריך לחנך אותו, אגב כשרובנו הגענו בדורות קודמים בעלייה ארצה.
היו"ר יעקב טסלר
למרות זאת.
יצחק הרצוג
אני גדלתי על כך שהסבא שלי הלך לנמל חיפה כדי להביא את האדמו"ר מגור, לתת לו סרטיפיקט כשהוא עלה ארצה. ואתה יודע שזה היה תהליך מאוד לא פשוט אז וגם היום זה לא לגמרי קל.

לכן טוב שיש פה פניות ציבור ואנחנו נשמח לדעת איזה סוג תלונות עולה. ואני ברשותך מעביר. בבקשה, שי.
שי פלבר
תודה רבה, תודה רבה לוועדה, תודה רבה ליו"ר. תהליך העלייה מאוד בקצרה, אנחנו מחלקים אותו לשלושה חלקים מרכזיים. הראשון זה כל תהליך עידוד העלייה וההכנה לעלייה שנעשית בארץ היעד, החל מלהגיע לקהלי יעד רלוונטיים, לפרסם את נושא העלייה, להכין אותם לקראת העלייה, אם זה לימודי עברית, שוק התעסוקה בישראל, התנהגות כלכלית, כל המרחב של להכין אותך לחיים בישראל.

החלק השני, שהוא חלק מאוד מרכזי, זה כל עולם הזכאות. למעשה מאשרים אותך שאתה זכאי לעלות לישראל. פה אני חייב להגיד שנכנסים באמת האלמנטים היותר בירוקרטיים, שעליהם יש לנו לא מעט פניות מהרבה מאוד גורמים, נסביר תיכף אולי מדוע זה התרחב בשנים האחרונות, והתהליך השלישי זה באמת הקליטה. כמעט 70% מהעולים היום הולכים לקליטה ישירה, עולים מאתיופיה הולכים למרכזי קליטה ויש לנו בדרך כלל סדר גודל של קרוב ל-3,000 צעירים שהם באים עדיין לתוכניות למרכזי קליטה וגם עדיין יש משפחות. אבל כמו שאמר היו"ר, הרוב הגדול הולך לקליטה ישירה. בדרך כלל אנחנו עובדים מאוד צמוד עם רשויות מקומיות כי בסוף הרבה מהנטל של הקליטה הוא באחריותם, אז ברוב הרשויות העולה מקבל דירת קלט, זו דירה שהוא בא אחרי הבידוד, שבועיים-שלושה שבה הוא יכול לגור עד שהוא שוכר את הדירה שהוא התכוון לעבור אליה וכו'.

היום, כמו שאתם יודעים, תהליך העלייה, בגלל האינטרנט וכו', מתחיל הרבה קודם. כשאנחנו עשינו סקרים ובדיקות מאיפה מקור המידע המרכזי של העולה אנחנו רואים שמקור המידע הראשוני לרוב העולים, עם כל הכבוד לסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה וכו', הוא בדרך כלל המשפחה והחברים שיש להם. בעולם הזכאות, אנחנו מתפעלים את העולם הזה באמצעות, כמו שאמר היושב ראש, מערכת של שליחים שפרוסה בכל העולם ועובדים מקומיים, והדבר השני, שהוא הלב הפועם של העלייה, הקמנו בארץ לפני הרבה שנים מרכז שירות לקוחות גלובלי שנמצאים בו 35 רכזים שיושבים ומדברים שש שפות, עברית, ספרדית, פורטוגזית, רוסית וצרפתית, הם נותנים שירות בדרך כלל משעות אחר הצהריים עד הערב כדי שיתאים לקהל היעד כדי שהרבה מתהליכי המסמכים לא תצטרך – פעם היית בא לכל מסמך לפקיד של הסוכנות, היום יש אפשרות דרך האינטרנט, אתה מעלה כמה שיותר מסמכים, בודקים אותם וזה תהליך. אני אגיד שהיום, ראינו את זה גם בתקופת הקורונה, קיבלנו הרבה מאוד הקלות באמצעות משרד הפנים כדי להקל גם על מסמכים שחסרים, עדיין יש פערים, ובעיקר האופציה לעשות ריאיונות עלייה בזום, מה שפעם לא היה, היום כמעט 70% מהריאיונות נעשים באמצעות הזום. יש בזה יתרון לעולה, הוא לא צריך לבוא למשרד, זה חוסך לו, אנחנו נותנים שירות בשעות אחרות.
היו"ר יעקב טסלר
אתה קורא לזה ריאיונות?
שי פלבר
מראיין אותו עובד ישראלי, שמזהה אותו, קודם כל את המסמכים, כדי לאשר שזה אותו אדם, אבל מעבר לריאיון, שזה לוודא, זה כל התהליך שלאיפה הוא עולה לארץ, לאן הוא מגיע, מה הוא צריך.
יצחק הרצוג
עמידה בתנאי חוק השבות, שאין לו רקע פלילי, לראות שזה לא אדם פיקטיבי.
שי פלבר
כן, כשהוא מגיש את המסמכים אני צריך לזהות אותו פיזית, ומעבר לזיהוי הפיזי כמובן זה כל ההכנה לקראת ישראל. אני מחבר אותו, למשל, אם הוא מגיע לרשות מסוימת, לפרויקטור של משרד העלייה והקליטה שקולט אותו ברשות. אז כל תהליכי ההכוון וההכנה נעשים.

אני אגיד שאנחנו ראינו ורואים יותר ויותר, פעם בחוק השבות היו יותר אוכלוסיות שהשתלבו בו בצורה יותר רגילה, היום אנחנו רואים, וראינו את זה באמת בקורונה, הרבה יותר מקרים מורכבים של משפחות שרוצות לעלות. אני אתן דוגמה מאוד קלה, משפחות מעורבות בין יהודי לבין ישראלי. הישראלי למשל הוא תושב חוזר, יש להם ילדים, ברוך ה', הילדים, ראינו את זה בתקופת הקורונה, לא נרשמו. על פי חוק כל מי שנולד לו ילד חייב להירשם בקונסוליה, ראינו הרבה ישראלים שלא רשמו את הילדים בקונסוליה וכשהם באים אלינו לעלות אנחנו חייבים לוודא שהילדים רשומים, א', כי זה החוק, ב', למשל לוודא שלא נעשה חס וחלילה מקרה של חטיפה. אני חושב שאנחנו מזהים הרבה יותר מקרים שהם יותר מורכבים ואנחנו צריכים לגלות יותר רגישות למקרים הללו, בטח בתקופה של לחץ כשאנשים מאוד ממהרים.

אתה דיברת על העלייה לפה, לא רק שהעלייה גדלה בתקופה הזו, מה שאנחנו רואים, וזה בעיניי ההישג הגדול ואחד הדברים שקרו, המוטיבציה לעלות גדלה בכל העולם. עדיה תיתן לכם נתונים, לשמחתנו בצפון אמריקה, בצרפת, בקנדה, ארגנטינה, ברזיל, אנחנו רואים מספרים דרמטיים של אנשים שרוצים לעלות בישראל. יש פה שעת רצון, יש פה עניין של המדינה, אבל אנחנו כסוכנות יהודית צריכים לתת שירות יעיל, מהיר וטוב.

במשפט אחרון אני אגיד, באמצע כל הקורונה ראינו, צריך להגיד בכנות, יש לנו עומסים מאוד מאוד גדולים, מיוזמתנו הבאנו את חברת דלויט, מי שמכיר, חברה מאוד גדולה, שעזרה לנו בשיפור תהליכי עבודה מהירים כדי לתת שירות יותר טוב. זה לא מספיק רק שאותו אדם שמתעניין בעלייה יתעניין בדירה בבת ים ובתעסוקה, השירות שלנו הוא חלק מרכזי בבחירה שלו לעלות וגם צריך להגיד, השירות שהוא יקבל ייתן לו את התחושה לקראת הקליטה וזה האתגר שלנו.
היו"ר יעקב טסלר
כשאתם מדברים עם אנשים מה אתם מגלים, מה הסיבה שהוא רוצה לעלות לארץ? בגלל שיש לו משפחה, לא טוב לו שם?
שי פלבר
אני אגיד שיש ארבעה מרכיבים מרכזיים שאנחנו מזהים, בטח בתקופת הקורונה, שהתחזקו.
היו"ר יעקב טסלר
באופן כללי.
שי פלבר
כן, הם לא לפי סדר עדיפויות, אבל הם קורים בהחלט. קודם כל היה ונשאר הרעיון הציוני.
היו"ר יעקב טסלר
זה עוד קיים, כן.
יצחק הרצוג
נכון, ממש ככה.
שי פלבר
בצורה דרמטית, אנשים שעבורם ישראל, חלמו הרבה מאוד שנים, רצו להגיע, לא תמיד זה הסתדר, עכשיו זה הזמן. חבר'ה שסיימו י"ב ורוצים עכשיו לעלות לארץ, לבוא להתגייס לצבא. הציונות הייתה ונשארת הסיבה המרכזית. הסיבה השנייה שאנחנו רואים זה גידול באנטישמיות שקורה במדינות העולם, בעקבות הקורונה ולא רק, והרבה יהודים מתחילים להבין ולהרגיש שזה הזמן לעזוב.

אחר כך בתקופת הקורונה אנחנו מזהים שני מרכיבים מרכזיים, הראשון, ישראל בעניין הבריאותי. אני לא נכנס לפוליטיקה, גל שני וכו', אבל בסופו של דבר מערכת הבריאות הציבורית של ישראל, כשאתה משווה אותה למערכות בריאות שעולות הרבה מאוד כסף, אם אתה יהודי בדרום אפריקה ואין לך הרבה מאוד כסף אין לך טיפול רפואי הולם. לכן ישראל מציעה בדבר הזה שירות בריאות לכל אחד. זה יתרון משמעותי.

הדבר הרביעי זה הסיבה הכלכלית, הרבה יהודים נפגעו בעסקים ויודעים שבישראל אפשר לעשות איזה שהיא התחלה מחדש לעולם שלהם, מה גם שלמשל נפגעת כלכלית, חינוך יהודי ציוני בחוץ לארץ עולה הרבה מאוד כסף, בית ספר יהודי, בישראל אלה שירותים שניתנים לך. אז מי שרוצה לשמר את אורח החיים היהודי שלו בישראל הרבה יותר קל לו. היום מדינת ישראל, ברוך ה', משרד העלייה והקליטה מציע אפשרויות רבות של השמות תעסוקתיות, מציע אפשרות של הסבות מקצועיות. אלה ארבעת המוטיבים העיקריים שאנחנו מזהים כרגע.
יצחק הרצוג
אני רוצה רק להוסיף, זה שאנחנו מגלים בעצם בתמונת רנטגן את מצב הקהילות היהודיות בעולם. תחום הפעילות העיקרי שלנו, בנוסף לעלייה, זה הקשר בין העם היהודי לעצמו ולמדינת ישראל. אנחנו נוגעים בכל קהילה יהודית בעולם, על כל גווניה, קבוצותיה וזרמיה, ואז אתה מגלה במשבר כמו הקורונה שיש קהילות שמזדקנות ויש קהילות שנגמרות ויש קהילות שאנשים שואלים את עצמם מה העתיד היהודי שלי פה, מה העתיד היהודי של ילדיי, ויש קהילות שהתמוטטו כלכלית ונכנסו לשיתוק, אנחנו פשוט הצלנו אותן בשורה של קווי אשראי לעשרות קהילות בעולם, להחזיק את מוסדות החינוך. זה מאמץ עצום של העם היהודי.
היו"ר יעקב טסלר
עושים איזה חשבון נפש.
יצחק הרצוג
ואז בעצם אנשים אומרים לעצמם, אני רוצה להבטיח שהילדים שלי יגדלו כיהודים ואני רוצה לעלות ארצה.
היו"ר יעקב טסלר
זאת אומרת דווקא בתקופת המשבר זה מביא אותם ל - - -
יצחק הרצוג
כי אנשים בבית, מהרהרים לעצמם, אוקיי, מה - - -
היו"ר יעקב טסלר
מה הלאה.
יצחק הרצוג
וזה קורה, אגב, לכולם, אדם קרוב אצל עצמו בנסיבות האלה.
מיכל וונש (כחול לבן)
אדוני היושב ראש, אני יכולה רק להוסיף לדבריו של יושב ראש הסוכנות ולדבריך שלך, על חשבון הנפש הזה. אני חושבת שזו גם הזדמנות מאוד חשובה, ההזדמנות שלצד המשבר, למדינת ישראל בעצם לממש את חזונה וייעודה וערכיה היהודיים והדמוקרטיים. הרבה מאוד שנים אנחנו מדברים על זה, על הקשר שלנו עם התפוצות ועל מה זה אומר מדינה יהודית ודמוקרטית, 72 שנה אנחנו עוסקים בסוגיה הזאת, יש פה מין רגע כזה של הזדמנות גדולה, לנו כמדינה ולנו כעם, מה שנקרא המשך העמיות היהודית.

השאלה שלך היא מאוד טובה, הרבה מאוד שנים הגדירו לנו מבחוץ, בנגד, באנטישמיות, במה אנחנו לא, או מדוע להגיע לישראל מסיבות שליליות. יש פה איזה שהיא הגדרה, היא מחייבת גם עבודה מאוד משמעותית, הגדרה של מה שנקרא opt in, מהצד החיובי, מה כן. אני חושבת שיש פה סנכרון מדהים בתהליכים, כל מיני תהליכים גלובליים, והקורונה רק העלתה או חשפה ביתר שאת את התהליכים הללו ומהווה, כפי שאמרתי, בעיניי, הזדמנות וחובה עבור מדינת ישראל, עבורנו בכנסת ישראל, להיערך לכך.
היו"ר יעקב טסלר
בהחלט. גברתי מחזקת, אולי לא נוכחתם פה, בתחילת הדברים של היו"ר, הייתם שומעים אותם דברים ואתם יכולים להגיד ברוך שכיוונתם.
יצחק הרצוג
חברת הכנסת קוטלר וונש הרי עלתה מקנדה, מדינה מפוארת, ומשפחתה בעלת השפעה גדולה מאוד בקנדה.
היו"ר יעקב טסלר
כמה שנים אתם בארץ?
יצחק הרצוג
סיפור מעניין יש לה. אמא שלה הייתה פה מנהלת סיעת הליכוד של מנחם בגין, אבל היא הכירה יהודי קנדי שעלה לגדולה אחר כך כשר המשפטים של קנדה, פרופ' ארווין קוטלר, שמגן על שמה הטוב של מדינת ישראל בכל מקום בעולם, והוא אבא של מיכל. אבל לצורך העניין עליתם, נכון?
מיכל וונש (כחול לבן)
כן, אני שירתי בארץ כחיילת בודדה ואז הרבה שנים אחרי זה, כשעוד חייתי בקנדה שוב לעשור, העליתי ארצה לפני עשור ארבעה ילדים קנדים מאוד.
יצחק הרצוג
וגם ג'וש עלה מקנדה, מעיירה שנקראת המילטון לפני הרבה מאוד שנים.
היו"ר יעקב טסלר
מרגש.
יצחק הרצוג
בבקשה, עדיה, אם אפשר.
עדיה ליבוביץ'
שלום לכולם. אז כמו שכבר ציינו קודמיי, אנחנו בסוכנות היהודית הבנו שבעידן של היום, בשנת 2020, שהביאה עמה אתגרים חדשים, גם אנחנו צריכים להיות יותר נגישים ויותר יעילים במתן תשובות לציבור, לענות להם באופן הכי טוב שאפשר, הכי מהר שאפשר, כי כולם זקוקים, כולם במצוקה וכל אחד בעולם שלו, זו הצרה הכי גדולה שיש לו. אז כמובן לענות הכי מהר שאפשר והכי ברור.

היחידה לפניות ציבור מקבלת כל השנה כעשרות פניות ובעת האחרונה כמובן שאפשר לראות בבירור שרוב הפניות הן בנושא עלייה וקליטה, תיכף אני אדבר גם על זה, מה שמעיד כמובן על - - -
היו"ר יעקב טסלר
הפניות הן מחו"ל או אלה שכבר הגיעו לפה?
עדיה ליבוביץ'
גם וגם, אבל פניות בחו"ל, לרוב בחו"ל, שרוצים לעלות, זכאות, הרבה שאלות. 'שלום, אני רוצה לעלות לארץ, איך עושים את זה?', כזה. זה הכי פשוט והכי קל, אבל זה הכי מורכב להם. אז בגלל זה, כמו שציין היושב ראש, הכפפנו את היחידה הזאת ללשכת היושב ראש, כי הוא, בלי קשר לזה שזה הנושא הכי חשוב לו בעולם, זה נותן לי לצורך העניין, כיועצת ליושב ראש, גם להגיע לכל האגפים בארגון וככה לתת את המענה הכי טוב לכל הפניות שאני מקבלת, לכל המכלול.

אז מלבד פניות בנושא עלייה וזכאות אנחנו מקבלים גם פניות בנושא קליטה, שזה עולם אחר, אולפני עברית, מרכזי קליטה, סלי קליטה, זכויות עולים, הרבה חרדים ורוצים לדעת מה יהיה עליהם כשהם יגיעו גם לארץ, אבל זו עוד שאלה מאוד מאוד מורכבת גם היא. אז אנחנו עושים מאמצים כמובן גדולים כדי לתת להם את כל הפתרונות הכי טובים שאפשר ולתת להם להרגיש שהם בידיים הכי טובות ושיש פה אנשים שיידעו לתת להם את המענה הכי טוב לכשהם יגיעו לארץ כבר משדה התעופה.

אגב, למשל, הרבה פניות עכשיו היו שלאנשים היה קשה להשיג אפוסטילים על תעודות יושר וכל המורכבות הזאת של השגת מסמכים. בתחילת הקורונה זה היה הרבה יותר מורכב, עכשיו זה כבר הרבה יותר טוב, כולם הסתגלו לעבודה בקורונה, אז ניסינו למצוא כל מיני פתרונות, כמו להעלות אותם במעמד זמני לישראל עד שהם יקבל את האפוסטיל, ככה לניצולי שואה, מבוגרים, למצוא גמישויות אחרות.

דפוס הפעולה שלנו הוא כזה, יש לנו טלפון פניות ציבור של הסוכנות היהודית שעובד 24/7, הוא זמין כל יום, כל הזמן, בכל שעה. יש לנו את מייל פניות הציבור שאותו אני מקבלת, שבו אני מקבלת מכלול של פניות ואני יודעת לנתב אותם לאגפים השונים בסוכנות, ויש לנו את הגלובל סנטר שלנו, שציין כבר שי, שהוא עובד שישה ימים בשבוע אחר הצהריים למי שצריך בעולם, בשש שפות וב-31 מספרים חינמיים מכל העולם. יש לנו גם אתר אינטרנט מסודר. זה באמת נורא מאורגן ובאמת נורא זמין.

בתוך המרכז הגלובלי גם העמדנו איש קשר שהוא עובד מול משרד העלייה והקליטה על פניות שמגיעות אליהם והם לא יודעים לקבל מענה. אגב, לא רק משרד העלייה והקליטה, גם פניות שמגיעות ישירות לשרה, זאת אומרת יועצים של השרים מתקשרים אלינו, מדברים, שואלים שאלות ויש לנו אדם שעונה על כל השאלות ובעצם אחראי על זה.

קצת נתונים. למייל פניות הציבור בשנת 2019 התקבלו כ-530 קריאות בנושא עלייה וקליטה וגלובל סנטר. בשנת 2020 עד כה, והיד עוד נטויה, 650 פניות. זה רק מיילים, בלי טלפונים, בלי גלובל סנטר, רק מיילים. טלפונים לגלובל סנטר עד אוקטובר 130,000 שיחות טלפון. עד אוקטובר. 130,000 שיחות טלפון.
יצחק הרצוג
זה רק מראה לך כמה עניין יש בעלייה, זה מספר שיא.
עדיה ליבוביץ'
ונפתחו כ-35,000 תיקי עלייה עד סוף אוקטובר.
היו"ר יעקב טסלר
איך משתלטים על זה?
יצחק הרצוג
אנחנו נשמח להזמין את כבודו ואת צוות הוועדה לבוא לראות את הגלובל, זה בקרית מוריה.
עדיה ליבוביץ'
נכון. כן, חברת הכנסת מיכל הייתה אצלנו.
מיכל וונש (כחול לבן)
הייתי, מאוד מומלץ.
יצחק הרצוג
זה בקרית מוריה בירושלים, אנחנו נשמח שתבואו לראות.
היו"ר יעקב טסלר
בעזרת ה'.
יצחק הרצוג
זו אופרציה מרתקת.
עדיה ליבוביץ'
אנחנו צופים לעבור את ה-40,000 פתיחות תיקי עלייה עד סוף השנה.
היו"ר יעקב טסלר
כל המוקדים בפניות הציבור צריכים ללמוד איך נותנים את המענה, אם אתם משתלטים על 130,000.
יצחק הרצוג
אז באמת נכון, משרד העלייה רצה לבחון והשתכנע שהסנטר שלנו - - -
היו"ר יעקב טסלר
סליחה שאני מפסיק אותך, עצם הדבר שהשכלת לקחת את פניות הציבור אצלך בלשכה זה הדוגמה שכל אחד צריך לעשות ולהתנהג כך. לא שפניות הציבור באיזה שהוא מוקד, בקושי מתפקדים שמה עם כמה - - -
יצחק הרצוג
באו אליי כמה שרים שהושבעו לפני חצי שנה, לקבל עצות, אמרתי להם דבר ראשון, תיקחו את כל הדואר שמגיע, כל הדואר למשרד ותעברו עליו יומיים, אז תבינו איפה כל הבעיות במשרד שלכם. זה באמת כך, כי אתה ממש יכול לראות שאותה בעיה צצה מכמה מקומות, אתה רואה מקרים שהאדם הקטן, מה שנקרא, האזרח הקטן, שאף אחד לא מקשיב לו, רק משם זה בא. רק ככה אתה יכול לשפר את הארגון שלך.
היו"ר יעקב טסלר
לא נראה לי שלקחו את הטיפ הזה. לא נראה לי.
עדיה ליבוביץ'
טוב, אז אני רק מסכמת, באמת ככל שאנחנו נחשפים ליותר פניות ואנחנו מתמודדים עם הרבה יותר בעיות של הציבור כך עולה היכולת שלנו לפתור יותר בעיות מראש. אנחנו עובדים על להכין את הקרקע כמה שאפשר לקראת העולים, לקהילות היהודיות, גם לספק את כל המענים לכל הצרכים האפשריים של הציבור ושל המועמדים בכל העולם, באמת שיהיה להם בית חם בישראל, לכל יהודי שרק כמה ורוצה לעלות.
היו"ר יעקב טסלר
מדהים. את יכולה לומר לי בגדול, סוגי הפניות, מה היה רוב הפניות של הציבור? סוגי הפניות, באחוזים, יותר בעלייה, או בקליטה?
עדיה ליבוביץ'
לא, אז האמת היא שלהיות כנה זה יותר בזכאות, כי זכאות זה מורכב מאוד, זה המון מסמכים.
יצחק הרצוג
הזכאות זה גם האם אתה יהודי, ההורים שלך.
עדיה ליבוביץ'
אני גם מקבלת הרבה סיפורים, אבא שלי יהודי, אמא שלי זה, מספרים לך סיפור שלם, כל פנייה היא עולם. ממש עולם משל עצמו, זה פשוט לא יאומן. וסיפורים מטורפים.
היו"ר יעקב טסלר
מכאן עד.
עדיה ליבוביץ'
ממש. באמת באמת. וזה גם נורא מעניין, אתה לומד המון, אגב, ובלי קשר. אני, זה לא היה העולם שלי בהתחלה ואני למדתי המון וזה באמת נורא מעניין לראות מה עבר כל יהודי בגולה ועכשיו את הרצון שלו לבוא ולחזור ולהיות – זה מדהים.
היו"ר יעקב טסלר
הזמן הכי קצר מתחילת התהליך עד שהוא מגיע ארצה?
עדיה ליבוביץ'
שישה שבועות זה הכי קצר שיש.
היו"ר יעקב טסלר
כמובן אי אפשר להקציב לזה זמן, הרי זה כל אחד עם הסיפור שלו.
עדיה ליבוביץ'
כן, הכי אידיאלי זה שישה שבועות.
יצחק הרצוג
יש גם דברים שנפתרו. לדוגמה הייתה בעיה עם העלייה מארצות הברית, משרד הפנים הכניס דרישה שדורשת אימות אפוסטיל, כדי לוודא שאין זיופים בעלייה, זה הגיוני לגמרי, אבל זה עורר המון המון תסיסה במדינות מסוימות ששם השלטון המרכזי דורש להוציא את התעודות האלה, כולל מדינות מאוד גדולות וחשובות. ואז בעצם הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לטפל בזה ונפתרה הבעיה.
היו"ר יעקב טסלר
אדוני חבר הכנסת אלכס קושניר. שמעתי קודם שהחותם שלך בתור מנכ"ל המשיך, עשית דברים נפלאים. אתה חי את הנושא, נושם את הנושא.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
קודם כל אני מרגיש בבית. אני מסתכל על האנשים שיושבים מסביב, זה מחזיר אותי שנתיים אחורה, אז ישר יש לי כל מיני הצעות אופרטיביות.
קריאה
אנחנו יכולים להעיד על כך.
היו"ר יעקב טסלר
הם מזמינים אותך הביתה.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
אני תמיד אשמח. אני אגיד לך ככה, אני חושב שמשרד העלייה והקליטה ובכלל כל הנושא הזה והעיסוק בעלייה ובקליטה זה דבר הכי ציוני שאפשר לעסוק בו בממשלה, כי אני חושב שזה הבאת הרעיון הציוני הלכה למעשה. זה מה שהאנשים שיושבים פה עושים.

לעניין הדיון עצמו, אני חושב שהאתגר המשמעותי ביותר, בעיקר בעיקר בעיקר, במהלך משבר הקורונה זה יצירת ודאות. אנשים גם ככה נמצאים בחוסר ודאות והכתובת הזו, הבן אדם הזה שנמצא בגלובל או שנמצא במשרד העלייה והקליטה, פתאום שאפשר לדבר איתו בטלפון, או הפרויקטור ברשות, זה הבן אדם שבסופו של דבר יכול להיות חבל הצלה לאותם אנשים.

זה מחבר אותי לפרויקט שאנחנו התחלנו לעבוד עליו יחד עם הסוכנות, עוד בתקופתי כמנכ"ל, קראנו לו רצף טיפול בעולה. אני נשמתי את זה, התעוררתי עם זה, הלכתי לישון עם זה, כי לפני שהתחלנו לטפל בזה המצב היה כזה, הבן אדם נמצא בידיים הטובות של הסוכנות היהודית, נוחת בישראל, מקבל תעודת זהות ועוד פעם מתחיל מחדש. עכשיו הוא צריך לדבר עם משרד הקליטה, עכשיו הוא צריך לדבר עם הרשות המקומית, ואז באמת הצלחנו ליצור איזה שהוא רצף שהבן אדם עובר מיד ליד ויש איזה שהיא חפיפה מסודרת. אני מאוד מקווה שגם במשבר הקורונה הדבר הזה ממשיך ועובד, זה מאוד מאוד חשוב.

דבר שני, זה נראה פשוט, למי שלא עוסק בתחום הזה זה נראה פשוט, הבן אדם מגיע לפה, קיבל את ההחלטה שם, עבר על כל התהליך, מגיע לפה, פוגשים אותו, נותנים לו את כל הזכאויות שלו והוא ממשיך. זה ממש לא כך, כי מנעד הזכאויות השונות לאנשים השונים לפי פרופילים שונים, לפי גילאים, לפי מצבם המשפחתי הוא כל כך מורכב ויש כל כך הרבה ויש לך עולים ויש לך תושבים חוזרים ויש לך קטינים חוזרים ויש לך עולים בשנית, יש לך כל כך הרבה סוגים של אוכלוסיות שבאמת זה ממש עולם ומלואו. לכן לפני שנתיים הצלחנו להקים אזור אישי דיגיטלי לעולים חדשים במשרד העלייה והקליטה, שכל עולה היום כמו חשבון בנק, נכנס פנימה, מקליד תעודת זהות שלו ומזדהה ומקבל את כל סוגי הסיוע הרלוונטיים לו, בשפה שלו, לפי שפת עולים. אני מאוד מקווה שהדבר הזה ממשיך לעבוד.

נמצאת פה טלי בוהדנה, היא גם מבקרת המשרד וגם כמובן אחראית על פניות הציבור, אז אני אומר לך, אני יכול להיות רגוע. מבחינת הטיפול בפניות הציבור במשרד העלייה והקליטה אני חושב שהדברים עובדים. אז בזמנו גם ייסדנו מספר כוכבית, 2994, אם אני לא טועה, נכון? שבעצם כל עולה יכול להתקשר ויש לנו מוקד במשרד. יש לנו, יש להם.
היו"ר יעקב טסלר
זה חלק ממך.
מיכל וונש (כחול לבן)
זה של מדינת ישראל, זה בסדר.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
יש להם מוקד במשרד שעונה בכל השפות. אני חייב להעיד שכל מה שנאמר פה על ידי הסוכנות היהודית אמת לאמיתה, גלובל סנטר עונה כל הזמן בכל השפות ובאמת אנשים מקבלים מענה, אבל בכל זאת אני חושב שצריך לדבר גם על אתגרים.

אני חושב שיש הרבה מאוד גורמים שעוסקים בעלייה, בכל השלבים, אם זה בנושא של הזכאות, אז הסוכנות היהודית ו'נתיב' בחלק הנוסף של העולם, ואם זה בקליטה אז יש את הסוכנות ויש את הקרן לידידות ומשרד הקליטה, כולם ביחד עושים - - -
היו"ר יעקב טסלר
כולם רוצים לעזור ולסייע.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
כן, ואני חושב שמילת המפתח היא סינרגיה. אני יודע שהסינרגיה בין משרד הקליטה לסוכנות היהודית קיימת, דברים עובדים ויש את 'אופק ישראלי' יש באמת פעילות משמעותית. אני עדיין חושב שיש מה לשפר בסינרגיה, במשולש שבין הסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה והרשויות המקומיות. הרשות המקומית בסופו של דבר היא המפתח להצלחה כי בסוף העולה נמצא ברשות ואני מקבל גם, בתור חבר כנסת, הרבה מאוד פניות, אנשים מבולבלים, הם לא יודעים למי לפנות, האם לפנות עכשיו לרשות המקומית או האם לפנות למשרד העלייה והקליטה, או האם לפנות לסוכנות היהודית, אז עדיין יש קצת בלבול.

הדוגמה הכי טובה לזה זה אם אתה רוצה להגר עכשיו לקנדה, לאוסטרליה, או לכל מדינה שקולטת מהגרים, אתה נכנס לאינטרנט ויש לך דף אחד, אתה יודע בדיוק מה לעשות. תכתוב, תנסה, בכל שפה שאתה רוצה, עלייה לישראל, אתה תקבל כל כך הרבה גורמים שעוסקים בזה, לפעמים אני חושב שזה כדי לבלבל את האויב. באמת. לכן אני חושב שיש עוד מה לשפר, בעיקר בנושא של ההנגשה, של מידע לעולים ולעולים הפוטנציאליים, וגם בנושא של הסינרגיה, ולא בממשלה, כשלטון מרכזי אל מול הסוכנות היהודית, זה דווקא אני חושב עובד טוב, אבל אני חושב שבין השלטון המרכזי לבין הרשויות המקומיות. כי בשלטון המרכזי הממשלה עדיין לא מספיק שמה דגש ולא מבינה שבסוף הרשות היא זו שמלווה את העולה יד ביד. תודה רבה.
היו"ר יעקב טסלר
תודה.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
והדיון הוא מאוד מאוד חשוב, אני שמח שהוא מתקיים.
היו"ר יעקב טסלר
אני אמשיך עם מה שאתה סיכמת, זה באמת מאוד מאוד חשוב הדבר הזה, כי בסך הכול אותו עולה שהגיע, באותה עיר שהוא מתיישב, הוא חייב לקבל את כל - - -
יצחק הרצוג
שם זה העיקר.
היו"ר יעקב טסלר
כן.
שי פלבר
שם הוא צורך את השירותים, רווחה, חינוך.
היו"ר יעקב טסלר
אם מותר לי לשאול למה באמת זה לא פועל הדבר הזה?
יצחק הרצוג
לא, זה כן קורה, זה תלוי.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
לא, אולי לא הבנת אותי נכון, זה כן עובד, אבל אני אגיד לך איפה הבעיות. קודם כל תמיד התקציב, תמיד יש בעיה של תקציב, תמיד לא מספיק. והדבר השני, לצערי הרב לא כל הרשויות מבינות את חשיבות העלייה.
יצחק הרצוג
בדיוק.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
ולכן יש חוסר אחידות.
היו"ר יעקב טסלר
אבל בכל רשות יש את האגף הקליטה?
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
לא, לא חייב. הרשות לא חייבת.
היו"ר יעקב טסלר
הרשויות הגדולות שאני מכיר כן.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
ברשויות שקולטות עלייה זה בהחלט קיים. סתם אני אתן לך דוגמה, שתי ערים, סתם אני זורק. תל אביב, זו עיר שלא צריכה לשווק את עצמה כעיר קולטת עלייה, אנשים באים לשם. תל אביב זה מותג. ירושלים זה מותג. אבל ערים שנמצאות בפריפריה למשל, שהיו מתות לקלוט עלייה, יש להם אתגר, הם חייבים לשווק את עצמם. ולכן אני חושב שהממשלה צריכה לשנות גישה וצריכה לסייע לרשויות שרוצות וכן, רשויות שרוצות לקלוט עלייה צריכות לקבל יותר, אין מה לעשות, בנושא הזה של קליטת עלייה ואז הדברים יזוזו והרשויות יתחילו להתחרות על העולים כי העולים זה הון אנושי אדיר לכל רשות ורשות.
יצחק הרצוג
אנחנו הצענו לשר האוצר וגם למשרד העלייה והקליטה לייצר תקציב מיוחד לתוכניות שרשויות מקומיות קולטות קבוצות של עולים כי יש ביקוש עצום של רשויות מקומיות, אז בוא שנעשה את הכול, כי אתה צריך לדאוג לדיור, תעסוקה, חינוך, כל מרקמי החיים.
מיכל וונש (כחול לבן)
אדוני היושב ראש, אולי אני רק אוסיף למה שנאמר כי נאמרו פה דברים כל כך חשובים ובעצם בוועדת העלייה והקליטה, הדבר הזה שדיברו עליו, אני קוראת לו השתלבות, זאת אומרת ההבטחה להישארותם של העולים אחרי העלייה והקליטה שנעשתה בצורה מיטבית היא ההשתלבות שלהם וכדי לאפשר את ההשתלבות הזאת חייבות להיות הרשויות המקומיות מעורות.

ואני אומר עוד דבר אחד, אני חושבת שזה לא רק הממשלה, אני חושבת שיש לנו, לכך התייחסתי קודם, הזכות והחובה, זה שינוי תפיסתי למה היא העלייה. אנחנו ערב פרשת 'לך לך', העולה הראשון בעצם שמבין, לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך, כל אחד מהעולים והעולות הללו עושים את שלושת הדברים האלה והחשיבות שמדינת ישראל מייחסת, למרות שקלטנו מעל לשלושה מיליון עולים מאז תקומתה של מדינת ישראל, החשיבות הזאת של העלייה היא לא תמיד מקבלת את ההדהוד ואת הביטוי ביום יום, ביום יום ברשויות, ביום יום בבתי הספר, ביום יום במקומות שבאמת העולים מגיעים אליהם אחרי הקליטה הראשונית. אני חושבת שהמפתח הוא לשים דגש מאוד גדול על ההשתלבות, על הבטחת ההשתלבות שלהם.
היו"ר יעקב טסלר
תודה. טלי, שמענו פה על פניות הציבור אצלכם, מה את יכולה להרחיב? מה את יכולה להוסיף לנו בעניין?
טלי בוהדנה
קודם כל שלום מכובדיי, שלום, יושב ראש הוועדה ועמיתנו באמת, יושב ראש הנהלת הסוכנות, ומר אלכס קושניר, אנחנו בתקווה באמת שהוא גם יחזור אלינו, הוא כולו נושם את נושא העלייה.
קריאה
הוא פחות.
היו"ר יעקב טסלר
אני לא בטוח, היום יש מצב, אבל אנחנו לא מוותרים עליו.
טלי בוהדנה
לא, בתור שר.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
לא, את לא יכולה להגיד את זה לטסלר, כי המשמעות של אם אני שר הוא באופוזיציה.
טלי בוהדנה
השרה שלנו בהחלט נהדרת ואני שמחה באמת, כל כולה, נושא פניות הציבור, תלונות הציבור, בוער בה ואני חושבת שהמשרד עצמו, בגלל שהוא ציוני כל כך אז כמו שמר יצחק הרצוג אמר, שהפניות עצמן הפירמידה זה בעצם העולה והתושב החוזר. אני כל הזמן מזכירה את זה, גם לעובדים שלי, גם ליועצי הקליטה, זה האני מאמין שלי, קודם כל הלקוחות. אנחנו כמו גוף פרטי עם מלוא ההוליסטיות של הציונות שאנחנו גדלנו. גם ההורים שלי הם עולים ממרוקו, ואני זוכרת שהתחילו מדירת חדר ועברו, אבא איש צבא, אמא מורה, ואתה נושם את זה ואתה מגיע ואם אתה לא מתרגש מזה אל תהיה שם, פשוט אל תהיה שם.

והמנכ"ל, אני חושבת שעד עכשיו זה בוער בו, ואני מסתכלת גם ברשויות שהוא מדבר עליהן והנושא של תלונות וביקורת זה מאוד חשוב, כי אם יש תלונה בודדת, אפילו תלונה אחת, היא נראית לנו שצריכים שיהפכו את זה לדוח ביקורת. כמו פל"א, מענקים לעולים בבתי ספר, לפעמים ברשויות אומרים לנו: אבל מה, הוא מקיסריה, או משהו לא העברנו, ואז כשאתה פשוט מגיע, אפילו פותח את הדלת ברשות המקומית, באגף החינוך, ואתה אומר איפה הכספים, לאיפה הם הלכו? זאת אומרת לפעמים הרבה בירוקרטיה והכסף עצמו לא מגיע לאותו תלמיד, לאותו הורה שזקוק לזה, ואני חושבת שבהחלט השילוב הזה הוא מאוד מאוד חשוב. על דוח הביקורת אחר כך יש דיונים אצל המנכ"ל ולאחר מכן נפתרות הבעיות. כמו שאמרנו, המכתבים של העולים עצמם.

אז אני אתן פה סקירה קצרה על הנושא במשרד שלנו. במשרד שלנו נושא תלונות הציבור מטופל באגף הביקורת הפנימית בתלונות הציבור. יש לנו מרכז מידע מאוד גדול שנפתח בתקופה של חבר הכנסת אלכס קושניר והשרה סופה לנדבר.
היו"ר יעקב טסלר
כמה זמן היית שם, אלכס?
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
תאמין לי, כל יום זה כמו חמישה ימים. אז זה שנתיים וחצי כפול חמש.
טלי בוהדנה
בכל מקום הוא גם היה. אם הייתי באשדוד, אמרו: אתמול המנכ"ל היה. הייתי במקום אחר, הוא גם היה בצפון.

אז למעשה נפתח מרכז מידע מאוד גדול, מרוכז, אני חושבת שהוא מקביל לגלובל סנטר, בכל השפות עונים שם, בנוסף יש את הנושא של הערוצים המתקדמים, של הפייסבוק, שגם הדוברות מנהלת את זה בצורה מאוד יעילה, און ליין, כל הזמן עונים. זאת אומרת יש לנו מערך הוליסטי לכל המדיה הדיגיטלית. וגם כמובן שאנחנו לא שוכחים את האוכלוסייה המבוגרת, כי מדובר פה בדיור, במקבצים, שהם רוצים. היה גם דיון בוועדות אחרות של להשאיר את הפקס. נכון, היום יש פקס במייל, אם אתה רוצה לקבל את המייל, אז הפקס נכנס למייל אל תוך המערכות, אבל עדיין לאפשר לאוכלוסייה הבוגרת גם לצרוך את השירות.

היום אני לפעמים מתקשרת לאיזה שהוא מקום, אני אומרת שבכנסת צריכים לבטל את המענה הזה, לחץ 1, לחץ 4, לחץ 5, לחץ 6, אני מתייאשת, אז מה קורה לבן אדם מבוגר? שיהיה בן אדם שעונה לטלפון. זה אולי לדיון אחר, פשוט שיהיה, שכשמרימים את הטלפון ומחייגים שמישהו עונה.
היו"ר יעקב טסלר
את יודעת כמה אנשים אנחנו צריכים לזה?
טלי בוהדנה
שמישהו עונה. אני מתייאשת. לחץ 4, לחץ 5, לחץ 7, לחץ 8, בסוף בסוף בסוף אם אתה רוצה מענה אנושי, אז לחץ 5, אתה כבר לא זוכר מה קורה ואז מתנתקת לך השיחה. אני חושבת שבהחלט חייבים להעביר הצעת חוק שפשוט יענה מישהו כשמתקשרים, מרוב כל הדיגיטציה הזו.
היו"ר יעקב טסלר
שהוא ינווט הלאה, במידה.
טלי בוהדנה
קודם כל 'אם אתה רוצה מענה אנושי לחץ 1', שתהיה את האופציה הזאת, מענה אנושי, כי האוכלוסייה הבוגרת לא יכולה לצרוך את השירות הזה, במיוחד במיוחד עולים שהם מאוד לא מבינים את כל המערכות.

אז אגף בכיר לביקורת פנים ותלונות הציבור. הייעוד שלו באמת, קודם כל לפי חוק הביקורת יש אפשרות שהמבקר הפנימי גם יעסוק בתלונות הציבור, חוץ מזה הוא לא יכול לעסוק בכלום, בגלל נושא של ניגוד עניינים, וזה כל כך חשוב לפניות ולתלונות, ללא משוא פנים. ואגב, מבקר המדינה קבע שהשר והמנכ"ל לא יכולים לעסוק בפניות הציבור, הם יכולים לקרוא בנושא של מדיניות, הם יכולים להסתכל, אבל הם לא יכולים לעסוק בזה כדי שלא יטענו לאיפה ואיפה של סקטורים מסוימים. אז הם מעבירים אלינו וכמובן הם מקבלים העתק מהתשובה ואם יש בעיה הם נכנסים לעובי הקורה.
היו"ר יעקב טסלר
סליחה שאני מתערב פה בנקודה הזו. מנכ"ל, אני לא יודע, אבל השר, הוא נבחר ציבור וחלק מהדברים שהוא נבחר מתפקידו הוא לסייע לציבור, אז מה זה הדברים האלה לא לפנות בפניות ציבור?
טלי בוהדנה
לא, פונים אליו, הם פונים אליו, אבל הוא לא אמור לטפל ברמה המקצועית, יש אגפים מקצועיים. הוא לא יכול להגיד עכשיו: פלוני רוצה דירה ומקומו, יש מקום בתור, יש אנשים שממתינים בתור.
היו"ר יעקב טסלר
אוקיי, כיוונתי לאיזה מקום.
טלי בוהדנה
כמובן שהם נכנסים ומסתכלים ויש את המערכת אצלם. בנושא של פניות לקבלת מידע, כמו שאמרתי, מרכז המידע. לאחר מכן תציג סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים את המרכז בשני שקפים.

תלונה, כפי שאמרתי, זה טענה על אפליה, על תהליכים לא תקינים. אני מאוד מאמינה בשטח שטח שטח, כשיש תלונה אני יוצאת בשבע בבוקר, מגיעה למקבץ קליטה. הם כל כך רוצים את החום הזה. גם במחלקה אצל נשיא המדינה, הוא מרים אליהם טלפון, אני פשוט מתחברת לשטח, ואז הם אומרים: רק רציתי להוציא קיטור. אחרי שעה וחצי שאתה יושב שם ואתה ככה מתחיל לזוז ולהבין, רק רציתי להוציא קיטור, והם מראים לך את כל המגנים שהם מתנדבים, זה מה שהם רוצים, רק את החיבוק הזה. רק את החיבוק. לפעמים באמת אנחנו שמים לב שזה קשור למקום אחר, אז אנחנו מפנים ומרימים טלפון.

יש בחור סדרתי שאף אחד כבר לא רוצה לקבל אותו, הגעתי אליו ואמרתי: אני רוצה לפגוש אותך. כולם מכירים אותו, חסמו אותו בכל המקומות, והוא פשוט מאושר. הוא מוצף. בטח מכירים אותו, הוא מוצף, פשוט הוא רק רצה לשמוע יחס, על יחס מסוים. לא הייתה לו באמת איזה שהיא טרוניה מסוימת מקצועית.

אז אני חושבת שזה הכול, הנושא הזה של להגיע לקצה, מקרית שמונה ועד לאילת, לכל תלונה שיהיה בן אדם. הוא רשם מכתבים והוא רוצה שיגיעו, אז להגיע. גם אפילו אם הוא לא רוצה, להפתיע אותו, וזה פשוט משנה את ה – לפי דעתי הם הופכים למתלוננים לא סדרתיים, זה נעצר איפה שהוא, פשוט נגמר. ולעבור על פני המנהלים, לא עם המנהלים, פשוט לבוא בעצמך, בלי לגזור סרטים, זה האני מאמין שלי לגבי הפונה עצמו.

זה גם מתחבר לזה שאנחנו כבר לא – פעם זה נתפס שביקורת תלונות ציבור ככלבי שמירה, אנחנו לא שם, אנחנו לסייע לארגון להשיג את המטרות, כשהמטרה הכי עיקרית זה העולה והתושב החוזר, לתת להם את השירות המיטבי, לקלוט, לחבק אותם פה. יש מערך שלם של הסוכנות, מערך שלם של ארגונים ואנחנו פה בשבילם. ויועצי קליטה אצלנו, פרויקטורים ברשויות, כל הזמן רואים איך אפשר לעטוף את אותו עולה ותושב חוזר.

כפי שאמרתי, יש לנו את כל הערוצים, יש תיבת 'צור קשר' באתר עצמו בכל השפות ואנחנו עובדים, בכל נושא של עלייה אנחנו עובדים בצמידות לסוכנות היהודית. אנשים באמת מתבלבלים לפעמים, הם חושבים שעלייה זה הסוכנות, חמותי אומרת לי שאני עובדת בסוכנות עד היום. יש אנשים שזוכרים את הסוכנות. אז בהחלט אנחנו מתקשרים, הדסקים, חיבוק ענק, ישר, בכל שעה, בכל דבר, הם פותרים את זה. גם המבקר שלהם, כל בעיה, כשאנחנו נכנסים למקומות, לפעמים יש אזורים, מטפלים בנושא.

הטלפון הנייד שלי, אני נותנת אותו לכל אדם. כשאני רואה שמישהו מתקשר, אני מבקשת את הנייד שלו ואני מתקשרת אליו, אין פה שום היררכיה, אני למטה, העולים למעלה, נקודה. זו נקודת המוצא.

הגורמים שאנחנו עובדים איתם, לשכת הנשיא, משרד רוה"מ, נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, משרדי ממשלה, עולים ותושבים חוזרים שהם גם פונים, כמובן כל הארגונים האלה והוועדה לפניות הציבור, זה ארגונים שבעצם העולים והתושבים החוזרים פונים אליהם. אני אומרת שאנחנו צריכים להיות הכתובת שלהם, אבל גם זכותם לפנות לכל גורם, זה בסדר גמור, זה מקובל. לשכת השרה והמנכ"ל, ארגונים, עורכי דין, עמותות למיניהן.

באגף אצלי של הביקורת כולם עוסקים בתלונות ציבור, כולם עוסקים. מגיעות אלינו גם הרבה פניות, פניות אנחנו מעבירים למרחבים בגלל האיסור בחוק, אבל אנחנו גם מזינים את המערכת שלנו ואנחנו מוודאים שניתנה תשובה וניתנה תשובה הולמת לשביעות רצונם וסוגרים את הפנייה. כי אנחנו ישות ציבורית, ברגע שזה נוחת אצלנו אני גם מוודא שיש סגירה. וכמובן, על פי כללי התקשי"ר, תוך 14 יום מענה, אצלנו עונים תוך יום-יומיים. אם זה משהו קצר במייל אז זה אפילו באותו יום. אם יש משהו מאוד מורכב, אנחנו שולחים לו מכתב שהנושא מתארך והוא בבדיקה.

הנושא של כלי עבודת הביקורת, ציינתי, מערכות ממוחשבות. בגלל שאנחנו ביקורת וגם תלונות למבקר יש חופש, הוא יכול להגיע לכל מידע, על פי החוק, שזה דבר מאוד חשוב, להגיע למרכב"ה, לכל דבר. מי שנותן מידע, אם צריך בסוף להגיד לו: על פי חוק אתה צריך למסור את המידע. יש שיתוף פעולה עם כל הגורמים במשרד.

תהליך הפנייה. כל תלונה מגיעה למערכת תלונות הציבור ומערכת תלונות הציבור, אנחנו פשוט מחשבנו את הכול בצורת ממשקים הכי מתקדמים. אני מגיעה למערכת העולים, לנקודת הקצה, שאותו יועץ יידע כשהעולה מגיע ורואה אותו הם רואים כבר את התשובה שלנו.
יצחק הרצוג
אני רק מתנצל, אני חייב לצאת לדיון אחר. תודה רבה, היה לי כבוד להיות פה.
היו"ר יעקב טסלר
תודה, אדוני.
יצחק הרצוג
אנחנו נזמין אתכם.
טלי בוהדנה
למעשה כל תלונה מגיעה, התשובה מוזנת למערכת העולים ונותנים לו כבר את השירות בצורה הוליסטית, ממשיכים את הטיפול עצמו. כמובן אם זה בנושא של יחס או דברים של צנעת הפרט אז אנחנו לא מעלים את זה.

אנחנו מפיקים בכל שנה דוח תלונות ציבור. כמובן הפסקנו להפיץ אותו בצורה של נייר, כדי לחסוך, אנחנו גם עושים דוח ביקורת על ממשלה ירוקה כל שנה, אז אנחנו חייבים גם להיות בקדמה. יש שם את כל הפילוחים, דוגמאות, העובדים שלי גם כל הזמן זמינים לכל שאלה. אנחנו עובדים עם כל משרדי הממשלה, עם כל האגפים עצמם, לראות איזה תוכנות כל הזמן מתקדמות ונכנסות. יותר חשוב לי שהתוכנה תהיה עם ממשק למערכת העולים מאשר שהיא תהיה פתאום מערכת גרנדיוזית.
היו"ר יעקב טסלר
כמה פניות יש לכם?
טלי בוהדנה
אז הנה עכשיו אני עוברת לנתונים. נתונים משנת 2020 עד אוקטובר. עד אוקטובר 2020 הגיעו אלינו 259 תלונות בכתב , בדואר ובפקס ו-1,218 תלונות ופניות בדואר אלקטרוני. אני מדברת על תלונות, שיש פה גם חלק במיילים, פניות שמועברות, ואנחנו רואים שאין שינוי כל כך משנה שעברה. התלונות בנושא של הקורונה, הגיעו ממש תלונות בודדות בנושא של הקורונה, בנושא של מענקים שמשרד העלייה והקליטה נתן מענקים לתקופת הקורונה למשפחות, שזה נתן סיוע, כי באמת המשפחות של העולים הן לעתים יותר במצוקה. גם בתקופת הקורונה הייתה תלונה של שותף בדירה, שהעולים רצו להתגורר ואנחנו בקשר עם כל הגורמים, עם פיקוד העורף, מצאו מלונית להורים ונפתרה הבעיה.

אנחנו רואים התפלגות, כמו הנושאים ששאלת, נושא עלייה, שמועברים גם לסוכנות, תושבים חוזרים, לימודים, זכאות כללית, אם אני זכאי לוואוצ'ר או למענק, אם הוא עלה בתאריך לפני הזמן הוא לא יקבל את זה ואם הוא עלה בטווח של מ-1.9 עד 30.6.2020 הוא מקבל את המענק.

אנחנו רואים שבדואר ובפקס מגיעים בנושא של דיור יותר, אנשים מבוגרים, כותבים מכתבים. בנושא של הדואר האלקטרוני רואים שהאוכלוסייה יותר צעירה, זה נושאים יותר של עלייה, זכאות, תושבים חוזרים. לאט לאט זה מתמעט, הנושא של הדואר והפקס.
היו"ר יעקב טסלר
אחרי העלייה לארץ הם עדיין ממשיכים בפניות? כמה זמן, את יכולה לראות, שנה, שנתיים, שלוש, ארבע?
טלי בוהדנה
סליחה, מה השאלה?
היו"ר יעקב טסלר
עלו ארצה, אני אומר כמה זמן אחרי הם עדיין פונים אליכם?
טלי בוהדנה
יש לנו קודם כל - - -
היו"ר יעקב טסלר
לא, אנחנו יכולים לראות מזה את ההשתלבות שלהם. כשפונים אחרי שלוש-ארבע שנים, משם אתם גם יכולים לראות שעדיין הוא לא הסתגל למקום.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
אדוני היושב ראש, זה תלוי בסוג הזכאות, יש זכאויות שהן לארבע שנים, כמו למשל מינהל הסטודנטים, יש זכאויות שהן לעשר שנים, יש זכאויות שיש ל-15 שנה, גם תלוי בסוג האוכלוסייה, וחוץ מזה אנשים גם פונים כי הם לא אמורים לדעת כמה זמן הם זכאים. אז גם אחרי 20 ו-25 שנה הם פונים.
טלי בוהדנה
כן, שעברו למשרד השיכון מבחינת זכאות לדירה.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
יותר מזה, הם גם יודעים שמשרד הקליטה יענו להם בשפה שלהם והם לא צריכים לשבור שיניים.
טלי בוהדנה
אנחנו לקראת סיום. ארצות מוצא, אנחנו רואים בהלימה למספר העולים, אוקראינה, רוסיה, ארצות הברית, צרפת, ויש לנו את הגורם המטפל. הרוב זה למשרד הראשי, כמו שחבר הכנסת אלכס קושניר אמר, שהם רואים אותנו כאבא ואמא, את משרד העלייה והקליטה.

השרה, כפי שציינתי, חברת הכנסת פנינה תמנו שאטה, הציבה את זה בראש סדרי העדיפויות שלה, את הנושא של פניות הציבור, הקשר עם הלקוח, תלונות הציבור, והיא גם זמינה, היועצים שלה, לכל דבר. ואנחנו רואים בדף הזה, שזה כל כך חשוב, שתמיד השר נמצא יש גם, בצד שמאל, קודם כל פניות ציבור, אנחנו יודעים שבן אדם רוצה לפנות בשאלות, לאחר מכן תלונות ציבור. אנחנו לא מזלזלים באינטליגנציה של אף אחד, זאת אומרת שגם אם לא עונים לו במרכז המידע, גם היו תלונות כאלה, לא עונים במרכז המידע או משהו, אז לאחר מכן הם פונים בתלונות ציבור ואנחנו נותנים ניידים של מנהלים. אין דבר כזה נייד פרטי. קודם כל ואם לא עונים אנחנו מתקשרים לאותו מנהל והמנהל חוזר אליו. זאת אומרת אין דבר כזה שזה לא ייענה במיידית.

מרכז המידע, היום אנחנו רואים עלייה דרסטית, אצלנו ירידה, בפניות הטלפוניות, בגלל מרכז המידע הכול כך טוב, שפונים ויודעים שהכתובת היא מאוד מקצועית.

זה דף הבית שאפשר לראות את כל הדוחות ואת תיבת 'צור קשר' ואת המערכת עצמה של תיבת 'צור קשר' שהעולה והתושב החוזר ממלא. אין הרבה שדות, להפחית בירוקרטיה, אנחנו לא רוצים שבסוף אנשים יתייאשו, יגידו: די, אין לי כוח. לא. זאת אומרת ממש כמו שאתם רואים, יש פה כמה כוכביות ממש בודדות.
היו"ר יעקב טסלר
מתומצת.
טלי בוהדנה
בדיוק. והכול דיגיטלי. הכול נכנס למערכת, מערכת, מערכת, זאת אומרת לא צריכים לשגע יותר את העולה. אגף בכיר למערכות מידע אצלנו עושים עבודה נפלאה בנושא הזה.

בנושא של הדוברות, הדוברות מטפלת בנושא של הפייסבוק, שהכול יהיה מהיר וזריז, און ליין. אנחנו רואים שיש עלייה, בהחלט אנשים פונים, גם בשל המענקים שהיו, אנשים יותר יושבים בנייד שלהם, ככה משחקים בזה, הם יותר בסגרים אז אנשים יותר פנו. זה פניות ציבור, זה לא תלונות, שהדוברות עוסקת בזה.

ועכשיו אלה סבן, סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים, תציג שני שקפים על הנושא של מרכז המידע המתקדם.
אלה סבן
בוקר טוב. נעים מאוד. נמצא איתי כאן עמיהוד שהוא מנהל המוקד שלנו, מרכז המידע. בהמשך למה שחבר הכנסת קושניר דיבר וטלי אז באמת מרכז המידע הזה קם בתקופת אלכס ולפני זה אנחנו בעצם הפעלנו איזה שהם מרכזי מידע מאוד פרוביזוריים כאלה, היה מרכז מידע בנתב"ג שעבד בכל מיני קונסטלציות כאלה ואחרות והיה אחר כך בלשכות, זה לא הצליח ואלכס דפק על השולחן ואמר: אני רוצה מרכז מידע כמו בכל משרד ממשלתי נורמלי, העולים צריכים לקבל את המידע בשפות בשונות.

אז המרכז נפתח ב-2017 תחת האגף לעידוד עלייה ותושבים חוזרים. למדנו מאוד מהר את הנושא, זאת אומרת ב-1 בינואר 2017 אלכס הניח את זה על שולחננו וב-22 ביוני מרכז המידע נפתח. תוך חצי שנה גייסנו את כל המשאבים שהיינו צריכים, גם מבחינת כוח אדם, מבחינת הכשרה, מבחינת פסיליטיז וכל מה שצריך והקמנו מרכז מידע שבעצם נותן מענה וסיוע לכל העולים החדשים והתושבים החוזרים שכבר נמצאים בארץ. אמנם יש כאלה באמת שפונים מחו"ל, אבל אותם אנחנו בעיקר מכווינים לפי השאלות שהם שואלים, אם צריך אז אנחנו מכווינים אותם לגלובל סנטר או כל תחום אחר ואנחנו נותנים להם את כל המידע לגבי הזכויות הספציפיות שלהם.

לפעמים זה שאלות מאוד מאוד כלליות, אבל לרוב אלה שאלות אישיות ולכן המוקדנים שנמצאים במרכז המידע יודעים להיכנס לתיק האישי של כל עולה ועולה ולראות מה המידע שהוא צריך ומה התשובה שהוא צריך לקבל.

כמו שטלי אמרה, וגם אלכס ציין, הם מקבלים את המענה בשפה הרלוונטית להם. אנחנו נותנים מענה בעברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית ואמהרית. מרכז המידע נותן את המענה בבוקר בעיקר, בשעות שמונה וחצי עד ארבע, אחרי ארבע יש מוקד כמו ביפר כזה שידורי שלשם מועברות כל הפניות והפניות למחרת בבוקר מפוזרות בין כל המוקדנים והם חוזרים אל האנשים שהשאירו הודעות. אלה מספרים די שוליים, האנשים שמשאירים הודעות בביפר מאחר שבאמת אין כמעט מצב שאנחנו לא עונים לטלפון. זאת אומרת אם יש עומס מאוד מאוד גדול השיחה באותו רגע לא נענית, אבל יש לנו מערכת שנקראת קולבק וכל אדם שהתקשר למרכז מידע, ברגע שיש נציג שהוא פנוי יש שיחה מוחזרת לאותו עולה או תושב חוזר ואנחנו בעצם עונים על כמעט 98% מהשיחות שמתקשרים אלינו.

אז באמת אפשר לראות את החתכים של מספרי הפניות שאנחנו התמודדנו איתם בשנים האחרונות. אתם יכולים לראות גם את השפות, רוב הפניות נענות בסופו של דבר בעברית, אבל הבחירה הגדולה ביותר היא בשפה הרוסית. אנגלית, צרפתית, ואתם יכולים לראות שרוב הפניות הן מעולים דוברי רוסית.

נתון חשוב שחשוב שאני אגיד אותו, מבחינת אחוזים של הפניות, בחודשים מרץ-אוקטובר שנה שעברה לעומת השנה, שזה תקופת הקורונה, אנחנו רואים עלייה של בערך 25% יותר בפונים בתקופה הזאת כי באמת גם יש להם את הבעיה של השפה, שהם לא כל כך ממש מבינים מה קורה במדינה ובעולם כולו, אז יש להם באמת מקום שהם יכולים לקבל את כל המידע בשפה שלהם, כך שהם פונים אלינו יותר. אנחנו מרגישים את זה בצורה יותר משמעותית בתקופת הקורונה, יותר מאשר בשנה שעברה.

כאן אתם יכולים לראות את הנושאים שלגביהם אנשים פנו אלינו. רוב האנשים בעצם רוצים עזרה טכנית, איך פונים ללשכה, איך הם יכולים להגיע ללשכה, מה הטלפון בלשכות. גם נושא מינהל הסטודנטים זה משהו מאוד טכני, יש תקופה מאוד קצרה שבה הם יכולים להירשם ולקבל את הסיוע שלנו במינהל הסטודנטים, לפעמים הם מסתבכים בלמלא את הטפסים אז המערך במרכז המידע עוזר להם למלא את הטפסים. מרכז המידע הוא הרבה מעבר למידע בסיסי שניתן לעולים, הוא באמת גם מסייע להם בכל מיני תהליכים, גם מול משרדי ממשלה אחרים, מול מרכזים אחרים, מול מוקדנים אחרים ואנחנו נותנים טיפול הוליסטי לכל העולים בשפתם.
טלי בוהדנה
רציתי רק להודות למנכ"ל המשרד, מר חביב קצב, ידו בכול והוא פשוט פותח את כל הדלתות וזה כל כך חשוב שהמנכ"ל נותן, כמו שמר אלכס קושניר אמר, אני מאמין. מר חביב קצב גדל במשרד והוא עבר את כל מגוון התפקידים, הוא פשוט מקצוען אמיתי והוא נותן לך יד חופשית ויש שיתוף פעולה. מרגע שהקדקודים מאמינים בנושא הזה והם כל כולם עם הנושא של פניות ותלונות הציבור אז פשוט הכול מתקתק.
היו"ר יעקב טסלר
רוח המפקד.
טלי בוהדנה
בהחלט.
היו"ר יעקב טסלר
לפני שאני אעבור, ברשותכם, חבר הכנסת אלכס קושניר, יש פה משהו מעניין, כשאני שומע ככה את כל הסקירות ואת כל הדברים, בוא ניקח לדוגמה ביטוח לאומי, יש פניות ציבור לביטוח לאומי. מי שפונה לביטוח לאומי פונה, הוא צריך אבטלה או דברים אחרים, וכשפונים למוקד הפניות זה לא ספציפי כרגע רק לזכאות, הוא בעצם מביא אותך לכל המשרדים, אם הוא צריך ביטוח לאומי, אם הוא צריך מס הכנסה ואם הוא צריך קופת חולים ואם הוא צריך בית חולים, כל דבר שיש לו איזה קושי הוא פונה. זאת אומרת פניות הציבור זה לא ספציפי כמו כל משרד ממשלתי או כל ארגון שיש לו פניות ציבור. לכן זה משהו מורכב הדבר הזה, ובכל זאת מצליחים לעמוד ביעדים האלה, אני גאה בכם.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
אדוני היושב ראש, אם אתה תסתכל על נתוני משרד העלייה והקליטה, איך הוא בנוי, אנחנו היינו מחמיאים לעצמנו, היינו אומרים שאנחנו מיני ממשלה, כי אנחנו עוסקים פשוט בכל תחומי החיים של אוכלוסייה מוגדרת וככל שהיא גדולה יותר ככה כמובן זה מבורך יותר. נכון, אני מסכים איתך.
היו"ר יעקב טסלר
אני לא מכיר כל כך את הנושא, אבל אני קצת שומע.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
נושא טיפול בפניות הציבור וכל מי שעוסק בתחום העלייה, אם זו הסוכנות היהודית ואם זה משרד העלייה והקליטה, זה דבר מאוד מאוד מורכב והכי חשוב, הוא דורש תמיד תמיד תמיד יחס אישי, כי בן אדם שמתקשר רוצה לשמוע קול של בן אדם חי שמבין אותו ושיודע איך לפתור את הבעיה שלו. אני חושב שהאנשים האלה עושים עבודת קודש, באמת.
היו"ר יעקב טסלר
מדהים. נמצאת איתנו גב' גיטה מונדרי מ'עלי שיח', רציתי לשמוע מה יש לכם להוסיף, לומר. בבקשה.
גיטה מונדרי
אני אגיד, אני במקרה הגעתי לכאן לביקור, יש לי חמישה תחומים שאני רוצה להיעזר בזה. אני מייצגת את עמותת 'עלי שיח'. עמותת 'עלי שיח' זו עמותה שנותנת שירותים לאנשים עם מוגבלויות ואני נכנסת ואני שומעת את הנושא ואני אומרת אופס, זה אחד הנושאים שלנו. אני רוצה לדבר בשם 3% מתוך העולים, אני מניחה שזה 3%, כי כך זה במדינת ישראל, 3% אנשים עם מוגבלויות.

יש נושא שמשהו לא מסודר לנו ולא מאורגן, אני יכולה להגיד איפה אנחנו נמצאים במקום הזה. אנשים עם מוגבלויות זקוקים הרבה פעמים לשירותים של הרווחה, כדי להיות זקוקים לשירותים של הרווחה הם צריכים לפתוח תיק בלשכה, כדי לפתוח תיק בלשכה הם צריכים להיות אזרח ישראלי, כדי להיות אזרח ישראלי הם צריכים להיות חצי שנה במדינה, ואז איפה אנחנו נתקעים.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
לא, לא, לא, תעצרי, פה תעצרי.
גיטה מונדרי
הלוואי.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
לפי חוק השבות עולה חדש מקבל אזרחות ברגע שהוא נוחת בנתב"ג. את מדברת כנראה על משהו אחר. במשך חצי שנה ראשונה הוא מקבל סל קליטה. עולה חדש שמגיע במשך חצי שנה מקבל סל קליטה, לכן חלק מהזכאויות שקשורות לביטוח לאומי מגולמות לו בתוך סל הקליטה. הבעיה שנוצרת, שאת מדברת עליה כנראה, זה בעיה בחצי השנה השני, כי בחצי השנה השני הסיוע ממשרד הקליטה יורד בצורה משמעותית, על פי החוק, אבל הסיוע מביטוח לאומי מתחיל אחרי שנה בארץ. אז מדברת על שר"מ וכאלה?
גיטה מונדרי
לא, אני לא מדברת על זה. אני אתן דוגמה ספציפית על שני מקרים, שני אנשים שרוצים לעלות, אחת עולה שרוצה לעלות ממקסיקו ועולה שרוצה לעלות מאוסטרליה, שניהם זקוקים לשירותים, הם רוצים נושא של דיור, דיור של אנשים עם מוגבלויות. הם לא יכולים לקבל את זה ממדינת-האם בגלל שאין שם שירותים לעם היהודי, אז הם רוצים לקבל את זה במדינת ישראל. עכשיו יש גם נושאים, האם היא תעזוב לבד את המשפחה, האם זה נכון שהמדינה תקלוט את המוגבלים ותשאיר את המשפחה מאחורה.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
אין נושא כזה, זה לא עולה.
גיטה מונדרי
אוקיי, אני שמחה מאוד, כי זה נושא שמדובר.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
זה לא עולה, וכשמנסים להעלות את זה צריך להרוג את זה במקום שזה נמצא.
גיטה מונדרי
אני איתכם ביחד.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
בהיסטוריה שלנו היו אנשים שעשו לנו סלקציה, מי חולה ומי בריא. לזה אנחנו לא נכנסים.
גיטה מונדרי
זה חשוב, כי זה הסמוי והגלוי הוא אחרת. עכשיו, הם רוצים לקבל שירותים לאנשים עם מוגבלות, אני מדברת על דיור. הם היו במדינה, הגיעו אלינו, ראו דירות, החליטו שזה מתאים להם, הם רוצים להגיע לדירה, רק מה? הם לא יכולים להגיע לדירה ישר כשהם עולים לארץ, הם צריכים להיות פה חצי שנה.
שי פלבר
צודקת.
גיטה מונדרי
אבל המשפחה לא נמצאת, המשפחה שם בחו"ל, איפה הם יהיו? הם לא זכאים לדיור לפני שהם פותחים תיק בלשכה.
שי פלבר
יש עוד סוגיה. קודם כל את צודקת, העלייה של בעלי מוגבלויות זה נושא מאוד מאוד רגיש, ואני אומר לכם, גם לפעמים זה הצלת חיים. בזמנו הייתי מעורב, ילד יהודי חירש בדרום אפריקה, שאם הוא לא יעלה לארץ הסיכוי שלו לשרוד במדינה כזאת הוא אפסי. בעלי מוגבלויות זו סוגיה כואבת, יש פה שני חסמים שאנחנו צריכים לדעת לפתור אותם ותיכף אני אגיד מה אנחנו עושים בעניין.

הפעם הראשונה, תראו מה קורה, נגיד שאני חי בצרפת, אגב שהיא מדינת רווחה מאוד מפוארת, ויש לי נכות מסוימת, אני רוצה לדעת מה אני אקבל כשאני אעלה לארץ כי אני צריך לתכנן את עלייתי. היום כשאנחנו עושים ירידי עלייה בחו"ל אני שולח נציג של ביטוח לאומי, הוא יכול להגיד לך באופן כללי, אבל את צודקת, מכיוון שהוא לא אזרח הוא לא יכול לדעת מה הוא יקבל, כי מה אומרים לו בביטוח לאומי ובצדק? תבוא לארץ, ועדה רפואית וכו' וכו'. אלכס דיבר על ודאות, אני בעל מוגבלות, אם אני לא יודע מה אני אקבל איך אני אקבל החלטה לעלות? זו בעיה אחת.

בעיה שנייה היא, רק כשאני מגיע לארץ מתחיל התהליך איתי, חלק מהזמן אני בסל קליטה, אבל עד שאני מקבל את הזכאות מביטוח לאומי יכולים לעבור בדרך כלל שמונה חודשים, עד אז העלות הכספית, אם אני צריך מטפל או מטפלת או הנגשה, הוא עליי.

אלה שני דברים שבעיניי – הנושא הראשון, אני חושב שבעולם המודרני שבו אנחנו נמצאים אפשר לדבר עם העולה לפני עלייתו, אפשר לעשות ועדה רפואית בחוץ לארץ, אפשר להסתמך על מסמכים שהוא מקבל ואת הזכאות הסופית שהוא יקבל כאן ואז זה יחסוך את ההגעה לארץ ולהתחיל את כאב הראש. אנחנו נפגשנו לפני עשרה ימים עם שר הרווחה ועם הסוכנות היהודית ואלה שתי סוגיות שהיושב ראש שלנו העלה, כי אנחנו רגישים לדבר הזה, וסוכם עם השר, זה גם היה מכתב שהוצאנו כתשובה, שביחד עם משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית נקים צוות עם משרד הרווחה כדי לעבוד אל מול הביטוח הלאומי. כולם צודקים, הבעיה היא שלפי החוק ביטוח לאומי יכול לטפל באזרח רק בהיותו אזרח והם לא מכירים בו כל עוד הוא חי בחו"ל, אבל אני חושב שזו כבר גישה ישנה. אם היום אנחנו יודעים לעשות עבודה מחו"ל, פסיכולוגיה מחו"ל, פסיכיאטריה, ניתוחים היום עושים בחו"ל, למה לא לפגוש את החולה בארץ היעד? ועדה רפואית, מסמכים, אפשר לסמוך היום על הרפואה.

אז אני מאוד מקווה שהפגישה עם שר הרווחה והצוות שאנחנו נקים יידע לטפל בסוגיה להכיר באחוזי הנכות או במוגבלות עוד בארץ היעד, זה ייתן את הוודאות אם אני יכול לעלות או לא לעלות. את צודקת לחלוטין.
גיטה מונדרי
זה אחת, והדבר השני זה אחר כך לקבל את השירותים.
שי פלבר
כמה שיותר מהר, את צודקת. אבל אם יאשרו לי את הזכאות מרגע הנחיתה אני כבר זכאי לסיוע ולא לחכות עכשיו ולטרטר אותי - - -
היו"ר יעקב טסלר
כמה חודשים טובים.
טלי בוהדנה
וגם להיות בתור של הדיור.
שי פלבר
נכון, בתוך הדיור הציבורי, נכון. אדוני היו"ר, אני אגיד משפט אחד קצת לא קשור ל – קשור לציונות, אבל גם קשור לתהליכי עבודה, ככל שנוכל להעביר תהליכים לארץ היעד ניצור את הוודאות אצל העולה, אם ניצור ודאות אצל העולה הוא יקבל החלטה טובה יותר לעלות. אנחנו עושים, כדוגמה, קורסים להכשרה מקצועית עוד בארץ היעד, מבחני רישוי, למשל, לרופאים, אנחנו עושים. אולפנים. בהובלה של אלכס פתחנו אולפנים כבר בארץ היעד. זה לא מספיק. נעשה יותר בחו"ל, נכין יותר טוב, ואגב גם נחסוך משאבים, כי הוא לא בא עכשיו ומתחיל מאפס. זה היעד שצריך להיות.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
שתבין, קורס אולפן בחו"ל לאדם עולה כמה?
שי פלבר
גרושים, 500 דולר.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
בארץ עשרות אלפי שקלים. אתה מבין כמה כסף אתה חוסך? גם אם יש לך אחוזי נשירה, נגיד לא כולם עולים, אבל גם לימדת את האנשים עברית, גם אם הם זכאים והם נשארים שם בסוף הם עולים, גם קיצרת לו את הזמן פה, כי הוא יכול לקבל את ה - - -
היו"ר יעקב טסלר
מקלים עליו.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
אתה יכול לעשות המון דברים. באמת זה עולם ומלואו.
גיטה מונדרי
תודה רבה ואני אשמח לעמוד בקשר על שני המקרים הספציפיים.
שי פלבר
בשמחה, בשמחה רבה.
גיטה מונדרי
תודה, היושב ראש, על ההזדמנות.
היו"ר יעקב טסלר
בבקשה. חברים, אנחנו לקראת סיום. לפני כן אני רוצה לשמוע את ישעיהו יחיאלי, ראש מנהלת נעל"ה.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
אדוני היושב ראש, אני חייב ללכת לביקורת המדינה.
היו"ר יעקב טסלר
תודה, תשמור עלינו שם.
ישעיהו יחיאלי
שלום, אדוני היושב ראש.
היו"ר יעקב טסלר
ישעיהו, שלום לך, מה שלומך?
ישעיהו יחיאלי
לא רע, ברוך ה' יום יום.
היו"ר יעקב טסלר
מה כבודו מספר?
ישעיהו יחיאלי
ההקשר הוא פניות הציבור. אני לא באתי פה לתת סקירה על נעל"ה, למרות שאני אשמח לעשות את זה. אצלנו הנושא הזה די חלש, נגיד ככה, במובן הזה שאין לנו הרבה פניות ציבור, העבודה שלנו בעיקרה מתבצעת בחו"ל, הפונים אלינו הם בעיקר אלה שהביאו את ילדיהם למבחני נעל"ה ולא התקבלו.
היו"ר יעקב טסלר
סליחה שאני ככה עוצר אותך. ממש ב-60 שניות, אם זה נכנס ב-60 שניות, בוא תסביר לי מה זה ארגון נעל"ה, מה הקשר שלך לעניין, סליחה שאני שואל ככה.
ישעיהו יחיאלי
בסדר גמור, אדוני. תוכנית נעל"ה היא תוכנית של המדינה, ראשי תיבות נוער עולה לפני ההורים, שעניינה לאפשר לבני נוער מכל העולם לבוא לישראל ללימודי תיכון, להשיג פה תעודת בגרות ישראלית בתקווה שבתום לימודיהם הם יחליטו להפוך לאזרחי ישראל, להישאר כאן, לבנות ולהיבנות בה. תוכנית נעל"ה ב-60 שניות.
היו"ר יעקב טסלר
מעולה, פחות מ-60 שניות. בבקשה.
ישעיהו יחיאלי
רק כדי לסבר את האוזן, אנחנו הבאנו עד היום לישראל במסגרת נעל"ה יותר מ-18,000 ילדים מכל העולם. כרגע לומדים בישראל כ-2,000 מהם, גם בתקופת הקורונה הביקוש לנעל"ה לא ירד ברחבי העולם, אנחנו היינו השנה במצב שלא יכולנו לקבל את כל מי שרצה להתקבל לתוכנית בגלל בעיות תקציביות בישראל, לכן בהקשר לפניות הציבור, כפי שאמרתי, הפונים אלינו הם אלה שלא מבינים למה לא קיבלנו את ילדיהם, כי בניגוד ל עלייה שבה כל מי שבעצם זכאי חוק השבות והוא מבוגר מעל גיל 18 הוא יכול לבוא לארץ, תוכנית נעל"ה מיועדת לקטינים, וככאלה אם הם לא אזרחי ישראל מראש הם באים לפה כתיירים, מקבלים אשרת א'2, תלמיד, ועד תום לימודיהם הם בחזקת תיירים כאן.

לכן אנחנו לא יכולים לקבל את כולם כי לא כל אחד מתאים לעזוב את הבית בגיל כה צעיר. אנחנו עושים מבחנים וריאיונות לקראת קבלה לנעל"ה ומטבע הדברים כל הורה שלא מקבל תשובה חיובית הוא מאוכזב, הוא פונה ומערער. לפעמים יש כאלה שהם יותר ערניים ופונים גם לנשיא המדינה, ראש הממשלה, שר החינוך, יושב ראש הסוכנות, אבל כל הגופים האלה למדו עם הזמן שההחלטות שלנו הן על בסיס מקצועי בלבד, האינטרס שלנו הוא להביא לכאן כמה שיותר ילדים, אבל האינטרס שלנו הוא גם טובת הילדים ולא להביא לכאן את מי שלא מתאים והגעתו לישראל לבד בגיל צעיר עלולה להזיק לו במקום להועיל לו.
היו"ר יעקב טסלר
ישעיהו, איך אתם מגיעים לילדים האלה? איך אתם פועלים, יש לכם סניפים בכל העולם? איך אתם מאתרים אותם או שהם פונים אליכם?
ישעיהו יחיאלי
איך מאתרים אותם? אז לצורך זה נחלק את העולם היהודי לשני חלקים, יש את ברית המועצות לשעבר, שם עדיין הסוכנות היהודית פעילה עם תשתית מאוד רחבה של שליחים ועובדים מקומיים, הם אלה שמטפלים במועמדים לנעל"ה, הם מאתרים את המועמדים ומביאים אותם למפגשי הסברה איתנו וכן למבחנים. בשאר העולם הסוכנות היהודית קצת נחלשה לצערנו ואנחנו בנינו מערכת אלטרנטיבית של נציגים מקומיים שעוסקים בפרסום, הסברה, איתור המועמדים והבאתם למבחני המיון.

את מבחני המיון עושים בדרך כלל משלחות מהארץ שמגיעות לכל חלקי העולם. השנה בקורונה עשינו את כל התהליך הזה מרחוק, במפגשי זום אישיים וקבוצתיים, מה שכמובן הקשה על קבלת ההחלטות כי אתה לא רואה את כל מה שאתה יכול לראות במפגש פנים אל פנים ובסופו של דבר מי שמקבל מאיתנו תשובה חיובית ו'נתיב' או הסוכנות קבעו שהוא זכאי לעלייה על פי חוק השבות הם מגיעים לארץ.

בשבוע הבא ינחתו בישראל מאות ילדים כאלה, כ-150 מהם כבר הגיעו. חדשים, אני מדבר. בסך הכול אנחנו מצפים השנה להגעתם של כ-550 עד 600 תלמידים חדשים. זה בערך 120 פחות ממה שהיה בשנה שעברה.
היו"ר יעקב טסלר
תודה, ישעיהו, תמשיך להצליח ואיך ציינת קודם? הכול בצורה מקצועית וזה הכי חשוב, בלי שום דברים אחרים. תודה לך.

חברים, אני מאוד מאוד התרגשתי. אני אגיד לכם את האמת, אני לא מכיר את הנושא כל כך של העלייה.
יעקב שנרב
שלום, יושב ראש הוועדה, אפשר לומר כמה מילים, ברשותך?
היו"ר יעקב טסלר
מי איתנו?
יעקב שנרב
משנה למנכ"ל משרד השיכון.
היו"ר יעקב טסלר
אוקיי, ממש בקצרה.
יעקב שנרב
אז אומר לוועדה, צפינו בנחת. אנחנו למעשה אחראים על התשלום לחלק גדול מהעולים בתחום הדיור, כל התשלומים לעולים בתחום הדיור עוברים דרך משרד השיכון, שיתוף פעולה מצוין עם משרד העלייה והקליטה. המערכות שלנו בנויות לתת את השירות הייחודי, התשלומים בנושא הדיור הם שונים, הם גדולים יותר והם פרוסים בצורה שונה ולכן רוב פניות הציבור בתחום הזה מגיעות גם אלינו. אנחנו מתאמים את התשובות, עובדים ביחד, הוועדות, חלקן עם אנשים מהצד שלכם, עונים בכמה שפות, חוזרים לאנשים בשפות, שיתוף פעולה מצוין, רוצה להודות על זה. הדבר הזה נותן גם רוח גבית לאנשים בשני המשרדים, אבל גם נותן פתרון הולם ללקוחות שלנו, שבמקרה הזה 48% מהלקוחות שלנו הם עולים משנת 89' ועד היום, זה קהל גדול מאוד, חלקם הגדול קשישים, מקבלים דגש מיוחד, גם במענה וגם בעזרה עצמה. תודה רבה.
היו"ר יעקב טסלר
תודה לך והיה כדאי לשמוע.
טלי בוהדנה
אני רק רוצה להגיד שאני עשיתי סיור יחד עם המבקר של משרד השיכון בתקופת הקורונה במקבצים, בהוסטלים, מובן שזה שיתופי פעולה לראות מה קורה שם, כל אמצעי המיגון. אני חושבת ששיתוף הפעולה הוא הכרחי בין כל הגופים.
היו"ר יעקב טסלר
בהחלט, רק ככה אפשר לבוא ולנצח.
יעקב שנרב
אנחנו מסכימים לחלוטין ופועלים בכיוון.
היו"ר יעקב טסלר
תודה, ידידי. על כל פנים, אני גיליתי פה ממש עולם ומלואו, זה מרכז את הכול וזה מורכב, זה מתחיל מאיך בכלל להביא את העולה, אני לא מדבר על אלה שפונים לבד מרצונם, אבל גם כאלה פועלים כדי להביא אותם ולעבור את כל ההליך הזה, את כל הבירוקרטיה, לסייע להם בעלייה ובקליטה שלהם וסביב הדברים המורכבים, זה ממש מדהים לראות.

אני תוך כדי נזכר, אני התחתנתי בבלגיה, אז אחרי החתונה שלי כמובן אשתי עשתה עלייה אז בקונסוליה שם זה הלך צ'יק צ'ק. אולי לא היו לי דרישות מסוימות, לא היה לי שום דבר, להגיע לארץ, אבל באמת נחשפתי, כמו שאמרתי, לעולם מיוחד. כמו שציין אלכס שזה מעין ממשלה, ממש ככה, ואני חייב לציין, אני לא ראיתי את זה בשאר ישיבות שעשינו עם כל המשרדים, ואתי יכולה להעיד, צורת הגישה, תפיסת העולם שלכם, איך לראות את הפונה, וכמו שציינתם, את הטלפון הנייד או כל דבר, לבוא ולהגיע לאותה עיר שהוא נמצא בה רק כדי לתת לו את היחס, והכי חשוב זה סוגי הפניות שיש אליכם, זה ייחודי, באף מקום אין את הדבר הזה, ושיש את הסנכרון בין כל המקומות, זה מדהים, זה בעצם מביא לנו את הדברים.

אני כן התחברתי מאוד בנושא של הרשויות שציינו פה. אני חושב שהציבור בישראל לא מודע לחשיבות של העלייה. אם אנחנו מדברים על הרשויות, בוא נעשה סקר קטן לאזרחי מדינת ישראל, מה הם אומרים, חשוב להעלות ארצה, לא חשוב להעלות ארצה, מה זה נותן לנו, אין לו שום מושג, כל אחד חי בעולם שלו, אין לו את המודעות לדבר הזה. ברגע שהדבר הזה לא נמצא במודעות של האזרחים זה גם לא מחלחל לתוך הרשויות, לאנשים שיושבים שם. זה בעצם יש אנשים שרוצים לעלות ארצה, בבקשה, שיבואו למה לא? אין לנו בעיה, שייכנס, אבל אין את החיבור בין מה שאתם עושים, לדעתי בציבור גם לא מודעים למה שאתם עושים בסוכנות, במשרד העלייה הקליטה, בגלל שזה בעצם לא קשור אליי. אני אזרח ישראלי, נולדתי בארץ, הכול טוב איתי, יש מישהו שצריך להיכנס? אוקיי, שיתמודד. ברגע שאין את הממשק הזה ואין את המודעות, כמו שציינתי, אז זה לא נהפך – גם אלה שגרים בעיר ומגיעים לסופר, מגיעים לקופת חולים, מגיעים לכל מקום שהם פוגשים אותם, זה משהו זר באיזה שהוא מקום, אוקיי, תתמודד.

ברגע שאני יודע שזה שהוא הגיע, זה חשוב לנו שכמה שיותר יהודים יעלו לארץ ישראל ואנחנו רואים את זה כזכות, אז אני מסתכל על זה אחרת, העזרה של האזרח כשהוא פוגש אותו ברחוב או פוגש אותו בכל מקום, היא גם שונה לגמרי. אולי כדאי, אני לא יודע אם זה נכון, אבל אני חושב כך, לא יודע אם קמפיין או סוג של הסברה למודעות. אתה גר, הוא יכול להיות שכן שלך, אבל אין לך קשר אליו. אנחנו מבינים גם שאחד שנמצא, חבר, זקוק לעזרה, לא משנה, איזה שהיא עזרה, אני מחובר אליו באיזה שהוא מקום ואני רוצה לתת לו את המענה. זה שני עמים, אני רואה את זה כרגע כשני עמים.

אני גר באשדוד ובאשדוד יש הרבה עולים, זה שני עמים. יש אשדוד ברובע י"ג, י"ד, אני לא מדבר על המרינה, ששם זו אוכלוסייה אחרת, ידידי חבר הכנסת יוסי טייב מכיר את זה, הצרפתים שם, אבל - - -
שי פלבר
אתה אומר משהו מעניין. מעבר ל-3.3 מיליון עולים כולנו בצורה כזאת או אחרת קרובים איכשהו לעלייה. ישראל בסוף על שמונה מיליון תושביה, כולם בדרך כזו או אחרת, ההורים שלנו, או הסבא וסבתא, עלו.
היו"ר יעקב טסלר
שוב, זה לפני שנה. גם הסבא שלי עלה לפני 60 שנה.
שי פלבר
נכון, ההורים שלי עלו וכו'. לכן העלייה בסוף אמורה לגעת בכל אחד ואחד מאיתנו כי כולנו סיפור עלייה. איפה אנחנו רואים את ההבדל? כשיש ראשי רשויות שלוקחים את נושא העלייה והקליטה כמנוע דמוגרפי למשל, צמיחה לעיר, כמנוע כלכלי, ואז הם גם מביאים את ההיבט החינוכי והתוכני. למשל השבוע היה יום העלייה, באיזה רשות עשו אירוע לטובת העניין? אגב, יש ראשי רשויות שהם עולים - - -
היו"ר יעקב טסלר
לכם יש את התשובה? מצאתם אחד?
שי פלבר
לא מספיק.
יוסף טייב (ש"ס)
לא, זה בגלל הקורונה.
טלי בוהדנה
משרד העלייה והקליטה מתקצב - - -
היו"ר יעקב טסלר
אז בוא נשאל מה היה בשנה שעברה. אתם כבר נותנים את הפתרון, זו הבעיה, אבל ברגע שראש הרשות הוא גם חלק באותו תקציב - - -
שי פלבר
ברגע שהוא מחויב לעניין אז גם העיר מגויסת. יש ראשי ערים שמקימים מועדונים של עולים חדשים, למה הוא מקים אותם? כי הוא רוצה שיעזרו בקליטה של העולים הבאים. יש פה בעיניי עניין של חינוך, מערכת החינוך זה קודם כל, אין בכלל שאלה, אבל כשלטון עירוני, כראש עיר, יש לך יכולת לעשות הרבה מאוד, לגייס את החבר'ה להתנדב ולעזור לעולים חדשים וללוות. יש פה מגוון עשייה רחב, אתה צודק, צריך להגיע להרבה יותר אנשים כי זה בסוף קשור אלינו, כי ההורים שלי עלו, או הסבא והסבתא, גם אם זה נראה לי רחוק זה זיכרון היסטורי שחשוב לשמר אותו.
היו"ר יעקב טסלר
אני אגיד במשפט אחרון ואני ארצה לשמוע אותך, זה שסבא וסבתא עלו לא הייתי מחובר לעלייה, אני לא זוכר את הקושי של הקליטה שלהם פה, ההתמודדויות שלהם.
גיטה מונדרי
כי לכולם היה קשה, כולם היו עולים פעם, לכולם היה קשה, היום רואים את הפערים. כשבן אדם מגיע פשוט הוא כבר במרינה, הם יושבים להם בפנטהאוז, זה קשה לו יותר.
היו"ר יעקב טסלר
מתי עלית ארצה?
יוסף טייב (ש"ס)
ב-96' ובעלייה השנייה 2008. מספר העליות.
היו"ר יעקב טסלר
אני שמעתי אותך, ידידי, בנאום הבכורה שלך, ציינת קצת את המסע, מה זה אומר אחד שעולה ארצה ומה החשיבות של לעלות ארצה ואת הקשיים הבירוקרטיים, מה שאתה עברת ומה שאתה הולך לעשות ואתה פועל בעניין כדי לפשט את כל הדברים האלה. זה חשוב מאוד.
יוסף טייב (ש"ס)
אז קודם כל אני רוצה לברך אותך, אדוני היושב ראש, על היוזמה של הדיון, כי אני חושב שהוא דיון חשוב כי באמת עולה כעולה, אז הסיפור הזה של פניות ציבור הוא חשוב ביותר ואנחנו רואים את זה גם בעבודה הפרלמנטרית ולשכתי כל היום עוסקת סביב הדבר הזה.

אני רוצה לברך את משרד הקליטה. כאחד שמטפל בפניות ציבור מטעם הלשכה ונציג הצרפתים אני נחשף להמון בעיות של משרדי ממשלה שלא מתורגמים לשפות מסוימות, שלא מקבלים את המענה, אבל ייאמר לזכותו של משרד הקליטה שזה כן מתורגם למספר שפות, הדבר הזה עובד, כוח האדם נמצא, כוח אדם איכותי עושה את העבודה כמו שצריך.

הייתי כן רוצה אולי להביא איזה שהיא הצעה. אני לא מצפה שכל משרדי הממשלה יתורגמו למספר שפות ושיהיה שם כוח אדם בכל השפות וכו' וכו', בסופו של דבר אנחנו חיים במדינת ישראל והשפה היא עברית, אבל אני כן מצפה שיהיה איזה שהוא נוהל מסודר של פניות שמגיעות. לצורך העניין משרד הבריאות, יש לי מספר שאילתות בנושא, לצערי עד היום לא קיבלתי את התשובות, כבר עבר התאריך, ההנחיות של הקורונה לא מתורגמות לצרפתית.

מטבע הדברים אני מאמין שאם תעשי פילוח של מספר הפניות שקיבלת בחודשים של הקורונה את תיחשפי כנראה למספר גבוה של פניות שקשורות לנושא הזה. נושא של כניסה ויציאה מהארץ, מה הקריטריונים, איך זה עובד, מי יכול להיכנס למדינה, מי לא יכול להיכנס למדינה. וגם מי שהוחרג והותר לו להיכנס למדינה משני טעמים שיש ביניהם הבדל רב, או חתונה או לוויה, אנחנו נחשפים לפניות ציבור מהמון אנשים שהוחרגו, ניתן להם ההיתר להיכנס למדינה, ישבו שבעה, אבל יש להם עבודה, יש להם משפחה בחו"ל והם רוצים לחזור ואומרים להם לא, אתם לא יכולים לחזור, יש לכם 14 יום, אבל אף אחד לא אמר לנו את זה.
טלי בוהדנה
גם פה וגם שם.
יוסף טייב (ש"ס)
וזה הדדי. לכן אני חושב שאם משרד הקליטה יבנה איזה שהוא נוהל מסודר, נתתי דוגמה של משרד הבריאות, אבל זה גם במשרד החינוך וסיפור של שיבוצים, ואין ספק שהרשויות הקולטות הן שחקן מרכזי בסיפור הזה. יש רשויות שעושות את זה טוב, יש כאלה שעושות את זה פחות, באוכלוסייה הצרפתית יש - - -
שי פלבר
אבל גם בספרדית, גם בפורטוגזית לא היה.
יוסף טייב (ש"ס)
זה ספרדית, זה פורטוגזית. יש המון שפות שלצערי עדיין לא מקבלים את זה. אנחנו מתיימרים להיות מדינת הגירה ואם בשבוע עלייה עסקינן אני חושב שדווקא בשבוע הזה, בפניות ציבור, ביום שאנחנו מדברים על הדבר הזה אני חושב שצריכים אולי ליצור איזה שהיא ועדה בין משרדית על הסיפור הזה של פניות ציבור. יכול להיות שצריך לבנות איזה שהוא קול-סנטר משותף, שכל אחד מהמשרדים ישים שם חלק מהתקציבים שלו. משרד הקליטה מקבל פניות שקשורות לכלל המשרדים, אז הפוך, למה שהתקציב הזה ייפול רק על משרד הקליטה? שמשרד החינוך ייתן חלק מהתקציב שלו של פניות ציבור ומשרד הבריאות וכן הלאה כל המשרדים ויבנו איזה שהוא קול-סנטר שיענה לכל הדברים האלה. גם נחסוך בכוח אדם וגם נהיה הרבה יותר אפקטיביים.
היו"ר יעקב טסלר
אני מצטרף לדבריך, כל מילה. תודה רבה, שמחתי מאוד ואנחנו כאן כדי לעזור ולסייע ביחד עם החברים הטובים.
שי פלבר
אני מזמין את הוועדה לביקור, נשמח לתאם לכם ביקור במרכז השירות שלנו, תבואו, תראו, תתרשמו, חשוב.
היו"ר יעקב טסלר
תודה תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:35.

קוד המקור של הנתונים