פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
26/10/2020


מושב שני


פרוטוקול מס' 77
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ח' בחשון התשפ"א (26 באוקטובר 2020), שעה 09:00

מצוקת הגנים הפרטיים - דוח מבקר המדינה 61ב - מעונות יום ומשפחתונים לפעוטות - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
קארין אלהרר
אוריאל בוסו
שלמה קרעי

אימאו ח'טיב יאסין
אנדרי קוז'ינוב

רן ויזל - סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

חגי פורגס - מנהל תחום מטה אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

יעל סיטמן שכטר - מנהלת פורום נשים בתעשייה, התאחדות התעשיינים

שני כלפון - יושב-ראש העמותה, התאחדות מעונות היום הפרטיים

חנן דגן - מנכ"ל איחוד גני ילדים

קרן אוחנה איוס - עו"ד, יושב-ראש ארגון חיב"ה

לוסי חדידה - יושבת ראש ארגון גנים ברמה אחרת

פלורינה הלמן לוין

מאיר פרץ


מצוקת הגנים הפרטיים - דוח מבקר המדינה 61ב - מעונות יום ומשפחתונים לפעוטות - ישיבת מעקב

בוקר טוב לכולם, היום יום שני, ח' בחשון התשפ"א 26 באוקטובר 2020, הוועדה תערוך היום שלושה דיונים רצופים בשלוש פנים שונות של המשבר. ב-14:00 יגיע דוח מבקר המדינה ויוצג פה הצגה מדויקת ורבת פרטים של הכשל המערכתי הכבד בטיפול בקורונה. נפרק את הדוח לחלקיו ונדון בו בהרחבה החל מהשבוע הבא בסדרה של ישיבות. היום נדון במשבר המעונות, המסעדנים, החינוך הבלתי-פורמלי. כל הדברים הללו הם פנים של הטיפול הכושל במשבר הקורונה, שזה שלא מתקבלות החלטות מדיניות שלמעשה יאפשרו לחיות על יד הקורונה ולקיים שגרת חיים ראויה שתאפשר גם רווחה כלכלית ואפשרות לעבוד למאות אלפי אנשים, וגם תפתור שאלות חינוכיות, חברתיות ואחרות שסובלות מאוד עקב המשבר הזה.

כל זה מתחבר יחד לתמונה מאוד קשה שעכשיו, עם היציאה מהסגר השני והורדת חלק מהמגבלות, החובה הראשונה במעלה – הוועדה תנסה לתרום את חלקה אבל היא לא ליד שולחן מקבלי ההחלטות – החובה הראשונה במעלה היא לעצב חיים בנוכחות משבר הקורונה. יש להפסיק את החשיבה שהפתרון היחיד שיש לעליית התחלואה הוא הטלת שמיכת חנק על החיים הישראלים ולחנוק את פרנסת האזרחים, ואת חיי החברה. הדבר גורם נזק היקפי שמשמעותו אולי גדולה יותר מהנזק הבריאותי של הקורונה.

במובן הזה תצא מפה הקריאה, בכל דיון בנפרד ובאופן כללי, וגם בדיון שנערוך לאחר הגשת דוח המבקר היום, לשנות את המדיניות וההסתכלות, לשנות את דרך הטיפול בקורונה כדי שלא נצטרך לחזור לפה שבוע אחרי שבוע, דיון אחרי דיון, ולדון בסוגיות הפרטניות הללו.

לפני שנתחיל, מישהו מחברי הכנסת רוצה לדבר? אם כך נתחיל לדון במצוקת הגנים הפרטיים. אלפי גנים פרטיים בישראל כבר נסגרו, הדבר יוצר בעיית פרנסה למי שהפעיל אותם, וגם בעיה קשה מאוד להורים שאינם יכולים לחזור לעבוד. הגנים הפרטיים מהווים חלק לא קטן ממערכת החינוך לגיל הרך ועכשיו הורים לא מוצאים גנים להחזיר אליהם את הילדים ולא מבינים איך הם יטפלו בסופו של דבר בילדים שלהם ובצורך שלהם לחזור לעבוד. זהו דיון מעקב בדוח מבקר המדינה לגבי משפחתונים ומעונות יום, אבקש להעלות את נציג משרד המבקר, רן ויזל, בבקשה.

שלום לכולם.

שלום רן, זהו דיון מעקב על דוח שאינו מהיום. אני רוצה לשאול את השאלה שאני שואל קבוע בדיונים האלה, קראתי את הדוחות ואני לא רוצה להקדים את הדוח החדש שיוגש בצהריים. האם למשרד מבקר המדינה יש מה להוסיף או מה להגיד כפתיחה לדיון שלנו היום?

אני לא חושב, הדוח שעשינו אז כיוון לנושא ספציפי על הפיקוח על מעונות היום. אין לי מה להוסיף מעבר למה שנאמר אז, שהפיקוח היה וגם נשמע אז שבעצם לא השתנה דבר, אין לי מה להוסיף בדבר הזה.

תודה, קרן איוס, בבקשה.

שלום לכולם.

אבקש שתציגי לנו את התמונה הרחבה, כמה גני ילדים נסגרו, כמה גנים עומדים בסכנת סגירה, מה הבעיות הכלליות שעומדות בפנינו, בבקשה.

אתן נתונים ואולי נקבל עוד תמונת מצב מהרשות לעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו פתחנו את משבר הקורונה במרץ שעבר באיזושהי נקודת מפנה עם חוק הפיקוח שנתבקשנו לעשות כל מיני מטלות ושינויים לטובת החוק. כבר אז היינו בנקודת מוצא שהיא לא טובה. את המשבר הראשון צלחנו בשן ועין, בקושי רב, עם כ-15% מסגרות שנסגרו, מעל 10,000 מסגרות יש לפעוטות, אם אנחנו מורידים את המשפחתונים אז בקרב הגנים שמעל שבעה ילדים נסגרו לנו כ-2,000. אנחנו עוד איכשהו הצלחנו עם קביים של מענק סקטוריאלי להחזיק מעט את הראש מעל המים. פתחנו שנה בצורה מאוד קשה עם אחוזי רישום נמוכים, ילדים שנשארו בבתים כתוצאה מאבטלה גדולה במשק מכך שהורים נשארו בחל"ת. אנחנו התחלנו בנקודה כלכלית מאוד נמוכה עם משברים מול בעלי בתים, עם היתכנות של חוק המצלמות, קורסים של התנהלות בטוחה, קורסי עזרה ראשונה, מחסור גדול בכוח אדם וגם, נצא מנקודת הנחה שהמדינה פרסמה ידיעה שנצא לסגר בחגים, גם ההורים שהיו רשומים לגנים עשו דחייה לכניסה לחודש נובמבר, מה שגרם לנו להתחיל באחוזים מאוד נמוכים. כאשר ההוצאות נשארו בעינן וההכנסות שואפות לאפס.

לתוך המשבר הספציפי הזה נכנסו קריטריונים של מענקי המדינה שרובנו לא עומדים בהם. רוב הגנים הפרטיים לא זכאים להלוואות בערבות מדינה. המענקים הם מינוריים, בפעימות הראשונה והשנייה ניתנו מענקים על סך 6,000 שקלים, זה לא מכסה אפילו שכירות. כל זאת בזמן שאנחנו נאלצנו להחזיר להורים עשרות אלפי שקלים. אתמול נתנה הקולגה שלי דוגמה שהיא צריכה להחזיר להורים עבור הסגר בספטמבר כ-90,000 שקלים והמענק שקיבלה עומד על 6,000. אני לא יודעת איפה הפרופורציות ואיך אנחנו יכולות לשרוד.

מבחינת נתונים רק נשים על השולחן: הגנים הפרטיים מטפלים בכ-350,000 ילדים. אם אנחנו לא מספקים את המענה הזה המדינה תישאר במשבר מתמשך. מעונות היום הציבוריים נותנים מענה ל-23% מהילדים, 77% נמצאים בסקטור הפרטי. אם מישהו לא ישים איזושהי רשת ביטחון מתחת לגנים הפרטיים המשבר יהיה הרבה מעבר לקורונה. מדובר בגילאי לידה–שלוש והם חייבים השגחה מתמדת, חייבים את המבוגר האחראי לידם, ואנחנו המבוגר האחראי. לצערי אנחנו נתקלים בדלתות סגורות מצד משרד האוצר שמתכחש להתחייבויותיו מסבב א', אם יש כאן נציגי משרד האוצר – זו האמת.

אנחנו יצרנו מתווה מאוד הוגן מול משרד המשפטים, שבו נאמר שכאשר סגר יארך מעל 30 ימים המדינה תיכנס בנעלי הפיצוי. כרגע אנחנו חיים על התפלפלות: "אם העובדים בחל"ת, אם המדינה נותנת מענקים, אם המדינה נותנת מקדמות", אם לסבתא שלי היו גלגלים. המענקים והמקדמות ישולמו אחרי שינפיקו עבורנו דוחות מס של ספטמבר–אוקטובר, זה יקרה רק בנובמבר. אנחנו זקוקים לתזרים מזומנים שוטף. כשילד מגיע לגן הוא צריך את אשת הצוות, האוכל, המשחקים, הזמינות שלנו אליו. הוא לא יכול לחכות שהמדינה תיתן לי בנובמבר 6,000 שקלים.

הנה, תסתכלו, אני בגן ילדים שנמצא בחצי תפוסה, חסר בכוח אדם, מחזיק בתזרים מזומן ששואף לאפס, לא יכולה אפילו להעביר כרטיס אשראי כדי לדאוג לבסיס של הבסיס עבור הילדים. אני שואלת לאן עוד, גם כך במענק הסקטוריאלי תקצבו אותנו 350 שקלים לילד ברף הנמוך ואחר כך זה טיפס. אני לא מבינה למה המדינה לא יכולה להישאר עם מתווה שהיא יצרה טוב ונתנה לנו רשת ביטחון. יש לשכפל מתווה זה גם עבור סבב ב'.

אני מודיעה לכם חגיגית שאחרי שנסגרו 500 גנים בסבב זה, בסבב ג' אנחנו לא נשרוד. הילדים האלה יהיו בבית. אנחנו לא יכולים ללמד בזום, אנחנו לא יכולים לא לגעת בילדים ולא לחבק אותם. גם כך הנחיות משרד הבריאות מאלצות אותנו להוצאות כאלו ואחרות בכוח אדם. אנחנו באמת משתדלים, אנחנו פה מכל הלב, אבל הדברים נופלים על אוזניים ערלות. חברי הוועדה הנכבדים, אנחנו צריכים את העזרה שלכם.

כדי שנושיט יד אנחנו צריכים להבין בדיוק על מה אנחנו מדברים. מהו המתווה שאמרת שהצגתם והתקבל על צד ממשלתי אחד ולא על צד ממשלתי שני, את יכולה לפרט אותו?

עבדנו יחד עם משרד המשפטים במשך תקופה ארוכה, פרסמנו מתווה ב-24 באוגוסט שאומר את הדבר הבא: אם גן נכנס לסגר או לבידוד של עד 14 ימים ההורים משתתפים ב-30% מסך הנזק. זאת אומרת שאנחנו וההורים נושאים יחד ב-100% מהנזק. לקחנו סיכון וגם סיכוי כי ידענו שקיימת אפשרות של כניסה לכמה מחזורי בידוד. סמכנו על המדינה שתיקח אחריות לגבי העובדים שיוצאים לבידוד. כרגע זה עומד בהחלטת בג"ץ ועדיין לא עבר חקיקה סופית, 50/50 שגם זה חתיכת נזק עבורנו.

בין 14–30 ימים ההורים משתתפים ב-10%, הגן לוקח על עצמו 90% מהנזק. המדינה תשפה את הגן במענק ירידה בין מחזורים. כל זאת בהנחה שיש ירידה מהשנה שעברה. זה לא לוקח בחשבון מסגרות שנפתחו השנה או שפתחו טוב בשנה שעברה ונפלו במרץ. אנחנו עומדים מול שוקת שבורה.

מעל 30 ימים אין שום השתתפות מצד ההורים, כל נטל הנזק נופל עלינו. אנחנו הסכמנו למשפט אחד שכתוב במתווה: מעל 30 ימים המדינה תשפה באמצעות מענקים או חל"ת לעובדים וכולי. ברור לנו שמה שנעשה כרגע בתוכנית הכלכלית של שר האוצר אינו תומך בגנים הפרטיים ואינו מספק לנו רבע של פתרון כדי להמשיך לשרוד. אני מתכוונת גם לעתיד הרחוק ועל סבבים עתידיים אם יהיו. יש לחשוב גם על הצורך שייווצר לעמוד בחוק הפיקוח - - -

קרן, נקטעת, רק כדי להבהיר: המתווה כמו שאת מציגה אותו מכוון לגן במתכונת שבה באופן עקרוני הגנים פתוחים, וגן ספציפי נכנס להסגר בגלל ילד חולה או איש צוות חולה.

עד 14 ימים.

אבל פה אנחנו בסיטואציה שהמדינה סגרה את כולם. לא היה בידוד ספציפי, סגרו את כל המערכת.

נכון, ולכן, בגלל שהמערכת הייתה סגורה - - -

ולזה יש מענה בתוכנית שלכם?

לא.

אז איך אתם אמורים לעמוד - - -

לצערי אין מענה.

ברור.

אני חשבתי שלשם כך נתכנסנו.

אכן, לשם כך נתכנסנו, אני פשוט שואל שאלות הבהרה. שאלה אחרונה: למשרד המשפטים אין כסף ואין יכולת לממש תוכניות פיצוי, מול מי אתם עובדים בשאלות שנוגעות לכסף?

אנחנו עובדים ישירות מול אגף התקציבים במשרד האוצר. אסף וסרצוק ויצחק דניאל, אנשים מהממים ובעלי כוונות טובות. הם נאחזים בפרשנות של המתווה וביכולות המוגבלות שלהם בתוקף תפקידם על מנת לעזור לנו.

אסבר את אוזנכם בעוד כמה מספרים: בסבב א' הוקצו לגנים 200 מיליון שקלים לתקצוב המענק הסקטוריאלי. אנחנו השתמשנו בכ-30 מיליון ונשארו 170 מיליון שחוזרים אל משרד האוצר ביום ראשון הקרוב. המענק תקף עד ה-31 באוקטובר ומעבר לזה לא נוכל להשתמש בו. גם גנים שכרגע נמצאים בתהליך ביניים לא יכולים להיות זכאים לו כי יש פרוצדורה שהיא מאוד ארוכה ולא רלוונטית.

למה 170 המיליון לא מומשו, כי לא היה צריך על פי הקריטריונים או כי כמו בדברים אחרים הכסף לא זרם בצינורות?

הכסף זורם בצינורות אבל יש בירוקרטיה ותנאים מקדימים שבעצם דורשים ממנו לעמוד בהם כדי לקבל אותו. סתם לדוגמה: יש חובה לאישור ראשוני שזה הליך שלנו מול משרד העבודה והרווחה שנותן רישיון זמני לגן ילדים פרטי. התנאים לקבל את האישור הזה הם לעמוד במספר קורסים של עזרה ראשונה והתנהלות בטוחה שכרגע לא עובדים כי אסור להתקהל. זה כמו לתת סטייק למי שאין שיניים. הגננת רוצה את האישור הראשוני ואת המענק אבל אין לה יכולת טכנית לעמוד בפרמטרים שמשרד העבודה מחייב על מנת להגיש בקשה לרשות לעסקים קטנים ובינוניים.

סליחה על הבורות, אני מנסה להבין איך הדבר הזה קשור עכשיו למענק שנוגע לסגירה עקב קורונה?

משרד האוצר מצא תירוץ - - - חוק הפיקוח על מעונות היום באמת דרש לעשות הסדרה, מעונות היום נדרשו לקבל היתר להפעלת הגן כדי שבסוף יהיה פיקוח, זה דבר מבורך. אבל, מעניין שבדיוק בנקודת הזמן הזו זה היה הדבר הקריטי. בואו, תנו להם תקציב כדי להתקיים ואחר כך נבצע את הפיקוח. אי-אפשר להפוך את הגלגל. אני אומרת כמי שחוקקה את הפיקוח שאי-אפשר להיתלות בו על מנת למנוע מאותם עסקים פרטיים להתקיים ואת היכולת לתת לילדים מענה. לא זו הייתה כוונת המחוקק שחוקק את חוק הפיקוח. זה דבר בלתי-רגיל.

כמו שברישוי עסקים שלוקח שנים אז עכשיו יגידו להם - - - מענק במכבי אש.

אני רק רוצה לסבר את האוזן: עוד אין תקנות שהגיעו לוועדה, מתי שנוח להם חוק הפיקוח הופל לגולת הכותרת, כשזה נוח זה עדיין לא הגיע לוועדה. קרן היטיבה לתאר את הסיטואציה.

אשמח לסכם ולומר ששני דברים צריכים להתקיים בתוך הוועדה - - -. האחד זה שמשרד האוצר יעמוד בהתחייבויותיו ויעביר את התקציב גם - - - תודה.

תודה עבור הדיון, משרד האוצר לכל הפחות צריך להוציא את הכסף שהוא התחייב עליו, אני לא מדברת עדיין על התוספות הנדרשות. המינימום הוא מימוש הכספים שכבר הוקצו לטובת העניין. הכי קל לייצר תרגילים בירוקרטיים כדי לטעון שלא הסתדר. זה צריך להסתדר.

אני לא אומרת לוותר על הפיקוח על מעונות היום. אני אומרת שיש לפעול בהיגיון, יש לייצר את התשתית, את המקומות, ואז גם נוודא שהדבר הזה עובד כמו שצריך. אם לא נפעל עכשיו לא יהיה מה לתקן.

חבר הכנסת קוז'ינוב, בבקשה.

תודה, יש פה כמה סוגיות, עיקר ההפסדים של הגנים נובעים מתשלום שכירויות וממסי עירייה. כשאומרים שיש פטור מארנונה עסקית לא כוללים את כל אותם המעונות שלא מוגדרים כעסקים. מלכתחילה הם נדרשים לשלם ארנונה רגילה. אחד הפתרונות זה לפעול מול העיריות שיבטלו באופן כללי את הארנונה. אם זה מוסד חינוכי לגיל הרך אז שלא תיגבה ממנו ארנונה בטווח הזמן של הסגר.

לא כולם מוגדרים כארנונה עסקית.

זה מה שאמר אנדרי. מי שיש לו ארנונה עסקית אז מצבו טוב.

לגבי משרד המשפטים: קראתי את המתווה הזה, הבעיה היא שגם אם המתווה מקובל על חלק מארגוני הגנים הוא עדיין לא מחייב, מדובר בהמלצה בלבד, המלצה שמטילה את האחריות גם על הגנים וגם על ההורים. גם ההורים לא שמחים מדבר הזה כי הם צריכים להשתתף בהוצאות שזה יוצר חיכוכים רבים. חלק מהגנים מכניסים את מה שנקרא "סעיף הקורונה" במידה שהגן נסגר והממשלה מוציאה את כולם לסגר אז ההורים ממשיכים לשלם כי הגן צריך לחיות. זה גורם למרמור של ההורים שרואים שהמתווה של משרד המשפטים בכלל לא תופס.

לגבי 200 מיליון השקלים, התוכנית שנגמרת ב-31 באוקטובר. מבחינת משרד האוצר, כשמדובר באישור הראשוני, הם אומרים שכל מי שהגיש בקשה לאישור הראשוני ולא עבר את שאר התהליכים הוא זכאי לקבל מענק וגם לקבל את המענק ואת המקדמות לפי התוכנית החדשה. מדובר עדיין במעט מאוד כסף. עדיין יש האפשרות להאריך תוכנית זו ושהיא לא תסתיים ב-31 באוקטובר, הכסף הוקצה והוא צבוע, יש להאריך את תקופת הזכאות על מנת שכל הגנים יוכלו ליהנות ממנו. צריך לפעול במשותף עם משרד הכלכלה ומשרד העבודה והרווחה. הכסף קיים. צריך שיהיה מאמץ של כלל הוועדות שעוסקות בנושא להארכת תקופת הזכאות ולהנמיך כמה שניתן את הרף.

באוצר אומרים שכל מי שרק הגיש אישור ראשוני כבר זכאי לקבל את הכסף, אבל אז נבנים תלי תלים של הגדרות ותנאים. השאלה היא למה לא ללכת. במתווה הקודם שזה היה פיצוי לפי כל ילד וילד. משבעה ילדים ומעלה בהתאם לכמות הילדים בגן. זה מוציא מהמתווה את כל המשפחתונים שיש בהם פחות משבעה ילדים שהם גם נדרשים להחזיר את הכסף. אומנם הם נמצאים לרוב בדירות פרטיות אבל עדיין יש הוצאות והיערכויות. גם אותם צריך להחזיר למתווה כי הם דואגים לכמות גדולה מאוד של ילדים. צריך להאריך את הזכאות ואת משך הזמן וגם להרחיב את מעגל הזכאים, תודה.

תודה. אני מבקש להעלות את שני חלפון מהתאחדות מעונות היום הפרטיים.

שלום לכולם.

בוקר טוב.

אני מסכימה עם כל מה שאמרו לפני קרן ואנדרי. אני רוצה לחזק את דברי אנדרי ולהוסיף ולומר לגבי המענק הסקטוריאלי שזה לא מדויק שאנחנו צריכים רק להגיש את הבקשה. אני הגשתי את הבקשה לאישור הראשוני וקיבלתי אותו. זה אומר שאם אחת העובדות בגן מתחלפת אז אני צריכה לעדכן אותם. ברגע שאני מעדכנת האישור הראשוני מבוטל ועד שהאישור הראשוני החדש לא מגיע – כל הטיפול במענק נעצר. קיבלתי על זה מיילים שמאשרים זאת. אם נעבור את ה-31 באוקטובר זה יבוטל ואני לא אקבל שום דבר.

איך הם יודעים בכלל אם זה כל אנשי הצוות או לא?

זה לפי דיווח שלי, אם אני רוצה להיות כנה ולדווח שהחלפתי אשת צוות אז אני שולחת עדכון לאישור הראשוני. פתאום קיבלתי מייל שכרגע הטיפול נעצר עד לקבלת אישור ראשוני חדש. מלכתחילה, אם הייתי יודעת זאת, הייתי מחכה עם העדכון. אבל אני גם פועלת לפי החוק אז עשיתי מה שאמרו לי. זו אחת הסיבות שהמענקים מתעכבים.

על פי חוק הפיקוח על מעונות היום כל איש צוות במעון צריך לקבל היתר שאין לו רישום פלילי.

נכון.

אבל לא יעלה על שכל פעם שמתחלף מישהו צריך להתחיל את כל הסאגה הזו מחדש.

אני מוכנה להראות לך את כל המיילים שמסבירים שזה נעצר בגלל זה.

אז אני אומרת שנקודתית משרד העבודה פועל לא נכון. צריך לתקן זאת, אין היגיון שכל פעם יתחילו את כל התהליך הבירוקרטי מהתחלה. פשוט צריך לראות שיש איש צוות שאין לו רישום פלילי.

אני רוצה להוסיף שכל העבודה מול הרשויות, כל מה שאנדרי אמר, היא מאוד חשובה. ארנונה עסקית זה סכום שהוא לא מבוטל. אני משלמת כמעט 10,000 שקלים ארנונה. אוסיף ואומר שארנונה משלמים פעם בחודשיים, גם בסגר הראשון וגם בסגר הנוכחי. משום מה עיריית חדרה גבתה מהר את הסכומים של הארנונה, חודש אחרי חודש, כדי שחלילה הסכומים של הארנונה העסקית לא ייגבו או שנבטל את הוראת הקבע.

בסגר הראשון נאמר במפורש שלא גובים ארנונה עסקית וגם הייתה תוכנית שהאוצר משפה את העיריות בגין אי-גבייה זו. אז מה גבו ממך?

הסגר הראשון התחיל ב-15 במרץ, אנחנו שילמנו ארנונה עסקית בפברואר. לא יודעת לגבי שאר העיריות, בחדרה שילמתי ארנונה עסקית בפברואר. מה שאומר שהתשלום הבא שלי צריך להיות רק באפריל. במרץ ירד שוב תשלום על חודשיים של ארנונה. אחר כך בדיעבד הם עשו זיכוי אבל הפגיעה בתזרים של חודש מרץ היא הקריטית והחשובה.

זה לא בסדר אבל זה נראה כמו משהו נקודתי מול עיריית חדרה. אני יודע שהעיריות ברחבי הארץ לא גבו ארנונה לעסקים. אני לא מזלזל בזה, אני רק אומר שאיני בטוח ביכולתנו לטפל בבעיה נקודתית מול עיריית חדרה.

מהשתתפותי בפורום גנים פרטיים אני יודעת שהרבה גננות שילמו ארנונה עסקית, חלקן הגדול קיבל החזר מסוים בדיעבד, אבל הקושי הוא תזרימי. נוסיף על זה גם את עניין ההיתר החורג שלמרות שהוא לא לגמרי קשור לוועדה חשוב לי לציין אותו שוב. העיריות מתחילות שוב לדרוש את הסכומים וזה יוביל לסגירת גני הילדים הפרטיים לגמרי. אם אצטרך לשלום עבור היתר חורג אז אסגור את הגן.

את יודעת לומר עיריות התחילו?

בחדרה התחילו, יש לי חברות מאזור רעננה וכפר סבא ששם גם התחילו לדרוש, דווקא בגלל שיש חוק ההסדרים והם יודעים שמתעסקים בעניין אז הם ממהרים לדרוש את ההיתר החורג. גם חוק ההסדרים הוא לא רלוונטי, בגן שלי יש מעל 55 ילדים אז חוק ההסדרים לא רלוונטי אלי. אני לא אשאיר את אותו הנכנס עם מחצית מהילדים מכיוון שאני משלמת עבורו 20,000 שכירות. אני צריכה את כמות הילדים הזו והוא גם יכול להכיל אותה בצורה מרווחת ותקינה. גם בחוק ההסדרים אין היגיון כרגע.

עולה פה פער מעניין, מבחינת משרד האוצר מי שזכאי למענק הוא מי שהתחיל את התהליך. מה שמספרים לנו פה זה שצריך לסיים את התהליך כדי לקבל את המענק. איפה זה נופל, ברשות לעסקים קטנים? הדרישה המרכזית היא רק להתחיל בתהליך, אין חובה לסיים אותו לפי מה שאני מבין.

ננסה לברר את זה בהמשך. לוסי חדידה מארגון גנים ברמה אחרת, בבקשה.

שלום לכולם, קודמיי הציגו הרבה דברים שגם אני רציתי לדבר עליהם. אני רוצה לחדד: לגבי החוזים מול ההורים שמשרד המשפטים גורם לקושי להתנהל מול הורים. אם הבחורה של הרשות לצרכן אומרת שאין אחידות ולא צריך לתת משהו היא גורמת ממש לקושי בהתנהלות מול הורים. אני לא חושבת שהמדינה צריכה במצב של סגר או בידוד כמו שיש להשית עלינו את העלויות או לתת לנו לריב עם ההורים, זה פשוט לא התפקיד שלנו. גם ההורים במצוקה כלכלית, אני עשיתי את כל החישובים על מנת לקחת מהם כמה שפחות. גם זה גרם לכאוס מולם.

העבודה שלנו היא מהנשמה. זו עבודה שעושים אותה באהבה ענקית. להעכיר את היחסים מול ההורים שיש לנו ביננו את הדבר הכי טהור שזה הילד הקטן – זה נראה לי פשוט הפקרות של המדינה. גן ילדים זה מהות החינוך, מהות הרגש הקיים שמביעים אותו כלפי ילד קטן. הביטחון הרגשי, היציבות הכי גדולה שקיימת זה המסגרת החינוכית הזו, ההורה נותן לנו את הדבר היקר לו ביותר.

לוסי, אני מקבל לחלוטין את מה שאת אומרת. נניח שאני המדינה, אני יצור גדול וכבד שצריך לתת פתרון להרבה מאוד אנשים וצריך ממך את האינפוט איך עושים את זה נכון. מה המדינה עושה לא נכון שגורם לקושי שעליו את מדברת.

המדינה צריכה להפנים שאנחנו מוסד חינוכי. זה אומר שאני לא איזה פיצוציה שהבאתי עוד כמה גרעינים כדי למכור ולכסות את כל ההפסדים שצברתי ואני עדיין צוברת. שיפנימו שאם עכשיו קיזזתי להורים ארבעה ימי עבודה שהם לא קיבלו תמורה עבורם, אני עדיין מביאה את העובדות ומשלמת משכורות ואת כל מה שמתווסף לשכר, ותשלום שכירות, ומיסוי. כל זה על חשבוני, על חשבון אדם פצוע. אני יצאתי פצועה מהסגרים הללו ברמות שאינו יכולה לתאר. אני עושה מאמצים שיפנימו שאין לנו את האפיק לעבוד כמו כל עסק אחר. יש תקרה של הכנסה שאנחנו יכולים להכניס, יש הורים שלא החזירו את הילדים ואנחנו צריכים לספוג את ההפסד הזה, יש לנו עובדת שאני מחזיקה סתם בתקווה שיכנסו עוד ילדים לגן ואתחיל קצת לשקם את עצמי.

אני מעל 20 שנה בעלת גן ילדים ואני אומרת בדמעות שכואב לי לוותר על אהבת החיים שלי שהשקעתי את כל נשמתי בהקמתה. המדינה פשוט הפקירה אותי וזרקה אותי. אני צריכה לבכות להורים שאין לי את הכסף הזה להחזיק את המקום כמו שצריך. המענק של 6,000 שקלים לא כיסה אפילו את השכירות בבית, זו פשוט בדיחה. אז אם עכשיו המענק הסקטוריאלי נתן לנו טיפה להרים את הראש למעלה ולא להיעזר בהורים, שזו באמת המטרה שלי, לא להיעזר בהורים ולא לבכות להם. לא לשחק איתנו משחקים ולא לבוא במשא ומתן כזה קר. יש פה את הדבר הכי חם בעולם הזה שזה ילד קטן שצריך את המסגרת החינוכית שלו. מספיק שהילד עצמו עובר משבר של פרידות וחזרות שוב ושוב. לא דואגים פה לדור העתיד שאמור להחליף את היושבים בכיסאות שלכם. אין פה מקום לקור רוח. זה נכדים, זה ילדים, זה האוצר שלנו. אני מבקשת שתשימו את השיקולים הקרים בצד ותבינו שמדובר במוסד חינוכי על כל המשתמע מכך.

כל אחד רוצה את הקופון שלו ואף אחד לא מוותר עליו, זה מה שקשה פה. בעלי שכירויות רוצים את השכירות, העירייה רוצה את הארנונה, מס הכנסה רוצה את שלו, ביטוח לאומי רוצה את שלו. "אולי בדיעבד תקבלי החזר של שקל או שניים" כמו שבמשרד המשפטים אמרו לי שאנחנו זכאים. אנחנו זכאים בתיאוריה, איפה בשטח? למה אני זכאית? אני אפילו לא יודעת מה קיבלתי מכל החמיצר הזה. כל המענקים הללו, תשאל אותי מה, אני לא יודעת כבר, אני בסטרס קיומי כל יום, מבקשת מרואה החשבון שיראה שלא פספסתי מענק. אני כבר לא יודעת כלום.

אני מבקשת שהמדינה תאסוף את עצמה ותראה מי מנהל פה את העניינים ויכול לעבוד בהיגיון ולדבר בשפה מובנת עם עצמאיים. השפה שאני שומעת עד היום היא רחוקה מעצמאות. אין פה שמץ של חשיבה עצמאית שיודע מה זה להיות עצמאי דקה. זה מה שיש לי להגיד.

הדברים מאוד ברורים, תודה רבה לך. אני מבקש להעלות את איחוד גני הילדים, חנן דגן, בבקשה.

שלום לכולם, תודה עבור ההזדמנות, אמרו פה דברים נכונים וכואבים, חשוב לי שתבינו שגן ילדים זה עסק שמלכתחילה הוא לא כל כך כדאי כלכלית. הרווח נשחק לחלוטין ואנשים עוסקים בזה מתוך אהבה ומתוך רצון לדחוף את דור העתיד קדימה. אם נעשה חשבון כלכלי אז 3/4 מהגנים צריכים להיסגר כבר היום. הם מחזיקים בכוח עבור הילדים, כדי שהילדים לא יצטרכו לחפש מקום אחר. הם מחזיקים את כוח האדם שלהם כי לא ניתן למצוא עובדים טובים, ואחרי שהכשרנו אותם ואחרי שהעובדים האלה בקשר עם הילדים אנחנו נשמר אותם בתקווה שיגיעו ילדים עכשיו לאחר החגים.

מדינת ישראל אמרה שהגנים יהיו בסגר בחגים ואז ההורים לא רשמו את הילדים. אנחנו התחלנו את השנה בחסר. לא מספיק שספגנו את מכות הסגר הראשון, הפיצוי אומנם נתן קצת אוויר אבל הוא לא כיסה חלק גדול מההוצאות שהיו, אבל הוא אפשר לנו להישאר עם הראש מעל המים. אנחנו כבר לא עם הראש מעל המים, התחלנו את השנה בחסר ואנחנו לא מתקדמים. אם לא נשים יד הדבר הזה שנקרא מוסד חינוכי לא יהיה קיים יותר, אם לא ניקח את זה בידיים אז לא יהיה לילדים לאן לחזור עם חזרת המשק לפעילות.

אתה יכול לתת לנו נתונים כמה גנים היו לפני המשבר וכמה נסגרו?

כ-20% מהגנים נסגרו, בסבב הזה יש לנו עוד חמישה אחוז נוספים. 20% מהגנים כבר אינם. זה מחר עוד גן ומחרתיים עוד גן, אנשים מצפים לקבל עזרה בזמן שהם נכנסים לבורות תזרים עמוקים יותר. כל יום נוספים גנים שנסגרים בכל רחבי הארץ, אנחנו עושים את כל המאמצים כדי שהם ימשיכו לשרוד אבל זה לא שם. אני מנסה לשכנע אותם שימתינו לחזרת הילדים אבל הילדים לא חוזרים. יש קורונה, יש משבר קשה.

מדינת ישראל סוגרת אותנו בטענת היותנו מוסדות חינוך. אבל אף אחד לא מכיר בנו כמוסד חינוכי. שיבואו וישימו את הדברים על השולחן, אי-אפשר בלעדינו, המשק לא יוכל בלעדינו. חייבים להגדיר את הדבר הזה שנקרא גנים פרטיים כעסק חיוני וכמוסד חינוכי. זה עסק שבאים ואומרים להורים – לא מספיק שלא משתתפים איתכם בעלויות החינוך לגיל הרך, גם ייקחו מכם כסף. לוקחים את המע"מ על זה, לוקחים את הארנונה העסקית על זה, דורשים היטלי השבחה, דורשים המון דברים שמי ישלם אותם בסופו של יום?

במשך השנים המרווח בגנים הולך ויורד, הסיבה היא שאנחנו לא יכולים להעמיס יותר על ההורים. יש גבול לכמה שההורה יכול לשלם. אם היו אומרים שהמחיר הריאלי הוא על פי עליית המחירים ב-20 השנים האחרונות אז המחיר להורי ם היה צריך להיות גבוה בעוד 20%. אבל, אנחנו לא יכולים להפיל זאת על ההורים, אנחנו מבינים זאת ואיננו רוצים ליצור חינוך לעשירים בלבד. זה חינוך שצריך להיות שווה לכולם, חינוך שכולם יוכלו ליהנות ממנו. אם המדינה תיקח בחשבון שמורידים את העלויות אז אנחנו נוכל להוריד את המחיר ב-20% וניקח עוד 10% ונוסיף לעובדים. יש הרבה מה לעשות אבל המדינה חייבת להתייחס למגזר הזה. לשמחתי זה קורה בזמן האחרון. כמה שהקורונה הייתה דבר רע, סוף-סוף יש הבנה שאי-אפשר בלי הגנים הפרטיים. אנחנו חייבים לשים את הדברים על השולחן ולהגיד עד כאן. אנחנו חלק חשוב מהחינוך של המדינה, לא מתנגדים לחקיקה, אנחנו רוצים שיהיה הסדר וטוב לילדים אבל יש פה עוול שיש לדון בו, יש לעזור לגנים להתקיים, תודה.

תודה, חנן. אני מבקש להעלות את יעל סיטמן שכטר מהתאחדות התעשיינים, מנהלת פורום נשים בתעשייה. התחום הנדון הוא בעיקר באחריות ובהעסקת נשים. יעל, בבקשה.

שלום לכם.

יש לכם נתונים לגבי חוסר יכולת של נשים לחזור לעבודה.

אין לנו נתונים קונקרטיים אבל אני יכולה להגיד לך שמתמונת המצב במפעלים, לצערי הרוב המוחלט של מי שיצא לחל"ת או נדרש להתפטר בעקבות המצב אלו נשים. עם כמה שאנחנו מעוניינות לשנות את המצב ולאזן בין בית לקריירה עבור שני המינים עדיין המצב הוא שנשים הן אלו שסובלות מהמצב הזה ואין ספק שבגילאים הקטנים, בעיקר 0–3, יש צורך מאוד חזק לתגבר את המערכת ולחזקה כדי שכלל המשפחה תוכל לצאת לעבוד, בעיקר בזמנים האלה. אנחנו מבקשות לטפל בנושא של הגנים. זו בעייה כללית ולא רק של בעלות הגנים שאני מבינה לליבן. לא רק הן היחידות שנפגעות, כולנו נפגעים, זו בעיה מערכתית וצריך לשים על זה דגש. אנחנו רואות בעיה קשה בקרב הנשים עם תמונת המצב של הגילאים הקטנים. אנחנו מבקשות מכם לטפל בנושא הזה כדי לאפשר לאימהות לצאת לעבוד.

תודה רבה. חברת הכנסת ח'טיב יאסין, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, אין ספק שזה דיון חשוב ונחוץ בימים אלו יותר מתמיד. אני רוצה לדבר על גנים פרטיים בתוך החברה הערבית שזה הרוב המוחץ של הגנים בחברה זו. בעלות הגנים סובלות גם ממצב כלכלי קשה וגם מחוסר יכולת לתת את כל השירותים כמו שצריך. המצב בחברה הערבית הוא מצב קשה. האימהות רוצות לצאת לעבודה ויש כאלה שיוצאות ועובדות בעבודה קשה וללא שכר הוגן כך שהן לא יכולות לשלם כמו שצריך.

אם אנחנו מדברים על 1,000 שקלים לחודש, 1,000 שקלים עם ארוחת עשר ועם ארוחת צהריים, ועם טיפול לפי התקן מבחינת מספר ילדים. תאר לעצמך אין הגן הזה מתקיים, רק בשביל להתקיים, רק בשביל שהמנהלת תגיד שהיא אישה עובדת. את הסוגיה הזו צריכים לשים על סדר היום, לבחון אותה לעומק ולראות איך אפשר לקדם את הנושא הזה. בחברה הערבית 64% מהנשים לא יוצאות לעולם העבודה, הן עובדות בתוך הבית ולא במשכורת. יש כאלה שמכינות אוכל למכירה ודברים כאלו אבל מדובר בדברים קטנים שהכנסתם זניחה. אם אנחנו רוצים שהנשים הערביות תשתלבנה בשוק העבודה עלינו לספק תשתית ראויה ומסובסדת. אני מבקשת שיתקיים דיון מעמיק ומיוחד בסוגיה זו שיבחן את אלפי הגנים שנמצאים בחברה הערבית מכל הצדדים.

סימה חדד ממשרד החינוך, בבקשה.

- - -

אבקש להעלות את חגי פורגס ממשרד העבודה והרווחה.

שלום.

הסיטואציה ברורה לכם, אם המשק אמור לחזור לעבודה, אם הורים אמורים לחזור לעבודה , אם נשים אמורות לחזור לעבודה, זה עובר דרך תפקוד של גני הילדים הפרטיים והמשפחתונים. אנחנו שומעים כאן את הנתונים: 15%–20% מהגנים נסגרו, אולי יותר יסגרו בהמשך, אין מתווה מעבר לסוף החודש הזה שזה בעוד שבוע. איפה אתם בסיפור?

אתחיל בלעשות סדר ונעשה את זה מהיר וחותך. כל מה שקשור למענקים ולפיצויים טופל ישירות על ידי משרד האוצר באמצעות הרשות לעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו לא חילקנו מענקים ואין לנו קשר. כמובן שאנחנו שותפים בהעברת מידע ובסיוע ככל שנדרש אבל ההחלטות הסופיות הן של האוצר.

זו אמירה שנכונה לכל פעילות ממשלתית. בסוף היא מתגלגלת לפתחו של משרד האוצר ומיד נגיע לנציג שלהם. אני שואל, התפקיד שלכם לא יבוצע אם הגנים הללו לא יתפקדו.

אינני מנסה להתנער מדברים שאנחנו שותפים להם. בוודאי שכאנחנו שותפים לקביעת קריטריונים אז אנחנו רוצים לקדם את הנושא יחד עם משרד האוצר. כאן המצב שונה, כל העסק הזה, מתחילתו ועד סופו, אינו מובל על ידי האגף ואני לא רוצה להתייחס לדברים שאיני מבין בהם.

חגי, אתם צריכים לוודא שאחרי כל הבלאגן הזה יהיו פעוטונים עבור הילדים.

אין חוק חינוך חובה בגילאים האלה.

אז זה סבבה בעינך?

כן, שישבו בבתים, מה הבעיה.

חס וחלילה, זה לא מה שאמרתי. אני אומר שהקשיים שהועלו פה הם קשיים כלכליים. המענה הכלכלי הוא לא משהו שאנחנו יכולים לספק.

איך אתה יכול לנתק את האירוע. אם הם לא יקבלו פיצוי אז לא יהיה מעון ולך לא יהיה על מה לפקח.

אני אומר שוב שאלו סוגיות שאני לא יודע להתייחס אליהן. זה לא משהו שהאגף מוביל או בר סמכא לתת תשובות לגביו. אחדד את הנושא: אם היו אומרים לי שהדרך שבה אנחנו מיישמים את חוק הפיקוח גורמת לבירוקרטיה שמחסלת את הענף – הייתי לוקח אחריות מליאה. אם אתם רוצים אני אתייחס - - -

אז בוא נדבר על זה. העלו את זה עכשיו האנשים שדיברנו איתם, את זה שאפרופו האפשרות לקבל מענקים מחילים עליהם עכשיו גם את חוק הפיקוח שאינו רלוונטי למצב החירום שבו אנחנו נמצאים. הדרישה לעמוד עכשיו גם בחוק הפיקוח חונקת את המגזר המדובר שגם ככה חנוק. התייחסותך, בבקשה.

חוק הפיקוח במתכונת הנוכחית שלו עדיין לא נכנס לתוקף הרישיון, אנחנו עדיין בשלבי האישור הראשוני. התנאים לקבלת אישור ראשוני הם בסיסיים יותר: הדרכת עזרה ראשונה והתנהלות בטוחה של הצוותים ובדיקת רישום פלילי שלא דורשת שום דבר מהמעון למעט איסוף חתימות. אם הכול עובד טוב אז תוך ימים ספורים האישור הראשוני מוענק.

חגי, זה עוד יותר מקומם אותי. כשנכנס לתוקף החוק בספטמבר הקודם – ישנתם בעמידה. לא עשיתם שום דבר כדי לוודא שהחוק הזה באמת מקוים. פתאום נחת עלינו משבר, המצב של הפעוטונים בכי-רע, ועכשיו זה הרגע לעמוד על זה שתהיינה הדרכות בזמן שאתה יודע שאין הדרכות קיימות. אני לא מצליחה להבין את ההתנהלות הזו.

לא הבנתי את הקשר בין שני הנושאים.

חברת הכנסת אלהרר אומרת דבר פשוט: כשזה נכנס בספטמבר הקודם לא נעשה מהלך מזורז כדי שכולם יעמדו בקריטריונים. עכשיו דורשים את זה כתנאי לקבלת כסף בזמן משבר שחונק את המוסדות הללו כך שהם לא יכולים להתקיים.

על מה הטענה הזו מבוססת? חולקו בשנת תש"ף כמעט 4,000 אישורים ראשוניים. אם יש מקרה שמתעכב אצלנו בגלל משהו שלא עובד טוב אז נטפל בשמחה. אני לא מכיר, לדעתי התהליך עבד בצורה טובה במיוחד ללוחות הזמנים הלא הגיוניים שנאלצנו לעמוד בהם. אני חושב שהעמדנו מערכת קלה וידידותית. באמצעות המערכת חולקו אלפי אישורים ראשוניים.

זה לא נכון.

החוק הזה בתוקף כבר יותר משנה, אני חושב שזה לגיטימי לדרוש ממסגרת לעמוד בדרישות הבסיסיות של החוק הזה אחרי שנה וחודשיים. במובן מסוים ניתן לשאול שאלה הפוכה: למה המסגרת נזכרה לעמוד בדרישות הבסיסיות של החוק רק כשהיא צריכה לקבל כסף.

אתה יודע מה? זה פשוט מקומם. היה דיון בהשתתפות אמיר מדינה בוועדה לזכויות הילד. אני שאלתי אתכם אם עשיתם Reaching Out לפעוטונים ואם יידעתם אותם, התשובה הייתה "אין לנו דרך לאתר אותם". אז עכשיו נמצאה הדרך לאתר אותם.

עכשיו הפעוטונים באים אלינו ואנחנו לא צריכים לבוא אליהם.

זה פשוט לא הוגן.

חגי, תשובתך ונעבור למשרד האוצר, חגי נעלם מאיתנו. מבקש להעלות את אביעד שוורץ ממשרד האוצר. אביעד, ניקח אותך לסיפור 200 המיליון שמהם נוצלו רק כ-30. אם לא יהיה שינוי אז 170 מהם נעלמים מן השולחן כי לא תהיה דרך לקבלם.

זה לא שהוקצו 200 מיליון אלא זה ההסכם למעונות בהתאם לגודל המעון שקבע את הסכום שכל מוסד יקבל בהתאם למספר הילדים. עשו הערכות ובהתאם לכמות הבקשות. כמו שעלה בדיונים, גודל הגנים זה נתון שקשה לקבל, זאת להבדיל מהמעונות המסומלים. - - - 200 מליון שקלים, עשינו הערכות והתעדכנו תוך כדי הגשת הבקשות בפועל למענק.

אביעד, אתה אדם רציני, המספרים הם ידועים, אנחנו יודעים את כמות הגנים הפרטיים, שמענו זאת תוך כדי הדיון. אפשר לעשות הערכות יותר מדויקות מזה. האם לתפיסתך זה פשוט שבאמת היה צריך רק 30 מיליון שקלים ואולי ה-200 מיליון זה כמו שהיה בדברים אחרים – מספר שהופרח באוויר בשביל להראות שמקצים הרבה כסף – או שכמו שאומרים הגנים הפרטיים הדרישות הבירוקרטיות והקשיים שמערימים עליהם מנעו מהם לנצל את מה שהגיע להם.

אפשר לדבר גם עם הסוכנות לעסקים קטנים שהיא זאת שמטפלת במענק. שולמו כבר למעלה מ-30 מיליון ויש גם בקשות שעדיין בתהליך אז הן תשולמנה בעתיד הקרוב. אין כוונה למנוע ממעון להגיש, זה ממש לא העניין פה. ההבנה היא שלא ברור מספר המעונות. המענק הזה - - - מענה בתחילת המשבר, זה היה אחרי שיצאנו מהסגר הראשון. הייתה אז עוד המון אי-ודאות, מעונות היום נפתחו בקפסולות וזה השפיע על הפעילות של המעונות הגדולים. מעונות קטנים עד שבעה ילדים לא הושפעו מהמגבלות הללו. - - - אנחנו מכירים יותר את הדברים ומעבר למענק הזה באמת יש את המענקים של רשות המיסים שגם הם נותנים מענה למעונות, הם תלויים בדיווח על אובדן הכנסות.

אנחנו יודעים גם מהם, ממה ששמענו עכשיו, וגם מעסקים אחרים שזה מאוד קשה גם לעסקים שלא היו להם מחזורים בסוף השנה שעברה כי הם רק הוקמו.

אני רוצה לשאול אותך לגבי סוגיית הארנונה למעונות שהם לא עסקים, ארנונה רגילה שאינה עסקית. הם לא נהנו מהפטור מארנונה עסקית. שמענו שגם אלו שזכאים לא נהנו מהכסף אבל זה לא נופל על השולחן שלכם. האם הדבר הזה הגיע לשולחנכם והאם בו מסתמן פתרון.

אני לא מכיר את הנושא הזה לגבי באמת הארנונה. בסופו של דבר המענה - - - הסוכנות לעסקים קטנים. עסק שנסגר מביא את האישור לעירייה שאמור לפתור את המקום מארנונה. אם זה מעון שפועל בבית מגורים יכול להיות ששם נושא הארנונה הוא באמת יותר מורכב. אני לא מכיר את העניין הזה. חשוב להדגיש שהארנונה למגורים היא יותר זולה מארנונה עסקית. לכן, מראש התשלומים שלהם נמוכים יותר.

גם ההכנסות שלהם יותר נמוכות.

- - - לתת את המענה לנושא הזה כי הוא מתייחס להוצאות הקבועות של העסק שכוללות גם את הארנונה, גם את השכירויות. - - - לא עבד תקופה מסוימת והוא חווה פגיעה משמעותית יותר, הוא יקבל סכום גבוה יותר.

אני רוצה לחזור לנקודת ה-31 באוקטובר. האם, בלי קשר לסכום הגג המוערך התקנות ישונו באופן שגם אחרי ה-31 באוקטובר עסקים כאלה יוכלו להגיש בקשות ולבקש את הכסף.

זה נושא שדיברו איתנו עליו ממש לאחרונה. אנחנו עכשיו בבדיקה לגבי העדכון של הנושא הזה, האם יש אפשרות להאריך את משך הגשת הבקשה. אעדכן בנושא.

31 באוקטובר זה סוף השבוע הזה.

נכון, אעשה את הבדיקה ממש בזמן הקרוב.

אני מבקש תשובות לזה ומעשים בעקבות זה. אם הדבר הזה לא יקרה כל המוסדות הללו יעמדו בפני שוקת שבורה, בוודאי עכשיו, ביציאה מהסגר השני. לא יכול להיות שבמוסדות כל כך חיוניים לא יהיה כסף שמוקצה לזה שהוא, אם יורשה לי להגיד, סכום קטן ביחס למה שאנחנו מדברים עליו וקטן יחסית ביחס לנזק שנגרם מזה שאנשים פשוט לא יכולים לחזור לעבוד.

אבצע את הבדיקה היום או מחר.

שאלות נוספות של חברי הכנסת?

אם יש פה התחייבות פומבית לעשות את הבדיקה אז אותי זה מספק. צריך להבין שמבחינת הארנונה, צודק אביעד, מבחינת ארנונה עסקית זה פחות בעייתי. מבחינת ארנונה פרטית, אותם משפחתונים שנמצאים בבתים הפרטיים מרווחים מלכתחילה פחות כי יש פחות ילדים. יש שבעה ילדים אז הארנונה היא רגילה. על זאת מתווספות הוצאות לביטוחים, חשמל, מים מוגדלים ועוד.

ראה, זכאית המדינה להגיד: "אם אני לא נותנת לאנדרי קוז'ינוב ולעופר שלח הנחה עבור הארנונה בבית, אז אני לא צריכה לתת למישהו כי הוא מפעיל גן ילדים בבית". האם יש מנגנון פיצוי על ההוצאות הנוספות שקיימות גם במעון שנמצא בבית?

את זה אני לא יודע. יש באמת פיצוי לעסק שנפגע ב-25% מהכנסותיו, זה בהתאם לתוכנית הכלכלית הנוכחית. השאלה היא למה משווים את הפגיעה הזו, למחזור של תחילת 2020? למחזור של 2019? האם העסקים שנפתחו בסוף 2019 או בתחילת 2020 זכאים? יש פה המון סוגיות כביכול קטנות אבל זה משפיע על התוצאה הסופית.

אביעד, אתה יכול לתת תשובה לשיח שהיה ביננו עכשיו?

הבדיקה נעשית ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה. זאת מתוך הבנה שיש מחזוריות, יכול להיות שהעסק מרוויח יותר בתקופות מסוימות ולכן לוקחים את התקופה המקבילה בשנה שעברה. לגבי - - - של עסקים חדשים, אני חושב שהכי נכון לבדוק מול רשות המסים כי יש מענים גם לדברים הללו. יש דרך לבצע בדיקות גם בעסקים שיותר מורכב והבדיקה הפשוטה לא תעבוד בגלל סיבות שונות. רשות המסים שהיא זאת שמתפעלת בפועל את הדברים הללו כדאי להעלות אותה כדי לקבל תשובות מדויקות.

אביעד, לגבי היטל שימוש חורג, אתם מעורבים בעניין הזה?

אנחנו מעורבים, ניסינו לקדם את זה בחוק ההסדרים, לאפשר גם למעונות שפועלים בבתים בפרטיים פטור מהיטל שימוש חורג בגלל שיש פה רגולציה חדשה. כל החוק לא קודם ולכן גם זה מושתק כרגע. אנחנו מתכננים להמשיך לטפל בזה בעתיד ביחד עם משרד ראש הממשלה.

תודה. חבר הכנסת בוסו, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שמשבר הקורונה חשף בפנינו את משבר המעונות והמשפחתונים במדינת ישראל. כחבר המועצה לגיל הרך בעבר אני יודע לא מהיום שיש בעיה עם הגיל הרך. אדם לא צריך לשלם עבור חינוך ילדיו החל מגיל לידה ולא רק מגיל שלוש. התחילו קצת לדבר אבל המשבר הוא כל כך עמוק, אנשים לא שולחים את הילדים לגנים כי הם נמצאים בחל"ת, המנהלים לא יכולים להיערך כראוי כי אנשים לא מחזירים, אם אחד העובדים יוצא לבידוד אז זה יוצר בעיה נוספת. לפעמים בקבוצה הזו ילדים יצאו לבידוד ובקבוצה השנייה לא יצאו לבידוד.

אולי זה הזמן לפנות לרשויות המקומיות, משרד הפנים ומשרד האוצר, לפטור את כל מי שמחזיק משפחתון או מעון מארנונה. זו תהיה לפחות העזרה הישירה. אני שומע פה אנשים שלא הצליחו באמת לקבל את העזרה, וגם העזרה שהם קיבלו היא זניחה. יש להתייחס למעונות הפרטיים כגופי חינוך לכל דבר, כמו גן ילדים שפועל. יש לתת תוכנית לכל תקופת הסגר. הבעיה היא שברגע שאתה לא מכריז על סגר אז הם נמצאים בדילי ולא זכאים להשתתפות, וגם כשאתה מכריז אז אי-אפשר להיערך מהיום להיום. אין להם שום בסיס לתפקד, הם נמצאים במשבר עמוק. אנחנו יודעים שאם האחריות על הילדים בגיל זה תיפול על המדינה אז הכסף שאנחנו נשלם הוא הרבה יותר גדול מאשר העזרה הבסיסית למעונות הפרטיים.

צריך לשבת סביב שולחן עגול שיכלול את משרד הרווחה, האוצר, הפנים והחינוך, לתת מעטפת כוללת למעונות הללו. אנחנו לא יודעים מתי נגמור עם הקורונה אבל בינתיים הם צריכים להמשיך להתנהל. אנחנו נמצא את עצמנו מול שוקת שבורה אם הילדים יישארו בבתים וזה יוסיף עוד מובטלים.

חברת הכנסת אלהרר, בבקשה.

שוב תודה עבור הדיון החשוב. אני רוצה לעשות הפרדה בין שני דברים, ברמה הארצית של השלטון המרכזי, אני באמת ממשיכה את קריאת היושב-ראש לאוצר לדחות את המועד האחרון להגשת הבקשה לפיצוי. בלי הפיצוי הזה המספרים שאנחנו רואים היום של 2,500 פעוטונים שנסגרים, רק ילכו ויתרחבו. אני מבהירה שאחרי משבר הקורונה המדינה תתעורר בבוקר ותראה שיש מחסור חמור במעונות לפעוטות וזה ישפיע השפעה ישירה על היכולת לשקם את הכלכלה הישראלית. באין מעונות לא תתאפשר יציאת הורים לעבודה, זו הנקודה הראשונה.

אני רוצה לקרוא לשלטון המקומי שיש לו נגיעה ישירה לפעוטונים כי הם עובדים ב-ד' אמותיו לפעול על מנת לסייע גם בעניין הארנונה וגם בעניין היטל שימוש חורג. אני בעד רגולציה שיש בה הגיון ושכל. כרגע זו פשוט מכת מוות לאותם עסקים קטנים שהם בתי חינוך אבל גם עסקים, תודה רבה.

חברת הכסת ח'טיב יאסין, בבקשה.

אני מסכימה עם מה שאמרו חבריי קודם, אני מציע לשגר מסר של כולנו לפיו יש למדינה אחריות על ילדים מגיל לידה. אם אנחנו נמשיך להתייחס לגיל אפס בקונוטציה שלו, שהוא לא שווה ולא ראוי אז גם המדיניות תהיה במקום הזה.

אני מבקשת מכבודו לייחד ישיבה מיוחדת לבחון את נושא המעונות בתוך החברה הערבית. זה נושא מאוד כואב ויכולה לבוא ממנו ישועה גדולה לחברה בכלל.

תודה. אני רוצה לגעת בסוגיה הבריאותית שלא נגענו בה בכלל. אני לומד הרבה מאוד על הפצת הקורונה בגילאים השונים, למעט מסמך אחד של משרד הבריאות שהופיע לפתע בשבוע שעבר ונוגד מסמך של פיקוד העורף שהופיע במקביל. בהינתן שאנחנו צריכים להסתכל על חיים בנוכחות קורונה, כל התפיסה הזו שרואה את הכול דרך שיעורי התחלואה, כמובן שהדבר הראשון שצריך להוביל אותנו זה הימנעות מלהגיע לקווים האדומים של מערכת הבריאות, אבל שיעורי ההידבקות וההדבקה בגילאים האלה הם כאלה שבעיני לא מצדיקים את הכללתם האוטומטית בתוך סגר כזה או אחר על החיים במשק. הדבר הזה, כשמסתכלים על זה כשירות חברתי חיוני, הן בהיבט התעסוקתי והן בהיבט החינוכי, זה צריך להיות הדבר האחרון שסוגרים. עושה רושם שהיד קלה על ההדק.

אנחנו נרצה תשובות מידיות ממשרד האוצר האם הוארכה האפשרות לבקש ולקבל פיצוי מעבר ל-31 באוקטובר. לגבי אי-ההבנה שהייתה פה בעניין הסכום של 30 מיליון השקלים, לי זה מאוד ברור מה קרה פה כי אני עוסק בזה כבר חצי שנה. הדרג הפוליטי של משרד האוצר מפריח מדי פעם מספרים לחלל האוויר של מה שהוקצה לדברים מסוימים. בין אם זה אשראי לעסקים שעובר דרך הבנקים ובסוף לא ממומש ובין אם זה מה שהוקצה למעונות יום, מדובר במספרים שבסופו של דבר לא מבוססים על שום דבר ומטרתו להראות שהוקצו מספרים גדולים, ואז אנחנו מקבלים את המסמכים שמראים שאחוזים גדולים מהתוכניות לא בוצעו כלל. זה לא כל כך משנה המספר הכולל ששמו פה באוויר, מה שמשנה הוא שבהתאם לקריטריונים העסקים שפונים יקבלו את הכסף מהר, על אחת כמה וכמה בעסקים כאלה שהם חיוניים. זו צריכה להיות הגישה, זה מפתח חינוכי ותעסוקתי. שמענו מהנציגים של גני הילדים שנעשים מאמצים על ידי האוצר לעמוד בזה ואני בטוח שזה נכון, אבל ההבנה הזו שקודם כל בעסק הזה נותנים, אחר כך אפשר להתחשבן. אפשר לחשוב שמישהו יבוא וירמה בקצה של קצה. הרי מי שיעשה כך – ייתפס.

אנחנו נבקש לברר שהדבר הזה סודר, נבקש גם מהשלטון המקומי, שנציגיו לא היו בזום, להסביר לנו האם הרגולציה על היטל שימוש חורג תשתנה. אם סוגיית המעונות הפרטיים לא תיפתר תיווצר כאן בעיה חינוכית ותעסוקתית ראשונה במעלה לכל המשק. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15.