פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



19
ועדת הכלכלה
25/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 94
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ז' בחשון התשפ"א (25 באוקטובר 2020), שעה 11:30

הצעת תקנות הנמלים (מעגנות) (תיקון), התשפ"א–2020

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין

ירון שורץ - מנהל אגיף בכיר הנדסה ותפעול נמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סיגלית ברקאי - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אהרון זיסו - מנהל גף מעגנות ונמלים, רשות הספנות והנמלים

רן עמיר - היחידה הימית, המשרד להגנת הסביבה

איריס שליט - לשכת היועץ המשפטי, המשרד להגנת הסביבה

גיורא קדר - סוכן ביטוח ימי ונציג שייטים המשתמשים במעגנה)

יובל ארבל - רכז ים וקשרי ממשל, צלול

מרב תורג'מן

עידית חנוכה

אסתר מימון


הצעת תקנות הנמלים (מעגנות) (תיקון), התשפ"א–2020

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. 25 באוקטובר 2020, ז' בחשוון התשפ"א. הצעת תקנות הנמלים (מעגנות) (תיקון), התשפ"א–2020. משרד התחבורה, איתנו? רוצים לומר לנו מה זה?

למעשה תקנות הנמלים (מעגנות) מסדירות את מכלול הפעילות של המעגנות במדינת ישראל והנמלים הקטנים יותר. תקנות הנמלים (מעגנות) נקבעו ב-2010.

מה זה מעגנות? אני מאמין שאם נשארו, 80% מאזרחי מדינת ישראל שעכשיו צופים בנו, שלא עושים כלום, הם לא יודעים, תסבירי להם.

הנמלים במדינת ישראל למעשה נחלקים לנמלים המסחריים הגדולים, שזה נמלי חיפה, אשדוד ואילת - -

חדרה וקצא"א.

- - חדרה וקצא"א, נכון, שמשם נעשית מרבית הפעילות המסחרית של יבוא ויצוא, של מטענים וכו'. לאורך החופים יש גם נמלים קטנים יותר, שהם בגדר מעגנה, הם נמלים קטנים, בעיקר לכלי שיט קטנים.

מה שאנחנו קוראים לו "מרינות". אוהבים לקרוא להם "מרינות".

מרינה זה בלעז, מעגנה זה בעברית.

התקנות האלה מסדירות את כל מכלול הפעילות של המעגנה עצמה: חובות, זכויות, זכויות למעשה של העוגנים וכו'.

משנת 2010 למעשה חלף קצת זמן והתעוררו עניינים ספציפיים שהיה צורך לעשות בהם איזו הסדרה מחודשת. ומכאן התיקון.

עיקר אחד זה באמת תיקון של הגדרה של מפקח למניעת זיהום הים, בגלל שינוי בחקיקה שנעשתה במשרד להגנת הסביבה. השני זה שינוי בהגדרות שנוגעות לרשות הכבאות, בגלל ששינו את השם שלהם. התיקון השלישי זה תיקון שנוגע לסירת שירות והחובות שנלוות בהכרח להצטייד בסירת שירות. והתיקון האחרון זה שינוי בהגדרה של התחומים של נמל חיפה, מעגנת שביט, ונמל מרינה אילת. שונתה שם ההגדרה. אנחנו נסביר כמובן בפירוט לכל סעיף.

נתחיל להקריא ונפתח לדיון אם יש לנו אורחים בזום. בבקשה.

תקנות הנמלים (מעגנות) (תיקון), התשפ"א–2020



בתוקף סמכותי לפי סעיפים 60 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971 (להלן – הפקודה), לאחר התייעצות עם רשות הספנות והנמלים לפי סעיף 32 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד–2004, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין התשל"ז–1977, אני מתקינה תקנות אלה:

אני ארצה, ברשותך, להפנות את תשומת לב הוועדה. האם תוכלי בבקשה להפנות אותנו לפסקאות שבסעיף ההסמכה, בסעיף 60, מכוח איזה פסקאות?

בעיקר סעיף 60(1), סעיף הבטיחות, שנוגע לבטיחות במעגנה.

זאת אומרת פסקה (1)?

60(1). יש שם כמה פסקאות, אם אני זוכרת. אין לפניי את החוק כרגע.

פסקה (י)? "שמירתם ובטיחותם של כלי שיט"?

כן. זה בעיקר.

תיקון תקנה 1
1.
בתקנה 1 לתקנות הנמלים (מעגנות), התשע"א–2010 (להלן – התקנות העיקריות), במקום הגדרת "מפקח למניעת זיהום הים" יבוא:



""מפקח למניעת זיהום הים" – מפקח כמשמעותו בסעיף 6 לפקודת מניעת זיהום מי הים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980 ומפקח לפי חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011, שהוסמך לעניין פקודת מניעת זיהום מי – ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980;".

תסבירי את זה בבקשה.

לסיים גם את 2?

תסיימי את 2 ותסבירי את הכול.

1.
במקום הגדרת "רשות כבאות" יבוא ""הרשות הארצית לכבאות והצלה" – רשות הכבאות וההצלה כהגדרתה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012;"

תסבירי לנו את תקנה 1.

לגבי התקנה הראשונה, כפי שאמרנו, בשנת 2011 היה תיקון של חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), והתיקון הזה יצר איחוד של סמכויות ופירוט של כל הסמכויות של המשרד להגנת הסביבה לעניין המפקחים שלהם, ובהתאמה המפקחים שהיו במסגרת פקודת מניעת זיהום הים בשמן, למעשה הסמכויות שלהם נקבעו במסגרת אותו החוק, ולכן אנחנו צריכים עכשיו לעשות התאמה בין ההגדרה שיש לנו להגדרה שיש.

כלומר, מתאימים את התקנות.

כן. אנחנו מתאימים את גורמי הסמכות.

הגורמים המפקחים למניעת זיהומי הים, הם כבר הוסמכו היום?

כן. הם מוסמכים היום מבחינת החוק. מבחינת החוק למיטב ידיעתי הם מוסמכים. העניין היה שהיום, מה שקורה, שהמפקחים היחידים שנשארו במסגרת החוק למניעת זיהום הים בשמן זה מפקחים שהם לא עובדי המשרד להגנת הסביבה, ואנחנו רצינו להחיל גם את העובדים עצמם כי הם העיקריים בהגדרה הזאת.

האם יש התייחסויות לאורחים שלנו בזום?

בוקר טוב, אני סגנית היועצת המשפטית במשרד להגנת הסביבה, ואני הרפרנטית של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, והנושא הזה בטיפולי. מה שסיגלית אמרה הוא נכון ומדויק. ב-2011 מה שעשינו במשרד זה שאספנו את כל מקורות הסמכות להסמכת מפקחים מכלל החוקים השונים ואיחדנו אותם לתוך חוק אחד, ובחוק הזה גם נקבעה הגדרה של מפקח הגנת הסביבה וגם נקבעו הסמכויות שלו, סמכויות פיקוח וסמכויות אכיפה. מה שזה אומר שכאשר מסתכלים היום בפקודה למניעת זיהום ים בשמן, שהיא הייתה מקור הסמכות, זה לא מאפשר יותר להפנות אליה. זה מאפשר להפנות אליה רק ביחס למפקחים למניעת זיהום ים בשמן, מפקחים של משרדים אחרים או של רשות הספנות והנמלים. ככל שאנחנו רוצים שיהיו סמכויות למפקחים של המשרד שלנו, ההגדרה חייבת להיות תואמת את ההגדרה שנמצאת בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה). במובן הזה בהחלט סיגלית צודקת.

יש נושא נוסף שאנחנו צריכים להשלים את הטיפול בו. אני מתואמת בעניין עם סיגלית. אנחנו אמורים לקיים על זה גם איזו ישיבה, כי צריך להכניס את תקנות הנמלים (מעגנות) לתוך התוספת בחוק הגנת הסביבה, כדי שיהיה ברור שהמפקחים בהחלט יכולים לעשות שימוש בסמכויות הפיקוח והאכיפה שלהם גם לעניין תקנות המעגנות.

בהמשך למה שאיריס אמרה, זה נושא שאנחנו דנים עליו איתם עכשיו. הוא פשוט לא נוגע לעניין הזה, אבל הוא אכן קרוב. הוא יטופל בהמשך.

האם יש עוד הערות? אין הערות. נצביע על תיקון תקנה 1 ו-2. מי בעד?

הצבעה

אושרו.

אין מתנגדים. אין נמנעים. תקנות 1 ו-2 אושרו.

אני רואה שבתקנה 2 אין כותרת שוליים.

עכשיו ראיתי. זה צריך להיות א' ו-ב' למעשה, ואז המספור יהיה 2 ו-3.

חוץ מהתקנות האלה, חוץ מהתאמה של הגדרות, יש תיקונים מהותיים שלא היו?

עוד שני תיקונים.

בבקשה.

תיקון תקנה 24
1. .
בתקנה 24(ב) לתקנות העיקריות, במקום "ולרשות הכבאות" יבוא "ולרשות הארצית לכבאות והצלה".



זה אותו תיקון כמו התיקון של ההגדרה.

אני אפילו לא מעיז לשאול אם יש הערות. מי בעד התיקון?

הצבעה

אושר

אין מתנגדים. אין נמנעים. התיקון אושר.

תיקון תקנה 36
1.
בתקנה 36 לתקנות העיקריות –



1. האמור בה יסומן (א) ובה המילים "סירת שירות" – יימחקו;



1. אחרי תקנת משנה (א) יבוא:




"(ב)
"מפעיל מעגנה יחזיק ויפעיל סירת שירות, לצורך מתן סיוע לכלי שיט, טיפול במקרי זיהום וכיבוי שריפות במעגנה; סירת שירות כאמור תהיה מדגם שאישר הממונה על הנמלים.




(ג)
מפעיל מעגנה יחזיק סירת שירות, כאמור בתקנת משנה (ב), מוכנה לשימוש בכל עת, וידאג כי צוותה יהיה מוכן להפעלתה בין השעה 8:00 ועד שקיעת החמה בכל ימות השנה, למעט יום הכיפורים, ותוך פרק זמן שלא יעלה על 15 דקות;"

תסביר לי את הרציונל.

אני מרכז בכיר תפעול מעגנות ברשות הספנות. בתקנות שתקפות כבר היום יש חובה להחזיק סירת שירות. אפיון סירת השירות שהיה בעת התקנת התקנות היה מאוד ישן, לא תאם למעגנות, ובפועל לא היו סירות שירות מתאימות לשירות במעגנה. ההגדרות היו לסירה מאוד מאוד גדולה, שלא יכלה לתפקד במעגנה. התוצאה, השורה התחתונה שהמעגנות עבדו, אבל לא היו סירות שירות שיכלו לתת את השירות שאנחנו דורשים ומצפים.

מה אתם דורשים מסירת השירות?

עשינו אפיון ביחד עם מנהלי המעגנות, ביחד עם רשויות הכיבוי, ואפיינו סירת שירות שיודעת לתת מענה לסיוע בחילוץ, בכיבוי אש, בשאיבה, בגרירה, שהממדים שלה כאלה שהיא יכולה לתפקד במעגנה מבחינת הגודל, ומבחינת היכולות הטכניות שלה יודעת לתת מענה למגוון של צרכים במעגנה, גם לשמש את צוות המעגנה לעבודה השוטפת היומיומית בתחזוקה וגם לתת מענה לשריפות, הצפות, חילוץ, גרירה.

עד היום זה לא היה, אתה אומר?

עד היום לא הייתה סירה שידעה לתת מענה לכל המגוון הזה. לכל מעגנה היה משהו אחר, בלי יכולות כיבוי ללא יוצא מן הכלל. חלק יכלו לגרור, חלק לא, חלק היו יכולות לחלץ, חלק לא.

האם יש תקן להגדרה של מעגנה? כמה סירות? איך? מה? מו?

כל מעגנה היה שונה בהתאם למה שאושר בהיתר ההקמה שלה, וחלקן כבר בנות אלפי שנים, עכו ויפו למשל, חלק חדשות יותר, ממחצית שנות ה-90. אין תקן שאומר איך תיראה מעגנה. לא קיים דבר כזה. כל אחת היא בהתאם לתא השטח שהוקצה והיא הוקמה.

לא משנה מה גודלה, תחייב אותה בסירת שירות?

נכון. זה בדיוק מה שעשינו עם תקנות המעגנות. עד 2010 גם לא היו תקנים מחייבים לשירות שהמעגנה צריכה לתת לעוגנים, והחובות של העוגנים כלפי המעגנה. זה בדיוק מה שעשו תקנות המעגנות והסדירו את מערכת היחסים הזאת.

עכשיו אנחנו משלימים קטע שהיה פער, לקחנו את סירת השירות שלא הייתה מוגדרת כהלכה, עשינו אפיון טכני מפורט ביחד עם המעגנות, ביחד עם רשויות הכיבוי, ובפועל היום לרוב המעגנות כבר יש את הסירה שעליה אנחנו מדברים כאן. ברוב המוחלט של המעגנות היא כבר קיימת, רק שאנחנו באים להסדיר פה את האפיון, החובה להחזיק סירה שתעמוד באפיון ואת החובה לאייש אותה, כדי שהיא תדע לתת שירות בעיקר שעות פעילות המעגנה.

אין פעילות אחרי רדת החשיכה?

בוודאי שיש.

פה חייבת אותה עד שקיעת החמה.

נכון. יש לזה משמעויות של עלויות לא קלות על המעגנות, גם על רכש הסירה ובעיקר על התפעול שלה. 95% מפעילות המעגנה מתבצעת בשעות האור.

שאלה כללית כאזרח. האם מותר לגור במעגנה?

אין איסור בתקנות. יש מדיניות של כל מעגנה. יש כאלה שמעודדים את זה, יש כאלה שלא. יכולים מנהלי המעגנות לעלות ולהגיד לך את הדעה של החברה שלהן.

עוד מעט נשמע כל מיני בעלי דעות. להגנת הסביבה אולי יש מה לומר על זה.

יכול להיות. אין איסור לגור בכלי השיט. יש מדיניות שנקבעת, כל אחת בפני עצמה. יש מעגנות שחיים בהן יותר אנשים בכלים, יש כאלה שכמעט ולא. זה משתנה.

הערות.

צריך אולי רק להוסיף שגם מעבר לשעות האלה זה לא שאין פתרון. יש אפשרות לפנות לרשות הכבאות. אפשר לתקשר עם הגורמים היבשתיים. לאור ההשלכות של הטלת החובה הזאת על המעגנה היטלנו את זה במגבלות.

מאחר שהפרוטוקול לא יכול להשתתף בדיון, וכתבת עד "שקיעת החמה", יצרת שאלה. נשאלה שאלה, נתתם תשובה.

הכול בסדר. אני רק מנסה להסביר שזה שהתקנות מטילות חובה על המעגנה רק עד שקיעת החמה, זה לא אומר ששאר המוסדות במדינת ישראל לא מתקיימים.

הערות? בבקשה. מי איתנו בזום שרוצה להעיר?

קודם כול, אני מייצג פה את הפורום לקידום השיט, שהוא בעיקרון גוף של המשתמשים. במקצועי אני סוכן ביטוח, כך שאני מכיר היטב את מה שרוני זיסו תיאר, ואנחנו באופן עקרוני מברכים על היוזמה. זה דבר חשוב.

כבוד היושב-ראש קלע למטרה והתייחס לנושא של שעות הלילה. רוב השריפות הגדולות לצערי באמת קרו בשעות הלילה, ואנחנו לא מסכימים עם מה שטען רוני בקטע של העלויות הגבוהות.

גם בנושא של המגורים במרינה קלע כבוד היושב-ראש. יש הרבה מאוד אנשים שגרים במרינה, הם בעלי מקצוע, ולדעתנו אפשר תמורת סכום נמוך מאוד לגייס אותם ככוננים. כמובן גם אפשר להפעיל את השיטור הימי. כפי שידוע, השיטור פועל תמורת שכר כזה או אחר בשירות גורמים אזרחיים, מה גם שפה מדובר ברוב המקרים בגורמים מוניציפליים, ממלכתיים, ואפשר גם אותם לגייס.

אנחנו חושבים שהנושא הזה חייב למצוא פתרון גם לאחר שעות החשיכה, אבל עדיין על הרעיון כולו אנחנו מברכים. עד כאן.

תודה רבה לך. ד"ר יובל ארבל.

הייתה לי בקשת הבהרה מהיועצת המשפטית איריס שליט. התכתבתי איתה, היא הסבירה לי. תודה רבה.

עכשיו נפגעתי ברמה האישית... אתה פה, כבר הזמנתי אותך, תציג את עצמך, תגיד מה זה היה.

רציתי שיהיה ברור מהן הסמכויות היום של המפקחים למניעת זיהום ים של היחידה להגנת הסביבה הימית, ומה עוד צריך על מנת שבאמת תהיה להם סמכות פיקוח ואכיפה במעגנות. אני מבין שהנושא הזה לא מוסדר עד הסוף, וגם אחרי תיקון התקנות האלה, אם הבנתי נכון את תשובתה של איריס, עדיין לא יהיו להם סמכויות פיקוח ואכיפה לתקנות שנמצאות בחוק האכיפה הסביבתית ואולי גם בתקנות האלה, ולכן יש לתקן - - -

תודה. אני אשם ביקשתי ממך להרחיב. הערות נוספות?

כבוד היושב-ראש שאל שאלה לגבי ההגדרה. אנחנו בהחלט מודעים לכך שיש הבדל בגדול בין מרינות, וכאן אנחנו חושבים שצריך לעשות דיפרנציאציה כמו שעושים בבתי המלון. מה שדורשים ממלון חמישה כוכבים, לא דורשים מאכסניית נוער או ממלון של שני כוכבים מבחינת הדרישות הבטיחותיות וגם בנושא הדרישות הכלכליות. אני בהחלט מצטרף למה שכבוד היושב-ראש דיבר עליו קודם. גם אנחנו חושבים שצריך לעשות בעניין הזה חלוקה.

אני לא חושב. אני רק שאלתי. תודה. רוני, בבקשה.

אבל קלעת למטרה.

תודה.

סמכויות המפקחים לזיהום קיימות כבר לצורך העניין מ-2010 במשרד להגנת הסביבה. מה שעושים פה עכשיו זה התאמה של ההגדרות. זה הכול.

ברור.

לגבי מה שאמר גיורא – בדיונים ישבנו גם עם רשויות הכיבוי והתחבטנו בזה הרבה מאוד זמן, כולל עם המעגנות. האידיאל היה כמובן שיהיה 24 שעות ביממה. המשמעות של זה בתקנים – צריך לזכור שהמעגנות האלה חיות בתקציב סגור. מעגנה זה לא גוף שעושה מיליונים, הוא בקושי שורד. כבר עכשיו השתנו עליהם הוצאה של מאות אלפים, כ-400,000 לסירה ותקן של עובד נוסף לפחות. כדי לכסות את תוספת השעות של כוננות הסירה זה לפחות תקן אחד שעכשיו אנחנו עושים. ביחד עם רשויות הכיבוי והמעגנות הגענו לזה. זה איזה פשרה כדי לתת מענה לרוב שעות היממה. המשמעות של לעשות 24 שעות ביממה היא כבדה מאוד כלכלית על המעגנות.

הבנו.

קודם כול, אני מפנה את תשומת לבכם שרשימת הנמלים קבועה בתוספת. יש פה ממש רשימה ארוכה של כל המרינות שהתקנות האלה חלות לגביהן. דבר שני, בדברי ההסבר שצורפו לתקנות נאמר שמטרת החזקת סירת השירות, בנוסף להחזקה ולטיפול במקרי זיהום וכיבוי שריפות במעגנה זה גם סיוע לבני אדם שנמצאים בכלי השיט. אני סבורה שהנוסח לא תואם את האמירה הזאת, כי יש פה רק התייחסות לכלי השיט, "לצורך מתן סיוע לכלי השיט". והשאלה היא אם צריך להוסיף את ההפניה גם לצורך סיוע לבני אדם שנמצאים במעגנה או בכלי השיט שבתוך המעגנה.

איזה סיוע? בסוף זה יהיה שירות חובה. אם בהתחלה יש קושי טכני, אחר כך למה הוא לא ניקה לו את החרטום.

בגלל זה לא כתבנו את זה. יש דברים שהם טריוויאליים מבחינתנו. כלי שיט שקשור ברציף ויש בו שריפה או הצפה, אז הכלי הזה מגיע, או מכבה או גורר אותו החוצה, מרחיק אותו או שואב את המים וכדומה. כלי שיט שנמצא בתנועה ואיבד יכולת תמרון למשל, יש עליו בהכרח אנשים, או יש עליו שריפה, יש עליו בהכרח אנשים, מאליו ברור שאנחנו לא הולכים לחלץ את כלי השיט ומשאירים את האנשים בשטח.

אנחנו הגדרנו את זה לכלי השיט, והבאתי דוגמה לסיגלית. בחיל הים למשל הסיוע מוגדר לאנשים ולא לכלי השיט. מחלצים את האנשים ומשאירים את כלי השיט לתבוע. אין לנו כוונה לעשות את זה במעגנה, ולכן כתבנו "סיוע לכלי השיט", כי הסיוע לאנשים הוא מובן מאליו. את לא תלכי לכלי בוער ותכבי אותו ותשאירי את אלה שנכוו שם, זה כבר דברים שקרו ועשו. מבחינתנו זה טריוויאלי הסיוע לבני אדם, אין מצב הפוך.

זה לא ברור כאן. זה לא מובן מאליו.

כשלא אומרים משהו, ברגע שאומרים צריך לחדד ולהבהיר. דווקא הבאת דוגמה שהיא לא כל כך מתאימה. לא השתמע לי שהסיוע בא לחילוץ והצלה. בניסוח זה בא לתת סוגיה של כיבוי אש, גרירה - - -

גם כתוב במפורש "סיוע וכיבוי אש.

אם תגדיר סיוע גם לאנשי צוות בסירות, תצטרך להיכנס לרזולוציות, כי אחר כך אתה חשוף לתביעה. השאלה מה המטרה העיקרית. "ממילא אני אראה בן אדם במצוקה, אני אעזור לו" – זה לא עניינך, לא ענייני, לא עניין לתקנות. השאלה מה מצופה מאותה סירת שירות. מה שכתוב בתקנות ותו לא? כל המעבר זה בונוס?

אין בונוס. הסירה הזאת נמצאת בכוננות, מאוישת באנשים, והיא באה לעזור במקרי מוצקה. לי יצא פעמיים בזמן שהייתי במעגנה לצאת עם מנהל מעגנה עם סירת שירות לסייע לכלי שאיבד יכולת תמרון והיו עליו אנשים. זה אוטומטית מעביר אותם למצוקה, כי בשלב הבא הם נזרקים על הסלעים, על שובר הגלים, הסירה מתרסקת ואנשים במצוקה. מעצם זה שהלכנו וגררנו את הסירה, חילצנו אותה, הצלנו את האנשים למעשה מסיכון. מבחינת כל מי שעובד במעגנות, הדבר הזה מובן מאליו. אנחנו מתעסקים במעגנות בבטיחות, בהצלת חיים ובהגנת סביבה. בטיחות השיט, בטיחות המשתמשים והגנת סביבה.

השירות הזה הוא לאו דווקא במעגנה.

סירת השירות נועדה לתת מענה בתוך המעגנה ובסביבה הסמוכה בלבד. היא לא יוצאת לחילוץ בלב ים, זה לא תפקידה. אין לה איוש לזה.

מה המרחק? מה זה בסביבה הקרובה?

זה משתנה. זה ברמה של מאות מטרים מהמעגנה, לא מעבר. היא לא יוצאת לים פתוח. בשביל זה יש שיטור ימי, חיל הים. זה לא התפקיד שלה.

שאלנו כדי לחדד נקודה. לא צריך לפתוח יום עיון.

כבוד היושב-ראש, ברשותך, אני חושב שהנושא הזה מוגדר בחוק. כל קברניט וכל משיט חייב לצאת ולחלץ - - -

נעלמת לנו. אנחנו מביאים זאת להצבעה.

4 זה תיקון לתקנה 36.

מי בעד?

הצבעה

אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תקנה 4 אושרה.

תיקון תקנה 42
1.
בתקנה 42 לתקנות העיקריות, במקום "רשות הכבאות" יבוא "הרשות הארצית לכבאות והצלה".

זה התאמה. מי בעד?

הצבעה

אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר. זה הגדרה בלבד.

תיקון תקנה 49
1.
בתקנה 49(א) לתקנות העיקריות –



5. במקום "שריפה" יבוא "דליקה";



5. במקום "מכבי אש" יבוא "הרשות הארצית לכבאות והצלה".

תעלו לי את האקדמיה ללשון העברית. מה ההבדל בין דליקה לשריפה?

זה מושגים של כב"א, הם ביקשו לשנות את זה. כמו שהם ביקשו לשנות את ההגדרה שלהם ממכבי אש לרשות הארצית לכבאות, הם ביקשו - - -

כבאות והצלה איתנו? בבקשה, אדוני. מה ההבדל בין שריפה לדלקה.

אלה מילים נרדפות. אנחנו משתמשים במילה דלקה, שהיא יותר רווחת.

גם זה התאמה.

אני רק אוסיף שחסרה פה האות וי"ו כי בתקנות עצמן זה "ושריפה" וזה צריך להיות "ודלקה".

נתקן בהתאם. מי בעד תיקון תקנה 49?

הצבעה

אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. אושרה. תיקון התוספת.

תיקון התוספת
1.
בתוספת לתקנות העיקריות –



1. במקום פרט (2) יבוא:




"(2)
נמל חיפה – מעגנת "שביט", שתחומה שטח הים שבין רציפי המעגנה וכן השטח היבשתי התחום בין הגדרות המקיפות את מעגנת "שביט" והמשיקות מצפון – לכביש הגישה למעגנה, ממזרח – לכביש מספר 58, ומדרום – לפארק נחל קישון;".



1. במקום פרט (9) יבוא:
"(9) נמל מרינה אילת – כולו;".

תסבירי לנו, למה נצרכנו לזה?

כשהכנסנו את התקנות לתוקף ב-2010 מעגנת שביט היא היחידה מתוך המעגנות, שאין לה הכרזת נמל משלה פרטנית. היא חלק מנמל חיפה, מתוך הכרזת נמל חיפה. ואז היינו צריכים להגדיר היכן חלות תקנות המעגנות. בתור שלב ראשון אמרנו: שטח המים שתחום בין הרציפים ונראה בהמשך איך זה מסתדר ואיך עובדים עם זה. זה אחד.

מרינה אילת – במועד התקנת התקנות היה נמל שנקרא "נמל מעגנות ים סוף", שהוא נמל שהוכרז מתישהו בשנות ה-60 אם אני לא טועה, וכלל את כל קו המים של אילת, מגבול ירדן ועד גבול מצרים, מקו החוף ועד 300 מטר מקו החוף בים. למעשה כל חופי הרחצה של אילת היו נמל, שזה בעליל לא הגיוני. התחלנו בסביבות 2008 לתקן את זה. אמרנו שאנחנו מוציאים את כל חופי הרחצה מתחום ההכרזה ונכריז על מרינה אילת כמו כל מרינה נורמלית בארץ.

זה המפרצון הזה בין המלונות?

זה לא מפרצון, זה לגונה, אבל כן. הרעיון הוא נכון. אתה צודק.

דרך אגב היא מלאכותית. היא לא טבעית.

אתה צודק. נכון. במועד התקנת התקנות, ב-2010, העבודה שלנו על ביטול נמל מעגנות ים סוף והכרזת נמל מרינה אילת הייתה ברמה של עוד שבוע-שבועיים, אבל פה אמר לנו היושב-ראש, ובצדק: כל עוד זה לא הוכרז, זה לא קיים, תבואו לתקן את זה כשזה יהיה. תיקנו את זה, ועכשיו אנחנו מבקשים לתקן לגבי אילת. זה אחד.

לגבי שביט, עם הניסיון שצברנו, נתנו למנהל המרינה – לכל מנהל מרינה כזה יש סמכויות. הרי יש כתב מינוי ויש סמכויות, ושביט זה היחיד שהסמכויות שלו היו רק במים – אמרנו: זה לא הגיוני, יש לו מספנה, יש לו מבנים, יש לו דברים שהוא אחראי עליהם, ולכן עכשיו באנו לתקן את זה ואמרנו: התחום שתחום בין גדרות המעגנה.

על הדרך בנמל אילת - - -

נמל אילת מוכרז בנפרד, הוא לא מעגנה.

הוא מתוחם או שגם הוא על כל המפרץ?

לא. יש לו שטח ים גדול מאוד, כל אזור העגינה למשל.

אבל הוא מתוחם.

הוא מתוחם, אבל הוא לא בתקנות האלה כי הוא לא מעגנה.

ברור. אנחנו עושים סדר.

לכל נמל יש תחום הכרזה.

כשאתה עושה סדר בבית, אתה חושב שאתה בא לסדר מגרה אחת, ויוצא לך שש מגרות.

אתה צודק, גם בנמל אילת דרך אגב עשינו תיקון הכרזה בסביבות 2012, אם אני לא טועה.

תודה. יש התייחסויות?

אני מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית מהמשרד להגנת הסביבה. רציתי לחדד נקודה חשובה בדבריו של רוני קודם בנושא סמכויות המפקחים להגנת הסביבה הימית. נאמר שהתקנות שלנו הן מ-2010, זה נכון. בתקנות האלה באמת רשומות סמכויותינו כבר מ-2010, אבל זה חשוב מאוד, מכיוון שסמכויות החקירה המלאות נעדרות כרגע מחוק הגנת הסביבה, וזה מה שקודם סיגלית, היועצת המשפטית של משרד התחבורה, התייחסה אליו ואמרה שחובה שם לתקן, מכיוון שכרגע אין לנו בפעול סמכויות - - - לפי התקנות האלה.

אז תעבדו מהר כפי שמשרד התחבורה עבד. לקח לו כמה שנים, אבל הוא עבד בסוף. תגמרו את זה. אין לי רק לומר לכם: תתקנו. זה לא בוועדה הזאת, אבל חשוב שתהיה התאמה.

זה בעבודה משותפת.

חשוב שתהיה התאמה וקורלציה וחיבור. תודה רבה לך על ההערה.

כבוד היושב-ראש, מאחר שקודם נתקעתי, משפט אחד. חובתו של כל משיט וכל קברניט לצאת להצלת חיי אדם בים. זה לא מנדטורי, הוא חייב לעשות את זה.

זה כמו שבועת הרופא.

דומה מאוד.

זה קבוע גם בחקיקה.

יש בחקיקה בין-לאומית בארץ וכן הלאה.

תודה רבה. היה חשוב שזה ייאמר.

בהקשר רק למה שרני אמר, אני רק אחזור שוב ואגיד שאנחנו אכן עובדים עם המשרד להגנת הסביבה. זה לא משהו שאמרתי מקודם, אלא דווקא איריס אמרה, אבל אנחנו אכן עובדים עם המשרד להגנת הסביבה להסדיר את הנושא הזה של האכיפה. זה לא קשור לתיקון הזה.

ברור, אבל צריך שזה יהיה. תודה. מי בעד התיקון לתוספת?

הצבעה

אושר.

אין מתנגדים. אין נמנעים.

כמו שאמרנו התקנות האלה מטילות נטל על המעגנות ומחייבות אותן להציב סירות שירות. השאלה אם יש מעגנות שלא ערוכות עדיין לתקנות האלה ואולי יש צורך בדחיית התחילה כדי לאפשר פרק זמן מסוים להיערכות לתחילת התקנות? נזכיר שוב שזה עבירה פלילית, אי-החזקת סירת שירות.

יש שני היבטים: האחד זה רכישת סירה. חמש מעגנות כבר רכשו את הסירה מזמן, כי הבינו את החשיבות. יש מעגנה אחת שכרגע בתהליך של מכרז ועוד מעגנה אחת שהודיעה מפורשות שכל עוד התקנות לא ייכנסו, היא לא תרכוש. אני מבין אותה. זו הוצאה כספית כבדה. כשזה ייכנס היא תצא לתהליך רכישה.

האם יש כבר גיוס של אנשי צוות?

אמרתי שיש שני היבטים: רכישה של סירה שזה תהליך מכרזי. זה אומנם מוצר מדף אבל הוא לא בארץ. זה סיפור בסביבות ארבעה חודשים.

אין יד שנייה?

אין. זה סירות ייעודיות שמעודכנות עם כל הדרישות שלנו. יש כאלה בעולם, אבל לוקח זמן לרכוש ולהביא. זה לא פה. זה לא מהיום למחר. זה סדר גודל של ארבעה חודשים מהתהליך. המשמעות השנייה היא, כפי שנאמר, זה כוח-אדם, זה גיוס עוד עובד כזה, איש ים, למרינה ולהכשיר אותו, וזה גם יכול להיות סדר גודל של שלושה חודשים, מכרז, ומיון והכשרה. זה סדרי הגודל, וכן יש מקום לגיטימי לחלוטין לתת להם - - -

למה לא שמתם את זה מלכתחילה בתקנות?

לא הייתה דרישה משום גורם כלשהו, ובעיקרון - - -

לא צריך שתהיה דרישה. כמו שחשבתם על סירת שירות והתאמה, צריך גם לחשוב על יכולת המימוש והיישום של התקנות.

צריך להבין שהתקנות האלה, התחלנו תהליך של התקנה שלהן כבר משנת 2017.

כל אנשי הים הם "על מי מנוחות ינהלני"?

הם ידעו שזה בקנה, הם ידעו - - -

ברוב נדיבותה של היועצת המשפטית של הוועדה בואו נקבע.

דיברנו עם היועצת המשפטית - - -

מבחינתנו זה בסדר.

אפשר לקבוע עד ה-1 בפברואר, תאריך שעד אז הם יספיקו להיערך עם הציוד.

ה-1 בפברואר הקרוב?

2021.

גם מרץ זה בסדר מבחינתנו.

אני חושב שזה מעט מדי זמן.

כמה זה מבחינת עלות כלכלית כל התהליך הזה?

הרכישה של הסירה? תלוי איזה סירה. לכל מרינה זה גודל אחר. זה בין 350,000 ל-400,000 שקל, והתקן של עובד, זה תקן עובד ים.

הרי לא חוכמה לקבוע תאריך ואחר כך – אחריי המבול.

לפחות צריך חצי שנה. לפחות.

מרבית המעגנות כבר ערוכות ומוכנות.

לאלה שלא ערוכות. לאותו אחד שמחכה לתקנות.

1 במרץ? זה בעוד ארבעה חודשים. זה נראה לנו פרק זמן סביר ארבעה חודשים.

אתה בעצמך אמרת שזה מינימום ארבעה חודשים – הזמנה, מכרוז הובלה. קחו 1 באפריל. בדרך כלל אנחנו לא נדיבים, רק שזה יום ראשון...

נזכיר שגם לוקח זמן לפרסם את התקנות ברשומות, ועד שהן נכנסות לתוקף יהיו עוד אי-אלו ימים, אני מניחה, או אולי שבועות.

נעשה 2 באפריל, שלא יגידו שעבדנו עליהם...

מבחינתנו אפשר, רק תזכור שככל שאנחנו דוחים יותר את התחילה, זה אומר שאין את הציוד הזה במעגנה בסופו של דבר. זאת המשמעות.

מה היה עד היום?

יש סירת שירות, אבל ככל שאין תקנות הם לא מוכנים להצטייד.

גברתי, אין הרבה כאלה, אבל אני מייחס חשיבות להליך של חקיקה. החיפזון מן השטן. מה גם שהיועצת המשפטית ציינה שזה עבירה פלילית. תנו זמן היערכות. הלוואי ותהיו אתם, המשרד, מוכנים בסוגיה הזאת באכיפה ובקרה ב-1 באפריל.

קודם כול, תיקון התוספת אושר. לא אמרתי את זה אחרי הצבעה. ואנחנו מוסיפים את סעיף התחילה.

סעיף התחילה, אדוני, זה ב-1 באפריל?

1 באפריל.

21 כמובן.

כמובן. הגיע הזמן שמשרדי הממשלה ילמדו מהמחלקות המשפטיות של הכנסת מה זה דיוק.

רק תצביע על סעיף התחילה.

יצרנו אותו. מי בעד סעיף התחילה?

הצבעה

אושר.

אין מתנגדים. אין נמנעים. אושר. תודה רבה לכם, שיהיה ים שקט. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:26.