פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



18
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
26/10/2020

הכנסת העשרים-ושלוש
מושב שני


פרוטוקול מס' 79
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ח' בחשון התשפ"א (26 באוקטובר 2020), שעה 10:15

קריסת המסעדות והמסעדנים דוח מבקר המדינה 66א - הטיפול בעסקים קטנים ובינוניים - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
אוריאל בוסו

עידן רול

שי ברמן - מנכ״ל איגוד המסעדות

תומר מור - מנכ"ל מסעדנים חזקים יותר, איגוד המסעדות

רות תבור - בעלים של חומוס אשכרה, איגוד המסעדות

נעמי הימיין רייש - סגנית בכירה למנהל הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה

גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר באג"ת, משרד האוצר

ניר שפר - סגן יו"ר התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

רועי כהן - עו"ד ונשיא לה"ב - ארגון העצמאים והעסקים בישראל

פלורינה הלמן לוין

מאיר פרץ


קריסת המסעדות והמסעדנים דוח מבקר המדינה 66א - הטיפול בעסקים קטנים ובינוניים - ישיבת מעקב

שלום לכולם, היום יום שני, ח' בחשון התשפ"א (26 באוקטובר 2020). נדון בקריסת המסעדות והמסעדנים, זהו נושא שני מתוך שלושה בהם אנחנו עוסקים בהשלכות הענפיות של המשבר הנוכחי. משרד מבקר המדינה לא פה איתנו אבל עסקנו מולו כבר רבות בנושא, אני גם יודע שבדוח שעומד לצאת בצהריים אין התייחסות ספציפית לנושא הזה. נפתח עם חברי הכנסת. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כיף להגיע לוועדה, אני מברך על קיום הדיון, זהו נושא שאני מלווה כבר חודשים רבים. מדובר באחד הענפים שנפגעו הכי הרבה בקורונה, מדובר בענף שמעסיק מעל 200,000 עובדים שנפגע אנושות ממודל החל"ת. מסעדנים בכל הארץ מדווחים כבר תקופה ארוכה שפשוט אי-אפשר למצוא מלצרים. סיירתי מצפון ועד דרום ואי-אפשר למצוא עובדים. זה מעודד כלכלה שחורה והם ניצב בפני שוקת שבורה, הם פשוט לא מצליחים להחזיר את העובדים לעבודה.

מסעדות הן מטבען עסק בסיכון, ודאי מסעדות שרק פתחו ועדיין מתמודדות עם ההשקעה הראשונית הגדולה. משרד האוצר לא מבין את המבנה העסקי של מסעדה, הם לא מבינים שיש בהתחלה השקעה מאוד גדולה ולכן הדוחות העסקיים נראים איך שהם נראים. הם מנסים למדוד אותם באותה צורה שמקבילה לעסקים קטנים וזו טעות. זו גם הסיבה שקרן ההלוואות "הון סיכון" אינה אפקטיבית. המון מסעדנים שפונים לא מקבלים הלוואה כי הם נחשבים עסק בסיכון. כפי שכבר אמרתי, משרד האוצר חייב להעלות את גובה הערבות בקרן להלוואות לעסקים בסיכון כי זה פשוט לא אפקטיבי וגם המיצוי של זה הוא באזור ה-20% מה שמראה שאי-אפשר לממש את ההלוואות בצורה מיטבית.

יש עוד בעיה בירוקרטית מופלאה שבה אם קיבלת, הרי זה עלה, בקרן הראשונה זה היה 25% ואחר כך זה עלה ל-60%. ואם קיבלת ב-25% לא תקבל ב-60% למרות שהעסק בסיכון.

ואם כבר אחוזים, אז אני שמח שלאחר צעקה מאוד גדולה נעשתה התאמה מזכאות לפיצויים. פעם זה היה רף נזק של 40%, מסעדות בכללותן לא שווה להן לפתוח את שעריהן מעל 25% ירידה בביזנס ולכן הם לא יוכלו בכלל להגיע לרף הנזק הנדרש על ידי הממשלה. רק עכשיו, לספטמבר–אוקטובר, זה כבר יהיה 25%. עבור הרבה מאוד מסעדות זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי.

סוגיה נוספת שחשוב לתת עליה את הדעת, יש את הסוגיה הטכנולוגית, יש פתרונות בעולם, יש מתווה תו סגול שאני קידמתי יחד עם האיגוד עם היציאה מהסגר הראשון. בכל אירופה מצאו דרך להפעיל את המסעדות בצורה מאוד טובה. באמסטרדם, בלונדון, בפאריז. השאלה היא איך מסיימים את הקורונה. אם היו נותנים להם לעבוד אפילו בין סגרים, אני לא נכנס כרגע לכמה הסגר היה מיותר ולא נכון, אבל אפילו אם בין סגרים היו מאפשרים להם לעבוד אזי המסעדות היו מצליחות לצלוח את התקופה הזו יותר טוב. בסופו של דבר חבטו בהן מכל כיוון.

יש סוגיה של הקושי למצוא עובדים. מסעדה רוצה לגייס שוטף כלים, הם לא מצליחים לגייס ישראלים שיעשו את זה אז הם שוכרים מהגרי עבודה. לפי חוק הפיקדון הם נדרשים להפריש בגינם 16%. כשאזרח ישראלי עובד אז מדובר רק ב-12.5%. זה יוצר מצב שגם אם התמריץ נכון, למען עידוד יציאתם מהארץ של מסתנני העבודה, בסופו של דבר המסעדנים מקבלים קנס כפול. בתקופה זו כל מכה כזו יכולה להיות מכת המחץ שתפיל את העסקים. הגשתי בזמנו דוח שמראה על פוטנציאל החורף, פוטנציאל סגירה של 70% מהמסעדות. זו תחזית מאוד מדאיגה שכרגע לא מקבלת שום מענה של תמריצים או סיוע אפקטיבי מהממשלה.

תודה, אתה נוגע בכמה נקודות חשובות. בהיותי יושב-ראש ועדת קורונה עסקנו רבות בנושאים אלו. יש כאן כמה נקודות שהן בהחלט ייחודיות לענף הזה. אתמול הייתה כתבה בטלוויזיה על פריז, פריז עומדת כיום במצב של עוצר לילי החל מהשעה 21:00. ברם, עד שעה זו המסעדות פועלות על פי תו סגול כזה או אחר. למיטב ידיעתי, כשהמסעדות בארץ עבדו תחת תקנות התו הסגול בתקופת הביניים, הבעלים חיו עם זה. אולי הם לא הרוויחו כמו שהיו רגילים להרוויח בתפוסת שיא אבל הם יכלו לחיות עם זה. הצורך הזה שאנחנו מדברים עליו כל הזמן – לחיות בנוכחות קורונה – לעשות הגדרות ולהתקין תקנות שתאפשרנה להמשיך לחיות בנוכחות קורונה, אני חושב שבענף הזה זה מדבר יותר מכל דבר אחר. את בעיית האשראי שהעלה עידן קשה מאוד לפתור, קשה מאוד לבוא לבנק ולבקש ממנו להזרים כסף לעסק שנמצא בסיכון. גם כך מחזור החיים של מסעדות הוא כזה שאתה לא יודע כמה זמן הן תחזקנה מעמד, גם כך היה קשה לקבל אשראי עוד לפני המשבר.

הצורך הזה, וחוסר הטיפול הפרטני והחכם בענף הזה ובענפים אחרים שנמצאים בסיכון גבוה, אנחנו רואים את התוצאות של חוסר הטיפול. נשמע עכשיו את נציגי ונציגות המסעדנים. שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים. שי, אני מבקש שתמקד את המבט מהיום וקדימה. אנחנו נמצאים בתקופה שאמורה להיות תקופה של יציאה מהסגר והקלה במגבלות, מצד שני יש הבנה של הגורמים הממשלתיים שאנחנו נכנסים לחיים בנוכחות קורונה. מה הבעיות הספציפיות שמונחות לפתחכם ומה הן דרכי הפתרון שאתם מציעים, בבקשה.

תודה עבור קיום הדיון לך ולחבר הכנסת רול. אתן תמונת מצב קצרה: תעשיית המסעדות נכנסה למשבר הזה באמצע מרץ עם 14,000 עסקים פעילים, חזרנו בסוף מאי עם 12,000 עסקים פעילים. 2,000 התאיידו בסגר הראשון. למעשה, כיום פעלים בענף 3,500–4,000 עסקים. זה אני מדבר איתך אחרי שפתחו את ה-Take Away.

באמצע מרץ הועסקו בענף מעל 200,000 עובדים. כרגע, להערכתנו, מועסקים בו כ-40,000 עובדים, אולי 50,000, זה אומר שיש 150,000 עובדים שהם בפוטנציאל להעסקה שכרגע יושבים בבית. העסקים שפועלים כרגע זה בעיקר עסקים שיש להם את הפלטפורמה של המשלוחים. צריך להבין ששיטת המשלוחים אינה מתאימה לכל עסק. חושבים שזה פתרון קסם אבל לא תמיד המוצר המשווק מתאים לפלטפורמה זו. זה פתרון שלא נכון לחלק גדול מהענף. גם ה- Take Away נכון לעסקים קטנים מאוד, בעיקר דוכני מזון מהיר. אלו גם המעסיקים היותר קטנים, הם מאוד חשובים אבל הם מעסיקים קטנים, רוב העובדים בענף בעצם עובדים בעסקים גדולים שנכון להיום המודל הכלכלי שלהם לא מתאים למשלוחים או ל- Take Awa.

אנחנו רואים שניהול המשבר על ידי הממשלה התאפיין בהיעדר מדיניות ברורה בכל מה שקשור למסעדות. 50% מתקציב הסיוע לעסקים לא הגיע ליעדו. בהקשר הזה אדגיש את העניין של מענק החזרת עובדים מחל"ת. זה אחד מהפאולים הכי גדולים באירוע הזה מכיוון שאי-אפשר לגייס עובדים כי הם בחל"ת ומעדיפים לקבל כסף מהמדינה ולעבוד בעבודות מזדמנות. בנוסף, זה לא מתמרץ את שוק העבודה.

אני מגיע לנקודה שביקשת, אדוני, שאתמקד בה: היציאה מהסגר השני היא הרבה יותר מאתגרת מהסגר הראשון משתי סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היא שאנחנו נכנסים לחורף, זה לא קשור לממשלה, במציאות הזו הרבה יותר קשה להפעיל את העסק במודל דומה למה שהיה בסגר הראשון – שבו הושבנו אנשים בחוץ – הפלטפורמה הזו פחות רלוונטית בתקופת החורף. הדבר השני זה המצב התזרימי הקשה שבו נמצאים העסקים בגלל שהם מדממים כבר אחרי שמונה חודשים של משבר קשה, וזה יקשה מאוד על פתיחת העסקים.

אנחנו סימנו כמה צעדים מידיים שיש לנקוט בהם: צריך לפתוח את העסקים, צריך לתת לנו לעבוד, כרגע כוונת משרד הבריאות היא שברגע שמגיעים למקדמים, הם מדברים על מקדם הדבקה של פחות מ-5% בהקשר שלנו– אנחנו שם כעת. מדברים על 250,000 נדבקים, אנחנו לא שם - - -

רק בשביל לדייק: זה לא מקדם הדבקה, זה שיעור הבדיקות החיוביות - - -

כן, תודה עבור התיקון. כרגע אנחנו קרובים מאוד לשם ואנחנו עדיין לא שם.

אתמול כבר היינו שם.

לטעמנו כבר אפשר לפתוח את הענף. כשאנחנו מדברים עם משרד הבריאות הם מדברים איתנו על לפתוח בתנאים של עיר אדומה בצורה רוחבית לכל הארץ. המשמעות היא שזה עשרה אנשים בפנים ו-20 אנשים בחוץ. מבחינת הענף זה אומר ש-60% מהענף לא מקבל מודל כלכלי שיאפשר לו לפתוח. משרד הבריאות רוצה לפתוח את המסעדות לפי עיר אדומה, לא משנה אם זה עיר אדומה או ירוקה. אם ירושלים עכשיו - - -

וגם לא משנה כמה גדול המקום.

נכון, וזה עוד אבסורד שהולך איתנו אחורה ולצערי לא מצליחים להיגמל ממנו. בכלל, כל הסגר, והזכרת זאת, אין סגר באף מקום בעולם כמו שיש פה. אין חיה כזו באף מקום. אז או שאנחנו אור לגויים ומצאנו איזה משהו שאף אחד לא המציא - - -

אני חולק עליך, זה לא נכון.

אבל אין דבר כזה.

אין דבר כזה שעסקי האוכל סגורים לחלוטין.

יש סגר במדריד, ושם זה מתבטא בכך שהם צריכים לסגור בשעה 23:00 במקום בשעה 01:00.

בפריז הם צריכים לסגור ב-21:00.

גם בבריטניה, בהרבה מקומות. למה לסגור לגמרי?

האם מתקיים שיח רציף לגבי הדבר הזה ומול מי?

אנחנו מנהלים מגעים עם משרד הבריאות. לאחרונה נפגשנו עם סגן השר קיש, אנחנו מדברים עם פרופסור גרוטו ואנחנו מדברים עם פרופסור גמזו. זה השיח האפידמיולוגי. כמובן שיש גם שיח כלכלי מול משרד האוצר.

צריך להבין שכל שיטת האקורדיון, שנוגעת לפתיחת המשק, הוא יפה מאוד למסיבת עיתונים, הוא לא עומד במבחן המציאות. סגירה ופתיחה של עסק זה אירוע כלכלי. כשאומרים לנו לסגור את העסק ואז לפתוח אותו שוב – זה כמו להקים עסק חדש. צריך לגייס צוות חדש, הענף הזה הוא ענף שמתאפיין גם בשגרה בתחלופת עובדים רבה, לכן צריך לגייס אותם מחדש ולהכשיר אותם, להכשיר את המקום, לעשות שינויים בעסק. הקורונה שינתה את ההתנהלות ואת דרך החשיבה שלנו ואיך שאנחנו מוכרים את המוצר שלנו. זה דורש מאיתנו התאמות, להכשיר את המקום, להכשיר את הציוד, להחליף בלאי.

חלק מהדברים, כמו מענק החל"ת שלא הגיע אלינו, צריך להעביר אותו עכשיו לעסקים בתור מענק התנעה שיאפשר לפתוח מחדש. הבעיה של המסעדנים ובעלי הברים כיום היא בעיה תזרימית. בשביל לפתוח את העסק אתה צריך לקנות חומרי גלם והספקים דורשים בצדק רק מזומן, הם מפחדים שהלקוחות יקרסו. יש פה גלגל שכדי להניע אותו צריך כסף, צריך תזרים והתזרים הזה לא מגיע כלל או שמגיע בעצלתיים ובצורה מאוד חלקית. הדבר אקוטי כדי להמשיך וכדי להחזיר את התעשייה לפעילות.

בנוסף, יש להנהיג ארנונה דיפרנציאלית, זה משהו שיש אותו גם במקומות אחרים בעולם, כרגע המצב הוא שלמעשה יש מדריגה אחת ואחידות בעניין של הארנונה. עד חודש ספטמבר, עם ירידה של 60% במחזור אתה מקבל 95% הנחה. אם אתה יורד ב-55% במחזור, שזה מבחינתנו אסון כלכלי, אתה לא מקבל כלום. יש פה גם עניין מוסרי, המדינה אומרת לך: "יש לך 500 מטר בעסק? אתה לא יכול בעצם להשתמש בשטח שיש לך" אם נותנים לי להכניס 20 איש לעסק של 500 מטר אז אני מנצל רק כ-50 מטר מסך השטח שברשותי, אז למה אני צריך לשלם ארנונה מליאה?

הארנונה הדיפרנציאלית הזאת היא עניין חשובה. כרגע זה שונה לסף ירידה במחזור של 25% לחודש ספטמבר– אוקטובר, זה משהו שצריך להיות גורף עד סוף 2021, עם הנהגה של ארנונה דיפרנציאלית לפי גובה הירידה במחזור. אני אומר: אם ירדתי ב-25% אל תיתן לי הנחה מליאה, תן לי 50% הנחה. בואו נקבע מדרגות, נעשה זאת בצורה רוחבית ועקבית. העניין הזה הוא לא לחודשיים אלא לכמה שנים. משבר הקורונה ייגמר ואנחנו חושבים שאז ייפתח בקבוק שמפנייה והמשק יפרח. זה לא ככה, תהיה פה תקופה קשה ויש לעזור לעסקים ובייחוד לעסקים הקטנים.

הנושא של החזר הוצאות קבועות שזו בעצם התוכנית של האוצר לפיצוי העסקים, בעצם קבעו סף ירידת הכנסות של 25% כתנאי לקבלת פיצוי. הקביעה הייתה נכונה לחודש אפריל. בחודש מאי זה שונה ל-40%, עכשיו זה שונה בחזרה ל-25%. ובספטמבר–אוקטובר יש לשר אפשרות להאריך את זה גם לנובמבר–דצמבר. אולי יאריך ואולי לא. עכשיו אנחנו צריכים לדעת מה הלאה. אנחנו צריכים לעשות תוכנית עסקית, בעל העסק צריך לדעת אם שווה לו להפעיל את העסק. אם הוא מקבל פיצוי רק על עבודה של 40% מהמחזור אז אולי לא שווה לא להפעיל את העסק, עדיף לו לשבת בבית ולקבל כסף. זה דבר נוסף שצריך לטפל בו.

יש בעיות קשות עם העניין של יישום התוכנית לקבלת פיצוי בגין מענקים קבועים. זה נובע מזה שיצרו פה סבך בירוקרטי. מדובר בסבך שנוצר על ידי אדם ובכוונה. יש פה הנחת עבודה שהיא חלק מהתרבות הממשלתית במדינת ישראל. ההנחה גורסת שהעצמאים הם רמאים ולכם הממשלה צריכה לדאוג שהם לא ירמו אותה. ברגע שהקונספציה הזו משתלטת על השיח, מייצרים תוכניות לא כדי לפתור את הבעיה ולהביא את הכסף מהר, אלא מייצרים תוכניות כדי שלא ירמו. ואז זה מייצר סבך בירוקרטי שבו בעלי העסקים פשוט לא מקבלים את הכסף. הם מקבלים חלק מהכסף, צריכים להגיש השגה, כל האירוע הזה של הגשת הדוח הוא מסובך מאוד, יש לשלם אלפי שקלים לרואי החשבון כדי שזה ייעשה כמו שצריך. העניין הזה צריך לעשות אותו כל חודשיים, למעשה לעשות דוח רווח והפסד של עסק, זו משימה חשבונאית גדולה, יש הרבה פרמטרים ואז נוצר סבך גדול.

שי, אני מבקש לעבור לדוברים נוספים. רותי תבור, בעלים של חומוס אשכרה, מוסד צפון תל-אביבי ידוע, בבקשה.

שמי רותי תבור, אני מסעדנית כבר 40 שנה ביחד עם בעלי. יש לנו ילד אחד, אם הוא ירצה להמשיך בעסק אנחנו נשמח אבל אנחנו מנסים לפתח אותו בעוד כמה כיוונים. אני מקווה לפרוש בזקנה ובבריאות ולא עם כאלו צרות כמו עכשיו שאין לי ממה להכניס כסף לכיס. אני כבר בת 60 ובעלי בן 71. אני נכת צה"ל וסובלת משורה של מחלות. עברתי תאונת דרכים מאוד קשה בצבא שבה איבדתי גם את הזיכרון שלי. בגיל 19 וחצי הצלחתי לשחזר את הזיכרון. יש לי פלטינות ברוב חלקי הגוף, שחזור לסתות וכתפיים, עברתי שלוש לידות שקטות, לא הצלחתי ללדת אז אימצתי ילד.

הסיפור שלי יכול למלא כמה תוכניות טלוויזיה אבל לא באנו בשביל זה, זו לא תוכנית ריאליטי, הריאליטי האמיתי שלי הוא הדאגה למחייה, הבן שלי מבקש קסדה חדשה כי שלו נשברה אז אני צריכה לחשוב פעמיים. לקחתי שתי הלוואות מהמדינה על סך 600,000 שקלים, בעלי בן 71 ונאלצנו למכור דירה, זה לא רק שעכשיו יש קורונה, אני מבינה שהקורונה היא מחלה בין-לאומית אבל אותנו שמו בתחתית התחתית של השפל, השפילו אותנו עד עפר עם כל מיני רגולציות, בגילי אני צריכה להתחיל להבין כל מיני מילים ומשפטים במקום להתעסק בלחבק את הלקוחות שלי, מגוון לקוחות מכל קצוות העם. העסק שלי הוא כשר מתוך רצון טוב ואהבה של כולם.

אני תמיד מחפשת את חצי הכוס המלאה, סבלתי ואני סובלת ממגוון מחלות, כל יום אני מתחילה את היום עם 60 כדורים.

רותי, אנחנו רוצים לזקק את הדיון על מנת להבין את הצרכים שלכם. מה אתם צריכים?

אני רואה את הכאב של חבריי המסעדנים שאין להם את הכלים שקיבלתי בילדות. אני מיואשת מכך שהם לא יודעים את הכאב שלנו, אנחנו פשוט רוצים לחזור לעבוד. האם מישהו ממקבלי ההחלטות היה מלצר? היה בעל מסעדה? אנחנו גוועים. אני מוכנה לשמור על החוקים, וזה מה שאני עושה, אבל אני אמות מרעב. אני קניתי נכנסים בשביל למכור אותם עכשיו? הם אומרים שאני אסגור את הפינה שלי ואתאבד, שאסגור את הפינה שלי ואלך לאלף עזאזל.

רותי, אני מבקש, אנחנו רוצים שבסופו של דבר יצאו מפה דברים שאנחנו יכולים לסייע בהם. מה הדבר שאת הכי זקוקה לו עכשיו?

לעבוד.

פשוט שיפתחו ויתנו לכם לעבוד.

אני עבדתי מצוין כשהחליטו על קפסולות של עשרה אנשים. יש לי 120 מטר, מתוכם 30 מטר זה מטבח, המטבח שלי הוא אחורי ולטבחים אין שום קשר עם עובדי הדלפק. אז הוצאתי את עובדי הדלפק לחל"ת, חלק אני מוציאה, חלק אני מחזירה, אני כבר לא יודעת מה להחזיר, הנה ההזרקות שלי של הסרטן בריאה, אני צריכה ללכת לעבוד עכשיו בעבודה פיזית כדי לחסוך עובד? אני מתגעגעת למגע עם האנשים, זה מכניס אותי לדיכאון, אני רציתי להתאבד. שתדע שהמגע עם האנשים זה הכי חשוב.

רותי, אנחנו רוצים בסופו של דבר להגיע לזה שאנשים כמוך יוכלו לעבוד, זו בדיוק מטרת הדיון, אני מאוד מודע לך עבור הדברים.

זה הכול מדם לבי, אני חשפתי פה דברים שמעולם לא חשפתי וזה מכיוון שכלו כל הקיצים.

אף אחד לא חושב אחרת, תודה רותי. עידן רול צריך לעזוב אותנו לטובת דיון אחר, מילת סיכום, עידן?

תודה לכל האורחים המכובדים, אני אשתדל להמשיך ולנסות לשפר את המצב. אני חושב שמה שרותי אומרת מייצג בכאב גדול את מה שמבקשים הרבה מהמסעדנים, הם לא מבקשים דבר, הם רק מבקשים שיתנו להם לפתוח את דלתות העסק, משם הם כבר יודעים להתקדם, זה מה שהמדינה לא מבינה. הם לא מבקשים פיצויים ואין להם שום ציפייה שהקורונה לא תפגע בהם, הם בסך הכול אומרים שהם יודעים לייצר פרנסה ומבקשים שיתנו להם לעשות זאת.

הם מלכתחילה ענף של שורדים.

שר האוצר הקודם כבר קבר אותנו עם כל הרגולציות, אנחנו כבר נגמרנו קודם וזה הקש ששבר את גב הגמל. מוכרחים להבין שזה תחום רגיש.

תומר מור, בבקשה.

תודה רבה, בהתייחסות ישירה לדברים של רותי, חשוב להתייחס לזה וכן לדבריו של חבר הכנסת רול. זו המצוקה שלא רואים, את התחושות האלה לא רואים בגרפים ובמספרים. צריך לדבר על הנעלם הזה, אנחנו כבר שבעה חודשים בתוך המשבר הזה, שהוא משבר בריאותי וכלכלי, אבל יש לזכור שזה גם משבר נפשי ובסופו של דבר אנחנו כולנו מבקשים רק שתתנו לנו לעבוד, תאפשרו לנו לעבוד, אנחנו תעשייה חפצת חיים. אנחנו אופטימיים ויודעים להתמודד עם כל צרה שלא תבוא והיה לנו אימון טוב כל השנים הללו. עכשיו כשמגיעה הקורונה אנחנו מוכנים יותר מכולם, גם - - - משרד הבריאות, והנדסה, ואיכות הסביבה, ומשטרה, וכיבוי אש, אנחנו יודעים לעבוד ואנחנו רוצים, לאורך כל המשבר, לקבל את ההכרה האמיתית ביכולת שלנו לעבוד בצורה הולמת.

אנחנו מובילים קמפיין שכותרתו "מסעדנות אינה מדבקת". אחוז ההדבקה בענף שלנו שואף ל-1.8%, אלו מספרים שהם זניחים לחלוטין. לא ב- Take Away, לא במשלוחים, לא קיים שום תיעוד על הדבקה בכל שבעת החודשים האחרונים. אגב, זה גם ברמה העולמית. כמובן ועל אחת כמה וכמה לגבי ההושבה בחוץ. אז כשלוקחים את ה- Take Awayלפני חודש וקצת ולא נותנים טיעון לגיטימי שתומך בזה, באמת שומטים את הקרקע מתחת רגליהם של אלפי עסקים, כמו שאמר שי לפני. מדובר בהרבה עסקים קטנים שיש להם זכות קיום כמו לכל עסק אחר במדינה ובסופו של דבר מונעים מהם להתפרנס. בנוסף מנטרלים את היכולת לקבל את הפיצויים, ה-25% אחוז הכרה לצורך כניסה לרף הזכאים לפיצוי צריך להיות ממרץ ולא מיולי. אנחנו צריכים וודאות, העולם העסקי עובד על וודאות. משקיעים מכל העולם באים להשקיע בעסקים שיש בהם וודאות, כך הדבר גם בישראל.

לא מעט אשים השקיעו במסעדנות לפני המשבר וייצרו מחזור של מעל 21 מיליארד שקלים בשנת 2019. חברים, הכלכלה נהנתה מזה, התיירות נהנתה מזה, המדינה נהנתה מזה. אנחנו היינו חלק מהבוכנות המשמעותיות שמובילות את המנוע האדיר של כלכלת ישראל.

הנה פתאום הגיעה נקודה, ומה שרותי הסבירה פורט על כל מיתר ומיתר כי זה נובע מחוויה אישית שלה, הרי מה היא אמרה? שהיא במצוקה אישית קשה. אבל במצוקה הכלכלית שנכנסנו אליו במשבר הזה אין שום עזרה. אז אם מסעדן כמו רותי עבד קשה כל החיים, ויש פה גם נושא של אנשים מבוגרים, ראינו לפני שבועיים זוג מסעדנים בני למעלה מ-70 שסגרו את העסק שלהם באזור הצפון. הם לא חסכו כל החיים לפנסיה כי לא היה להם מאיפה, זו בעיה של עצמאיים, בסופו של דבר הם היו צריכים לסגור את העסק ומי יודע מה יהיה להם. אלו מקרים של קטסטרופה. 25% צריך להחזיר את זה ממרץ.

יש גם את הסוגיה של הלוואות בערבות מדינה, הבנקים קיבלו מהמדינה 60% ערבות אבל מצד שני אין שום אופרציה שלוחצת על הבנקים להפשיר את הכסף הזה לטובת ייעודו, אני יודע זאת משיחה עם המפקח על הבנקים. המסעדנות תמיד הייתה במקום השלילי מבחינת הבנקים, אף פעם לא קיבלנו קרדיט חיובי, אבל עכשיו, כשהמדינה נתנה את התנאים ובמיוחד לקרן לעסקים קטנים ובינוניים שנמצאים בסיכון גבוה, שזה מיועד לעזור לנו – עדיין הבנקים לא משחררים את הסכומים האמורים. מתוך ארבעה מיליארד שקלים שהוקצו לטובת העניין רק כמיליארד אחד הועבר בהלוואות. הכסף שוכב בבנקים ולא משתמשים בו. רק מי שיש לו קרדיט מאוד חיובי מלכתחילה מקבל, אז אתה מחזק את החזקים? הרי עכשיו צריך את הכסף הזה, כדי לסייע לעסקים לשמור על העובדים שלהם בשעת משבר. אנחנו זקוקים לכסף כדי לשלם שכירויות ולהישאר בתוך מעגל העסקים החיים. חשוב להבין שברגע שעסק יוצא מתוך המעגל הזה הוא מאבד זכות לחיות. כמו אצל בני אדם, גם בעסקים לא ניתן להחיות עסק מת.

אני רוצה לשאול אותך בהסתכלות קדימה: תן את המתווה המינימלי שענף המסעדנות יכול לחיות איתו שהוא חייב להיות ארוך טווח כי אנחנו מבינים שגם אם מחר יהיה חיסון לקורונה עדיין ייקח זמן עד שאנשים יסכימו לשבת אחד ליד השני, לוקח גם זמן להתאושש מזה מבחינה פסיכולוגית. תן לי את המתווה המינימלי שענף המסעדנות יכול לחיות איתו.

אז ככה: אתה הגדרת עכשיו את מה שצריכים להכיר בו כנורמה, ללמוד לחיות ולעבוד עם הקורונה. מתוך המקום הזה ההושבה בחוץ צריכה להיות כל הזמן, צריך לאפשר לאנשים לשבת בחוץ במרווחים של שני מטרים בין שולחן לשולחן. הכול על פי כללי תו סגול שכבר נקבעו לפני היציאה מהסגר הראשון ואני חושב שהוא מצוין, מי שמתמיד בו מצליח לשמור היטב. אם תלך לחומוס של רותי תוכל לראות שהיא מקפידה הקפדה יתרה ואפילו כשאפשר Take Away היא לא מאפשרת כניסה.

אפילו חיידק לא יכול להגיע גם אם הוא בא מהדלת האחורית.

מתוך המקום הזה המסעדנים לא רוצים להוריד את רמת השירות ורמת הקולינריה. כשהם רואים שהלקוח מגיע והוא רואה שיש מקום לא מסודר או שהצוות בלי מסכות – הוא פשוט לא נכנס למסעדה. לכן, ההקפדה על כללי התו הסגול היא בנפשו של כל מסעדן.

בגלל שאנחנו יודעים לעבוד, לחלקינו יש חללים של מאות מטרים, חללים גדולים שאפשר להושיב בהם בצורה בטוחה ובריאה, אני חושב שצריכים לקבוע פה תפוסה של 50%–60% שמאפשרת ישיבה מרווחת לחלוטין. אני לא מתחייב על זה אבל - - -

מי שלא ישמור יקבל דוח ויסגרו לו את העסק. שימו מנעול ובריח על מי שלא יקפיד.

גם לשמור על ה- Take Away, גם לשמור על ישיבה בחוץ, בכל העולם עברו לישיבה בחוץ או לסגירה של רחובות לכעין פאטיו גדול - - -

היה שיח מול השלטון המקומי על זה, אפרופו החורף ששי התייחס אליו, האם אפשר אולי לחשוב על קירוי של העסקים כאלו?

יש סידור כזה מול עיריית תל אביב וגם מול עיריית ירושלים. זה משהו שקיים באירופה, כמו פלסטיקים פרוביזוריים כאלה שאתה יכול גם לקפל אותם.

אם הרשויות המקומיות היו מטפלות בנושא הזה אני חושב שהיינו מצליחים להגיע להישגים גדולים הרבה יותר. השלטון הריכוזי לא באמת יודע לתת מענה לכל אזור ואזור בנפרד ודין ירושלים הוא לא כדין תל אביב וכן הלאה. מתוך המקום הזה נחזור רגע למתווה: להשאיר את המשלוחים ואת ה- Take Away, הושבה בחוץ זה משהו שחייב לפעול בצורה מלאה, אין שום סיבה למנוע אותה. לגבי ההושבה בפנים: אנחנו לא אקורדיון, אנחנו לא עסקים שיכולים לפתוח ולסגור בהינף יד, אנחנו לא חנות בגדים שהסחורה שוכבת על המדף. מדובר במזון שצריך להתחלף בשל מגבלות התברואה, מדובר בכוח אדם שצריך לשמור על כשירותו כמו ספורטאים. טבח שלא עושה את המנות שלו חייב לחזור להתאמן, מלצרים שלא נותנים שירות הרבה זמן חייבים ללמוד את תורת השירות. הדברים הללו חייבים לקרות. מערכת טובה של מסעדנות היא מערכת שיודעת לעבוד באופן סיסטמתי ובאופן שוטף. מתוך המקום הזה לא ניתן לפתוח ולסגור שוב ושוב.

אנחנו בקשר עם משרד הבריאות והאוצר, אנחנו מבינים שיש מגמה חיובית ויש הבנה שרוצים לפתוח. אבל לצערנו אנחנו חווים חוויות פוליטיות שמשפיעות על התעשייה שלנו. בהקשר הזה, אם המערכת הייתה יודעת - - -

כוונתך היא שאם יפתחו אתכם אזי יצטרכו להסביר למה לא פותחים תחומי חיים אחרים.

אני חושב שכולנו מבינים לאן הרוח נושבת ומה קורה מאחורי הקלעים.

כן.

זה כבר הכול בחוץ גם כך. אם היינו מקבלים את המענקים בצורה ישירה ומוחלטת ומאז רגע הסגירה הכסף היה מגיע תוך זמן קצר לבנק, אז בעלי העסקים יכולים היו שלא לבוא להתראיין ולהילחם על הפרנסה שלהם. בפועל אין תשובה בריאותית, אין מענה לענייני הפרנסה, אין עזרה מהמדינה בזמן אמת. עסקים רבים שהיו זכאים לקבל את הפיצויים כבר סגרו את העסק, הפיצויים הגיעו רק בדיעבד. זה לא ייתכן שארבעה חודשים אתה לא יכול למשוך כסף ולצפות שהעסק ישרוד. אנחנו מסתכלים על מתווה פשוט: ישיבה בחוץ, ישיבה בפנים בצורה מדוללת, לחזור לעבוד ולאפשר לבעלי העסקים לפעול על פי התו הסגול. הוכח בסגר הראשון שאנחנו יודעים לעבוד. כל העלייה הגדולה בהדבקות לא הייתה במסעדות, מסעדנות אינה מדבקת.

אני רוצה לומר שחברות הביטוח שגובות מאיתנו ביטוחים כשהעסקים ריקים, למה שלא יפרישו את כל הכספים שהם גובים מאיתנו בעוונטה, ממילא הרי היינו סגורים בכפייה, איפה כל הכספים שאנחנו משלמים כביטוח על עסק ריק. שיחזירו לנו את הכסף או שיחזירו את זה בסוג של מעגליות אלינו בחזרה. יש מלא דרכים להחזיר את הכסף לקופה שלנו. ביטוחים של עובדים, למה אני צריכה לשלם ביטוח עבור עובד שלא עובד?

המדינה - - - זה נכון. אני מבקש להעלות נציג של משרד הבריאות, אין אף נציג של משרד הבריאות? זה ממש לא בסדר, מהם אנחנו צריכים לקבל תשובות עכשיו, לשם כך נתכנסנו. אני מבקש בינתיים להעלות את רועי כהן ואני מבקש ליצור קשר עם משרד הבריאות על מנת שיעלו נציג בהמשך. רועי, שלום רב.

שלום לכולם, אני לא אחזור על הדברים שציינו שי, תומר ורותי. דברים שנכנסים אל הלב. דברים קשים שמגיעים מתוך לב של בעלת עסק בעלת ניסיון רב. אני רוצה להגיד משפט קשה שנובע מהנתונים: כ-3,500 מסעדות נסגרו עד לרגע זה. ענף המסעדנות הפך לקורבן שעולה על מזבח הטיפול במשבר הקורונה. זה מה שמסתמן כענף שהולך לשלם את המחיר הגבוה ביותר של הטיפול הכושל במשבר הקורונה. כמו שאמרו שי ותומר, הכסף הגיע מאוחר מידי ולא בהתאם לפרופורציות של הנזק.

אני אטיל פה פצצה, ביום חמישי האחרון נפגשתי עם מנהל רשות המסים. 4,000 עסקים חדשים שנפתחו החל מינואר–פברואר הם עסקים של מעל 300,000 שקלים. אלו עסקים שברובם הם מתחום המסעדנות והמזון. העסקים האלה כרגע לא זכאים לקבל שקל פיצוי מהמדינה, לבד ממענק סוציאלי של 1,500 שקלים. מסעדות שפתחו והשקיעו שניים או שלושה מיליון שקלים זכאיות לקבל רק 1,500 שקלים. כל זה כי ממשלת ישראל לא יודעת לתת מענה לאותם 4,000 עסקים שעל פי כל דין זכאים לקבל מענה של פיצוי כי העסק שלהם סגור. המדינה לא מצאה את הפרוצדורה להשוות לעומת שנה קודמת, אבל יש את כל הכלים לתת להם פיצוי ולראות מה היה להם בינואר–פברואר, לעשות השוואה ממוצעת של העסקים בענף שלהם כדי למצוא את הדרך. הכסף נמצא, כסף יש, רק צריך נכונות ודרך. לכן כל כך מתאים לוועדת הביקורת של הכנסת לעסוק בדברים הללו. 4,000 עסקים לא יכולים לקבל שקל מהמדינה כי לא יודעים למצוא את הדרך להשוות להם לעומת שנה קודמת.

אני אציג עוד תפוח אדמה לוהט שהצגנו בפני מנהל רשות המסים שהוא גם ממלא מקום מנכ"ל משרד האוצר: חמישה מיליארד שקלים דחיית הלוואות ל-163,000 עסקים. זה כמו הר געש שהולך להתפוצץ. כרגע כל הכסף הזה נדחה, ביום שיצטרכו לממש את זה לא יהיה לאנשים איך לשלם את הכספים הללו. אם מישהו לא יטפל בזה אנחנו נגיע לגל של פשיטות רגל, מדובר בחמישה מיליארד שקלים. זה לא כסף קטן, זה כסף גדול.

פיצוי ל-25% החל מחודש מאי, הנושא של גובה הפיצוי שהוגבל לחצי מיליון לעסקים שיש בהם שכירות והוצאה של מעל 10%, זה בעיקר לאולמות הארועים. באולם אירועים 80,000 שקלים הולכים רק עבור שכירות, אתה נותן לו בעצם פיצוי בגין השכירות, מה מעבר לזה? חייבים להגדיל את גובה הפיצוי.

עופר, ברגעים אלה עדיין מבקשים רישוי עסק מבעלי מסעדות. באים אליהם מהגנת הסביבה, משרד הבריאות, כיבוי אש, שפכים. עולם כמנהגו נוהג כאילו אין קורונה, בעלי המסעדות צריכים לדאוג לכל הגורמים שהזכרתי כאילו המחזור שלהם לא ירד. היטל העובדים הזרים ממשיך, חוק הפיקדון בתוקף, חוק הטיפים בסימן שאלה ומשאיר הרבה אנשים באי-ודאות.

אני קורא דרך הוועדה לתת הוראה שהנושא של רישוי עסקים יידחה עד סוף 2021. להאריך את רישיונות בעלי העסקים עד סוף 2021, לא יקרה שום דבר, אפשר להאמין לעסק שהוא יעמוד באותם התנאים עד סוף 2021. אנחנו לא גנבים ולא רמאים, אנחנו בסך הכול אנשים שרוצים להתפרנס. 3,500 עסקים כבר לא שרדו.

עוד סוגיה שחייבים לבדוק אותה היא פתיחת ענף של הלוואות בערבות מדינה לעסקים בסיכון. מדובר בעיקר באולמות אירועים ובמסעדות. אתה יודע כמה יש שם מימוש? 25%. מתוך ארבעה מיליארד שקלים רק מיליארד שקלים מומשו. יש אלפי פניות עדיין שנמצאות בבדיקה כאשר העסקים הללו קורסים. חברים, ממשלת ישראל, תתעוררו, האנשים הללו זקוקים כרגע ליד מושטת ולסיוע כדי שביום שאחרי זה יהיה לאן להחזיר את העובדים שנמצאים בחל"ת. אני שמח על הדיון ומבקש להפסיק להקריב את הענף הזה, תודה.

רועי, שאלה אליך, מה רמת השיח שיש עכשיו ביציאה מהסגר השני? גם אל מול הנושא של תקציב 2021, האם אתה מוצא שותפים לדבר הזה? בשורה שאתה יכול לתת לנו?

צריך להגיד את האמת, משרד האוצר תומך בדרישה שלנו לאפשר חזרה למשק גם של עסקים קולטי קהל, כולל המסעדות עד 20 איש בחוץ. דווקא בנושא הזה הם תומכים. אבל בנושא הכלכלי יש דבקות במטרה, שר האוצר הכריז שזו התוכנית ואי-אפשר לשנות אותה. כמו שאמרו שי ותומר, אם לא תיתן את ה-25% החל ממאי האחרון אז העסקים יקרסו, הם לא יכולים לסחוב כל כך הרבה זמן עם הפסד של 36%. אמרתי לשר שזה נמצא בתוך הכסף ולא מימשתם את מה שהצהרתם, למה אתם לא באים לקראת? תיקחו ענפים שאתם יודעים שאפשר להציל אותם. בנושא הזה אני אומר שאין קשב, אומרים לנו "כזה ראה וקדש" התוכנית הכלכלית כפי שהיא קיימת וללא שינוי. כל הניסיונות שלנו, גם על עסקים חדשים, גם בנושא של פיצוי 25% לתקן אותו רטרואקטיבית, גם על הנושא של איחוד עוסקים שתומר ושי בטח יגידו שהרבה מסעדות בחלק מהן לא קיבלו עד ספטמבר שקל אחד פיצוי ואף אחד לא יודע לתת להם מענה. בנושא הזה יש קיבעון מחשבתי באגף התקציבים ובמשרד האוצר שמבחינתם זו התוכנית ואי-אפשר לעשות שום שינוי. את זה צריך לתקן.

תודה רבה, אני התכוונתי לייחד את הדיון הזה גם לנושא המסעדות והמסעדנים, אבל מכיוון שתכף נעבור גם למשרד הכלכלה וגם למשרד האוצר, יש לנו עוד כמה דקות, אנחנו נעלה את ניר שפר מהתאחדות בעלי האירועים. ניר, אני מבקש שתעלה דברים שהם לצורך העניין כי אתם באמת מהענפים שנמצאים בסיכון הכי גדול כי אצלכם גם חלק מהפתרונות שהם אפשריים אינם תקפים. אין אצלכם משלוחים הביתה ועוד דברים שכן אפשריים במסעדות. מה בנושאי רגולציה ומתווה של פתיחה רלוונטי לזה שאם בלחץ שלנו, בלחץ של הכנסת בכלל ילך משרד הבריאות לקראת פתיחה, איך אתם רואים אותו?

תודה רבה עבור עריכת הדיון, אנחנו מבינים שלמרות האיסור על פתיחת האולמות יש חתונות שממשיכות להתקיים. לצערנו הרב רוב הפעילות היא פעילות לא חוקית. אנחנו חושבים שאם משרד הבריאות ישב איתנו נוכל להגיע למתווה שיאפשר החזרת האירועים אל האולמות, לשמור על תו סגול, לשמור על פעילות עם פיקוח. יש לנו תיעוד מסודר של כל מי שמגיע לאירוע. היום יש גם בדיקות מהירות, יכול להיות שאפשר לשלב את זה וזה יהווה פתרון.

לצערי הרב אף אחד לא יושב איתנו. אנחנו מול שוקת שבורה, העסקים שלנו מושבתים לגמרי, אנחנו ממשיכים לשלם סכומי כסף אדירים על שכירויות ואחזקה. יש בעיה עם מתווה הפיצוי, לא מעט אולמות יפשטו את הרגל להערכתנו. יש כבר אולמות שקיבלו צווי פינוי כי לא הצליחו לשלם את שכר הדירה. חייבים למצוא פתרון מצד האוצר ומהצד הבריאותי כדי שהענף הזה לא יקרוס. האופק שלנו רחוק מאוד לצערי הרב. הייתי מאוד שמח אם בעזרת הוועדה אפשר היה לגבש את השיח הזה מול משרד הבריאות ומול משרד האוצר, הבעיות של המסעדנים זהות לבעיות שלנו, אולי מצבנו עוד יותר חמור כי אנחנו סגורים ב-100% כבר שבעה חודשים למעט אפיזודה קטנה שרק הזיקה לנו כלכלית. אשמח ואודה אם תוכל להוביל מהלך כזה, תודה.

תודה לך. ננסה לקבל תשובות ממשרד הכלכלה. נעמי היימין רייש מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

שלום לכם.

הבעיות של המסעדנים שהועלו פה מוכרות לך בוודאי. איפה אתם בסיפור הזה.

הנושא הראשון הוא מתווה החזרה לפעילות. בסבב הקודם עבדנו יחד עם המסעדנים, אנחנו כל הזמן בקשר עם הארגון היציג שלהם בכל הנושאים. בפעם הקודמת ניסינו להוציא אותם מהר כדי שיוכלו לעבוד לפיו ובאמת ענף המסעדות חזר לפעילות מהר. היום הממשלה נוקטת משנה זהירות בכל מה שקשור לדרך היציאה מהסגר. השלבים יותר מדודים ולא לפי תאריכים אלא לפי נתוני תחלואה. אני מקווה שתצליחו לאתר נציג של משרד הבריאות כדי שיציג את השקפת משרדו בצורה ישירה.

יש חשש גדול להגיע למצב שבו נחזיר את המשק בצורה שאינה זהירה וכולנו נצטרך לחזור שוב אחורה, הזיג-זג שייווצר יגרום יותר נזק מאשר תועלת לעסקים.

אני רוצה להגיד לך משהו שלטעמי אין מישהו שמייצג אותו ליד שולחן הממשלה, לפחות לא על פי מה שיוצא החוצה. כל התפיסה הזו היא תפיסה מוטעית מלכתחילה, היא תפיסה שלא קולטת שאנחנו חיים בנוכחות קורונה, שאנחנו חיים עם הקורונה להרבה מאוד זמן. כמי שהיה יושב-ראש ועדת הקורונה ויושב בוועדה הזו ועוסק בנושא לא פחות מפקידים ממשלתיים אני מרשה לעצמי לומר שהתפיסה שרואה את הכול דרך פריזמה של נתוני תחלואה ולא דרך פריזמה של הקווים האדומים של מערכת הבריאות, וכל התפיסה הזו שאומרת שקודם כל מטילים שמיכה ולא מסתכלת על זה שאנחנו חיים עם הקורונה וצריכים למצוא דרך לעשות את זה. אני לא רואה מי שייצג אותה יותר מאשר משרד הכלכלה. אני אומר את הזה דווקא לך משום שאני יודע שגם שר הכלכלה וגם הרבה מאנשי משרדו חושבים כך. הדבר הזה לא מאפשר למצוא פתרונות, אנחנו מוצאים את עצמנו או מול משרד הבריאות או מול משרד האוצר, שהוא זה שמחזיק אנשים ועסקים ומנשים אותם במקרה הטוב, אם הוא בכלל עושה את זה. אתם חייבים לייצג את התפיסה שהצגתי מול שולחן הממשלה.

אלך צעד אחורה, זה בהחלט התפקיד שאנחנו רואים כתפקידנו בכל דיוני הממשלה והמל"ל והקבינט. משרד הכלכלה מייצג את העסקים הקטנים, את המגזר העסקי, ובכל דיון בכל שלב הגישה שלנו היא שהמגזר העסקי חייב לקבל תוכנית ברת קיימא. לצד האתגר הבריאותי שאנחנו מתמודדים איתו והצורך להוריד את נתוני התחלואה, אנחנו מתמודדים עם אתגר כלכלי יוצא דופן, והוא לא פחות חמור מאשר האתגר הבריאותי, זו הנחת היסוד שלנו בכל עמדה שאנחנו מציגים.

אנחנו חושבים שהפתיחה צריכה להיות יותר אמיצה, אנחנו מגישים גישה יותר פרו-עסקית לעומת משרדים אחרים וסבורים שצריך לקדם כל מיני - - - לשלבים יותר מוקדמים ולנקוט צעדים יותר מהירים. יחד עם זאת אנחנו סבורים שפתיחה מהירה מדי היא גם תזיק לכלכלה עצמה, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שפתיחה מהירה מדי של המשק תגרום לסגירתו שוב. זה גם דבר שהוא לא טוב, המשק צריך יציבות, אנחנו צריכים לוודא שמתכונת הפתיחה היא ברת קיימא לכולם והעסקים לא נסגרים שוב לאחר חודש, מה שיחזיר את כולנו למצב שבו אנחנו נמצאים היום.

כשאנחנו מדברים על הצורך בזהירות זה גם מנקודת מבט כלכלית ומתוך חשיבה על הצרכים של המגזר העסקי שאנחנו מחוברים אליו, מדברים איתו ומודעים לתחושות בשטח ולבלבול שקיים לאור ריבוי ההנחיות. אנחנו משתדלים להבהיר את ההנחיות כמה שיותר תוך כדי תנועה. כמובן שמשרד הכלכלה מייצג קודם כל את המגזר העסקי בכל דיון, ואת האינטרס הציבורי בכך שהמגזר הציבורי יהיה פעיל ויחיה. אנחנו לא מייצגים עסקים, אנחנו מייצגים את הציבור, וזה אינטרס ציבורי שהכלכלה תשרוד את המשבר.

מתווה היציאה איך שהוא עובד, אנחנו מכניסים את האיזונים הללו לתוך מכלול השיקולים. לא רק במתי ייפתח ומתי ייסגר אלא גם באכיפה, צורת האכיפה, גובה הקנסות, על מה קונסים, על מה לא קונסים, זאת פעילות יום-יומית שאנחנו מבצעים. אולי היא לא מגיעה לכותרות אבל זה מה שאנחנו עושים בצורה שוטפת.

אני מודה לך. גל ממשרד האוצר, בבקשה.

הי, אני גל ברנס מאגף התקציבים. לעניין היציאה מהסגר אז עמדתנו מאוד דומה לעמדת משרד הכלכלה. אנחנו שיקפנו לממשלה את סדרי העדיפויות מבחינת המשמעויות הכלכליות של כל ענף וענף. יש שיח גם עם משרד הבריאות, יש את החשש שתהיה אסטרטגיית יציאה מהירה מדי שתחזיר אותנו לסגר נוסף, זה מצב שאינו רצוי. מתנהל שיח שוטף - - -

גל, צר לי שאני מתנפל על פקידים, כל התפיסה של מהר מדי/לאט מדי נובעת מאותה טעות פרדיגמטית שאתם כל הזמן חיים בה. אין מהר מדי או לאט מדי, יש חיים עם הקורונה. אומרים לך את זה ענף אחרי ענף. האקורדיון הזה לא עובד. אם אתה לא מייצר שחיים איתו אנחנו לא נצא מזה. אתם הגוף החזק במערכת, יש לכם יותר עוצמה ממשרד הכלכלה, יותר עוצמה מבעלי העסקים ואלה שמייצגים אותם, אתם חייבים להוביל את השינוי המחשבתי הזה. אם אנחנו נמשיך להיות בזה שכשעולים נתוני התחלואה סוגרים וכשיורדים אז פותחים בסוף הניתוח לא יצליח והחולה ימות.

משרד הבריאות לא נמצא, עמדתו היא שככל שהפתיחה תהיה מדורגת ואיטית אז נתוני התחלואה יישארו מתחת - - - ונצליח לשמור על כל הדברים פתוחים. בסוף התו הסגול הוא מרכזי בכל האירוע הזה של הפתיחה. בפעם הקודמת הוא נעשה בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם משרדי הכלכלה והבריאות. אנחנו מקווים שהוא יקרה גם בפעם הזו.

אשאל אותך לגבי דברים ספציפיים שהועלו בדיון: הארכה של סף 25% ירידה במחזור, למשוך את זה עוד קדימה מעבר לסוף השנה. נכון?

עכשיו זה עד ספטמבר–אוקטובר, לשר יש אפשרות להאריך את זה ל-נובמבר–דצמבר בלי חקיקה. אחרי זה זה חוזר ל-40%.

לעניין נובמבר–דצמבר אני מעריך שהשר יקבל החלטה בימים הקרובים. לעניין המשך השנה, כרגע המצב החוקי הוא שלאחר מכן אנחנו חוזרים למתן מענקים לכל עסק שהפגיעה בו היא מעל 40%, וזאת עד יוני 2021.

אז אני מבקש בשם הוועדה שתיבחן בוודאי לענפים שנפגעו, הרי יש לכם הגדרה של ענפים בסיכון כמו האולמות וגני האירועים, המסעדות – שאתם מבינים שהם בסיכון גבוה יותר. האם יש אפשרות שעבור אלה תהיה הארכה של רף ה-25%?

יש קושי לאפיין בצורה מדויקת ענפים בסיכון. לכל עסק יש את העסקים הרוחביים שהם הספקים שלו. לאולמות האירועים יש את התקליטנים ואת הקייטרינג והצלמים, זה עניין נרחב. בגלל הקושי הזה אנחנו נוקטים בגישה של הערכת הפגיעה. לעשות את זה בצורה רוחבית וככל שעסק נפגע יותר גם הסיוע שניתן לו הוא יותר גדול וזה אמור לשקף בקירוב את הענפים שבסיכון גבוה ושנפגעים יותר.

סליחה שאני מתערב. ברשותך, אדוני היושב-ראש, גל, תראה יש לכם הגדרה כזאת, אם תיקח את הנושא של הלוואות בערבות מדינה לעסקים בסיכון גבוה, אתם הגדרתם אלו ענפים נחשבים בסיכון גבוה. אנחנו נמצאים - - -

זה לא מדויק, לא הגדרנו - - -

אפשר לקחת את המודל הזה ולעשות את מה שחבר הכנסת שלח מבקש ולהבין שיש פה עסקים בסיכון יותר גבוה. יש לכם הגדרה של עסקים בסיכון גבוה.

זה לא מדויק, לא הגדרנו עסקים בסיכון גבוה, נתנו להגיש את הקרן לכל עסק שנפגע לפחות בחודש אחד ב-50%. זו הגדרה רוחבית שראינו לנכון. שיקפנו לבנקים את המצב שהיה ערב פתיחת הקרן לגבי היקף ההלוואות שניתנו לכל אחד מסוגי העסקים לפי פילוח שעשינו, הצגנו אותו גם לכנסת, כדי שהבנקים ידעו מי הם אותם ענפים שקיבלו פחות סיוע ביחס - - -

מה הדבר האופרטיבי שאתם עושים מול הבנקים כדי לקדם את ההלוואות האמורות? בשטח זה לא קורה, אז איפה המנוף שלכם? הנחיה כללית נשארת כללית ולא הופכת לאכיפה.

האחראי לבנקים במדינה זה הפיקוח על הבנקים.

הוא לא שייך למשרד האוצר?

אני אומר, מי שאחראי זה הפיקוח על הבנקים. למשרד האוצר יש שיח שוטף עם הפיקוח מכיוון שההלוואות הן בערבות מדינה. בשונה מתחילת פעילות הקרן – שהיו המון בקשות והיה קושי למדינה להתערב בהלוואות ספציפיות וזה גרר עיכובים בתהליך – המדינה עכשיו יותר מעורבת באמצעות נציגיה בוועדות האשראי בבנקים. ניתן להגיש ערעורים לגבי בקשות שנדחו, בהלוואות גדולות יושב נציג המדינה בוועדות האשראי. אז יש יותר מעורבות. בסוף מי שמקבל את ההחלטה ומחליט על חיתום זה הבנק.

המשימה הראשונה של הפיקוח על הבנקים היא יציבות הבנקים. אני לא מצפה ממנו להיות זה שידחוף אותם לתת יותר הלוואות לעסקים בסיכון כי מבחינת הבנק זה הגיוני. הבנק לא יסכן את רווחיו. חייב להיות גיבוי, שני החלקים הללו של האוצר חייבים לגבש עמדה מוסכמת לגבי הדבר הזה כי אם אתה תשאיר את זה רק לפיקוח על הבנקים הוא יראה את זה דרך הקשית שלו.

בנק ישראל העביר לבנקים הנחיות שאמורות להגדיל את היקף האשראי במשק. מנקודת המבט של האוצר, הקמנו את הקרן במסלול המוגבר שיש בה היקף ערבות הרבה יותר משמעותי. עלו פה טענות לגבי היקף מימוש נמוך אבל בסוף היקף המימוש הוא תולדה של כמות הבקשות שמגיעות לקרן. עלתה גם טענה שיש עסקים שלא יכולים לגשת כי הם קיבלו הלוואה בקרן רגילה. אז זה היה רק בתחילת הדרך וגם זה טופל וכיום עסק יכול לקבל הלוואה משלימה במסגרת המסלול המוגבר. אני אגיד גם שמן הסתם היקף האישור הרבה יותר גבוה ועומד על 85% שזה היקף מאוד משמעותי.

סוגיה נוספת שעלתה פה היא הצורך במענק התנעה לעסקים כאלה מתוך הבנה שיש עלות לעצירה והתנעה מחדש. האם אתם חושבים על דבר כזה?

אני לא מכיר את הבקשה הזאת. בשל הקשיים התזרימיים העברנו מקדמות כבר לספטמבר–אוקטובר מתוך הראייה הברורה שיהיה קושי תזרימי לעסקים בתקופה זו. ההשלמה של המקדמות אמורה להגיע בקרוב ברגע שהגענו לחודש נובמבר. המענק הסוציאלי רשות המסים תפתח אותו בתחילת נובמבר כדי לתת מענה. בנוסף לזה יש את המענק של החזר הוצאות הארנונה שהורדנו ל-25% בתקופה זו. ויש כמובן את הקרן להלוואות שניתן לקחת בה הלוואות עם גרייס בשנה הראשונה והחזר ריבית של המדינה בשנה הראשונה. זה גם משמעותי.

לגבי הנושא של הארנונה חשוב להגיד לגל ולך שההנחה בארנונה, רף הירידה ל-25%, התקנות טרם אושרו במשרד הפנים. כרגע זה עוד לא ירד לשטח. העיריות מוציאות דרישות תשלום לבעלי העסקים, מתחילות פעולות אכיפה, כי בעלי העסקים אומרים שמגיעה להם הנחה. העירייה מבחינתה רוצה לקבל את הכסף, התקנות לא אושרו, יש פה מצב שמצד אחד יש אכיפה ומצד שני מה שגל מדבר עליו לא הגיע לשטח בכלל, אין עדיין תקנות מאושרות.

פרסמנו את התקנות להערות הציבור, הן דורשות חתימה של שר הפנים, אני מקווה שזה יקרה בקרוב. זה בכל מקרה עמדת ממשלה שאושרה – להוריד את הארנונה ל-25%.

אני חייב, ברשותכם, להגיד שזה לא עובד. מה שאתם, באוצר, עושים זה פשוט לא עובד. תבוא אלי לבית הקפה ותבקש כוס קפה, אני אשלח אותך למלצרית, המלצרית תגיד לך שזה אצל המארחת, המארחת תשלח אותך למנקה, המנקה יגיד לך שנגמר אתמול. חברים, אתם יותר גרועים ממערכון של אפרים קישון, זו פשוט בושה וחרפה, יש מגזרים עסקיים, דיברה פה מקודם נעמי ממשרד הכלכלה שאנחנו עובדים איתה צמוד ואתמול ב-02.00 בלילה דיברנו איתה כדי לקדם מהלכים עבור התעשייה והמשק. אני חייב להגיד לכם שאם אתם יושבים בחדרים הממוזגים שלכם ואתם לא מבינים שהשטח בוער, העסקים קורסים. זה לא עובד, תשובות כאלה לא נכונות לפני קורונה ובטוח לא נכונות בזמן קורונה.

מישהו שם חייב להתעורר ולהתחיל לעבוד. משרד הפנים לא צריך לחתום על זה, אם תאם מוציאים תקנה והנחיה אז זה יפעל. אתם לא עושים את התפקיד שלכם. אנחנו האזרחים, יש מגזר שלם שמשלמים את המשכורת מהמסים לכל עובדי הציבור ובכל זאת לא מקבלים מכם שירות. אם זה היה מלצר הוא לא היה מקבל טיפ. חברים, תתעוררו, זה לא יכול לעבוד ככה. לשמוע את הרוגע בקול שלכם, הכול לא בסדר, יש פה עסקים שקורסים בגלל ההתנהלות שלכם, בגלל שאתם לא סוגרים מעגל, אתם מתחילים תהליך ולא מסיימים אותו. בעולם העסקי זה מוביל לפשיטת רגל ולקריסה. בעולם שלכם זה מוביל לעוד יום ולשום דבר.

יקרא מי שצריך למפקח על הבנקים ויגיד לו מה לעשות כדי שהפעולה תתבצע. אם אתם נותנים רק הנחייה ולא מוודאים את ביצועה אז אין לזה שום משמעות. לא סתם המשטרה אוכפת את התקנות שהמדינה מתקנת. לפני הקורונה זה צרם באוזן אבל חיינו עם זה. היום, בקורונה, אתם עוד מעיזים לתת תשובות כאלה? פשוט בושה וחרפה.

תודה תומר, כל הכבוד.

כמה אתה יכול לשבת ולשמוע את אותן התשובות, עוד ועדה, עוד לעלות לירושלים, אותו סיפור כל פעם מחדש ושום דבר לא זז. אתם לא מבינים את המצוקה שבה התעשייה נמצאת. אני יכול להביא בנוסף לרותי עוד 500,000 שיספרו על המצוקה. די, מספיק, תתעורר, אתם זוכים למילה "מנותקים" כל יום מחדש.

ממש.

אתם חייבים לרדת לשטח, לראות מה קורה בפועל, ואיך אתם עוזרים לתקן את זה לעזאזל. לא יהיו מסים, אנשים יעבדו בשחור, אותם אנשים שבאים ועושים למען המשק אתם פשוט מאוד פוגעים בהם ברשלנות פושעת. התפקיד שלכם הוא לא רק אקסלים אלא גם לעזור למשק. המשק זה אנחנו.

אתם נבחרי ציבור.

הם לא נבחרי ציבור, מי שאשם זה נבחרי הציבור ולא הפקידות.

שי, זו מערכת שלמה שלא יודעת לעבוד מסודר.

שי, זו מערכת שמקולקלת מיסודה. אני יכולה להבין את זה בלי להיות כלכלנית. הם צריכים לעשות הפרדות. אני משלמת 27 פלוס מע"מ לחברות משלוחים. לא השארתם לנו שום ברירה, שאני אעלה על ווספה בגיל 60? - - -

אני מבקש - - -

- - - אנחנו לא צריכים לשלם את המחיר של כל המגזרים, קורונה אחת לא הייתה אצלנו במסעדה.

אני מבקש דבר אחד, יושב מולכם פקיד, אלי כנבחר ציבור אתם יכולים לבוא בכל טענה שאתם רוצים.

אז אני מבקשת ממך שאולי - - -

גל, אני בטוח שהמסר ברור לך, הרגולציה יוצאת מהבית הזה והיא מחייבת אתכם. המסר שאומר שמהרגע הזה אתם צריכים לקצר תהליכים, לחתוך פינות, לעשות כל מה שצריך. לא יכול להיות שענף אחרי ענף, כמו גם גני הילדים, אנחנו בסוף מסתכלים על אחוזי המימוש הנמוכים. חלק נובע מתחשיבים שלכם אבל הרוב קורה כי הביורוקרטיה לא מאפשרת זאת.

למה סופרמרקטים - - -

רותי, אני ממש מבקש - - -

יש פה איפה ואיפה ונמאס לי כבר. אני מותשת. אני על כדורים מאוד קשים.

גל, בבקשה.

מאוד לא פשוט לנו עם המצב במשק וברור שהיינו רוצים להיות במצב אחר. אנחנו משתדלים להיות מאוד קשובים לכל פנייה שמגיעה אלינו ולעשות כמיטב יכולתנו, גם דברים שלא באחריותנו, אנחנו יוצרים קשר עם המשרדים האחרים ולדאוג שתהליכים מתקדמים. גם אנחנו לא שמחים על איטיות של תהליכים. אנחנו מקווים שכמה שיותר סיוע יגיע למגזר הפרטי ולמי שזקוק לו. אם יש דברים ספציפיים אני אשמח להתייחס.

הדברים הספציפיים נאמרו. גם ההארכה של 25% וגם המחשבה על משהו לעסקים כאלו שהם עסקי אקורדיון. שחלק מהכסף יופנה לעזור להם להתניע מחדש את העסק שלהם בגלל האופי של העסק, בגלל שצריך לקנות מלאים מחדש, בגלל שצריך להחזיר אנשים מחדש לכשירות. בהשוואה לזה שאנחנו אומרים שהייתה טעות, כל מודל החל"ת שאולי היה בו היגיון מלכתחילה, היום הרבה יותר נבון לסבסד מעסיקים כדי שימשיכו להעסיק עובדים. באותה מידה יותר נבון לתת למגזר הזה מענקים שיאפשרו לו להתניע ולהיכנס לעבודה מאשר לפצות אחר כך על זה שהעסקי נסגר ואין לו תקומה. אני מודה לך.

רק לגבי מה שאמר רועי על רישיון עסק: בעבר נעשתה הארכה מצומצמת, משרד ראש הממשלה בוחן אפשרות לבצע הארכת רישיון עסק משמעותית יותר לכלל העסקים. אנחנו באמת חושבים שהרגולציה לעסקים בימים אלו צריכה להיות יותר מאוזנת.

תודה. לצערי אנחנו לא מצליחים להעלות את נציגי משרד הבריאות, זה חמור בעיני שמשרד הבריאות לא שולח נציג לדיון כל כך חשוב. יש למשרד הבריאות מספיק אנשים בכירים, הוועדה הזאת בדרך כלל לא עושה צווי הבאה ולא מתעקשת, אולי שלא בצדק, על כבוד הוועדה. אני מתייחס לפקיד בכל רמה כמענה מספיק טוב לשאלותינו. צריך להיות ברור, וזה יבוא גם בדיון הבא, אם לא ייכנס לדרג המבצע לראש שכל התפיסה שאומרת שאנחנו מניעים את החיים הישראלים על פי נתוני תחלואה, הדבר הזה לא עובד יותר. אולי היה בו היגיון בתחילה כאשר לא ידענו מספיק על הקורונה, כשהייתה תחושה לכולנו שתהיה מכה אחת ואחר כך מחדש, אולי גם חשבנו שנחזור לנורמה הקודמת. אנחנו נמצאים בנורמה חדשה, זה מצריך צורת חיים שצריך להתרגל אליה ולדעת להעלות ולהוריד את הווליום אבל לא לסגור או לפתוח במאת האחוזים. זה לא יעבוד ככה. הדבר הזה מונח לפתחו של משרד הבריאות.

אנחנו מודעים לכל הלחצים הפוליטיים ולדברים שמשפיעים. דווקא ממקום של חבר אופוזיציה אני רוצה להניח שבסוף יש דיון סביב שולחן הממשלה שמשתתפים בו אנשים אחראיים. אם האנשים הללו לא יבינו שצריך לייצר את הנורמלי החדש שבו אין דבר כזה שלוקחים ענף וסוגרים אותו לאפס, בטח לא ענף כמו מסעדנות. עשו כל מיני פטנטים שעוקפים זאת בצורת משלוחים אבל זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. עד שלא יסדרו את הדבר הזה אנחנו נמשיך למצוא את עצמנו מול משרד האוצר שאפשר לבוא אליו בהרבה טענות מוצדקות אבל בסוף הוא זה שנותן שירותי הנשמה, הוא לא זה שדואג שלא נגיע למצב של נשימה עצמאית. את הדבר הזה אנחנו נמשיך לתבוע ממערכת הבריאות וממקבלי ההחלטות. גם את הנושאים הספציפיים שהעלנו פה לגבי האוצר אנחנו נבדוק בהמשך. זה היה דיון מתסכל במיוחד אבל גם את זה צריך לעשות. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45.