פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
27/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 101
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט' בחשון התשפ"א (27 באוקטובר 2020), שעה 13:00

הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 2), התש"ף-2020

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

אוריאל בבצ'יק - מנהל אגף אנרגייה מקיימת, משרד האנרגיה

שבתי אלבוחר - יועץ משפטי, משרד האנרגיה

איציק יוניסי - מנהל תחום רישוי ותקינה, משרד האנרגיה

נטע שפירא - עו"ד, משרד המשפטים

עוזי אלוף - מהנדס ראשי המעבדה לחשמל ואלקטרוניקה, מכון התקנים

בעז ברזילי - מנהל חטיבת חשמל ואלקטרוניקה לבית, איגוד לשכות המסחר

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

אילן בר - מנכ"ל - מעבדות חרמון, נציגי מעבדות

רחל גור - מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

לי-היא גולדנברג - ראש תחום כלכלה סביבה ומשאבי טבע, אדם טבע ודין, שונות

עמיחי פישר - ראש אגף בכיר מדיניות רגולציה, משרד ראש הממשלה

איתי עצמון, ורד קירו-זילברמן

עידית חנוכה

שלומית כהן



הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 2), התש"ף-2020, מ/1347

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, ט' בחשוון התשפ"א, 27 באוקטובר 2020. הנושא הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 2), התש"ף-2020.

היינו בדיון הקודם, דיון מקדים. הצגנו את זה והיו התייחסויות. כדרכנו בקודש, אם אין הערות לייעוץ המשפטי או דברי הקדמה נתחיל בהקראה. בכל סעיף נעצור, תסבירו, ואם יהיו התייחסויות של חברי כנסת שיבואו או של אורחים בזום, בבקשה.

אני יועץ משפטי במשרד האנרגיה, וכמובן מעורב בכתיבת הצעת החוק תוך הידברות עם הלשכה המשפטית של ועדת הכלכלה. אני מתכבד להתחיל להקריא את סעיפי החוק, ברשותך.

בבקשה.

הוספת כותרת פרק א', 1. בחוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989‏ (להלן – החוק העיקרי), לפני סעיף 1 תבוא הכותרת: "פרק א': הגדרות ומטרה".

תיקון סעיף 1, הסבר קצר. אנחנו מתקנים פה את ההגדרה של השר. כמובן, הוא לא שר התשתיות יותר, זה רק שר האנרגיה, וזו מטרת התיקון. והדבר השני, אנחנו גם מעדכנים את ההגדרה של הממונה, ויש המשך בסעיף 2ג. אז אני אקרא את הסעיף הזה.

תיקון סעיף 1. 1א. בסעיף 1 לחוק העיקרי – (1) בהגדרה "השר", המילה "והתשתית" – תימחק; (2) בהגדרה "הממונה", במקום הסיפה החל במילים "והודעה על" יבוא "לפי סעיף 2ג".

רק אשלים את הדברים. הייתה לנו בייעוץ המשפטי הערה לעניין הגדרת הממונה, הגדרה שקיימת היום בחוק קובעת: הממונה, מי שהשר מינהו לעניין חוק זה והודעה על מינויו פורסמה ברשומות. מכיוון שהיום לא נהוג לקבוע הוראות אופרטיביות בהגדרות, ומכיוון שלפי החוק המוצע יינתנו סמכויות רבות לממונה, חשבנו שראוי לעגן את סמכויות הממונה בסעיף נפרד, שמיד נגיע אליו, סעיף 2ג, וההגדרה רק תפנה לאותו סעיף. זה מהות התיקון.

מקובל עלינו לחלוטין.

הוספת כותרת פרק ב' 2. לפני סעיף 2א לחוק העיקרי תבוא הכותרת: "פרק ב': התייעלות אנרגטית" הוספת סעיף 2ג. 2א. אחרי סעיף 2ב לחוק העיקרי יבוא:

"מינוי הממונה 2ג. (א) השר ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה לעניין חוק זה. (ב) הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה, למעט הסמכות להטיל עיצום כספי והענקת פטור.

זו תוספת.

זו תוספת, "הענקת פטור".

למעשה מותר יהיה לו לאצול מסמכויותיו, למעט הסמכות להטיל עיצומים ולמעט הסמכות להטיל עיצומים ולמעט הסמכות לתת פטור.

זה בהתאם לסיכום עם היועץ המשפטי של הוועדה.

(ג) הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות."

יש הערות? אם אין הערות אנחנו ניגשים להצבעה. זה יהיה כמובן פה אחד.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
תיקון סעיף 1 אושר, כולל התיקון.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תיקון סעיף 1 אושר, כולל התיקון.

תיקון סעיף 3. 3. בסעיף 3(ד) לחוק העיקרי, בפסקה (1), בסופה יבוא "לא העביר אחד מהשרים כאמור (בפסקה זו – השרים) את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו – תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריך את תקופת ההתייעצות עמו; ביקש כאמור, תוארך תקופת ההתייעצות לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים."

הסבר.

ההסבר לכך הוא שאנחנו לא רוצים שההתייעצויות יימשכו.

התייעצויות על מה? מה הסעיף שאתה מתקן ומה התיקון שאתם מבקשים?

התיקון מיועד להגביל את תקופת ההתייעצות ל-45 יום, ועל זה דיברנו בישיבה הקודמת. ומה שהוספנו למה שהגשנו לכם בהצעה המקורית, שאפשר להאריך את התקופה הזאת.

על מה ההתייעצות?

ההתייעצות על התקנת התקנות לפי סעיף 3 לחוק, ויש לא מעט סמכויות שניתנות לשר להתקין תקנות. ובכל אחד מהסעיפים האלו מתקיימת חובת התייעצות עם השר להגנת הסביבה לגבי כל אחד מהסעיפים האלו, ולגבי כל שר אחר שהנושא המדובר בתקנות נוגע לעניינו. זה עיקר ההתייעצות פה. הוספנו שאפשר להאריך את תקופת ההתייעצות תקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים. זאת אומרת, אם לא הספיקו.

אדם טבע ודין.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. לדעתנו הסעיף הזה הוא די שערורייתי, עם כל הכבוד. ברור לנו שהחוק הזה הוא לא חוק שבא לעשות דברים סביבתיים, אלא חוק שהמטרה שלו היא לעקוף רגולציה, והסעיף הזה, שהוא בעצם נותן אפשרות לבטל התייעצות עם השר להגנת הסביבה, שההשפעה שלו על עניינים סביבתיים ברורה וההשפעה של החוק הזה על עניינים סביבתיים עוד יותר ברורה, הוא סעיף שהוא הזוי בסופו של דבר.

אומרים לי שאני קצר רוח עם אנשי הסביבה. אני לא קצר רוח, אבל אני אוהב לדייק. איפה פה מבטלים חובת התייעצות עם השר להגנת הסביבה?

בפועל אני לא ראיתי סעיפים בחוקים כרגע שיש סעיף שלא מבטל את ההתייעצות, אבל מגביל בזמן התייעצות. ככל הידוע לי, שרים בממשלה בקשר יחסית טוב אחד עם השני, וכך גם המשרדים. אז בפועל להטיל את מגבלות הזמן לא בדרך קולגיאלית נראה לנו תמוה.

מה את היית מציעה שיהיה כתוב?

כפי שיש חובת התייעצות שככל הידוע לי קורית בכל החוקים כראוי וכמו שצריך, להשאיר את חובת ההתייעצות כפי שהיא מנוסחת כיום בחוק.

היא קיימת. אנחנו לא מבינים מה את אומרת.

החוק היום קובע חובת התייעצות ולא מגביל את ההתייעצות בזמן. לדעתנו ראוי להשאיר את זה כפי שהוא כרגע, שיש חובת התייעצות.

אם חשוב לי ואני פעיל סביבתי, אני הייתי רוצה לתחם את זה בזמן. למה לא?

אני רוצה לוודא שההתייעצות הזאת קורית. אני חושבת שתיחום הזמן הוא ניסיון לא לאפשר את ההתייעצות כמו שצריך.

למרות שנתנו עוד 30 יום?

לפחות שזה יהיה 45 יום, כמו שזה היה בהתחלה.

אבל נתנו אפשרות להאריך בעוד 30 יום.

אבל במקור ההארכה הייתה של 45 יום.

תודה. למה צמצמתם מ-45 ימים ל-30 יום?

בהתחלה חשבנו על 45 יום, ולאחר חשיבה נוספת אנחנו חושבים ש-75 יום סך הכול זה צריך להספיק להתייעצות. זה פרק זמן לא קצר. לכן החלטנו לקבוע שתקופה נוספת תהיה לעוד 30 ימים ולא 45 ימים. זו תקופה ארוכה.

אתה חושב שבסעיף הזה אתה מנסה לא לקיים את חובת ההיוועצות?

חס וחלילה. בכלל לא. חובת התייעצות זאת חובה שלוקחים בשיא הרצינות.

התיחום בזמן לא בא כדי לדלג על חובת ההיוועצות.

בשום אופן לא. זו חובה משפטית, ואנחנו מתכוונים אליה.

ארגיע אותך. אני מתאר לעצמי שאת משפטנית. חובת היוועצות זו לא חובת הסכמה.

בוודאי שהיא לא חובת הסכמה, אבל קשה לי להאמין שחברי במשרד האנרגיה שמח מחובת התייעצות מקוצרת כמו שהוא מבקש מהשר להגנת הסביבה.

אם את חושבת ש-80% מהשרים שהתמנו להגנת הסביבה חלמו על כך, או כששאלו אותם כשהיו קטנים מה אתם רוצים להיות ואמרו השר להגנת הסביבה, את טועה. זה נפל עליהם.

היו גם שרים שהופתעו לטובה, שלא ציפו. השר ארדן, שבוודאי נחשב שר מאוד מרשים.

אני אומר בהומור. אני חושב שהנחת את דעתי. עוד הערות?

שלום לכולם. אני מלשכת המסחר. עוד לפני שאמרת שאתה מקבל את עמדת משרד האנרגיה, רציתי לחזק את זה. למשרדי ממשלה יש נטייה כשלא תוחמים את זה בזמן למשוך את ההיוועצות הזאת עוד ועוד באופן שמונע מרגולציה להתקיים. מאוד חשובה התחימה שנעשתה.

אני שמח שכיוונתי לדעת גדולים. תודה רבה.

מי בעד אישור תיקון סעיף 3?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
תיקון סעיף 3 אושר.

אושר ללא מתנגדים וללא נמנעים.

הוספת פרק ג' 4. אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: "פרק ג': הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ושיווק של מכשירים חשמליים.

הגדרות. הגדרות – פרק ג'. 3א. בפרק זה – "אב טיפוס", של מכשיר חשמלי – דגם בסיס לייצור המכשיר החשמלי;

"דירוג אנרגטי", של מכשיר חשמלי – הדירוג של המכשיר החשמלי במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;

"חוק התקנים" – חוק התקנים, התשי"ג–1953‏;

"יבואן" – אדם העוסק ביבוא מכשיר חשמלי באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;

"יצרן" – אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר חשמלי לשם שיווקו בישראל;

"מדרג אנרגטי" – הדרגה האנרגטית של מכשיר חשמלי המשקפת את רמת צריכת החשמל של המכשיר החשמלי או את רמת הנצילות האנרגטית שלו, בהתאם להוראות לפי סעיף 3יב(א)(4);

"מכון התקנים" – כמשמעותו לפי חוק התקנים;

"מעבדה בישראל" – מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי סעיף 12 לחוק התקנים;

"משווק" – אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר חשמלי, בישראל;

"תקנות נצילות אנרגטית" – תקנות לפי סעיף 3יב.

תוכל להסביר לוועדה מהו דירוג אנרגטי ומהו מדרג אנרגטי?

דירוג אנרגטי זה בעצם הרמת ההתייעלות האנרגטית של המכשיר בסולם הדרגות, והסולם הוא המדרג האנרגטי. המדרג קובע את הרמות A, B, C וכו' והדירוג זה מתוך המדרג הזה, לאיזו דרגה הגיע המכשיר, A, B, C.

אני כמעט הבנתי שזה אותו דבר. אני אומר את זה בצניעות.

המדרג הוא הסולם, המנעד שנקבע בתקנות, והדירוג האנרגטי הוא המקום במנעד הזה, A, B, C כלומר הסולם הוא המנעד כולו.

זו חלוקה פנימית, או קטלוג פנימי של המנעד הרחב. בתוך A יכולים להיות לנו כמה אופציות.

המדרג הוא נניח 1 עד 100, ואז A זה 1 עד 10.

ההגדרות שנמחקו, חלקן נמחקו מכיוון שיש כבר הגדרות כאלה בגוף הסעיפים. כתוב שם "בחוק זה" וזו למעשה הגדרה, אין צורך לחזור עליה. ולגבי הגדרת מכשיר חשמלי, לא חשבנו שיש צורך להגדיר מכשיר חשמלי. בהמשך החוק יש סעיף מסמיך שמסמיך את שר האנרגיה לקבוע בתקנות את סוגי המכשירים החשמליים שעליהם יחול כל ההסדר המוצע. בעצם ההגדרה לא תורמת הרבה, ולכן היא נמחקה.

עו"ד רחל גור.

תודה, כבוד היו"ר. אני מנהלת תחום ממשלה בלובי 99, וכבוד לי להופיע פה בפני הוועדה. חשוב לי לציין גם על סמך הדיון שכבר סיימנו בנושא הזה, שאנחנו צריכים להוציא מהדיון את השאלה של בטיחות. אין פה חשש – ואל תאמינו למה שמכון התקנים אומר כמי שמנסה לטשטש את הדיון – אין פה חשש לפגיעה בבטיחות הציבור. היום כשמוכנת קפיצה או מוצר חשמלי ביתי כלשהו מגיע לנמל, הם חייבים לעבור את הבדיקות של מכון התקנים פעמיים. פעם אחת לצורך התקן, לצורך השאלה של בטיחות, ופעם שנייה לצורך השאלה של התייעלות אנרגטית, שאלה של צריכת חשמל. אנחנו לא נוגעים פה בהיבט הבטיחותי. אנחנו סך הכול מציעים לבטל את הסטנדרט הישראלי הייחודי המסורבל לצורך צריכת חשמל ולעבור לתקן אירופאי.

מיצינו את הנושא הזה בדיון המקדים. הבהרת לנו והבהרנו שזה לא קשור לזה. תודה רבה.

מכון התקנים, בבקשה.

אני מהנדס ראשי, המעבדה לחשמל ואלקטרוניקה, מכון התקנים הישראלי שהרגע הושמץ על ידי עו"ד רחל גור, מתוך טענה שאנחנו מנסים להציג מצג שווא כאילו בטיחות חשמלית ויעילות אנרגטית חד הם, ולא היא. אני לא זוכר שאמרתי את זה אף פעם.

אני זוכר שהבהרנו את זה בדיון הקודם.

אי אפשר שהיא תגיד דברים כאלה שמעולם לא אמרנו כאילו הם אמת.

קיבלנו, נרשם בפרוטוקול. תודה.

עוד התייחסות מהותית? אין. אז נאשר את כל סעיף 3א שעניינו הגדרות. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3א אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים. 3א אושר.

סימן ב': חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית. חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית 3ב. לא ייבא יבואן מכשיר חשמלי, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר חשמלי ולא ישווקו, אלא אם כן בידו אחד מאלה:

(1) אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות סעיף 3ג (בפרק זה – אישור על פי הצהרה);

(2) אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות סעיף 3ד (בפרק זה – אישור הממונה).

אישור על פי הצהרה 3ג. (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה (בפרק זה – מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה ולפיה המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית.

(ב) בהצהרה לפי סעיף קטן (א) יצהיר היבואן או היצרן, נוסף על האמור באותו סעיף קטן, על אלה:

(1) כי הוא מודע למשמעות של הגשת הצהרה כוזבת או שגויה, לעניין ההליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין;

(2) כי הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ג)(2).

(ג) להצהרה יצרף המבקש את אלה:

(1) נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שהממונה יוכל להסתמך עליהם, בין היתר, בקביעת המדרג האנרגטי של המכשיר החשמלי, כפי שנקבע בתקנות נצילות אנרגטית לפי סעיף 3יב(א)(3); אין בהגשת הנתונים כאמור כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר החשמלי בדרישות הנצילות האנרגטית;

יש פה תיקון קטן שסיכמנו עליו אחרי שהגשנו את זה: ובכלל זה נתונים שהממונה יוכל להסתמך עליהם בין היתר בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי כפי שיקבע לפי סעיף יבג. זה התיקון.

מה הסיבה לתיקון?

הסיבה לתיקון, ששינינו מאוחר יותר בסעיף יב את ההוראות לגבי הקביעה של הנתונים האלה. כשנגיע לזה נראה שהממונה יקבע את הנתונים ויפרסם על כך הודעה ברשומות, ויפרסם את הנתונים באתר האינטרנט של המשרד, וזאת כדי שכל היבואנים יוכלו לדעת מראש ובאופן מיידי מה הנתונים שהתבקשו. זה קשור ל-יב.

כלומר למעשה הנתונים לא ייקבעו בחקיקת משנה, לא ייקבעו בתקנות שהשר יתקין, אלא בהוראת של הממונה כדי שניתן יהיה לשנות אותן באופן תכוף? זה הצורך למעשה?

הכוונה לשנות את זה להוראות?

כן, זאת בדיוק הכוונה פה, כיוון שזה לא עניין שלגביו יש עיצום כספי, זה לא עניין שקשור בכך שלא מתכוונים לאכוף אותו, זה רק משהו שנקבע כדי שהיבואן ידע מראש מה הנתונים שהוא צריך להצהיר עליהם כדי שהוא יוכל להכניס את המכשיר החשמלי. וזה כמובן משתנה מדגם לדגם, משנה לשנה, ולכן חשבנו שזה לא דבר שצריך להיקבע בתקנות.

האם יש התייחסויות למה שקראנו עכשיו?

כן. אני מלשכת המסחר. צהריים טובים. הנושא הזה של נתונים שייקבעו בהנחיות הוא מאוד מאוד אמורפי והוא לא נותן ודאות שהיא מאוד חשובה למגזר העסקי. אנחנו מתקשים לראות בעולם של היעילות האנרגטית מה יכול להיות תחליף לבדיקה בפועל של היעילות, ולכן לא ברור למה לא להגדיר את זה מלכתחילה כתעודת בדיקה. זה יכול להיות ממעבדות גם בחו"ל, ממעבדות שהן מוסמכות על ידי גופים. לא ברור למה להשאיר את זה כרגע באופן הזה לא ברור ונתון לפרשנות ולמחלוקות.

נראה לי שהתאהבת ברפורמה העתידית שעדיין מתמהמהת במכון התקנים, אתה רוצה לעשות את זה גם בסוגיה של הדירוג האנרגטי.

זה מעניין שאתה אומר, כי ביחס לתקינה כבר היום יש מסלול של הצהרות, קבוצת תקינה 3. שם נאמר בצורה מפורשת שמי שרוצה להצהיר בקבוצת תקינה 3 צריך לעשות את זה על בסיס אישור ממעבדות בחו"ל. זה קיים בתקינה. חשבנו שאמור להיות דומה לזה גם באנרגיה.

נציג המשרד, אתה אומר שאין עדיין פתיחות עד כדי כך, אל תגזימו, לאט לאט. בואו נגמור עם מכון התקנים.

זה סותר את כל הכוונה של החוק. לייצר עוד שלב של בדיקת מעבדה להצהרה שמגיש אותו יבואן, זה מייצר עוד שלב, עוד בדיקה. כל הכוונה של החוק היא לייתר את התהליכים מול המעבדות ושיהיה כמו באירופה במסלול של הצהרה. זאת המטרה של החוק כולו.

אבל יבואן שמעוניין להמשיך בדרך רגילה, כמו שיש לנו היום, יש לו האופציה להעביר את המכשיר החשמלי ישירות למעבדה בישראל ולקבל תוצאות.

אם הבנתי אותו נכון, הוא אומר בוא נחסוך גם את השלב של המעבדה בישראל אם הוא עבר מעבדה באירופה במדינה המקובלת עליך.

אני יכול לחדד.

אל תחדד. אם המחדד שלי לא טוב, אתן לך לחדד.

לכן זה המצב. זאת אומרת שיש שני מסלולים, אחד שהוא מצהיר.

הוא לא אומר שני מסלולים. הוא אומר או-או.

אנחנו כן חושבים שזה לטובת היבואן.

אני לא חושד בו שהוא רוצה לסרבל, הפוך. הוא בא מהמגזר העסקי.

המשרד לא מחייב אף יבואן לפעול בהתאם למסלול השני, להעביר את המכשיר ישירות למעבדה בישראל. הוא לא חייב, כי יש אופציה כזאת שיכול להיות שיש כן יבואנים שרוצים לקבל את הוודאות. הם לא רוצים להסתמך על הנתונים שקיבלו מייצרן איפשהו בהולנד.

תקן אותי אם לא הבנתי נכון. הוא מביא את המכשיר עם בדיקת מעבדה, דירוג אנרגטי, מדרג של אחת ממדינות ה-OECD שמבחינתנו זה אורים ותורים. הוא יאושר פה אוטומטית?

לא, הוא לא יאושר באופן אוטומטי. קודם כל הוא מאושר באופן אוטומטי במידה שהוא מצהיר על כך בהתאם לנתונים שהוא עובר את רף ההתייעלות האנרגטית. הוא יקבל אישור מקוון.

הוא לא חייב עוד בדיקת מעבדה?

הוא לא חייב עוד בדיקת מעבדה. אז אני חושב שזה ברור.

אם אפשר שעמיחי ממשרד ראש הממשלה יגיב, אנחנו נשמח.

עמיחי, בבקשה.

כמה נקודות בעניין הזה. קודם כל, זה מוזר לי שלשכת המסחר מבקשת להוסיף חסם ייבוא. אבל לגופו של עניין, יש מעבדות של החברות עצמן, של היצרניות, לא תמיד הן מעבדות שאפשר להגדיר אותן והן מעבדות שאנחנו לא רוצים למנוע אותן מאפשרות להביא מיבואן רשמי בחו"ל או של יצרן כי המעבדה שלו לא עומדת בסטנדרט כלשהו.

דבר שני, כל העניין של החוק הזה הוא להגדיר את אחריות היבואן. הוא אחראי בסופו של דבר. אנחנו רוצים להגדיר את זה מבחינה תוצאתית ולא לתת לו להתחבא מאחורי "צטלה" כזה או אחר.

נקודה שלישית, כך זה באירופה. באירופה לא מבקשים, וברגע שאנחנו מייצרים בקשה שלא קיימת באירופה, ברור לנו שזה פתח לבלגאן.

ייתכן שלא הבנו את לשכת המסחר, ומיד הוא יבהיר. תסביר לי, איך נכנס פה משרד ראש הממשלה?

זו רפורמה שאני בתור מדיניות רגולציה קידמתי אותה עוד מהתחלה, מלפני כמה שנים, עם משרד האנרגיה ומשרד האוצר וועדת רגולציה של ראש הממשלה.

אנחנו מברכים אותך על כך. תודה. לשכת המסחר, מה רצית? בקצרה.

תודה רבה. רק חשוב לי להגיד, לשכת המסחר היא זאת שדוחפת, עם משרד ראש הממשלה ועם הרבה מאוד משרדים אחרים, את הנושא של שינוי שיטת האכיפה בישראל. אנחנו חושבים שהשיטה צריכה שינוי, וגם בנושא של האנרגיה אנחנו חושבים שצריך שינוי, ולכן אנחנו בהחלט חושבים שהמסלול ההצהרתי הוא מסלול נכון. עמיחי, ממש לא רוצים פה שום חסם ייבוא. מה שאמרנו, אנחנו לא רוצים מצב שבו יבואן יצהיר בלי שהוא יודע על סמך הוא מצהיר. ברגע שהוא ידע שהוא יכול להצהיר על בסיס תעודת בדיקה, הוא ידע: אוקי, אני יודע שיש לי את תעודת הבדיקה הזאת ועל בסיס זה אני מצהיר. ברגע שמשאירים בחוק שהוא יצהיר על סמך נתונים שייקבעו איזה נתונים, אם משרד האנרגיה יגיד עכשיו לאילו נתונים הוא מתכוון, אולי נדע למה הוא מתכוון ונראה שזה בסדר. אבל שייתנו דוגמה למוצר, איזה נתונים הם יבקשו חוץ מתעודת בדיקה.

אוקיי, שמענו. הבנו. מסתבר שעמיחי מתפלא נכון, הם רוצים להוסיף חסם. עוד הערות?

אני שואל, איך אני יודע מה נצילות אנרגטית אם אין תעודת בדיקה של היצרן מצדי, זה לא משנה. כשאתה מסמן על המוצר, יש מאחורי זה בדיקות גם של היצרן, אבל יש בדיקות. אני לא רואה סיבה למה לא להגדיר מעכשיו את המסמכים, את השדרה על-פי מה אתה מאשר, תעודות, נתונים טכניים. למה להשאיר את זה לתקנות?

תקבל תשובה מיד. יש עוד התייחסויות? נא להשיב.

אני אשמח להתייחס. אני הממונה על היבוא במשרד הכלכלה. אנחנו כמובן גם מרכזים את עולם הסכמי הסחר וכל דרישות ייחודיות לישראל מעסיקות את משרדי הממשלה בתלונות, ב-WTO, בוועדה, למה אנחנו שונים מהעולם. פה בחרנו להיצמד ולא לדרוש יותר מדי דרישות בעולם נצילות אנרגטית. אחרי עבודת מטה ממשלתית הוחלט שאפשר להסתפק בהצהרה לאור מהות הדרישה, וזו לא דרישת בטיחות שמחייבת בדיקת מעבדה או תיק מוצר כמו שיש באירופה.

דבר שני, אם אנחנו מחייבים בדיקת מעבדה אנחנו בעצם לא משנים את המצב הקיים בכלל ולא חוסכים, בעצם מבטלים את החיסכון שמביאה הרפורמה הזאת. לכן הוחלט על פי שיקול דעת מקצועי וגם ניהול סיכונים על ידי משרד האנרגיה שלא נדרש לחייב בדיקת מעבדה, אלא להטיל אחריות על היבואן. יבחר הוא את הדרך להוכיח את מידת צריכת האנרגיה של המוצר. בעולם הבטיחות, אגב, בדיקות הבטיחות של התקנים הרשמיים של הממונה על התקינה כן מחויב שהיבואן יביא בדיקת מעבדה מחו"ל או מכאן. אלה שני עולמות שונים.

תודה.

אין ליבואן שום דרך לדעת אם אין בדיקה.

תודה. אני לא מאמין שיש יבואן שלא יודע מה הוא מייבא.

הוא לא יודע על נצילות אנרגטית מהי.

שיבקש. כמו שהוא יודע את הצבע ואת הגודל ואת המחיר, שיבקש גם את הדירוג האנרגטי.

מחילה, אני רוצה להתייחס. הדיון כאן הוא לאפשר חלופה למעבדות. אם עד היום החלופה היחידה שהייתה היא ללכת למעבדה לקבל את כל האישורים, לעשות הפיקציות לפני ואיתן לגשת ולהכניס את המוצר הזה לישראל, היום אנחנו נותנים פה פתח ליבואנים.

הבנתי את זה מהתחלה, אבל לא נעים לי. מאחר שיש פה רגישות יתר בציניות, אני לא אהיה ציני. כי אני מכיר את זה ממשרדי ממשלה כאלה ואחרים שמסבכים את העניינים כדי ש – ואני אחסוך את התוכחה הזאת. ככל שיש סרבול, יש מעכרים.

בדיוק.

תודה. נגמר סבב ההתייחסות לקטע הזה.

ממשיכים את הקריאה.

(2) התחייבות ולפיה –

(א) הוא יעמיד את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו מצוי המכשיר החשמלי בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, ככל שהדבר יתבקש על ידי מפקח ובאופן שיורה לו;

(ב) הוא יעביר את המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לצורך בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן לשאת בהוצאות הבדיקה ולהעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול ככל שהדבר יתבקש על ידי מפקח ובאופן שיורה לו.

(ה) מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת, אשר יונפק באופן אוטומטי (בפרק זה – אישור על פי הצהרה).

(ו) על אף הוראות סעיף קטן (ה), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר חשמלי שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי סעיף 3ד.

לגבי (ה) המערכת המקוונת קיימת?

היא תתקיים ברגע שהחוק הזה יאושר.

איפה היא תתקיים?

אנחנו כבר היום עובדים על אפיון של מערכת מחשוב.

כמה זמן אתם עובדים על זה?

מהחודש האחרון.

אתה יודע כמה זמן ממוצע ייקח לך עם היחידות של המדינה? קח את זה בחשבון כשתדבר על תחולה. כי זה לא עניין של חודשים בודדים. תודה.

(ז) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, לגבי המכשיר החשמלי שלגביו מתבקש האישור, לגבי יצרן המכשיר החשמלי כאמור או לגבי המדינה שממנה מיובא המכשיר החשמלי או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין־לאומי.

נעצור כאן ואני מציע שתסביר בקצרה לוועדה לגבי שני הסעיפים שקראת.

יש לנו פה את המתכונת של ההצהרה. את זה קראנו קודם לגבי אילו נתונים הוא צריך להצהיר לגביהם בעניין אב טיפוס של המכשיר החשמלי. אנחנו גם קובעים פה שהממונה, ככל שהוא חושש או חושב או שהגיעו אליו ידיעות שתיתכן בעיה עם ההצהרה הזאת, אז הוא יכול להגיד: סליחה, אנחנו לא מקבלים בדרך הזאת, אנחנו שולחים את המייבא למעבדה בישראל. זאת אומרת, הוא ייבא את המכשיר החשמלי בהתאם למסלול השני, שזה אותו מסלול שקיים היום. המכשיר מגיע למכון תקנים או למעבדה המאושרת, ואז אנחנו מקבלים את תוצאות האמת ועל פי זה נותנים את האישור. ולכן חשוב להזכיר שבכל עת יש שני המסלולים, ושמענו יבואנים שמעוניינים בכך להמשיך לייבא את המכשיר במתכונת הקיימת היום, שזה על פי אישור הממונה והוא יעביר את המכשיר ישירות למעבדה בישראל.

יש הערות למה שנאמר?

אני מלשכת המסחר. אני חושב שלא הבנתם את טענתו של רז כמו שצריך. אנחנו לא מדברים פה על הכבדה, אנחנו בעד הקלה. אבל ההבדל בינינו לבין אירופה הוא משמעותי. באירופה יש אכיפה בשווקים, אין אכיפה בגבולות. למעשה הגבולות פתוחים לחלוטין. אצלנו יש בעיה של אכיפה. כשאנחנו מדברים על חובה של צירוף של תעודת בדיקה מאיזושהי מעבדה, אפילו מעבדה של היצרן עצמו, אנחנו לא מדברים על הכבדה. כי בתיק המוצר גם ככה חייבים לצרף בדיקה כזאת. אנחנו אומרים, אם גם ככה בתיק המוצר יש חובה לצרף בדיקת נצילות אנרגטית, בבקשה, אפשר גם לצרף את אותה בדיקה שהיא קיימת גם להצהרה, וכך נראה שאנחנו לא הולכים רחוק מדי עם הרפורמה הזאת. אנחנו יודעים מהמון תחומים של יבוא שאיפה שהסכר נפרץ, לפעמים הוא נפרץ יותר מדי ואחר כך קשה להחזיר את הגלגל אחורה. אז נכון, זו מציאות אנרגטית, אבל גם פה יש לזה השלכות למשק החשמל, יש לזה השלכות מאוד רציניות. בעיקר לא מדובר פה על הכבדה.

ניסיתי להבין שזו לא הכבדה, אבל זו עדיין הכבדה. אולי יש מניע אחר שאתה צודק שאתה רוצה למנוע אותו בתפקידך כלשכת המסחר.

ממש לא. גם ככה בתיק המוצר אמורות להיות תוצאות הבדיקה הזאת.

נעשה ניסיון אחרון. משרד האנרגיה.

אני רוצה לציין שכבר באוגוסט 2016 סוכם עם אגף התקציבים שיחידת האכיפה בנושאים האלה במשרד תתוגבר בתשעה תקנים.

בקטע הזה של אכיפה, בקרה, משרדי רואי חשבון הם נדיבים. אני מאמין לך. לא תמיד זה מביא את התוצאה, אבל יש.

אז תשעה תקנים נוספים על שלושה קיימים.

רק אם אתה יכול להעביר להם מסר ממני שהפריסה, כמו המנעד במדרג של המשרדים, רואי החשבון והמבקרים, שקצת יהיה גיוון שמי. שלא יהיו תמיד אותם אנשים. זה בהומור.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה באופן מפתיע גם להגיב בעניין אכיפה. הרי נעשית היום אכיפה של הממונה על התקינה.

עם מכון התקנים נסבול מפיליבסטר.

חלק גדול מהדברים אני אומר כאזרח ישראלי, בלי שום קשר למכון התקנים.

אנחנו מקבלים את דבריך. אל תתייחס להערות שלי. זו ונטילציה של כל מיני דברים.

אני רוצה להצטרף לדבריו של בעז. בעניין האכיפה, זה לא שאין לנו ניסיון באכיפה במדינת ישראל. לממונה על התקינה יש מספר גבוה יותר של פקחים ממשרד האנרגיה, והוא מביא לבדיקתנו ולבדיקת מעבדות אחרות, אני משער, כל הזמן מוצרים. כאן אנחנו מדברים לא על יעילות אנרגטית אלא על מוצרים שהבדיקות הן בדיקות בטיחות חשמלית, שאני מסכים עם דוברים קודמים שהם ברמת סיכון הרבה יותר גבוהה. חמש שנים אחרי הבדיקה אני מקבל בקשה להביא את המוצרים שנשמרו אצלי, כי עכשיו מתחיל המשפט. הניסיון מלמד שהאכיפה במדינת ישראל היא לא משמעותית, וזה כדי להיות מנומס.

תודה. לקחנו את זה בחשבון. קיבלנו תשובה על החשש הזה, ואני חושב שאנחנו יכולים להתקדם. אלא אם כן יש הערות נוספות.

יש עוד השלמה שלנו לעניין התיקונים שנעשו.

אנחנו הוספנו את הסיפה לסעיף ג(1), כי באמת מה שאנחנו הבנו ממשרד האנרגיה זה שבאמת רוצים להקל, ויש וריאנטים שונים בנתונים וכל אחד מייבא ממקום אחר וממקור אחר. ולכן הם לא רוצים להכביד על אופן הייבוא. מה שאנחנו אמרנו, אנחנו הולכים אתכם, רק אנחנו רוצים להדגיש שהאחריות בסופו של יום היא של מי שמצהיר לוודא שהמכשיר שלו עומד בדרישות הנצילות האנרגטית והוא לא יכול להגיד: אני מתחבא מאחורי מסמך זה או אחר. אז העניין של האחריות, ותמצאו את הדרך לבצע אותה.

איפה זה מופיע?

אין בהגשת הנתונים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר החשמלי בדרישות הנצילות האנרגטית. כלומר, מותר יהיה להם להביא נתונים למי שמבקש לייבא את המכשיר החשמלי, נתונים מכל מיני מקורות. לא מגדירים כאן בדיוק את המקור.

הנוסח שקראת לא מופיע אצלנו.

מופיע.

אפשר לשאול את משרד האנרגיה?

כן.

אני מנסה להבין את סעיף 3ג(ג). היבואן יצטרך לצרף נתונים בעניין עמידתו של אב הטיפוס של המכשיר. איך היבואן ידע אילו נתונים הוא יידרש לתת? באיזה אופן הוא יקבל את המידע מה הוא צריך ובאיזה אופן תהיה אחידות מול תקנות שונות? מה משרד האנרגיה מבקש לדרוש מהיבואנים? האם אתם יודעים כבר במשרד האנרגיה מה תרצו לבקש?

יש חוק ויש תקנות.

כבר לפני חודש וחצי שאלתי אתכם ועוד לא קיבלתי תשובה.

עליתי לאוקטבה אחרת, זה אומר שהדיון מרגע זה מתחיל להתנהל בצורה אחרת. או שתקרא או שתבין או שתקשיב לכל הדיון. אנחנו בתהליך של חקיקה, ונאמר כבר שיהיו הנחיות ויפורסמו הנחיות. אתה רוצה עכשיו לדעת מה שיצא בעתיד?

אני אומר שייתנו דוגמה. למשל מכונת כביסה.

אני לא מקיים עכשיו דיון. הם יקיימו דיון מקצועי אצלם והם יוציאו הנחיות. הם מחויבים על פי החקיקה להוציא הנחיות. הממונה חייב לפרסם הנחיות, ותקבל אותן ותוכל להסיג עליהן. ואם לא תקבל מהם סעד ותהיה צודק, אתה יכול להמשיך לפנות לוועדת הכלכלה, אנחנו כאן. אז בוא נייעל את תהליך החקיקה.

אנחנו מצביעים על 3ב ו-3ג, כפי שקראנו, עם התיקונים. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 3ב ו-3ג אושרו, כולל התיקונים.

אין מתנגדים, אין נמנעים. מתקדמים.

אישור הממונה. 3ד. (א) יבואן או יצרן המבקש אישור עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, מאת הממונה (בחוק זה – אישור הממונה), יגיש לממונה בקשה לכך באופן מקוון ובהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – בקשה לממונה).

(ב) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות של בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות על כך שאב הטיפוס של המכשיר החשמלי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.

(ג) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא כי על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, אב הטיפוס של המכשיר החשמלי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.

(ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ולעניין אופן מתן האישור.

התייחסות עניינית ל-3ד.

מה שקראתי כאן זה מסלול שקיים היום, שהאופציה הזאת עומדת בפני כל יבואן שרוצה בוודאות לדעת אם המכשיר עומד בדרישות התייעלות אנרגטית, אז הוא מביא את זה למעבדה בישראל, מקבל תוצאות, מגיש את התוצאות. אם זה עומד בדרישה הוא מקבל אישור. זה המסלול הקיים היום, וזה נשמר במסגרת התיקון לחוק.

תודה. הצבעה על 3ד, בהיעדר התייחסויות והסכמה. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3ד אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים. 3ד אושר. 3ה.

תוקף אישורים ואיסור העברה, שעבוד או עיקול. 3ה. (א) אישור על פי הצהרה או אישור הממונה יינתן לתקופה של שנה, ואולם, הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן.

למה נמחק? אם לא היינו רואים לא היינו שואלים, אבל רואים שנמחק משהו.

המחיקה היא בעקבות הערות שהעברנו למשרד האנרגיה. שאלנו למעשה מה ההבדל בין התקופה שהממונה קוצב לאותם אישורים לבין הסמכות שהייתה כאן לשר לקבוע את תקופות התוקף של האישורים, מה היחס בין שני המרכיבים האלה. וחשבנו גם שראוי שתהיה בהירות וודאות בחקיקה הראשית מהו תוקף האישור. משרד האנרגיה מעוניין בתוקף של שנה לשני סוגי האישורים, תוך מתן סמכות לממונה במשרד האנרגיה להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן. וכאן אני שואל את משרד האנרגיה האם הם מבקשים גם לאפשר בכל זאת איזושהי גמישות לשנות את תקופת התוקף שלא דרך תיקון חקיקה ראשית, דהיינו להסמיך את שר האנרגיה באישור ועדת הכלכלה לשנות את תקופת התוקף או לקבוע תקופות תוקף שונות בהתאם לסוגי המכשירים כפי שיקבע. כלומר, לאפשר בחקיקת משנה לשנות את התקופה הזאת.

זה נושא שעלה הבוקר, ואנחנו כן נשמח אם נצטרך בעתיד – הרי כפי שדיברנו, זה חוק שיעמוד בתוקף תקופה אולי של עשרות שנים – שכן תינתן לשר הסמכות לשנות את התוקף של האישור, באישור ועדת הכלכלה.

אדוני, אני אקריא את הנוסח הראשוני, אנחנו דיברנו על כך הבוקר.

השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של האישורים כאמור, ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים כפי שיקבע.

זה בעצם ייתן לכם את הגמישות הזאת לעשות את זה בחקיקת משנה.

(ב) אישור על פי הצהרה או אישור הממונה אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

התייחסות ל-3ה. אין התייחסות, ואנחנו עוברים להצבעה. מי בעד אישור 3ה, כולל התיקון?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3ה אושר, כולל התיקונים.

אין מתנגדים, אין נמנעים. 3ה אושר. 3ו רבתי.

צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה. 3ו. לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי (בפרק זה – תווית דירוג אנרגטי); הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה כפי שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.


חובת שמירת מסמכים. 3ז. (א) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה או אישור הממונה ישמור, לרבות בדרך דיגיטלית, מסמכים המעידים על עמידת המכשיר החשמלי בדרישת הנצילות האנרגטית, לתקופה של שבע שנים לפחות.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

מרפרוף על נראה לי ש-(ב) זה עוד סיבוך בירוקרטי, אבל אם החלטתם, החלטתם. כי זה מפורט. אני תמיד מביא את הדוגמה של מה שכותב הנביא בתוכחה: "האומר לדבק טוב הוא, ויחזקהו במסמרים". יש לך 3א. לקבוע הוראות, איך שומרים מסמך דיגיטלי? בסדר.

התייחסויות ל-3ו ו-3ז. אין לכם בעיה עם שמירת מסמכים לשבע שנים לפחות בצורה דיגיטלית? אין הערות. אנחנו מצביעים על 3ו ו-3ז.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 3ו ו-3ז אושרו.

אין מתנגדים, אין נמנעים. 3ו ו-3ז אושרו.

סימן ג': חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי. חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי 3ח. יבואן או יצרן המעביר מכשיר חשמלי למשווק יעביר למשווק, יחד עם המכשיר החשמלי, גם את תווית הדירוג האנרגטי.

חובת משווק להציג תווית דירוג אנרגטי 3ט. (א) משווק יציג מכשיר חשמלי, תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר חשמלי או חפץ הנחזה כמכשיר חשמלי, רק אם הודבקה במקום בולט לעין על גבי המכשיר החשמלי או במיקום אחר כפי שקבע השר, תווית הדירוג האנרגטי.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בשיווק מרחוק רשאי משווק להציג לצד תיאור המכשיר החשמלי, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי; השר רשאי לקבוע נתונים נוספים שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה; לעניין זה, "שיווק מרחוק" – כהגדרתו בסעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏.

התייחסויות?

אני מבקש להתייחס לסעיף 3ט. ההסדר שמוצע לקבוע בסעיף 3ט הוא למעשה הסדר צרכני. הוא נועד לחייב את המשווק להציג את המכשיר למכירה רק אם הודבקה עליו התווית במקום בולט, ולאחר מכן יש הוראות מיוחדות לעניין שיווק מרחוק, שזה שיווק ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה. מכיוון שהנושא הזה מעלה שאלות מתחום הגנת הצרכן, אנחנו פנינו לרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן כדי לקבל את עמדתם ביחס לסעיף, כי לצערי לא נועצו בהם, ואנחנו עדיין ממתינים לעמדה. אז אני מבקש בינתיים לא לאשר את סעיף 3ט עד שנקבל את ההתייחסות. אבל לסעיף 3ח אין לנו הערות.

מתי הפנית את תשומת לבם?

בשבוע שעבר.

ועדיין לא התייחסו?

תזכרתי היום.

שים הערת אזהרה, שנדע שלא הצבענו על 3ט. האם יש התייחסויות?

הרשות להגנת הצרכן הוזמנו לדיון.

הם הוזמנו ולא באו. הם עסוקים עם הצעת החוק "אל תתקשר אלי".

מי בעד 3ח?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3ח אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים. 3ח אושר. 3ט בהמתנה. במהלך החקיקה או עד סוף החקיקה נקבל החלטה, תלוי בחריצות שלהם. אם לא, תהיה לנו הזדמנות פעם שנייה לומר להם מה אנחנו חושבים עליהם.

זו הערה נכונה לכל משרדי הממשלה. כפי שהייעוץ המשפטי של הוועדה שם לב לזה, אצל משרדי הממשלה זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם. אם זה בעניין חופש המידע הצרכני. תקיימו את זה. הפרקטיקה אצלכם היא יותר חזקה. זה שאנחנו עירניים, שהייעוץ המשפטי יודע לעשות את עבודתו נאמנה, אל תבנו על זה. מצאתם אותנו ביום רגוע. ביום אחר הייתי אומר לכם גם מה אני חושב עליכם, לא רק על הגנת הצרכן ועל סחר הוגן. אבל הפעם קיבלתם בונוס. אני מקווה שלא ניתקל בעוד סוגיות אחרות.

גם אני.

מתן הוראות בשל אי–עמידת מכשיר חשמלי בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי3י. (א) הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר חשמלי שייבא או שייצר, לפי העניין, אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:

(1) להודיע או לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר החשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור בפסקה זו, רשאי הממונה לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר חשמלי אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;

(2) להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר החשמלי;

(3) לאסוף את המכשיר החשמלי מידי המשווק ולהעבירו למקום אחר, הכול כפי שיורה הממונה.

(ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר החשמלי שלגביו הורה כאמור להפסיק לשווק או להציג את המכשיר החשמלי.

(ג) מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר חשמלי כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי המתבססת על הצהרת היבואן או היצרן, לפי העניין, הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:

(1) להודיע או לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, בדבר החלפת תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר החשמלי;

(2) להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר החשמלי, עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור.

(ד) הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב לנסיבות העניין, ובכלל זה לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה לבין הנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר החשמלי במעבדה בישראל.

(ה) הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

הערות לסעיף 3י.

אנחנו כתבנו את הסמכויות שבסעיף 3י כדי לטפל במצב שאכן יש יבואנים שעל פי ההצהרה מכניסים סחורה שאינה עומדת בדרישות התייעלות אנרגטית, ומצאנו שבאמת הוא הגיש הצהרות שגויות ולכן יש לנו אפשרות להיכנס ולומר: מעכשיו אתם צריכים קודם כל להודיע לציבור שהמכשיר הזה אינו עומד בדרישות התייעלות אנרגטית, שהציבור ידע מה שהוא צריך לדעת לגבי המכשיר הזה. וגם אנחנו יכולים להורות לו להפסיק לייבא את המכשיר, כיוון שהוא לא עומד בדרישות. וגם קבענו עניין של recall, כלומר במידה שזה עד כדי כך חמור אנחנו יכולים להורות לו לאסוף את המכשיר מידי המשווק כדי שזה לא ישווק יותר. הרי הוא משווק משהו שהנתונים היו שגויים לגביו. אנחנו גם קבענו שבמידה שהמכשיר החשמלי כן עומד בדרישות התייעלות אנרגטית, אבל הסיווג שלו לא היה נכון, הדירוג שניתן בהתאם למדרג לא היה נכון, בהתאם לנתונים, אז אנחנו יכולים להורות לו.

תודה רבה. קראתי יחד איתך. אני מתייחס ברצינות להליך, ואני מאמין שכך גם האורחים שלנו. יש התייחסויות? אדם טבע ודין, בבקשה.

תודה. שבתי הזכיר פה את המילה recall. אבל ממה שאני מבינה פה, ה- recall הוא חלקי. אם המוצר הזה כבר שווק לצרכנים, ההודעה בתקשורת לא מהווה recall אמיתי והנזק שהמוצר הזה בסופו של דבר ייצר להתייעלות האנרגטית במשק לא נפתר על פי הסעיפים שקיימים כיום בחוק.

תקבלי תשובה. עוד הערות?

אדוני, אני אסב את תשומת הלב לכמה תיקונים בעקבות ההערות שהעברנו למשרד האנרגיה. חלקן ממש הערות נוסחיות אבל שבכל זאת יש להן מקום. ההערה הראשונה לעניין ההודעה או הפרסום בכלי התקשורת. ביקשנו להבהיר שמדובר על הודעה לציבור בכלל ועל פרסום בכלי התקשורת. זה מופיע גם בסעיף קטן (א)(1) וגם בסעיף קטן (ג)(1).

תיקון נוסף, בפסקה 3 של סעיף קטן (א), לאסוף את המכשיר החשמלי מידי המשווק, היה כתוב כאן: ולהעבירו למקום אחר. אנחנו לא כל כך הבנו מה גדר הסמכות, ואני חושב שניתן לוותר על התיבה הזאת.

זה האיסוף החלקי. מי שכבר קנה אותו, את רוצה שגם ממנו ייקחו?

בוודאי. כשעושים recall מסיבות בטיחותיות, אז אוספים גם ממי שיש לו מכשיר שהוא פגוע בטיחותית. אז מכשיר שהוא לא יעיל אנרגטי, אם אנחנו מעבירים את הנטל בעצם מניעת הכניסה של מכשירים לשלב האכיפתי, שזה מה שהחוק הזה עושה, אז בוודאי שצריך לעשות recall כמו שצריך.

יש לי הערה לעניין המשך תהליך ה- recall שנוגע למשווקים. מיד אגיע לנקודה הזאת. כפי שאמרתי, לאסוף את המכשיר החשמלי מידי המשווק, כפי שיורה לו הממונה. כלומר, ההוראה ניתנת ליבואן או ליצרן. בסעיף קטן (ב) מדובר על הפסקת שיווק או הצגה למכירה של המכשיר החשמלי, צריך להוסיף את המילה "למכירה". ולגבי ההערה שנשמעה כאן, אני מקווה שזה נותן מענה להערה לעניין מכשירים שכבר שווקו. אנחנו גם שאלנו בייעוץ המשפטי של הוועדה מה קורה אכן למכשירים שכבר נמצאים ברשתות לשיווק מכשירי חשמל, כלומר כבר הגיעו לידי המשווקים. בעקבות ההערה שלנו בדיון שערכנו עם משרד האנרגיה אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף קטן (ג) סמכות לממונה לתת הוראות ליבואן או ליצרן להודיע למשווק לחדול משיווק המכשיר החשמלי עד להחלפת הדירוג האנרגטי, ואם קיבל המשווק הודעה כאמור, עליו להפסיק לשווק את המכשיר עד להחלפת התווית. זה נותן מענה לחלק הזה בשרשרת של הייבוא והשיווק.

אם הבנתי אותה נכון, אם מדברת מעבר ליבואן, מעבר למשווק, ללקוח.

כן, בוודאי ללקוח.

ב- recall של מכונית או מקרר – כשתקני טוסטר או טוסטר אובן.

או מזגן שכבר הותקן והוא שילם למתקין של המזגן.

אתה מוכן לנסות להניח את דעתה?

זה לא בטיחות, זה לא משהו שמסכן חיי אדם או משהו שצריך לגרום לכך שאנחנו צריכים recall מלא, כמו רכב שאדם עלול להיקלע לתאונת דרכים. פה מדובר במכשירים שהותקנו והופעלו, ולכן ביקשנו recall באופן שמתאים לנסיבות.

זה בוודאי לא מניח את הדעת.

אני חושב שזה הניח את דעתי כמחוקק. אנחנו מתבלבלים בין תקינותו של מכשיר לבין דירוג אנרגטי. בדירוג אנרגטי עד למשווק אני חושב שזה נדיב וטוב.

השאלה מה המטרה של החוק הזה, אדוני.

אין חוק בבית הזה שמבטיח לך אוטופיה. אני כ-18 שנים כאן בבית הזה, הבטיחו לי הרבה ולא קיבלתי אף פעם אוטופיה בשום חקיקה. אבל זה משפר מצב. תודה.

החוק הזה לא משפר מצב, לדעתנו הוא פוגע במצב.

אני מכיר את הגישה של הכול או לא כלום. קחי את דברי הימים שלי, והצהרתי בפני הציבור פעמים רבות, הורדתי מתוכנית העבודה שלי הכול או לא כלום.

לא ביקשתי הכול או לא כלום.

כשאת אומרת שהוא לא משפר מצב, אני רואה בזה הכול או לא כלום, וחבל.

בפן הסביבתי החוק הזה לא משפר. לא אמרתי שנפסול את החוק, אבל בואו ננסה לשפר אותו ככל שיש בעיה.

אין דרך, אין אפשרות לאסוף את זה מהלקוחות.

בוודאי שיש.

תמיד אפשר. השאלה מה המחיר. מכון התקנים, בבקשה.

אני רוצה להציע משהו אחר. יכול להיות באמת שאי אפשר לעשות recall למוצרים. ברור שזה פוגע בסביבה, ואי אפשר אולי לעשות recall למוצרים מהבית, אבל בכל זאת יש פה מצב שבו יבואן הונה את הצרכן הסופי, בידיעה או שלא בידיעה. הצרכן הסופי ציפה לשלם בסוף כל חודש X, והוא משלם X פלוס Y. והשאלה האם נותנים סעד לצרכן בחוק עצמו.

יש התייחסות בחוק למי שנתן הצהרה כוזבת? בשוגג אני חי עם זה, בתום לב אני חי עם זה.

אם יש הצהרה שגויה, כוזבת, אז יש רשות להטיל עיצום כספי.

לעניין סעיף קטן (ד), הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב לנסיבות העניין ובכלל זה לפער וכו'. ברור שהוראות הממונה צריכות להינתן בשים לב לנסיבות העניין, ולכן התיבה מיותרת. מה שאנחנו מציעים לכתוב הוא: יינתנו בשים לב בין היתר לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה לבין הנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר החשמלי במעבדה בישראל.

מוסכם עליכם? אוקיי. מי בעד אישור 3י?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3י אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים. 3י אושר.

מפר אמון. 3יא. (א) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור הממונה, על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שקבע ושלא תעלה על שנה.

(ב) הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו לקבוע לגביו כי הוא מפר אמון, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ג) מפר אמון לא יהיה רשאי לקבל אישור על פי הצהרה בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).

(ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דרישת ערובה ממפר אמון, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

יש מספר קטן של תיקונים. איתי יעדכן.

את המודל הזה שאבתם ממה שקיים היום בדיני הייבוא והייצוא, הסוגיה של הכרזה על יבואן או יצרן כמפר אמון, נכון?

כן.

לגבי סעיף קטן (א), לעניין התקופה שבה אותו יבואן או יצרן ייחשב כמפר אמון, אנחנו מציעים שאורך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה. מכיוון שניתן כאן מעין צ'ק פתוח להכריז על כך לתקופה שלא תעלה על שנה. הרכיב הזה שהוספתי מכוון את שיקול הדעת.

תיקון נוסף, קביעת הממונה תהיה בהודעה מנומקת בכתב. לעניין סעיף קטן (ד), אתם ביקשתם להסמיך את שר האנרגיה לקבוע הוראות לעניין דרישת ערובה. אבל מה שחסר כאן זה המרכיב של סמכות הממונה לדרוש בכלל את הערובה ממפר אמון, בהתאם להוראות אם השר יקבע אותן. אז אנחנו מציעים לכתוב: הממונה רשאי לדרוש ערובה ממפר אמון בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה, ובכלל זה הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

יש לנו סעיף מיוחד לערובה?

זה יהיה הסעיף. מה שאנחנו ביקשנו זה לכתוב בצורה ברורה את סמכות הממונה לדרוש את הערובה ממפר האמון, לא להסתפק רק בתקנות.

התייחסות ל-3יא. אין התייחסויות, אנחנו מצביעים על 3יא. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3יא אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים. 3יא אושר.

למעשה זה סעיף הליבה של התיקון, כי פה ייקבע היקף התחולה שלו. הסעיף שמסמיך את השר להתקין תקנות.

זה סעיף חשוב מאוד. אני אקרא את זה בלי תיקונים, ואחר כך תשלים.

מותר לשאול כמה זמן ישבתם על החוק הזה?

הרבה זמן.

מה זה הרבה זמן? בחקיקה צריך להגדיר.

גיבשנו את זה לפני כשנתיים וחצי, תוך התייעצות עם משרד המשפטים וגורמים נוספים. בגלל היעדר ממשלה, לא יכולנו להעביר את זה.

מזל שיש לכם תירוץ מנצח. לא ראיתי שכאשר היו ממשלות היה קצב יותר מהיר, אבל לא משנה.

החלטת הממשלה בנושא הייתה ב-2016, והחוק עבר בקריאה ראשונה ב-2018, ואז הכנסת התפזרה.

בין 2016 ל-2018 זה זמן די והותר, יכולנו להעביר. אבל טוב מאוחר מאשר בכלל לא. זו הזדמנות שלי תמיד לצלוף במשרדי הממשלה על היעילות והזריזות בתקנת תקנות וחקיקה ראשית וחקיקת משנה וכתיבת הוראות והנחיות לפי כל ההגדרות המשפטיות שלכם.

תקנות נצילות אנרגטית. 3יב. (א) השר רשאי לקבוע סוגים של מכשירים חשמליים שהוראות פרק זה יחולו עליהם; קבע כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים החשמליים כאמור הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (4) וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (5):

(1) דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית שלהם תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע (בפרק זה – דרישת נצילות אנרגטית);

(2) דרך הבדיקה לקביעת עמידתם בדרישת נצילות אנרגטית;

(3) נתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף 3ג(ג)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב הטיפוס של המכשיר החשמלי בדרישת נצילות אנרגטית;

(4) המדרג האנרגטי;

(5) מתכונתה וצורתה של תווית דירוג אנרגטי.

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו באופן שלא ימנע יבוא של מכשירים חשמליים בידי יבואן שאינו יבואן ישיר, ובשים לב לנהוג במדינות מפותחות בעלות שווקים משמעותיים ולמטרה לצמצם חסמים בין ישראל למדינות העולם בנוגע לסחר במכשירים חשמליים; לעניין זה, "יבואן ישיר" – יבואן המייבא מכשיר חשמלי בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר.

(ג) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם השר יפרסם ברשומות הודעה על קביעת תקנות כאמור ועל מועד תחילתן; תקנות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

פטור. 3יג. השר רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מההוראות לפי פרק זה, כולן או חלקן.

אתה רוצה להסביר?

3יב מיועד להסמיך את השר להתקין את התקנות שצריכים כדי ליישם את החוק הזה. זאת אומרת, אנחנו מדברים על הרף של התייעלות אנרגטית, זאת אומרת שאם המכשיר לא עובר את הרף הזה אז לא ניתן יהיה לייבא אותו. (2), כפי שאמרתי, זה איך בודקים, איך אפשר בכלל לבדוק שהוא עומד על הרף הזה. (3) זה היתרים שדיברנו עליהם קודם, שהיבואן יצטרך להצהיר לגביהם. (4) זה מדרג, הסולם כפי שדיברנו עליו, ו-(5) זה הצורה של התווית.

סעיף (ב) – אנחנו לא מחפשים פה חסמי ייבוא, וכאשר ייכתבו התקנות צריכים לכתוב אותן בדרך שלא נעמוד חסמי ייבוא בפני היבואנים.

איך אנחנו נוודא שלא תתירו את הרסן יותר מדי או שלא תשימו חסמים מיותרים? נסמוך עליכם?

כל המטרה של החוק הזה היא כדי להסיר חסמים, כדי להקל על ייבוא.

בעולמנו הקטן יש תמורות.

לכן זה באמת קבוע במדיניות המרכזית.

כנראה לא הבנת את השאלה.

אנחנו הרי מתאימים את התקנות לתקינה האירופאית, כלומר במובן הזה אנחנו עושים את ההתאמה לתקינה האירופאית, וזה גם כתוב בכמה סעיפים כאן. גם הקביעה של סוגי המכשירים היא סבירה, לפי התקינה האירופאית.

נרצה פיקוח פרלמנטרי על התקנות. מה העמדה שלכם?

העמדה שלנו שאין בכך צורך. לעומת זאת, אנחנו קבענו תוך התייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה שתהיה התייעצות חובה עם המשרד להגנת הסביבה.

יש דבר כזה?

תכף נגיע לזה.

זה דבר שקיים היום בחוק, ואנחנו מתייעצים איתם כהתייעצות חובה עם השר.

אני רוצה לחדד את השאלה. מה ששאל היושב-ראש הוא לא על התהליכים הפנים-ממשלתיים, הוא שאל על מערכת היחסים של משרד האנרגיה מול ועדת הכלכלה.

שר מתקן תקנות.

יש כאן כמה סטים של תקנות. אם אני מבין נכון, השר יקבע בתקנות סוגים של מכשירים חשמליים שהוראות הפרק יחולו עליהם. אתם יכולים כבר להגיד לנו מהם סוגי המכשירים החשמליים שבכוונתכם לקבוע באותן תקנות, זה דבר אחד. ודבר שני, האם מדובר בסט נפרד מההסמכה הנוספת של ההוראות לגבי דרישת הנצילות האנרגטית, דרך הבדיקה, המדרג וכו'. כלומר, יש כאן בעצם קביעת הסוגים וההוראות שיחולו על אותם סוגי מכשירים חשמליים.

אני יכול לענות שאנחנו מדברים על סט אחד של תקנות שיכללו את כל המרכיבים שיש לנו בסעיף 3יב. אלה לא תקנות נפרדות. לגבי השאלה לגבי אילו מכשירים, אנחנו מדברים על מכשירי צריכה, לא על מכשירים שהציבור לא צורך אותם. זה לא מכשירים תעשיתיים, לא מכשירים ביטחוניים למשל. אנחנו מדברים על מדיח כלים, מכונת כביסה, ייתכן גם נורות חשמליות. מכשירים ביתיים שנמצאים בכל בית.

איך יחול המתווה? האם המתווה יחול באופן מדורג, כלומר בהתחלה תתחילו עם מספר סוגי מכשירים חשמליים ולאחר מכן תרחיבו?

זו שאלה טובה מאוד. אנחנו מתכוונים לעשות את השינויים באופן מדורג, מכיוון שפה יש שינוי מהותי על הדרך הנהוגה היום לייבוא מכשירים חשמליים. לכן ניקח סוגים שונים, למשל מדיחי כלים. נתקין תקנות חדשות, והתקנות האלה יבטלו את התקנות הקיימות ואנחנו נבחן את המצב אחרי התקנת התקנות החדשות באופן מדורג. המערכת תבחן אם זה עובד, אם ההצעות הן נכונות. אם יש כל כך הרבה הצעות שגויות שלא נוכל להתקדם ולא נוכל להמשיך, אז אפשר לעשות סטופ.

התקנות האלה יחליפו תקנות אחרות?

כן.

מה הסטטוס של התקנות האחרות שאלה מחליפות אותן?

התקנות הקיימות, בהתאם לחוק כפי שנמצא היום בלי התיקון מתייחסות למדיחי כלים, למקררים. מצבם ימשיך.

כאשר משנים את התקנות האלה הן חייבות פיקוח פרלמנטרי?

התקנות האלו כן, בהתאם לסעיף 3.

אז למה להוריד את זה?

מכיוון שאנחנו מצמידים את עצמנו לתקן הבין-לאומי ואנחנו לא חולקים על התקן הקיים, זאת אומרת התקן הישראלי שמאמץ את התקן הבין-לאומי.

אני אקשה עליך. אז תבטל את כל הסעיף ותכתוב שהחוק מחייב אותך להיצמד לתקן האירופאי. אתה לא כותב את זה. אתה לא מצמצם את זה לשם. אם אתה רוצה שאני אסמיך את השר הממונה לכתוב תקנות, אני לא יודע מה הוא יכתוב שם.

אני חושב שדיברנו על זה, אם לא אני כן יכול להביא בפני הוועדה, שככל שתהיה חריגה - - -

לא חסרה עבודה לוועדת הכלכלה. אין לנו עניין לדון על כל מיני תקנות אזוטריות. אבל אם אלה התקנות הקודמות שמחליפות תקנות אחרות, שהן מחויבות פיקוח פרלמנטרי, למה אתה רוצה למחוק? תשכנע אותי למה פה אני אוריד את הפיקוח הפרלמנטרי.

מכיוון שפה אנחנו מוצמדים לתקן הבין-לאומי.

לא שכנעת אותי בזה.

אולי עמיחי יכול לומר.

אעיר הערה משפטית. התקנות שהגיעו לאישור הוועדה בשנים האחרונות מכוח חוק מקורות אנרגיה, הגיעו למעשה מכיוון שההפרה של ההוראות היא פלילית. כלומר, הן הגיעו לאישור הוועדה מכוח הדין הכללי לפי סעיף 2ב לחוק העונשין והן נדונו כאן לאורך שנים. אני חושב שכל הסטים של תקנות מקורות אנרגיה הגיעו לכאן לאישור ועדת הכלכלה.

נכון.

אני רק אחדד ואומר שמטרת העבודה שלי לפחות היא להאיץ את הקצב של התקנות ולעדכן אותן בהתאם למדיניות.

למה שלא יהיה פיקוח פרלמנטרי? אתה לא משיב. תגידו לי, זה קריטי, לא קריטי, מפריע, לא מפריע, לא צריך, כן צריך. תשכנעו אותי.

אני מפחד לבזבז את זמנו של כבודו.

הבנתי אותך. אז יהיה פיקוח פרלמנטרי. תודה. על תחוס על זמני, אני רוצה את טובת הציבור, את טובת העניין.

הנצילות של המכשירים, התקנות האירופאיות מתעדכנות מעת לעת. אנחנו מדברים על לפחות 11 סוגי מכשירי חשמל לפחות. 11 מכשירים, לכל אחד יש התקנה שלו. האירופאים מעדכנים פעם בשנה, פעם בשנתיים, את הנצילות המינימלית של המכשירים. אנחנו רוצים להיות עדכניים ולעדכן בזריזות. העניין הוא לאפשר לשר את הסמכות להתיר את התקנות בהתאם לתקינה האירופאית בצורה זריזה.

אז תכתוב שהשר יתקין תקנות בהתאם לתקינה האירופאית, ואני רגוע לכאורה. אתה לא כותב את זה. אתה נותן לו פה חופש פעולה לתקן תקנות בכלל.

יש גם נימוקים נוספים, כפי שאיתי אמר.

אני שואל שאלה פשוטה. לפי לדעתכם צריך פיקוח פרלמנטרי או לא? אם לא, תשכנעו אותי למה.

זה עניין טכני לחלוטין. מדובר בתקנות שמאמצות חקיקה, ברובה היא חקיקה אירופית שמתבססת על תקנים אירופאיים.

כל התקנות לפי סעיף 3 לחוק היום מגיעות לאישור ועדת הכלכלה, כפי שאמרתי. וכפי שהוספתי עוד, היום כל הפרה של הוראות התקנות היא בעצם עבירה פלילית, ולכן התקנות האלה הגיעו לכאן, משני הטעמים האלה. שואל היושב-ראש למה עכשיו לקבוע את החריג הזה לגבי תקנות נצילות אנרגטית שהן לא יהיו טעונות בכלל פיקוח פרלמנטרי.

יש הבדל אחד מהותי, שאיתי גם ציין וגם אני יכול לחדד, שההפרה של התקנות לעומת התקנות הקיימות לא גוררת העמדה לדין ורישום פלילי.

רק עיצומים כספיים.

רק עיצומים כספיים. ולכן בדרך כלל פיקוח פרלמנטרי נובע, ואני מכיר את זה גם מחוק החשמל. אף על פי שבחוק החשמל לא נקבע בכלל שיש פיקוח פרלמנטרי, אלא מכיוון שהוראות גוררות אחריות פלילית אז מביאים את זה לוועדה. פה אין כל אחריות פלילית, זה רק אזרחי לחלוטין בעניין הטלת עיצום כספי, וזה הבדל אחד מהותי משפטי. אני מזכיר שכל המטרה היא להביא לכך שאין חריגה בין ישראל לבין שאר אומות העולם המפותחות, כך שהכללים שאנחנו קובעים והתקן שאנחנו קובעים על פיו הוא בעצם כבר נקבע. זה תקן ישראלי שמאמץ תקן בין-לאומי, דבר שלא היה בעבר, וזו עוד סיבה שהצורך בפיקוח פרלמנטרי על התקנות האלה הוא יותר קטן מאשר הפיקוח הנדרש בהתאם לתקנות הקודמות. אני שוב רוצה לציין שנקבעה חובת התייעצות עם גוף שכן יש לו הרבה ידע מקצועי בעניין הגנת הסביבה.

שבתי, אתה מגיע כבר לנושא שהוא לא הנושא שעכשיו נדון.

סיכמתי את זה. שכנעתי את עצמי שלא צריך פיקוח פרלמנטרי.

תודה.

יש לנו כמה הערות לסעיף 3יב. ההערה הראשונה היא לעניין הסמכת השר להתקין תקנות לפי פסקאות 1 עד 5. מה שכתבתם כאן הוא שאם נקבע סוג מכשיר חשמלי שהפרק הזה יחול עליו, השר יקבע בחובה הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות 1 עד 4. מה שבעצם נותר כאן כחריג זה פסקה 5, מתכונתה וצורתה של תווית הדירוג האנרגטי, והתוצאה המשפטית היא שאם לא יהיו תקנות, למעשה כל יבואן או יצרן יחליט בעצמו מהי מתכונתה וצורתה של התווית. אני מניח שלא לכך הייתה הכוונה, ולכן אני מציע לכתוב שהשר יקבע הוראות לפי פסקאות 1 עד 5, לא עד 4, והסיפה וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה 5, החלק הזה יימחק.

מקובל.

הערה נוספת, להעביר בפסקה 2 דרך הבדיקה לקביעת עמידתם, צריך לומר כאן "של המכשירים החשמליים בדרישת נצילות אנרגטית".

הערה נוספת, שעלתה גם קודם, לעניין הנתונים שיש לצרף להצהרה. כאן הצעתם שהשר יקבע את אותם נתונים בתקנות, ובסעיף קטן (ג) הצעתם לקבוע הוראה די חריגה שקובעת שלמעשה התקנות האלה לא יפורסמו ברשומות ותהיה רק הודעה על קביעתן ועל מועד תחילתן, ולחלופין שהם יועמדו בעצם לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד האנרגיה. אני רוצה לומר שהמודל הזה, שהוא מודל מאוד חריג, לא כל כך מקובל עלינו. אנחנו חושבים שאם מדובר בחקיקת משנה היא צריכה להתפרסם ברשומות, ככל שמתפרסמת כל חקיקת משנה. אם מדובר על הוראות נוהל, הוראות הממונה או הוראות של הרגולטור שבאמת יש צורך בגמישות מסוימת לגבי השינוי שלהן, אני מבין באופן די תכוף, כל שנה לפי מה שהבנתי מנציגי משרד האנרגיה, צריך להבנתי למצוא מודל אחר שקיים היום. קיים בחוקים הפיננסיים, יש סמכויות למפקח על הביטוח לקבוע הוראות נוהל, יש הוראות ניהול בנקאי תקין שקובע בנק ישראל. חשבנו שאת פסקה 3 צריך למחוק מכאן מסמכות השר להתקין תקנות, ולקבוע סעיף נפרד שיסמיך את הממונה להורות על הנתונים שיש לצרף להצהרה לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר חשמלי ודרישת נצילות אנרגטית, ולאחר מכן רשימת הנתונים תפורסם באתר אינטרנט של משרד האנרגיה והממונה יפרסם גם הודעה על כל שינוי שבאותם נתונים. כלומר שהציבור לא יצטרך לדעת האם כן פורסם או לא פורסם. זמן קצר לפני הישיבה היו עוד הערות למשרד המשפטים. אם יש כאן נציג משרד המשפטים שרוצה להתייחס.

נציג משרד המשפטים, בבקשה.

תודה, היושב-ראש. אשמח להתייחס. בהמשך למה שאיתי אמר, דיברנו עם משרד האנרגיה ועם הייעוץ המשפטי של הוועדה על קביעת ההוראות. זה באמת נשמע סביר בהוראות דינמיות מקצועיות שמתעדכנות כל הזמן שזה יהיה בסמכות הממונה והדבר מקובל עלינו. אנחנו הצענו נוסח, שלחנו אותו לפני זמן קצר לעיון הוועדה, שיאפשר לממונה לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף הצהרה, ושהוראות הממונה האלה לא יפורסמו ברשומות, אבל הממונה יפרסם ברשומות הודעה על זה שהוא פרסם את ההוראות ואת המועד של התחילה שלהן, וכל ההוראות האלה יועמדו לעיון הציבור כמובן במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, והשר יהיה רשאי לקבוע דרכים נוספות על פרסום שלהן. זו הייתה הצעה שלנו בעקבות צורך שעלה, לקבוע הוראות דינמיות.

שיניתם למעשה את הנוסח של סעיף קטן (ג), תוך שינוי המודל מתקנות להוראות הממונה. אבל הבסיס נשאר עדיין נוסח סעיף קטן (ג).

נכון.

העברתם לנו את הנוסח הזה, נכון?

העברנו לכם נוסח. אנחנו נוודא את זה אתכם שוב.

משרד האנרגיה, אתם מכירים את זה?

כן, אנחנו מקבלים את זה. יש בזה האיזונים המתאימים.

את פסקה 3 אמרתי שצריך למחוק למעשה.

מקובל עליכם?

מקובל.

יש עוד הערות, וזה גם נאמר על ידי משרד התשתיות. עשינו פה איזושהי האחדה, כי היות שהתקנות על פי סעיף 3 מותקנות לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, ואנחנו מדברים על תקנות שלמעשה הולכות להחליף תקנות שכבר הותקנו, אז התבקש אישור של התייעצות עם השר להגנת הסביבה, ואנחנו מכפיפים את זה להגבלה בזמן, שזה לא יעכב. זאת אומרת, התייעצות בכל התקנות יחולו גם פה.

עוד נושא אחד, רצינו להוסיף, כדי לגבש ולתת הכוונות לחקיקת המשנה, היות שמדובר בהרבה סטים של תקנות ויש להן אופן צרכני אבל גם סביבתי, אז רצינו להוסיף: ובמטרה להביא לחיסכון באנרגיה ולצמצום הביקוש לחשמל. שזה גם מגיע והופיע בדברי ההסבר של הצעת החוק, והפחתת זיהום האוויר, וכן לצמצם חסמים וכו'. זאת אומרת, אנחנו רואים קשר הדוק בין החיסכון באנרגיה והצמצום לביקוש לבין צרכנות נבונה. זה מוריד את המחירים.

והדבר האחרון שסוכם גם עם משרד ראש הממשלה, עוד לא הספקתי להביא את זה אבל נאמר פה כל הזמן שהכול יהיה לפי האיחוד האירופי. זה לא נאמר בצורה מפורשת, וכן אנחנו רוצים להכניס את זה שלפחות המדרג האנרגטי, כמו שהם אומרים, יותקן בשים לב לתקנות של האיחוד האירופי. זה נותן עוד חגורת שלייקס, גם אישור ועדה, גם האיחוד האירופי, יצטרכו להוכיח לנו שבאמת אנחנו באים לטובת הצרכן בדברים הכי מחמירים ומביאים לייעול.

הכול מקובל עלינו, רק שהאיחוד האירופי הוא חלק מהעולם. יש גם ארצות הברית. הייתי כותב מדינות מפותחות.

מדברים על לפחות.

כן, בשים לב. אם זה יותר טוב, אדרבה. אתם כל הזמן האיחוד האירופי, אז אנחנו רוצים לעגן את זה. זה לא נאמר. אנחנו הסכמנו עם משרד ראש הממשלה, מקובל עליהם. עדיין לא הספקנו להעביר את התיקון.

זה גם עולה בקנה אחד עם מה שהיושב-ראש ביקש, לדעת איפה זה כתוב. כי מה שאמרתם פה הוא די תורה שבעל-פה. זה לא עוגן בחוק.

העיקרון מקובל, רק שזה לא יוגבל רק לאיחוד האירופי.

בשים לב בין היתר להוראות האיחוד האירופי. זו איזושהי אמת מידה. זה איזושהי שיקול מינימלי.

אפשר להתייחס לאחת ההערות הקודמות של איתי?

בבקשה.

סעיף 3יב – היועץ המשפטי של הוועדה הציע לשנות את הסיפה ולכלול גם את הנושא של מתכונתה וצורתה של תבנית הדירוג האנרגטי כמשהו שהוא חובה. כי העניין הוא שחלק מהתקנות, למשל יש תקנות יעילות של מכשיר במצב של סטנד ביי, אין להם תווית אנרגטית, ולכן אני חושב שדווקא נכון כמו שהוא עכשיו.

לא כל כך הבנתי את ההערה. אתה אומר שיש מכשירים שלא תהיה לגביהם בכלל תווית דירוג אנרגטי?

נכון.

אני מסב את תשומת ליבך לרישא: השר רשאי לקבוע סוגים של מכשירים חשמליים שהוראות פרק זה יחולו עליהם. אם הוא קבע סוגים של מכשירים חשמליים כאלה, אז הוא חייב להתקין תקנות באותם נושאים. שאלתי לעניין מתכונתה וצורתה של תווית הדירוג האנרגטי.

יש מוצרים שיחולו עליהם התקנות האלה, אבל לא תהיה לגביהם דרישה של תווית אנרגטית. זה קיים היום.

זו שאלה מקצועית. משרד האנרגיה צריך להתייחס.

יכול להיות שיש כזה מצב. אני מציע בסעיף א לכתוב: ורשאי לקבוע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים המפורטים בפסקאות 1 עד 4. שנדע שזה לא רלוונטי שזה לא ייקבע.

כלומר, להשאיר את הנוסח כפי שהיה בהצעת החוק שעברה בקריאה הראשונה, ללא התיקון שאני הזכרתי.

מה שהגשנו זה: השר רשאי לקבוע סוגים של מכשירים חשמליים. ואם הוא קובע כך, ייקבע לגבי כל אחד מהסוגים החשמליים הוראות מפורטות.

זה היה הרציונל שהשארתם את 5 בחוץ?

אני לא יודע מה קרה עם 5, אבל בהחלט 1 עד 5. אפשר להשאיר את 5 בחוץ, או שהוא רשאי לקבוע את הפריטים 1 עד 5.

זה קצת שונה ממה שאמרתם לנו בשיחה המקדימה.

בחשיבה נוספת אני חושב כן להשאיר את 5 בחוץ. זאת אומרת, להשאיר את זה כרשות.

באילו מקרים לא תידרש תווית?

ממה שאנחנו יודעים רק מכשירים בהמתנה יש להם דירוג למצב המתנה. כשמכשיר לא עובד הוא מבזבז חשמל, אז יש לזה דירוג גם לנושא הזה.

יש דירוג ויש תווית. התווית לא מתייחסת לעניין הזה ספציפית, התווית מתייחסת למכשיר עצמו, מה צריכת החשמל שלו.

צריך לחשוב, אולי יש עוד דוגמאות חוץ מההמתנה.

יש גם מוצרים שאין להם בכלל צורך בתווית אבל כן יש בהם מצב של סטנד ביי. למוצרים האלה לא תהיה בכלל תווית.

זה רק מכשירים של סטנד ביי?

כרגע זה סטנד ביי, יכול להיות שמחר יהיו גם תקנות נוספות שלא ירצו בהן תווית.

למה אתה מסבך את העניינים? אתה נותן תחושה כאילו יש המכשירים של סטנד ביי ועוד מכשירים אחרים.

כשהגשנו את הצעת החוק כתבנו: כאמור הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות 1 עד 4. אני חושב שצריכים ורשאי גם לקבוע את הצורה והמתכונת של התווית.

להשאיר כפי שהיה בניסוח המקורי. אוקיי.

מכון התקנים.

שאלתם אילו עוד תקנות יש, אז רציתי להגיד שהיום יש תקנה שנקראת תקנת מקורות אנרגיה, צריכת הספק חשמלי מרבי לטלוויזיה, ושם לא נדרשת תווית. לא רק סטנד ביי.

כבר הכרענו בזה. זה יישאר בנפרד וזה ייתן מענה. עוד התייחסויות?

אשמח להתייחס לעוד דבר קטן. בתחילת הישיבה דיברתם על האצלת סמכויות הממונה, שהשר ימנה ממונה מבין עובדי משרדו, ושהממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה, למעט סמכויות מסוימות. לאור התיקון שעשינו בתיאום הבוקר, שהממונה הוא זה שיקבע את ההוראות, צריך להחריג גם את זה, ושהממונה לא יוכל להאציל את הסמכות לקבוע הוראות. מדובר בסמכות להתקנת תקנות בנות פועל תחיקתי שרלוונטיות לכולי עלמא. זה צריך להישאר בידי הממונה בלבד.

לא יהיה מדובר על תקנות אלא הוראות.

במשמעות המשפטית שלהן הן נקראות תקנות. קבעו הוראות בלשון החוק, אבל במשמעות הן תקנות, ולכן צריך לשמור את זה בידי הממונה.

אנחנו נבהיר שהסמכות לא ניתנת לאצילה.

איפה היית בתחילת הדיון?

לא ידעתי כמה אפשר להפריע מהזום בלי זכות דיון. שמרתי על הכללים.

בשונה מאחרים, אתה מכיר את כל הליך החקיקה. אז תחזרו ותחריגו גם את זה.

אפשר להחריג בסעיף כאן, לכן גם לא החזרתי אתכם אחורה. אפשר לומר: הוראות על פי סעיף זה לא יואצלו סמכות בעניינם.

תודה. עוד הערות?

רציתי לשאול בעניין חובת ההיוועצות עם המשרד להגנת הסביבה בעניין התקנות שקשורות לייבוא וסחר. כי אם חובת ההיוועצות של משרד להגנת הסביבה תחול על התקנות האלה, משרד הכלכלה וגם המשרדים הכלכליים, כמו אוצר, צריכים להיות בהתייעצות הזאת אם תחול חובת היוועצות ברמת השרים. אני חושב שלא בהכרח שזה יקרה, אבל צריך גם לצורך האיזון שיצטרפו כלכליים.

בעיקרון התכוונו לתקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(4) ולא לכל המכלול. (1) זו הדרישה שלפיה הנצילות האנרגטית תעלה, נצילות אנרגטית מזערית, שאלה הרי הדברים שקבועים כבר היום בתקנות, והמדרג האנרגטי. אנחנו לא מתערבבים פה בדרך הבדיקה.

מזל שנציג משרד הדתות לא פה. גם הוא היה רוצה היוועצות על הכשרות האנרגטית. בחייך.

אפשר להביא להצבעה את סעיף 3יב, עם כל השינויים והתוספות שהוקראו כאן.

אפשר להעיר בקשר לסעיף (ב)?

בבקשה.

בסעיף (ב) יש דבר והיפוכו. מצד אחד מדובר בזה שכל רוח החוק היא שהיבואן יצהיר על סמך זה שיש לו בסיס להצהרה שלו, ובסעיף (ב) כתוב שהתקנות יוגדרו בצורה כזאת שלא ימענו ייבוא של מכשירים בידי יבואנים שאינם ישירים, זאת אומרת יבואנים מקבילים. ליבואנים מקבילים אין כלום. הם קונים סטוקים והם באים בלי תעודות, בלי הוכחות, שום כלום. אם אתם כותבים בסעיף (ב) שאתם תבנו תקנות שיתאימו להם, בעצם אתם אומרים שאתם תבנו תקנות שיתאימו לכלום. כי ליבואנים המקבילים בדרך כלל אין כלום. אני אומר לכם מידיעה. יש כאן בעיה משפטית, כי הסעיף הזה מבטל את כל מה שכתוב פה. זה כתוב יפה, אגב, עד כאן. אבל פה זה אומר שכל מה שכתוב לא רלוונטי.

מצטער שלא כל כך הבנתי את הקושי המשפטי.

גם אני לא הבנתי.

אסביר שוב. יבואן מקביל זה יבואן שקונה סטוקים, והיות שהוא לא מקושר ליבואן הרשמי אין לו תעודות בדיקה, אין לו הוכחות אנרגטיות, אין לו כלום. אתם כותבים שהתקנות ייבנו כך שיבואן מהסוג הזה, זה לא יפריע לו.

מאיפה אתה יודע שהתקנות יחריגו אותו?

כתוב בסעיף (ב) שהתקנות לפי סעיף (א) ייקבעו באופן שלא ימנע ייבוא בידי יבואן שאינו יבואן ישיר.

נכון. שלא תהיה הקבלה ליבואן שהוא לא יבואן ישיר. לא קבעו שנעקוף את כל הנצילות האנרגטית והדירוג האנרגטי וכל מה שהחוק הזה בא לעשות.

אבל הוא כותב שהתקנות בסעיף (א) ייקבעו כך שזה לא ימנע ייבוא מיבואן מקביל. זאת אומרת שהתקנות ייבנו בהתאמה ליכולות של היבואן.

תודה. אנחנו לא הבנו את זה כמוך, ואין עוד מישהו פה שחושש את החשש שלך. וזה גם נאמר לפרוטוקול. תודה.

אין לי מה להוסיף.

נצביע על 3יב עם כל השינויים שדיברנו וסיכמנו עליהם. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3יב אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 3יב אושר.

סעיף 3יג מסמיך את השר לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם הממונה ייתן פטור מהוראות לפי הפרק הזה, כולן או חלקן. כמו שאמרתי גם בישיבת הפתיחה, ישיבה שבה הוצגה הצעת החוק, אני חושב שפטור מהוראות שקבועות בחקיקה ראשית בוודאי שטעונות פיקוח פרלמנטרי, אישור ועדת הכלכלה זה בוודאי. זאת תוספת אחת.

תוסיפו את זה.

התוספת השנייה היא להבהיר כאן שמדובר על פטור ליבואן או ליצרן לפי בקשתו. כי לא כל כך היה ברור למי נותנים את הפטור.

מקובל עלינו.

ואם הוא לא ביקש? אם השר או הצוות המקצועי עשו עבודה ויש מוצרים שמלכתחילה הוא רוצה לפטור אותם, למה צריך להיות טעון בבקשת פטור?

מדובר על פטור פרטני.

זה פטור פרטני ליבואן מסוים.

תודה. נצביע על 3יג. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3יג אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 3יג אושר.

עד לכאן הגענו בתיאום וקבלת הערות.

אנחנו העברנו בשבוע שעבר הערות לגבי כל הצעת החוק. אני רק רוצה להבהיר. לא מדובר על עיכוב שלנו.

אז איפה הבעיה?

אנחנו בהליכים. אני חייב לציין שאנחנו מאוד שמחים להערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה, הערות בונות, מחדדות ועוזרות לשפר את הנוסחים. אז אני מודה מאוד על שיתוף הפעולה.

כשעושים סקר על שביעות רצון מהכנסת תגיד לנו.

אני לא הבנתי לגמרי את היועץ המשפטי שהכניס שם כל מיני תיקונים, אבל המהות שלו מכוונת לייבוא שלא מיועד למכירה, לשיווק.

אני הבנתי מנציגי משרד האנרגיה, וזה גם מה שכתוב בסעיף, שמדובר על פטור פרטני שהממונה נותן. הנסיבות שבהתקיימן יהיה רשאי הממונה לתת פטור ייקבעו בתקנות בחקיקת משנה שתהיה טעונה אישור ועדה. זה המודל. השינוי שאני הוספתי הוא אישור ועדת הכלכלה ופטור ליבואן או ליצרן לפי בקשתו. כלומר, יהיה יבואן שלמשל ירצה להביא לכאן מכשירים חשמליים שמיועדים לתצוגה, דהיינו לא לשיווק, אז הוא יגיש בקשה לממונה, ואם הממונה יראה שאותו יבואן מתקיימות בו אותן נסיבות שנקבעו בתקנות, הוא יהיה רשאי לתת את הפטור.

זה סעיף רוחבי, צריך להכיר את זה. הוא קיים בכל החוקים. הוא חל במזון, תחבורה וכל התחומים האחרים. גם מוצרי חשמל בתחום הבטיחות. להכניס פה אישור ועדה זה מסרבל את התהליך.

סעיף זה הוצבע. אנחנו מסיימים את הדיון ברגע זה. אני לא רוצה להבטיח שאני פותח את הסעיף הזה, אבל אני מוכן לשמוע את המשך הנימוקים. בינתיים תכינו שיעורי בית גם על סעיף הפטור. תעירו את הרשות להגנת הצרכן משנתם עד הדיון הבא, כדי שנקבל הכרעה ותתקדמו אם אתם רוצים את החוק הזה. והמלצה, אל תעשו את הדיונים האלה בשעות הצהריים. תביאו בבוקר, נתעלל בחברי הכנסת שיבואו לעבוד קצת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:55.