פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
27/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 100
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט' בחשון התשפ"א (27 באוקטובר 2020), שעה 11:00

הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6) (היתר להחזיק בעל חיים בפיקוח והשגחה שלא במאורת בידוד), התש"ף–2020, של ח"כ שרן מרים השכל

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

שרן מרים השכל

מיקי חיימוביץ'

דגנית בן דב - וטרינרית ראשית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת ורד - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אבי צרפתי - יו"ר הארגון, ארגון הרופאים הוטרינריים ברשויות המקומיות

שמואל רשפון - יו"ר הועדה המיעצת לחיסונים, משרד הבריאות

שלי עינב - היחידה הווטרינרית, משרד הבריאות

נועה בן אריה - יועמ"שית, מרכז השלטון המקומי

חיליק מרום - יו״ר, ארגון הרופאים הוטרינריים לחיות בית בישראל

תומר אציל - ראש ענף בעלי חיים שב"ס, המשרד לביטחון הפנים

מרב תורג'מן

עידית חנוכה

שרון רפאלי


הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6) (היתר להחזיק בעל חיים בפיקוח והשגחה שלא במאורת בידוד), התש"ף–2020, של ח"כ שרן מרים השכל

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, היום 27 באוקטובר 2020, ט' חשוון התשפ"א. הנושא על סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6)(היתר להחזיק בעל חיים בפיקוח ובהשגחה שלא במאורת בידוד), התש"ף-2020, של חברות הכנסת שרן מרים השכל ומיקי חיימוביץ'.

זאת גם הזדמנות לברך את חברת הכנסת שרן השכל בשידור מסודר בברכת מזל טוב להולדת הבת.

הבת יעל.

הבנתי שקראו לה כבר בשם. אז קודם כול אנחנו מברכים אותה בברכת מזל טוב. היא בטח שותפה לדיון בזום. אם לא תעבירו לה שבירכנו אותה.

אני מצטרפת לברכות.

תני לנו סקירה איפה אנחנו עומדים עם הצעת החוק.

הדיון היום הוא הכנה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. הוועדה הכינה את הצעת החוק לקריאה הראשונה והיא עברה לפני כחודש במליאת הכנסת. הנוסח שמונח בפניכם מבוסס, כמובן, על הנוסח שאושר בקריאה הראשונה עם תיקונים קלים שאנחנו נציג אותם. בעיקר מדובר בהבהרות, מעט תיקוני נוסח שנציג תוך כדי ההקראה.

אנחנו מקריאים את כל החוק.

כמובן.

אם יש הערות כלליות, בבקשה. לא לפתוח דיון מקדים מחדש. אנחנו חפצים בקידום החקיקה.

אם יש הערות אנחנו נעשה את זה תוך כדי?

כן. אני מעדיף. מי מקריאה את הצעת החוק?

אני אקריא. את מס' התיקון אנחנו ניתן לקראת הקריאה השנייה והשלישית.



החלפת מונח
1.
בפקודת הכלבת, 1934‏ (להלן – הפקודה), בכל מקום –



(1) במקום "בעל חי" יבוא "בעל חיים";



(2) במקום "הבעל חי" יבוא "בעל החיים";



(3) במקום "בעלי חי" יבוא "בעלי חיים".

כאן אני רק אציין שנצטרך לעשות תיקון טכני אחר ולתקן באופן ספציפי בכל מקום במקום "בעל חי", "בעל חיים", כמו שאמרתי בדיון הקודם. פשוט לשונית המונח "בעל חי" איננו נכון אלא צריך להחליף את זה ל"בעל חיים".

יש הערות לתיקון 1? נצביע עליו ונסיים אותו.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושרה

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 1 תוקן ואושר. נמשיך בהקראה.

תיקון סעיף 2
2.
בסעיף 2 לפקודה –



(1) בהגדרה "בעל חי", המילים "או עוף" – יימחקו;



(2) אחרי ההגדרה "בקר" יבוא:




""היתר להחזקה בפיקוח והשגחה" – היתר להחזקת כלב או חתול בפיקוח והשגחה שלא במאורת בידוד שניתן לפי סעיפים 4ב(א) ו־16(ד) או (ה);




"חוק להסדרת הפיקוח על כלבים" – חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002‏;";



(3) בסופו יבוא:




""שר החקלאות" – שר החקלאות ופיתוח הכפר."

אני רק אסביר שעקרונית מדובר בהוספת הגדרות וקיצורים שמופיעים בהמשך בחוק. לגבי ההגדרה "בעל חי" מבקשים להשמיט עופות משום שלמיטב הבנתנו, כפי שנאמר גם בדיון הקודם עופות לא נדבקים במחלת הכלבת ולכן אינם רלוונטיים לתחולת החוק.

יש הערות לאורחים שלנו בזום? אין אף אחד בזום? יש הערות לסעיף 2?

אני פרופ' רשפון ממשרד הבריאות. זה בדיוק תיקונים נכונים.

תודה על ההערה.

אנחנו מצביעים על סעיף 2. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 2 אושר.

תיקון סעיף 4
3.
בסעיף 4 לפקודה –



(1) בסעיף קטן (1), אחרי פסקה (ב) יבוא:




"(ג) על אף האמור בפסקה (ב), בעלים של כלב או חתול שניתן לו היתר להחזקה בפיקוח והשגחה, חייב להחזיקם בהתאם לתקנות שקבע שר החקלאות לפי סעיף 16(ד) או בהתאם להוראות סעיף 16(ה), לפי העניין, ובהתאם לתנאי ההיתר.";



(2) במקום סעיף קטן (2) יבוא:




"(2) כל בעל חיים שהוחזק בבידוד או בפיקוח שלא במאורת בידוד כאמור בסעיף קטן (1)(ב) או (ג), יוחזק כאמור עד תום עשרה ימים מיום הנשיכה או המגע.";

גם בסעיף (2) הוועדה קיימה דיון בהכנה לקריאה ראשונה בעוד שעשרה ימים לפני התיקון המוצע נספרו מיום ההכנסה להסגר. מתקנים כאן כך שעשרה ימים ייספרו מיום הנשיכה או מיום המגע.


(3) במקום סעיף קטן (3) יבוא:



"(3) בתום ימי הבידוד או ההחזקה בפיקוח חייב הרופא הווטרינר הממשלתי או הרופא הווטרינר העירוני, אם התברר לו כי בעל החיים נקי מכלבת, להתיר את שחרורו מהבידוד או מההחזקה בפיקוח.";

בסעיף (3) נראה לי שהדברים ברורים.


(4) במקום סעיף קטן (4) יבוא:



"(4)
(א) הוחזק בעל חיים במאורת בידוד ובתום ימי הבידוד כאמור לא החזיר הבעלים את בעל החיים לרשותו, רשאי הרופא הווטרינר העירוני או רופא וטרינר ממשלתי, לפי העניין, למסור את בעל החיים להחזקתו של אחר, ואם לא ניתן לעשות כן במאמץ סביר ובפרק זמן סביר – להורות על המתתו, וכל זאת לאחר שמסר לבעליו של בעל החיים הודעה על כך ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 14 ימים מיום שמסר לו הודעה כאמור. .

למעשה, זה הליבה של הסעיף הזה – החובה לפעול במאמץ סביר ובפרק זמן סביר ולהביא את בעל החיים לאימוץ. התיקון שמופיע בפניכם הוא ברובו תיקון טכני. אנחנו שינינו את הסדר והבהרנו ממתי סופרים את ארבעה-עשר הימים שהוא רשאי לטעון את טענותיו בטרם מסירת בעל החיים לאדם אחר.


(ב) המתת בעל החיים כאמור בפסקה (א) תבוצע תוך מניעת סבל מיותר, ובעליו של בעל החיים יישא בהוצאות ההמתה.


(ג) הודעה לפי סעיף זה תימסר לבעליו של בעל חיים אישית או תישלח בדואר רשום; אין אפשרות למצוא את בעליו של בעל החיים, תימסר ההודעה האישית לאחד מבני משפחתו הגר עימו ושלפי מראית עין מלאו לו 18 שנים, ואם היה בעליו של בעל החיים תאגיד או חבר בני אדם – תימסר ההודעה למנהל או למורשה בו; הודעה שנמסרה אישית, יראו אותה כאילו נתקבלה במועד המסירה; נשלחה הודעה בדואר רשום, יראו אותה כאילו נתקבלה בתוך שבוע ימים מיום שנשלחה.

אני יכולה להצביע פה שיהיה כתוב אחרי "בדואר רשום", "וגם לטלפון שמספרו מופיע במספר הרישום"?

אני אשמח לשמוע את גורמי המקצוע ממשרד החקלאות. העניין הוא שהנוסח הזה - -

אנחנו מכירים את הדואר. אם יש טלפון והטלפון הזה מופיע במרכז הרישום אז לפחות להרים טלפון.

מניסיון, הבעיה היא שבהודעה טלפונית אתה לא תמיד יודע מי ענה ואחר כך מתחילים ויכוחים: כן הודיעו, לא הודיעו, מתי הודיעו.

גם אין אפשרות - - -

אבל למה לא גם וגם? בואו נבטיח את הסוגיה הזאת. רק להוסיף "גם טלפון".

אנחנו פשוט מכירים את המציאות שלנו עם הדואר.

לכן יותר רשויות שולחות את הפקח למסור אישית.

מצוין. אבל למה שלא? זה לא מקשה עליכם יותר מדי שיהיה כתוב מספר טלפון.

אל תשכחו שאנחנו מדברים פה על מצב שבו הבעלים הכניס את בעל החיים לתצפית כלבת, והוא יודע יפה מאוד מתי מסתיימים עשרת הימים והוא לא הגיע.

אנחנו מבקשים שירימו גם טלפון.

אנחנו לא מדברים על משרד החקלאות. מדובר פה על הרשויות המקומיות. הנוסח הזה לקוח מסעיף 6 לחוק הפיקוח על כלבים. אני לא בטוחה שזה לא נטל כבד מדי לשבת על הטלפון ולחפש את בעליו של בעל החיים.

הם לא צריכים לחפש. אם הטלפון מופיע במרכז הרישום אליו הם מתקשרים, הם לא צריכים לחפש.

ואיך יוכיחו שהם בכל זאת ניסו להתקשר? איך לא יהיו טענות?

אם אני אכניס חובה בחוק - -

כולם יעשו את זה. השאלה היא איך מוכיחים שזה נעשה. אני לא מאמינה שיש רשות אחת שלא תרים טלפון בתור ברירת המחדל הראשונה.

תשלימי את מה שלא הקראת ונפתח את זה לדיון כדי שלא נעשה פעמיים.

אני אקריא את (ד) ואת פסקה (5):


(ד) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (5)(ב).";

(5) בסעיף קטן (5)(ב), במקום "סימן (א) מסעיף קטן (3) מסעיף זה" יבוא "סעיף קטן (3)".

התייחסות של השלטון המקומי, בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה. אני רוצה להגיב לדברים של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' בהקשר של המאמץ הסביר. אנחנו רואים שבשני הסעיפים לפני כן, עוד לפני הפירוט של משלוח ההודעה בדואר וניסיון האיתור, יש חובה כללית של מאמץ סביר לאתר ולפעול לפני שמקבלים החלטה כל-כך דרמטית על המתת כלבים. אני לא הייתי רוצה להוסיף לסעיף (ג) באופן אקטיבי גם את חובת ההודעה הזאת מכיוון שאנחנו אף פעם לא נוכל להוכיח ולהראות שאכן ניסינו להשיג ולא ענו, ואנחנו ניכנס לסאגה מתמשכת של הוכחה שלא נוכל להתמודד איתה. אני אבקש לא להכניס את השינוי.

תודה. ד"ר אבי צרפתי, בבקשה.

שלום לכל החברים, קודם כול מדובר במקרים בודדים מאוד שבהם בעל הכלב לא בא לקחת את הכלב שלו. שנית, להבטיח את העניין שהרשויות עושות כל מאמץ לא רק בטלפון אלא גם במסרונים, גם במיילים, גם ברוב המקרים נשלחים פקחים לבית של הבעלים כדי לחפש ולאתר אותו. הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לשמור כלבים בכלבייה מעבר לזמן שהם אמורים להיות שם.

מצד שני יש לנו קושי להוכיח ולתעד את התהליכים האלה, וכולנו גם מכירים את מצב הדואר היום שגם הוא בעייתי בהודעות הרשומות - -

בגלל זה חשבתי שכדאי שזה יהיה ככה.

- - אבל זה בהחלט מספק.

אני שמעתי את ההערה של חברת הכנסת חיימוביץ', ואני אשלים: בעוד כאשר אנחנו שולחים הודעה בדואר רשום, לפחות יש לנו תיעוד של משלוח ההודעה, ושם נוכל להראות שכחלק מהמאמץ גם ביצענו את הודעת הרשום, כך בנושא השיחות הטלפוניות יהיה מאוד קשה לעמוד באותה חובת ההוכחה. כשאנחנו מכניסים לחקיקה את הפעולה הזאת כפעולה אקטיבית שהיא לא אחת מיני רבות אלא נרשמת באופן מפורש, זה משהו שאחר כך נידרש כחובת הוכחה לגבי ביצועו, ושם יהיה לנו קושי משמעותי.

בחוק הגנת הצרכן כשיש חובה לאתר את הלקוח בטלפון אז גם שולחים מסרון שהיא הוכחה – חיפשנו אותך ולא ענית לטלפון.

נכון.

זה לא כל כך מסובך.

זה פשוט להכניס את הדבר הזה לתוך ה-CRN שלנו, זאת בעיה.

אני חושבת שזה לא - -

להכניס את זה בחקיקה צריכה להיות חובת הוכחה.

טוב, בואו נתקדם.

אם אין הערות נוספות אני ניגש להצבעה. מי בעד תיקון סעיף 4?


הצבעה

אושרה

אין מתנגדים, אין נמנעים. תיקון סעיף 4 אושר.

בתיקונים שהקראתי.

כמובן, תמיד בצירוף התיקונים וההערות שהסכמנו עליהם.

הוספת סעיף 4ב
4.

"היתר להחזקה בפיקוח והשגחה
4ב.
(א) לבקשת בעליו של כלב או חתול שנשך אדם או שהיה במגע עם אדם כאמור בסעיף 4א, ייתן רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי היתר להחזיק את הכלב או החתול בפיקוח והשגחה שלא במאורת בידוד כפי שייקבע בהיתר, לרבות במקום מגוריו של הבעלים, בהתקיים התנאים המקדמיים שקבע שר החקלאות לפי סעיף 16(ד) ובהתאם להוראות שקבע לפי הסעיף האמור או בהתקיים התנאים שנקבעו בסעיף 16(ה), לפי העניין.







(ב) כל עוד לא ניתן היתר להחזקה בפיקוח והשגחה יפעל הבעלים בהתאם להוראות סעיף 4(1)(ב)."

אולי דגנית תרצה להסביר שוב לוועדה על ההיתר. זה משנה את כל הדין שהיה קיים היום לגבי החזקת כלב בהסגר במכלאה עירונית. הסעיף הזה יאפשר, בהתאם לתנאים שקבועים כאן כהוראת מעבר בחוק בסעיפים הבאים שנגיע אליהם או בהתאם לתנאים שיקבע שר החקלאות בתקנות.

- - -

ובהתקיים התנאים המקדמיים.

כמובן, ובהתקיים התנאים המקדמיים ניתן יהיה לתת היתר להחזקה בפיקוח ובהשגחה בביתו של בעל הכלב.

יש הערות? אם אין הערות אנחנו מתקדמים להצבעה: מי בעד אישור סעיף 4ב?

הצבעה

אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים, הסעיף תוקן ואושר.

תיקון סעיף 5
5.
בסעיף 5 לפקודה, בכל מקום, המילים "משתוללים או" – יימחקו.



פה הכוונה היא להוריד את הסמכות להמית כלב משתולל ורק אם באמת יש סכנה להדבקה בכלבת.

- - -

זה פשוט נוסחים שאינם רלוונטיים. אלה נוסחים שהיו בפקודה משנות ה-30. לכן יש צורך להתאים לתקופה.

מי בעד תיקון סעיף 5?

הצבעה

אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. הסעיף תוקן ואושר.

תיקון סעיף 16
6.
בסעיף 16 לפקודה –



(1) בסעיף קטן (ב), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא:




"(2) שר החקלאות רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות הקובעות אגרות בעד היתר להחזקה בפיקוח והשגחה.";



(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:




"(ד) שר החקלאות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות –





(1) תנאים מקדמיים למתן היתר להחזקה בפיקוח והשגחה, לפי סעיף 4ב, וכן הוראות לעניין החזקת בעל חיים בבידוד, ובכלל זה לעניין פיקוח והשגחה על בעל חיים בידי הבעלים, הבאתו לבדיקות וטרינריות, הגבלת תנועתו והחזקתו ברשות הרבים, בידודו מבעלי חיים אחרים וחובות תיעוד ודיווח שיחולו על הבעלים;





(2) חובה להפקיד ערובה כספית להבטחת קיומם של התנאים וההגבלות שנקבעו בהיתר להחזקה בפיקוח והשגחה אם מצא כי הפקדת ערובה נדרשת לשם הבטחת התנאים כאמור, את סכום הערובה והעילות למימושה, לרבות לצורך גביית קנס מינהלי, ואת הדרכים להפקדת הערובה ומימושה וכן מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את גובה הערובה.



אני אזכיר שמדובר רק בהסמכת השר לקבוע חובה להפקיד ערובה למימוש התנאים שקבועים בחוק. זה באמת רק אם מצא כי הפקדת הערובה נדרשת לשם הבטחת התנאים, כאמור, ובתום בחינה של השר על יישום החוק בפועל. התיקונים כאן הם תיקונים טכניים, לבקשת משרד המשפטים. מבחינת הניסוחים, אחידות הניסוחים בחקיקה לגבי בנוגע להפקדת ערובה.


(ה) כל עוד לא נקבעו הוראות לפי סעיפים קטנים (ב)(2) או (ד)(1), כולן או חלקן,בעניין החזקת כלב או חתול במקום שאינו מאורת בידוד, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:



כאן מתוך חשש שהשר לא יתקין תקנות במועדן וכל ההסדר הזה לא ייכנס לתוקף הוועדה החליטה עוד בדיון הקודם לקבוע הוראות שיחולו כל עוד לא נקבעו התקנות.

הוראות ביניים.

אם השר לא יקבע אז אלה ההוראות שיחולו עד שהשר יקבע הוראות או תקנות בעניין הזה. כאן הבהרנו שהשר יהיה רשאי להתקין תקנות בנושא אחד או בכל הנושאים. זאת אומרת אם הוא ימצא שיש כשל או בעיה בנושא ספציפי שהוסדר בסעיפים כאן הוא יהיה רשאי לתקן רק את הנושא הספציפי הזה ולאפשר את הגמישות במשרד לתקן רק מקום שנדרש לעשות בו תיקון. אני אזכיר שבכל מקרה זה מגיע לוועדת הכלכלה.

בכל מקרה זה לא מעכב את יישום החוק.

כן, בדיוק.


(1) בקשה לקבלת היתר להחזקה בפיקוח והשגחה לפי סעיף 4ב(א) (בסעיף זה – היתר) תהיה ערוכה לפי הטופס שבתוספת ותוגש לרופא הווטרינר העירוני של הרשות המקומית שבתחומה מבקש הבעלים להחזיק את בעל החיים בפיקוח והשגחה או לרופא וטרינר ממשלתי; במועד הגשת הבקשה ישלם המבקש אגרה בסכום של 365 שקלים חדשים;

רק שאלה אחת - -

שלום, שרן.

שלום, בוקר טוב לכולם.

בירכנו אותך בתחילת הדיון בברכת מזל טוב. שתגדלי אותה בנחת ותחזרי אלינו מהר בריאה ושלמה.

תודה רבה.

מזל טוב מכולנו פה, שרן.

בהחלט. המון מזל טוב.

תודה רבה. היא באמת מלאך. היא מושלמת ונותנת לי לשבת בשקט.

גם אם היא לא תיתן אנחנו נארח אותה פה בשמחה.

באה לראות איך החוק הראשון שלה עובר.

כן.

רק שאלה. קודם כשעברנו על הסעיף של החובה להפקיד ערובה. זה שכתוב שחובה להפקיד ערובה זה עדיין מחייב אותם לבוא ולהביא את זה לאישור הוועדה, נכון?

כמובן. זה שכתוב כאן חובה זה לא אומר שיש חובה לשר להפקיד ערובה. פשוט הוא רשאי לקבוע חובה להפקיד ערובה. ברגע שהוא יקבע שזאת חובה זה יהיה חובה.

בסדר גמור.

באישור הוועדה.

כמובן, באישור הוועדה.

מצוין.

אנחנו ממשיכים.

(2) רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי רשאי לתת היתר בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, לפי העניין:



(א) בבדיקה שערך רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי לא נמצאו סימנים קליניים המעלים חשד לכלבת;



(ב) בשלושת החודשים שקדמו לנשיכה או למגע כאמור בסעיף 4א, הכלב או החתול לא נמצא באזור שהוכרז כנגוע בכלבת לפי סעיף 9;



(ג) בהתאם למידע שבידי הרופא הווטרינר העירוני או רופא וטרינר ממשלתי, הכלב או החתול לא היה במגע עם בעל חיים שחשוד כנגוע בכלבת ב־45 הימים שקדמו למועד הנשיכה או למועד המגע כאמור בסעיף 4א;



(ד) אם בעל החיים הוא כלב – היה לבעליו רישיון בתוקף לפי סעיף 3 לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים במועד הנשיכה או במועד המגע כאמור בסעיף 4א;



(ה) אם בעל החיים הוא חתול – רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי שוכנע, על בסיס תיעוד בכתב מרופא וטרינר מחסן, שהחתול חוסן בחיסון כלבת ב־15 החודשים שקדמו למועד הנשיכה או המגע כאמור בסעיף 4א;



(ו) אם בעל החיים הוא כלב – הוא לא נתפס או תועד משוטט לפי חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, בהיותו מוחזק בידי המבקש יותר מפעמיים בשנתיים שקדמו למועד הנשיכה או המגע, ואם יש כלבים אחרים במקום שבו אמורים להתבצע הפיקוח וההשגחה – גם הם לא נתפסו או תועדו כאמור באותה תקופה;



(ז) ביקש הבעלים להחזיק את הכלב או החתול בפיקוח והשגחה במקום שאינו ברשותו – ניתנה התחייבות המחזיק באותו מקום להחזיקו כאמור בהתאם להוראות סעיף זה ולתנאי ההיתר, לפי הטופס שבתוספת;



אני מציעה שדגנית תסביר את התנאים המקצועיים.

הרעיון הוא למזער את הסיכוי שגם אם בעל החיים, הכלב או החתול, היה במגע, ואנחנו לא יודעים אם הוא נדבק ויוכל להעביר את המחלה. לכן אנחנו דורשים חיסון. בכלבים החיסון ניתן יחד עם הרישיון ולכן ההתייחסות שונה בנוסח לכלבים ולחתולים. לגבי שוטטות של כלב – אם הוא כן נתפס כמשוטט זאת הוכחה שכדאי להיזהר מלסמוך על הבעלים שימנע ממנו לשוטט, שזה אחד מהתנאים הבאים. האמת היא שזה תנאי בכלל.

השאלה אם זאת תופעה קבועה או חד-פעמית שהוא משוטט.

לכן כתבנו שהוא לא נתפס או תועד משוטט יותר מפעמיים, אם במקרה הוא נתפס פעם אחת ויש סיבה מאוד מוצדקת. צריכה להיות התחייבות במקרה שבעל החיים הוחזק אצל מישהו אחר – המישהו האחר הזה צריך לעמוד בכל אותם תנאים שיבואו הלאה.

אוקיי. נמשיך בהקראה.

(3) על אף האמור בפסקה (2), רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי רשאי להתיר החזקה של כלב או חתול בפיקוח והשגחה במרפאה וטרינרית גם אם לא התמלאו כל התנאים האמורים באותה פסקה, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים התנאים המפורטים להלן, והרופא הווטרינר האחראי במרפאה אישר כי הוא מסכים להחזקתו בפיקוח והשגחה במרפאה והתחייב לעמוד בדרישות הקבועות להלן ובפסקה (6):



(א) יש סיבה רפואית המצדיקה שלא להחזיקו במאורת בידוד;



(ב) הוא יוחזק בחדר נפרד במרפאה שלא מוחזק בו בעל חיים נוסף, אולם ניתן להחזיקו עם בעל חיים נוסף המוחזק גם הוא בפיקוח והשגחה במרפאה לפי פסקה זו;



(ג) הוא יטופל רק על ידי צוות רפואי מחוסן נגד כלבת ולאנשים אחרים לא תהיה גישה אליו, למעט בעליו;



(ד) החדר שבו הוא מוחזק יהיה נעול כל זמן שאין בו איש צוות רפואי;



(ה) הרופא הווטרינר האחראי במרפאה ינהל רישום של פרטי האנשים שהיו איתו במגע בתקופה שבה היה מוחזק במרפאה;



דגנית, תרצי להסביר שוב את המקרים?

היו מקרים – ויש מקרים ויהיו מקרים – שבהם בעל חיים שנמצא בטיפול רפואי נשך את אחד מאנשי הצוות הרפואי, בדרך כלל, במהלך טיפול. זה סעיף שעלה בזכות פנייה מבית החולים הווטרינרי. הרי התיקון הזה מבוסס על טיוטת תקנות שהכנו אחרי שתעבור הפקודה, והרבה אנשים היו מעורבים. הבקשה עלתה מבית החולים הווטרינרי ששם סטודנטים עושים חלק מהטיפול ולא תמיד המיומנות שלהם גבוהה מספיק, ויש לא מעט מקרים שבהם בעל חיים שנמצא בטיפול נושך את אחד המטפלים. גם אם בעל חיים כזה לא עונה על הדרישות המקדמיות שעברנו עליהן קודם יש אפשרות באותה מרפאה או בית חולים וטרינרי להחזיק את בעל החיים ובלבד שהוא סגור. אנחנו מניחים שזה בעל חיים שצריך המשך טיפול רפואי, זה אחד התנאים למתן ההיתר הזה – בעל חיים אחרי ניתוח או בטיפול ארוך אחר. כמובן, באותה מסגרת גם תנאים של הפרדה מבני אדם ומבעלי חיים אחרים.

רציתי להוסיף מהפרקטיקה שהרבה פעמים כלבים שנדרשים להסגר, למשל, אחרי תאונת דרכים שמישהו הרים אותם וננשך על-ידו או לחילופין כלבים שננשכו במריבת כלבים, והם זקוקים לטיפול רפואי. יש גם מצבים שבהם הכלבים נמצאים מלכתחילה במצב רפואי בעייתי ועדיף שיוחזקו במקום שיכול להעניק להם טיפול רפואי מאשר במקום אחר.

אני רוצה להוסיף עוד דבר לגבי הסעיף הקודם שמדבר על כך שאפשר להחזיק את בעל החיים בכל מקום אחר שהבעלים יבחר. זה סעיף שבפרקטיקה עלול להוות בעיה מאוד משמעותית. צריך להבין שלרופא הווטרינר הרשותי יש שיקול דעת בעניין. זאת אומרת אם בן אדם אומר שהכלב שלו נשך בקריית-שמונה אבל יש לו דוד באילת והוא רוצה להעביר את הכלב לתצפית באילת – יש פה בעיה; גם בנושא של העברת בעלי חיים ואפשרות תיאורטית של הפצת המחלה, גם עכבות, גם בקרה, דו-שיח בני שני רופאים וטרינריים בשני קצוות הארץ – הדברים האלה חייבים להילקח בחשבון בצורה הגיונית תוך שיקול דעת. זה כדי שלא ניקלע לסיטואציות בלתי אפשריות שמרוקנות את תוכן החוק מפאת חוסר היכולת לאכוף אותו.

אנחנו סומכים שתפעילו שיקול דעת. ללכת על מקרה קיצוני של קריית-שמונה ואילת - -

ד"ר חיליק מרום, בבקשה.

שלום, כבוד היושב-ראש, שלום לכולם, אני מבקש להגיב בנוגע לנושא של החזקה במרפאה וטרינרית. כלב שצריך להישאר במרפאה וטרינרית לא יכול להיות סגור בחדר אחר. אם הכלב הזה זקוק לאשפוז הוא צריך להיות מאושפז בתא אשפוז או בטיפול נמרץ שבו נמצא הצוות הרפואי שמטפל בו. לקחת את הכלב הזה ולשים אותו בחדר נפרד שהוא איננו חדר טיפולים או חלל בידוד שמנוטר עדיין על-ידי הצוות הרפואי זה לא תואם לשום פרקטיקה רפואית. זה כמו להוריד בן אדם מאושפז למחסן של בית החולים. זה לא עובד. הכלב הזה יטופל בהתאם לחשד ולחשש שהוא עלול לשאת את מחלת הכלבת על-ידי צוות מיומן שמחוסן נגד מחלת הכלבת בתא מבודד ובהתאם לכל הנהלים שאנחנו עובדים בהם היום. אבל לדרוש בתקנה להוציא אותו מחלל האשפוז זה לא הגיוני בעליל.

חיליק, הבנו.

אני מעוניינת להתייחס, בבקשה. ד"ר מרום, אם יש חשד לא לכלבת, אלא למשל לגורים עם פרוו-וירוס או משהו כזה, שצריכים להיות בבידוד. איך מאחסנים אותם במרפאה או מבודדים אותם מכלבים או מגורים אחרים?

יש חלל לאשפוז בבידוד שהוא חלל מנוטר לחלוטין שגם בו יש אותם מוניטורים, אותם פרמטרים, ויש צוות שערוך להיות בחלל הבידוד.

חלל הבידוד הזה זה לא חדר נפרד?

חלל הבידוד הוא חדר נפרד.

אז אם יש חדר בידוד אז מה הבעיה לשים שם את הכלב הזה?

אין בעיה. אבל אם הכלב הזה יהיה שם הוא יהיה בחלל בידוד. חלל בידוד הוא עדיין חלק מחדרי האשפוז. זה לא חדר נפרד לחלוטין לצורך תצפית להשגחה על כלבת.

אז בואו נשמע, בבקשה.

מדובר בהחזקת בעל החיים בחדר נפרד במרפאה שלא מוחזק בו בעל חיים נוסף, אלא אם זה בעל חיים נוסף שבבידוד מאותה סיבה. אנחנו מכירים מספיק מרפאות וטרינריות שכל חלל המרפאה הוא חדר אחד. מרפאות וטרינריות כאלה לא מתאימות לבידוד – לא של כלב נגוע בפרוו וירוס, כמו שחברת הכנסת השכל הזכירה, ובטח שלא כלב שחשוד בכלבת. אם יש במרפאה אך ורק חדר אחד או שני חללים שלא ניתנים להפרדה אי אפשר למנוע מאנשים אחרים שמגיעים עם הילד לחיסון של החתול המשפחתי לדחוף אצבע לכלוב של הכלב. לכן הדרישה פה היא חדר נפרד, וכשלא נמצא בו צוות רפואי שמסוגל להגיד לילד כזה לצאת החוצה הדלת סגורה ונעולה. בפירוש מדובר לא על מחסן, לא על מרתף – על חדר במרפאה.

תודה. ההסבר מניח את הדעת.

כמה מרפאות זה יוציא מהאפשרות?

את הרוב. יש מעט מאוד מרכזים שערוכים לזה – בערך שישה עד שמונה מרכזים בארץ שבהם גם קיים אשפוז רציף מאויש 24/7. האמת היא שלדעתי כלב שצריך אשפוז צריך באמת אשפוז כזה.

אתה יכול להתייחס לחשש של ד"ר דגנית?

החשש של ד"ר דגנית בן-דב הוא חשש ברור.

תודה רבה. לכן אנחנו צריכים לעגן אותו.

להערכתי, מדובר על הרבה יותר משש מרפאות.

אני אוסיף שאנחנו מדברים על מקרים נדירים מאוד שבהם גם הכלב ננשך, גם יש חשד שיש לו כלבת וגם הוא זקוק לאשפוז. אלה מקרים בודדים, ואני בטוחה שבכל עיר יש לפחות מרפאה אחת או שתיים שיש בהן האפשרות לארח כלב כזה.

לכן החשש זעיר ואפשר לחיות עם זה. נמשיך בהקראה.

אני חוזרת לפסקה (4) בעמוד 6:


(4) לא יינתן היתר לפי פסקאות (2) או (3) אם רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי סבור כי החזקת הכלב או החתול שלא במאורת בידוד עלולה לסכן את הציבור;


(5) ניתן היתר לפי פסקה (2), יחולו הוראות אלה:



(א) הבעלים או המחזיק במקום הפיקוח וההשגחה, לפי העניין, יביא את הכלב או החתול לבדיקה וטרינרית בידי רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי במקום ובמועד שנקבעו בהיתר, וכן ביום העבודה הראשון שלאחר תום עשרת הימים ממועד הנשיכה או המגע כאמור בסעיף 4א; הבעלים או המחזיק כאמור ידאג להביא את הכלב או החתול לבדיקה כאמור גם בכל מקרה של שינוי בהתנהגות או במצב הבריאותי שלו שניתן להבחין בו, וכן במקרה מוות;



(ב) בכל זמן ההחזקה בפיקוח והשגחה, הבעלים או המחזיק במקום הפיקוח וההשגחה ינקטו אמצעים סבירים למנוע מגע של הכלב או החתול עם כל אדם או בעל חיים אחר, למעט מי שנמצא במקום הפיקוח וההשגחה דרך קבע;



(ג) הבעלים או המחזיק במקום הפיקוח וההשגחה חייב לדווח מייד לרופא הווטרינר שנתן את ההיתר על כל אלה:




(1) כל שינוי במצב הבריאותי של הכלב או החתול;




(2) בריחה של הכלב או החתול ממקום הפיקוח וההשגחה או יציאה שלו מהמקום בלא השגחה;




(3) מגע של הכלב או החתול עם אדם או בעל חיים אחר, למעט מי שנמצא במקום הפיקוח וההשגחה דרך קבע;



(ד) אם בעל החיים הוא חתול – אין להוציאו ממקום הפיקוח וההשגחה אלא לצורך בדיקה כאמור בפסקת משנה (א), כשהוא בכלוב נשיאה המתאים למידותיו;



(ה) אם בעל החיים הוא כלב –




(1) אין להוציאו ממקום הפיקוח וההשגחה אלא למרחק שאינו עולה על 500 מטרים מהמקום או לצורך בדיקה כאמור בפסקת משנה (א), כשהוא מוחזק על ידי אדם שמלאו לו 18 שנים ברצועה שאורכה אינו עולה על 2 מטרים ופיו חסום;




(2) אין להכניסו לגינות כלבים, גנים ציבוריים, גני משחקים ומוסדות חינוך;

אם בפסקת משנה (2) נמנו התנאים המקדמיים שרק בהתקיימם אפשר לתת היתר לתצפית בבית בפסקת משנה (5) יש התנאים שהבעלים צריך להתחייב אליהם: מינימום הוצאה של הכלב, מרחק מוגבל, רצועה קצרה יותר, אדם בוגר שמחזיק בו כדי שאפשר יהיה למנוע מגע בין הכלב לבין בני אדם ובעלי חיים אחרים ולהימנע מלהכניס אותו למקומות שבהם יש תנועה גדולה של כלבים, בעלי חיים וילדים.

הערות לפסקה (5)? אין.

(6) ניתן היתר לפי פסקה (3), ידווח הרופא הווטרינר האחראי במרפאה לנותן ההיתר על מצבו של בעל החיים בשלושה מועדים בתקופת הפיקוח וההשגחה, כפי שיורה נותן ההיתר, וכן על כל שינוי במצבו הבריאותי של בעל החיים ועל בריחה או יציאה שלו מהפיקוח במרפאה, ויפעל בהתאם להנחיות נותן ההיתר;


(7) כל עוד לא ניתן היתר לפי פסקאות (2) או (3), יפעל הבעלים לפי הוראות סעיפים 4(1)(ב) ו־4א;


(8) רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי רשאי לבטל, לאלתר, היתר שניתן לפי סעיף זה בהתקיים אחד מאלה:



(א) ההיתר ניתן על סמך מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;



(ב) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההיתר;



(ג) הבעלים או המחזיק במקום הפיקוח וההשגחה הפר תנאי מתנאי ההיתר או הוראה מההוראות לפי הפקודה;


(9) בוטל ההיתר, יעביר הבעלים או המחזיק את הכלב או החתול מייד למאורת בידוד כפי שהורה הרופא הווטרינר העירוני או הרופא הווטרינר הממשלתי, לפי העניין."

הסבר?

נראה לי טריוויאלי.

יש הערות לפני שאנחנו מצביעים?

הערה קטנה: תוך כדי קריאה שמתי לב שבסעיף עצמו כתוב שהוא יביא את בעל החיים לבדיקה בשלושה מועדים. בטופס עשינו מקום רק - -

לא. זה במרפאה.

לא, לא. "ניתן היתר לפי פסקה" - -

במרפאה.

ידווח שלוש פעמים. אוקיי, צודק, סליחה.

בסדר?

כן.

יש הערות לתיקון סעיף 16?

אני ד"ר עינב ממשרד הבריאות. אנחנו מבקשים להוסיף לסעיף (8) גם סייג לאור בקשת הרופא המחוזי של לשכת הבריאות. יש פעמים שבהן חקירות אפידמיולוגיות לא מתמצות עד תום כי בעלים מנסים להכשיל חקירות אפידמיולוגיות. במקרה שתהיה אפשרות לרופא הממשלתי למצות את החקירה עד תום לפני שמקלים על הבעלים ועל הכלב בהסגר בית, זה יהיה מנוף לסיים חקירה אפידמיולוגית עד תום כי אנחנו בסופו של דבר אלה שאחראים על האנשים שחולים או עלולים לחלות במחלה. אז אם אפשר נבקש להוסיף סעיף שמתיר גם לרופא הממשלתי לבקש מהרופא העירוני או הווטרינר הממשלתי להתלות את ההסגר ליום או יומיים או לכמה שעות עד שתסתיים החקירה האפידמיולוגית.

עוד הערות לפני שנשיב לכם יחד? אם אין הערות, אז תשובה. את יכולה להשיב לו?

בטיוטה המקורית היה סעיף של טיוטת התקנות ובתיקון המקורי לפקודה היה סעיף כזה שתצפית בית יינתן, בין השאר, באישור רופא ממשלתי. משרד הבריאות ביקש להוריד את הסעיף.

ודאי. זאת מטלה מיותרת. זה מוסיף עוד מטלות מיותרות.

אדוני, אנחנו לא מבקשים לאשר את ההסגר. אנחנו רק מבקשים שאם עלתה תקלה נבקש להתלות אותו לתקופה עד שתסתיים החקירה. לא ביקשנו לאשר את ההסגר. את ההסגר יאשר רופא. רק אם עלתה תקלה נבקש לחכות עם ההסגר הזה עד שתסתיים החקירה האפידמיולוגית. זה הכול.

תודה.

כמו מה, למשל? איזה סוג של תקלה?

רצית להוסיף משהו?

אני מנסה להבין איזה סוג של תקלה יכול להיות כדי שיידרש עוד כמה ימים לאישור או לעיכוב של זה.

נועה, בבקשה.

אני חושבת שהוא מוצא פתרון לזה בסעיף קטן (א) של אותו סעיף. הרי אם יש משהו בתוך התנאים שכרגע התברר כשגוי או לא ברור אז זה לרבות הנושא של חקירה אפידמיולוגית. למה אנחנו צריכים להוסיף סעיף כזה, ועוד התליה? הוא כבר מתחיל למנות מחדש. הוא מייצר סרבול.

מעבר לזה בסעיף (4): "לא יינתן היתר לפי פסקאות (2) או (3) אם רפואי וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי סבור כי החזקת הכלב או החתול שלא במאורת בידוד עלולה לסכן את הציבור". אם בזמן הביניים בתחקיר האפידמיולוגי עלה חשש גדול יותר לא יינתן היתר.

מיצינו. תודה. אנחנו מביאים את תיקון סעיף 16 להצבעה. מי בעד?


הצבעה

אושרה.

אין מתנגדים, אין נמנעים. תיקון סעיף 16 בוצע ואושר.

אני אזכיר שהוועדה אישרה את כל סעיף 6 לחוק.

הוספת תוספת
7.

"תוספת

אני לא אקרא את התוספת. התוספת מונחת לפני חברי הוועדה.

אלה כל טופסי הבקשה.

כן. אלה כל טופסי הבקשה. אני אבקש מהוועדה להסמיך אותנו במקום שנדרשת הבהרה או הפניה שאיננה מדויקת. אחרי שנעשה בדיקה לקראת הנחת הצעת החוק על שולחן המליאה נעשה את ההתאמות.

כשנצביע נצביע גם על זה.

יש הערות? אין הערות. נצביע גם על התוספת. מי בעד אישור התוספת כולל כל הרשימה המוצגת?


הצבעה

אושרה

אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר.

רק עוד הבהרה לפרוטוקול בעניין הזה: אנחנו לא כללנו כאן סעיף תחילה. למעשה, החוק ייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות. זה עניין של ימים עד שבוע, שבועיים.

יאללה, בואו נעשה היסטוריה.

היועצים המשפטיים לא מכניסים את זה - - - אבל זה יהיה ימים.

אין הערות נוספות? אז אנחנו נחכה למליאה ונאשר זאת במליאה. הצבענו על הכול, נכון?

אם מותר לצטט את הנהלת הוועדה אז עשינו היום היסטוריה. תודה לחברות הכנסת שהעלו את הנושא.

אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש שהבאת את הנושא במהירות האפשרית. אנחנו עושים פה דבר חשוב.

צריך שייאמר: אני מודה למשרד החקלאות שנתן בנו אמון ואפשר לנו לקדם את זה בהסכמה ובתיאום. את רואה, אנחנו משתדלים – ודאי לא לגנוב אתכם – לעיתים אנחנו עוקצים קצת, אבל זה בסדר. זה לטובת העניין.

זה על דעת הייעוץ המשפטי שלנו.

אני מודה ליועצת המשפטית, להנהלת הוועדה. תודה רבה לכולם, גם למי שהשתתף איתנו בדיון.

אני רוצה להוסיף עוד מילה, היושב-ראש.

בבקשה, שרן, תיהני לך מכל רגע.

תודה רבה על העבודה הזריזה והמהירה שלך, אדוני היושב-ראש. אני יודעת שבעלי החיים תמיד היו קרובים ללבך. סוף כל סוף יש לנו הזדמנות אחרי 100 שנה לשנות את פקודת הכלבת שהיא מתקופת המנדט הבריטי. תודה למשרד החקלאות שאפשר את זה ולא התעקש על חקיקה ממשלתית כדי שנצליח להעביר את זה כמה שיותר מהר. זה באמת מראה שרווחת בעלי החיים עומדת בראש סדר העדיפויות.

מפגינים אחדות בזה.

כן, סוף כל סוף יש נושאים שאין עליהם ויכוח.

תודה רבה, כל טוב, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.