פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



25
ועדת החוץ והביטחון בלמ"ס
02/11/2020


מושב שני
בלמ"ס


פרוטוקול מס' 52
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, ט"ו בחשון התשפ"א (02 בנובמבר 2020), שעה 9:00

היערכות והתמודדות פנים צה"לית בנגיף הקורונה.

חברי הוועדה: צבי האוזר – היו"ר
אוריאל בוסו
אורנה ברביבאי
ניר ברקת
יאיר גולן
אבי דיכטר
מיכל וונש
משה יעלון
מאיר כהן
אלעזר שטרן

דפנה הראל - אמא של חיילת ממחנה 80

אלוף אייל זמיר - סגן הרמטכ"ל, צה"ל

תא"ל איציק בר - רמ"ט פקע"ר, צה"ל

אל"מ נעם פינק - סגן קרפ"ר, אט"ל, צה"ל

אל"מ מורן עמר - רמ"ח מבצעים, צה"ל

אל"מ חיים מלכי - רמ"ח לוגיסטיקה, צה"ל

אל"מ תומר כהן - רמ"ח ארגון, אג"ת, צה"ל

אל"מ נמרוד ארזואן - מפקד מיטב, צה"ל

אל"מ אודי שגיא - רמ"ח יעת"ק, פצ"ר, צה"ל

שמואל לטקו
שרה צוובנר - ראש תחום (מדיני)

אסף דורון - ראש תחום ביטחון

טלי רם



היערכות והתמודדות פנים צה"לית בנגיף הקורונה

בוקר טוב לחברים. אני רוצה לפתוח את הישיבה של ועדת חוץ וביטחון שתבחן ותדון בהיערכות והתמודדות צה"ל עם נגיף הקורונה, כאשר היו פה לא מעט דיונים באשר לסיוע שצה"ל – בעיקר פיקוד העורף – נותן למערכת האזרחית, למשרד הבריאות, בהתמודדות מול המגפה. היינו רוצים להבין ולדעת כיצד צה"ל עצמו כגוף, מה שנקרא עם חיוניות מתועדפת, מתמודד עם תופעות המגפה – כארגון מרובה אנשים, מרובה משימות – כאשר קורונה אמורה או עלולה לשבש פעילויות ודפוסי התנהלות.

אנחנו נבקש מסגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר, לפתוח. בבקשה.

צביקה, שלום. שומעים?

יש פה בעיה, כאילו יש אצלכם שני מקורות שמע, אז אולי שרק אחד יופעל.

קודם כול, בוקר טוב לכם, כל חברי הוועדה וכל מי שהצטרף לוועדה. אנחנו נתבקשנו, התכוננו להציג את ההיערכות וההתמודדות של צה"ל פנימה במערכה נגד נגיף הקורונה. אנחנו נציג לכם את הדברים, סך הכול יש לנו מספיק זמן גם כדי להעמיק אתכם וגם כדי לקחת שאלות.

בראשית דבריי, נמצאים איתי פה נציג של אג"מ מבצעים, רמ"ח מבצעים, מורן, שיושב פה לימיני; סגן קצין רפואה ראשי, נעם, יושב לשמאלי; נמצא פה רמ"ח לוגיסטיקה של צה"ל, מלכי; נמצא פה מפקד מיטב, נמרוד, נמצאים פה נציגים של הפצ"ר ושל אג"ת, כך שאנחנו נוכל לתת לכם מענה לכל דבר שאתם תתעניינו בו.

מבחינת צה"ל, אני רוצה להדגיש כמה דברים לפתיחה לפני שנעבור למצגת עצמה. מפרוץ המגפה, אנחנו מדברים למעשה על מרס, שם פרצה והוכרזה מגפה בישראל, אנחנו פועלים במספר מישורים. המישור הראשון, החשוב, המרכזי והחיוני הוא כמובן שמירת כושרו המבצעי, הרציפות התפקודית והמוכנות והכוננות של צה"ל.

אנחנו קודם כול צריכים לראות שאנחנו ערוכים למימוש הייעוד העיקרי שלנו – הגנה על המדינה, הגנה על האזרחים ועל הריבונות של מדינת ישראל, בזה אנחנו עוסקים כל הזמן. אנחנו פועלים באופן רציף, מתמשך, להגנת הגבולות של המדינה, למניעת חדירות, לסיכול טרור, לפגיעה ביכולות של האויב ובהתעצמות של האויב, והאויב, עם כל המגבלות שגם הוא נמצא בהן, לא הפסיק לרגע לנסות לפעול כנגדנו. רק לאחרונה חשפנו מנהרה התקפית שחודרת לשטחנו בגבול רצועת עזה, אנחנו מתמודדים עם הרקטות מעזה, אנחנו ממשיכים לסכל טרור באיו"ש באופן רציף. אנחנו פועלים בפצ"ן תחת כל המשימות, כולל למול התראות שיש לנו גם בגבול 91 וגם בגבול 210, כך שהפעילות המבצעית שלנו נשמרת, אנחנו פועלים בכל הגבולות, ממשיכים להגן על כל הגבולות, בדבר הזה כמובן אין הנחות ואין הקלות וזאת המשימה שלנו.

אנחנו ממשיכים במערכת המב"ם, כמובן לא נפרט את זה פה. אנחנו מפעילים גם מערכי מודיעין, גם איסוף, פועלים בכל מקום שצריך לפעול. את כל הדברים האלה אנחנו עושים כמובן תוך כדי הגנה על בריאות צה"ל, על משרתיו, גם בסדיר, גם בקבע, גם במילואים, וכמובן נכנס פה פקטור הקורונה.

חשוב לי להדגיש גם כשדיברתי על ההגנה של הגבולות, סיפור המוכנות של צה"ל, אנחנו ממשיכים לשמר ולשפר את המוכנות של צה"ל. אנחנו ממשיכים להתאמן על פי גרף האימונים, בעיקר של הסד"כ הסדיר, וצמצמנו ונראה לכם את זה בהמשך צמצום חלקי של אימוני המילואים. רק לפני שלושה שבועות ביקרתי במר"ם 36, לפני שבועיים ביקרתי בתרגילים של חטיבת גולני, בשבוע שעבר כמו שאתם מכירים אנחנו ביצענו תרגיל מטכ"לי גדול, רחב היקף בתראו"ג 162. אנחנו תרגלנו תקיפה של אלפי מטרות ותרגלנו תמרון קרקעי רחב היקף בהשתתפות של עשרות יחידות, מרמת מפקדים זוטרים ועד לרמה מטכ"לית, ובתרגיל השתתפו מעבר ליחידות רבות, גם אוויר, גם ים, מודיעין, תקשוב ומערכים נוספים.

אנחנו ממשיכים בקורסים ובהכשרות שלנו, אין פגיעה בקורסים ובהכשרות. ביום חמישי הקרוב טקס סיום בה"ד 1, הקורסים וההכשרות ממשיכים כרגיל עם כל ההתאמות הנדרשות, אנחנו נציג לכם אותם בהמשך.

אנחנו התאמנו את תהליך הגיוס של צה"ל במיטב, הפקנו לקחים מגיוסי מרס, אוגוסט ואנחנו עכשיו לפני גיוס נובמבר, גם את זה אנחנו נציג לכם. המלש"בים מתגייסים היום תוך כדי התאמה למגבלות הקורונה ואנחנו בסך הכול גם פה הפקנו לקחים ונערכים לגיוס, גיוס בטוח יותר וכמובן תחת כל המגבלות של הקורונה.

כפי שאמרתי לכם, זאת המשימה הראשונה של צה"ל, זה הגנה על הכשירות, על הרציפות התפקודית שלו והמוכנות שלו לכל המשימות. את כל זה אנחנו עושים תוך כדי הגנה ושמירה על כל המשרתים שלנו. אנחנו ביצענו התאמה של ההנחיות שלנו, אנחנו מבצעים הערכות מצב שוטפות, אנחנו עובדים לפי שעון לחימה בקורונה ואנחנו מבצעים תחקירים ומפיקים לקחים כל הזמן ובהתאם לזה מעדכנים את ההוראות שלנו. אנחנו גם את זה נפרט לכם בהמשך.

במקביל, צריך להגיד, לשמירת המוכנות, הכשירות והרציפות התפקודית של צה"ל, משימה מרכזית וחיונית של צה"ל זה הירתמות וסיוע למדינה במערכה נגד הקורונה. אנחנו נמצאים ופרוסים בהיקף רחב מאוד של משימות, בסד"כ של אלפי חיילות וחיילים בסדיר, במילואים, אנשי קבע, עוד מהגל הראשון. אנחנו פרוסים בבתי החולים, אנחנו פרוסים במעבדות של משרד הבריאות, אנחנו נמצאים ברשויות המקומיות בהיקפים רחבים מאוד עם היקל"רים. אנחנו סייענו למשטרת ישראל בתקופת הסגר עם מאות חיילים, אנחנו נטלנו על עצמנו את משימת קטיעת שרשרת ההדבקה, וכמו שאתם מכירים, אני גם מבין שביקרתם או חלקכם ביקרתם שם, הקמנו את מפקדת אלון שעוסקת בקטיעת שרשרת ההדבקה, ואתמול בערב נכחתי בטקס הקמת יחידת אלה, זו יחידה שהקמנו, לפני חודש קיבלנו את ההחלטה ובלוחות זמנים קצרים הקמנו את היחידה הזאת. אנחנו מדברים פה על יחידה סדירה, רובה חיילות וחיילים סדירים חוקרים, חוקרי מגעים, שנכנסים למשימה הזאת עם הרבה מוטיבציה והבנת גודל וחשיבות המשימה הזאת.

אנחנו במקביל ביצענו משימות נוספות, כמו למשל פתיחת המחלקה שלנו ברמב"ם וקלטנו שם כבר חולים, ככה שהיקף המשימות הוא רחב מאוד וזה חלק מהמשימות של צה"ל היום וחלק בלתי נפרד מתוך הפעילות שלנו.

מכאן אנחנו ניכנס לסקירה רחבה בהתאם לנקודות שביקשתם מאיתנו להתייחס אליהן ואנחנו גם נשמח כמובן לענות על שאלות במידה ויהיו. אם תוכלו, צביקה, במסגרת המגבלות של הזום, לרכז את כל השאלות לגמר ההצגה שלנו, זה נראה לי עדיף. אם יש שאלות הבהרה תוך כדי, יהיה אפשר גם לעצור אותנו ולשאול שאלות הבהרה והעמקה תוך כדי הסקירה עצמה.

בסדר גמור.

בכל מקרה, אני מקווה שהמצגת מוקרנת לפניכם ושאנחנו בשיתוף מצגות. עיקרי המסרים בפתיחה, קודם כול כפי שאני פתחתי זה שימור הכשירות, רציפות התפקוד של צה"ל, בסדר עדיפות עליון.

הדבר השני זה עצמאות תפקודית לצה"ל בהקשר הבריאותי, ללא תלות במרחב האזרחי. יש לנו את המעבדה שלנו, יש לנו את מתקני הבידוד שלנו ומתקני ההחלמה שלנו, יש לנו את יכולת הבדיקות שלנו, כך שיש לנו עצמאות תפקודית. העצמאות התפקודית הזאת מאפשרת לנו שני דברים: אחד, לפעול בצורה מהירה מאוד בהתערבות במרחב הצבאי, ושתיים, בעיקר גם כדי לא להטיל נטל על המרחב האזרחי. למעשה, יש לנו עצמאות לפעול באופן עצמאי בהקשר של הקורונה בשלל המשימות שאנחנו צריכים לעשות.

כפי שאמרתי, יש לנו הפקת לקחים מתמשכת ואנחנו כל הזמן לומדים ומשפרים את עצמנו מהגל הראשון לשני, ובתוך הגל השני. אנחנו מתחקרים, יש פה מערכת של תחקור, אנחנו נציג לכם אותה, וכל הזמן התאמות של הנחיות הקורונה למאפיינים הייחודיים. אנחנו מושפעים גם ממה שקורה מחוץ לצה"ל, במרחב האזרחי כמובן. ככל שהיקפי התחלואה עולים במרחב האזרחי, זה משפיע עלינו וגם קצב ההדבקה בצה"ל עולה ובהתאם לזה אנחנו מתאימים את הפעילות שלנו – גם במבצעית, גם במילואים וגם בסד"כ הסדיר.

היינו שתי תקופות בעוצר יציאות לדוגמה, ועכשיו ככל שהמדדים בצה"ל השתפרו וגם במערכת האזרחית, אנחנו יותר ויותר פותחים את הנושא הזה.

כבר מתחילת הגל הראשון הגדרנו שאנחנו נסייע למרחב האזרחי בגישה מרחיבה. בכל מקום שבו יש לנו יתרון יחסי ואין למערכות האזרחיות יכולת לממש את המשימות האלה, אנחנו נמצאים שם ובסך הכול סקרתי לכם את היקף המשימות הרחב שלנו. צריך להגיד שאנחנו עושים את הכול בתיאום עם משרד הביטחון כמובן, ת"פ משרד הביטחון, ובתיאום מלא עם משרד הבריאות. אנחנו מתואמים מלא, פועלים בשיתוף פעולה וכל פעולה שלנו מתבצעת בתיאום, הייתי אפילו אומר באישור של משרד הבריאות. מבחינתי למשל, כל מערך מפקדת אלון וקטיעת שרשרת ההדבקה הוא ממש ת"פ משרד הבריאות. כל המערך הזה, הקמנו אותו, הוא ת"פ משרד הבריאות.

מרכז המחקר והידע שהקמנו אותו, מה שתמיד שומעים בתקשורת פרסומים של אמ"ן, הוא ת"פ משרד הבריאות, הוא לטובת משרד הבריאות והוא מגיש את הדוחות שלו למשרד הבריאות. ככל שיידרשו מאיתנו משימות נוספות אנחנו נמשיך לבצע.

אנחנו לפני סדר גודל של שלושה שבועות החלטנו שאנחנו רוצים להרחיב עוד יותר את הסיוע לרשויות המקומיות, מתוך הבנה של החשיבות. צימדנו 37 יחידות ל-37 רשויות מקומיות, זה התחלה של התהליך הזה. גם פה אנחנו נלמד, נפיק לקחים ונשפר. זו תהיה יחידה שהיא צמודה לרשות מקומית באופן קבוע ותסייע לה תחת ההגדרות שהגדרנו.

היינו בגל הראשון, עברנו את הגל השני, אני מקווה שהוא אחרינו ואני מקווה מאוד שלא נגיע לגל השלישי, אבל בסך הכול צריך להגיד שאנחנו גם נערכים לגל השלישי במידה שהוא יגיע, בעיקר כל מה שקשור להיערכות לחורף, חיסוני שפעת וכל שאר הפעולות שצריך לעשות, אנחנו בסך הכול גם לזה נערכים תוך כדי הפקת לקחים.

זה לפתיחה, מפה אנחנו נעבור ונציג לכם בצורה פרטנית את עיקרי המשימות וההיערכות של צה"ל כדי להגן על משרתינו ועל היכולת שלנו להמשיך לבצע את המשימות השוטפות שלנו. מורן.

בוקר טוב. מורן, רמ"ח המבצעים. (שקף: תכלית אסטרטגית). אני אתחיל בתכלית האסטרטגית שלאורה אנחנו פועלים. היא נמצאת מולכם ואני אדגיש את הסדר של הדברים. כפי שציין סגן הרמטכ"ל, אנחנו קודם כול שומרים על הכשירות, המוכנות המבצעית ורציפות התפקוד של צה"ל. זה אומר שבמקומות שנדרש אנחנו מחמירים, במקומות שנדרש אנחנו מתאימים, בתוך מאפייני הפעילות הצה"לית, וכמובן במאמצים הנוספים מסביב למרחב האזרחי, וגם מגבשים את תמונת המצב ומסייעים היכן שנדרש גם בהקשרי המערכת הפלסטינית.

(שקף: מאמצי צה"ל). אנחנו פועלים בעצם בארבעה מאמצים כל הזמן: המאמץ המבצעי, ציין אותו במילה סגן הרמטכ"ל, כמובן שלא נפרט כאן אבל הוא ממשיך, וצריך להגיד ביתר שאת בחודשים האחרונים; הכשירות המבצעית ורציפות התפקוד של צה"ל הוא המאמץ השני, עליו אנחנו נתמקד כאן בדיון ונעמיק בו תכף. כמובן, המערכת האזרחית, עם כלל ההיבטים של יכולות צה"ל ביכולות הסיוע השונות של צה"ל; קטיעת שרשרת ההדבקה עם המפקדה, הסיוע לרשויות, וגיבוש תמונת המצב – תיאום, הנחיה ואיפה שנדרש, גם מענה מבצעי בזירה הפלסטינית.

(שקף: עקרונות מנחים – צה"ל). העקרונות המנחים של הפעולה שלנו, ואנחנו נתחיל לצלול פנימה לתוך הפעולה פנים-צה"ל, אני מתמקד פה בשלוש הנקודות הנוספות מעבר למה שתיאר סגן הרמטכ"ל. אחת, אנחנו מתאימים את ההנחיות למאפייני צה"ל. יש פה היבטים שמדיניות משרד הבריאות לא מביאה את המענה הנדרש בתוך הפעילות הצה"לית. יש פה היבטים של יכולת שלנו לפעול בצורה מבצעית נכונה, זה אומר שבמקומות מסוימים אנחנו נדרשים להקל בהנחיות על הלוחמים או להתאים את ההנחיות ליכולת שלהם לבצע את אותה פעילות מבצעית. בחלק מהמקומות אנחנו מתאימים את מדיניות הפעלת הכוח, כדוגמה באיו"ש בחלק מהמקומות, ואנחנו נתנו לאורך החודשים האחרונים לא מעט הנחיות בהקשרי המילואים. אנחנו ניתן פה כמה דוגמאות, אבל ככלל, צמצמנו לא מעט משילוב אנשי המילואים בתוך הפעילות הצה"לית, ודוגמה נוספת שנתנו פה היא סוגיית היציאה לחופשות, מתי עצרנו גם את היציאה כדי לצמצם את הממשק עם המרחב האזרחי, גם זה קרה כבר פעמיים.

אנחנו משתדלים להקדים היכן שנדרש את הנחיות משרד הבריאות בהקשרי התאמות פנים-צה"ל, היכן שנדרש אנחנו מחמירים. ניקח לדוגמה את ההנחיות האחרונות במרחב האזרחי בסגר, שם החמרנו על הנחיות משרד הבריאות כדי לצמצם עוד יותר את התחלואה בתוך צה"ל, למשל בטווחי היציאה מהבתים או במקומות אחרים, מקומות בילוי שאסרנו, שהיו מאושרים במרחב האזרחי, שוב, כדי לצמצם בהסתכלות הזאת על ההתפשטות של הנגיף בתוך צה"ל. כמובן, בתוך המרחב הצבאי עשינו גם את זה היכן שנדרש.

ככלל, המענה הוא פנים-צה"לי והוא כולל יתירות, כלומר היערכות גם בהתפרצויות משמעותיות שיכולות להיות, גם בהקשרי התחלואה, גם בהקשרי הבידוד, אתם תראו דוגמאות.

(שקף: תחלואה והחלמה בצה"ל – תמונת מצב). אנחנו נמשיך עם מספר שקופיות על תמונת המצב בצה"ל. אתם יכולים לראות דרך השקפים האלה איך אנחנו מנהלים את תמונת המצב ברמה היומית הצה"לית. חולים פעילים בצה"ל - 156, כבר הבוקר המספרים גם ירדו קצת מתחת 150. אתם יכולים לראות בגרף משמאל את המגמה בשבועות האחרונים, וכמובן הירידה החדה במספרים שקרתה במרחב האזרחי, קרתה פה גם בצה"ל. אנחנו יכולים לראות את זה בגרף העמודות השני בתפוקות המעבדה הצבאית שלנו בכמה דגימות אנחנו לוקחים. אתם תראו בהמשך את היכולות, הן הרבה יותר רבות, אנחנו כרגע לא ממצים את סך הבדיקות באופן מלא.

גם בסוגיית המבודדים בצבא היינו בשיא על כ-15,000 מבודדים, היום אנחנו על פחות מ-3,000. אם נסתכל בסך הכול, כמובן שזה משפיע משמעותית על היכולת שלנו לפעול באופן מלא. בהסתכלות אחורה אתם יכולים לראות מהגל הראשון ברמה השבועית.

היכולת המעבדתית של צה"ל, מה התפוקה היומית שלה?

אנחנו תיכף נרחיב באופן משמעותי על מאמץ הבדיקות, אתם תראו את היכולות של המעבדה וגם כמה אנחנו מעלים את היכולת בחודש הקרוב, 2,000 בדיקות. כרגע אנחנו על 1,000 בדיקות מעבדה אבל תיכף זה יורחב באופן מלא, בשקפים לפניכם תראו את זה.

(שקף: תמונת מצב צה"ל). אני משלים את תמונת המצב. אתם יכולים לראות שהגלים בצה"ל מתנהגים פחות או יותר כמו שני הגלים המרכזיים במרחב האזרחי, בשיא. אתם יכולים לראות פה את החולים החדשים מדי שבוע, כמה חולים חדשים היו לנו, בשיא הגענו לכ-880 חולים חדשים, זה היה ממש באוקטובר, והצניחה החדה בשבועות האחרונים, זה הסך הכול שהיה כאן.

אפשר לראות את שתי הדוגמאות לעוצר יציאות שעשינו, האחד במרס והשני מייד אחרי יום כיפור, ב-29 בספטמבר, שבעצם סייעו גם לנו לצמצם את הממשק עם המרחב האזרחי ולהוריד עוד יותר את התחלואה.

אפשר לראות למעלה, בסך הכול מתחילת המגפה שבעה חולים קשים בצה"ל ושבעה בינוניים, אלה המספרים, ללא שום מקרים שהסתבכו מעבר לזה.

(שקף: גרף המבודדים בצה"ל). גרף המבודדים שלנו מתנהג פחות או יותר בהשוואה להיקף החולים שראיתם. כפי שציינתי, בשיא כ-15,000 מבודדים, מפולחים במפקדות השונות, ופה הגדרנו לא מעט נהלי בידוד שנראה אותם בהמשך איך אנחנו מבודדים גם בתוך הצבא, בתוך המסגרות הצבאיות וגם איך אנחנו משלחים את המבודדים לביתם. ככה מתנהגים הגלים, אנחנו כרגע במספרים נמוכים.

מה סך הכול המבודדים מתחילת המגפה?

אנחנו שומעים אתכם מאוד מקוטע.

סך כל המבודדים.

אין לנו את המספר כאן, נשתדל להביא אותו תוך כדי הוועדה בסך הכול, אבל אנחנו יכולים לעשות פה את הממוצע. הממוצע הוא סדר גודל של כ-6,000 מבודדים מדי שבוע בצה"ל, תכפילו את זה במספר השבועות, זה היקף המבודדים. כמובן שהמבודדים פה בדרך כלל צוברים פה שבועיים של בידוד ולכן אלה המספרים בחלוקה.

(שקף: מאמצי צה"ל לקטיעת שרשרת ההדבקה). לגבי מאמצי קטיעת שרשרת ההדבקה, בהמשך ההצגה שלנו נציג לכם את חמשת המאמצים המרכזיים שדרכם אנחנו קוטעים את שרשרת ההדבקה בצה"ל. נדבר על איך אנחנו מנהלים את זה ברמת הפיקוד והשליטה, נדבר על מאמץ הבדיקות, איך הוא קורה כאן, על כל התהליך; אופן הבידוד וההחלמה; התאמת התפקוד בצה"ל להנחיות צה"ל שאנחנו מוציאים בפקודה צה"לית שיורדת עד אחרונת היחידות פעם בשבוע או בשבועיים, תלוי הצורך; ואופן התחקור והלמידה שלנו אחר האירועים.

בואו ניכנס ונתחיל בעצם הפיקוד והשליטה. (שקף: שעון לחימה מטכ"לי). מה שאתם יכולים לראות בשקופית הזאת זה שעון הלחימה המטכ"לי. אנחנו שלוש פעמים בשבוע עושים הערכות מצב ברמת מטה כללי – אחת בראשותו של ראש אגף המבצעים, השנייה בראשות סגן הרמטכ"ל שבה גם מוצגים תחקירי דגל של יחידות שחרגו בהקשרי ההתנהלות שלהן, ובימי חמישי גם בראשות הרמטכ"ל.

מעבר לזה, אנחנו מסמנים את היחידות האדומות שלנו והירוקות שלנו. אנחנו גם מפרסמים את הדבר הזה לסוג של מקל וגזר, בהיבט הפרסום בלבד, זה כמובן מייצר מוטיבציה לשני הכיוונים. הדבר השני, זה עוזר לנו להתמקד באותן יחידות "אדומות" – במירכאות – שבהן צריך לתת מענה שהוא מענה גם אחר, שונה, נראה לזה גם דוגמאות. בהנחיה, בכלל היחידות בצה"ל לפחות פעמיים בשבוע מתקיימת הערכת מצב יחידתית ברמת מפקד או סגן יחידה.

(שקף: מצבי תחלואה). לגבי סוגיית מצבי התחלואה, אנחנו את צה"ל מנהלים על פי ארבעת השלבים, המדרגות הללו, כשבעצם אנחנו מצמצמים או מרחיבים את ההנחיות של צה"ל בהקשרי חמשת המאמצים המרכזיים – בין אם זה נהלי השגרה שלנו, בין אם זה תעסוקה מבצעית איך אנחנו פועלים לפיה, סוגיית ההכשרות והאימונים שלנו, כולל שילוב המילואים, איזה הגדרות כוננות וכשירות אנחנו מגדירים ליחידות, ולא מעט הנחיות בהקשרי כוח האדם – מהיציאות, דרך עבודה במשמרות או בקפסולות, וכלה בסיוע למשפחות.

אל מול ארבעת המצבים האלה אנחנו מנהלים את ההנחיות שלנו. הגענו כבר בשיא אפילו למדרגה ד', להיבטי תחלואה "מחמירה" בהקשרי היקף החולים החדשים ביום, זה היה שבוע אחד. היינו חלק נרחב מהתקופה האחרונה בתחלואה "נרחבת" וירדנו עכשיו לתחלואה שאנחנו קוראים לה תחלואה "מתפרצת" שהיא מתפרצת בהיבט הנקודתי, סדר גודל של 25 עד 75 חולים חדשים ביום. צריך להגיד שאנחנו עכשיו אפילו בסף הנמוך בהיבט החולים החדשים בין ההכלה לבין המתפרצת, אבל אנחנו עדיין משמרים את המדרגה הזאת כדי להדק קצת יותר את הנחיות צה"ל.

נעבור למאמץ הבדיקות. סגן קרפ"ר, בבקשה.

האם אפשר לשאול שאלה לגבי התחלואה עצמה? הרי יש בצה"ל לא מעט מכלולים מבצעיים שהפעילות שלהם מתקיימת ממש בחדרים סגורים, קטנים. מדובר באלפי חיילים. האם במקומות האלה התחלואה שאתם מזהים היא דומה לפסיפס הכללי או שבמקומות כאלה יש לכם גידול? איך זה משפיע, כמובן עד הדברים הכי בעייתיים של צוללת או מכלולים אחרים שעובדים 24/7, במקומות מאוד סגורים?

אני ברשותך אתן דוגמה אישית כי אני מאותם חללים שעליהם אתה מדבר, הסגורים, וביקרתם גם אצלנו בחטיבה. קודם כול צריך להגיד שלאותם מתקנים רגישים – בין אם זה כאן במטה כללי, בין אם זה בזרועות השונות – נתנו הנחיות מחמירות יותר, מבקרת הכניסה איך היא קורית, אנחנו נראה פה דוגמה של סוג של "קלירנס" שאנחנו מבצעים לאותם מתקנים, דרך הנחיה מאוד קפדנית גם על קפסולות וגם היכן שצריך על עבודת משמרות, כדי לצמצם את ההיקף.

באותם חללים כמובן נדרשים בעבודה של 24/7, ולכן גם אופן חילוף המשמרות הוא אופן כזה שהמשמרת לא באה במגע והיא בעצם מייצרת איזושהי חפיפה מרחוק כדי לאפשר למשמרת הבאה להיכנס.

היו לנו אירועים שבהם זה פגש אותנו, לא ספציפית בחטיבת המבצעים אבל בזרועות אחרות, גם באירועי תחלואה בתוך זה, ומה שאפשר לנו לשמר את הכשירות ואת רציפות התפקוד זה אותה עבודה בקפסולות. כלומר, אין מצב שבו – בין אם זאת יחידת מטה מבצעית או בין אם זה יחידה שיש לה יכולות מבצעיות ייחודיות – היא עובדת על קפסולה אחת שברגע שהיא נפרצת - - - הזאת יורדת.

לכן אנחנו משמרים יתירות גם באותן משמרות. בשיא התחלואה קרו לנו אירועים כאלה אבל הם לא הורידו לנו את הכשירות המבצעית, תמיד הייתה פה יתירות שאפשרה להמשיך. עד כאן.

אפשר להמשיך.

בוקר טוב. ד"ר נעם פינק, סגן קצין רפואה ראשי בצבא. קודם כול, תודה על ההזדמנות להציג בפניכם חלק מהעשייה שלנו בתקופה הזאת, וחשוב בפתיח להדגיש את מה שכבר אמר סגן הרמטכ"ל, שאנחנו בשיח מאז מרס עם משרד הבריאות, משולבים בפורומים השונים, משפיעים, וככלל פועלים תחת הנחיות משרד הבריאות עם התאמות נדרשות לצה"ל כשנדרשות התאמות.

(שקף: מאמץ הבדיקות – בדיקות המעבדה). לפניכם היקפי בדיקות המעבדה בצה"ל בחודשים השונים. ההיקפים הם כמובן נגזרת של הביקוש ונגזרת גם של היכולות שלנו שהלכו והתפתחו, ותהליך הפקת לקחים שעשינו עם הגלים השונים, תכף אני אצלול עוד קומה למטה ואראה לכם.

אנחנו לא רואים את המצגת עכשיו. אתה מתייחס לשקף מסוים?

אנחנו בשקף 13. ככלל, בצה"ל, זמני ההמתנה לפניכם. אנחנו בהרבה פחות מ-24 שעות מצורך לבדיקה. בבדיקות היום אין שום פקק, נכנסות לעבודה במעבדה והתשובה מתקבלת תוך כמה שעות. אין חיילים היום שממתינים לבדיקות בצה"ל. בשיא הגל כשהיו עומסים התמונה הייתה קצת אחרת, אני תכף אפרט.

(שקף: קטיעת שרשרת ההדבקה). זה מתייחס לאיך אנחנו עושים את קטיעת שרשראות ההדבקה בצבא, המעגל שלנו שהוא מעגל הקטיעה, נתחיל דווקא מחלקו התחתון של המעגל. בצה"ל, בכל מקרה של חולה מאומת חייל, מתבצעת חקירה אפידמיולוגית. אנחנו עומדים על מאה אחוז חקירות לחולים, ובעקבות החקירה הזאת תוך שעתיים ניתנות ההנחיות לגבי הצורך בבידוד, איזה חיילים נדרשים בבידוד, ובהמשך לזה איזה חיילים נדרשים גם לבדיקות קורונה, תוך שעתיים. תוך 24 שעות מושלמת החקירה עם כלל המגעים, ובעצם ניתנות הנחיות – אני עכשיו כבר למעלה במעגל – ניתנות הנחיות ביצוע בדיקות קורונה לכל מי שצריך.

(שקף: בדיקות המעבדה). היום בצה"ל יש לנו דרייב-אין שאנחנו מפעילים, יש לנו יכולת לשלוח בדיקות קורונה עד הבית או עד היחידה במקרים שבהם זה נדרש, יש חייל שאין לו יכולת להתנייד לדרייב-אין, אז אנחנו מפעילים מערך כזה. לוקחים את הבדיקה, משנעים אותה למעבדת הקורונה הצה"לית – אני תכף אפרט עליה קצת – כתוב פה עד 36 שעות, בפועל היום זה פחות מזה, מקבלים תשובה לכל הבדיקות. איפה שמזוהים חולים חדשים, המעגל מתחיל מחדש כי מונעת חקירה אפידמיולוגית נוספת.

אלה היכולות והמציאות הנוכחית בצה"ל. ככלל, יש לצה"ל מוקד רפואי, ל-Call Center שלנו קוראים "מכל הלב", הוא מוקד שפעיל בשגרה וכמו שאתם רואים זה היקף הפניות היומי אליו, כ-1,000 בדיקות, כשהוא יודע להכיל כ-3,000 ליום ללא עומסים בזמני המתנה שהם זמני המתנה היום טובים. ממרס התחלנו להפעיל שלוחת קורונה, שלוחה ייעודית שמתקשר החייל ועובר ישירות לדבר עם מוקדניות, אחיות, ושם כמו שאתם רואים זמני ההמתנה מאוד מאוד נמוכים היום. יש לנו היום יכולת גם במעבדה וגם בלקחת בדיקות, מה שאנחנו קוראים "מאמץ הדיגום", לבצע 1,000 בדיקות ביום ואנחנו בתהליך הגדלה – זו אחת ההנחיות שהנחה סגן הרמטכ"ל בגל הנוכחי, לעלות ל-2,000. אנחנו בתהליך הכפלה למעשה של היקפי הבדיקות בצה"ל, שצפוי להסתיים בחצי השני של נובמבר. זה כרוך במכשור, זה כרוך בהכשרת כוח אדם, כרוך בפריסת יכולות.

יש לנו כפר מחלימים, איפה שמרוכזים חולי הקורונה הקלים. כפי שתיאר רמ"ח מבצעים, רוב החולים בצה"ל הם קלים, למעט מספרים בודדים, ורובם מרוכזים בכפר מחלימים, היום כפר מחלימים אחד באשקלון. כשהיינו צריכים פתחנו כפר נוסף, אנחנו פותחים יכולות בהתאם לצורך. נכון לכרגע, כמו שאתם רואים, הכפר האחד נותן מענה מלא לצה"ל. למעשה, יש לנו יתירות, נכון להיום, ואנחנו הולכים ומגדילים את הספיקה של היכולות.

לגבי השקף הזה, מוקד "מכל הלב" הוא מוקד קבוע שתמיד היה קיים בצה"ל לכל בעיה רפואית באשר היא. חייל, יש לו בעיה רפואית כלשהי, יש לו מוקד, הוא יכול להתקשר אליו ולעשות שם את הבירורים ואת ההפניות שלו. מאז התפרצות הקורונה תגברנו את המוקד הזה, הוספנו לו סד"כ של חיילות וחיילים מוקדנים ופתחנו את שלוחת הקורונה.

בהתחלה, זמני ההמתנה היו זמני המתנה ארוכים של חמש, שש ושבע דקות, והיום אתם יכולים לראות זמני המתנה כבר בנורמה איכותית - הייתי מגדיר את זה ככה - סך הכול מספר שניות בודדות שצריך להמתין, מייד עונה לך מישהו בצד השני של השלוחה ויכול להכווין אותך בהתאם לצרכים הרפואיים שלך, בדגש על כל השאלות שקשורות לנושא הקורונה שהחיילים שלנו צריכים לשאול ולקבל עליהן תשובות.

אייל, אני עוצר אותך שנייה ואני רוצה לפנות לנעם.

מי שמדבר, שיגיד מי מדבר, אנחנו לא מצליחים לזהות.

צביקה. הדרך האופטימלית לקטוע את שרשראות ההדבקה היא על ידי דגימה מיידית של אלה שבאו במגע. זאת אומרת, דגימת המבודדים, אלה שבאו במגע עם חולה מאומת, ברגע שעושים את אותה דגימה ביום שלישי או ביום רביעי למגע, היא הדרך האופטימלית המהותית לקטיעת שרשראות ההדבקה.

אני מבין שיש לכם היום יכולת דגימה של 1,000 ויש לכם ממוצע מבודדים, של אנשים שבאו במגע עם חולה מאומת, של 6,000, אנחנו עכשיו ירדנו ל-3,000. האם ההערכה שלכם להגדיל את כושר הדגימה ל-2,000 היא לא קטנה לארגון? ואתם בפרופורציה אחרת לגמרי מהפרופורציה של משרד הבריאות, של ההיערכות הלאומית של היקף דגימות אל מול היקף מבודדים יומי.

קודם כול, אתה צודק שיש חשיבות ללוחות הזמנים, לביצוע הבדיקות בצורה מהירה ולזיהוי מהיר, ואנחנו היום שם. צריך להגיד שעשינו הערכה לצורך, כמובן מה שאפשר לחזות. הנתון של 2,000 זה בלי להיכנס לסד"כים מדויקים, הוא פרופורציונאלית יותר גדול מהיכולת של מדינת ישראל. הוא נותן לצה"ל יתירות אפילו מסוימת על הרמה הלאומית, אבל שוב, צריך להבין שזה עניין של אקורדיון, אני תכף אראה את זה.

בגל הראשון, כמו שראיתם הוא היה סוג של אדווה, הוא היה גל קטן – מרס, אפריל, מאי – מה שנקרא, לא הבנו מה הולך לבוא, אני חייב להגיד את זה ברמה של מדינת ישראל. חשבנו בצה"ל ש-60 חולים בשבוע – זה היה שבוע השיא שלנו – זה שבוע עצים, ואז התחלנו עם 300 בדיקות ליום. בגל הנוכחי עלינו ל-1,000, אנחנו עולים ל-2,000, זה אירוע שהוא אקורדיון. הערכה שלנו ש-2,000 ייתן מענה טוב לצה"ל, ככל הניתן לחזות, כולל אגב בדיקות שאנחנו כבר לוקחים אותן בחשבון אם נידרש להרחבות כאלה ואחרות בעולם של בידוד וכן הלאה.

צביקה, קודם כול שאלה מצוינת ואתה צודק באבחון שלך על החשיבות של קטיעת שרשרת המגעים, ובתוך הדבר הזה מאמץ הדגימות הוא מאמץ משמעותי מאוד. אנחנו מייד נסביר על הטכניקות של הקפסולות ושל הבידודים שאנחנו עושים, אבל כמו כל המדינה, לא הייתה לנו מעבדת קורונה, התחילה הקורונה, אנחנו פתחנו מעבדה שלא הייתה קיימת לפני זה, הכשרנו אנשים והתחלנו, בהתחלה באזור אפריל היינו עם סדר גודל יכולת דיגום של 300 אנשים ביממה.

התפתחנו, היום אנחנו מגיעים ל-1,000 אנשים ביממה יכולת דיגום יומית, ואנחנו עכשיו מרחיבים את זה ל-2,000. 2,000 ביממה, אם אני לוקח את זה על כל השבוע והיא עובדת 24/7, זה אומר שאנחנו בשבוע יכולים לדגום כ-14,000 אנשים. בחישובים שאנחנו ביצענו זה בסך הכול נראה לנו מספיק למול היקפי התחלואה, כולל בשיא שהיינו. אם היינו ב-2,000 יכולת בדיקה ביממה, אז בהחלט זה היה מספק אותנו, כולל מספרים יותר גבוהים. זה היעד שהצבנו לעצמנו, להגיע ל-2,000 ביממה, ולמול היקפי התחלואה הצפויים גם בגל השלישי אני מאמין שהדבר הזה יסייע לנו ויוכל לשפר את מאמץ הדגימות.

לצורך העניין, היום כשיש לנו יחידה שאנחנו מזהים שיש בה התפרצות של קורונה, אנחנו יכולים להגיע עם מעבדה ניידת, לבצע שם דיגומים מהירים בתוך היחידה, לאתר חיילים מאומתים נוספים או חיילים שיש להם תסמינים ולבצע שם תהליך של בידוד מהיר. לא היה לנו את זה בעבר וזה חלק מהפקת הלקחים שלנו.

אייל, דווקא בגלל שאתם ארגון סגור וגם ארגון שיכול לסגור חלקים לפי צורך, כמו שעשיתם, אתם יכולים להטיל סגר צבאי, זאת אומרת לא לשחרר יחידות וכו', כושר הדגימה שלכם, דווקא בגלל המספרים הקטנים, הוא יכולת אופטימלית לנהל משק סגור שהוא נפרד מהמדינה. ויכול להיות, כמו שאני אומר, אתם צריכים לחזות, ובמיוחד שדיברתם על היערכות לחורף או לחודשים הבאים – ראינו את זה גם במפקדת אלון, מפקדת אלון מדברת על 100,000 דגימות יומיות, יכול להיות עם עלייה לכיוון ה-130-120 אלף כדי לקטוע את שרשראות ההדבקה.

השאלה כמה מבודדים אתם מניחים יהיו לכם, זאת אומרת כמה אנשים שבאו במגע עם חולים מאומתים יהיו ברמה היומית. אם אפשר לדגום את כולם – והמספרים הם לא גדולים – פלוס אותה כמות שאתה צריך לבדיקות מדגמיות, אתה יכול לעצור את המגפה בצבא. יכול להיות ש-2,000 – שוב, אני לא יודע מה ההערכה שלכם, לאן ירד היקף המבודדים, אבל יכול להיות שהשקעה נוספת בנקודה הזאת בשרשרת המלחמה בקורונה, היא יכולה להיות Game Changer של הצבא.

יכול להיות שפיתוח יכולת של 4,000 או 5,000, ומקסימום אחרי זה אם יש עודפים, לאפשר לגורמים אזרחיים, שם תמיד יהיו ביקושים, אנחנו יכולים לייצר משהו שיגרום לצבא לצאת ממעגלי ההדבקה ולהתנהל בצורה נפרדת ואחרת מהאירועים שמתנהלים באזרחות. שוב, בשורה התחתונה אני חושש ש-2,000 זה לא מספיק.

אנחנו בסך הכול עין בעין לגמרי על התפיסה. צריך להגיד שאנחנו בהערכת מצב מתמשכת, כמו שראית, ואם נידרש לכך אנחנו נעלה. אנחנו יודעים להעלות את זה, זה עניין של החלטה וצורך. זו כרגע ההערכה הכי טובה שאנחנו יודעים לעשות.

זה פונקציה כספית? זה פונקציה של תקציב?

צביקה, עשינו על זה הרבה דיונים עם גורמי הרפואה ועם גורמי חקר הביצועים שלנו. אנחנו עולים ל-2,000. 2,000 זה good enough בשבילנו, זה נראה לנו מספיק בהחלט למול היקפי התחלואה שהיו ושצפויים להיות. אני לא רוצה להיכנס פה עוד פעם לסד"כים אבל זה די מקביל למספר הכי גבוה שהמערכת הלאומית שלנו מתכווננת אליה מבחינת הפרופורציות.

אוקיי.

ככה שאנחנו יודעים לבצע היקפי בדיקות גדולים מאוד. למשל היום אנחנו מאוד רחוקים מהצורך הזה, אבל בהחלט כשיהיו התפרצויות תחלואה נרחבות יותר, להערכתנו 2,000 ביממה זה נכון לצה"ל, ומעבר לזה יש לנו עוד טכניקות, כמו שעשינו אותן בעבר. אנחנו לא ממהרים להפעיל אותן, אבל אם תהיה התפרצות רחבה אז אנחנו יודעים, כפי שעשינו, גם לעצור יציאות, גם לעבור לקפסולות וגם לבודד יחידות.

ביחס לשאלתך, אני אומר עוד פעם. גדלנו מ-300 ל-1,000 ועכשיו ל-2,000, ונגיע ל-2,000, נעשה שם הערכת מצב נוספת. להערכתנו, כרגע למול הצפי העתידי זה מספיק, זו גם השקעה כספית, צריך להגיד את זה, ובאיזונים שאנחנו מתעסקים בצה"ל עצמו, אנחנו חושבים ש-2,000 בנקודת הזמן הזאת זה בסדר ויכול להיות שבעתיד נחליט שאנחנו צריכים לגדול גדילה נוספת.

אני מזכיר, צביקה, רק כדי להשלים את זה, אנחנו אולי נדבר על זה גם בהמשך, אנחנו גם קנינו בדיקות מהירות. ד"ר נעם ידבר על זה מייד, אנחנו גם נכנסנו למאמץ של בדיקות מהירות מעבר לבדיקות של המעבדה, אנחנו קונים עוד יכולות, משפרים עוד טכנולוגיות ועוד יכולות לטובת אבחון מהיר בצה"ל, כך שאנחנו מסתכלים פה על תמונה כוללת ורחבה של יכולות מעבר למעבדה הספציפית עצמה.

אייל, אני לא יודע איך הפרופורציה בציבור הכללי. אחד מכל חמישה חולים מאומתים אצלכם הוא ללא תסמינים. הייתי אומר, זה אויב לא פשוט כי לאתר אותו לפני שהוא מדביק הרבה אנשים זה סיפור די משמעותי. איך אתם מתמודדים עם זה?

אם אתה עושה בדיקות למבודדים, אתה תופס את אלה שללא תסמינים.

אבל הוא לא עושה.

המבודדים הם אלה שבאו במגע עם חולים.

לא בודקים אותם.

צריך להגיד, זה באמת אתגר משמעותי. אני אומר את זה רגע למרות שיש ויכוח גדול אצלנו בעולם הרפואי לגבי האינפקטיביות של חולים א-סימפטומטיים. רוב המומחים חושבים שההדבקה היא בעיקר בעיקר אצל אנשים שמשתעלים ופולטים את הווירוס דרך טיפות רוק, אבל יש הבנה שגם א-סימפטומטיים מדבקים, כנראה - אני אומר את זה בזהירות - בצורה פחותה יותר מאשר חולים סימפטומטיים.

סליחה, אבל טיפות רוק זה גם כשאוכלים יחד, לא רק כשמשתעלים.

כן, בוודאי, רק זה עניין של כמות, מרחק ואנחנו כבר מבינים שיש עניין של אפקט החשיפה. זה לא שטיפת רוק אחת מספיקה כדי להדביק. שוב, אני אומר את זה בזהירות – זו מחלה חדשה, אנחנו עדיין לומדים די הרבה, אבל ההבנה היא שאנשים א-סימפטומטיים הם עדיין מדבקים.

איך אתם מגלים את הא-סימפטומטיים?

אני בדיוק מתייחס לזה. אנחנו בצה"ל בעיקר, צריך להגיד, מזהים א-סימפטומטיים בכל מיני מקומות שמתחילה להופיע תחלואה, אנחנו מאתרים א-סימפטומטיים במעגלים, אנחנו מזהים א-סימפטומטיים בכל מיני דגימות סקר שאנחנו עושים ביחידות מסוימות – מספרים קטנים, אני חייב להגיד – ואנחנו בהערכת מצב מתמשכת לשילוב של אמצעים כדי לזהות אותם. לא בטוח שהשיטה הכי יעילה זה ללכת ולדגום כל הזמן את כל חיילי צה"ל, יש שיטות נוספות שנמצאות בשיח.

זה לדגום את אלה שבאו במגע עם חולה מבודד ביום השלישי, הרביעי או החמישי. כך אתה מגלה גם את הסימפטומטיים או את הא-סימפטומטיים, רובם אגב ביום השלישי הם א-סימפטומטיים, כולל שיהיו אחרי זה סימפטומטיים, ולכן המפתח הוא ביחס בין הבדיקות לבין אלה שבאו במגע.

כשאתה עומד היום על 3,000 מגעים ביום, וזה מה שאמרתי שאותי מטריד, אתה עומד על יכולת של 1,000 ואולי 2,000 יומית כוללת, יכול להיות שיש לך 3,000 מגעים ביום או ממוצע של 2,000 מגעים ביום, אתה צריך לעשות את מספר המגעים פלוס אותה דלתא של אנשים שאתה צריך לבדוק אותם גם כשהם לא באו במגע, מבדיקות אקראיות וכו'. כך זאת הדרך היחידה למיטב הבנתי להתגבר ולעצור את המגפה. אי אפשר לדגום סתם ככה את הצבא, ולכן הסיפור הוא ביכולת ההדגמה – מהירה, לא מהירה, זה באמת מעניין – אבל אני לא מוצא דרך אחרת, ודווקא בגלל שאתם ארגון סגור וארגון קטן אפשר לעשות Beta Site לאומי בצבא על מיגור מגפה. בעצם אם נמגר את המגפה, הצבא צריך להיות הראשון שממגר את המגפה, נגדיר את זה כך.

חד-משמעית, אנחנו מסכימים. צריך להגיד שכמות המבודדים היומית שלנו היא הרבה הרבה יותר נמוכה מ-3,000. 3,000 זו המצבה הפעילה, זה המספר הממוצע.

אז טעות שלי. חשבתי שזה יומי.

לא, לא.

זה מחולק ל-14 יום, או לא ל-14. הממוצע זה 8, 9, אני לא יודע מה הממוצע שלכם. כמה יש לכם נכנסים לבידוד ברמה היומית?

חלילה וחס. זה מספר מצטבר.

אייל, אני מתנצל. אני חשבתי שה-3,000 זה יומי. אם אתה יודע לדגום את כל המבודדים ולפי זה, אז כנראה יש לך בערך 300 יומי, אם 3,000 זה בערך עשרה ימים.

- - - שאנחנו עושים פחות או יותר, סביב ה-300.

אתה צריך לדגום את כל אלה שבאו במגע.

בכפר הנופש באשקלון זה חובה על מחלים להיות או שזאת בחירה שלו? מחלים יכול להישאר בבית?

צריך להגיד שההגדרה הכללית היא שחולי צה"ל מרוכזים בכפר המחלימים באשקלון, אבל אנחנו מקיימים מנגנון שבוחן כל מקרה לגופו, מנגנון רפואי – רופאים ואחיות שלי שמדברים עם החולים האלה – והיכן שזה מתאפשר, זה תנאי, היכן שזה נכון רפואית, לדוגמה אם יש צבר תחלואה ביתי - האבא חלה, האימא חלתה והחייל חלה - אין שום היגיון אפידמיולוגי להפריד אותם, והיכן שזה נכון אנחנו מאשרים החרגה לאשפוז ביתי. אנחנו קוראים לזה אשפוז ביתי. באופן פרקטי, שני-שלישים מחולי צה"ל נמצאים באשקלון ושליש נמצאים בביתם, זו הפרופורציה אבל כל אירוע כזה הוא מאושר פרטנית.

תודה.

קודם כול, צביקה, לגבי מה שאמרת, בתפיסה אנחנו באותה תפיסה. יחידה שיש בה התפרצות, אנחנו בהחלט מגיעים אליה ומבצעים שם מאמץ דגימות נרחב כדי לאתר שם עוד חולים או בעלי תסמינים ופוטנציאלים. זה מאמץ שקורה, זה תחת התפיסה והדבר הזה מתבצע.

ביחס לשאלה לגבי המחלימים שחבר הכנסת שטרן שאל, באופן עקרוני חייל שחולה, מגיע לכפר המחלימים באשקלון והסמכות היחידה בצה"ל להחליט שהוא יכול ללכת לאשפוז ביתי זה אחריות של מקרפ"ר. הוא עושה בדיקה, בהתאם לבקשת החייל, מוודא שיש את התנאים המתאימים, והוא הסמכות היחידה. זה לא המפקדים של החייל, זה רק המערכת הרפואית מחליטה שניתן לבצע אשפוז לחולה מאומת בביתו ויש את התנאים שמאפשרים את זה, יש לו את התנאים בבית שלו, כמובן בהסכמה של המשפחה שלו ויש כל האישורים הנדרשים.

אני ברשותכם אמשיך. (שקף: גלגולה של דגימה). גלגולה של דגימה, אני חושב שדי תיארתי אותה. מדגיש פה שיש לנו מערך בשיתוף פעולה של משטרה צבאית וחיל הרפואה, של ניידות שמגיעות עד הבית. כמו שאתם רואים בתמונה, חובש ממוגן עולה למעלה, לוקח את הבדיקה ואחר כך הבדיקה משונעת למעבדה שלנו, עד הבית, עד היחידה. יש לנו מערך שינוע בדיקות, יש לנו מעבדה שהקמנו שעושה את כל השלבים של עיבוד הבדיקה.

(שקף: מוקד קורונה). על המוקד דיברתי, אז מקוצר הזמן אני אמשיך. (שקף: דיגום בצה"ל). אתם רואים לפניכם את המספרים של הניידות שאנחנו מפעילים. גם הדבר הזה הוא מתרחב ומתכווץ לפי הצורך, אלה המספרים הנוכחיים, והמתחמים שלנו של הבדיקות שכבר הוכנו לחורף ולכן לא סתם התמונה הזאת נראית כך כי הם כבר מוכנים לגשם וכבר בפריסה מלאה לעבודה רציפה במהלך החורף.

מילה על הדבר הזה. 40 צוותי דיגום עד הבית. לדוגמה, חייל שבסופשבוע שהה בביתו והוא חש תסמינים, במקום להגיד לו תגיע חזרה ליחידה בתחבורה ציבורית והוא מסכן את הסביבה, ניתן להגיע אליו הביתה, לוקחים לו בדיקת מטוש בביתו. החובש הממוגן שאתם רואים אותו, זה רץ למעבדה והוא יקבל את התשובה שלו במהירות האפשרית. לגבי המתחמים של היבדק וסע, גם ביחס למה שאמרנו, היכולת לקטוע שרשרת הדבקה בצורה מהירה, לא חייבים להגיע למעבדה עצמה. מתחם כזה נפרס באוגדה 210 ברמת הגולן, במחנה פילון, בדרום או במרכז, בכל מקום אחר, ואנחנו פורסים אותם בהתאם לתוכנית סדורה ובהתאם להתפתחויות שיש ושם ניתן להגיע בלוחות זמנים קצרים ולהיבדק, ושוב, התשובה מגיעה בצורה מאוד מהירה.

(שקף: הקמת מעבדה צבאית). כדי שתבינו איך בכלל יש מעבדת קורונה צה"לית, אז בתחילת מרס בתהליך פנטסטי שלקח לנו שבוע בעצם לקחנו את המעבדה הצבאית שעושה זיהוי של DNA, היא בעצם מעבדה שמופעלת בשגרה על ידי הרבנות הצבאית בחיל הרפואה ומטרתה זיהוי חללים, ובתהליך מסודר, מאושר, הסבנו אותה מזיהוי DNA לזיהוי RNA נגיפי, כולל כל הוולידציה הנדרשת, כולל קבלת הסמכה מהמעבדה המרכזית בתל השומר ואישור של משרד הבריאות לתוקף של הבדיקות. רכשנו מאז מכשיר, הרחבנו את התשתית, התחלנו להפעיל כוח אדם נוסף במעבדה. בעצם הרעיון שחובשי צה"ל עובדים במעבדה נולד במעבדה הצבאית ואחר כך הרחבנו אותו גם למעבדות אזרחיות. הבאנו ביולוגים, לבורנטים, אנשי מקצוע, ותוך שבוע המעבדה הזאת התחילה לעבוד, כמו שרק צה"ל יודע לעשות, בקצבי עבודה של צה"ל, עם הרבה מאוד השקעה בכוח אדם, בתקציב, המעבדה הרפואית עובדת 24/7 ובהתאם לצורך.

(שקף: יעדי המעבדה – השתנות בהתאם לצורך). על יעדי המעבדה כבר דיברנו מספיק בגלים השונים ועל ההרחבה ועל ההגדלה ל-2,000 בואכה הגל הבא, אז אני אמשיך ואספר לכם שאנחנו ממשיכים לשדרג את יכולות המעבדה שלנו. אנחנו בתהליך של להסב את המעבדה מאינאקטיבציה – אינאקטיבציה זה השלב הראשון שהורג את הווירוס – מאינאקטיבציה באמצעות חומר כימי שהורג את הווירוס לאינאקטיבציה בחום, בעצם פריסה של תנורים שמכניסים את הבדיקה לתנור, מחממים לטמפרטורה מסוימת וככה הורגים את הווירוס. הדבר הזה שאמרתי מקצר את השלב הראשון בביצוע הבדיקה משלוש שעות לשעה והוא תהליך שמאוד מייעל את עבודת המעבדה ומאפשר לעשות יותר בדיקות. צריך להגיד שאנחנו עושים את זה יחד עם משרד הבריאות ולא רק צה"ל עושה את זה, גם משרד הבריאות לאט לאט מכניס אינאקטיבציה בחום. אנחנו הולכים להיות אחת המעבדות הראשונות במדינת ישראל שעושות את זה.

(שקף: שדרוג יכולות מעבדה). אנחנו הולכים ורוכשים מכשירים – פה אתם רואים את הרובוט שלנו, יש לנו היום שלושה כאלה.

אני מציע שתתקדמו קצת כי בכל זאת אנחנו עוד רוצים להשאיר זמן לשאלות של חברי הכנסת, ואני רואה שאנחנו בתחילתה של המצגת – לא בתחילתה אבל באמצעה של המצגת.

משפט אחרון שלי. כמו שאמר סגן הרמטכ"ל, אנחנו הולכים ומכניסים מכשירי קצה. מכשיר קצה זה מכשיר שנועד לתת תשובת מעבדה – ליד אילת – בלי לשנע בדיקה למעבדה. גם אחרים שעושים את זה באמצעות בדיקת אנטיגן, כמו ה-Sofia, שהולכת ונכנסת בקופות החולים, היא נכנסת גם בצה"ל, היא כבר עובדת בצה"ל בצפון הרחוק, בדרום הרחוק, מיום ראשון הנוכחי, וגם מכשירי PCR מהירים שבעצם עושים PCR בקצה ואנחנו בתהליכים מתקדמים לשלב אותם. תודה.

אנחנו נמשיך. (שקף: נהלי בידוד). אנחנו נדבר על המאמץ הבא והוא מאמץ הבידוד וההחלמה. אני לא אחזור על מה שנעם פירט כאן. אנחנו כן נתייחס לזה שאנחנו מאפשרים בידוד לכל חייל שנדרש לכך. יש אפשרויות בידוד – בין אם זה בתוך היחידות, בין אם זה במתקנים שלנו, מתקנים צה"ליים שאכ"א חוכר, וכמובן הבידוד הביתי. בכל מקרה אנחנו מבצעים איזשהו עוצר יציאות ביחידה כדי להבין את ההיקף של התחלואה ברגע שיש התפרצות, ולאחר מכן אנחנו מפנים לבידוד לפי הדרישות השונות ואיפה שנדרש גם עושים דיגום בבתי החיילים.
(שקף: התפתחות מתקני הבידוד). אני לא אתאר את הכול מפאת קוצר הזמן, אבל אנחנו התפתחנו גם בהיקפי מתקני הבידוד שלנו. פתחנו יותר מתקנים – גם בבית החייל, גם באולגה, גם במצפה רמון וגם בחיפה – בשיא נתנו מענה לכ-600 מבודדים, כיום אנחנו נותנים לכמה עשרות שנדרשים לבידוד ייחודי יותר, והשאר מבודדים או במסגרות שלהם בתוך הצבא או בביתם.

(שקף: נהלי אשפוז). בהקשרי האשפוז, גם כאן, דיברנו על כפר המחלימים ועל המדיניות שהסמכות של קרפ"ר בעצם לאשפז, לאפשר אשפוז בבית, אנחנו כרגע בכפר המחלימים באשקלון ויש לנו יתירות לכפרים נוספים.

(שקף: התפתחות מתקני האשפוז). אפשר לראות גם כאן את ההתפתחות. אנחנו התחלנו בכלל עם המלונות של פיקוד העורף ושם התחלנו לאשפז את החיילים בהתחלה. החלטנו שנכון שיהיה מתקן צה"לי מלא, פתחנו אותו באשקלון. בשיא התחלואה פתחנו - לא מזמן סגרנו אותו – מתקן נוסף באולגה, וכרגע אנחנו ממשיכים עם אשקלון. עד כאן לגבי סוגיית האשפוז וההחלמה.

(שקף: התאמת אופן התפקוד בצה"ל). המאמץ הבא שנדבר עליו הוא התאמת אופן התפקוד. פה כמובן שלא נעבור על כלל ההנחיות. אני רוצה להגיד בפתיחה שאנחנו ברמה השבועית מרכזים את כלל הנחיות צה"ל אל מול המדרגות של התחלואה ותמיד נעים במתח שבין דיוק ההנחיה לבין היכולת לממש אותה למטה למסגרת של צה"ל, ולכן זה ברמה השבועית או הדו-שבועית משתנה.

אתם יכולים לראות כדוגמה בקפסולות, מתאימים את זה לצרכים המבצעיים – בין אם זה לסד"כים הצה"ליים, למחלקות או לפלוגות – כדי לאפשר ליחידות, בטח היחידות הסגורות והלוחמות, להצליח לתפקד עם ההגבלות הללו. תארו לעצמכם איך זה לעשות עכשיו תרגיל פלוגה בנהלי קורונה, איך מתדרכים עכשיו את כלל המסגרת, איך לעשות את זה ברמה הגדודית או אפילו החטיבתית. לכל דבר כזה נתנו התאמות והנחיות והגבלות כדי לאפשר את הדברים הללו, כמובן לגבי הגבלת ההתכנסויות, ושוב, אני לא ארחיב פה על כל אחת מההנחיות. אנחנו נותנים פה מספר דוגמאות.

לגבי סוגיית המילואים חשוב להגיד שאנחנו ממרס עצרנו את תעסוקת המילואים לגדודי המילואים בצה"ל, ואנחנו כן אפשרנו למסגרות קטנות יותר לעשות חפיפות מילואים. אנחנו חודש בחודשו בוחנים את הדבר הזה אל מול היקפי התחלואה, ומאוד יכול להיות שאנחנו נחזור חזרה לתעסוקת מילואים כבר בדצמבר. גם אימוני המילואים, ביטלנו חלק מסוים מאימוני המילואים כדי לצמצם את ההדבקות בתוך צה"ל.

אני רוצה לעצור אותך ואני הייתי שמח שבכל עניין שאתה מציג, תציג לנו גם האם שינוי בדפוס ההתנהלות לאור אילוצי הקורונה יצר גם הזדמנויות, האם המשבר, אפשר לראות אותו גם כמשבר בונה. זאת אומרת, האם הוא האיץ תהליכים שהיו צריכים להיעשות אבל עוכבו מסיבות אחרות? האם יש היום הפעלה של כוח, של מפקדות, בעיקר עורף, בצורה יעילה יותר? דווקא איפה הקורונה דחפה אתכם לפתרונות שגם אחריה יישארו, ואתם אומרים, טייבנו את פעילות הצבא?

אני אתן את הדוגמה שעולה פה לפורום, ואולי יהיו פה דוגמאות נוספות. הדוגמה המשמעותית ביותר בהזדמנות היא סוגיית גם מה שאנחנו עושים ממש כרגע, היכולת שלנו לבצע דיונים מרחוק. צה"ל פרוס על פני כלל מדינת ישראל, היקפי השעות שאנחנו השקענו הרבה מאוד, בטח במפקדות, ביחידות המטה אבל גם המפקדים בהגעות לדיונים - - - לייצר שיחות ועידה, מפגשי ועידה, אפילו כנסים ברמה המטכ"לית. בשבוע הבא יש כנס של הרמטכ"ל עם כלל הפורום המבצעי, הכנס הזה עובר בזום – לא בזום, ב-VC מבצעי כמובן – באופן מלא. שדרגנו את יכולות התקשוב שלנו, זה מאפשר לנו לחסוך הרבה מאוד משאבים ולעבוד בצורה מקוונת יעילה יותר. זה נכון גם להכשרות, נכון כמובן לכלל דרגי הפיקוד, אז בהיבט הזה בהחלט הזדמנות שאנחנו נאמץ אותה גם להמשך.

בעניין הזה, סגן הרמטכ"ל, אני פונה אליך. אני הייתי ממנה אדם או מישהו, גוף או צוות, שיעשה עבודת מטה ויעבור במסרקות בכל אותם מקומות שאילוצים יצרו שיפורים, למען יישארו. זו גם תורה שצריך להבין אותה וגם דברים שאסור לפספס אותם, וכארגון שהוא ארגון לומד, יכול להיות שבמקטעים מסוימים אפשר לעשות שיפורים או יש פריצות דרך ועם עוד דחיפה קטנה אפשר להגיע לתוצאות יותר טובות. זה ממש ניסוי באש חיה, מה שנקרא, ב-live. במשברים כאלה, גם ארגונים משתנים ונבנים ובונים, ושווה גם לרכז עבודת מטה שמסתכלת על כל צד השיפור בראייה כוללת.

אני מקבל את זה לגמרי. צריך להגיד, יש פה שינוי תרבותי גדול מאוד שאנחנו להבנתי רק בתחילתו ויש פה הזדמנויות גם. אני כן רוצה להדגיש פה כמפקד, בסופו של דבר אין כמו מגע אנושי, להסתכל לבן אדם בעיניים ולדבר איתו.

מגע אנושי בריחוק.

אין כמו המגע האנושי הפיקודי המנהיגותי, אבל בהחלט מתפתחת פה היכולת להשתמש בטכנולוגיה, כולל טכנולוגיה מרחוק, כדי לשפר את התהליכים שלנו. זה נכון לקורסים, זה נכון להכשרות, זה נכון לאנשי המילואים שלנו. חלק גדול מאוד ממנו בכלל לא צריך להגיע ליחידה, אפשר לבצע תהליכים של הכנה, של מוכנות, של קורסים, חלק מהקורסים שלנו, דרך המערכות התקשוביות, ואנחנו כמובן ממשיכים להתמודד עם כל הסוגיות של ביטחון מידע אבל זה לא משהו שאמור לעצור אותנו. יש עוד לא מעט תהליכים של התייעלות ואני בהחלט, צביקה, מקבל את ההמלצה שלך ואנחנו מיישמים אותה, של בדיקת ההזדמנויות וקבוצה שלמה של אנשים עוסקת בזה כל הזמן כדי לראות איך אנחנו מנצלים את ההזדמנות ומשפרים את התהליכים שלנו, וגם את התרבות שלנו. זה עולה בהחלט בשיחות שלי עם מפקדים, פחות מטרידים אותנו, פחות קוראים לנו, פחות נסיעות, יותר מיקוד במשימות שלנו ואלה בהחלט דברים שיש להם גם יתרונות.

סגן הרמטכ"ל, אני רוצה בבקשה לשאול שתי שאלות.

יש פה שאלה מחברת הכנסת ברביבאי.

נמרוד, מפקד מיטב.

(שקף: כללי). אנחנו בפתחו של גיוס נובמבר שהוא גיוס שלישי בצל הקורונה. התחלנו ממרס במה שנקרא היתקלות, את גיוס אוגוסט עשינו כבר אחרי הפקת לקחים, וגיוס נובמבר ממשיך באותו וקטור. במהלך הגיוס הזה, בשבעה שבועות התגייסו כ-10,000 חיילות וחיילים והגיוס הזה מתקיים במקביל לכל הליכי הצו הראשון, הגיבושים והמיונים שקורים בכלל יחידות צה"ל.

אפרופו ההתאמות, יש פה התאמה אדירה והתייעלות אדירה בכל מה שקשור בממשק עם המלש"בים – הליכי מיון שקורים מרחוק חוסכים זמן יקר גם למלש"בים וגם למראיינים, חוסכים נסיעות, חוסכים הרבה מאוד דברים ולא פוגמים באופן שבו אנחנו מקיימים את המיון ובאפקטיביות שלו. תהליכי צו ראשון שהם מאוד מאוד מותאמים ומקצרים בזמן של המלש"ב בלשכה. כל תהליך אימות הנתונים, הכול היום קורה דיגיטלית בשאלונים, ברשת, המלש"ב ממלא וחוסך את הזמן שלו בלשכה, ועוד הרבה מאוד דברים שקורים מרחוק.

לצד זאת, כפי שהציג סגן הרמטכ"ל, יש מקומות שבהם אנחנו מבצעים פעילות שהיא אחד על אחד, בעיניים, כדי לוודא שהתהליך הוא נכון ומדויק.

הליך הגיוס, הוא מותאם להנחיות מלשכת הגיוס ועד הפינוי ליחידות ואנחנו עושים מאמץ הסברה ענק ברשתות החברתיות ובכל מה שקשור לנהלי התשאול. אפשר לראות פה דוגמה לסרטון שהפצנו בשבוע האחרון, זכה לסדר גודל של כ-70,000 צפיות בפחות משבוע (הקרנת סרטון למתגייסים).
(שקף: אתרי הגיוס). מבחינת ההתאמות באתרי הגיוס, לשכת גיוס תל השומר שהייתה קולטת לתוכה כ-500 מתגייסים ביום ועוד בני משפחה, מפאת ההתקהלות שזה יצר, פוצלה לשלושה תתי לשכות: לטרון, יהוד והכפר הירוק. אנחנו קוראים להורים לא להגיע ליום הגיוס ולהיפרד כבר מהבית. אנחנו מקיימים תהליכי אכיפה וסדר באתרים בלשכות הגיוס על ידי משטרה צבאית, ואיפה שנדרש גם משטרת ישראל. ההובלות צומצמו לעד 28 מתגייסים על אוטובוס והמלש"בים מתושאלים בעלייה לאוטובוס וכשהם מגיעים ללשכה וגם כשהם מגיעים אל תוך שרשרת החיול.

(שקף: שרשרת החיול ומתחם הקליטה). בשרשרת החיול יש תשאול חוזר וגם כאן אנחנו מזהים שאנשים שהגיעו ודיווחו אחת ללשכת הגיוס, מגיעים לשרשרת ומדווחים אחרת ואנחנו מבטלים את הגיוס שלהם ומשלחים אותם הביתה. בכל מקום שיש לנו ספק אנחנו נוקטים בגישה זהירה. אנחנו מתזמנים את הכניסה של האוטובוסים על מנת לא ליצור עומסים בתוך רחבת הגיוס. יום הגיוס שלנו הצטמצם לעד 600 ביום גיוס, מימים של 900 עד 1,000. זה גוזר עלינו תהליך ארוך יותר וממושך יותר של הגיוס אבל בהחלט בטוח ופחות צפוף. כל האנשים שנכנסים לשרשרת הם בהיקפים קטנים הרבה יותר, השרשרת כולה משולטת ויש הרבה מאוד הכוונה וסדר, אנחנו הקמנו הרבה מאוד עמדות הצללה וקירוי במתחמים כדי שאנשים יוכלו להמתין בצורה מוצלת ונעימה. צריך לומר שבהזדמנות הזאת גם קיצרנו את משך החיול מ-4.5 שעות ל-3.5 שעות, כך שזה מאפשר לנו לפנות את האנשים ליעד שלהם בצורה מהירה.

יש כאן דוגמאות איך נראית שרשרת החיול ואיך נראים כל המתחמים. בגדול, גיוס נובמבר גם הוא יעזור לצה"ל לשמור את הרציפות התפקודית ובעיקר לשמור על האנשים שמגיעים להגיע בטוחים, בריאים ובצורה מלאה.

מלכי, רמ"ח לוגיסטיקה.

רק הערה אחת.

אפשר לשאול? שלום, חברים. אני לא יודעת אם אתם רואים אבל אני רואה אתכם, תמיד טוב לראות אתכם.

אני רוצה לשאול לגבי תובנה מערכתית שלכם באשר לאופן שבו הקורונה צריכה להתנהל ברמה הלאומית. בסוף, הבאתם את התשתיות שצה"ל יודע להילחם מול אויב ותרגמתם אותן להתמודדות מול נגיף חמקמק, ואתם מציגים יכולת טובה להתמודד עם זה. אני לא יודעת, נראה את התוצאות בהמשך, אבל לפחות לעת עתה זה נראה שיש לכם אחיזה בדרך שבה אתם מנהלים את הצבא.

ואני תוהה אם יש איזו תובנת מערכת שאפשר לתרגם אותה או לקחת אותה קדימה לרמה הלאומית ולהגיד: יש פה איזו יכולת שנכון - באינטגרציה של הנתונים, בדרך שאתם מפיקים אותם, בטכנולוגיה אולי - ללמוד ממנה משהו ברמה הלאומית. זה דבר אחד.

והשאלה השנייה, כדי לא לחזור שוב, היא לגבי אנשי מילואים. אני מקבלת פניות מאנשי מילואים וממשפחות של אנשי מילואים, ששואלים אותי איך הם יכולים להבטיח את הבריאות של המשפחה כאשר איש המילואים יוצא לצבא, האם הוא מביא איתו את הנגיף לצבא, וכאשר הוא חוזר הביתה אם אפשר לוודא שהוא לא מדביק משפחה בנגיף שהוא חלה במהלך השירות, מה ההנחיות שלכם בעניין הזה? תודה.

אנחנו לא רואים אתכם היטב, אתם נראים מרחוק, אבל הקול הוא קולה של אורנה ברביבאי, נכון?

אהלן יקירי, מה נשמע?

בסדר. טוב לשמוע אותך, אורנה. לגבי הרמה הלאומית, אנחנו במסגרת הדיון הפתוח הזה, כפי שאני מבין, לא נתבקשנו להתייחס לרמה הלאומית אלא להתייחס פנים-צה"ל, אז אני בהחלט מזמין אולי פורום יותר מצומצם כדי לשאול את השאלות האלה, אבל באופן כללי אני כן אגיד לך, כפי שאמרתי בתחילת דבריי, ויש לנו גם במסגרת הזמן שנותר לנו עוד רבע שעה ואנחנו ערוכים להציג לכם בהמשך את הפעילות הענפה שלנו במרחב האזרחי.

בהחלט משימה מרכזית שלנו, אחד זה קטיעת שרשרת ההדבקה, ושתיים זה סיוע לרשויות המקומיות. אני חושב שכתובנה כללית, הסיפור של הרשויות המקומיות כמוקד של קבלת עוד ועוד סמכויות ושהן קרובות לאזרח ויודעות לתת מענה מיידי, זמין, נגיש, תוך אבחון ספציפי, זה כיוון שהולכים אליו, בעיניי הוא כיוון נכון, ונכון להמשיך לעודד אותו. זה נכון גם למאמצי הבדיקות, גם למאמצי האכיפה וגם למאמצי ההסברה.

זה ברמה הלאומית, ובסך הכול יש פה פעילות אני חושב רחבה, גם שלנו באמצעות היקל"רים, גם של משרד הביטחון, באמצעות פרויקט אנשי חיל עם תקציבים שהולכים לרשויות המקומיות וגם מערך קטיעת שרשרת ההדבקה שלנו, כולל יכולת לרשויות מקומיות לעשות בדיקות.

לגבי אנשי המילואים, צריך להגיד שזה נמצא כל הזמן לנגד עינינו, אנחנו בהחלט עוקבים ומבינים שכל מה שקורה בקו האזרחי, כולל אני חייב לציין, בעיות כלכליות שחלק מהאנשים נתקלים בהן וחלק מהשיקולים שלנו בגיוס או באי גיוס אנשי המילואים.

כמובן, צה"ל – אני חייב להגיד את זה פה – מייחס חשיבות רבה למערך המילואים. צה"ל צריך את מערך המילואים, מערך המילואים הוא מערך חיוני ביכולת של צה"ל לבצע את משימותיו, גם בשגרה, גם במעבר משגרה לחירום, ובוודאי בוודאי בחירום. לכן, אנחנו צריכים להמשיך לגייס אותם, אנחנו צריכים להמשיך לאמן אותם, לשמור על הכשירות שלהם.

עם זאת, כדי לצמצם את הלחץ על אנשי המילואים כי אנחנו מבינים שחלקם נמצאים בלחץ – גם סטודנטים, גם אנשים שאיבדו את פרנסתם – בהחלט צמצמנו את הגיוסים השנה, בעיקר גדודי מילואים שהיו אמורים להגיע לתעסוקות מבצעיות, כדי לא לגרום להדבקה שלהם קודם כול, כדי שלא יגיעו לצה"ל, יידבקו כתוצאה מהפעילות שלהם ויחזרו הביתה כשאנחנו הגורם להדבקה.

במקומות שבהם אנחנו מגייסים אנשי מילואים אנחנו עושים את זה תחת כללים מאוד מחמירים של בדיקות, של "קלירנסים", וכמובן כל איש מילואים שמראש מדווח על תסמין, על בעיה או על פער כלשהו, אנחנו נימנע מהגיוס שלו וכמובן כשהם מגיעים אלינו אז הם כפופים לכל ההנחיות וההוראות שלנו, כולל אימונים בקפסולות מאוד מצומצמות, ככה שאם כבר יש התפרצות אז ההתפרצות תהיה בתוך המחלקה או מקסימום בתוך פלוגה ולא תתפשט הלאה לתוך גדוד מילואים.

ומדיניות לגבי השחרור?

צריך להגיד שלשמחתי הרבה, עוד לא היו לנו התפרצויות גדולות ביחידות של אנשי מילואים. בכל מקרה, לגבי השחרור אני עומד על זה פה, גם כשקרו לנו מקרים, לדוגמה במר"ם 36, שמספר אנשי מילואים נדבקו שם, אנחנו ממשיכים להיות אחראים עליהם. אנחנו לא משחררים אותם ממילואים, אנחנו מקבלים עליהם אחריות מלאה עד גמר תקופת הבידוד שלהם או עד גמר תקופת ההחלמה שלהם, הם נשארים תחת צו המילואים ואנחנו כמובן מקבלים עליהם אחריות מלאה ולא משחררים אותם עד שהם מסיימים את התהליך.

סגן הרמטכ"ל, אם איש מילואים, לפני שהוא משתחרר ממילואים והולך לביתו, רוצה לעשות בדיקת קורונה כדי לשלול היתכנות להדבקה, האם יש מדיניות לגבי זה? מה אנחנו אמורים להגיד להם?

בכל מקום שבו תהיה בקשה כזאת, אנחנו קודם כול ניענה לה.

אוקיי. תודה. זו תשובה בהחלט טובה. תודה רבה.

אני רק רוצה לציין, אורנה, שאם איש המילואים מגיע לחמישה ימים והוא נדבק ביום או ביומיים האחרונים שלו, לא בטוח שבדיקה ביום השחרור שלו תעזור כי את הדברים אפשר לגלות בין חמישה לשבעה ימים.

בסדר, זה ברור. אני שואלת לגבי מדיניות הבדיקות. מה שהפתיע אותי פה שאמרת, שאם הוא חלה, בעצם אתה לא סוגר לו שמ"פ עד ההבראה שלו, שזה בהחלט מרחיק לכת. כל הכבוד.

כולל בידוד.

כולל מבודדים.

כולל בידוד. זאת אומרת, מול מקום העבודה, המימון הוא בשירות מילואים פעיל.

שירות מילואים פעיל, לגמרי.

יפה.

זה אחריות שלנו, זה חובה שלנו - -

בשורה טובה.

- - מול מי שנדבק או נשלח לבידוד כתוצאה משירותו הצבאי שאנחנו לצורך העניין הגורמים לכך, אנחנו ממשיכים להיות אחראים עליו, הוא לא ישוחרר, ימשיך כמובן להיות באחריות צה"ל ויקבל את כל הטיפול הנדרש מאיתנו.

מפאת קוצר הזמן - - -

אנחנו רוצים להציג לכם בקצרה, ממש בשתיים-שלוש דקות, גם את ההיערכות הלוגיסטית שלנו כי זה חלק מרכזי ביכולת של צה"ל למלא את משימותיו.

כי אני רוצה להשאיר עוד זמן גם לשאלות כלליות ויש לנו גם אורחת כאן, אמא של חיילת ממחנה 80. לטקו, עד מתי הדיון?

עד רבע ל-11.

אז ממש אבקש שלוש דקות ויכול להיות שאנחנו נתעכב ונמשוך את הדיון עוד כמה דקות.

התאמות עשינו בסוגיית המזון והפרדות של חדרי האוכל. צריך לומר שגם בגל הראשון וגם בגל השני לא חווינו אירועים של הדבקה משמעותיים שנבעו מתוך שהות בחדרי אוכל. הסוגיה השנייה היא המענה בהיסעים, גם שם צריך לומר שמכל החקירות שבוצעו לא התגלו הדבקות מהותיות במהלך ההיסעים של החיילים.

(שקף: התאמת המענה במודל ההזנה ביחידות). מבחינת המזון, עשינו התאמה של חדרי האוכל לתפוסה של עד 100 איש, ובכל מטבחי הענק, האישור לתפוסה מעל 100 איש שבוצעה באישור ראש אט"ל, עם הפרדות בתוך חדר האוכל, תכף נראה את זה.

(שקף: הקצאת אוהלים לבנים כתוספת לחדרי אוכל וביצוע הפרדה). במקומות שנדרש הקמנו אוהלים לבנים כמרחבי הזנה נוספים והתאמנו את שיטת ההזנה. אלו הקצאות האוהלים וההפרדות, אפשר להתרשם כאן ממש בדגימה.

(שקף: שאט"ל). ההנחיות של יציאה הביתה נעשו עד 30 איש באוטובוס, בהקפדה של כללי היגיינה. אפשר גם לראות בתמונה איך זה נראה למטה, בדיפרנציאליות לפי היחידות.

(שקף: עקרונות המענה – מתואמים עם משרד התחבורה). אפשר לראות פה סד"כ עורפי שנע בתחבורה ציבורית, בתיאום עם משרד התחבורה בתגבור על פי הצורך. צריך להגיד שבתקופות השונות, התחבורה הציבורית עלתה וירדה, בהתאם לכך הקצינו הסעות נוספות לסד"כ העורפי.

בזרועות ובמפקדות נעשתה יציאה בקפסולות – חיל הים, חיל האוויר בעיקר, עם תגבור של ראשון עד חמישי. ביחידות הלוחמות אנחנו אוספים את החיילים ומפזרים אותם לנקודות עיקריות במרכזי ערים. אנחנו לא מורידים אותם בתחנות מרכזיות ואנחנו מניעים אותם 30 איש באוטובוס, זאת כדי למנוע את החיכוך שלהם במרחבים הומי אדם.

(שקף: הפעלת מערכת הזמנת מושב). התחלנו להפעיל ביחידות הערבה ובקרית ההדרכה מערכת של הזמנת מושב שבה אנחנו מזינים את הנתונים של החיילים ובאופן ממוחשב מבצעים אופטימיזציה של ההסעה. החייל מגיע לאוטובוס שמגיע למרחב המגורים שלו. זו שיטה שאנחנו כרגע רצים איתה במרחב הדרומי ואנחנו רוצים להחיל אותה על כלל צה"ל.

(שקף: תוצאות ותגובות (סקר משתמשים עד הבית גל ראשון, בהיעדר תחב"ץ). בגל הראשון הייתה לנו תקופה שלא הייתה תחבורה ציבורית בכלל ואז הפעלנו מערך היסעים שלקח עד 300 מטרים מהבית. זה נעשה באמצעות אותה אפליקציה. אני לא מרחיב על זה אבל התוצאות היו מצוינות בעניין הזה.

(שקף: סיכום). לסיכום: אנחנו עובדים בשיתוף פעולה משרד הביטחון, משרד התחבורה, כדי לתאם כן/לא נכנסים לתחנות רכבת; כן/לא בתחנות מרכזיות, ובהתאם לתחבורה הציבורית ופעילותה במהלך הגלים; מענה המזון מותאם לאופי היחידה ולהיקפי הסועדים; מבחינת שרשראות ההדבקה, אנחנו מצמצמים ככל הניתן חשיפה למרחבים בעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. עד כאן. תודה.

תודה.

אנחנו נציג לכם בחצי דקה עוד מאמץ אחד ואחרי כן נעבור לשאלות.

אנחנו נחרוג מהזמן, נגנוב עוד כמה דקות. אתה רוצה להשלים את המאמץ האחרון?

אני רוצה להציג כי זה גם עלה בשאלות שלכם.

(שקף: תחקירי סגן הרמטכ"ל שבוצעו). אנחנו כמובן מבצעים תחקירים שוטפים בכל הרמות, רמת מפקדי יחידות, מפקדי פיקודים ומפקדי זרועות על אירועים חריגים שקורים אצלהם. חלק מהתחקירים שאנחנו מסמנים אותם, אירועים מורכבים של התפרצויות ביחידות, הן מגיעות עד אליי – אתם יכולים לראות פה חלק מהתחקירים שהגיעו אליי, תחקירים שמבצעים אותם עם מפקדי היחידות ומפקדי ומפקדי היחידות, שזה מאמץ גם לזהות כשלים מערכתיים אצלנו, להפיק לקחים.

(שקף: תובנות מאירועי תחלואה). בסך הכול, הדברים האלה קורים, יש פה לא מעט תובנות שלמדנו אותן. אני פשוט לא עובר על הכול כרגע בגלל קוצר הזמן אבל בסך הכול אתם יכולים לראות פה חלק מהתובנות והלמידה. כמובן, יש פה גם מאמץ של אכיפה, אנחנו מפעילים את מבקר צה"ל לעשות ביקורות. מאות יחידות שכבר ביצענו אצלן ביקורות, וכמובן מאמץ אכיפה באמצעות המשטרה הצבאית.

אני אעצור פה. יש לנו עוד סקירה רחבה על הסיוע למרחב האזרחי אבל אני חושב שאתם מכירים את הכול. עוד טיפה זמן לשאלות לפני שאנחנו מסיימים.

מאה אחוז. ברשותכם, אני רק מבקש גם התייחסות. אנחנו זימנו לכאן אמא של חיילת ממחנה 80, דפנה הראל, בבקשה.

אני אמא של חיילת במחנה 80, היא כבר לא שם. היא התגייסה ב-8 בספטמבר, ב-8 באוקטובר היא כבר הייתה חולת קורונה, ואני רוצה להגיד שכמעט שום דבר ממה שהוצג כאן במצגת מאוד מאוד יפה ומרשימה, לא קרה במחנה 80, וגם למיטב ידיעתי בהרבה בסיסים אחרים.

לא הייתה קטיעה של שרשרת ההדבקה, הייתה יצירה של שרשרת הדבקה, מאוד מאוד מהירה אגב. לא היה בידוד - אתם מדברים פה כל כך הרבה על בידוד, אבל אין בצה"ל בידוד. יש לכם מושג שאתם המצאתם שקוראים לו בידוד מסגרתי, שבבידוד הזה בעצם מכניסים המון חיילים ביחד, הם ישנים באותו חדר, הם מתקלחים באותן מקלחות, הם חולקים את אותו מתחם אוכל.

ולא היו בדיקות. לא היו בדיקות לחיילים א-סימפטומטיים וגם לא היו בדיקות לחיילים שהיו להם סימפטומים, לא בזמן ולא לכל החיילים. למשל, חיילות שהתלוננו על כאב בטן, אמרו להן שזה לא סימפטום קלסי של קורונה, לא בדקו אותן. הייתה חיילת שכמעט שבוע בכלל לא נבדקה. אפילו כשהזמינו לבסיס את הדיגום שאתם כל כך מתגאים בו, לא בדקו אותה עם שאר החיילות שנבדקו כי טענו שהיא לא רלוונטית, ורק כעבור שבוע החיילת הזאת אובחנה כחיובית לקורונה. זו דוגמה לעניין הבדיקות.

היה שם מחדל אחרי מחדל. למשל, חיילות שהיו בריאות לחלוטין, ישנו בחדר, וגילו שמכניסים להן לחדר חיילות אחרות שהיו במגע עם חולות מאומתות. אתם טוענים שאתם פועלים לפי הנחיות משרד הבריאות. כל מה שנעשה בצבא היה בניגוד להנחיות משרד הבריאות. אם במשרד הבריאות אומרים למישהו שבא במגע עם חולה מאומת להיות בבידוד, זה אומר להיות לבד. אתם מכניסים ומערבבים את החיילים האלה ביחד, בחדר אחד, אז זה ממש לא בהתאמה למשרד הבריאות.

אם במשרד הבריאות אומרים שמי שבא במגע עם חולה צריך להיבדק, לא בודקים אותו, יוצרים מעגל של הדבקה. אנחנו כהורים הבנו את זה מייד. אנחנו לא חיכינו שבועיים, ולמי לא פנינו? פנינו ממפקדת בסיס מחנה 80 ועד לשכת הרמטכ"ל, כולל פנייה שאני עשיתי באופן אישי גם למסנג'ר של חבר הכנסת האוזר. פנינו לכל העולם כדי שייפסק המחדל הזה, וצעקנו אתם יוצרים מדגרת קורונה, איש לא הקשיב לנו. הגענו פעמיים למחנה 80 לבסיס כדי לדבר עם מפקדת הבסיס באופן אישי. מה שהמפקדת הזאת עשתה היה להזמין לנו ניידת משטרה שתיתן לנו קנסות על הפרת הסגר.

בנוסף, צה"ל תדרך כל מיני כתבים כדי להעביר לנו מסרים שחיילים צריכים לעשות מה שאומרים להם ושצה"ל זאת לא קייטנה ושמדובר בחיילות מפונקות, וכל מיני מסרים כאלה.

בזמן שאנחנו נלחמנו, בכל יום שעבר נדבקו עוד חיילות, ובפלוגת געש במחנה 80 הגענו למצב תוך תשעה ימים של 82 חיילות מאומתות מתוך 160. במחלקה של הבת שלי, 34 חיילות מתוך 40 היו חולות. בזמן שהן פיתחו סימפטומים, מפקדת הבסיס – שהייתה כמובן נתונה להרבה מאוד הודעות ווטסאפ מההורים – שלחה הודעות להורים שהיא מבקשת שהחיילות לא ימציאו תסמינים כי היא פחדה שהחיילות משקרות.

החיילות לא שיקרו. 34 מתוך 40 חיילות חולות. אני שלחתי חיילת בריאה וקיבלתי חיילת חולה. ומה שאנחנו קיבלנו זה אובדן אמון בכם. מה שעניין אתכם זה לא הבריאות של הבנות שלנו, בכלל. עניין אתכם להשתיק אותנו. לא עניין אתכם שחיילת אחרי חיילת נהיית שם חולה, זה בכלל לא היה מעניין. עניין אתכם איזה תדמית תהיה לכם.

אנחנו דרשנו בידוד ביתי, אנחנו לא המצאנו את הדבר הזה, בצה"ל היו באותו רגע 6,000-5,000 חיילים בבידוד ביתי, אבל אתם התעקשתם שיש עוצר יציאות, ואתם אפילו שידרתם לחיילות מסרים מזעזעים. בא לשם תא"ל רונן כהן, ראש אגף לוגיסטיקה נדמה לי, אמר להם: מבחינתי אתן כבר כולכן חולות אז אני לא מוציא אתכן הביתה כדי שלא תדביקו אחרים. איזה מין גישה זאת? החיילות האלה היו בריאות בשלב הזה.

לסיכום.

אני רוצה לציין, אז גם לא היו בדיקות וגם לא היה בידוד, ועכשיו גם אין מעקב. החיילות האלה השתחררו מכפר המחלימים. ואני לתומי, לקראת הישיבה הזאת בדקתי איתן: מה אתכן עכשיו, מישהו שאל אתכן איך אתן מרגישות? אני אקריא לכם רק שלושה-ארבעה מתוך הווטסאפים שקיבלתי.

אני סובלת מחולשה, עייפות וכאבי שרירים, אף אחד לא התקשר לעקוב אחריי; חיילת נוספת: יש לי כאבי ראש שמלווים אותי עד היום, עייפות ותשישות, לא התקשרו אליי; אחרת: אצלי חוש הריח ירד, אני סובלת מעייפות, חולשה וכאבי שרירים; עוד אחת: היחידה לא מעודכנת במצב שלי; אחת אחרת: אין לי חוש ריח, זה מאוד מקשה עליי.

אף אחד לא בודק. החיילות האלה נשלחו, שובצו בכל היחידות שלהן, אף אחד לא שואל אותן מה שלומן. חיילת שבאה עכשיו, אחרי שהיא לכאורה כבר החלימה, פנתה לקבל גימלים, היא לא קיבלה גימלים בכלל. אתם, בכלל אכפת לכם איך החיילים מרגישים, גם אחרי שהם לכאורה החלימו?

אני רוצה להגיד שהייתה פה שורה של מחדלים, ואתם ריסקתם את האמון שלנו כהורים. ואני רוצה גם שתדעו שאנחנו כהורים יודעים הרבה יותר טוב מכם למעלה שם במטכ"ל מה קורה, כי אנחנו מקבלים דיווחי אמת. אתם מקבלים דיווחים מכובסים. אתם שלחתם את דובר צה"ל להכשיר, לקרוא לאור הלר לצלם את מחנה 80 לכתבה. אתם יודעים איזה הצגה הכינו לכם לפני שהצלמים הגיעו? מה עשו שם בבסיס לפני שהוא בא? אנחנו יודעים את האמת. תקשיבו לנו, אל תזלזלו בנו.

תודה רבה. אתם רוצים איזושהי תגובה מהצד השני של הזום? מישהו רוצה להגיב על הדברים שנשמעו כאן? בבקשה.

נעם, סגן קרפ"ר. ברשותכם, אני אשיב בקצרה. קודם כול, האירוע, התפרצות התחלואה במחנה 80 היא אחת מההתפרצויות המשמעותיות שחווינו, שניתחנו אותה לעומק ושלמדנו ממנה. לא סתם היא הופיעה בשקופית של תחקירי הדגל במקום המרכזי למעלה.

צריך להגיד שככלל, אנחנו כל הזמן בקורונה מנסים לאזן בין בריאות החיילים ומשימות צה"ל, והעובדה שיש פה מאמץ לאומי גם, לצמצם את התחלואה במדינת ישראל, לנסות למנוע הדבקה במרחבים האזרחיים, ובאיזון הזה בין המרחבים הצבאיים למרחבים האזרחיים אנחנו כל הזמן מתנהלים.

ההתפרצות במחנה 80, צריך להגיד שבוצעו שם מאות בדיקות קורונה, כחלק מההתנהלות. ההתפרצות הזאת, היא תפסה אותנו בפיק הגבוה של המעבדה, זה חלק מהרציונל לעלות ל-2,000 כי בדיקות הקורונה לא בוצעו מספיק מהר, התייחסתי לזה. בקצבי עבודה, אם זה היה קורה היום, זה כנראה היה מתנהל אחרת וכחלק מזה גם אנחנו הולכים ומקדימים את היכולות.

אנחנו הבנו רגע את המשמעויות הלוגיסטיות הנלוות לאירוע כזה בהיבט של לינה משותפת בחדרים וכן הלאה וכן הלאה, ואת האיזון הזה בין בידוד ביחידה לבידוד בבית, שצריך להגיד שהיום אנחנו יותר ליברלים – זה כמובן באישור מפקדים – אבל אנחנו יותר ליברלים לבידוד בבית היכן שהתנאים מאפשרים.

אני מקווה שדפנה שומעת אותי, צביקה.

שומעת.

דפנה, קודם כול, תודה רבה לך על הדברים שלך, וכל מה שאמרת אני לוקח לתשומת ליבי ולתשומת ליבנו. אני שמעתי גם את הכעס בדברים שלך, צר לי, אני בהחלט מבין אותך כאמא מודאגת. כן לקחנו את האירוע הזה של מחנה 80 ולא סתם זה הגיע עד אליי לתחקיר, ואנחנו הפקנו לא מעט לקחים מהאירוע הזה בכל התחומים שאת דיברת עליהם.

אני בהחלט מקווה שאם תהיה פעם הבאה אז אנחנו נתפקד גם אצלנו בצורה יותר טובה בהקשר של הפקת הלקחים.

אני כן חייב לציין פה כי דיברת על המפקדים. המפקדים של מחנה 80 היו אצלי, ולמרות כל מה שאמרת, אני רוצה להביע הרבה הערכה למפקדים האלה. המפקדות שנמצאות שם, יש להן אתגר גדול מאוד, אתגר פיקודי, אתגר מנהיגותי, אתגר של התמודדות עם הכשרה מאוד קצרה, עם היקפי חיילים גדולים מאוד. מי שמכיר מה שקורה במערך הזה בבט"ר דותן, קולטים שם עשרות אלפי חיילים בשנה. אני אומר לכם שהרבה יותר קל להיות מג"ד בגבעתי או בבא"ח נח"ל מאשר להיות מפקד בבט"ר דותן ולהתעסק עם כל האתגרים שיש שם.

יש שם עשרות פלוגות, וכל שלושה שבועות יש שם גיוס חדש, ככה שיש לנו שם אתגר בהחלט גדול מאוד. האתגר הזה פגש אותנו, את התפרצות התחלואה, גם במדינה ואנחנו גם כמובן לא יכולנו לעצור את הגיוסים כי אנחנו צריכים להמשיך להזין את היחידות שלנו בסד"כ הזה של חיילים תומכי לחימה.

כפי שאמרתי, המפקדים שם מתמודדים עם אתגר לא פשוט. כמו שאת דיברת על התקשורת, אני חושב שהם ספגו גם התקפות בתקשורת, לא מוצדקות. הן עושות שם עבודה חשובה מאוד ומקצועית מאוד, ואני אומר את זה פה – היו פערים, יש לנו לקחים. אני נותן למפקדים שם גיבוי מלא על האתגר הגדול.

חבל שלא עשית תחקיר עם ההורים. גם ההורים היו צריכים להשתתף בתחקיר כזה, אולי היית מקבל מידע שאתה לא יודע.

אנחנו מחזקים את בט"ר דותן ואת כל הבט"רים שלנו באמצעים, ביכולות, בתשתיות. הפלוגות שם הן פלוגות ענק, המחלקות שם הן מחלקות ענק, הרבה יותר קשה לבצע שם הכול אבל אנחנו מתמקדים שם היום ועל בסיס האירוע הזה, שלצערי הרב הבת שלך וחיילות נוספות היו שותפות לו, אנחנו בתהליך של הפקת לקחים.

אני בהחלט לא מכיר ולא יודע ואני אבדוק את זה שוב פעם, על מסרים תקשורתיים שיצאו מצד צה"ל כנגד הורים. להיפך. אני רוצה להביע הרבה הערכה לך ולכל ההורים במדינת ישראל שמגייסים את הילדים שלהם לצבא, והרבה הערכה לשירות הצבאי שהבת שלך תעשה. אנחנו גם נבדוק את הנושא של הטיפול אחרי, והמעקב אחרי החיילים אחרי. זה בהחלט טוב שאת מביאה גם את זה לתשומת ליבנו וניתן לזה דגש. אני מאחל גם למשפחה שלכם וגם לבת שלכם המשך שירות מועיל.

תודה.

תודה. אני רוצה ברשותכם כיוון שאנחנו ממש לפני סיום, לחזור לנקודה עקרונית, שכאן הוועדה מלווה במשך מספר חודשים את המערכת האזרחית עם פריצת דרך שהתרחשה בשבוע האחרון, וזה קיצור ימי הבידוד לאלה שבאו במגע עם חולים מאומתים.

אנחנו מייד אחרי הישיבה הזאת מקיימים ישיבה עם המערכת האזרחית מתוך רצון לקבל תאריך מדויק לשינוי המדיניות שאומרת קיצור ימי בידוד. היום אנחנו מדברים על איזשהו פיילוט – עוד נשמע על 12 ימים – אבל על פי כל האבחנות והעדויות והתצהירים שניתנו לוועדה הזאת על ידי גורמי משרד הבריאות, יש אפשרות לקצר את ימי הבידוד לעשרה ימים במקום ל-14 יום, בהינתן ביצוע בדיקה ביום התשיעי או העשירי, וכמובן חשיבות לבצע בדיקה ביום השלישי.

אתם מדברים על מספר מבודדים יחסית קטן, נדמה לי דיברתם על 3,000 בשבוע, אלה המספרים. אם זה המספר, אני עושה חשבונאות סטטיסטית מאוד גסה, זה בערך שירות מלא של 100 חיילים בשבוע.

האם בכוונתכם, וזאת שאלה לסגן קרפ"ר, לקצר את ימי הבידוד לאותם חיילים? אין לי ספק שיש לכם צורך מבצעי. אפשר היום לקצר, אין טעם להשאיר אותם 14 יום, ואם יש לכם יכולת לבצע את הבדיקות, אתם יכולים לעשות אפילו תעדוף בתוך הצבא, על ידי ביצוע שתי בדיקות אתם מקצרים לעשרה ימים.

בממוצע – אני לא יודע מה ממוצע הבידוד בצה"ל, אנחנו מכירים את הממוצע באזרחות, זה סדר גודל של שמונה ימים למי שבא במגע, בממוצע. קיצור של ארבעה ימים מקצר את הבידוד בחצי. זאת אומרת, הוא מאפשר לכם לחזור לכשירות מבצעית, לכשירות פעולה, תלוי כל אחד, בצורה הרבה יותר מהירה לקצר או לחתוך בחצי את הפגיעה ואת הנזקים שיש לצה"ל בגין אותם בידודים. באזרחות אנחנו מדברים לפי מספרי ספטמבר על 700 מיליון שקלים בחודש תוצר שחוסכים אם מקצרים ביומיים. אני לא יודע כמה צה"ל חוסך, איך מודדים את זה כי זה לא תוצר אבל אין לי ספק שתפוקה צה"לית נחסכת אם יקוצר הבידוד.

האם בכוונתכם, אחרי שיש הייתי אומר את ברכת הדרך של משרד הבריאות, לקצר לעשרה ימים בכפוף לקיום שתי בדיקות, להחיל את זה בצה"ל?

אז אני אגיד רק שאנחנו בשיח מתמשך עם משרד הבריאות והנקודה היא נקודה חשובה שגם צה"ל יכול להשתלב בה וליהנות ממנה, ללא ספק.

ככלל, אנחנו מתכוונים לקצר את זה יחד עם משרד הבריאות בהתאם לפרוטוקול שמשרד הבריאות יתיר. אנחנו משולבים אגב בדיונים אצלו ומשפיעים, ובהתאם לזה יקוצר גם הבידוד בצה"ל לפי אותו פרוטוקול. כבר עשינו ניתוח של יכולות הבדיקה ואנחנו יכולים לעמוד בזה, כמו שאמרת.

נעם, אבל למה החיבור בטבור למשרד הבריאות? יש פה שאלה אפידמיולוגית שהיא הוכרעה ואני מפנה את תשומת ליבו של סגן הרמטכ"ל. בהינתן בדיקה או שתי בדיקות אם רוצים להחמיר - כי הבדיקה הראשונה, אמרנו, יש לה צורך לקטיעת שרשראות ההדבקה, היא לא קשורה לשאלת השחרור – אבל בהינתן בדיקה שלילית ביום התשיעי, עשירי, אפשר לשחרר אנשים ביום העשירי.

עד עכשיו, משרד הבריאות קודם כול סירב להתמודד עם השאלה. כשהתמודד עם השאלה, הצלחנו לחלץ את התשובה הזאת, וזאת תשובה מוסמכת, מוגדרת. עכשיו יש שאלה, מספר הבדיקות. מספר הבדיקות שעומדות לרשות צה"ל הוא בבנק סגור ונפרד ממספר הבדיקות הארצי. אתם יכולים מחר בבוקר לקצר את ימי הבידוד, לא קשור למשרד הבריאות וליכולת שלו. משרד הבריאות מושך את זה בפיילוט, מסתכל על היכולת של אלון.

יש לך היום יכולת לבצע, אם אני מבין, אלף בדיקות יומיות. אתה מבצע סדר גודל של 300, אתה לא בא לידי מיצוי, אתה מגדיל. מדוע לא ממחר יקוצר הבידוד בצה"ל לעשרה ימים?

אני אתן לך תשובה שאני מקווה שהיא תהיה מספיק ברורה. דנו בזה רבות. אנחנו - החלטה עקרונית של צה"ל, זאת העמדה הרשמית של צה"ל - פועלים בהתאם להנחיות משרד הבריאות, ואך ורק על פיהן. אנחנו לא חורגים מההנחיות שלו, אין פה מדיניות עצמאית של צה"ל. זאת ההחלטה שלנו. מדובר פה בחיכוך רחב של חיילי צה"ל, מפקדי צה"ל עם המרחב האזרחי, ולכן כל הפעילות שלנו היא על פי ההנחיות, הפרוטוקולים ובתיאום משרד הבריאות.

אנחנו שותפים בכל הדיונים שם, כפי שאמר פה נעם, אנחנו מנסים להשפיע על קבלת ההחלטות. שמחתי מאוד לשמוע אתמול את שר הבריאות מדבר על קיצור ימי הבידוד ל-12 יום, בעיניי זאת בשורה. אנחנו נישאר ונתאים את עצמנו כל הזמן להנחיות של משרד הבריאות. אין לנו שום סמכות ושום פריבילגיה לפעול אחרת, בטח לא כשאנחנו נמצאים בחיכוך קבוע ושוטף עם המרחב האזרחי.

טוב, תודה. חברים, אני נאלץ לסכם. אין ספק שאפשר להרחיב בנושא הזה. קודם כול, אני רוצה להודות לך, סגן הרמטכ"ל, ולכל שאר הצוות איתך, על הסקירה הרחבה, והייתי אומר שהשכילה אותנו והבהירה נדמה לי לנו וגם לציבור על ההיערכות של צה"ל כארגון עם צרכים ייעודיים וייחודיים שלו, אבל כארגון לומד וארגון עצמאי.

כמו שאמרתי, אני חושב שלצד אותה היערכות חירום שעיקרה ומטרתה למגר את המגפה ולהתמודד עם תוצאותיה, נדמה לי שהצבא גם צריך להסתכל על המשבר הזה כמשבר בונה ולהאיץ תהליכים שמתגלים אגב המחלה כתהליכים יעילים, כתהליכים שמיטיבים את התפקוד או מטייבים אותו.

נושא שלא נגענו בו לצערי והייתי כן ככה במילות הסיכום מבקש מכם לתת את דעתכם, הזכרנו את זה בדיונים אחרים שהיו כאן, אבל המשבר הזה גם מייצר פוטנציאל עצום ומשמעותי להעמיק את מאמצי הגיוס לאוכלוסיות שהן היום אוכלוסיות לא משרתות.

מכיוון שהקורונה איננה מדלגת על אף אוכלוסייה בישראל, אנחנו רואים את ההתמודדות עם הקורונה בחברה החרדית, אנחנו רואים את ההתמודדות עם הקורונה בחברה הערבית, שתי אוכלוסיות עם התמודדויות מאוד מאוד מאתגרות. אני חושב שההתנסות הלאומית הזאת מאפשרת לצה"ל או נותנת לצה"ל הזדמנות אמיתית להרחיב את היקפי הגיוס וההירתמות של האוכלוסיות האלה, בשים לב שוב למשימות משתנות ויכול להיות שילובם של אותם אנשים מאותן אוכלוסיות במאמצי הקורונה.

אני חושב שכל אוכלוסיית המשתמטים, שגם היא מטרידה אותנו וראינו את זה בדיונים פה של ועדת משנה של כוח אדם, גם היום אל מול מה שמתרחש בשוק הפרטי – קשיים בשוק העבודה וכו' – גם על זה צריך לתת את הדעת, צה"ל צריך להסתכל על זה כהזדמנות באוכלוסיות האלה.

הזדמנות נוספת, ששוב לא הרחבנו זה לגבי האפשרות או גידול הפוטנציאל להשאיר כוח אדם איכותי בצה"ל, שצה"ל נלחם עליו. לצה"ל יש היום יכולת להציע ודאות תעסוקתית – מי שכמובן הוא רלוונטי – ואל מול מה שמתרחש בשוק הפרטי לאור זעזוע ואני מניח שהשלכות הקורונה על השוק האזרחי לא יתפוגגו בתהליכים קצרים, ולכן גם הצבא צריך לעשות על זה חשיבה עקרונית אסטרטגית, על כל הנושא של המשך שירות, השארה במערכת הצבאית, אולי גם מודל ביניים ייעודי ייחודי לקורונה של הארכה זמנית של דחיית שחרור לחיילים חיוניים, חשובים. יכולה להיות שם היענות של הפרט בהיקפים יותר גדולים, צריך לתת את הדעת לזה.

דבר נוסף שלא הספקנו לגעת בו זה כל התנהלות המערכת בהקשרם של צווי הגיוס לאנשי המילואים שמגויסים, לטובת מאמצי הקורונה. יש לנו תכתובת גם עם משרד הביטחון, והצבא צריך לתת את דעתו לנושא הזה.

הערה אחרונה, כפי שאמרתי, לעניין קיצור ימי הבידוד. יש פיילוט, צריך להסתכל עקב בצד אגודל אולי להגיע להבנה גם עם משרד הבריאות למודל דיפרנציאלי, ואותן יחידות חיוניות, כוח לוחם, דברים קריטיים שמשפיעים על כשירות, אפשר לקצר פה את הבידוד בארבעה ימים וצריך להעז. צריך להעז כי מבחינה רפואית זה אפשרי, כפוף לבדיקה.

אני מבין את השלכות הרוחב, אני מבין את האמירה שלכם של החיכוך. אני קורא לכם לנהל דיון קונסטרוקטיבי עם משרד הבריאות, שאני אומר פה, לצערי גורר רגליים בנושא הזה ואנחנו רואים את זה גם במשוואות הבין-לאומיות וגם בדיון שמתקיים כאן. כמובן שאתם לא הכתובת לנושא אבל אני מפנה גם את זה לתשומת לבכם.

עד כאן. תודה רבה שוב, ואנחנו נמשיך לעקוב.

הישיבה נעולה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.