פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 72
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ט' בחשון התשפ"א (27 באוקטובר 2020), שעה 13:30

ציון יום העלייה – הכנסת זוכרת את קורבנות הפיגועים בפיטסבורג, מונסי, סן דייגו וג'רסי סיטי
בהשתתפות יו"ר הסוכנות היהודית יצחק בוז'י הרצוג ונציגי הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש
יוסף טייב
תהלה פרידמן
אנדרי קוז'ינוב

אברהם נגוסה - יועץ ראש הממשלה לענייני יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

יצחק הרצוג - יו"ר ההנהלה, הסוכנות היהודית

ג'וש שוורץ - מזכ"ל, הסוכנות היהודית

אביטל ליבוביץ - מנכלית המשרד הישראלי, הוועד היהודי האמריקאי

אבי מאיר - מחלקת תקשורת, הוועד היהודי האמריקאי

קרול נוריאל - מנכ"לית, הליגה נגד השמצה

ג'ונתן גרינבלט - מנכ"ל עולמי נכנס, הליגה נגד השמצה

אריק פינגרהאט - נשיא ומנכ"ל, איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה

ג'ף פינקלשטיין - נשיא ומנכ"ל הפדרציה היהודית בפיטסבורג, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

ג'קוב סולומון - מנכ"ל הפדרציות היהודיות של מיאמי, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

שלומית אבינח

שרון רפאלי


ציון יום העלייה – הכנסת זוכרת את קורבנות הפיגועים בפיטסבורג, מונסי, סן דייגו וג'רסי סיטי
בהשתתפות יו"ר הסוכנות היהודית יצחק בוז'י הרצוג ונציגי הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לציון יום העלייה בכנסת. אני מודה ליושב-ראש הסוכנות שהגיע במיוחד להשתתף איתנו ביום הזה.

הכנסת זוכרת את קורבנות הפיגועים בפיטסבורג, מונסי, סן דייגו וג'רסי סיטי. בטבח שהתרחש בבית הכנסת קהילת "עץ חיים אור לשמחה" בעיר פיטסבורג שבפנסילבניה ארצות-הברית ב-27 באוקטובר 2018 נרצחו 11 יהודים ונפצעו עוד רבים: רוז מלינגר בת 97, ניצולת שואה; מלווין ווקס בן 88; בני הזוג סילבן סימון בן 86 וברניס סימון בת 84; ג'ויס אייזנברג בת 75; דניאל שטיין בן 71; ארווין יאנגר בן 69; ד"ר ג'רי רבינוביץ' בן 66; ריצ'רד גוטפריד בן 65; האחים ססיל רוזנטל בן 59 ודיוויד רוזנטל בן 54.

בבוקר יום שבת 27 באפריל 2019 בפיגוע ירי שהתרחש בבית כנסת של חב"ד Share Icon בעיר פאווי שבמחוז סן דייגו קליפורניה, ארצות-הברית נרצחה לורה גילברט קיי בת 60 במותה, נפצע הרב ישראל גולדשטיין וכן אוסקר סטיוארט שוטר במשמר הגבול של ארצות הברית וילדה נוספת.

ב-11 בדצמבר 2019 במרכול כשר בג'רסי סיטי נרצחו: משה הרש דויטש בן 24, לאה מינדה פרנץ בת 33, בעלת המרכול וכן נרצח קצין מהמשטרה המקומית מר ג'וזף סטילס והאזרח דגלאס מיגל רודריגז.

בפיגוע דקירה שהתרחש במוצאי שבת 28 בדצמבר 2019, ליל שביעי של חג החנוכה, בשכונה פארשי בעיירה מונסי שבמדינת ניו-יורק נפצעו 15 אנשים, ביניהם הרב יוסף נוימן שנפטר כעבור יום. בן 72 היה במותו.

השם יקום דמם. יהי זיכרם ברוך. נכבד את זיכרם בדקת דומיה.

היום בדיוק לפני שנתיים אירע הרצח בפיטסבורג. מדובר באירוע האנטישמי הקשה ביותר שפקד את ארצות-הברית. הסיוט של כל יהודי להיות מותקף בבית הכנסת בשבת בבוקר בעודו מתפלל התממש. אחרי הפיגוע בפיטסבורג אירע שוב פיגוע ירי בבית כנת בעיר פאווי בקליפורניה.

אירועים אלה ממחישים את המעשים של אנשים שטופי שנאה עם נגישות קלה מאוד לכלי נשק שחודרים לבתי כנסת שבו מתפללים יהודים עוטי טליתות. אלה מעשים נוראים שאנשים רבים לא האמינו שיכולים להתרחש בארצות-הברית בימינו.

בכנסת ה-20 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה כמה ישיבות בנושא התגברות האנטישמיות בארצות-הברית. רק 2% מהאוכלוסייה בארצות-הברית הם יהודים. ארצות-הברית הייתה המדינה הראשונה בעולם שהעניקה כבר בסוף המאה ה-18 שוויון זכויות מלא ליהודים. יהדות ארצות-הברית היא הקהילה השנייה בגודלה בעולם אחרי היהדות בישראל.

האנטישמיות בארצות-הברית איננה חדשה. בעבר הייתה תמיד מוגבלת ליחידים ולקבוצות קטנות בחברה האמריקנית בעוד מרבית החברה האמריקנית קיבלה את היהודים בזרועות פתוחות בתוך חברה שקידשה את ערכי השוויון וההפרדה בין דת ומדינה.

בעידן הקורונה האנטישמיות גברה מאוד. הוועדה בראשותי פעלה למיגור האנטישמיות ברשתות החברתיות. הרשתות החברתיות פייסבוק וטיק טוק שינו את מדיניות השימוש של פייסבוק ואוסרות על פרסום תוכן הכולל הכחשת שואה או עיוותה וכיום גם אנטישמיות.

הקהילות היהודיות בכל רחבי ארצות-הברית צריכות לחיות בבטחה כדי שיוכלו לנהל חיי קהילה שוטפים.

אני מעביר את זכות הדיבור ליושב-ראש הסוכנות, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, ששמת את הנושא של העם היהודי והתפוצות בראש סדר היום שלך כבר כמה וכמה פעמים. איתנו נמצאים בזום נציגים חשובים ביותר ובכירים של הקהילות היהודיות בצפון אמריקה, הפדרציות השונות והארגונים השונים – גם שם וגם כאן ראשי הארגונים שלוחמים בשנאה ובאנטישמיות יום-יום ושעה-שעה שבוודאי ידברו בהמשך הדיון.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שכשמבקרים בבית הכנסת טורו ברוד-איילנד בצפון מזרח ארצות-הברית שהוא בית הכנסת העתיק ביותר בצפון אמריקה, רואים שם שטר שהפקיד ג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון של ארצות-הברית, ליהודים, והוא מצטט את הפסוק: "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". זה בעצם היה המוטו של יהדות ארצות-הברית מאז. ודווקא במשמרת שלנו בשנים האחרונות יהודים נרצחו בארצות-הברית על עצם היותם יהודים ועל עצם רצונם לממש את יהדותם ואת דרכם, בין היתר, בתפילה בבתי הכנסת.

במלאת שבעה ימים לטבח הנורא בפיטסבורג השתתפתי בתפילה המונית בפיטסבורג. אירח אותי נשיא הפדרציה ג'ף פינקלשטיין שנמצא פה, שלימים הבאנו אותו גם להרים אבוקה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ביום הזיכרון אנחנו מציינים תמיד גם את חללי העם היהודי בטרור. הייתה חוויה מרגשת במיוחד. בבית הכנסת שהיו בו אלפי בני אדם לא יכולת לדעת מאיזה זרם, מאיזו קבוצה ובאיזה סידור תפילה מתפללים הנוכחים – כולם עם אחד וכולם אותו לב שהפסיק לפעום כשקיבלנו את הבשורה הנוראית על הטבח בפיטסבורג ולאחר מכן באירועים הנוספים.

אתמול בכנס הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, ה-GA, קם נשיא ה-JFNA, הפדרציות, אריק פינגרהרט שנמצא איתנו כאן,ובנאומו הדגיש את האיום הגובר מאנטישמיות ושנאת ישראל בארצות-הברית. זה אתגר חשוב מאוד שעלינו לשתף פעולה יחדיו. אנחנו שותפים פעילים עם כל הגורמים שנמצאים כאן, ואנחנו מביעים מכאן מירושלים סולידריות עמוקה וכאב עמוק על אחינו ואחיותינו. זה המשך לכמה אירועים שאירעו פה לאחרונה ורצון להושיט יד ולברך את אחינו ואת אחיותינו בתפוצות, כולל דיון שקיים יושב-ראש הכנסת עם ראשי הפדרציות והארגונים היהודיים בארצות-הברית לאחרונה ואירועים נוספים. אנחנו בהחלט רואים בכך סימן נכון וטוב לחברה הישראלית להכיר בעוצמת הקשר לעולם היהודי כולו ובמיוחד לאחינו ואחיותינו בצפון אמריקה, להקשיב להם ולשמוע את כולם. אני מקווה שגם החקיקה שהוצעה בנושא הזה תקודם בהתאם. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.

אני רוצה להגיד לך, יצחק הרצוג, אני מכיר אותך הרבה שנים ואפילו למדנו יחד באוניברסיטה – העבודה שהסוכנות עושה באה לידי ביטוי בכל התחומים ביהדות התפוצות, והעובדה שאתם הקמתם קרן ביטחון ואתם מסייעים לקהילות יהודיות רבות מאוד ליצור גם אבטחה סביב הפעילות שלהם זה דבר שצריך להגיד גם תודה על העניין הזה. וכמובן, הקהילות בארצות-הברית הן התורמות העיקריות לפעילות הזאת וגם להן צריך להגיד תודה רבה.

אני מודה לך גם כיושב-ראש השדולה למען העם היהודי בכנסת ולג'וש שוורץ שמרכז את הפעילות של השדולה ושל הקרן. תודה רבה.

חברת הכנסת קוטלר וונש, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

חברת הכנסת וונש היא גם יושבת-ראש הוועדה לתפוצות במסגרת ועדת הקליטה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני אתחיל רק במשפט אחד באנגלית.

היום אנחנו מרכינים את ראשינו באירוע זיכרון לשנתיים לאירוע הירי בפיטסבורג – ההתקפה האכזרית ביותר באמריקה. הירי בוצע בבית-כנסת שבו אנשים התפללו. שישה נפצעו ו-11 נרצחו. אני יודעת שיש איתנו היום אנשים מסורים מאוד, ואני מבקשת להעביר את המסר הזה משום שכך אנחנו שאנחנו עומדים יחדיו.

אני אחזור לעברית: אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על קיום הדיון החשוב הזה. ההזדמנות פוגשת אותנו במקום שיושב-ראש הסוכנות התייחס אליו – בחשיבות ובהכרח לאתגר את תפיסתה של מדינת ישראל בנוגע ליחסי תפוצות וגם יחסי התפוצות כלפי ישראל. יש לנו הזדמנות והכרח לשינוי פרדיגמה, לשיח אחר, לתפיסה שונה של מערכת היחסים בינינו. היום הזה שהוא יום ציון חשוב מאוד של ההכרח שלנו לשתף פעולה במאבק נגד האנטישמיות, וההבנה שהאנטישמיות הישנה והחדשה מתנקזת ופורחת גם בעידן הקורונה שלוקח את כל תשומת הלב של כולנו ברחבי העולם, אבל התכנים האנטישמיים דווקא בתקופה הזאת הולכים ומחמירים ומלמדים אותנו שגם בתקופה הזאת אין לנו הפריבילגיה לקפוא על השמרים.

אני רוצה להתייחס למה שאמר יושב-ראש הסוכנות: הנושא הזה שמדינת ישראל שותפה לא רק בחוויות ובאתגרים ברחבי העולם, אלא מדינת ישראל היא חלק מהאנטישמיות כיוון שחלק גדול מהאנטישמיות החדשה מגיע בצורה של אנטי ישראליות, אנטי ציונות. אכן, גם בהמשך לדיונים שקיימנו פה בראשותך, אדוני היושב-ראש, בעניין האנטישמיות בפלטפורמות הדיגיטליות יש הגדרה לאנטישמיות שכוללת את הדמוניזציה, דה-לגיטימציה ואת המוסר כפול כלפי מדינת ישראל. אנחנו מהווים חלק מאוד חשוב ממה שחווים אחינו ואחיותינו בתפוצות וחיוני שכך נבין את הנושא הזה כדי שנוכל יחד לשתף פעולה כדי להתמודד עם האתגרים ההולכים וגדלים באנטישמיות גם בפלטפורמות הדיגיטליות. אבל, כפי שאנחנו רואים במקרה העצוב הזה הפלטפורמות הדיגיטליות הן שהניעו את הרצח בבית הכנסת "עץ החיים". הפלטפורמות הדיגיטליות הן שהסיתו את הרוצח לבצע את זממו, וחיוני שנקיים את הדיון הזה בצורה הוליסטית ומקיפה, והכי חשוב – יחד עם אחינו ואחיותינו בתפוצות כולן. אז תודה על ההזדמנות לקיים את הדיון.

תודה רבה. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, בבקשה.

אני אשמח לתת במה למשתתפים ויותר להקשיב.

כמה מילים.

בכל מקרה, כמובן, אני מצטרף לדברי חברתי מיכל וונש קוטלר בכל מה שאמרה. הקשר עם התפוצות והקהילות בתפוצות הוא חשוב מאין-כמוהו ונדיר, ואנחנו לא יכולים לקבל אותו כמובן מאליו. כל מה שקשור במרחב שלנו יש ה say שלו, ואנחנו צריכים לא רק לשמוע אלא גם להקשיב. תודה.

מר אריק פינגרהאט, נשיא ומנכ"ל איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה.

(תרגום מאנגלית): תודה רבה. אני גאה לייצג את 146 הפדרציות הקהילות ברשת של כ-300 קהילות. אנחנו הקהילה היהודית הגדולה ביותר ואנחנו הארגון הגדול ביותר בצפון אמריקה. לפני כן הייתי במדינת אוהיו כנציג היהודים וגם בארגונים של השכלה גבוהה ובארגוני סטודנטים גדולים ביותר. הייתי בסנטה באוהיו ב-11 בספטמבר. הייתי עד לעלייה בפעילות ה-BDS ובאנטישמיות בקמפוסים בארצות-הברית. יש לי הפריבילגיה והאחריות הזאת להשתתף בפגישה החשובה הזאת היום.

הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה – מבחינתנו התאריך הזה הוא לא רק כדי לזכור את 11 הקדושים שאיבדו את חייהם ואלו שנפצעו, אלא 27 באוקטובר יהיה תמיד עבורנו גם יום אבל ותזכורת לצורך שהחברה שלנו תהיה חסינה ופרואקטיבית ותבנה את חייה בבטחה. מה שקרה פעם יכול לחזור על עצמו; ומה שקרה בעיירה שקטה כל כך ומזמינה יכול לקרות בכל מקום. אכן זה קרה שוב בסן-דייגו, בג'רסי סיטי, במונסי, בקראון הייטס וכמובן גם במקומות אחרים ברחבי העולם. הביטחון של כל האזרחים שלנו, ובייחוד כשהם מתכנסים בבתי הכנסת הוא במעלה הראשונה ואחריות של הממשלה. הפדרציות היהודיות הן פעילות ברמה המקומית והפדרלית, ואנחנו מוודאים שנציגים של אכיפת החוק עוזרים ומסייעים בידינו, ויש לנו כל הדרוש לאכיפת החוק ואת כל התקציבים הדרושים כדי לסייע לנו באבטחה. אנחנו לא יכולים להסתמך רק על הממשלה, ואכן איננו עושים כך. יש לנו האחריות להגן על היהודים ולהעניק להם את החירות לעסוק בדתם בלי לדאוג לביטחון שלהם. הפדרציות היהודיות קיבלו את האחריות הזאת. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם איזשהו ארגון שהקמנו כדי לספק את ההכשרה ואת התפעול. אנחנו בתהליך של בניית תשתית בטיחות לכל קהילה יהודית גדולה וקטנה. אנחנו מייצגים את הפדרציות היהודיות ועובדים יחד. מיליונים של דולרים מנוצלים כל שנה כדי לאבטח יוזמות יחד עם בתי הספר ועם ארגונים יהודיים ובתי כנסת. אנחנו מסייעים להם לפתח תוכניות בטיחות. הם מפעילים לפעמים פטרולים משלהם בקמפוסים שלהם. כל קהילה צריכה לקבל את התמיכה המלאה שלנו.

אני שמח שאתם מארחים פה את הקולגות שלנו: ג'ייקוב סלומון וקולגות נוספים בפגישה הזאת. מאוד חשוב שמר פינקלשטיין יקבל את התמיכה שלנו ושכולנו ניזכר במחויבות שלו לתמיכה בקהילה.

אנחנו מתמודדים עם איומי ביטחון ולכן הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה עורכות קמפיין לכל הקהילות, קטנות וגדולות, ומוודאות שתשתית הביטחון הנדרשת מיושמת במהירות גדולה יותר ולפי הסטנדרטים הגבוהים ביותר. אנחנו גם עובדים כדי לוודא שכל הארגונים הקהילתיים היהודיים משתפים פעולה כדי לוודא שכל הקהילות היהודיות חיות בבטחה. אנחנו מאוד שמחים שג'ונתן גרינבלט, הנשיא של הליגה למניעת הסתה, מדבר בפגישה החשובה הזאת. הוא חקר את האנטישמיות ואנחנו מודים לו על התרומה הניכרת שלו לנושא שעל הפרק.

הקהילה היהודית בצפון אמריקה היא חזקה ומאורגנת להפליא ובעלת יכולות רבות להגן על עצמה. יש לנו קהילות יהודיות משגשגות שהן אכפתיות, מזמינות, מכלילות, נאורות, אקטיביות בכל ענייני חברה ומחויבויות מאוד לישראל וליהודים ברחבי העולם. אני לא רוצה שכל חבר בוועדה הזאת יחשוב שאנחנו יושבים בבטלה ונותנים לאירועים להפתיע אותנו – לא, אנחנו פועלים באקטיביות כדי לבנות את תשתית הביטחון שתאפשר לנו לשגשג כפי שהראתה ישראל, שהביטחון של התושבים מאפשר שגשוג של המדינה. שלום ושגשוג, מוגנות וביטחון הם העתיד לכל היהודים בעולם. תודה רבה על שהזמנתם אותי למפגש זה.

תודה רבה לך. מר ג'ף פינקלשטיין, נשיא ומנכ"ל הפדרציה היהודית בפיטסבורג, בבקשה.

(תרגום מאנגלית): חברי הכנסת ואורחים נכבדים, תודה שהזמנתם אותי להיות איתכם. בעוד שעתיים וחצי זה יהיה בדיוק שנתיים מאז מצאתי את עצמי במרחק של כמה רחובות מבניין "עץ החיים". קיבלתי טלפון הביתה משותפתי דאז שעדכנה אותי שהיא שמעה שהיה אירוע ירי. הגעתי הביתה רק 14 שעות לפני כן מהכינוס השנתי של הפדרציה היהודית הצפון אמריקנית והסוכנות היהודית בישראל, והתארגנתי מיד ויצאתי לשם בריצה. עד היום אני לא יודע מדוע תגובתי הייתה לרוץ למקום הירי אבל כך עשיתי, ואני שמח שהייתי שם כדי לתמוך בהם למען הקהילה שלנו.

מה שלומנו? מה שלום הקהילה שלנו? בשביל כולנו בפיטסבורג ובעולם כולו אנחנו מתמודדים עם השלכותיה של הפנדמיה. אנחנו מבלים זמן רב בריחוק, אנחנו מנותקים מהמשפחה והחברים. אנחנו מבלים זמן רב מאוד מהצפוי עם המשפחה הגרעינית שלנו. אז שימו עצמכם בנעלינו: הטראומה מהפיגוע שקרה בשכונת סקווארל היל שבה אני גר היא כעננה שחורה מעלינו. אנחנו עברנו מידית ממשבר אחד לאחר. כמו שהרב מ"עץ החיים" אמר לאחרונה: הקהילה איבדה את ביתה מיד אחרי היריות בעת שעברו לבניין אחר של בית כנסת, ועתה הם לא יכולים להתכנס יחד כקהילה בגלל המגפה במיוחד בימים אלה. הם בעצם הופרדו פעמיים.

אנטישמיות בהחלט קיימת ונוכחת ואנחנו מנטרים אותה. בתגובה למה שקרה בשנתיים האחרונות השקענו בביטחון בקהילה שלנו. הפדרציה שלנו השקיעה למעלה מ-2 מיליון דולר בהידוק הביטחון סביב בתי כנסת, בתי ספר ובמוסדות אחרים. אנחנו חייבים לעשות מה שאנחנו יכולים לא רק כדי לוודא שכולם מוגנים, אלא כדי שכולם ירגישו מוגנים כדי שיוכלו להמשיך להשתתף בחיים היהודיים.

ההתאוששות שלנו היא מדהימה. במהלך המגפה בעיר שבו קרה הפיגוע האנטישמי הנורא ביותר בית הכנסת שלנו מדווח על נוכחות מרשימה של יהודים רבים. יש לנו בתי כנסת ואנחנו מגייסים הרבה משתתפים למשלחת לישראל ביוני 2022. הקמפיין של הפדרציה שלנו נסגר בעלייה בשנה שעברה באמצע הפנדמיה. שיתוף פעולה בין הארגונים היהודיים שלנו שהיה חזק לפני הפיגוע ממשיך להיות לחזק אותם. נכון, כפי שאמרתי קודם, האנטישמיות עדיין כאן, ואנחנו נשמע עוד מעט מג'ונתן גרינבלט את הסטטיסטיקות. אבל בכל פעם שהאנטישמיות מרימה את ראשה היא בונה ומחזקת את הייחוד שלנו כקהילה יהודית. היום אנחנו חזקים יותר מאשר היינו לפני שנתיים.

רופא ידוע עבר לכאן מצרפת לפני כארבע שנים. הוא, אשתו וחמשת ילדיו הבוגרים ואחדים מהם עם ילדיהם רצו לברוח מהאנטישמיות הגואה בפריס. הוא נשלח לפיטסבורג כרופא נחשב וידוע. הוא בחר בעיר שלנו על פני ערים אחרות שהוצעו לו, בין השאר, בגלל הקהילה המשגשגת שלנו. לאחר אירוע הירי דיברתי איתו והוא סיפר לי שמיד אחרי אירוע הירי אשתו והוא שוחחו על עזיבה של פיטסבורג. אבל אשתו השתתפה בתוכנית שלנו שבה נכחו 5,000 בני אדם. היא ראתה לא רק איך הקהילה היהודית התכנסה יחד וראתה את אכיפת החוק וכל מיני קהילות שעמדו לצדנו, ובסיום התוכנית היא אמרה לבעלה: אנחנו לא עוזבים.

היום לא אוכל לחבק את המשפחות שאיבדו את יקיריהן או את שני חבריי שנורו וניצלו. אנחנו לא נוכל להתכנס עם כל בני הקהילה אבל אנחנו עדיין זוכרים.

אני רוצה להודות לכם על שהתחלתם את הישיבה באזכור 11 הקדושים שנרצחו בפיטסבורג לפני שנתיים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות לאחל המשך החלמה לחברי דן לאגר ואנדרו וודנר ולכל מי שאיבד את חייו. נזכור אתכם. תהיו בלבנו לעד. תודה רבה.

תודה רבה לך. מר ג'ייקוב סולומון, מנכ"ל הפדרציות היהודיות במיאמי.

אנחנו לא שומעים אותו. נחזור אליו. נעבור למר ג'ונתן גרינבלט, מנכ"ל עולמי של הליגה להשמצה, בבקשה.

(תרגום מאנגלית): צהריים טובים, אדוני היושב-ראש דוד ביטן, חברי הכנסת ותודה רבה על כינוס הישיבה החשובה הזאת לזכר ההתקפה הרצחנית בהיסטוריה של יהדות אמריקה ושל ההתקפות בפאווי, במונסי ובג'רסי סיטי.

חבריי היקרים, חברי בוז'י הרצוג, יושב-ראש הסוכנות היהודית, חברי הוועדה, חברי נשיא הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה אריק פינגרהאט ושני המנהיגים היהודים החשובים ביותר בארצות-הברית: ג'ף פינקלשטיין מפיטסבורג וג'ייקוב סלומון ממיאמי, כבוד לי להיות היום כמנכ"לADL ולדבר מולכם.

לפני שנתיים נכנסו טרוריסטים לבית כנסת בשכונת סקווארל היל פיטסבורג בשבת בבוקר ורצחו בדם קר 11 מתפללים. זאת הייתה ההתקפה הקטלנית ביותר על יהודים בארצות-הברית. זה היה פשע אנטישמי. היום אנחנו יודעים שהאנטישמיות אפילו גברה בארצות-הברית באופן חסר תקדים. זה עבר מהשוליים למיינסטרים. היום אנחנו מדברים כבר על כוח חזק שאיבד את כל הרסן וקשור בכל מיני תיאוריות קונספירציה. יש לזה נציגים בכל מיני קהילות בארצות-הברית. זה עבר מהדארק-נט לאור היום בקבוצות פייסבוק. זה לא משהו שולי, יש לנו ראיות לכך בכל מקום ומקום.

ADL עקבה אחר פשעי אנטישמיות במשך שנים רבות וב-2019 טיפלנו בלמעלה מ-2,000 מקרי אנטישמיות בכל ארצות-הברית. זאת עלייה של 12% מ-2018, והמספר הגבוה ביותר מאז התחלנו בפעילות שלנו. אני רוצה לחזור על זה: ב-2019 היו יותר אירועי אנטישמיות ממה שראינו באמריקה במהלך 40 שנים. 61 מתקפות – עלייה של 56% במקרים. אנחנו מדברים על חמישה מקרי רצח, וחצי ממקרי הרצח קרו בניו-יורק שבה האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר מאשר בכל עיר אחרת בעולם.

אני רוצה לתת לכם ארבע נקודות למחשבה לגבי אנטישמיות היום: ראשית אנחנו לא יכולים להקל ראש ברשעות של הימין הקיצוני שמאמין בעליונות הגזע הלבן. ב-2019 לאחר הירי בפיטסבורג נעצרו 12 אנשים מארגון עליונות הגזע הלבן שניסו לבצע פשעים נגד יהודים באופן ספציפי; ב-2020 אנחנו מדברים על 15 התקפות שתוכננו על-ידי הימין הקיצוני. אבל העלייה של ארגוני עליונות הגזע הלבן היא לא רק בעיה אמריקנית. רק בשנה שעברה המרכז של ADL שעובד עם חוקרים באירופה הוציא דיווח על התנועה הזאת. במהלך עשר השנים האחרונות ראינו אלימות גואה בארצות-הברית ובאירופה וכולה מקורה בעליונות הגזע הלבן. כך בנורבגיה, בניו-זילנד ובירי באל-פאסו טקסס. המרצחים הללו מעוררים השראה לאחרים שהולכים בעקבותיהם. יש המון רעיונות שמקודמים על-ידם וזה הופך להיות הרבה פעמים חלק מהמיינסטרים. הבנה וחשיפה של זה הם הצעדים הראשונים לעצור את השנאה הזאת.

שנית, למי שנמצא בצד השני של הקשת הפוליטית אסור לרמות את עצמם. אנטישמיות היא לא כוח פוליטי רק בימין. בצד השני של הספקטרום יש תנועה גואה בשמאל שמטרידה באותה מידה. בשמאל יש נטייה להתמקד לא רק על דה-לגיטימציה של היהודים וגם על דה-לגיטימציה של מדינת ישראל. לכן אפשר לחפש ולמצוא אנטי ציונות שגובלת ברעיונות אנטישמיים וזה מסוכן באותה מידה. אל תאמינו לאלה שטוענים שאנחנו לא רואים אלימות בתנועת השמאל הקיצוני. היא קיימת שם. ראינו את זה בהתקפה בשנה שעברה בסופרמרקט בניו-יורק או בבית של רב. הרוצחים הללו לא חבשו כובעים מוזרים. הם קיבלו את ההשראה מתוך רעיונות אנטישמיים ומהתעמולה. לפני עשרה ימים דיבר בניו-יורק טיימס מישהו על השנאה שלו ליהודים. יש המון דוגמאות, והאיום קיים. הסוג הזה של אנטישמיות אולי נחבא בין מילים מכובסות, אבל זה מופיע בקמפיינים פוליטיים וזה לא מפחית מעוצמת הסיכון.

חשוב לדעת שאלו שרוצים להפיץ את האנטישמיות רוצים לומר שזה לא הוגן. אם לא נפעל נגד זה נמצא את עצמנו בבעיה. ההגדרה של אנטישמיות פותחה במשך שנים רבות בפאנל של משכילים. וזה בעצם עובדה. מי שרוצים להפוך אנטי ציונות ללגיטימית לא יפספסו שום הזדמנות כדי לפגוע בערכים שלנו.

אפשר להיאבק באנטישמיות. הייתה לנו הצלחה בכך בשנים האחרונות. המרכז של ADL כבר נלחם בזה אפילו בסיליקון ואלי. בחודש שעבר פעלנו נגד פייסבוק ובעקבות זה הם מונעים הכחשת שואה. היה לנו גם משא ומתן עם טיק טוק ועם טוויטר ששם הציגו מדיניות חדשה. אכן, המדיה החברתית זה שדה הקרב הראשון החדש. מצאנו שכשמעורבים מומחים ובשימוש בחדשנות אנחנו יכולים לעבוד עם החברות ולהשיג הישגים וזה מאפשר לנו לבנות קואליציות עם קבוצות של זכויות אדם אחרות. אכן, ראינו שיש הבנה משותפת של סיכון ברשתות החברתיות, ושאנחנו אכן יכולים להשיג הישגים.

ADL הייתה מאוד ממוקדת לא רק במאבק באנטישמים אלא גם בעבודה עם כל שכבות החברה והקהילה. הקרב הזה דורש מאתנו כקהילה לעבוד יחדיו כדי להילחם בכל ההבדלים הגיאוגרפיים והאידיאולוגיים שמפרידים בינינו בין אנחנו דתיים או לא, ספרדים או אשכנזים. יהודים מכל מדינה, יהודים שחיים במדינת ישראל או בתפוצות – אנחנו כולנו יחד בזה, וזה מאוד חשוב. האויבים שלנו רוצים להבדיל בינינו. הם רוצים שהפוליטיקה תפריד בינינו. הם רוצים שלא נעבוד יחד זה עם זה. בסופו של דבר אנחנו חייבים לזכור שדם סמיך ממים. אנחנו צריכים לעמוד בפיתוי ולא להצטרף לכל מיני גחמות זמניות. הדרך היחידה שאנחנו יכולים להביע את המחויבות שלנו היא שארגונים קהילתיים יעבדו יחד. אני גאה שהארגון שלנו עובד עם כל הפדרציות בצפון אמריקה כדי להביא את התשובה לאנטישמיות.

אני שמח שהסניפים שלנו עוזרים לפדרציות מקומיות כמו אלה שמובילים ג'ף וג'ייקוב. היום אני יודע שכולנו מחויבים למצוא דרכים חדשות לעבוד יחדיו, שחקנים יהודים בארצות-הברית ובישראל ובכל העולם בקרב המשותף שלנו נגד האויב שמאיים על כולנו – האנטישמיות.

שוב, היום כשאנחנו מציינים את זיכרם של אלה שאיבדנו בפיטסבורג לפני שנתיים בואו נכבד את זיכרם על-ידי מחויבות לאיחוד של היהודים ברחבי העולם ולמאבק באנטישמיות. תודה רבה.

תודה לך, ג'ונתן. אני רוצה לחזור לג'קוב סלומון, נשיא הפדרציה היהודית, בבקשה.

(תרגום מאנגלית): תודה רבה. חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש הסוכנות היהודית יצחק הרצוג, חברים, קולגות, נפלא להיות כאן איתכם. אני מאוד מעריך את ההזמנה לכאן. אני חייב לומר שלהיות בישראל אפילו וירטואלית זה מאוד משמח אותי. אני אשמח לחזור בקרוב מאוד לישראל כי בתקופה האחרונה לא הייתי בישראל כבר הרבה זמן, ואני מרגיש בהיעדר הזה. אני שמח שרציתם שנציגים מהקהילה שלנו ישתתפו בישיבה הזאת: ג'ונתן, אריק וג'ף. יש לנו נקודות מבט שונות אבל כולנו מאוחדים באהבתנו לישראל ובהבנה שלנו שהגורל שלנו קשור יד ביד עם גורלה של ישראל.

כמה מילים על פיטסבורג והקולגה שלי ג'ף: כולנו התבוננו בתימהון ובהערצה על התגובה של הפדרציה בפיטסבורג לאחר הירי הנורא שגדע חיים ב"עץ החיים". אנחנו התבוננו בג'ף שהוביל את הפדרציה, ובזכות העבודה שהם עשו עשורים לפני הירי הם היו מסוגלים להגיב, לאחד את הקהילה, לתאם את העבודה של כל הארגונים היהודיים ולייצג אותם ולקשר בין סמכויות של אכיפת חוק ולדאוג לקהילה שלהם בדרך להחלמה. תגובה כזאת דורשת המון יכולות אישיות ומנהיגותיות וגם ארגון מרכזי חזק. זה רגע מלמד שעורר בכולנו השראה על החשיבות הגדולה של הפדרציה לקהילות המקומיות, וקהילות יהודיות גדולות כמו בפיטסבורג יצרו קהילה נפלאה ופדרציות טובות תומכות בקהילות מוצלחות. אנחנו רואים דינמיקה דומה עכשיו במשבר הקורונה. עוד מעט אני אספר איך הקהילה שלנו מתמודדת עם המשבר.

כרגע אני רוצה להציג את הקהילה במיאמי. אני יודע שאחת המטרות של הפגישה הזאת היא לשמוע על הקהילות שלנו, ואני מייצג את הקהילות היהודיות במיאמי. זאת אחת הקהילות היהודיות המגוונות בצפון אמריקה. יותר משליש מהיהודים המבוגרים הגיעו מחוץ לארצות-הברית: מישראל, מברית המועצות לשעבר, מדרום אמריקה, מקובה, מצרפת. זה איזשהו איחוד גלויות של קהילות יהודיות, וכולם מתמודדים על אנטישמיות. מבחינה כלכלית יש אצלנו הבדלים. אולי תופתעו לדעת שכשליש ממשקי הבית שלנו נמצאים מתחת לקו העוני אף על פי שאנחנו ביתם של קבוצות היהודים העשירות ביותר בארצות-הברית. חלק מהעבודה שלנו היא לוודא שהפער הזה לא יהפוך לפער מאוד קיצוני בין היכולות הכלכליות. הפדרציה שלנו מגוונת גם בחתך הגילים. יש לנו אוכלוסייה מבוגרת יותר שנמצאת כאן מאז שמיאמי הפכה למקום לפנסיונרים, ויש גם הדור הצעיר שנמצא כאן. יש לנו יהודים דתיים וגם משקי בית של מהגרים שבהם יש שיעור ילודה גבוה מאוד.

באופן פרדוכסלי אף על פי שאנחנו מגוונים מאוד, כפי שתיארתי, אנחנו גם קהילה די מאוחדת במובן של התמיכה בישראל והמעורבות היהודית שלנו ובאופן שבו זרמים שונים ביהדות מקיימים יחסים חמים עם בתי הכנסת מכל הסוגים, ויש להם יחסים חמים זה עם זה. אבל לפעמים זה לא עוזר לנו. אנחנו יודעים שבישראל יש חוסר שביעות רצון. בארצות-הברית כולנו ערים לחילוקי הדעות ולקיטוב. הסוציולוג היהודי מלטון הימלפרב אמר שיהודים הם כמו כל אחד אחר אבל יותר כך. בימים אלה ובתקופה זאת אנחנו רואים קיטוב בעיקר לקראת הבחירות. אנחנו רואים יהודים נאבקים זה בזה, וזה רק משמח יותר את האנטישמים. אני חושב על הקולגה שלנו ג'ונתן שחי ונושם את נושא האנטישמיות כל הזמן, והוא יודע יותר ממני בתחום הזה שהאנטישמים נהנים מאוד כאשר היהודים מתקוטטים על דעות פוליטיות.

אני מודה מקרב לב, ואני גם חייב לציין שסמיכות יום העלייה ויום הזיכרון לטבח בפיטסבורג מפתה לדבר על אנטישמיות בפיטסבורג, וזה מפתה לקשר בין עלייה לאנטישמיות. אין ספק שישראל חייבת להמשיך להיות מקלט לאלה שסובלים מרדיפה ומדיכוי דתי ואפילו כלכלי. אבל אנחנו גם חייבים לזכור שעלייה זה הביטוי הנעלה ביותר למחויבות לזיקה לחיות חיים יהודיים שלמים. אני זוכר ששמעתי מהרב הראשי לאו את הפרשנות שלו על דבריו של ישעיהו: מי אלה שעפים כמו יונים שחוזרות לקן שלהם? הוא אמר שעלייה בעולם המודרני של מדינת ישראל הסוברנית במאה ה-21 מייצגת את היונים שיש להם תשוקה לחזור הביתה למדינת ישראל, ואנחנו היהודים כמו היונים הללו. אבל אנחנו גם יהודים שסבלו רדיפות בחזרה למולדתם, וישראל צריכה לעמוד לצדם לשני הסוגים הללו. אני מדגיש שאני מדבר איתכם בתור הוועדה לעלייה שאין סתירה בין ביסוס הקשרים עם היהודים בגולה לבין קידום עלייה. שני התחומים הללו צריכים להתחזק. אנחנו גם יודעים שאחת הדרכים הטובות ביותר לקדם עלייה היא לפתח קהילות יהודיות חזקות משגשגות ברחבי העולם.

חבריי, באופן אישית ובשם הקהילה שלי אני מברך על השותפות בשני המאמצים הללו; אני מברך על התמיכה שלכם, על ההבנה שלכם ועל האהבה שלכם. בבקשה, תהיו נכס אסטרטגי בזמן שאנחנו פועלים לחיזוק הקהילה. ג'ונתן כבר דיבר על החשיבות של העבודה המשותפת והתיאום. זאת הדרך היחידה שנוכל להישאר בטוחים, וזאת הדרך היחידה שנוכל לוודא שהילדים והנכדים שלנו ישמרו על המסורת שלהם. אנחנו שמחים מאוד על מערכת היחסים. אתם לא צריכים שאנחנו נלהיט את היצרים, אנחנו לא צריכים שאתם תלהיטו את היצרים אצלנו. ועכשיו בעידן של קיטוב חשוב מאי פעם ששני הצדדים משני צדי האוקיינוס האטלנטי יתמכו זה בזה ובמאמצים שלנו להישאר מאוחדים.

אני מודה לכם על ההזמנה הזאת להשתתף בישיבת הוועדה. וחשוב מכך: אני מברך על השיח המבורך על העתיד היהודי שהוא חשוב מאין כמוהו. תודה רבה.

תודה רבה לך. גברת קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה. היא נמצאת פה איתנו או בזום?

תודה רבה, כבוד היושב-ראש חבר הכנסת דוד ביטן, קודם כול על כינוס הוועדה החשובה הזאת. אתם שמעתם את הנתונים מהמנכ"ל העולמי שלנו ואין צורך לחזור עליהם. אבל נתוני 2019 היו באמת הנתונים הגבוהים ביותר של אירועים אנטישמיים בארצות-הברית. אנחנו מדברים על עלייה של 12% מאז 2018. אבל הדבר הזה נוסף לשתי מגמות שמדאיגות אותנו מאוד בשנים האחרונות: הראשונה – עלייה בחומרה ובמסוכנות של האנטישמיות. אנטישמיות הורגת יותר בשנים האחרונות, ואנחנו רואים את זה יותר בארצות-הברית. הדבר השני הוא תקיפה של בתי תפילה. אנחנו ראינו את זה בפיטסבורג, בפאווי, בבית הרב במונסי. אנחנו ראינו את זה גם בהאלה בגרמניה. אבל זה לא רק בתי תפילה של יהודים. זאת אומרת לא רק בתי תפילה של יהודים מותקפים יותר בשנים האחרונות אבל כרגע זה העניין שלנו. זה תורם מאוד לעלייה בתחושת החרדה בקרב הקהילות. ראינו את זה גם בסקר שפורסם אתמול, ותכף נשמע עליו. זה מאוד מדאיג אותנו כי זה משפיע מאוד על הקהילות שלנו.

אני נרגשת מכך שהוועדה הזאת מציינת שנתיים לטבח בפיטסבורג וגם את הפיגועים האחרים בשנתיים האחרונות. אבל אני מודאגת מאוד ומתוסכלת מאוד שהדבר הזה לא זכה לשום אזכור בציבוריות הישראלית. גם כאן בוועדה הזאת בבית החשוב הזה, לצערי הרב, לא נמצאים מספיק חברי כנסת ושרים. אני קוראת מכאן לכולם: בואו ותנו את תשומת הלב לנושאים החשובים האלה, ל-50% מהעם היהודי שנמצא בתפוצות ורוצה לשמוע מהבית הזה את הקולות החשובים. אז, תודה לך, כבוד היושב-ראש וחברי הכנסת שנמצאים כאן ומחויבים מאוד לנושא: חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש, חברת הכנסת תהלה פרידמן וחבר הכנסת יוסף טייב. אני מקווה שאני לא מפספסת מישהו אבל מאוד חשוב שגם הבית הזה ידבר על האנטישמיות ועל הקהילות היהודיות, וכמובן, גם חשוב שהנושא יעלה בתקשורת הישראלית. תודה רבה.

תודה רבה. מקבלים את הביקורת הזאת על נוכחות חברי הכנסת.

גברת אביטל ליבוביץ', מנכ"לית המשרד הישראלי, הוועד היהודי האמריקני, בבקשה.

צהריים טובים, כבוד היושב-ראש, תודה רבה על הזימון לוועדה החשובה הזאת. אני מצטרפת לתסכול. עברתי על התקשורת הישראלית בבוקר ולא מצאתי ולו בדל של ציון של האירוע הרצחני הזה שהיה האירוע הרצחני ביותר בארצות-הברית ליהודי ארצות-הברית. פשוט בדל אחד לא היה. היו גם כמה צדיקים פה ושם אבל כלי תקשורת לא מרכזיים – בשום צורה, וזה באמת חבל.

נדמה שאנחנו שוב ושוב מדברים על אנטישמיות ונדמה שאנחנו פחות או יותר באותו מקום. אבל אם אני מסתכלת על טווח של כמה שנים אני רואה שיש פה הידרדרות. רק לפני ארבע שנים כשבדקנו בוועד היהודי האמריקני האם היהודים בארצות-הברית חושבים שאנטישמיות היא בעיה אז לפני ארבע שנים 73% הגדירו אותה כבעיה. אבל בשבוע שעבר כבר 88% מגדירים אותה כבעיה.

אני רוצה לדבר פה על פתרונות ועל דרכי התמודדות כי הבעיה מוכרת. אני רוצה לדבר על שני החי"תים: חקיקה וחינוך. הוזכרה פה הגדרה של איירה – הגדרת העבודה שמקובלת על-ידי כל המשרדים הממשלתיים פה, ויותר מדינות מצטרפות אליה ומאמצות את ההגדרה. זה כלי עבודה שמאפשר להם להתמודד במדינות שלהם עם האנטישמיות. המדינה האחרונה שהצטרפה ואימצה את ההגדרה רק לפני כמה ימים היא מדינת אלבניה שיש בה רוב מוסלמי. בארצות-הברית אפשר ללכת לכל אחת מה-states שיאמצו. גם אפשר להרחיב את זה הרבה יותר, לא רק ל-states אלא גם לאוניברסיטאות ולקולג'ים. כי בסוף מדובר בכלי עבודה.

בנוסף לכך אנחנו מקדמים עם חברים נוספים בארגונים יהודיים אחרים חקיקה בקונגרס שנקראת No Hate Act. החוק הזה אמור לתת רוח גבית לגילויי האנטישמיות וגם לטפל בקורבנות האנטישמיות.

דבר נוסף זה עבודה עם מגזרים אחרים. יש סקטורים שלא מכירים את היהודים: היספנים, אפרו-אמריקנים. לפני שנתיים הקמנו שדולה Black-Jewish בקונגרס, ואנחנו מבצעים הרבה מאוד פעילויות כדי להפחית את החשדות, כדי לנסות למזער את האנטישמיות.

החי"ת השני בתחום החינוך – לא ייתכן שרבע מהאמריקנים הלא יהודים לא יודעים מה זה שואה. משהו פה לא בסדר. הדורות מתחלפים, אנחנו לא יכולים לקפוא על השמרים. אני קוראת מכאן לעשות איזשהו קשר עם מערכת החינוך האמריקנית ולוודא שהם מכניסים פרקי לימוד על השואה בכל בתי הספר התיכוניים בארצות-הברית. כי אחרת בשנה הבאה נשב פה והנתונים יהיו הרבה יותר גבוהים. תודה רבה. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לקולגה שלי אבי שייתן לכם את הנתונים של הסקר שנעשה בשבוע שעבר.

אבי מאיר, בבקשה.

תודה רבה, אביטל, תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול פרסמנו דוח ראשון מסוגו שנקרא Stage of Antisemitism in America Report . זהו דוח ראשון על האנטישמיות בארצות-הברית. אבל זה, למעשה, הפעם השנייה שאנחנו עורכים סקר בקרב יהודים בארצות-הברית על האנטישמיות. אנחנו ראינו שהמגמה די דומה לשנה שעברה. יש רמה גבוהה מאוד של חשש מאנטישמיות בקרב היהודים. תשעה מתוך עשרה יהודים בארצות-הברית מאמינים שהאנטישמיות היא בעיה; שמונה מתוך עשרה מאמינים שזאת בעיה שהולכת ומחמירה; 40% מרגישים שביטחונם הורע בהשוואה לשנה שעברה; כרבע מהנשאלים אומרים שהם מסתירים את יהדותם בפומבי בשנתיים האחרונות; שלושה מתוך עשרה אומרים שהם נמנעים מלהגיע למקומות מסוימים או לסיטואציות מסוימות מתוך חשש לביטחונם כיהודים. הנתונים הם די דומים למה שראינו בשנה שעברה.

אבל השנה הוספנו אלמנט נוסף. ערכנו סקר בקרב כלל האוכלוסייה בארצות-הברית. רצינו לערוך השוואה בין תחושותיהם של היהודים בארצות-הברית לבין כלל האוכלוסייה. הממצאים שמצאנו מדאיגים ביותר: 46% מכלל היהודים בארצות-הברית אינם יודעים מהי אנטישמיות; 25% אמרו שהם שמעו את המושג אבל לא בטוחים במה מדובר; ו-21%, אחד מתוך חמישה אמריקנים מעולם לא שמעו את המילה "אנטישמיות". זה דבר מדהים. אני חייב להגיד שאנחנו הופתענו. מעולם לא האמנו שדבר כזה יכול להתקיים במדינה כמו ארצות-הברית.

כאשר אנחנו רואים ששמונה מתוך עשרה יהודים בארצות-הברית מאמינים שהאנטישמיות היא בעיה שהולכת ומחמירה הדעה הזאת רווחת רק בקרב ארבעה מתוך כל עשרה אמריקנים. זאת אומרת כמחצית ממספר היהודים שחושבים שהאנטישמיות היא בעיה שהולכת ומחמירה זאת הדעה שקיימת בקרב כלל האוכלוסייה.

אנחנו שאלנו אותם לגבי ישראל ודווקא פה יש כיוון אופטימי: 85% מהיהודים בארצות-הברית אומרים שאנטי ציונות, האמונה שלישראל אין זכות קיום, היא ביטוי של אנטישמיות. אנחנו רואים שהדבר הזה קיים גם בקרב 3/4 מהאמריקנים – 74% מהאוכלוסייה הכללית בארצות-הברית מאמינים שהטענה שלישראל אין זכות קיום היא טענה אנטישמית. כמו שאביטל אמרה, יש תרופה לדבר הזה. אנחנו רואים שככל שרמת ההשכלה של המשיבים עולה כך הקרבה שלהם לקהילה היהודית והרגישות שלהם לתחושותיהם של היהודים הולכת ועולה. לכן אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו להגביר את החינוך, להגביר את ההכרה בקרב כלל האוכלוסייה בארצות-הברית לגבי מהות האנטישמיות וההשפעה שלה על חייהם של היהודים בארצות-הברית בכל מיני מובנים כי רק כך נוכל להתגבר על האיום המתמשך הזה לא רק על היהודים בארצות-הברית אלא על כלל האוכלוסייה. תודה רבה.

בוא נגיד שכל מי שהוא אנטישמי יגיד שהוא לא יודע מה זה אנטישמיות ולא מכיר באנטישמיות. אז קודם כול תוריד את אלה ואז תחלק את המכנה המשותף.

עוד מישהו רוצה לדבר? אברהם נגוסה, בבקשה.

אני מברך על קיום הדיון וציון יום העלייה. יום העלייה חשוב מאוד. הייתה לי הזדמנות היסטורית בכנסת ה-20 להיות אחד היוזמים של היום הזה וקידמתי את החוק בוועדת העלייה והקליטה. ראיתי את החשיבות של זה עם חבריי.

אני רוצה לציין שלוש נקודות: ראשית, מדינת ישראל שנוסדה על-ידי העולים החדשים, לא ייתכן שלא יהיה בה יום אחד בשנה שמציינים בו את היום החשוב הזה, את מפעל הציונות הזה של העלייה. זה נותן לדור הצעיר לחזק אותם וללמד אותם על תרומת העולים ועל החשיבות של העלייה.

זה מחזק את הקשר בינינו עם ישראל שנמצא בארץ ישראל לבין אחינו בתפוצות. הקשר הוא מאוד חשוב. בלי יהדות התפוצות אין עלייה. לכן יש חשיבות לציין את היום ולהיות איתם בקשר ובהידברות כמו מה שאנחנו עושים עכשיו שיש לו חשיבות רבה. זה מחזק אותנו ומלכד אותנו להיאבק באנטישמיות ובתנועות BDS ואחרים.

נקודה שלישית – חשוב מאוד לשמוע את סיפורי ההצלחה של העולים החדשים. כל סיפור הצלחתו של עולה חדש הוא תמצית הציונות. יש לזה חשיבות רבה. לכן אני מסכים עם הדוברים הקודמים שצריך לתת חשיבות רבה יותר לציון יום העלייה כך שלא יהיה רק יום אחד אלא כמה ימים וחינוך בכל מוסדות החינוך. אני מברך את היושב-ראש שקיימת את הדיון הזה. תודה רבה.

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת אני רוצה לומר שני דברים: א', אני מסכים עם מה שאמרו נציגי הפדרציות והקהילות. לא כולם יכולים לעלות לישראל. יש הרבה מאוד יהודים שחיים בחו"ל. החיים שלהם שם, והם לא יבואו לארץ. לכן אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לחיות יחד איתם – הם שם ואנחנו פה. מדינת ישראל חייבת להילחם באנטישמיות ולדאוג שהקהילות שם יחיו בבטחה ובביטחון ושיהיה להם גם אורח חיים נכון. יש הרבה קהילות – אני לא מדבר על ארצות-הברית – שלצערי הרב, הן קטנות מדי ולא מצליחות לכלכל את החיים החברתיים שלהם.

שנית, אני פונה גם לסוכנות היהודית וגם לממשלת ישראל: לדעתי, צריך להקים אתר הנצחה גם ליהודים שנרצחו בפיטסבורג וגם ליהודים נוספים שנרצחו בכל מיני פעולות בחו"ל, ולקיים טקס אחד פעם בשנה. זה מה שיוביל את ישראל להנציח את זה. אני נותן לכם משימה. לדעתי, גם ממשלת ישראל צריכה להשתתף וגם אתם. אפשר להקים את האתר הזה. צעירים יעלו לאתר הזה, יהודים מחו"ל שמגיעים יעלו לאתר הזה וככה ננציח את הנרצחים גם בפיטסבורג וגם במקומות אחרים.

רציתי להעיר שצריך להיזהר עם הרחבת מונח האנטישמיות. הרבה שנים פעלנו כדי להסביר שיש אנטישמיות חדשה ומהי האנטישמיות החדשה, ואנחנו צריכים להיות גם מאוד זהירים עם הרחבה מוגזמת. אני מבינה שיש עכשיו דיונים בארצות-הברית לגבי ארגוני אמנסטי וכאלה. צריך זהירות. אני מסתכלת על חברתי שהיא מומחית ממני בדבר.

למזלנו, יש הגדרה שהתקבלה במעל 30 מדינות: The IHRA Working Definition for Antisemitism. זאת ההגדרה. אז לא צריך לדאוג מהרחבתה, היא קיימת. רק צריך לדאוג שיכבדו אותה במלואה ולא רק את מה שנמצא במסגרת הקטנה. כיוון שחלק ממה שאנחנו עדים לו – וכפי שאמר גם ג'ונתן מ-ADL, חשוב להבין שבתוך IHRA שלושת ה-D’s: דה-לגיטימציה, דמוניזציה ודאבל סטנדרט כלפי מדינת ישראל מאפשר לאנטישמיות – אם לא לוקחים אותה כחלק מההגדרה הכוללת – לגלוש לשוליים. זה מה שקורה בקמפיין ה-BDS, זה מה שקורה בקמפוסים, זה מה שקורה בהרבה מאוד מהאתרים און-ליין והדיגיטל. בגלל זה גם קיימנו בוועדה הזאת את הדיונים מול הפלטפורמות הדיגיטליות עם המלצה מאוד ברורה לאימוץ IHRA כ- working definition. זה פשוט כלי עבודה, וחשוב מאוד לא לפחד ממנו. הוא כלי עבודה שהוסכם על-ידי מעל 30 מדינות ברחבי העולם. הוא נוסח לאחר שנות עבודה רבות. זה כמו להגיד: אני חושש להגדיר משהו ורוד כי אז מה יגיד הכתום. אנחנו יודעים מהו הוורוד, אנחנו יודעים מהי האנטישמיות, ויש הגדרה ברורה, וההגדרה היא הכלי לוודא שאנחנו יכולים להיאבק בה בכל מנגנוניה.

אדוני היושב-ראש, כיוון שאמרת את הדברים החשובים שלך, בדיוק לשם כך הוקמה בהסכמתך – ואני מודה על כך – ועדת לעניין קשרי ישראל והתפוצות. בדיוק כמו שאמרת כעת יש הכרח לקיים את הדיון המתמשך הזה עם התפוצות ולא רק בנוגע לעלייה, קליטה והשתלבות, אלא גם בנוגע לנושא של ההכרה וההבנה של אתגרי התפוצות. לצורך זה אני רוצה לחזור על מה שאמרה אביטל – על החי"ת של החינוך. מעבר לאתר הנצחה ואזכרה שזה חשוב ונכון, הנושא של חינוך בא לידי ביטוי מעבר ל"חבל" – לעובדה שלא מעניין את התקשורת מה קורה פה היום וגם, לצערי, חברי הכנסת לא כולם הגיעו לדיון הזה כפי שהם מגיעים לדיונים יותר מתוקשרים.

זה יום שלישי. צריך לשנות את היום.

אני רוצה להחזיר את זה לחינוך כי השינוי התודעתי, כפי שאמר אבי, זה הצד האופטימי. החינוך הוא המפתח. אבל החינוך צריך להיות גם אצלנו, במדינת ישראל פנימה. החינוך להבנה ולהכרה ולעצם קיומם של יהודים ברחבי התפוצות, אדוני היושב-ראש, לעצם העובדה שהם מתמודדים עם תופעה שנקראת אנטישמיות. אם אנחנו לא מהדהדים את העובדה שקיימת אנטישמיות ברחבי העולם, גם בישראל לא ירחק היום שהתלמידים לא יידעו מהי אנטישמיות. לכן נאה דורש – נאה מקיים. בהחלט החי"ת הזאת בהחלט חשובה לגבי ארצות הברית ולגבי העולם, וגם עלינו יש חובה מאוד גדולה. אני קוראת לוועדה שלנו – כפי שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, לעשות דברים, לחשוב איך אנחנו מייצרים את המציאות הזאת ומוציאים לפועל את הקריאה למשרד החינוך לייצר חובה שזה יהיה חלק מהסילבוס של משרד החינוך. תודה.

חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה.

אני מתחבר לדברי חברי אברהם נגוסה שחיזוק היהדות בתפוצות הוא גורם מניע בלתי נפרד מגורם העלייה. כשאנחנו מעלים קהילות ומרוקנים קהילות אנחנו משאירים קהילות שהיו קהילות גדולות יחסית. בעקבות העלייה לארץ של קהילה נשארות קהילות לבד, ובמקרים רבים במקומות נידחים עם חוסר ביטחון ובעיה של חינוך והחזקה של המוסדות שלהם וחיי הקהילה שלהם. לכן אני מתחבר לזה.

לכן אני קורא לסוכנות היהודית שבשיתוף עם משרד הקליטה - - - על תוכניות חומש. ראינו ששרת הקליטה הגישה תוכנית חומש מפורטת, ואני הייתי מצפה שהסוכנות היהודית תביא תוכנית מקבילה לאותם מקומות שהעולים יגיעו אליהם מעבר לקרן הקיימת שעושה פעולות נפלאות, אבל זה לא מספיק. אם אנחנו מרוקנים את הקהילות האלה - -

מדינת ישראל העבירה 50 מיליון שקל לעניין הזה.

לכן אני בירכתי את הקרן ואמרתי שהיא עושה עבודה נהדרת. דווקא בקהילות האלה שיש ירידה ועלייה לארץ – דווקא שם יש לתת דגש ולחזק את הקהילות האלה. לדוגמה בצרפת אם יעלו בשלוש שנים 50,000 עולים נשארים 450,000 יהודים שנמצאים שם ואני לא יכול לעזוב אותם, כי אם אני עוזב אותם אני מאבד. אז העליתי 50,000 ואיבדתי 450,000. לכן זה חייב להיות במקביל.

כל יהודי באשר הוא בעולם, ודאי כשהוא נרצח בטרגדיה כזאת – אני קורא באותה דרך לקיים גם ישיבה על הנרצחים שהיו בצרפת ובמקומות אחרים כדי להנציח את זה.

בכל מקום בעולם.

אני מתחבר לדברים של אביטל: צר לי שהבוקר העיתונים ובכלל התקשורת הייתה דלה בלשון המעטה. חובתנו כנציגי ציבור להוביל את השיח הזה. השיח הזה מוביל מודעות גם של אותם אזרחים במדינות האלה שאינם יהודים. במקומות כמו ארגנטינה וברזיל ראינו שהציבור הרחב מוביל את המלחמה באנטישמיות. וגם להשקיע בנושא החינוך.

תודה רבה. ג'וש, מזכ"ל הסוכנות, בבקשה.

אני רק רוצה להגיד שהרעיון שלך להקים אתר הנצחה דיגיטלי לזכר קורבנות הפיגועים שהיו נגד מטרות יהודיות בעולם זה רעיון מצוין. אני רק אציין שיש קיר בבניין הסוכנות היהודית בירושלים שבו רשומים כל הפיגועים שהתרחשו נגד מטרות יהודיות בשנים האחרונות. אנחנו מקיימים טקס פעם בשנה ביום הזיכרון לזכר קורבנות הפיגועים נגד יהודים בתפוצות בהשתתפות ראשי המוסדות הלאומיים, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה - - - אז אני אקח גם את הרעיון הזה וננסה לבדוק אותו. אני רוצה להודות לך שאתה עומד מאז 2016 בראש השדולה של העם היהודי בכנסת והשדולה של הסוכנות, ואתה שותף יחד איתנו בפדרציות היהודיות של צפון אמריקה בכל המהלכים שאנחנו עושים.

יש סרטון שאתם רוצים להציג?

(הקרנת סרטון)

תודה. האם מישהו מראשי הקהילות רוצה לומר מילות סיכום לפני שאני נועל את הישיבה?

(תרגום מאנגלית): האם מישהו רוצה להגיד כמה מילות סיום?

תודה רבה לכולם על ההשתתפות. תודה למנהלת הוועדה על העבודה שהיא עשתה כדי שנשב פה וננהל את הישיבה הזאת.


הישיבה ננעלה בשעה 14:50.