פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



36
ועדת המדע והטכנולוגיה
02/11/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 21
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, ט"ו בחשון התשפ"א (02 בנובמבר 2020), שעה 10:36

אמצעים טכנולוגיים להגנה על ילדים ונוער ברשת, לאור השימוש המוגבר בתקופת הקורונה

חברי הוועדה: עינב קאבלה – היו"ר
משה אבוטבול
סונדוס סאלח

סעיד אלחרומי
מיכל קוטלר-וונש

תמי אומנסקי - מנהלת תחום המטה הלאומי להגנה על ילדים, משרד החינוך

קובי רפאלי - מנהל חטיבת הטמעת טכנולוגיות, משרד החינוך

חן יעקבסון זפרני - יועצת כנסת וממשל, משרד התקשורת

מאיר יצחק הלוי - ראש העיר אילת

איילת רזין בית אור - יועמ"ש, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

אילן מלכה - ר' חו' חקירות נוער ארצי, משטרת ישראל, המשרד לבט"פ

אתי שמואלי - מנהלת אגף הנדסת תקשורת, משרד התקשורת

קובי עזרא - יועמ"ש ל-105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי

נאוה כהן אביגדור - ראש אגף אזרחי במטה הלאומי 105, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי

סאני כלב - חוקר בכיר, מחלקת חדשנות ופיתוח מדיניות, הרשות להגנת הפרטיות

מיטל בק - מחלקה משפטית, המועצה לשלום הילד

דלית קן דרור פלדמן - מנחה משפטית, הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר, אונ' חיפה

סיגל שפיץ טולדנו - ראש צוות מוגנות ויו"ר ועד הגנים, הנהגת הורים ארצית

נויה בלזר - תלמידת כיתה י', אורט פסגות כרמיאל (תכנית שומרי מסך)

אורלי אהרוני - ראש מדור "אורטוב" ומנהלת תכנית "שומרי מסך", רשת אורט

יובל גולדקר - סגנית יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

אורנה היילינגר - נטיקה, איגוד האינטרנט הישראלי

דוד קורן - מנכ"ל עמותת ערן

יהונתן קלינגר - יועץ משפטי, התנועה לזכויות דיגיטליות

יוסף שפייזר - יו"ר הפורום הדיגיטלי - שומרים על הילדים ברשת

אוהד עזרן - יועץ מחקר חוקר ראשי, הפורום הדיגיטלי שומרים על הילדים ברשת

מאור דוד פור - מנהל תחום חוויית לקוח, מיקרוסופט ישראל

גיל גבריאל - סמנכ"ל אגף שיווק, אינטרנט רימון

דב מילר הורוויץ - מנכ"ל ובעלים, הדרן לומדעת

זוהר לבקוביץ - סטארט-אפ LIGHT, טכנולוגיה המאפשרת להגן על ילדים מפני סכנות ברשת, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות

עמיר גפן - סמנכ"ל MOODKNIGHT, טכנולוגיה לאיתור ולניתוח מצוקה נפשית ברשת

חווה דורון-סופרמן - מנכ"לית MOODKNIGHT BY 4 GIRLS, טכנולוגיה לאיתור ולניתוח מצוקה נפשית ברשת

ינון לנדברג - מייסד ומנכ"ל, אפליקציית בוסקו (הגנה על ילדים ברשת)

איילת חאקימיאן

עופרה ארגס – חבר תרגומים











































אמצעים טכנולוגיים להגנה על ילדים ונוער ברשת, לאור השימוש המוגבר בתקופת הקורונה

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. היום יום שני ט"ו בחשון תשפ"א ה-2 לנובמבר 2020. היום הנושא שלנו הוא אמצעים טכנולוגיים להגנה על ילדים ונוער ברשת לאור השימוש המוגבר בתקופת הקורונה.

האמת היא שלהגן על ילדים ונוער ברשת האינטרנט זה פשוט תמיד נכון, ותמיד חשוב. התקופה הנוכחית מזמנת לנו אתגר לא פשוט בעניין הזה כי הילדים והנוער מצויים זמן ממושך, בדרך כלל יותר מהרגיל מול מסכים וקשה לבוא בטענות לאור המצב על החשיפה הממושכת. אנחנו נגענו בנושא הזה ממש רק לרגע בישיבה שעסקה למי שהיה איתנו וזוכר בלמידה בימי קורונה, וממילא רצינו לייחד לכך דיון נפרד שלא נוגע רק ללמידה ברשת אלא בכלל לשימוש ברשת.

אנחנו יודעים שהילדים והנוער כיום עושים שימוש רב ברשת למשחקים, לצפיה, ללמידה, קשרים חברתיים ועוד שימושים שונים ואין הורה, ואני מדברת גם כהורה, שלא חושש ממצב שילדיו יחשפו באינטרנט לתובעה, פורנוגרפיה, אלימות, לא חסרים דברים רעים.

אם נתחיל מהסוף, אני מניחה, למרות שהייתי רוצה לקוות אחרת, אבל זו תהיה תקוות שווא אם להיות כנים עם עצמנו, שאין דרך מוחלטת שתגן ב-100% על ילדים ונוער ברשת. עדיין אנחנו נדרשים וחייבים לעשות כל מה שאפשר כדי להפחית בצורה ניכרת את הסיכון עבור ילדינו ולאפשר להם גלישה בטוחה.

ברור שכשאין לנו הגנה שהיא מושלמת או אפילו הגנה אופטימלית, אי אפשר לדבר על הנושא בלי כמובן הנדבך הקריטי של חינוך, הסברה, שיהיו מותאמים אגב לכל הגילאים ולכל המגזרים. ברור שזה חלק מהעניין, הפתרונות הנכונים הם כאלה שמשלבים לא רק היבטים טכנולוגיים אלא גם חינוכיים, מערכתיים, העלאת מודעות, ואנחנו נשמע על זה היום בדיון. בדיון יהיו איתנו גם נציגי תלמידים, גם נציגי הורים, אנחנו נשמע גם על טכנולוגיות שקיימות ויכולות להיות לעזר, על הפרויקטים שקיימים בתחום, יהיה איתנו משרד התקשורת ומשרדי ממשלה נוספים ועוד משתתפים וזה הזמן גם להודות לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית על העלאת הנושא החשוב הזה ולכל מי שמשתתף איתנו פה. נפתח עם ראשון הדוברים, ח"כ אלחרומי ואחר כך נמשיך.

תודה גבירתי היו"ר, אני חושב שזה דיון חשוב ממעלה ראשונה. זה נושא שמדיר שינה מעיניהם של הרבה הורים ועל כמה וכמה כאשר אנחנו בתקופת הקורונה. משתי סיבות: סיבה ראשונה, הזמינות של הגלישה לאינטרנט ושל הסמרטפונים והמכשירים בגלל הלמידה מרחוק. היום רוב הילדים מחזיקים במכשיר, אם זה מכשיר נייד, אם מכשיר נייח בבית או סמרטפון ויש חבילת גלישה ולכן הזמינות לאינטרנט, הזמינות גם לגלישה באתרים שהם במרכאות לא מאוד מסוכנים לקבוצת הגיל הזאת, היא גדולה. הסיבה השניה היא הזמן הפנוי עם הסמרטפונים האלה. לפני הקורונה היו לנו לפחות שמונה שעות שהילדים בבית הספר. בבית הספר הם עסוקים בלמידה פרונטלית, עם המורים, אחר הצהריים הם בחוגים, אבל עכשיו הכל הכל עם המחשב הנייד הזה ולכן אם הייתה סכנה לפני הקורונה של 50%, עכשיו אנחנו ב-100%. אם היא הייתה 100% עכשיו היא 200%. לכן חשוב מאוד שהוועדה הזאת תחשוב על פתרונות יעילים שאפשר להשתמש בהם לעבור את התקופה הזאת בשלום. תודה.

תודה רבה. ח"כ אבוטבול בבקשה.

ידידי באמת צודק בדברים, הייתי רק רוצה להוסיף עוד נקודה. כוועדת מדע וטכנולוגיה נצטרך לחשוב על איזו דרך, אולי זה גם ייתן פתרון עולמי לנושא של הגישות של ילדים לאתרים לא מבוקרים שלא מתאימים לגיל שלהם ונוצרו מזה הרבה בעיות, גם פצצות הכינו דרך האתרים האלה.

צריך לחשוב על רעיון קצת מחוץ לקופסה שאדם שבאמת נכנס לאתר יצטרך לתת זיהוי של גיל מבוגר או גיל מסוים, מאיזה גיל הוא, ולהוכיח את זה לפני שבאמת מאפשרים לו גישה לתוך אותו אתר. אינני יודע איך עושים את זה אבל בוודאי האנשים שהמציאו את המכה גם יודעים לתת את הפתרון למכה הזאת, כי בסופו של יום הרבה ילדים, ואנחנו יותר ויותר שומעים ורואים תמונות קשות מאוד בשטח על כל מיני נערים צעירים שגלשו לאתרים לא מבוקרים והגיעו לנזקים מאוד גדולים. הבעיה הכי גדולה שבאמת להורים אין מספיק זמן כיום לשבת ולצפות מה הילד עושה. אנחנו יודעים את זה, כשרק הילד רואה שהדלת נפתחת בחדר הוא יכול להסיט את המחשב ובאבחת כפתור אחת הוא עובר מיד לאתר אחר. אי אפשר לסמוך רק על ביקורת ההורים בנושא הזה, צריכים לחשוב על משהו אוניברסלי, פתרון שייתן לכל אותם הורים אלה קצת שקט נפשי שידעו, הוא יכול לגלוש באתר פלוני אלמוני, הוא לא יכול לגלוש באתרים שלא מתאימים לגיל שלו ולא מתאימים למציאות שלו. אז זה לא ייתן בטחון של 100% אבל זה ייתן בטחון של 40%, 50%, לאלה שכן משתמשים באינטרנט. יש הרבה שמתנזרים מזה, וברוכים יהיו. כל אחד והעמדה שלו, אבל אלה שכן נמצאים שם בתוך הברוכ הזה, שאחרי זה הם רוצים לבקר את הילדים שלהם זה מאוד מאוד קשה. גם יש תחושה של חוסר נעימות שאבא פתאום נכנס לחדר ומתחיל להסתכל מה הילד עושה והילד מרגיש כאילו 'לא סומכים עלי?' והאבא רוצה לדעת ולהיות ב-100% בטוח בזה. אז בין הקונפליקט בין זה לזה צריך למצוא דרך, אולי קוד מסוים של גיל מסוים, לא יודע בדיוק מה, שכל אחד לפי זה יצטרך לראות את הדברים האלה, אולי זה ימזער קצת את הנזקים החינוכיים הקשים שאנחנו עוברים. תודה רבה.

תודה. אנחנו בוודאי נשמע היום על אמצעים שונים. נפתח עם עו"ד אילת רזין בית אור, היועמ"ש של איגוד מרכזי הסיוע. בבקשה.

תודה גבירתי היו"ר על ההיענות המהירה וההבנה המיידית של עומק מורכבות ובהילות הנושא. אני אתחיל דווקא במה שהתכוונתי לסיים ובעקבות דברי חברי הכנסת, ולצערי אנחנו נשמע פה היום על כל מיני משוכות וחסמים ודברים שאפשר לשים כדי אולי קצת לסנן ולמנוע. הדבר היחיד באמת שנמצא כאפקטיבי גם במחקרים וגם פשוט מניסיון השטח שלנו במרכזי הסיוע, הוא חינוך, חינוך ועוד פעם חינוך. לתת כלים א. לבני הנוער, ב. לצוותים החינוכיים ג. להורים, ותנועת המלקחיים המשולשת הזאת, לתת מענה א. לזהות את מה שאנחנו רואים כמשהו שהוא פוגעני, שהוא לא מתאים לי, הוא לא מתאים לגיל שלי, הוא גם לא אמיתי, אם אני מדברת על עולם הפורנו, איברים לא נראים ככה, מערכת יחסים בין גבר לאשה לא נראית ככה, ואת כל אותם תכנים ומסרים שיהיו להם את הכלים להבין שמה שהם רואים הוא לא טוב, הוא לא נכון והוא פוגעני עבורם.

שהם חיים בסרט.

שהם חיים בסרט. כן. אני רוצה להביא לכם סיכום ממצאי סקר שערכנו ביחד עם הסופרפארם שהוא פורסם ממש לפני הקורונה, והיום אני בטוחה שאם נערוך בדיוק את אותו סקר הממצאים שלו יוכפלו. אני אומר רק בכותרות. רק 22% מהילדים ובני הנוער מרגישים מאוד בנוח לשוחח עם הוריהם על יחסי מין ומיניות, רק 45% מהילדים ציינו שיפנו להוריהם במקרה שהם יוטרדו מינית. 24% מהילדים נחשפו לפורנו כבר בכיתות ג'-ו'. ג', זה גיל 7, 8. והדבר שאותי טילטל לשמוע באופן מיוחד, זה 54% מהילדים שואבים במידה רבה את כל המידע שיש להם לגבי מיניות מהרשתות החברתיות ומחברים, כלומר לא מגורם שהוא מותאם, מבוקר, מותאם גיל, מותאם תוכן, ושוב, הסקר הזה נעשה לפני שכל מדינת ישראל ובוודאי הילדים ובני הנוער ישבו בכורח, מצורך, מול המחשבים, ובאמת הקורונה תפסה את כולנו לא מוכנים בכל המובנים וההקשרים שלנו גרמו להעברת כלל מרחבי הלמידה והאינטראקציה החברתית למרחב המקוון. לילדים האלה אין שום אפשרות אחרת. לנו עוד נתנו לצאת לעבודה, לצאת קצת לסופר, להתערבב, להם אין כלום. כלום כלום. והצורך של להסתפק בלייק באינסטגרם לא קיים כי כל האינטראקציה החברתית עברה לשם. הם משועממים, סקרנים, הם מבולבלים, הם מפתחים חרדות חברתיות ודיכאונות. הדברים האלה לא חדשים כמו שאמרתי אבל הקורונה כמו כל דבר אחר הקצינה את המצבים הסיכוניים וטשטוש הגבולות בין הפרטי לציבורי.

אני אשתף אתכם בקצת מפני הפגיעה המינית שהקצינה שאנחנו מקבלות פניות בעקבותיה למרכזי הסיוע, חשיפה של איברי מין, איברים אינטימיים של תמונות וסרטונים מיניים, בינם לבין עצמם וגם בתוך הזום, תוך כדי שיעור. מורה פנתה אלינו שהיא מרגישה מוטרדת מהתלמידים שלה שמגיעים במכוון בלי חולצה, למרות הערות של 'תתלבש, זה לא מתאים למרחב הזה' או ששמים רקעים עם משהו מתריס, פוגעני, מיני, לא רק מיני אבל גם, כלומר גם ההטרדות הן מהכיוון הזה, הטשטוש בין המרחב הציבורי לפרטי. באחת הכיתות הבנים צילמו את הבנות, גזרו, הפכו אותן למדבקה והתחילו לשלוח תמונות שלהן ביחד עם מסרים פוגעניים, אני לא אחזור על המילים האלה, והבנות עכשיו מרגישות שגם בתוך הזום הן במרחב לא מוגן, הן לא מוכנות להפעיל את המצלמות. יש אפליקציה שנקראת הום-פארטי שמאפשרת מסיבה וירטואלית גם עם אנשים שהם זרים ולא מכירים, ויש שם מרחב חדש, המרחב עצמו הוא לא חדש, אבל יש שם מרחב שמתפתחות בו פגיעות. מי נותן להם כלים להיות במרחב הזה? מי מלמד אותנו ההורים, את הצוותים החינוכיים, לתת מענה מותאם? וקום, וקום ענקי, וכולנו צריכים שתהיה לנו כתובת, ולא רק כשהנערה עושה ניסיון אובדני ולצערי אנחנו רואים עליה, גם על"ם דיווחו על הנתונים האלה, עליה בניסיונות אבדניים של נערים ונערות, לא רק אז להתחקות מה הוביל אותה למקום הזה שהיא הרגישה שאין לה שום מקום לפנות אליו.

אני רוצה לדבר על שני דברים ואולי גם הדוברים אחרי יתייחסו לזה. קודם כל צריך לדבר על מניעה, לא רק על ההתמודדות. האמצעים הטכנולוגיים להתמודדות לאחר מעשה, של לזהות, לנטר, לדווח, זה חשוב נורא.

זה גם לפני מעשה. אנחנו נשמע.

אז זה מצוין.

אבל אלה שני דברים שלא סותרים. אני מסכימה איתך. זה חייב לבוא ביחד.

בדיוק. אז אמרתי שאסיים בזה, בנושא של חינוך. קודם כל אני מזמינה את כל מי שמקשיב וצופה לפנות ל-1202, לבקש לדבר עם רכזת חינוך, לבקש לאנשי מקצוע, להורים, לבני נוער, יש לנו סדנאות מצוינות מותאמות גיל.

אני רוצה לדבר על הרזולוציה רק במילה. אנחנו לא אומרים 'לא אלכוהול', את זה הם שומעים מכל המקומות, אלא איך ולאיזה מקומות זה יכול להוביל אותי, ואיך אני יודעת שאני מאבדת שליטה ושזה לא נכון לי. אני לא מדברת את השפה אז אני מקווה שאני לא חוטאת לתכנים, אני יועצת משפטית ויש לנו אנשי מקצוע מעולים בתחום החינוך ואני מזמינה את כולם לפנות.

הדבר השני ובזה אסיים, משרד החינוך, יש כאן הזדמנות אם יש איזה שהוא יתרון, יש כאן הזדמנות שיש לכם א. גישה לכל הפלאפונים של ההורים, כי יזמנו אותם כדי - - - כל הזמן שולחים לנו תכנים ממשרד החינוך, תשלחו לנו גם תכנים של 'הנה קישור להרצאה על איך לדבר עם הילדים', יש את ההזדמנות הזאת, יש לכם גישה לכולם. יש לכם אפשרות לעשות האחדה ומסרים ותכנים לכולנו. אז גם לטלפונים של ההורים וגם בזום, שעות מחנך, תוציאו סרטונים שכל המורים יוזמנו לעשות בהם שימוש, איזו ערכה כזאת, שיעשו בהם שימוש, כל הילדים יהיו חייבים לשבת ולצפות בסרטון הזה, בין אם זה על תזונה בריאה וחשיבות לעשות ספורט ובין אם זה איך לזהות שאני במצב של פגיעה, איך לדעת – מדברים על זה הרבה ועל הנושא של חוק הסרטונים שאסור לי, זו עבירה פלילית, להעביר סרטון שיש בו תכנים אינטימיים וכולי. תודה רבה.

תודה רבה. נציגי משרד החינוך שנמצאים בזום ומאזינים, אני אבקש התייחסותכם בהמשך גם להצעות הנכונות והטובות ששמענו עכשיו. כרגע אני רוצה לשמוע את התלמידים. יובל גולדקר סגנית יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית ולאחר מכן נפנה לנציגת ההורים.

בזמן האחרון לצערי אנחנו שומעים גם במקומות שאנחנו נכנסים אליהם ללימודים כמו בזום, שיש חבורה של אנשים שלא אמורים להימצא שם, אני למשל הייתי עדה בבית הספר שלי שנכנס אדם שאנחנו לא מכירים והראה שם תמונות שבני נוער לא אמורים לראות. אני כיתה י"ב, עוד יכלנו להכיל את זה, אבל לצערי הבנתי שזה קורה גם בכיתות קטנות יותר, זה קורה בכיתות של יסודי וכיתות ז' שרק התחילו עכשיו לימודים בבית ספר כזה גדול.

אחרי שיחה עם מערכת החינוך, עם משרד החינוך, הבנו שבשביל הזום כל תלמיד יקבל יוזר, משתמש, שאיתו הוא יוכל להכנס לשיעורים. המשתמשים מאושרים ורק מי שנמצא ברשימה של אותו שיעור יוכל להכנס לשיעור. אני מאמינה שזה יעזור קצת אבל אני בטוחה שאותם אנשים ימצאו דרך לעקוף גם את זה. לצערי זה לא קורה גם תחת שיעורים, זה קורה גם ברשתות חברתיות, אם זה תמונות שעוברות מאחד לשני בווטאסאפ, אם זה בקבוצה של חברים באינסטגרם, בסנפצ'ט, לצערי הרשת זה מקום כל כך לא בטוח, אבל אני בטוחה שאם יש אפשרות למזער את הדברים האלה בלי לפגוע בחופש הביטוי שלנו זו הדרך האולטימטיבית, כי בסופו של דבר אנחנו רוצים להביע את הדעות שלנו באינסטגרם, רוצים להביע את הדעות שלנו בפייסבוק, אבל יש דרך להביע דעה ואני חושבת שדווקא את הנושא הזה של איפוק ודרך להביע דעה צריך להעביר לבני הנוער.

אני עונה לשאלה, הכוונה הייתה ליוזר עם שם משתמש וסיסמה שרק אם הוא יהיה כתוב ברשימה של המורה הוא יוכל להכנס לשיעור. אם היוזר לא מופיע ברשימה הוא לא ייכנס לשיעור. אני חושבת שזה יכול למגר את התופעה הזאת אבל אני לא בטוחה שזה לגמרי יפסיק אותה, אני בטוחה שימצאו דרכים לעקוף את זה.

בסופו של דבר אנחנו כן רוצים להביע את הדעה שלנו, פשוט בדרכים יותר בטוחות. אפשר למצוא את הכלי המותאם לזה לגמרי, לא לקחת לנו את חופש הביטוי אבל ללמד אותנו איך להביע את הדעה. אני לגמרי בעד להכנס לכיתות כמו שאמרה איילת רזין, היא דיברה על להכנס לכיתות, לדבר עם התלמידים בשיח יותר פתוח, לשתף אותם במה שקורה, אני לגמרי בעד. תודה.

תודה רבה יובל. תחזיקו מעמד בזום ובכלל. לא פשוט. נעבור לנציגת הנהגת ההורים הארצית, גב' סיגל שפיץ טולדנו.

תודה רבה על הזכות להשמיע את דברי ההורים. זו ועדה באמת שמעלה נושא מאוד כואב ומאוד חשוב ואני רוצה להגיד כמה דברים שאני בטוחה שבהמשך גם נציגי משרד החינוך יוכלו להתייחס. אתחיל מזה שיש קודם כל פער ציפיות גדול מאוד, ופער בשטח בין מה שההורים והתלמידים – ושמענו גם עכשיו את יובל המקסימה מציגה – לבין מה שמשרד החינוך חושב שקיים. זאת אומרת בשיחות שלנו מול משרד החינוך יש איזו שהיא תחושה שהדבר הזה מטופל. שיש שיעורים ויש כישורי חיים, ולא ניכנס לביקורת הקשה שיש לנו על הסיפור הזה שנקרא כישורי חיים שהשקיעו בו די הרבה מחשבה, אבל אני חושבת שצריך להבין דבר אחד פשוט, בשטח בפועל המספרים והנתונים מראים שמשהו לא עובד ואחרי חצי שנה לתוך המשבר הזה אני חושבת בשם ההורים שצריך לעשות איזה שהוא שינוי בדרך כי משהו לא עובד, כי כמות הפגיעות גדלה, כמות הדיווחים גדלה, התלמידים מרגישים מאוד לא בטוחים ואני חושבת שצריך לעשות כאן שינוי ואת זה משרד החינוך חייב להבין.

אני חושבת שלמרות שאיילת הציעה נכון שמשרד החינוך יכול להגיע לכולנו ולשלוח תכנים, כדאי שהדבר הזה ייעשה מתוך מערכת החינוך, מתוך המורים ומנהלי בתי הספר שלנו, שההורים יקבלו מידע מהמורה הפרטי שלהם, כשהתלמידים יקבלו מידע מהמורה הפרטי שלהם, יכול להיות שמשהו ישתנה.

דבר אחד חשוב, כולם מדברים ודיברו לפניי חברי הכנסת על מניעה. בעולם הזה של אינטרנט, בעולם הזה של פשיעה באינטרנט ושל פגיעות מיניות, כנראה שמניעה זה הדבר הכי מסובך שגם מצריך הכי הרבה משאבים. יש המון פסיביות, סליחה על הביקורת, בכל הסיפור הזה של אלימות במדיה.

הגיע הזמן לעבור, גם משרד החינוך, גם מוקד 105, ואנחנו משמיעים את זה תמיד, לעבור למשהו אקטיבי, לנטר את המערכות, לחפש את המקומות האלה. אני יודעת שמתכננים דברים כאלה ותיכף נשמע בטח ממשרד החינוך או ממשרדים אחרים שמתכננים משהו, אבל חצי שנה לתוך משבר כזה גדול, אחרי שכבר כמה שנים אנחנו רואים את הגידול הזה בפגיעות באינטרנט, אני חושבת ששלב התכנון היה צריך להסתיים מזמן וזה די מרגיש שכולנו מופקרים פה, ובמיוחד שההורים חסרי אונים. אנחנו באמת מדור אחר, לא מכירים את כל היכולות שיש באינסטגרם ושיש בכל האפליקציות הכי נפוצות בקרב הילדים ומשהו צריך להשתנות גם בהיבט הזה, להיות אקטיבי, לפקח, לנטר, ואולי הנושא הכי קשה ומורכב, כי בכל זאת אנחנו בוועדת כנסת, זה סיפורי הענישה. עד שכבר מגלים ותופסים אז יש בעיה של ראיות והענישה היא קלה, אז הדברים האלה ממשיכים ומישהו צריך לתת כאן את הדעת.

בהיבט של משרד החינוך אני צריכה להגיד עוד משהו חשוב, דיברה כאן איילת על חשיפה לפורנו בכיתה ג'. משרד החינוך עדיין מכניס תכנים כאלה רק מכיתה ו' ו-ז', אז משהו לא מותאם למציאות שלנו והדברים האלה חייבים להשתנות. אני מקווה שאחרי הוועדה הזו שוב משהו יצוף.

עוד דבר אחד לגבי טכנולוגיות. אני חושבת שאפשר בשלב כזה להבין שהדברים האלה הם כבר לא זכות, זו לא בחירה. צריך להכניס איזו שהיא תוכנה, איזו שהיא אפליקציה לתוך מערכת החינוך כחובה, עם כפתור מצוקה של הילדים, וגם לתת להורים אפליקציות, אנחנו בהנהגת ההורים מנסים כרגע לעשות איזה שהוא שיתוף פעולה עם אחת החברות, וכן, צריך שמישהו יקדם את זה, מישהו יכול לשים במדינת ישראל כמה שקלים על כל תלמיד ולסבסד את הדברים החשובים האלה, כדי שיהיו לנו גם פתרונות טכנולוגיים.

מילה אחרונה לגבי הזום. סיפרה פה יובל יפה והקדימה אותי על כל המקרים בזום שיש כל מיני חדירות של אנשים עם תכנים, לא תמיד זה פורנו, אני יכולה לספר לכם עוד מקרה מהשבוע האחרון של כיתה שעמדה מול מורה לכאורה בזום, המורה הלך, נכנס אדם זר ולפי השמות שעל גבי הקוביות ביקש מילדה אחת להישאר בזום וביקש מכל הכיתה לצאת. המזל הגדול היה שאותה ילדה נבהלה, ילדים אחרים סימסו לה והיא יצאה מהזום. אבל ברור לנו מה הייתה כוונת אותו אדם שחדר. אנחנו פנינו למשרד החינוך כמה פעמים בנוגע לזום ואין פתרונות. חברה כזו שמגלגלת כנראה כבר מיליונים וכל מדינת ישראל התמכרה אליה, וכל מערכת החינוך משתמשת בזום, היינו מצפים שהם יהיו חייבים בדין וחשבון ובניטור ובכל מיני פתרונות טכנולוגיים כדי לאפשר שהדבר הזה יהיה הרבה מעבר ל'בואו ניתן יוזר לכל תלמיד וננסה לאשר יוזר' זו חברה שחיה היום על משרד החינוך ועל התלמידים ועל הורי מדינת ישראל שזה מיליונים של אנשים, ואני מצפה שאחרי הוועדה הזו יעשו סוף לסיפור הזה של אנשים זרים שנכנסים לזום, לא בהיבט של מניעה בלבד, אלא בהיבט של פיקוח, ניטור, דיווח והקטנת המקרים. תודה רבה.

תודה רבה סיגל על הדברים. לפני שנמשיך הלאה עם הדוברים בזום, אני מברכת את בואן חברותיי חברות הכנסת. ח"כ מיכל קוטלר וונש את רוצה להתייחס?

תודה רבה גבירתי היו"ר. אני פשוט יוצאת מוועדה אחרת ומתנצלת מראש שאני אחזור לשם. היה לי מאוד חשוב להגיע כיוון שקיימנו למעשה דיון בוועדה בראשותי בנושא התמודדות עם סמים ואלכוהול בדיוק בנושא הזה, אני חושבת שחשוב מאוד שדווקא בוועדה הזאת נבין את המורכבות של הנושא. כרגע אנחנו נמצאים במקום שבו החברות עצמן מטרגטות את בני הנוער, - - בני אדם עצמם במקרה הזה של הזום למשל שדובר עליו עכשיו, אבל החברות מטרגטות את בני הנוער ומשתמשות באמצעים הטכנולוגיים בשימוש עם אלגוריתמים וכולי על מנת להנגיש להם ביתר שאת גם חומרים ממכרים, מסיגריות אלקטרוניות, אלכוהול, סמים, הם משתמשים גם בידועני רשת או משפיענים ברשת ואנחנו בעצם מנהלים את הקרב של פעם.

זאת אומרת אנחנו, עדיין מדינת ישראל נמצאת מחוץ לפלטפורמות בעוד הזירה עצמה היא בפלטפורמות ויש פה שיח מאוד חשוב עם הרשתות החברתיות שיש להן גם אחריות וגם לנו את החובה לדרוש מהן אחריותיות בנושא הזה ולהבין מה הם הכלים הדיגיטליים הקיימים שהחברות עושות בהם שימוש. זאת אומרת אנחנו נעדרים מהזירה לחלוטין, אנחנו לא נמצאים שם, אין את הפריבילגיה הזאת לא לחברות ובטח לא לנו, גם כמחוקקים וגם כמי שנמצאים כמפקחים על כל מה שקורה ברשתות ומאוד חשוב, אני חושבת שפה הדיון יצטרך להתרחב מעבר לנושא הספציפי ושוב אני כל הזמן אומרת, הקורונה מאירה את הזרקור על הרבה מאוד הזדמנויות שלצד המשבר הגדול.

המציאות הזאת הייתה נוכחת גם קודם, רק שהיא כעת ביתר שאת, היא בחירום מאוד מאוד גדול, בני הנוער מרגישים ממש חשופים בצריח לחלוטין, לבד, בודדים, ואנחנו לא שם ואנחנו - - - אל מול הגורמים שאני בטוחה שעושים לילות כימים, אבל הם לא נמצאים בזירה הנכונה. אנחנו כולנו לא נמצאים בזירה הנכונה, אנחנו חייבים להבין את זה ולהשתמש בדיוק באותם כלים שעושות בהם שימוש החברות או מי שמחפשים את הילדים בזום או בכל אמצעי אחר, להשתמש בדיוק באותם כלים. אין לנו את הפריבילגיה שלא להיות שם. תודה.

תודה. ח"כ סונדוס סאלח את מבקשת להתייחס עכשיו?

כן. תודה כבוד היושבת ראש, בהחלט נושא מאוד חשוב וכאוב במיוחד בתקופה הזאת שכל העולם הולך לתוך המכשירים הקטנים, גם העבודה, גם הלימודים וגם השירותים הכלליים וגם היחסים החברתיים, יחד עם זאת אם רצינו או לא, גם כן האלימות עוברת לשם, הפגיעה המינית, אלימות דיגיטלית, פגיעה מינית דיגיטלית גם הולכת לשם, לא יודעת למה האכיפה לא באה גם כן אתנו לשם, לא השיטור, לא הביקורת, לא הפיקוח על התכנים שם. יש שטח מופקר, תחום מאד מאד מופקר של מה שקורה בשטח, גם בהעברת תכנים מיניים פוגעניים, פלישה לתכנים האישיים, גניבות ומה שמסוכן שם שגיל הפוגעים והנפגעים הוא נמוך יותר ותדירות הפגיעה היא גדולה מאוד, גבוהה מאוד, תדירות כל כך פוגעת, ושיש כל מיני אפליקציות ושאף אחד לא יגיד לי שיחידת הסייבר או איזו שהיא יחידה במשטרה יכולה לעקוב ורואה מה שקורה שם, בהחלט הם לא נמצאים שם, אני יודעת, עשרות ואף מאות של תלמידים, תלמידות וילדות קטנות שמקבלות תכנים פוגעניים והן לא יודעות מה לעשות, לא יודעות למי לפנות, ניסו לפנות למשטרה וזה תהליך בירוקרטי כל כך מסובך, כל כך דוחה, כל כך לא מזמין שאנשים יפנו ליחידה הזו, ואני מקווה שיש מישהו מהמשרד לביטחון פנים שנמצא אתנו לדעת מה הנהלים ואיך הם מפקחים על העולם שם, מה עושים.

מה עושה מערכת החינוך כשהלימודים עכשיו מתבצעים בזום, מי מחדד את הנהלים שם על ההתבטאויות ללימודים בצורה הזו, האם יש שיעורים שמקצים שעות לחנך את הילדות והילדים שלנו מה זה פגיעה דיגיטלית, מה זו אלימות דיגיטלית בתוך הרשת ואיך אנחנו נמנעים מפגיעות מסוג כזה. תודה.

תודה רבה ח"כ סונדוס סאלח. נבקש להעלות בזום את עו"ד מיטל בק מהמועצה לשלום הילד. אחר כך נפנה לשמוע על טכנולוגיה מסוימת ונחזור למשרד החינוך שיתייחס ונמשיך בסדר הדוברים. בבקשה.

שלום בוקר טוב, תודה רבה ליו"ר על קיום הדיון החשוב הזה ועל ההיענות לקריאת המועצה כבר בדיון הקודם שבו עסקנו באמצעים טכנולוגיים, בעצם לאחד דיון בנושא הפגיעות ברשת.

כמו שכבר נאמר כאן היום הילדים מתמודדים מאז פרוץ המשבר עם זירה אחרת, הם נחשפים לפגיעות מסוגים שונים גם בלמידה מרחוק כמו שדובר בהרחבה בדיון הקודם, וכמובן גם ברשתות החברתיות כמו שעולה היום.

בילוי מסביב לשעון מול המסכים כשבמקביל לזה אין מפגשים בין אישיים עם אנשי חינוך ועם ילדים בני גילם, אין חוגים ואין תנועות נוער, בעצם כל היציבות של הילדים בחודשים האחרונים נעלמה מחייהם והמלכוד הזה מונע אפשרויות גם של פעולות של מניעה, גם של הסברה, העלאת מודעות וכמובן מתן כלים להתמודדות. כשילד נמצא במצוקה במצב הזה לא ברור לנו למי הוא הולך לפנות. אנחנו מכירים את המוקד של 105, יוזמה מבורכת, שיתוף פעולה מקצועי וחשוב בין מספר משרדי ממשלה. הילדים כן רואים במוקד 105 מקום לשיתוף, יחד עם זאת ועל פי הנתונים שאנחנו מכירים מהשנתון הסטטיסטי שהמועצה לשלום הילד מפרסמת מדי שנה, אנחנו רואים ש-20% מבני הנוער - - -

כשאת אומרת שהילדים רואים כן במוקד 105 כתובת, על פי מה את אומרת את זה?

הנתונים שאנחנו מפרסמים בשנתון שלנו, נתונים שאנחנו מקבלים מהלמ"ס ועוד מספר גורמים ממשלתיים.

לא, עכשיו אמרת משפט שהילדים כן רואים במוקד הזה כתובת.

נכון, אני מיד אסביר את הנתונים.

איך ביססת את האמירה הזאת?

ממה שאנחנו רואים ב-2018 ראינו ש-20% מבני הנוער דיווחו שהם מעדיפים לפנות לקבלת סיוע במקרה של פגיעה ברשת באמצעות פגיעה טלפונית ו-20% באמצעות הצ'ט, ו-1/3 מהנוער דיווחו שהם מעדיפם לקבל סיוע בפגישה אישית. אלה מספרים מאוד גדולים ואני רוצה לחבר את זה לנתונים שפורסמו בשבוע שעבר ב"ישראל היום" - - -

זה שהם דיווחו שקל להם לא אומר שהם עושים בזה שימוש.

- - - שיש עליה מדאיגה של 63% בפניות למוקד מאז פרוץ ה משבר לעומת השנה הקודמת. 1,660 קטינים פנו למוקד, רוב הילדים בני 13-16, אלה גילאים מאוד נמוכים, ו-2/3 מהאירועים הם פליליים. לשם השוואה, על פי השנתון הסטטיסטי שלנו ב-2018, 1/3 מבני הנוער נחשפו לפגיעות של איום או אלימות מילולית ברשת ו-1/4 נחשפו לעבירות של ביוש והשפלה וחרם ברשת, ב-2018 ו-28% דיווחו על פניה בעלת אופי מיני ברשתות לעומת 17% למשל בשנת 2017. בעצם מה שאנחנו רואים פה שהנתונים הם אסטרונומיים וזה עוד קודם לקורונה, וכמו שכבר אנחנו יודעים, הקורונה רק העצימה את הקשיים והמצוקות רק גדלו.

מה שמעצים את החשיבות של רשת בטחון גדולה שצריך להגדיל כאן, אבל לא די ברשת בטחון, ילד צריך להרגיש בטוח שהוא יכול ללכת ולדבר עם מישהו מבוגר, ובעצם פה המועצה קוראת בכל במה אפשרית גם במכתב שהמועצה הוציאה הבוקר בדבר הצורך במפגשים פרונטליים אחת לכמה זמן כמענה לקשיים הללו. המכתבים שהמועצה שולחת נשלחים לכל גורם אפשרי במערכת החינוך ואנחנו מדברים כבר כמה זמן על החשיבות של מפגשים באוויר הפתוח או בקבוצות קטנות. אין תחליף למפגשים פיזיים, החשיבות של זה היא כמובן חינוכית וחברתית אבל במקרה של פגיעות ברשת יש לזה חשיבות רגשית, כדי שהילדים והנוער יוכלו להיעזר באנשי מקצוע הם צריכים לפגוש אותם.

מחקרים שלנו שאנחנו מכירים מראים שכשילדים במצוקה הם משתפים דמות שקרובה אליהם שנמצאת בסביבה שלהם, זה יכול להיות הורה, זה יכול להיות חבר וזה יכול להיות איש חינוך או מדריך. עכשיו כשהמסגרות סגורות כמות האנשים שהנוער יכול לשתף אותו בבעיות שלהם הולכת וקטנה, אז לא רק שהמצוקות גדלו מצד אחד, גם היכולת להיעזר באנשי מקצוע הולכת וקטנה.

אז אם נחזור רגע לנושא המוקד שאני בטוחה שעוד ידובר פה היום בדיון אבל זו קריאה לפתוח את הנושא הזה, אז צריך לחזק ולהגדיל את הסמכויות של המוקד. דובר כאן על אכיפה, נציגת ההורים דיברה באריכות על נושא האכיפה, אנחנו מתחברים לדברים הללו, אבל גם פעולות של הסברה גם לילדים, גם להורים וגם לצוותים החינוכיים, צריך שהנושא הזה יחדור לתכנית הלימודים ואנחנו כן שותפים לעמדה כבר מגיל צעיר, צריך פה בעצם לשלב כוחות, גם פעולות של מניעה, גם של הסברה, גם של חינוך וגם של אכיפה בעצם איזה שהוא מענה הוליסטי.

אני אסיים בזה שהמחקרים גם מדברים על הסברה שהיא צריכה להיות מותאמת לבני נוער. הדרך הנכונה להתמודד עם התופעות היא רק דרך חינוך והסברה בשיחות שיכולות להיות לא פורמליות בתנועות הנוער, אבל גם בתוך הרשתות. אי אפשר לדבר על ילדים, צריך לדבר איתם בשיח של גובה העיניים, הסברה שהיא גם בכלים המקוונים אבל גם מחוץ להם, לשמוע אותם מה הצרכים שלהם ועם מה הם נפגשים ואז בהתאם לצורך הזה לבנות כלים מתאימים.

שמענו בדיון הקודם על המאמצים של המשרדים, גם של משרד החינוך ושל משרדים נוספים, להתמודדות עם התופעות ועדיין אנחנו שומעים על הפערים כי הנתונים של הפגיעות הם מאוד גבוהים, ואנחנו מבקשים תשובות ופתרונות מידיים לבעיות, אנחנו מקווים לשמוע אותם כבר היום בדיון הזה.

תודה מיטל. רגע לפני שנפנה למשרד החינוך אני רוצה שבכל זאת נסבר את אזנינו לשמוע על סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה שמאפשרת, לדבריו, להגן על ילדים מפני סכנות ברשת. יהיו לנו עוד כמה כאלה, נפנה אליהם ואחר כך כמובן נבקש את התייחסות משרד החינוך לדברים החשובים שנשמעו פה. איתנו זהר לבקוביץ', שהקים את אותה חברת סטארט אפ, בבקשה. אם אפשר בקצרה כי יש לנו עוד די הרבה על סדר היום.

בשמחה. ראשית אני לא מציג רק את הסטארט אפ שלי, את light אלא גם את IATI, איגוד התעשיות המתקדמות בישראל. פחות מעניין אותי לדבר אתכם על טכנולוגיה מסוימת כמו שלנו כי על הטכנולוגיה שלנו לא צריך הרבה לדבר, אנחנו היום עובדים עם מרבית המשטרות בארה"ב, אנחנו עובדים עם NYPD וכאלה ומצילים ילדים בניו יורק, אנחנו עובדים עם הפדרלס, עם ה-FBI ודומיו בארה"ב ומצילים שם ילדים, אנחנו לא עובדים בארץ.

אנחנו לא עובדים בארץ בגלל בעיות רגולטוריות שאתם יכולים לפתור בקלות רבה מאוד. אני כבר שנתיים פונה לוועדות כנסת, הייתי בכמה, דיברנו עם ח"כים, תעזרו לנו לעבוד פה, אנחנו לא רוצים על זה כסף, אין לנו שום עניין בשוק הישראלי כשוק מסחרי אלא פשוט לעשות את זה בשביל הילדים שלנו, הטכנולוגיה קיימת ואנחנו רוצים לעזור לכם אבל צריך פה כמה פתרונות רגולטוריים.

לפני שאני אגיע לפתרונות גם חשוב לי להגיד שדיברתם פה המון על חינוך. חינוך זה חשוב, חינוך זה בסיס לכל דבר שהוא כמובן, אבל במקרה הזה חינוך ה רבה פעמים לא יעזור. זה קצת דומה ללחנך ילד שכשיש תאונת דרכים לא לעוף מהחלון הקדמי. זה נורא נחמד לחנך אותו, אבל בסוף אם לא תהיה לו חגורת בטיחות הוא יעוף מהחלון הקדמי.

לצערי יש לי מאות שעות של קריאה של צ'טים בין פדופילים לילדים לדוגמה, הילד אף פעם לא ישים לב לזה. הפדופיל הוא אדם מומחה, הפדופיל הוא אדם שלומד את המקצוע שלו, אם אפשר לקרוא לזה מקצוע, וזה כמו תאונת דרכים. אם לא יהיו לנו בקרות טכנולוגיות אנחנו לא נוכל להתמודד. יש פה פרויקט שהוא חוצה את גבולות התעשייה.

אני רוצה בכל זאת לפחות במשפט-שניים, מהי לדוגמה הטכנולוגיה שלכם ואני בטוחה שיש עוד, כדי שנסבר את אזנינו מעבר ל- - -

בוודאי. הטכנולוגיה שלנו מתחלקת לשניים. יש לנו פתרון אחד שאותו אנחנו נותנים לפלטפורמות הגדולות, הפייסבוקים, הוואטסאפים, המיינדקראפטים של העולם ותזכרו, הבעיה היום היא במיינדקראפט כמו שהיא בפייסבוק או אינסטגרם, במשחקי המחשב שהילדים משחקים, גם שם יש את כל הבעיות, את כל השיימינג, בולינג פדופיליה וכולי, בעצם טכנולוגיה שסורקת את מה שקורה שם בצ'טים בין ילדים או בין ילדים למבוגרים ועל פי אלגוריתמיקה מאוד מתקדמת יודעת לזהות את מה שקורה. אנחנו סורקים תמונות, הודעות קוליות, טקסטים, אקשנס, בעצם כל דבר שקורה שם, ובסוף נותנים הודעה לא להורה, לא לילד אלא לרשת עצמה, שימו לב, יוזר A, כנראה שהוא פדופיל, יוזר B כרגע עושה שיימינג ליוזר C ויוזר D יושב בצד ומתחיל לחשוב איך לחתוך לעצמו את הוורידים, ואלה תופעות שאנחנו נתקלים בהן כל יום. זה צד אחד של המערכת שלנו, הצד השני הוא מערכת עבור רשויות אכיפה, משטרות, ושוב, אנחנו עובדים עם מרבית המשטרות בארה"ב, שנותנת להם כלים איך לזהות יותר במהירות את התופעות האלה, ושוב, ניסינו להציע את זה בארץ, ניסינו בחינם להציע, אין פה עם מי לדבר.

מה היו הבעיות שנתקלתם בהן פה?

בתור התחלה אין פה אף גוף שעושה את זה. מאור, עם כל הכבוד, לקחו לעצמם נישה מאוד קטנה. אין פה גוף שמאחד ובנוסף יש בעיה רגולטורית מאוד חריפה בישראל - - -

שהיא?

לי ולעובדי החברה שלי אסור לנו לראות את התכנים שאנחנו מנתחים כי הם תכנים פוגעניים. למשל אסור במדינת ישראל לאף אדם להציג חומרים פדופיליים. ברור לכם שאם אני רוצה לנתח סרט וידאו שיש בו משהו פדופילי קשה, בסופו של דבר גם בנאדם צריך לראות את זה. ביקשנו מהפרקליטות, ביקשנו מהמשטרה שיאשרו לנו את זה, לא אישרו לנו. ותאמינו לי, אנחנו לא עושים את זה להנאתנו, אנחנו עושים את זה בשביל להציל. שינוי קטן שיאפשר לנו ולחברות אחרות, אני לא מבקש את זה רק עבור עצמנו, לעשות את זה – יפתור את זה.

אגב גם פייסבוק, גם אינסטגרם, גם החבר'ה האלה, אם הם רוצים לנטר פדופיליה ברשתות שלהם, אסור להם היום לפי חוק לעשות את זה בישראל. את הכלים יש להם, את הכלים אנחנו יודעים לתת להם, את הטכנולוגיה יש אבל צריך פה את השינוי הרגולטורי הזה שיאפשר לנו לראות את הדברים האלה על מנת להתמודד איתם.

זה דבר אחד והבעיה הרגולטורית השניה, ישראל היום לא מחילה שום חובה על האפליקציות הגדולות להגן על ילדים. תזכרו, אם דיברנו בהתחלה על תאונות דרכים, על הילד שעף מהחלון הקדמי, כשאני קונה היום מכונית מישהו נותן לי בפנים חגורת בטיחות, מישהו נותן לי בפנים כרית אויר. יצרן הרכב לא יוכל למכור לי במדינת ישראל את הרכב הזה בלי האמצעים הבסיסיים האלה. אפליקציה לא שונה מרכב. אני מצפה שאתם תעבירו רגולציה לאורך זמן שמחייבת את החברות שמספקות אפליקציה לתת בתוך האפליקציה הגנה, זה נורא פשוט. חוק הגנת הצרכן, תגנו על הצרכן שלכם. זה שינוי מאוד קל בחוק, פשוט להכניס את זה שיש להם liability על מה שעושים. אל תגידו לפייסבוק איך למנוע את הפגיעות, אל תגידו לפייסבוק איך לבנות את הטכנולוגיה, תגידו לפייסבוק, 'אם זה קרה, אתם liable.

תאמינו לי שהם יודעים למצוא את הפתרונות טוב מכל אחד אחר. הם ידעו לאכוף את זה, הם לבד או ביחד איתנו, זה לא משנה. זה מה שאני צריך מכם בעצם, א. תאפשרו לנו לראות את התכנים בשביל שנוכל לבקר את מה שקורה פה ולהגן על בני אדם, וב. תתחילו עם רגולציה לעזור לחברות הגדולות להגן, כאשר פייסבוק וגוגל ואלה יש להם רגולציה פנימית, הם יודעים מה לעשות, אבל יש כאן צד שני, את הסינים, - - - הרוסים, את טלגרם וחבר'ה כאלה שהם תחת שום רגולציה, הם עושים רק מה שבא להם ואני חושב שאנחנו חייבים להתחיל להפעיל עליהם לחץ שידעו לעשות את זה, שירצו לעשות את זה. אני פה לרשותכם תמיד, אנחנו רוצים לעבוד בישראל, אני אבא, הילדים שלי במערכת חינוך הישראלית, אנחנו רוצים לעבוד בישראל בהתנדבות לעשות לעזור, רק ספרו לנו איך, נשמח תמיד להגיע לוועדות, לתת לכם את כל המספרים. אנחנו עובדים עם מרבית המשטרות שיש, אנחנו יכולים לספר לכם איך זה נראה בעולם, איך זה עובד, איך אנחנו מצילים ילדים. אגב, בארצות הברית תפסנו כבר 130,000 פדופילים, שתבינו. יש עוד הרבה, אבל 130,000 פדופילים פחות יש כבר בארצות הברית בגלל מה שאנחנו עושים, בואו נעשה את זה פה ביחד. מאוד פשוט.

תודה לך זוהר לבקוביץ'. אנחנו נעבור להתייחסות של משרד החינוך לדברים שנשמעו קודם גם מחברי הכנסת וגם מהמועצה לשלום הילד ומההורים והתלמידים. אני רק רוצה לומר לכם שבתכנון שלנו לשמוע גורמים נוספים וגם לגעת בכל מה שקשור לחובה שקיימת על ספקיות התוכן, הרי בסופו של דבר אנחנו לא מדברים רק על הזום ועל הלמידה ועל הרשתות החברתיות שזה חשוב מאוד, יש גם את הרשת עצמה, את הגלישה באינטרנט, בדרך המסורתית שזה באמת יכול לחשוף את הילדים שלנו לסכנות רבות, אנחנו ניגע גם בזה ויהיו איתנו נציגים של משרד התקשורת, אנחנו רוצים לשמוע על החובה של ספקיות האינטרנט להציע את הסינון תכנים, אז גם זה עוד בהמשך, כרגע נפנה למשרד החינוך. קובי רפאלי בבקשה.

שלום. אני מנהל חטיבת הטמעת טכנולוגיות במשרד החינוך. איתי גם נמצאים נציגי שפ"י שכמובן חשוב לשמוע מה יש להם לומר. אתחיל ואומר שמבחינתנו כמשרד הנושא הזה מעסיק אותנו כל הזמן. זה כל דקה, כל שניה, אנחנו עוסקים בדבר הזה, ומנסים למצוא פתרונות. כמובן זה תהליך שאנחנו מתמודדים איתו וכמו כל נושא, אנחנו לומדים ובאיזו שהיא צורה מנסים לתת פתרונות במסגרת התהליך.

נאמרו פה דברים חשובים על ידי כל המשתתפים, באמת, דברים שהם משמעותיים וחשובים, ורובם גם ידועים לנו. מבחינתנו אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק, כמובן במסגרת כל האגפים במשרד החינוך ובתיאום מלא מול 105 שבעצם עוזר לנו בכל התהליכים של בדיקה ואכיפה וכל מיני היבטים נוספים הנוגעים בדבר.

אני ברשותכם אתייחס ואומר כמה מילים על ההיבטים הטכנולוגיים. אנחנו כמשרד מאפשרים למורים, לבתי הספר, לעשות שימוש במגוון רחב של כלים. לאחרונה הכלים שבאיזו שהיא צורה תופסים מקום והופכים להיות משמעותיים זה כל הכלים ללמידה סינכרונית כדוגמת זום, כדוגמת וובקס, ועוד כלים נוספים שכולנו מכירים. מבחינת התהליך, הסביבות האלה הן סביבות כמובן חלקן פרוצות, חלקן מאפשרות גישה ובאיזו שהיא צורה יש צורך לבוא וללמד לעשות בזה שימוש, אז כמובן אחד הדברים הכי חשובים בתהליך, חבר'ה, בלי חונכות, בלי הכשרה, בלי למידה ואני מדבר על זה מקצה לקצה, עזבו אותי כרגע מההיבטים הטכנולוגיים. טכנולוגיה חשוב, אבל קודם כל הדבר המהותי והחשוב ביותר זה הפנמה ולמידה. זה גם למחנכים וגם למורים איך לעשות שימוש מיטבי בכלים הללו, ואנחנו עושים את זה במסגרת השתלמויות והדרכות ברמה בית ספרית, בהדרכות שכל הזמן זמינות למורים שיכולים להירשם ולהשתתף, ואם זה בפרסומים של חומרים והנחיות בפורטלים של משרד החינוך מה מותר לעשות, מה אסור לעשות, ואם זה ברמת האנשים שנמצאים בשטח שמלווים יד ביד את צוותי ההוראה ורכזי תקשוב שבאיזו שהיא צורה עושים את זה באופן שוטף, אבל בואו לא נשכח גם את התלמידים. חבר'ה, האחריות היא לא רק של משרד החינוך.

לא שאני אומר שזה לא אחריות שלנו, האחריות היא של משרד החינוך, אבל גם יש אנשים נוספים שחשובים שיהיו מעורבים בתהליך הזה. גם ההורים צריכים לקחת פה אחריות וללמד את הילדים מה מותר ומה אסור, גם כשנכנסים לאוטו צריך לחגור חגורה, גם אם היא נמצאת, אז צריך לחנך את הילד לחגור את החגורה שזה נמצא וקיים וזמין. מבחינתי האחריות היא כוללת, קולקטיבית, ואני אומר שוב, זה גם משרד החינוך - - -

זה קצת צורם שאתם כמשרד החינוך עכשיו אומרים להורים ולתלמידים 'תשמעו, אבל זה גם אתם'.

- - - אחראית ומשמעותית ברמה - - - של משרד החינוך, ולטובת הנושא הזה אנחנו גם עושים מהלכים משמעותיים גם בתהליכים של מורים מול תלמידים ברמת ההגנות והמשמעויות והסכנות שעוברות ברשת, זה לא משהו שהוא חדש, אנחנו עושים את זה כבר הרבה מאוד שנים, כל הנושא של הפוגענות וכיוצא בזה, ושפ"י יתייחסו לזה בהמשך.

אבל בואו ניגע גם בהיבטים הטכנולוגיים. בתקופה האחרונה אותגרנו משמעותית מבחינת ההיקפים של השימוש בסביבות הטכנולוגיות, גם הסינכרוניות וגם הא-סינכרוניות. לגבי הסביבות הסינכרוניות שכדוגמת זום, אנחנו כמשרד מאפשרים שימוש במגוון רחב של כלים. אם זה בסביבות ענן, כדוגמת מייקרוסופט וגוגל שמאפשרים שימוש בסביבה סינכרונית כדוגמת גוגל מיט ומייקרוסופט טימס, שזה המוצר שבאמצעותו מתבצעים מפגשים סינכרוניים, הסביבות הללו שעושים בהן שימוש במשרד החינוך הן סביבות שמוגנות בהזדהות אחידה. זאת אומרת מורה, תלמיד שנכנס לסביבה הזאת, הוא מזדהה באמצעות הזדהות אחידה בלבד שהיא הזדהות מאוד קשה ומורכבת אגב, יש גם היבטים של הזדהות ממסרון, כמו שכולנו מכירים, על פי כל הכללים וההנחיות. אז מבחינתי הסביבה הזאת והסביבות האלה הן סביבות סגורות והן הרמטיות.

מעבר לזה יש גם ספקי צד שלישי כמו תוכנות לניהול פדגוגי, כמו משוב, סמארט סקול, סקולינג, שגם שם יש רכיבים סינכרוניים, גם את הסביבות הללו, הן מחוברות להזדהות אחידה וברמת התהליך מורה שנכנס לסביבה חייב להזדהות וכל התהליך מתבצע במקום סגור שהוא ברמת ההזדהות. אם אתה נותן ושולח את הקישור למפגש לא ניתן להכנס אליו אם אין לך את ההזדהות האחידה של משרד החינוך לטובת העניין ואם מדובר בכלל בקבוצות לימוד שזה קבוצה של כיתה, אז ברמת העקרון המורה גם יכולה לבוא ולהגדיר מי התלמידים שיכולים להכנס למפגש.

אני רוצה לגעת עכשיו בנושא זום וכדוגמת זום. זום זה אחד המוצרים שמשרד החינוך הנגיש למורים עוד מתחילת הדרך ובעזרת חברת זום עשינו את זה באופן רחב ומקיף, כמה מהלכים משמעותיים. 1. אנחנו כמדינת ישראל לדעתי גם הראשונה בעולם שחיברה את הזום להזדהות של משרד החינוך. מה זה אומר? שמורה שנכנסת לזום היא נכנסת עם הזדהות של משרד החינוך וזה באיזו שהיא צורה מגן על הסביבה. אנחנו באמצעות המנגנון הזה של ההזדהות לסביבה של משרד החינוך אנחנו נותנים קודם כל חבילת פרימיום של עד 500 משתתפים ללא הגבלת זמן וגם הגדרנו במסגרת ההגדרות ברירות מחדל שחייב שימוש בחדר המתנה, אפשר לאלץ אפילו שימוש בקוד למפגש וכל מיני היבטים נוספים שבעצם משדרגים את נושא האבטחה. אחד הדברים שאנחנו עושים עכשיו, ממש בימים אלה, אנחנו עושים פיילוט בקרב 100 בתי ספר שלא רק אנחנו מחברים את המורים להזדהות אחידה, אנחנו מחברים גם את התלמידים לזום, זאת אומר נגדיר כברירת מחדל שהמפגש הוא מפגש של משרד החינוך, ברגע שהוא יסומן רק מי שיש לו הזדהות אחידה של משרד החינוך יכול להכנס לפגישת זום וגם השם של התלמיד שיופיע זה השם שנרשם במצבת, בנתוני המרשם של התלמיד. לא ניתן יהיה לשנות את השם. אם ילד נתן את פרטי ההזדהות לגורם שלישי - - - שמבחינתנו אנחנו עושים ללוות ולשדרג את היכולת לאבטחת המידע.

קובי, שאלה של איילת.

זו הערה. מה שאתה מתאר נשמע תהליך מדהים, אבל א. אי אפשר להתעלם מהפער בין מה שאתה מתאר לבין השטח, ואני תיארתי קודם ואם צריך אני אוסיף ואתבל בדוגמאות, המציאות לא נראית ככה. היום נכנסים, פורצים - אין לי שום הבנה איך הם עושים את זה אבל זה מה שקורה - או אנשים זרים או תלמידים שמעלים תכנים תוך כדי שיעור. אז אני לא יודעת מה אפשר לעשות, שוב, זה לא בגוף הידע שלי. גוף הידע שלי הוא משפט ופגיעה מינית, ובמקום הזה אני יכולה לומר שמשרד החינוך נכשל, נכשל בלתת מוגנות לתלמידים במרחב הזה של הזום שהוא מכריח אותם להיות בו הם חייבים להיות שם. מילא הם לא היו חייבים להיות שם ואז אני גם יכולה אולי לדבר על האחריות של ההורים, אני לרגע לא מסירה מאחריות ההורים, אבל כשמשרד החינוך מחייב תלמידים לשבת מול מסך ומאפשר בתוך המרחב הזה פגיעה בהם, זה משהו שמשרד החינוך חייב לקחת עליו אחריות עכשיו מיד ולתת למורים כלים, לתלמידים כלים ולנו, להורים, כלים לנטר את זה ולתת להם מענה. מה שאתה מתאר זה אמצעים טכנולוגיים נפלאים אבל אני בטוחה שאם אני אשאל את המורות של הילדים שלי אם הן מכירות את כל האמצעים האלה, הן יאמרו לך שלא, והן מורות מעולות ובית ספר מן המעולים שיש, ואני לא מדברת על מקומות אחרים שבבתי הספר שם עוד פחות הדברים מוחזקים שם. אז יש פער בין מה שאתה מתאר לבין מה שאנחנו מכירות מהשטח ואני אומרת את זה בצער וכאב רב.

תודה איילת. קובי תשובה קצרה כי אנחנו רוצים גם להספיק לעבור לתמי אומנסקי.

קודם כל מבחינת האמירה משרד החינוך לוקח אחריות, חד משמעית. משרד החינוך לוקח אחריות ומנסה למצוא פתרונות כל דקה וכל שניה, ומבחינתנו על זה לא נשקוט. מעבר לזה, גם בנושא של ההכשרות וההדרכות אנחנו עושים ונטפל בכל דבר לגופו של עניין. אז אם יש מקרים כמובן נשמח לדעת, יש את 105 שדואגים להזין אותנו. עכשיו אני אשמח אם תמי תרחיב ותוסיף כמה מילים על כל ההיבט הזה שאנחנו עושים בכל הנושא של החונכות והנחייה איך פועלים ומה עושים במקרים כאלה.

תיכף נעבור לתמי, רק שאלה כדי שאני אבין. דיברת על הפלטפורמות של גוגל ומיקרוסופט שהן בעצם מאוד מוגנות לטעמך, ולא הכנסת בפנים את פלטפורמת הזום.

- - -

לא, לא הכנסת לאותה אמירה שהן פלטפורמות מוגנות כמו גוגל ומיקרוסופט. אני מנסה לשאול למה אתם בוחרים להשתמש בפלטפורמה שהיא על פי הגדרתך או לפחות כפי שאני הבנתי אותה ולכן אני שואלת, היא פחות טוב ברמת המוגנות מהפלטפורמות האחרות הקיימות.

אני אדייק, אני אומר כך, משרד החינוך מאפשר למורי ישראל לעשות שימוש במרחב ענק של כלים. סביבות הענן גוגל ומייקרוסופט, רק לשם ההשוואה, אלה סביבות שמאפשרות גם למידה סינכרונית וא-סינכרונית בסביבה אחת, זאת אומרת שמורה יכול לתת משימה וגם לקיים באותו מפגש, מפגש סינכרוני ולנהל פה את התהליך במקביל. סביבות כמו הזום זו סביבה שרק מתקיימת בה פעילות שהיא סינכרונית, און ליין, ולכן בהקשר הזה מבחינתי יש הפרדה אבל ברמת העקרון אותם פתרונות, אותם כלים שאנחנו נותנים, אנחנו מנסים להגן עליהם גם אם זה סינכרוני או א-סינכרוני, במקרה הזה סביבות ענן ללמידה, ואם זה גם זום, וובקס, אדיו-פייג' ועוד כל מיני כלים נוספים שקיימים שגם אותם אנחנו מגינים באמצעות הזדהות אחידה.

השאלה אם אין לכם יכולת לתעדף פלטפורמות יותר בטוחות, זה מה שאני מנסה להבין. השאלה אם אין לכם דרך לתעדף למען תלמידי ישראל פלטפורמות שהן בהגדרה, גם בהגדרה שלכם, הטכנולוגית, היכולות הטכנולוגיות יותר בטוחות.

בוודאי. אנחנו נמצאים במסלול שבו אנחנו מעמיקים את ההטמעה בשימוש בסביבות כדוגמת גוגל ומיקרוסופט, בסביבות עוד תוכנות ניהול פדגוגי שהן סביבות סגורות, שלשם בעצם המיקוד, וכמובן לתת את המענים במסגרת הכלים הללו. הזום עדיין זה כלי שקיים וזמין ואם מורה רוצה לעשות שימוש בזום, אז גם את הסביבה הזאת מחובתנו להגן עליה. זו סביבה - - -והיא פעילה ואנחנו לדעתי, אני אומר את זה שוב, בין המובילים בארץ שעשו את זה, חיברו את ההזדהות האחידה של משרד החינוך לסביבת הזום. גם למורים וגם לתלמידים שכרגע זה נעשה.

טוב. תודה קובי, אני כן מציעה, ממליצה, חושבת שכדאי לבחון את האפשרויות לקיים גם את המפגשים הסינכרוניים, אגב, הבנו אחרי הדיון הקודם של למידה מרחוק, עשינו בירור קל, זה מילים לועזיות שאימצו אותן לשפה העברית ולפחות לפי האקדמיה ולפי מה שאני הבנתי צריך לומר את זה ב-כ' דגושה. אני לא יודעת אם נצליח, אז כל אחד רשאי לעשות מה שהוא רוצה בעניין הזה.

אבל מה שרציתי להגיד, זו הערת שוליים בעקבות אמירה שלי בדיון הקודם. אבל ההמלצה והבקשה שלי זה שבאמת אם יש פלטפורמות, אתם האנשים הטכנולוגים במשרד החינוך, אם יש פלטפורמות שאתם חושבים שהן יותר בטוחות גם כדי לקיים שיעורים סינכרוניים, אז תעשו זאת. זה שמורה או מורים מעדיפים זום, יופי. אבל זה לא חייב להיות ככה. ההעדפה שלהם לא תמיד משקפת את מה שיותר בטוח לתלמיד. זה מה שמוכר, זה מה שפופולארי, זה לא אומר שזה מה שטוב, בלי כמובן חלילה שום עניין בחברה כזו או אחרת, רק חשוב לי כמובן ביטחונם של התלמידים והתלמידות.

תודה קובי. אנחנו נעבור לתמי אומנסקי. בוודאי יש לך הרבה מה לומר אבל יחד עם זאת אני נאלצת למסגר אותך לשתי דקות כי אנחנו פה עם עוד דברים על הפרק ומה שאת רוצה לומר חשוב.

תודה רבה. אני מברכת על המפגש הזה ואני רוצה לומר שלאחרונה אנחנו נמצאים בהרבה מאוד ועדות כנסת שתוקפות את המורכבות של הבעיה הזאת מכל הכיוונים, ואולי הדבר הכי חשוב להגיד, אפרופו הדברים של זוהר והדברים של קובי, שנדרש כפר שלם כדי לטפל במורכבות הזאת. זה לא עניינו רק של משרד החינוך, זה לא עניינן רק של האפליקציות הטכנולוגיות, זה גם עניינה של המשטרה וגם עניינה של הפרקליטות וכולי.

כתוצאה מההבנה הזאת בעצם ממשלת ישראל הקימה את המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, שמורכב מכלל משרדי הממשלה. אני למעשה נציגת משרד החינוך בתוך המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, והייחודיות של הדבר הזה זה היכולת שלי להביא לתוך משרד החינוך את הנתונים ואת מה שמגיע למוקד ואת מה ש-105 לומד ויודע ומקבל כל הזמן לתוך מערכת החינוך כדי ש-1. לדוגמה כל השינויים שנעשו במשרד החינוך סביב זום וכל מה שקובי סיפר לכם היה הרבה כתוצאה מזה שאני באתי עם פגיעות הרשת שהגיעו ל-105 ואמרתי 'חבר'ה, אלה הפגיעות שמגיעות במהלך שיעורי הלמידה המקוונת, בואו נראה כיצד משרד החינוך, מה אנחנו עושים כאן כדי להגן על הילדים במרחב המקוון בלמידה המקוונת. כתוצאה מזה זה לא רק הפניה לזום ומה שקובי כבר סיפר, למעשה בנינו ביחד איזה שהוא מודל.

כשעוסקים בנושא הזה, אי אפשר לתקוף אותו רק מההיבטים הטכנולוגיים. יש את ההיבטים הרגשיים והחברתיים והפדגוגים. אז בנינו מודל שקוראים לו אקלים למידה תומך ובטוח במרחב המקוון שיש בו בצורה גרפית ומאוד מאוד יפה לכלל צוותי החינוך, ואנחנו דואגים שזה יגיע לכלל צוותי החינוך, יש פה גם את ההיבטים של התמודדות עם פגיעת רשת במרחב המקוון בתהליך הלמידה, אבל יש פה גם את כל ההיבטים של אבטחת מידע. זאת אומרת החיבור, וגם איך מנהלים אקלים למידה במרחב המקוון שהוא אקלים למידה שיש בו יחסי קירבה ויש בו אכפתיות, ולמעשה המודל הזה הוא סוג של מענה, אולי ראשוני, אולי לא מספיק, אבל הוא עדיין איזה שהוא סוג של מענה שאנחנו מביאים אותו לכלל צוותי החינוך בכנסים משותפים של מנהל תקשוב והשירות הפסיכולוגי הייעוצי כדי שכלל המורים ידעו להתנהל במרחבים המקוונים בתהליך הלמידה.

בנוגע לכלל הפגיעות ברשת, והיה כאן שיח גם על למידה מקוונת וגם על בכלל מה קורה ברשתות החברתיות. תראו, זה לא לחמש דקות ובטח שלא לשלוש דקות שמוקצבות לי, אבל למשרד החינוך יש תכנית מאוד מובנית ומסודרת גם בנושא של התנהלות מיטבית ברשת ומניעת פגיעה. יחד עם זה, הקורונה טרפה לכולנו את הקלפים. היכולת שלנו להגיע כמו פעם לכלל צוותי החינוך ולהמשיך את אותן מודולות שהכנסנו לתכנית כישורי חיים, אני חייבת להגיד שאני יחד עם הצוות של 105 יושבים עם צוותי הפיתוח של משרד החינוך ומכניסים את הידע בצורה רלוונטית ומעודכנת לעבודה עם תלמידים.

התכנית הזאת, אני יכולה להגיד ממש בדקה, שהיא כוללת גם הכשרות לצוותי חינוך, גם הכנסה של תכנים בכל שכבות הגיל בכל המגזרים בתכנית כישורי חיים, גם הסברה וכמובן עבודה עם מנהיגויות הנוער, יובל שדיברה כאן נמצאת איתנו בקשר גם דרך המשרד אבל גם היא מוזמנת להיות חלק מאיזה שהוא פורום ש-105 רוצים להוביל אותו ויובל תהיה חלק ממנו כי אנחנו יודעים שאי אפשר לפעול בלי בני הנוער, הם יודעים לפעמים הרבה יותר טוב מאתנו מה השפה הנכונה שצריך לדבר כדי להגיע אליהם, ולכן הם שותפים.

אני לא שוכחת את ההורים, ההורים הם שותפים מלאים שלנו גם במשרד החינוך, הנהגת ההורים הארצית, אנחנו יודעים ומבינים את המורכבויות אבל 105 רוצה לייצר את הקשר הזה עם הנהגת ההורים הארצית ובכלל עם הורים כדי להבנות הסברה יותר מדויקת, יותר רלוונטית - - -

בהקשר זה, סליחה שאני קוטעת אותך אבל יש לי שאלה. אתם מייצרים קישורים לסרטוני הדרכה להורים ולתלמידים? זה משהו שקורה כבר? כי לא שמעתי ש- - -

כן. יש עכשיו, אני יכולה להגיד שממש לפני שבוע הקלטנו שני שידורים מקוונים להורים על התנהלות מיטבית ברשת. לחלוטין.

ואיפה זה נמצא? איפה אפשר למצוא את זה?

זה עוד מעט יתפרסם. זה רק הוקלט. מעבר לזה יש המון המון הרצאות- - -

אני רק אזכיר, אנחנו בנובמבר 2020. או-טו-טו סוגרים שנה לקורונה.

- - - לא רק דרך משרד החינוך. דרך פניות שמגיעות ל-105 ואנחנו כנציגי משרד החינוך מתגייסים להמון הרצאות להורים ברשויות המקומיות כדי לתת את כל הידע שיש לנו וש-105 צובר, יחד עם משרד החינוך ומשרדי הממשלה השותפים, משרד הרווחה, משרד הבריאות והפרקליטות, וכמובן המשרד לקידום וחיזוק קהילתי שהוא מוביל את המהלך הזה והמשטרה, כדי להביא את כל הידע הזה להורי ישראל. המוני הרצאות.

איך אתם הולכים להפיץ את אותה הקלטה שאת מדברת עליה? איך זה יגיע להורים?

שתי ההקלטות האלה הוקלטו בעברית ובערבית, דרך אגף יסודי ודרך מנהלי בתי הספר.

הורים יקבלו לוואטסאפ שלהם סרטון?

אני לא יודעת להגיד אם זה יגיע לוואטסאפ, זה דווקא דרך קובי ממינהל תקשוב, אני לא יודעת להגיד בדיוק באיזה אמצעי.

בסדר בסוף אתם משרד חינוך אחד אז איעזר בך כדי לפחות להגיד את דעתי.

אני אברר ואספר לכם.

אני חושבת שכדאי כן, אם הולכים לעשות איזה שהוא קישור שנמצא באיזה שהוא אתר שאם ההורה נכנס אז אולי הוא יראה אותו, אני חושבת שכדאי להיות חכמים מלכתחילה מראש ובאמת להנגיש את זה כמו ששולחים להורים, ואמרה פה חברתי, בוואטסאפ, מיליון ואחד דברים שקשורים לחינוך ילדיהם, שווה לשלוח להם גם את הקישור, כל אחד בהתאם לשפה המתאימה לו כמובן.

אני אעביר את זה למשרד. בהחלט. אני רק אגיד שבפורטל הורים, אנחנו מזינים את הפורטל עם הרבה מאוד חומרים גם בנושא הזה.

כן אבל את יודעת, אני לא רוצה לספר לך כמה הורים נכנסים לפורטל. צריך, לא חס וחלילה אנחנו אומרים שלא, אבל בואי נהיה מציאותיים. ועוד שאלה בהקשר הזה, מה עם התלמידים, אתם מכינים גם להם חומר?

כן.

זה משהו שהוקלט, יוקלט?

קודם כל, הוקלטו דווקא בתקופה הזאת של הקורונה, מערכת החינוך יצאה עם כל הנושא של שידורים מוקלטים, והקלטנו שידורים שהם למעשה שיעורים לתלמידים גם בעברית וגם בערבית, סביב הנושא של התנהלות מיטבית ברשת ומניעת פגיעה, התכנים האלה הועברו במסגרת לוח השידורים של משרד החינוך. מעבר לזה - - -

לא, אבל אני מדברת על משהו יותר ממוקד. בסוף, את יודעת, יש הרבה שיעורים שמתקיימים בצורה סינכרונית - - -

אנחנו בתקופה מאוד מאתגרת מבחינת גם היכולת, תראו, יש כל כך הרבה צרכים כרגע שמערכת החינוך מתמודדת איתם, עם צרכים רגשיים וחברתיים ולימודיים ופערים מטורפים של בני הנוער, שהכל פה באיזונים מאוד מאוד - - - אנחנו בהחלט בתקופה מאוד מאתגרת.

אנחנו כן קוראים לכם כוועדה לשים את הדגש גם על זה, בסוף דווקא המצב הרגשי הכל כך קשה של הילדים שלנו שנמצאים שם לבד בחדר עם מסך מחשב, מצריך דאגה יתרה כן לסיפור הזה של מוגנות ולא כשידורים שקיימים ואם ילד רוצה ייכנס ואם לא אז לא, חלילה אני לא באה בטענות אישיות, אבל כך אתם מתייחסים גם לכל הסיפור של חינוך למניעת אלימות מינית במסגרת כישורי חיים שמי שרוצה כן, מי שרוצה לא. הנושא הזה של מוגנות ילדים בתקופה הזאת זה משהו שבאיזון העדין שאת מדברת עליו ואני מבינה מה את אומרת, צריך בוודאות לשים עליו דגש, אז אני מודה לך מאוד על הדברים ומאוד אשמח אם תקחו את הדברים שנאמרו פה לתשומת לבכם. תודה רבה לך.

תודה לך ותודה לכל העוסקים במלאכה החשובה הזו.

לגמרי. תודה. בהמשך נשתדל לשמוע נציג של מוקד 105 ועוד. אני כן רוצה בכל זאת, אנחנו נעבור קצת מדבר לדבר אבל באמת הכל באותו עניין, נשמע על עוד טכנולוגיה שקיימת. נפנה לחוה דורון סופרמן עם טכנולוגיית MOODNIGHT. יש לך שתי דקות, מעכשיו ניאלץ לקצר את כולם. אבל אם יש לך משהו להציג לנו אנחנו גם נאפשר לך טיפה להאריך מעבר כמובן כי חשוב לנו להתרשם ולהבין מה אפשר לעשות. בבקשה.

אני בעלת חברת 4girls, חברת סושיאל טק לקידום צמיחה נפשית בריאה של בני ובנות נוער ברשת, משנת 2006 אנחנו מקיימים אתר לנערות לתקשורת בעילום שם בשם 4girls, שזה אתר שבו נערות עוזרות לנערות, - - - מה שנקרא, ומתוך האתר הזה צמחה טכנולוגיה בשם MOODNIGHT שאותה אני מראה לכם כרגע. זו טכנולוגיה שמאפשרת לבעלי אתרים ועמותות לנטר את התכנים של עצמם, זאת אומרת במקום לראות מאות אלפי תכנים, לראות רק את התכנים שעולים מתוך מצוקות רגשיות. אני רוצה להגיד פה משפט אחד, אנחנו מדברים על מצוקות חיצוניות לאורך כל הדיון הזה, אם זה פדופיליה ואם זה פורנו, נכון להיום בני נוער מעלים מצוקות רגשיות ברשת ברמה שהם מעולם לא העלו. אנחנו בעשר השנים האחרונות רואות ב-4girls עליה לרמה של 1 מ-5 פוסטים, זה פוסט של בדידות, דיכאון, חרדות, מחשבות אובדניות, הם בעצמם משתמשים ברשת כמקום הביטוי שאותו הם לא יגידו לא להורים לא למורים, לא ליועצים, וזאת גם הזדמנות עבורנו לעזור להם מלפגוע בעצמם.

אז מה זה MOODNIGHT? זו טכנולוגיה בינה מלאכותית, NLP שמוגשת לבעלי אתרים ולעמותות ולאפליקציות הורים בשביל לנטר את השיח לפי מצוקות אם זה מצוקה רגשית נמוכה קלה שיכולה להיעזר על ידי pear2pear בתוך האתר עצמו או מצוקה יותר כבדה או מצוקה ממש כבדה, אנחנו יכולים לראות פה שהיא מנטרת גם לפי היכולת לדעת באיזה קהילה המצוקה הזאת עלתה ובכמה היא עלתה, ורק מחמת המהירות, כמובן מנוטרת לפי זמנים ונותנת עוד כל מיני פרמטרים שמאפשרת לבעלי אתרים להגיש עזרה בזמן ברשת, כמו שעמותות נכון להיום כבר עושות, על ידי בקשת רשות להגשת עזרה באתרים עצמם.

אם אני הולכת לדוגמה, הטכנולוגיה שכבר קיימת כבר פעילה על שני אתרים, לא מראה אף פעם את שם מי שכתב את זה, היא נותנת כמו שבעלי אתרים יודעים לעבוד את ה-ID של הפוסט עצמו ואת הזמן שבו הוא נכתב, כותרת קהילה, האם יש מצוקה, למי להפנות את המצוקה, אם זה ל-NGO, אם זה לעמותה, לאיזו עמותה, האם זה ל-105, לינק למצוקה ולינק לטקסט עצמו. ומראה של הטקסט עצמו.

היופי בדבר שבשונה מכל איתור אחר האיתור הזה הוא איתור NLP, זה אומר שכל הטקסט עצמו אם הוא משדר מצוקה גם אם לא כתוב בו 'למות', 'להתאבד', 'קפצתי', 'בלעתי', 'חתכתי', עולה במערכת הזאת ומאפשר זיהוי ותיעדוף שזה הדבר הכי חשוב למנהלי אתרים ולבעלי עמותות, תיעדוף של למי לענות קודם על איזו מצוקה.

אם יורשה לי, מה שהייתי רוצה להעלות כאן, זה דווקא משהו שזוהר דיבר עליו קודם, זה את האפשרות הממלכתית, אני לא רוצה להגיד לחייב כי זה כבד מדי, אבל כל בעלי אתרים שמחזיקים את התכנים האלה, לא רק אנחנו ב-4girls, חרדים כל יום מהאובדנות הבאה שהולכת לקרות להם באמצע הלילה. אף פעם אין כח אדם מספיק כדי להחזיק את המצוקות האלה, אף פעם, לאף מנהל אתר, ואני אגיד יותר מזה, לאף עמותה, אין כח אדם שיכול לעשות את זה ידנית. נכון להיום עם אין ספור של מידע צריך לעשות את הניטור הזה טכנולוגית ובהיעדר היכולת להשפיע על טכנולוגיות עולמיות, השלב הראשוני, כי זה פשוט ייקח הרבה זמן, פיתחנו משהו בעברית נגיש כרגע וחי שמתאפשר לכל בעל אתר ולכל עמותה. זה רק תלוי במדיניות ממשלתית בשביל לפתוח ולאפשר את כל הדבר הזה ולשחרר אותו.

למי אתם מספקים היום את השירות שלכם?

לאתר בשם ask people ולאתר בשם 4girls, אנחנו כבר עברנו מעל ל-300,000 פוסטים מנוטרים, כבר עובדים עם המערכת הזאת ואגב כך, המערכת מייצגת מצב שבו אנחנו עובדים כמעט 20 שנים של מענה כמו תלת שכבתי. אם זה בעיה פשוטה אנחנו מפנים לפתרון pear2pear לתוך חברי הקהילה עצמה כי הכוח של הרשת הוא כוח חיובי, בני נוער יכולים לעזור לבני נוער בתוך הרשתות בהם הם גולשים. אם זו מצוקה בינונית אנחנו מפנים את זה לעמותות שנותנות מענה ברשת, כמובן תוך שאלה לבנאדם 'ראיתי שכתבת ככה וככה, האם אתה רוצה', התרבות קיימת כבר, מממומנת על ידי משרד הבריאות כבר הרבה שנים. ואם זה בעיות של אובדנות חס וחלילה, אנחנו ישירות בקשר עם 105 כמו שהיינו לפני זה עם 443.

תודה חוה. נמצא איתנו עמרי גפן מהחברה שלכם, שאמור להציג לנו משהו קצר, אז אם זה אפשרי בזריזות אני אשמח, ואם לא, נאלץ לוותר.

שלום לכולם. האמת מקוצר זמן בסך הכל חוה באמת הציגה ונתנה את הקונספט. כמו שאמרנו באמת טכנולוגיה שהיא מאוד ייחודית. בשונה מהוועדה היום שדיברה על פגיעה, אותנו פחות מעניין מה סיבת הפגיעה, האם ילד נפגע כי פגעו בו ברשת או נפגע במרחב הפיזי. מה שאותנו מעניין זה לאתר את מצבו. בטח עכשיו בתקופת הקורונה, יש לנו פה טכנולוגיה שיודעת לאתר את המצוקה הנפשית עד רמה של נטייה אובדנית של בני נוער, ולסייע לבעלי אתרים, כמו שאמרנו, להעביר אותה לגורם שייתן להם סיוע, אם זה בקבוצת השווים או אנשי מקצוע או לגורמי החירום כמו 105, 100, 118, ולאפשר גם לכל העמותות שנותנות ה יום שירותי טיפול שכמו שראינו הם כל כך קורסים, להשתמש בטכנולוגיה הזאת לתעדף. מה שצריך, ואני מתחבר לקריאה שלך, גם בעלי אתרים בטח בעברית, גם העמותות מתקשות. זה לא סוד. ואם הן היו יכולות לקבל סיוע מדינתי ממשלתי שהוא ספציפי לכלים טכנולוגיים ואנחנו פה מדברים בתוך ועדת המדע והטכנולוגיה, אם אפשר לעזור בטח לעמותות להצטייד בכלים טכנולוגיים אנחנו באמת נעשה פה שיפור ונציל חיים.

או.קיי אבל אנחנו ממש קצרים בזמן ולא רוצים לייצר כפילות - - -

סיימתי.

אבל לא רצית להראות משהו?

יש לכם את כל המידע ומי שרוצה להיות איתנו בקשר אנחנו פה, שישלח לנו ואנחנו נתקדם אלא אם כן - - -

לא לא, חשבנו שאתם רוצים להציג לנו משהו אז אם זה לא העניין אז זה לא העניין, אבל שמחנו בכל מקרה להכיר את הטכנולוגיה. לנו נאמר שאתם רוצים להציג לנו את זה כי אין טוב ממראה עיניים.

כן, זה מה שחוה הציגה. חוה הציגה ממש את המערכת הטכנולוגית.

או.קיי. אז אי הבנה. תודה רבה לך. נעבור הלאה לשמוע מנויה בלזר שהיא תלמידה בכיתה י' באורט פסגות בכרמיאל, עם תכנית שהיא חלק ממנה שנקראת 'שומרים מסך'. נויה, אני שמחה שהצטרפת אלינו ואנחנו מאוד נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד.

שלום, תודה רבה לך. אני נויה בכיתה י' מאורט פסגות בכרמיאל, אני מתנדבת בתכנית "שומרי מסך" כבר שנתיים, התכנית משותפת לגוגל ולאורט ישראל. התכנית הושקה לפני כתשע שנים והיום יש כ-60 קבוצות ברחבי הארץ שמשתתפים בה. מה שמייחד את התכנית זה שבעצם התכנית כולה, אנחנו התלמידים מנהיגים אותה, אנחנו מעבירים את הפעילויות, אנחנו פועלים. אנחנו מעבירים שיעורים לכיתות החטיבה, אנחנו בעצם מעבירים את הנושא הזה בצורה ידידותית על ידי התלמידים כך שזה באמת ידבר אליהם בגובה העיניים. אנחנו מעבירים להם כלים להתמודדות עם הבריונות, מה אפשר לעשות, עם מי אפשר לדבר. בנוסף אנחנו גם כמו אח בוגר בשבילם, הם יודעים שבכל רגע נתון הם יכולים לבוא ולדבר איתנו אם הם נקלעו למצב שקשה להם, אם הם נקלעו למצב שהם מרגישים שמבריינים אותם, שעושים עליהם בריונות ברשת במרחב הווירטואלי ובמרחב הפיזי, וקרה כבר כמה פעמים שתלמיד פנה אלינו ואנחנו היינו שם בשבילו, עברנו איתו את הדרך ופנינו לגורמים, עשינו מה שאפשר לעשות.

בנוסף, במסגרת התכנית יש גם תחרות יזמות שבעצם בה יוצרים מיזם כלשהוא שקשור לתת דרכים וכלים להתמודדות. אם זה פורום, אם זה משחקי קופסה שמעבירים את הנושא בדרך ידידותית, וזה אמת מה שעוזר במיגור התופעה.

עכשיו בתקופה הזאת שאין בית ספר ואין יותר מדי מה לעשות עברנו למסגרת הזום, אנחנו בונים מערכי שיעור ומעבירים אותם בזום לתלמידים, ולכל הכיתות בחטיבה מכיתות ז'-ט' ובעצם אנחנו עושים כל מה שאפשר ואנחנו שם בשביל - - - בכל רגע נתון.

תודה נויה. אני חייבת להגיד ברמה האישית כל הכבוד לכם שאתם לוקחים חלק פעיל בדבר הזה. אני מקווה שהאנשים המקצועיים במשרד החינוך מקשיבים לך ורואים את העבודה היפה שאתם עושים ובעצם יאמצו את הצורך להגיע לתלמידים ולתלמידות ולהגיע אליהם, לא פיזית, אבל להגיע לקשב שלהם וליכולת לתקשר את הדברים. אז כל הכבוד לך ותודה. באותו עניין נמצאת איתנו אורלי אהרוני.

שלום. אני מנהלת תכנית "שומרי מסך" מטעם אורט ישראל שכמו שהבנתם היא משותפת לגוגל. אנחנו בתהליך הזה יחד, כמו שנויה הציגה, לפני תשע שנים התחלנו את התהליך. אני רוצה להוסיף אלמנט אחד שנויה שכחה להזכיר, שבמקום של שומרי המסך תלמידים רבים שנפגעו ברשת עוברים מהמקום החלש למקום החזק. התכנית הזאת מאפשרת פלטפורמה מדהימה לתלמידים שמהחוויה האישית שלהם ברשת עברו מהמקום הקורבני למקום שמסייע לתלמידים אחרים מהנסיון ומהחוויה האישית שלהם.

אנחנו במסגרת התכנית מפתחים איזה שהוא מיזם שהוא הקאתון שיקרה בשבוע הבא. ההקאתון מזמין צוותי חינוך, הורים, ילדים, אתם גם מוזמנים, אנשים מהקהילה, לחשוב יחד איך חושבים על פתרונות יצירתיים באמת לאפשר את הלמידה הווירטואלית לבטוחה ומוגנת עבור התלמידים ועבור המורים. אנחנו כל הזמן מדברים על הילדים אבל כן יש מקום לשים גם את המקום של המורים בחוויה הזו ויש לא מעט אתגרים שהמורים חווים אותם ביום-יום בלמידה וכמובן אם על אחת כמה וכמה אם המורה חווה אתגרים, אז על אחת כמה וכמה גם התלמידים מאותגרים ומרגישים לעתים לא מוגנים.

אני בקצרה אספר על ההקאתון שמתקיים ב-10.11, מי שמרגיש שהוא יכול לתרום להקאתון ה זה ברמת הידע, ברמת הליווי, ברמת התמיכה, ברמת המקום היצירתי, אנחנו מזמינים אתכם. אני אשים פה בצ'ט את הטלפון שלי ואנחנו מברכים על המפגש הזה כדי באמת לחשוף את המיזם הזה כי הוא חשוב, הוא צו השעה, אנחנו חושבים שפתרונות יכולים לבוא מהשטח בצורה מופלאה, מה גם שהפתרונות מהשטח צריכים להיות מותאמים לצורך של השטח, זאת אומרת יש מקומות שפתרון X, לא מתאים למקום אחר וכן חשוב שהצוותים המקומיים בסינרגיה אחידה יוכלו למצוא פתרון הן לתלמידים והן להורים, אז אנחנו כמובן שמחים על המפגש הזה כדי באמת לחשוף את ההקאתון, ואני אשאיר כאן את הטלפון שלי כדי שתוכלו לקחת חלק במידה ותרצו.

תודה רבה על ההזדמנות ואנחנו מקווים באמת שהמרחב הווירטואלי יהיה בטוח יותר עבור כולנו. תודה רבה.

תודה רבה. תצליחו. אנחנו נפנה לאורנה היילינגר מאיגוד האינטרנט הישראלי, ולאחר מכן אשמח שמשרד התקשורת יספרו לנו על כל הנושא של סינון תכנים. אורנה שלום, בקצרה אם אפשר.

צהריים טובים. קודם כל תודה לך גבירתי היו"ר על ההזדמנות. אני חושבת שמתקיים פה דיון מאוד חשוב, שהוא חשוב לתקופה הזו אבל הוא חשוב גם ללוות אותנו לתמיד. העולם הדיגיטלי הוא עולמם של הילדים, זה עולמם של כולנו ולכן הזהירות שננקטת לא לעשות דמוניזציה למרחב הזה היא זהירות חשובה. אני גם מצטרפת לתחילת דבריך, כנראה שרק טכנולוגיה לא תטפל בבעיה ותמיד צריך סינרגיה בין טכנולוגיה לבין חינוך וככל שעובר הזמן אין ספק שהחינוך יתחיל להשפיע באותה שיטה של מים מטפטפים על סלע, בסופו של דבר דברים ישתנו.

צריך לזכור גם, כמו שנאמר על ידי עמיר ואחרים, את ההזדמנויות שיש ברשת. העובדה שאפשר לאתר מצוקות שהן לאו דווקא בגלל הבריונות ברשת ושהטכנולוגיה תבוא ותיתן מענה לדברים האלה, טכנולוגיה היא מצוינת וניטור תכנים זה מצוין כשאנחנו מבחינים ובודקים א. את הנושא של פרטיות ילדים ב. החשש שלי ממצג שווא שברגע שנתקין איזו שהיא טכנולוגיה וההורה יתקין איזו שהיא טכנולוגיה הוא ירגיש שהילד שלו בטוח, והמציאות היא קצת שונה, הם יותר חכמים מהטכנולוגיה בהרבה מקרים או הם עשויים להיתקל בזה במקומות אחרים ולכן חשוב מאוד התיווך של הדברים האלה.

אם אנחנו מדברים על הזום, אני חייבת להגיד אמירה שלא נאמרה עד עכשיו. יש בריונות בנושא הזום גם על ידי הורים כלפי המורים וכשהורה מפיץ סרטון על שיעור שנראה לו שהוא לא היה רלוונטי או לא טוב ועושה שיימינג למורה הילד שלו יפוצץ שיעורים כי זה המודל שהוא קיבל. לכן שיתוף הפעולה בין שלוש הצלעות, תלמיד-הורה-מורה חייב להיות, אחרת זה לא יעבור לסדר היום. כי ההורים נותנים את המודלינג. תודה..

תודה רבה אורנה. אורנה באמת נגעה בדבר נכון שאמרתי אותו גם בתחילת דבריי, אני לא חושבת, לא משלה את עצמי שטכנולוגיה יכולה לפתור את הכל ושמענו כמה חשוב המסר החינוכי וכמה חשובה ההסברה וכמה חשוב לא לחשוב שאם נעצום את העיניים לילדים שלנו אז פתרנו את העניין. אני כן סבורה שכן צריך להיעזר בטכנולוגיות ובנוסף לעשות כמובן את הצעדים הנוספים הנדרשים, ובגלל שאני חושבת שבכל זאת כן צריך להיעזר בטכנולוגיות, וכן זה יותר נוגע דווקא לילדים בגילאים הקטנים יותר שבתום לב מחפשים משהו באינטרנט ופתאום קופץ להם משהו מזעזע שאנחנו כמבוגרים היינו נזעקים ואני לא יודעת מה עובר להם בראש הקטן והחמוד שלהם כשהם רואים דברים שקשה לראות, אז אולי זה פחות נוגע לבני נוער כי שם זה באמת נושא יותר מורכב, אבל אי אפשר בלי ולכן ביקשתי גם שמשרד התקשורת יסבירו לנו על הנושא של סינון תכנים, על החובה הקיימת לספקיות אינטרנט לספק סינון תכנים להורים, איפה זה נמצא ושנפתח גם את ההיבט הזה. בבקשה, איתנו נמצאת היועצת לשר חן יעקבסון, אני שמחה שהצטרפת אלינו.

אני רק אגיד שאני פה כנציגת שר התקשורת יועז הנדל, אחרי תעלה גם נציגה מקצועית.

אז את מעדיפה שנפנה אליה?

לא, אני דווקא כן שמחה להציג את הדברים. אז לא אכביר במילים על חשיבות הנושא, אני אגע ישר בנקודה, זה נושא שבאמת מאוד קרוב לליבו של השר מתוך הבנה שיש פה וקום מאוד מאוד גדול, לצד הבנה שגם סגירה הרמטית של זה כנראה שאין. אבל שחייבים לעשות משהו עם המצב הנוכחי, אז הוקם צוות חשיבה בתוך המשרד לגבי הדבר הזה, הצוות יושב בימים אלו ומגבש פתרונות, זה דורש גם חשיבה הנדסית מה בכלל אפשר לעשות וגם חשיבה הסברתית ואיפה עומד הגבול בין חירות הפרט לבין, יש פה המון סוגיות שכרוכות בדבר הזה. זה לגבי משהו שעומד ויושבים על המדוכה כרגע.

מה שכבר יש היום, היום יש חובה על כל חברות האינטרנט הסלולר והנייח להציע למנויים באיזה התקשרות, כלומר כשעושים את החוזה הראשוני וכל שלושה חודשים להציע שירות סינון אתרים בחינם. זה שירות גלובלי, כל אחד יכול לבקש אותו, והחברות צריכות גם כל שלושה חודשים להזכיר. לא מכירים את זה, אנחנו לא יודעים את זה לכן יש חובה להציע. רק השנה משרד התקשורת הטיל עיצומים על חברות שבאמת לא עומדות בחובת התזכורת הזאת. חובה עליהן להציע לנו גם כשאנחנו מתקשרים איתם בחוזה הראשוני וגם כל שלושה חודשים. לי יש בטלפון הודעה מלפני בערך חודשיים שקיבלתי הצעה, תזכורת, שאני רשאית לקבל בחינם שירות סינון אתרים.

אם תעשו סקר רוב האוכלוסייה לא יודעת מזה. מבלי שעשיתי סקר, אני אומרת כבר את התוצאות.

נכון, אנחנו מודעים לזה, חד משמעית. אני אומרת שאני גם לא ידעתי את זה לפני שנכנסתי למשרד התקשורת. אז אנחנו גם מודעים לדבר הזה, להסברה בנושא הזה, זו חזית שאנחנו מודעים אליה. שוב, חשוב מאוד להבין שזה גם לא הרמטי. אין פה פתרון הרמטי לחלוטין אבל זו חזית אחת שהיא מאוד מאוד חשובה, זה זכות שיש לכל אזרח בעצם.

אני כן אגיד שאפילו לפני מספר חודשים יצא מכתב, בעצם מן שימוע כזה לפני הטלת עיצומים של כמעט 2 מליבן שקלים על חברות שלא עמדו בחובה שלהן להציע באופן אקטיבי.

2 מיליון שקלים סך הכל או על כל חברה?

סך הכל. לכל חברה זה באופן יחסי. להציע באופן אקטיבי. לא שהן לא מעניקות את השירות הזה אם לקוח כבר יודע להגיע ולבקש את השירות אלא להציע באופן אקטיבי. מכאן אני מזמינה את אתי שמואלי מנהלת אגף הנדסת תקשורת במשרד.

לי יש שאלות אז אני מניחה שעדיף שניגש קודם לאתי שמואלי.

שלום לכולם. בהמשך למה שהוצג אכן המשרד פועל זמן רב לספק לאזרח שירות סינון לגלישה באתרים פוגעניים חינמי, חוק התקשורת כמו שנאמר, מחייב את כל ספקי האינטרנט ליידע את המנויים שלהם בדבר תכנים באינטרנט שאינם מתאימים לילדים ובני נוער ולהציע לכל מי שיבקש את זה בחינם. ראינו שמספר ההורים שמצטרפים את הילדים שלהם לשירות הוא 1%-2% מכלל המנויים ולכן בשנת 2019 תיקנו את הוראות החברות וחייבנו אותן להודיע כל שישה חודשים באופן יזום באמצעות הודעת סמס לכל המנויים כך שההורים יוכלו לצרף את הילדים באופן פשוט, הם פשוט צריכים להשיב להודעה וככל שהם משיבים שהם רוצים להצטרף אז חברת האינטרנט מחויבת לחבר אותם תוך 24 שעות. רצינו לבטל בעצם את הקושי מההורים אז ייצרנו מנגנון פשוט.

הנושא הנוסף שאנחנו פועלים בו זה באמת פיקוח הדוק על כל החובות שיש לחברות ברישיון וכמו שהוצג הוטלו מאות אלפי שקלים עיצומים על החברות, והפעילות השלישית שלנו היא בציר הדוברתי, אנחנו מבצעים קידום ממומן בפייסבוק לכל הנושא של העלאת המודעות ולהזכיר להורים שהם יכולים לקבל את השירות בחינם, ובנוסף אנחנו גם פועלים בפורום של הורים ומחדדים את כל הוראות החוק.

כתוצאה מכל הפעילות שעשינו, אנחנו רואים שכמות המנויים שמצטרפת לשירות בהשוואה מ-2019 ל-2020 יש עליה של 300% בכמות המנויים החודשי שמצטרפת לשירות. אם בשנת 2019 הממוצע החודשי בכל החברות להצטרפות לשירות היה כ-11,000 בשנת 2020 ממוצע המנויים שמצטרפים זה משהו כמו 37,000 מנויים בחודש.

יש לי שאלה. האם יש לכם פיקוח על איכות שירות הסינון של התכנים או שבעצם רק מסמנים וי על עצם העובדה שמציעים את השירות?

אנחנו עושים פיקוח בכמה רבדים. גם החובה שלהם לפרסם פעם בשנה לכל הלקוחות, גם בעת הצטרפות לחברה ולגבי איכות שירות הסינון. בחוק התקשורת הם מחויבים לספק שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים בשים לב למקובל בתחום.

לא הבנתי מה זה אומר, 'בשים לב למקובל'. אתם יודעים לפרש את זה?

- - -הוראות חוק התקשורת. בעצם לחברות יש כלים לסינון שהן מפעילות ברשת, כולם מפעילים כלים של חברות בינלאומיות שמובילות בתחום של הסינון, אותן החברות בעצם מחזיקות בגופי מחקר ופיתוח שמתחזקות כל הזמן דאטה בייס דינמי של מאות אלפי אתרים פוגעניים, הדאטה בייס הזה מתעדכן כל הזמן גם על ידי מנויים אוטומטיים וגם על ידי התערבות ובדיקה אנושית.

הפתרונות שחברות התקשורת מאמצות נחשבים ליעילים ואמינים והם מקבלים קרדיט בתעשייה, וגם על ידי גופים עצמאיים שבדקו אותם כמו NSS LAB ועוד גופים. לנו במשרד אין את היכולת לבדוק אם הכלי יעיל או לא יעיל, ולכן אנחנו מאמצים את אותם גופים עצמאיים ומעבדות שבדקו את הכלים האלה ואמרו שהם יעילים.

עוד שאלה. אתם קובעים אבל כללים, איזו שהיא מדיניות למה הסינון תכנים אמור לספק? אני אגב הבנתי בין היתר, אני שואלת את זה כי אני מבינה שיש שירותים שניתנים שלא מותאמים לכל סוגי המכשירים, לדוגמה מחשבי מק, שתדעו, אני לא יודעת אם אתם מודעים לזה. אז שווה - - - ועוד משהו שראינו, ראיתי בפרסום של רן בר-זיק בטוויטר, הוא התייחס והעלה מישהו שאמר שחוסם התכנים של בזק חוסם גם תכנים כמו - - - מתמטיקה ואז כשבנאדם מגלה שחסמו משהו שלא אמורים לחסום, השאלה אם יש לו לאן לפנות אצל ספקיות והאם אתם כמשרד תקשורת דורשים מספקיות האינטרנט לאפשר לציבור לפנות מכל הבחינות, גם אם חוסמים משהו שלא צריך וגם אם פתאום יש שירות שניתן אבל הוא לא מותאם לכלל המכשירים וכיוצא בזה. בעצם זה חלק מהיכולת שלכם כנותני רישיון וכמי שקובעים את המדיניות לדרוש מהספקיות, ולכן השאלה שלי.

בוודאי. יש לנו תחום פניות ציבור במשרד, אנחנו לא מקבלים כל כך הרבה תלונות על יעילות אבל ככל שיש, אנחנו נשמח לקבל ולהתייחס לתלונות. לגבי המק שאמרת, יש - - -

אם יש תלונות של אזרחים על ספקיות אתם מעדיפים שיפנו למשרד התקשורת?

- - -איך לבצע את הסינון, יש סננים שהם רשתיים במרכז הרשת ואז כל גלישה תיחסם לפי אותם כללים או שירות ביחידת הקצה, לגבי המק אני לא שמעתי, לא קיבלתי תלונה שזה לא נתמך, אני אבדוק את זה.

בשורה התחתונה אני רוצה להגיד שאף טכנולוגיה של סינון לא יכולה להעניק הגנה מלאה לילדים, יש ילדים שרוצים להגיע לתוכן, הם יגיעו, הם ידעו לעשות מעקפים, ואני מצטרפת לפתרונות שהוצגו כאן גם באמצעות החינוך ומעורבות הורים וגם להטיל את האחריות על הגופים שמייצרים את התוכן, לסמן את התוכן לאיזה גילאים הוא מיועד וגם על אתרים שבהם יש את התוכן בכלים דומים למה שהוצג פה על ידי חוה.

תודה אתי. חן את רוצה להתייחס לעניין, רק שאבין אם הפניות של אזרחים שנתקלים בקשיים - - -

פניות של אזרחים שנתקלים בקשיים לגבי סינון אתרים כמו בקשיים שקשורים לעוד הרבה דברים שהם תחת אחריות המשרד, תמיד אפשר לפנות גם לחברות עצמן, הרבה פעמים זה לא נפתר והרבה פעמים זה כן נפתר, ואפשר לפנות כמובן, גם להן יש מנגנון מאוד שירותי, מאוד יעיל לכמה שאפשר לפתרון.

ולגבי אפליקציות את יודעת אם זה - - -

לגבי אפליקציות, למיטב ידיעתי זה לא מסנן. שוב, זה מגיע, גם כשאת מדברת על הבלוג, אני מכירה גם סינונים שהם בתשלום שלכאורה אמורים להיות יותר יעילים. מתי שהוא זה נתקע במחסום, יש לזה חסרונות, זה ברור. יש לזה הרבה חסרונות.

לא, לכן השאלה שלי הייתה איך אפשר לפנות.

כן, אפשר לפנות, אבל שוב, אני לא חושבת, זה יפתור בעיה אחת אבל תמיד יצוצו עוד בעיה, זה בסוף בחירה אם ללכת על הצד הבטוח, לפחות לחלק מהמכשירים בבית - - -

אין ספק שזה כלי שצריך וראוי שיכירו, כל מי שרוצה יכול לעשות שימוש.

אגב, אני מתקנת שזה באמת כל שישה חודשים. טעות שלי.

אני באמת ממליצה, אקח את גלימת הוועדה כדי להמליץ למשרד התקשורת לחזק את ההסברה. אתם עושים דבר חשוב, תגיעו לאזרחים, תספרו להם, תספרו להורים שיש אפשרות כזאת. נכון, זה לא פותר לא אפליקציות, וזה לא פותר את זה שיש באגים, זה לא פותר הרבה דברים, אבל לפעמים זה עדיף מלהשאר חשופים לגמרי. אז זו בוודאי אופציה שחשוב שכל הורה יכיר. אני באמת חושבת שאתם צריכים להגדיל את החשיפה של האפשרות הזאת, ולשקול, הרי יש את ההצעה החינמית של שכבת הבסיס, לשקול לדרוש מספקיות גם לתת מעבר. אני יודעת, זה משהו שעולה כסף לספקיות, אבל גם אנחנו כאזרחים משלמים כסף לספקיות האינטרנט והסלולר. אני יודעת שהשכבה הנוספת יכולה לספק הגנה טובה יותר, ואתם כמשרד תקשורת יכולים לחייב אותם כרגולטור. אני מציעה וממליצה שתבחנו זאת בחיוב.

אני באמת חושבת שהבעיה היא עוד לפני, אנשים צריכים גם להסכים שמשהו חיצוני, מנגנון חיצוני יסנן להם את התכנים, להסכים לדבר הזה. מה שאילת פה לידי עשתה בלחיצת כפתור, שהיא הייתה מוכנה שמישהו - - -

לגמרי, לכן התחלתי בזה שצריך להגביר מודעות.

גם מודעות - - -

- - -

אז כבר עשינו משהו היום. תודה. שוב, זה לא חף מ- - -אני מסכימה עם כל מי שאמר, זה באמת 360 הדבר הזה, ומי שלא מבין את זה מפספס פה, אבל בינתיים שמעתי שכולם מבינים את זה. ד"ר דלית קן דרור מאונ' חיפה שלום, אם תוכלי ממש בקצרה.

שלום וברכה, אני גם אקצר כי אני חיבת ללכת לשיעור גם כן בזום. אני חיבת לומר ששמעתי כאן את כל ההצעות והן מאוד מבורכות אז אל תקחו את מה שאומר בצורה שלילית. אני רק אומרת שצריך לחשוב על עוד היבטים נוספים למשל מה עושים בפלטפורמות עם כל החומר שאוספים במהלך זה שאנחנו נמצאים בזום או בפלטפורמות אחרות, אנחנו לא יודעים מה עושים עם כל החומר הזה. אנחנו גם צריכים לדעת לתת - - - לאיפה כל התמונות שלנו הולכות, לאיפה כל הסרטים שמוקלטים ועולים לרשת או לענן.

זה לגמרי נושא נפרד לדיון חשוב מאין כמותו.

דבר שני, לגבי סינון התכנים. כיום יש ברירת מחדל מאוד טובה בחוק שמאפשרת את הבחירה של אותו אדם לבחור את אותו סינון, צריך לתקן את התכנית כדי שלא יהיה סינון חסר וגם שלא יהיה סינון יתר על מנת לשמור את האיזון בין חופש הביטוי לבין ההגנה על הגולש הצעיר.

לגבי הפתרונות הספציפיים שהועלו פה, הם מאוד מבורכים, אבל יש גם לזכור שצריך להגן על היבטים נוספים, למשל לנסות למזער את אפקט האח הגדול שיגרום לאנשים לחשוב עשר פעמים אם הם רוצים בכלל לפרסם משהו, כלומר לא ליצור אפקט שמסנן יתר על המידה, זה נכון גם לכל נושא אחר של טירגוט פרטני. צריך גם לפקח על החברות בתחום שלא יהיו חלילה פדופילים שיקימו חברות לניטור ויאספו כך תכנים על ילדים, צריך גם להחליט מה כל חברה עושה עם כל החומר שהיא אוספת ומנטרת עלינו, האם היא צריכה למחוק את זה כל תקופה מסוימת, מה רמת האבטחה שנדרשת מאותן חברות מבורכות שעוסקות בתחום וצריך גם ליידע את האנשים על הניטור בצורה ברורה ולא בצורה חבויה בתוך כל ההסכמים הארוכים של הפלטפורמות.

אם אני יכולה לסכם, השימוש בטכנולוגיות לניטור והצלה מבורכת, עם זאת צריך לבדוק שהיא לא תפגע יתר על המידה בפרטיות, שלא יעשו בה שימושים לרעה גם כן, כי אפשר לעשות תמיד שימוש לרעה בטכנולוגיה, וצריך גם לראות איך בעצם - - -פתוח לחופש הביטוי, אך גם מסונן מתכנים בעייתיים ופוגעניים.

תודה רבה. נגעת בנקודות שבעיני מאוד חשובות.

אני מצטערת שאני צריכה לעזוב. סליחה.

או.קיי. בהקשר לדברים שנאמרו פה כשדנו בנושא של משרד החינוך וכולי, אני רוצה לשלב פה גם נציג של משטרת ישראל בדיון. אנחנו רואים וחווים תוך כדי הדיון שבאמת זה נושא שיש לו כל כך הרבה זוויות והיבטים, אז למי שיש קפיצות מדבר לדבר, אין מה לעשות. זה באמת נושא מורכב, ואם צריך נמשיך איתו אבל חשוב היה לי להביא, זה לא כל ההיבטים, אבל לפחות את חלקם. נעבור לרפ"ק אילן מלכה. בבקשה.

שלום רב לכולם. אני ראש חוליית חקירות נוער במדור נוער ארצי. אני שמח ומברך על הוועדה הזאת, לאחרונה יש המון ועדות כנסת בתחום הזה ואני מברך על כך, זה מאוד חשוב. אני רוצה קודם כל לדבר על נושא מניעה והסברה. נאמרו המון דברים בנושא היום ובכלל כמה שזה חשוב, אני רוצה לתת דגש דווקא לנושא של ההורים.

תראו, אני כקצין סייבר לשעבר ב-105 לצערי יצא לי להגיע ללא מעט בתים לביקורי בית לא משמחים, שהייתי צריך לפגוש הורים וילדים שנפגעו על ידי פדופילים ברשת. זה הדבר הכי נוראי, אני לא מאחל את זה לאף אחד, כשההורים מגלים ביום אחד כרעם ביום בהיר, מבינים שהילדים שלהם נפגעו ברשת על ידי אדם זר, - - - מאוד פוגעניים. ישנן מספר פעולות מאוד פשוטות שאנחנו חייבים להסביר להורים איך לפקח ואיך לשנות הגדרות פשוטות בחשבונות אחרים. ישנן הגדרות פשוטות שכל הורה יכול לעשות לבד יחד עם הילדים, לפקח על ההגדרות בחשבונות אינסטגרם, למשל חשבונות אינסטגרם שהם ציבוריים, זו סכנה. זו סכנה, ברגע שלילד יש חשבון אינסטגרם שהוא פתוח לציבור, כפי שיובל ממועצת התלמידים ציינה קודם, תכנים מגיעים ישירות ללא סינון לילד, וניתן בקלות להפוך את החשבונות האלה לחשבונות פרטיים, ויש גם את האפשרות לעקוב, הורים חייבים לעקוב אחרי העוקבים של אותם ילדים, ישנם המון שמות, המון דמויות, פדופילים שעוקבים ואורבים לילדים שלנו ברשת דרך אפליקציות, דרך הטיק טוק, דרך האינסטגרם, דרך החשבונות. ההורים חייבים להיות יותר פרואקטיביים וללמוד את הנושא, אנחנו חייבים ללמד אותם, אנחנו זה משטרת ישראל, משרד החינוך וכל הגורמים שדיברנו עליהם קודם, גם אורנה ותמי דיברו, כולנו שותפים, המטה הלאומי, אנחנו חייבים להגיע להורים, אנחנו מדור ה-X, לא בהכרח אנחנו מבינים ויודעים איך לעשות את הדברים, אבל הם לא מסובכים והם יכולים למנוע המון אסונות.

אנחנו יודעים שילדים שיש להם חשבונות פתוחים לציבור, ברגע שהתכנים והתמונות כבר הגיעו אליהם לחשבון, זה כבר מאוחר מדי, הם כבר נחשפו. בעיקר הילדים הקטנים, יש לי ילדה בת 10 בבית ואני כל הזמן מפקח על החשבונות שלה וגם דברים שהיו לה ועוקבים לא רצויים ואנחנו יודעים איך לזהות אותם, אנחנו רואים אותם גם בתמונות ואנחנו מבינים שאין להם שום עניין לעקוב אחרי הילדים שלנו ולכן אנחנו צריכים להיות יותר פרואקטיביים כהורים וכל הגורמים מסביב, כדי ללמד את ההורים איך לעשות את זה וזה לא מסובך, זה לא תורה מסיני ואפשר בקלות להסביר להם איך לשנות את ההגדרות ולפקח על העוקבים. זה משהו שרציתי להעלות.

אני קודם כל מודה לך על הדברים, אני אשמח, הרי המשטרה לא תגיע להורים אבל למשרד החינוך שדיברנו איתם קודם יש את היכולת הזו לאמץ את הדברים שאתה אומר בצדק רב, איך לפקח על חשבונות האינסטגרם של הילדים למשל וגם כמסר לילדים, ממה לחשוש כשאתה פותח את האינסטגרם שלך, מה לוודא באפשרויות האבטחה שקיימות ברשתות שאתה מנהל, ודווקא בגלל שאתה יודע להסב את תשומת הלב לדברים מאוד קונקרטיים שאתה חי אותם, אני מאוד אשמח שתנהלו את השיח הנכון עם משרד החינוך, תנהלו את השיח החשוב הזה עם משרד החינוך, שבשונה מהמשטרה יש לו את היכולת היום להגיע לכל הורה והורה שהילד שלו נמצא במערכת החינוך, זה כמעט כולם, וגם לתלמידים עצמם.

אנחנו כבר מפברואר-מארס מכירים בזה שאנחנו ידענו על הצרה הזאת קודם ועל החששות קודם ועל הסכנות קודם ועכשיו זה ממש מתפרץ לנו מול הפנים ואתה מתאר באמת דברים מאוד חשובים. אני ממש קוראת לך לשתף פעולה ביחד עם משרד החינוך שיש לו גם את היכולת לתרגם את זה לשפה הנכונה בטח לתלמידים, ובצורה אפילו בוטה יותר להורים, וגם לשלוח להם את האינפורמציה הזאת. בצורה הכי פשוטה, בשיתוף פעולה איתכם, כמשטרה שחווה את הדברים בשטח.

קודם כל תודה רבה, נשמח מאוד, ויתרה מזאת, אני פונה למשרד החינוך ולכל גורם אחר שמעוניין בהרצאה, לקבל הרצאות מקציני המניעה שלנו, בזה אנחנו עוסקים, זו - - - שלנו, המערך והחוליה הזאת הוקמה במיוחד כדי להעביר תכנים לתלמידים ובני נוער בפנימיות, בבתי ספר וגם לשומרי הסף, להורים, מחנכים, ליועצים לכולם. תפנו אלינו, אנחנו צמאים להרצאות. בזום, בקפסולות, מה שתחליטו, אבל אנחנו רוצים להעביר את המידע ובקרוב נוציא סדרת סרטונים שנוכל גם להעביר באמצעות הפלטפורמות הדיגיטליות כדי שהם יגיעו עד לאחרון התלמידים. אנחנו מבינים שאנחנו נמצאים בתקופה אחרת וחייבים להגיע אליהם ברשת, אבל אני מזמין כל מי שרוצה, שיפנו אלינו ואנחנו נוכל להגיע ולשתף פעולה.

אילן אני מבינה מה שאתה אומר, אבל צריך לא להיות פסיבי באירוע הזה, לכם יש יכולת עצומה עם משרד החינוך, בסוף שהאזרחים מסתכלים למי שידריך וינחה אותם בהתנהלות מול הילדים וגם הילדים עצמם, הם לא צריכים לחפש לא אתכם ולא את משרד החינוך. זה לא אליך אישית, אני אומרת את זה על המערכות, שאנחנו פה כוועדה מפקחים עליהן, ולא לאף גורם ממשלתי, הם לא צריכים לחפש את זה. זה צריך להגיע אליהם והיום יותר מתמיד. אז את התובנות הבאמת נכונות שלך על האפליקציות השונות, אני ממש קוראת לך בשם הוועדה באמת לקחת יוזמה ביחד עם משרד החינוך שהוא הצינור לאותם גורמים, ולקחת את זה צעד קדימה, זה יותר מחשוב. אני מאוד מודה לך שהצטרפת אלינו. תודה.

אנחנו כדי להשלים את ההיבט הזה, ו-105 מוזכרים יותר מפעם אחת, נבקש את התייחסותה של ד"ר נאוה כהן אביגדור, ראש אגף אזרחי במטה הלאומי 105 שהדברים שאמרתי לרפ"ק אילן מלכה והדברים שאמרתי למשרד החינוך לדעתי יהיו נכונים גם אליכם כגורם ממשלתי, אבל קודם כל באמת ניגש להתייחסות שלך, אם אפשר לשמור על שתי הדקות כמה שניתן. בבקשה.

שלום. קודם כל באמת תודה על ההזדמנות להתייחס פה. אני רוצה ממש בקצרה, אני מבינה שאנחנו בקוצר זמן, רשמתי לעצמי כמה נקודות גם בהתייחסות לדברים שעלו קודם. אני חושבת שכל הנוכחים בדיון מבינים שזה לא רק טכנולוגיה ולא רק חינוך ולא רק הסברה ומניעה ואכיפה אלא רק עבודה משותפת בכל עולמות התוכן האלה, יכולה לתת את המענה ולעולם לא תהיה סגירה הרמטית של הרשת בפני פגיעות, כי בסופו של דבר אנשים פוגעים באנשים, וכמו שאנחנו רואים ב-105, לא מעט קטינים פוגעים בקטינים, אז באמת מכלול של עשיה הוא הדרך הנכונה.

אני רוצה להגיד, עלו פה מילים של פסיביות, פניה שהיא לא נוחה למשטרה כשיש פגיעות, אז אני רוצה להגיד בהקשר הזה - - -

לא נאמר כזה דבר.

מוקד 105 הוא כתובת 24/7 לכל הפגיעות בקטינים במרחב המקוון. יושבים פה מומחים מכל המשרדים השותפים ומשטרת ישראל כמובן, המוקד הזה ובכלל 105 הוא בהובלת המשרד לחיזוק וקידום קהילתי ומשטרת ישראל, טלפון אחד וכל המומחים האלה נותנים את המענה המיטבי לכל פגיעה ופגיעה. אנחנו גם מקבלים פניות מעמותות, מגורמים שמנטרים את הרשת, אנחנו פתוחים לקבל את הפניות מעדים לפגיעה באחר ואכן מספר הקטינים שפונים אלינו בעצמם גדל והולך וכמובן הרבה הורים, וכן כפי שצוין, הדו"ח שהוצאנו וקיבל ביטוי רחב במדיה, עליה של 63% בפניות למוקד 105 בתקופת הקורונה ביחס לשנה שעברה.

אני רוצה לציין את האתר שלנו. יש לנו אתר, עם דו"חות. הוצאנו דו"חות שהגיעו גם לתקשורת על זום, על האוס-פארטי, אפליקציה שצוינה קודם, על טיק טוק, אנחנו מעלים דו"חות של פניות למוקד, טיפים, כתבות, הסברים להורים, לקהלי יעד של ילדים. אני מזמינה את כולם להכנס לאתר 105.gov.il, ולמצוא שם הרבה מאוד מידע רלוונטי ליישום לכל קהלי היעד. אנחנו עושים עשרות הרצאות לאלפי הורים בכל הארץ בנושא של מוגנות ברשת, בשיתוף פעולה עם החינוך, עם הרווחה, עם הבריאות, כמובן משטרת ישראל, משר ה משפים, כל מי ששותף ל-105. אנחנו נותנים טיפים, אנחנו מספרים על איך אנחנו פועלים, אנחנו מבינים שההורים הם ערוץ מאוד משמעותי כדי למנוע פגיעות בקטינים ברשת, ואכן כפי שגם עלה כבר, אנחנו מקימים ב-105 פורום הורים כדי ללכת יד ביד עם ההורים לצורך הגנה על קטינים ברשת, ופורומים של נוער שיהיו ברשתות החברתיות ויפעלו, אם זה בטיק טוק ואם זה ביו-טיוב ובכל מקום שאפשר להפעיל את החבר'ה הצעירים להבין אותם, לדבר בשפה שלהם ולהיעזר בהם להעביר את המסר של מוגנות ברשת.

בנושא של הסברה לאומית - אני ממש לקחתי כמה נקודות שמרכזות פה דברים שעלו - אנחנו לקראת קמפיין בהובלת משרד לחיזוק וקידום קהילתי, אני חייבת להגיד שבאמת השרה אורלי לוי אבקסיס שמה לה למטרה להעצים את הפעילות של 105, לסייע בשידרוג ובשיפור טכנולוגי, ונמצאו לכך תקציבים ונעשית סביב זה עבודה, ואנחנו בזמן הקרוב כבר בעבודה על קמפיין לאומי בנושא הזה שיהיה בכל המדיה.

אנחנו פעילים גם בקבוצות זום . אני יכולה להגיד שאיתרנו קבוצה שנקראת 'מפוצצים שיחות זום', אז בהנחיית מפקדת יחידה 105, מפקדת המוקד נכנסה לקבוצה, הסבירה שהפעילות שנעשית היא פעילות שגובלת בפלילים ויש פה פגיעה גם ברמה של פגיעה מינית ובאמת אחרי ההתערבות שלנו הקבוצה הזאת שקראה לעצמה 'מפוצצים שיעורי זום' נסגרה.

אנחנו לקראת חודש פברואר רוצים לעשות פעילות לאומית לאורך כל החודש בנושא של מוגנות ברשת, בשיתוף כל הגורמים שרבים מהם נמצאים כאן, ולסיום אציין שתי נקודות. חסימת אתרי פדופיליה – בשיתוף פעולה עם הפרקליטות נעשה מהלך שהוא מתבצע והוא מתחדש כל הזמן, של חסימת אתרי פדופיליה, ברשותך אני אפנה את זה מיד ליועץ המשפטי של 105 שיסביר איך זה עובד, וגם אנחנו בשלב של בניה של פרויקט 'אבירי רשת' שלמעשה יהווה ניטור יזום שלנו בפורומים, ברשתות החברתיות, במקומות שהילדים נמצאים שם, דובר על מצוקה נפשית, אנחנו ערים לזה. ניטור יזום שלנו של התכנים כדי לתת מענה ולייצר התערבות בונה והתערבות חיובית ותמיכה.

אז אם אפשר לאפשר לעו"ד קובי עזרא להגיד מילה על החסימה של אתרי פדופיליה אני אודה, ותודה לכם על הדיון הזה. אני רק רוצה להגיד שאנחנו 24/7 ברמה של מניעה הסברה ואכיפה וטכנולוגיה וחינוך ואנחנו סביב העניין הזה וזה באמת מענה לאומי מתכלל.

תודה נאוה. נעבור לקובי למשפט-שניים, כי אנחנו חייבים להמשיך, אבל רק מילה לגבי מה שאמרת בתחילת דבריך, כשדיברנו על פסיביות בהקשר של הגורמים הממשלתיים, דיברנו על זה שבעצם היה נכון לעשות תכלול של הדבר הזה כדי שהוא יגיע, לא כשההורים יצטרכו לפנות לאתר כזה או אחר ולא שתלמיד רק כשהוא מגיע למצוקה יתקשר 105, אלא גם כשהם עכשיו יושבים בבית, לא רק אתם, אתם והמשטרה ומשרד החינוך שיש לו את היכולת להגיע להורים ולתלמידים, יעשו שימוש כלים שאתם ממילא חיים ומפתחים אותם ויספקו את המידע הדרוש להורים ויספקו את המידע הדרוש לתלמידים. כשלא עושים את זה ומייצרים תכנים שיהיו באתר, אז כן, בעיני זה פסיביות ולכן אני קוראת לכם ממקום טוב, לקחת את היכולות, לקחת את הדברים שאתם עושים ממילא ולהנגיש אותם בצורה טובה יותר לתלמידים ולהורים שיושבים בבית ומתמודדים עם רשת פרוצה בסוף. אז תודה לך.

אני רק אגיד שזה כמובן לא רק באתר, זה יוצא למדיה, זה יוצא לתקשורת, זה מופץ בקבוצות וואטסאפ, הדו"ח שלנו על טיק טוק עבר באמת, אני לא רוצה להגיד מספר ספציפי אבל בכל קבוצות הוואטסאפ ודרך זה הגיע גם לתקשורת. אנחנו בהחלט מבינים שזה לא רק האתר, רק אני אומרת שיש לנו מקום שמרכז המון ידע שכדאי להשתמש בו.

אני אשמח להתייחס. המודל של 105 הוא באמת פורץ דרך כי הוא באמת מודל הוליסטי שנותן מענה מכל הזוויות, רווחה, חינוך, אבל באמת הידע שמצטבר שם, וכמו ששמענו מהרבה רשויות, לצערי לא מספיק מגיע בצורה אגרסיבית אפילו אגיד, למקומות שהוא צריך להגיע. רק תחשבו על שטיפת המוח שעברנו על לשים מסכות וריחוק חברתי, שטיפת מוח בקטע טוב, והייתי מצפה לכזו אגרסיביות בשיווק ותכנים שהם פוגעניים וגם נוגעים ממש לדיני נפשות ולצערי זה לא קורה בכלל, מכל הכיוונים.

ולזה התכוונו. תודה נאוה, נשמע את קובי לשני משפטים ונעבור למאיר יצחק הלוי ראש עירית אילת. אנחנו מברכים אותך בבואך. קובי בבקשה.

שלום לכולם. תודה על ההזדמנות, תודה על הדברים של כולם. שמעתי בקשב רב. אני אוסיף נקודה אחת קטנה לגבי הפעילות שלנו, אנחנו מבצעים בשיתוף פעולה - - - מחלקת הסייבר, אנחנו פועלים בחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט וזה חוק שמסמיך אותנו בצורה יחסית - - -

נתחיל מהתחלה. בבקשה תציין את תפקידך לצרכי הפרוטוקול. אני לא יודעת אם שמעת אותי אבל יש לנו דקה בלבד.

אני לא צריך יותר מדקה. שמי רפ"ק קובי עזרא, אני היועמ"ש של יחידה 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת במשטרת ישראל. אני רק אומר שאנחנו בשיתוף פעולה עם פרקליטות המדינה מחלקת הסייבר במשרד המשפטים מבצעים פעילות לפי חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט וזה חוק שמאפשר לנו להגביל גישה לאתרים שמבצעים בהם עבירות, בין היתר עבירה של פדופיליה, הצגת חומרי תועבה וכדומה. מעת לעת בשיתוף פעולה עם האינטרפול, אנחנו פועלים לבית המשפט המחוזי באמצעות הפרקליטות להוצאת צו להגבלת גישה. לפני מספר ימים נחסמו כ-1,400 אתרים פדופיליים, זאת אומרת משתמשי קצה מהארץ שפונים ומנסים להגיע לאותם אתרים, הגישה שלהם נחסמת באמצעות ספקיות התקשורת. זו איזו שהיא נקודה נוספת שאנחנו פועלים בה במרחב האינטרנטי כדי לצמצם את התכנים הפליליים בנקודה הזאת על עבירות פדופיליה, אבל לא רק.

תודה. יש לי שאלה. שמענו שיש טכנולוגיות שמאפשרות ניטור של משתמשים מפני סכנות ברשת, הבנו שיש בעיות רגולטוריות שונות, יש פה היבטים שראויים להבחן, שאני שמה אותם רגע בצד, כמו הגנת הפרטיות וכיוצא בזה, אני שואלת אם אתם הגורם הרגולטורי שאחראי על הנושא? אתה יודע להתייחס לזה?

בין היתר גם אנחנו אחראים על הנושא, שמעתי את דבריו של מר לבקוביץ' לגבי הגישה לחומרים במגבלה המשפטית שקיימת שם, אז אני חייב לומר במישור הזה, הגוף במדינה שמוסמך להתיר מראש לבצע עבירה פלילית מבלי להעמיד לדין הוא משרד היועץ המשפטי לממשלה ולכן זה פחות במגרש של המשטרה. אנחנו מכירים את הפניה הזו וטיפלנו בה בעבר וכאמור הפנינו לגורם המתאים במשרד המשפטים.

תודה רבה. אנחנו מברכים את בואו שלראש עירית אילת מאיר יצחק הלוי, אנחנו בעיצומו של דיון, לא אעדכן אותך עכשיו בכל מה שהיה אבל אשמח אם תוכל מהזווית שלכם. אני רק אגיד שאנחנו קצרים בזמן אבל היות והגעת - - -

אני אעשה את זה טלגרפית, הייתי פשוט בדיון שכל עניינו העברת חוק - - - העיר אילת. אני אתייחס לכל הנושא של האלימות ברשתות החברתיות כנושא שאני לפני כשלוש שנים החלטתי להכנס אליו כקורבן, למען הגילוי הנאות, וכשהבנתי מה עוצמות האלימות והברוטליות והנזקים שהתופעה הזאת מביאה איתה, חשבתי מה גורם לילדינו, לתלמידינו כאשר הם הופכים להיות תחת תהליך של דה-לגיטימציה, הרעשה וכל מה שיש בתוך השיח המאוד מאוד קשה, והתקבלה החלטה שהובלתי אותה באילת, שכפי שיצאה תכנית עיר ללא אלימות שיש לי חלק מהזכויות שהיא הפכה להיות תכנית לאומית כי היא נפתחה באילת בפברואר 2004, אמרתי שאנחנו חייבים לעשות פעולה כזאת גם בכל הקשור לנושא של אלימות ברשתות החברתיות ובעצם אנחנו נמצאים בתוך התהליך.

אנחנו בתחילתו, עדיין אני לא יכול להצביע על פעולות שאני יכול לסמן עליהן "וי", או להגיד שהצלחנו, למעט זה שכל הגורמים המשחקים בקהילה שותפים לו. החל מארגוני ההורים, כמובן מערכת החינוך, מערכת החינוך החוץ בית ספרית, משטרה, 105, כל הגורמים כולם חברנו כדי לתכלל פה אירוע שאומר אפס סבלנות לתופעת האלימות ברשתות החברתיות, דרך אגב, ברמה העירונית, אבל אנחנו מתחילים במערכת החינוך במוסדות החינוך. התכנית התחילה כבר, אני לא יודע אם מגי כבר דיברה איתכם, אבל אני מציע שתייחדי לזה אולי בפגישה הבאה אם זה בסדר לך דיון בפני עצמו שבו נוכל להציג מה עשינו עד היום, שזה יותר להתחיל להפנים למודעות של הגורמים הרלוונטיים, מחנכים, הורים, את פוטנציאל הרשע, אם יורשה לי להגיד, בכל הקשור לאלימות ברשתות החברתיות, וכמובן כמובן להתוות תכנית, ואנחנו נמצאים בתוכה.

ככל שהזמן נוקף והקורונה קצת שיבשה לנו את תכנית העבודה למרות שהיא החריפה את הבעיה. חשוב שנדע, הקורונה יצרה אתגרים שהם אתגרים חדשים ותובנות שרק מלמדות שצריך לעשות פעולה. בסוף בסוף מבחינתי כראש הקהילה, אני שואף למצב שבו כל הקהילה מדברת באותה שפה והמילה אפס סבלנות וכמובן לגייס את כל המשאבים. אם זה הטכנולוגיים, אם זה החינוכיים ואם – ופה זה נקודת הנקודות – ואם זה הנושאים של החוקה באכיפה. אני חושב שבעניין הזה זהו לקונה, תקלה, לא יודעים אך לטפל בתקלה. אני אומר את זה עוד פעם מהזווית של החוויה האישית, החוויות האישיות שלי, אז זה נושא שממש ממש פרוץ ואנחנו מוצאים הרבה מאוד קורבנות, מקטנים ועד גדולים, מאנשי ציבור ועד אנשים ישרי דרך שהם נפגעים פגיעה קשה, ואני מניח שכל הנתונים יושבים אצלכם. ראינו רק בדו"ח של המועצה לשלום הילד מה קרה לנו עם ילדים עם ניסיונות אובדנות כתוצאה מה- - -

שמענו אותם גם.

אז מן הסתם אתם מבינים את זה. משפט אחרון, אני כרשות, וגם אמרתי את זה בכמה ועדות אחרות, שאנחנו מוכנים לשמש כפיילוט, שנתנסה ביחד, נחווה ביחד, ואני מוביל את זה בישוב ביחד עם הצוות הנפלא שלי, ואני לרשותכם.

תודה רבה. אני מאוד שמחה שבאת. נמשיך לשמוע עוד בנושא הזה, ביקשו להתייחס מחברת מיקרוסופט, מנהל תחום חוויית לקוח, מאור דוד פור. בקצרה בבקשה.

אני אקצר ורק אתן את ההייליט. קודם כל תודה רבה על ההזמנה, אני חושב שזה בהחלט דיון חשוב וחשוב להכיר וחשוב לבצע. אני חושב שיש פה, וגם ראיתי בצ'ט וברשימת המשתתפים, יש כאן פתרונות נהדרים, אני חושב שהמזור והמרגוע יגיע מהפתרונות הללו, פחות מהיבטי פיקוח וסינון אתרים.

אני בזה ממש לא מאמין ועכשיו אני גם חובש את הכובע המייקרוסופטי שלי כי עד עכשיו זה היה פתיח אישי, אדבר על הכלי שיש לנו במיקרוסופט, הוא לא בא לפתור את בעיות העולם, הוא לא מתיימר לפתור את כל בעיית הפדופיליה או פוגענות ברשת, מה שכן הוא בא לעזור להורים ובכלל למשפחה, לנהל את כל מה שקורה ברשת האינטרנט במסגרת הבית, במסגרת המשפחתית. אנחנו מאפשרים על ידי כלי שנקרא Microsoft family safety, שהוא כלי שניתן להוריד אותו היום ב- Google play, בקרוב הוא יהיה גם ב-IOS, אפשר יהיה להתחבר דרך הווב, לקבל קודם כל ניטור של פעילות הילדים באינטרנט על פלטפורמת מייקרוסופט השונות, בין אם זה ווינדוס, בין אם זה אקסבוקס, לדעת בדיוק כמה זמן הילד בילה בכל אתר ואתר, או בכל אפליקציה, מאפשר לי גם כהורה, אגב, אני משתמש בזה קבוע, אני מאוד אוהב את השירות הזה, מאפשר לי גם לקבל תובנות ולדעת איפה הילדים שלי מבלים הכי הרבה, באיזה אתר, באיזו אפליקציה, ויכול להיות שגם החשד שלי יעלה בעקבות העובדה שאני רואה שהילד מבקר באתר זה או אחר, אני גם יכול לראות בדיוק איזה חיפושים הוא עשה באינטרנט ולאן הוא הגיע.

אם אני רוצה באופן עצמאי לבצע filtering כלומר סינון של אתרים מסוימים כהורה לילד שלי או לאחד מחברי המשפחה, יש לי את האפשרות לעשות זאת בעזרת תובנות כאלה ואחרות.

הכלי נותן לי אפשרות לעשות מהו הזמן מסך, כמה זמן הילד מבקר או מבלה במסכים השונים, אם אני רוצה לבצע קצת הפחתה או עצירה מוחלטת של הדבר הזה, זה בהחלט אפשרי.

ראיתי את מה שזוהר רשם כאן לגבי המיינדקראפט, אין לי מה להתייחס לזה כי אנחנו בסופו של דבר לא עוקבים על תכנים שיש במיינדקראפט, אנחנו בהחלט משתדלים כמה שפחות וכמה שיותר למנוע תכנים בעייתיים, אבל כל נושא הפרטיות בתכנים הוא בהחלט נושא שצריך לפתוח עליו דיון בפני עצמו.

אבל אם אני כהורה רואה שהילד שלי מבקר או מבלה במיינדקראפט הרבה זמן ואני רואה את הגרף עולה מבחינת השעות, הכלי המייקרוסופטי הזה מאפשר לי בהחלט למנוע מהילד להיות במיינדקראפט כל כך הרבה שעות או לנהל איתו סוג של שיח. כי אני חושב שמכל מה שדיברנו כאן היום או כל הדברים שעלו כאן, הדבר המרכזי שיפתור את הבעיות ברשת זה חינוך, לא שום דבר אחר. לא web filtering, לא שום מניעה אחרת אלא אך ורק חינוך, האחריות כאן היא אחריות הורית ומבחינתי הכלי הזה הוא כלי שנותן לי את האפשרות כהורה לנטר ולבקר את הפעילות של הילדים שלי באינטרנט. אז הוא נמצא ב-Google play כמו שאמרתי, זה Microsoft family safety, בקרוב יהיה ב-IOS, וכמובן גם בווב אפשר להתחבר אליו. תודה רבה.

תודה רבה. אחרי הדיון אני הולכת - - - אני מכירה את מיינדקראפט אבל השאלה מה הצרות שהוא מביא עלינו. המשחק הזה, אבל זה לא לעכשיו. תודה.

אני לא חושב שהמשחק מביא צרות מסוימות, אני חושב שהעובדה שיש לנו היום מיקרוקוסמוס מאוד גדול שנקרא המרחב הווירטואלי כל אפליקציה וכל מקום מביא עלינו תכנים שיכולים להיות תכנים בעייתיים, זה יכול להיות בוואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם, טיק טוק, מיינדקראפט או כל מקום אחר, ובהחלט אנחנו כהורים וכאינדיבידואלים צריכים לעבוד חזק על חינוך ויצירת תכנים שהם לא תכנים פוגעניים.

תודה. נעבור לדב מילר מנכ"ל הדרן.

שלום וברכה לכולם, תודה ליו"ר. אני מייצג בדיון הזה את הקבוצה של האנשים שמעוניינים לתת פתרון לילדים שלהם מבלי להכנס לסיכונים או לעקוב אחרי הניטור של הפעולות ברשת, אני חושב שיש הורים רבים שמעוניינים לתת את הפתרון המושלם וסגור מראש, כשהם יודעים בדיוק מה הילד שלהם יעשה, איזה תכונות הוא יכול להכנס לזום, באיזה תכונות הוא יכול להשתמש בוואטסאפ, בגוגל דרייב, כל אחד מהכלים האלה, וכל אחד שמשתתף בדיון יודע כמה סכנות יש בכל הכלים השיתופיים האלה והפתרון שלנו בעצם מייצר איזו שהיא תבנית שכל קבוצה או כל אוכלוסייה יכולה להגדיר לעצמה מה יוכלו לעשות בכל אחת מהאפליקציות או הפלטפורמות האלה ומה לא, עד כדי רמה מיקרוסקופית, ובזה אנחנו עוסקים שנים רבות, אנחנו מעניקים את הפתרונות האלה לקהלי יעד מגוונים, דתיים וגם שאינם דתיים.

אני מעוניין לבקש בדיון הזה מכל המשתתפים כאן, צריכים לייצר סוג של תקן אבטחה. כיום יש מגוון פתרונות שהם יעילים כל אחד בתחום שלו, אבל אין תקן שמגדיר מה נחשב מאובטח ומה לא נחשב מאובטח, כל אחד מתהדר במה שהוא יכול ומה לא, אבל צריך תקן שיגיד להורה עד כמה הדבר הזה אכן עובר את התקן, איזה גוף יכול לבדוק ולאשר את הפתרונות אם הם עומדים בתקן או לא, זה בוודאי יתן איזה שהם כלים להורים או למוסדות וארגונים לדעת ולכוון את עצמם איזה פתרון לקחת. אני מקווה שהדיון אכן יעלה את המודעות וייתן לאוכלוסיות השונות את האפשרות לפנות לכל המשתתפים, אני רואה שהתקבצו פה אנשי מקצוע רבים מאוד, כדאי מאוד להגביר את שיתוף הפעולה הזה ולהגיע לפתרונות שאכן ישאירו לנו את העולם הזה הרבה יותר שמור ובטוח גם במרחבים הדיגיטליים. תודה.

תודה גיל גבריאל מאינטרנט רימון בבקשה.

תודה על רשות הדיבור. אני מבין את לוחות הזמנים ולכן אהיה קצר. אנחנו בקבוצת רימון מתמחים מזה קרוב ל-15 שנים בפתרונות סינון לגבי כל סוגי התכנים. נאמר מוקדם יותר בדיון, דובר על הצורך לחסום אתרים ספציפיים, הסכנות שיש היום לילדים ברשת לא נמצאות באתרים ספציפיים, התוכן מזמן נמצא כבר באתרים שהם לכאורה נורמטיביים, לבוא ולהתמקד באתרי נישה זה כמו לומר שתאונות דרכים קורות רק בכבישים מהירים. היום הצורך לתת לילד את ההגנה והמעטפת נמצא בכל מקום, גם ברשתות חברתיות, גם באתרים נורמטיביים, אפילו יו-טיוב שתכנים יכולים לעלות שם בצורה בעייתית.

אנחנו יודעים לתת את הפתרונות האלה גם בסינון של מכשירים ספציפיים, אם זה סמארטפונים, אם לאפ-טופים, אם זה הגנה על כל רשת הוויי-פיי בבתים, מוסדות וארגונים ונשמח להרחיב על זה אחרי זה למי שירצה. כמובן גם בכל העולם המתפתח והמתגלגל של cyber bulling ואפילו תופעה שלא דובר עליה כאן היום, תופעה של סקס-טינג, ילדים ובני נוער ששולחים תמונות חושפניות שלהם לחברים או אפילו לפעמים - - - אנונימיים, מחקרים בעולם מגלים שלמעלה מ-1/3 מבני הנוער מודים - - - הסכימו לומר - - -ששלחו תמונות עירום או תמונות חושפניות שלהם לילדים אחרים ולאנשים מבוגרים בוואטסאפים ובמסנג'ר ובכל אמצעי אחר, היום התחום הזה מופקר לחלוטין. לנו יש היום את היכולת ואנחנו לדעתי בלעדיים או כמעט בלעדיים בתחום הזה בעולם, לסנן את התמונה על גבי המכשיר של הילד, על גבי הסמארטפון שלו, ולמנוע ממנו לשתף תמונה כזו, למקרה שהילד חושב שטעינו וזה גם יכול לקרות כי אף טכנולוגיה - - - לא מושלמת, אז הוא יכול לבקש מההורה שלו, ההורה זה בעצם הגורם המשלם של האפליקציה, להגיד לו 'יש פה תמונה שאני רוצה לשתף ולא נתנו לי האם אתה מאשר לי או לא' אחרת בעצם הכל אנונימי והכל חסוי ואנחנו לא חושפים חלילה את הפעילות של הילד, גם לא בפני ההורה שלו, וכמו שאמרתי אנחנו נשמח להרחיב על זה בשיחה נפרדת, כי אני מבין את הדוחק בזמן.

תודה גיל תודה גם על ההבנה לגבי הזמן. נעבור למר יוסף שפייזר, יו"ר הפורום הדיגיטלי שלמיטב זכרוני ביקש גם לומר דברים בישיבה הקודמת על למידה מרחוק ולא הספקנו, אז אני שמחה שעכשיו אנחנו מספיקים. בבקשה.

תודה רבה לוועדה. אני רוצה להפוך את הדיון למשהו יותר אופרטיבי. הבעיה היא בעיה חמורה, אנחנו דיברנו על זה, אנחנו רואים את זה כמגפה. ובעצם שימו לב שמצד אחד יש אנשים שהגיעו בעיקר מעולם הטכנולוגיה שאומרים 'חינוך חינוך חינוך' כי בעצם יש להם מעין אינטרס לא להוריד את הטראפיק באינטרנט, הם בעצם רוצים לשמור את האינטרנט פתוח. אנחנו אומרים שחינוך זו סוגיה חשובה אבל הפתרון הוא בסוף פתרון טכנולוגי כי אנחנו חייבים את חגורת הבטיחות לילדים, הילדים נחשפים לדברים מזעזעים ולא נרחיב מפאת קוצר הזמן.

מה שאנחנו מציעים באופן אופרטיבי, זה פשוט להמשיך את המהלך המבורך של משרד התקשורת. כלומר להעלות את רמת הסינון שהחברות מציעות בחינם, אפשר לקחת את הטכנולוגיה של רימון, אפשר לקחת את הטכנולוגיה של זוהר, באמת המון טכנולוגיות שמצויות בשטח ופשוט להעלות את רמת הסינון וכך הילדים שלנו יוכלו ליהנות מהגנה טובה יותר מאשר הסינון הבסיסי שמסופק כרגע על ידי החברות, זו דעתנו - - -אנחנו בקשר עם - - -הורים ועם המון ילדים, מגיעים אלינו עם דברים מזעזעים.

אני לא יודעת אם היית איתנו כשדנו עם משרד התקשורת אבל חלק מהבקשה שלי בתפקידי זה ובקשתנו כוועדה זה שמשרד התקשורת קודם כל יעמיק את המידע שהוא מנגיש לציבור בכלל על האפשרות הזאת, דבר שני שיבחן את האפשרות שהסינון יהיה ברמה טובה יותר, בעוד כמה שכבות שלא קיימות היום כי הסינון הוא בסיסי.

אני מסכים איתך. זה הסיפור. המדינה צריכה לשים כמה שקלים כאן וכנראה לסבסד באמת סינון יעיל יותר ואין מה לעשות, זה יהיה חינוך עם סינון יעיל יותר. יש לנו חוקר בכיר בפורום הדיגיטלי שרוצה להגיד מילה, הוא עשה בדיקה בזמן האחרון. שמו אוהד עזרן.

בבקשה. אבל באמת דקה.

שלום. אני רוצה להצטרף לסוף דבריו של יוסף. אופציה הכי אופרטיבית שגם את העלית אותה בעצמך זה להעלות את רמת הסינון. אני רוצה להסביר בשתי מילים מה ההבדל בין רמות הסינון שחשוב שיהיה - - - רמת הסינון שהיום מוצעת בחברות הסלולר היא רמת סינון שיותר נוגעת לאתרים, מה שנקרא רשימה שחורה, רשימה של אתרים שמזהים אותם כאתרים פוגעניים וחוסמים אותם. הדבר הזה חוסם משהו כמו 20% מהתוכן הבעייתי כיוון שרוב התוכן עובר ברשתות חברתיות, בוואטסאפים וגם בתכנים אישיים שמעלים אותם, אני רוצה להפנות את תשומת לבך למחקר של מכון מופ"ת שהתפרסם בשנה שעברה, על כך ש-50% - וזה עלה גם בתחילת הוועדה – 50% מילדים ובני נוער הם יוצרים תוכן פורנוגרפי בעצמם ושולחים אותו לחברים שלהם. זה פורסם בידיעות אחרונות.

הסינון של הרשימה השחורה לא יעיל .הסינונים שאנחנו מדברים עליהם כסינונים יעילים זה באמת בנושא הזה - - - מובילה בתחום הזה וחבל שבאמת לא העלו אותה מספיק, דיברו פה יותר על מניעה, יותר על חינוך, זוהר הוא היחיד שדיבר בנושא הטכנולוגי והנציגה של משרד התקשורת. הם מייצרים היום את הטכנולוגיה הכי חדישה כשהטכנולוגיה הזאת עובדת על זיהוי של תמונה וקול וכך היא יכולה לחסום את התכנים עוד לפני שהם מגיעים לטלפון לא רק מאתרים, גם ילד שמצלם את עצמו, מצלם את חברה שלו ושולח, גם זה מסומן.

חוץ מזה, רציתי להסב את תשומת לבך בכל מה שקשור לפוגענות ברשת, ולנושא של חרמות. אני חושב שלא דיברו על זה היום, דיברו בעיקר על פדופיליה ועל שיימינג ועל נושא של חרמות, וגם פיתוחים שאנחנו מכירים של סטארטאפיסטים שמנסים לייצר, ומייצרים כבר אלגוריתמים לזיהוי חרמות אצל ילדים. ממה שאני מכיר חרם זה אחד הדברים שהפגיעה שלו היא לאורך טווח גבוהה מאוד ועיקר הבעיה היא שלא מצליחים לזהות אותו בזמן, זה דבר אחד, ושהדיווח עליו מאוד מאוד קשה לילד המוחרם. אם דיברתם על 105 וכל התחום הזה אז זה כמעט ולא קורה, וגם אלגוריתם בנושא הזה יכולים לעזור.

אני רוצה ממש בסוף עוד דבר אחד, שאני כמי שמלווה את התחום הזה בשלוש השנים האחרונות מאוד הייתי שמח שהיה קורה וזה עידוד יזמות טכנולוגיות בכלל בקרב יזמים טכנולוגיים בישראל ובעולם, מה שאתם כוועדה יכולים לעשות בכל מה שקשור לתמריצים ולמודעות לא אצל הורים, בסדר דיברו על הורים ילדים ומחנכים, אלא עידוד מודעות אצל יזמים טכנולוגיים כדי לייצר פתרונות יותר עדכניים, אנחנו כבר מכירים טכנולוגיות שרוצות לשלב חוכמת המונים, רוצות לשלב אלגוריתמים חדשים שדיברתי איתך עליהם קצת, עידוד של יזמים טכנולוגיים הוא מאוד קריטי לדבר הזה כיוון שהם לא יודעים מה רמת הביקוש לפתרון כזה.

תודה רבה על הדברים. אני בהחלט מסכימה. אנחנו לקראת סיום, עוד שני דוברים. יש עוד אז אני כבר מתנצלת בפני מי שלא נצליח להגיע אליו, אני חושבת שהדיון הזה חשף כמה יש לעשות בעניין הזה ובהחלט ייתכן שנמצא מקום לקיים דיונים נוספים במיקודים מסוימים. אגש לעוד אפליקציה אחת שביקשו להציג, ינון לנדברג, בבקשה. אני מבקשת להצטמצם, דקה – דקה וחצי.

תודה רבה על הדיון המאוד מעניין ועל זה שאתם שמים את זה בתשומת הלב. אנחנו ב"בוסקו" עובדים כבר ארבע שנים סביב העולמות האלה. אנחנו באים ממקום שמבין שהבעיה היום של הילדים היא לא מה הם נחשפים אליו באינטרנט אלא באמת מה שעובר בהודעות האישיות שלהם. נורא פשוט לראות את הדבר הזה, גם היום כשתנסו להעלות תמונה שהיא פוגענית, תמונת עירום לפייסבוק, ייקח לפייסבוק מיקרון השניה כדי לחסום לכם את החשבון. את אותה הודעה, אם תשלחו כהודעה אישית בפיייסבוק, הם יתנו לכם להעביר אותה. אני מסכים עם מה שנאמר פה שלרשתות אין באמת אינטר מובהק למנוע את זה.

אבל הבעיה האמיתית היא שלהורים אין מידע, ומה שאנחנו עושים בבוסקו אנחנו מנסים לנטר את כל המידע שעובר דרך הטלפון של הילדים כמובן בלי להסתיר את זה מהילדים, אנחנו מתעקשים שהילדים ידעו שאנחנו מנטרים את המידע שם, ואנחנו נותנים - - - מידע ברגע שמשהו קורה. ברגע שמתחיל חרם דיגיטלי סביב הילד, ברגע שהילד שולח תמונת עירום של עצמו או מקבל תמונת עירום של ילד אחר, ברגע שילד משנה את צורת ההתנהגות שלו באפליקציות, ברגע שילד משתמש פחות באפליקציות תקשורת, זאת אומרת שמתחיל סביבו חרם או מסירים אותו כמות לא רציונלית של חברים, יותר משלושה ב-3 השעות האחרונות, כנראה מתחיל סביבו חרם. כשילדים היום רוצים לאיים אחד על השני, הם לא אומרים 'אני אתן לך בוקס', הם אומרים 'אני הולך להסיר לך עוקב באינסטגרם'. האפקט על הילד הוא אותו דבר כאילו מישהו נתן לו בוקס. הבעיה הגדולה היא שלהורים אין את המידע. ההורים לא יודעים שהילד נמצא בצרה. אני מסכים עם מה שנאמר פה על זה שהילדים מפחדים לספר להורים, ומכאן אנחנו באים.

אנחנו מנסים לתת להורים את המידע ברגע שהתקלות קורות, ברגע שהאיומים קורים, תוך כדי ניתוח כל המידע שעובר דרך הטלפון של הילד, באמצעות כלים מאוד מתקדמים שהם כמובן AI ו-machine learning.

זה בעצם אפליקציה שמתלבשת על הטלפונים של הילדים?

זו אפליקציה שמתוקנת על הטלפון של ההורים ועל הטלפון של הילדים. יש לנו מעל חצי מיליון משתמשים בעולם, בישראל יש לנו כבר היום מעל 25,000 משפחות שמשתמשות בנו וזה הולך וצומח כי הורים מחפשים את הפתרונות האלה. הם מבינים שהם לא יכולים לחסום את הילד מלהגיע למידע. מה לעשות, הילדים שלי יותר מתוחכמים ממני בטכנולוגיה. אני לא יכול לחסום אותם מלהגיע לאתר כזה או אחר, אבל לפחות כשקורה משהו אני רוצה לדעת. ופה אני מסכים מאוד עם כל מה שנאמר פה על הצד החינוכי, אנחנו צריכים לתת להורים את הכלים כדי לדעת איך להתמודד עם הבעיות האלה. יותר מזה ההורים היום מפחדים מהילדים שלהם, מה הילדים שלי יגידו, להורים אין את המידע, הילדים לא צועקים ובוכים כשהם רבים עם חברים, הם כותבים להם הודעת טקסט, או נותנים להם סמיילי עצוב. ופה בדיוק זה מה שאנחנו עושים.

תודה. תודה שהשתתפת. אנחנו עוברים לדוד קורן מנכ"ל ער"ן שגם ביקש להתייחס. לאחר מכן נסיים עם הרשות להגנת הפרטיות ונסכם.

שלום ח"כ עינב קאבלה ותודה על ההזדמנות. אני רוצה לציין, אנחנו מקבלים בכל יום כמה מאות של פניות מצוקה של בני נוער, ואני גם אישית שותף לפורום של פייסבוק שמתכנס פעם בחודש בנושא של התייחסות לתכנים פוגעניים וזה פורום שפעיל מאוד בנושא של מה כן להסיר ומה לא להסיר. אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה שיש לנו והוא חסר בנושא של התמודדות עם פדופיליה ברשת, יש לנו בחודשים האחרונים עליה מטורפת של תכנים שאנחנו כל הזמן עסוקים בלהסיר אותם מהפורום של המענה שלנו לנוער, ואני כבר פניתי בייאוש רב עד לשר התקשורת וגם לשר לבטחון פנים ואני חייב לומר שקצרה ידם ואנחנו משקיעים שעות בהסרה של תכנים פורנוגרפיים קשים, שאני מתבייש להעלות אותם כאן, ואני מבקש את עזרתך בעניין הזה, כי הצוות המקצועי שלנו ממש מותש בחודשים האחרונים בנושא הזה. אנחנו משקיעים בזה ימים כלילות, השירות שלנו הוא מסביב לשעון.

א. תודה כי זה חשוב, ולמרות שאין זמן אני רוצה שתסביר לי בקצרה מה נדרש לעשות, אם יש דרך להתמודד עם זה ברמת גורמי הממשלה השונים שפנית אליהם.

כן. המענה שלנו לנוער הוא גם בצ'ט וגם בפורום. על מה שאני מדבר הוא בפורום כי בפורום יש בו חשיפה ליותר מאחד על אחד, ויש שם כאלה שנכנסים, אפשר להכנס לשם כמובן, ויש שם אנשים שהם so called פדופילים שנכנסים ומעלים תכנים שאני פשוט מתבייש להגיד את זה כאן כרגע, של הדברים הכי הכי קשים שאפשר להעלות. הדרך לחסום אותם, לאתר אותם, היא ב-105 במשרד לבטחון פנים בעזרת משרד התקשורת ופנינו לכל הגופים האלה ואני חייב לומר ששיתוף הפעולה קיים אבל זה לא מספיק, כנראה שלא מצליחים וצריך סיוע נוסף בצד הטכנולוגי כנראה.

הבנתי. קודם כל אני כבר עכשיו פונה לאותם גורמים רגולטוריים אחראיים שזה משרד התקשורת, 105 והמשרד לבטחון פנים, שנמצאים איתנו עכשיו בדיון. אנחנו לא נפתח את זה לדיון. גם הפרקליטות ומשרד המשפטים, אני מבקשת שהפניה הזו של מנכ"ל ער"ן שמסב את תשומת ליבנו לדבר באמת חמור, אני מבינה שנעשו ניסיונות לפי מה שהוא אומר אבל לא די בנסיונות. אני רוצה להבין למה לא מצליחים והנציגים ששומעים אותנו, אני אשמח לדבר איתם גם מחוץ לוועדה, מחוץ לדיון כרגע הכוונה, בגלל שהזמן לא מספיק, אבל זה לא אומר שלא צריך לטפל בזה. אם צריך אני גם אעמוד איתך בקשר דוד, כדי לראות איך אנחנו נקדם את זה ביחד. באמת שהתועבה הזאת לא תיחשף לא לילדנו ולא לנו. תודה לך, תודה שהעלית את הנושא הזה. אז כל הגורמים שאיתנו עדיין בזום ששייכים למשרדים שנקבתי בשמם אני מבקשת את התייחסותכם לאחר מכן, ניצור קשר ונראה איך נקדם את זה.

לסיום נפנה לרשות להגנת הפרטיות. ד"ר סאני כלב. אם תוכל ממש בדקה, דקה וחצי, כדי שנוכל אחר כך לסכם את הדיון.

תודה רבה על ההזמנה ועל הדיון המאוד מבורך וחשוב הזה, אני אומר בקצרה, דיברנו פה על שתי סוגיות, סוגיית משרד החינוך, זום וסוגיה שלפגיעות ילדים ברשת, ברשתות הרחבות יותר. הרשות פועלת הרבה מול משרד החינוך, בשיתוף משרד החינוך, בכל מה שקשור לתחום הלימוד, מערכת החינוך, אם זה המלצות לגבי אבטחת מידע בזום להורים ולעובדי הוראה, ודרך אגב מסוגיות של מצלמות במוסדות חינוך ועד ב אמת עבודה עם ילדים במסגרת הרצאות בבתי ספר, פתיחת מצלמות בזום וכולי. זו סוגיה אחת שלא ארחיב עליה כרגע.

לגבי הסוגיה השניה, פגיעות ברשת הן בעקרון יותר בתחום הטיפול של 105 ומשטרת ישראל כמו שכבר דובר כאן רבות, ואנחנו בעיקר מתמקדים בהעלאת מודעות להורים ולתלמידים, ילדים בהקשרים האלה. אני רוצה לומר שיש חשיבות עצומה להגנה על ילדים ברשת והאמצעים הטכנולוגיים ששמענו כאן הם כלי, הם כלי אחד שאולי הוא חשוב מאוד, אבל צריך לזכור שניטור ילדים ברשת במיוחד בני נוער, עשוי להיתפס כפגיעה בפרטיות, וצריך לעשות איזון מאוד מאוד עדין בין הרצון להגן על ילדים מצד אחד ומצד שני לאפשר להם פרטיות לרבות פרטיות ברשת, במיוחד לגבי בני נוער, ומאוד קל לדבר על הצורך לפקח ועל אתרים שהם נכנסים אליהם, צריך להבין את התפקיד של הרשת עבור בני נוער, זה תפקיד מאוד חשוב, ולכן צריך לעשות את זה בשיתוף פעולה עם הילדים ככל האפשר או בהסכמה שלהם אם אפשר. בוא לא נשכח שבני נוער שרוצים להתחמק מניטור ידעו לעשות את זה, והרבה מחקרים שנעשו בתחום מראים, כמו שנאמר גם בתחילת הדיון, שבסופו של דבר הכלים הכי יעילים להגנה על ילדים זה מעורבות הורית, חינוך, שמירה על ערוצי שיח פתוחים ופחות ניטור ומעקב, הרבה מחקרים מראים שככל שאני אעקוב ואנטר אחרי הילד ככה אני אסגור את הרצון ואת דרך התקשורת שלו לדבר איתי בתור הורה ואת זה אנחנו רוצים לשמור.

עוד נקודה חשובה שלא דוברה מספיק ואעשה את זה בקצרה, סוגיית אבטחת מידע. המערכות האלה שומרות מידע, אוספות מידע סופר רגיש על הילדים שלנו, איפה הם נמצאים, המיקום שלהם, אתרים בהם הם צופים, זהות החברים שלהם, מה הם כותבים בתכתובות הכי רגישות שלהם. זה מידע מאוד רגיש שאם הוא נחשף ומגיע לידיים לא טובות הוא יכול להיות מאוד פוגעני עבור הילדים ולכן צריך מאוד להקפיד על המידע הזה שהוא לא יזלוג ולא ייחשף, זו סוגיה מאוד חשובה.

נקודה אחרונה אולי, לוודא שמטרת איסוף המידע היא רק באמת לאותה הגנה, כלומר שלא ייעשה שימוש במידע הזה למטרות אחרות, מטרות מסחריות, העברת מידע מגורם כזה לגורם אחר, אלה סוגיות סופר חשובות וצריך לחשוב עליהן. כלומר הרצון להגן הוא מצוין, הבה נתמקד בסוגיות שהן מורכבות - - - הפתרון הוא לא ניטור ומעקב מוחלט, יש פה דיון הרבה יותר מעמיק שצריך לעשות.

תודה. אמרתי ואני אומרת שוב, לנושא הזה יש הרבה היבטים שראויים גם לדיון וגם לביצוע בפועל, ולא רק לדיון. בכל מה שקשור למוגנת של ילדינו, יש פה גם חשיבות להבחנה גילאית בין ילדים ונוער, ברור שקל יותר וגם אפילו לגיטימי יותר לנטר בגילאים הצעירים וזה חשוב, בוודאי שעולות פה גם סוגיות של הגנת הפרטיות שנכונות גם לדיון הזה אגב, ועוד להרבה דיונים אחרים, לאו דווקא בנושא מוגנות. יש פה תחום פרוץ שבהחלט מצריך טיפול בשאלה איפה נמצא כל המידע הזה שכל האפליקציות וכל האתרים שומרים עלינו, חשופים למידע שאנחנו בעצם נותנים שם ברשת ואנחנו לא יודעים איפה זה, אבל זה לגבי הנקודה האחרונה.

לגבי הנושא של הגנה על ילדים ונוער, אני חושבת שמהדיון הזה אם צריך להתייחס לצד האופרטיבי, אמרתי את זה ואני חוזרת על זה בסיכום הדיון, גם משרד החינוך, גם משטרת ישראל, גם מוקד 105, כל הגורמים הרלוונטיים, ואם החסרתי אחד, אני פונה פה לכל גורמי הממשלה הרלוונטיים, חייבים לייצר שיתופי פעולה קונקרטיים כאלה שיובילו להנגשת מידע אופרטיבי להורים ולילדים. לא יכול להיות שכל אחד עומד בתוך המעגל שלו ולא חושב על משתמשי הקצה והמשתמשים בסוף הם הילדים והנוער וגם ההורים שלהם שחרדים לשלומם ובריאותם הנפשית והפיזית של ילדיהם, ומשרד החינוך שנמצא בקשר שוטף כל הזמן לגבי שיעורי חשבון ושיעורי היסטוריה, צריך להיות גם בקשר שוטף בכל הנוגע לנושא הזה של שימוש ברשת, שימוש מושכל ברשת. גם עם ההורים וגם עם הילדים. יש לנו גם את הידע של משטרת ישראל בתחום הזה וגם את הידע של מוקד 105, וגם את הידע של משרד החינוך ושל שפ"י, ואת כל זה לא צריך להשאיר בהקלטות של אתרי אינטרנט, צריך להביא אל הילדים, צריך לנהל שיח עם הילדים והנוער ולאפשר להם התמודדות נכונה יותר, וכמובן יש טכנולוגיות. זה דבר אחד.

הדבר השני, יש טכנולוגיות ונכון לשלב טכנולוגיות, כי בסוף אמרנו, זה משהו שהוא 360, זה הוליסטי, זה משהו שצריך להתייחס אליו לא רק במחשבה של 'הנה, זה יפתור את כל צרות העולם', זה לא יקרה. הטכנולוגיות שיכולות לסייע גם א. ראוי שיובאו לידיעת המשתמשים, ב. אם יש רגולטורים וגורמי ממשל, משרד החינוך וכל מי שדיברנו איתם פה וגם מי שלא, אם יש יכולת לשלב את זה במערך של הטיפול כדי באמת לאפשר כמה שיותר מוגנות, אז לא לחשוש מזה, זה משהו שצריך להיעזר בו ולעשות בזה שימוש נכון. כמובן בשים לב לסוגיות הפרטיות, אבל זה לא סיבה לא לעשות שימוש נכון ומושכל.

וכמובן משרד התקשורת, אנחנו מבינים שיש פער בין מה שנעשה לבין הידע של האזרחים לגבי היכולת שלהם לעשות שימוש בסינון החינמי, וכמובן אני שוב חוזרת על הבקשה שלי לבדוק להוסיף לזה רבדים נוספים, זה לא פותר הכל, זה חלק מ-. אנחנו כל הזמן מדברים על עוד נדבך ועוד נדבך, הכל מתוך מטרה שבאמת הילדים שלנו יזכו להגנה טובה יותר ויוכלו להשתמש ברשת. מי שחושב שהם לא ישתמשו ברשת או שאפשר להגיד להם 'רק שעה אחת תהיו באינטרנט וזהו', מתעלם מהמציאות, הם שם והחובה היא עלינו להגן עליהם.

אני רוצה להודות לכולם, היה לנו דיון ארוך וגם הוא לא הספיק להכיל את כל מה שיש, אז תודה לכל מי שהשתתף כאן איתנו, לאיילת וחברי הכנסת שהיו פה וכל המשתתפים האחרים וכמובן למשתתפים בזום, תודה רבה על הסבלנות שהייתה לכם ולמי שלא הספקתי לגשת, אני מתנצלת, אנחנו ננסה בהמשך הדיונים. תודה רבה לכולם גם לצוות הוועדה ולאיילת ולדובר יעקב. תודה רבה ויום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 13:17.