פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



8
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
27/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 18
מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
יום שלישי, ט' בחשון התשפ"א (27 באוקטובר 2020), שעה 9:30

דיון מהיר: 12 קורבנות פשיעה ב-26 ימים, של ח"כ אוסאמה סעדי (מס' 1565)

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
תהלה פרידמן

ווליד טאהא
אוסאמה סעיד

אפרת אלטהולץ מרום - ראש אגף מדיניות ואסטרטגיה, המשרד לבטחון פנים

תנ"צ מיכאל שפשק - רפרנט לענייני ערבים באח"מ, המשרד לבטחון פנים

עידו בן יצחק

אמל ביבאר

ס.ל., חבר תרגומים



12 קורבנות פשיעה ב-26 ימים, של ח"כ אוסאמה סעדי (מס' 1565).

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות. היום יום שלישי, 27 באוקטובר 2020, ט' בחשוון התשפ"א.

אנחנו מתחילים את הדיון היום עם חברנו חבר הכנסת אוסאמה סעדי שהגיש בקשה לדיון מהיר בעקבות ריבוי מקרי רצח. אמנם זה נחשב שאנחנו נכנסים לרוטינה מסוימת, אבל אסור לנו לקבל את זה כעובדה וללמוד לחיות עם זה, אנחנו תמיד צריכים לחזור לנקודת האפס בדיון בוועדה הזאת ובנושא הזה ותמיד לשאול את השאלות למה זה קורה ואיך אפשר לטפל בזה. לכן אני מברך את חברי, חבר הכנסת אוסאמה סעדי שהעלה את הנושא הזה לדיון מהיר ואנחנו ניתן לו את הבמה כדי שהוא יוכל להציג את הנושא וניכנס אל תוך הדיון עצמו. חברי אוסאמה, בבקשה.

כן, סבאח אל ח'יר, כבוד היושב ראש, גם לחברתי תהלה שבאמת אני מברך אותה שהיא נרתמת לנושא הזה, היא גם השתתפה בחלק מהצעדה שהייתה לאימהות השכולות.

אתה צודק, כבוד היושב ראש, שאתה מציין שבאמת אולי אנחנו נכנסים לאיזה שהוא סוג של רוטינה ואולי השלמה עם המצב, כאילו זה מה יש, אבל זה הדבר הנוראי ביותר. אנחנו מדברים על חיי בני אדם, אני כשהגשתי את הדיון המהיר הזה על התקופה של 26 ימים והמספרים היו זוועתיים, אז קראנו לזה, אם אתה זוכר, ספטמבר השחור.

נכון.

כי באמת היו 12 קורבנות בתוך 26 ימים. מפאת כבודם של הקורבנות אני גם אקריא, ברשותך, את השמות שלהם. חנין אלעביד, בת 27 מרהט, בהא מחמד עלי בדראן, בן 26 מסילוואן, גאזי אמארה, בן 40 מכפר כנא, ג'יהאד אברהים אבו סעלוק, בן 35 מלוד, ניזאר אחמד זטמה, בן 38 מנצרת, מחמד ג'בארין, בן 22 מאום אל פחם, מנהל אמון, בן 62 מירכא, ראשד דויכאת, בן 35 מיפו, נאדר מוחמד סלאימה, בן 55 מזעיים בירושלים, מוחמד עיראקי, בן 20 מטירה, פאדי אבו רוב, בן 27 מחיפה, יוסף קבועה מאל פורעה בנגב, אומיה חסן טיטי, בת 58 מבענה.

אחריהם גם הוספו לרשימה, לצערנו, נג'אח מנסור, עוד אישה שנרצחה בטייבה, איברהים עבד אלחכים סמארה מטייבה, ואם היינו צריכים עוד ראיה ועוד עדות מצמררת למצב הקשה בו אנחנו נמצאים אז על הבוקר יש עוד רצח. כבוד היושב ראש, יש רצח בירכא, עוד בחור צעיר קיפח את חייו, אדם אמון מירכא.

בחור בן 20.

עם הקורבן האחרון הזה, אדם אמון, אנחנו עם מספר בלתי נתפס של 83 קורבנות. השיא, השלילי כמובן, במרכאות מכופלות, היה בשנה שעברה, היו 94 הרוגים. בקצב הזה כנראה שאנחנו נשבור, לצערנו ולדאבוננו הרב, את השיא הזה, ומתוכם 11 נשים. תהלה, שאלת אותי על המספר של הנשים, 11 נשים ערביות מתוך ה-83.

בוודאי הדרישה הזאת והסוגיה הזו והמספרים הזוועתיים האלה, כבוד היושב ראש, הם שהניעו אותנו ברשימה המשותפת לקבל את הוועדה הזאת בראשותך כנציג של הרשימה המשותפת, לאור החשיבות הרבה של הנושא הזה שבאמת הוא הנושא שבכל הסקרים, אם יש נושא שאתה שואל מה הנושא הכאוב והנושא החשוב ביותר לציבור הערבי, הנושא הראשון זה המאבק באלימות ובפשיעה, כי אנחנו מדברים באמת על חיי אדם. זה בנוסף לעוד מאות פצועים שהם לא נספרים, אבל גם פצועים ופצועים קשה, אז אתה מדבר על חורבן של משפחות שלמות.

כמובן שחלק מהעניין הזה הוא כל יום לשים את הנושא הזה על סדר היום, במיוחד שאנחנו לא רואים שיש צמצום או שיש ירידה במספרים. לכן חשוב מאוד לקיים עוד דיון ועוד דיון ועוד דיון, אבל לא רק דיונים, אלא צריך באמת מעשים ואת האצבע אנחנו מפנים באופן עיקרי ובאופן מרוכז כלפי השלטונות, כלפי המשטרה, שהיא האחראית ותפקידה הוא לשמור על חיי אדם. כמובן שאנחנו גם יש לנו, ותמיד אומרים את זה ולא מסתירים את זה, שיש לנו ביקורת פנימית, אנחנו בתור החברה הערבית, איך הגענו למצב הזה שכל עימות כזה ואחר מסתיים ברצח, אבל זה בגלל הנשק הרב המשתולל, מאות אלפי כלי נשק מסתובבים באופן חופשי ביישובים הערביים ולכן כל עימות, אפילו קטן כזה, מסתיים ברצח. לכן חשוב מאוד להמשיך ולהציף ולהציג את הנושא הבוער הזה וללחוץ על המשטרה ועל הממשלה לקיים את תפקידה.

בזמנו, מאז המחאה שהתחילה אחרי הרצח המשולש במג'ד אל כרום וההפגנות של עשרות אלפים וחסימות כבישים ושביתת הרעב שקיימנו מול משרד ראש הממשלה, גם ועדת המעקב וגם המשותפת וגם ועד ראשי הרשויות, אנחנו ביקשנו תוכנית פעולה, תוכנית ממשית עם לוח זמנים, איך המשטרה רוצה להתמודד עם הסוגיה הזו, ובמיוחד עם כל מה שנקרא הפשיעה המאורגנת, שגם היא היום משתוללת ביישובים הערביים. אז אני מציג את הנושא הזה ואני מצפה לתשובות.

יש עוד סוגיה שאנחנו תמיד מעלים, כבוד היושב ראש, שחלק מהעניין של המשך השתוללות התופעה הזו שאין פענוח של רבות מהרציחות האלה שנשארות בעילום שם ואין אשם ואז אין כתבי אישום, הרוצחים לא נתפסים, לא מועמדים לדין, לא מקבלים את העונש הראוי, מאסר עולם או עשרות שנים בכלא, ולכן גם אלמנט ההרתעה לא קיים ולכן הם מרגישים חופשיים, הרוצחים האלה. אז אני מצפה שגם אתה וכל הציבור הערבי וגם התושבים, שדואגים לחייהם, נשאל מה עושים בסוגיה הזו, הכואבת והמדממת, לצערנו תרתי משמע.

תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. תהלה, את רוצה?

כן. קודם כל, אוסאמה, תודה שהקראת את השמות והגילאים. אני עדיין ככה קצת מטולטלת מהדבר הזה כי זה גם פריסה מאוד רחבה של גילאים וזה גם מראה שזה לא צעירים שבקטטות רחוב, יש בזה משהו, אנשים בני 60, יש בזה משהו מאוד מטלטל ברשימה הזו.

כבר הרבה זמן, כחלק מהפעילות בוועדה למעמד האישה, אנחנו עוסקים בנושא של נשק בלתי חוקי, יש בישראל הרי 400,000 כלי נשק בלתי חוקיים, אם אני מבינה נכון הבעיה היא בעיקר בחברה הערבית. אני חושבת, הקורונה עם כל נזקיה, אם יש משהו טוב שהיא עשתה, היא מאוד מאוד הדגישה את הכוח של הרשויות המקומיות כסוג של מבוגר אחראי במדינת ישראל. כשהבניין הזה לא מתפקד באופן המיטבי הרשויות הן המקום שתפקד יותר טוב לאורך כל הדרך.

אני שואלת את עצמי האם אנחנו עושים מספיק בשביל להביא לשיתוף פעולה בין הרשויות לבין בטחון פנים בנקודה הזו של איסוף הנשק. הרי נעשה מבצע אחד, לא מוצלח, כושל, לאיסוף נשק. יוזמות קרן אברהם, אני לא יודעת אם הם פה, יש להם את הפעילות של ביטחון בקהילה והם מאוד טוב יודעים להצביע למה זה נכשל. היו שם כל מיני דברים, הסיפור של מסירה אנונימית, הפרסום של המקומות, כל מיני דברים. לפחות לי נראה שמאמץ אפקטיבי יהיה לחץ מתמשך על המשרד לבטחון פנים לפעול יחד עם הרשויות המקומיות בנקודה הזו של איסוף נשק.

זה לא יפתור את הבעיה בוודאי, אני גם יודעת שיש הרבה עניין עם פענוח רציחות וחוסר ענישה מספקת, זאת אומרת יש עוד כל מיני דברים, אבל המקום הזה של הנשק הבלתי חוקי נראה לי, בתחושה שלי, הוא הנקודה לפעול בה.

תודה לך, תהלה. לפני שאנחנו מעבירים את הדיון לצד השני שאמור לתת תשובות יש לי כמה מילים להגיד בנושא הזה. קודם כל אין ספק וכבר נוכחנו שהנושא של הרתעה הוא הגורם המשפיע ביותר בסופו של דבר על רמת הפשיעה, בכל חברה. אפילו אם מדברים על התחום המדיני, ההרתעה מונעת מלחמות, אין ספק בנושא הזה, וברגע שאין פענוח תיקים ואין הגשת כתבי אישום ואין עונשים שנגזרים על פושעים אז הפושעים, במיוחד הפושעים המקצועיים ששייכים לארגוני פשע וכו', מרגישים חסינים, יש להם חסינות בפני העמדה לדין ושלטונות החוק.

לא רק הרוצחים, אלא גם רוצחים פוטנציאליים, אז הם אומרים שיוצאים בלי כלום.

רק לדמיין את המצב הזה שיש לא עשרות, מאות רוצחים שמסתובבים ברחובות בחברה זה אי אפשר לדמיין את זה, זה לא יכול להיות. זה כאילו שיש צבא זר שנכנס אל תוך המדינה ומסתובב חופשי ואף אחד לא עושה שום דבר. זאת תמונת המצב.

אנחנו כמובן יכולים לקחת את התשובות שאנחנו כבר מכירים מהמשרדים השונים, המשרד לבטחון פנים, משרד המשפטים וכו'. אנחנו נמצאים במסלול של גיבוש תוכנית ממשלתית מקיפה למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, החלטה או יוזמה יצא לפני שנה ממשרד ראש הממשלה, הוקם צוות, יש מסמך מדיניות ואנחנו ממש כבר חודשיים-שלושה חודשים ממתינים מתי מסמך המדיניות הזה יעבור להיות החלטת ממשלה עם תקציב. יש השערות כבר היום שאנחנו צריכים תקציב של משהו כמו שלושה מיליארד שקל למשך חמש שנים.

אף אחד לא משלה את עצמו שמיגור הפשיעה יתבצע בחמישה חודשים, אין דבר כזה, אבל לפחות שנצא לדרך בתחום הזה כי אפילו לבלום את העלייה אנחנו לא מצליחים, לשמור על רמה ולהגיד אוקיי, נחיה עם רמה כזאת, אנחנו לא מצליחים לבלום את העלייה, למרות שבאמירה הזאת שאני אומר יש ויתור. אני חוזר בי, אנחנו רוצים למגר את הפשיעה והאלימות, לא לצמצם אותה, לא להתמודד איתה, יש לנו שאיפות כן למגר את זה ואפשר.

אנחנו חיים במרחב אחד, שימו לב, הנתונים מאוד מדהימים, אם נשווה את החברה הערבית אזרחי מדינת ישראל, לחברה הכללית או לחברה היהודית אזרחי מדינת ישראל, אין מה להשוות בתחום הזה. אנחנו 20% מהאוכלוסייה, אבל רמת הפשיעה אצלנו, למשל פרמטר אחד של רציחות אנחנו מדברים על כמעט 67%. אם מדברים על יריות, תהלה, 93% ממקרי הירי בחברה הערבית. אני יכול להציג עוד שישה-שבעה פרמטרים, אנחנו ממש מככבים שם.

אז יש את המסלול הזה, כן צריך תוכנית ממשלתית מקיפה, ראויה, מקצועית, עם שיתוף פעולה מכל הצדדים כדי לממש אותה, אבל ברמת כל משרד ומשרד חייבת להיות מוקמת יחידה מיוחדת לעקוב אחרי הנושא. זה לא רק בבטחון פנים, זה גם בבטחון פנים, גם במשפטים, רווחה, חינוך, חיזוק וקידום קהילתי, במשרד הכלכלה, בכל משרד שיש שם נגיעה לנושא של פשיעה ואלימות, או נגיעה ישירה לטיפול ישיר כמו משפטים ובטחון פנים, משטרה, או לטפל בגורמי העומק, הרי הפשיעה והאלימות הם על רקע משבר חמור בחברה הערבית שמתבטא בכמה דברים, מהתרבות עד לכישלון במדיניות של הממשלה בתחום הזה.

אדוני, יש לי שאלה. האם אפשר להשתמש בחלטה 922? הרי יש לה הרבה משמעויות תקציביות.

אני אסביר את זה. בנוסף ל-922 הייתה החלטה אחרת של 1402 שהיא הייתה אמורה לתת מענה לנושא הזה, שם התמקדו רק בתפקוד המשטרה ובעיקר שתי ההמלצות העיקריות זה הקמת תחנות משטרה ביישובים הערביים וצירוף עוד כוח אדם ערבי למשטרה. בשני המקרים היעד שהציבו, אפילו לא הצליחו להגיע לשם. במקום 20 תחנות הקימו שבע תחנות, במקום לגייס 2,000 צירפו משהו כמו 400, ובתקופה הזאת גם יצאו שוטרים ערבים משירות המשטרה ואז יכול להיות שהתוספת – שם נקבע תקציב של מיליארד ו-200 מיליון שקל. הקיצוץ האחרון שהיה בסכום הזה, 470 מיליון שקל, מה שנשאר, חלק הלך לפעילות במזרח ירושלים ובחלק אחר פתרו בעיות פה ושם בתוך משרד הפנים והמשטרה וכו' וכו'.

ההחלטה הזאת הייתה ב-2006, בחמש שנים למה לא הצלחנו לבלום את הפשיעה בחברה הערבית? כי כמעט שלא נעשה כלום. כאשר אני אומר לא נעשה כלום, אוקיי, יש עבודה שגרתית של המשטרה, המשטרה לא נעלמת, יש עבודה שגרתית, אבל אין ספק שהתופעה המקיפה הזו של פשיעה ואלימות הטיפול הוא לא עבודה שגרתית של המשטרה. יש אתגר כביר בנושא הזה ולכן צריך תוכניות מיוחדות, פעילות מסיבית וכמובן שצריך שהממשלה תתקצב ותיתן גם למשרד לבטחון הפנים וגם לפעילויות אחרות במשרדים השונים. זה הסיפור.

אני יכול גם לצרף לנושא הזה את הנושא של טיפול באלימות בתוך המשפחה. יש חוק שם ויש תקציבים, וזה באופן כללי לכל המשפחות בכל החברה, איפה אנחנו נמצאים? גם שם יש כישלון. כאילו המערכת לא מצליחה להתמודד עם הנושא של אלימות במשפחה. אני גם התעסקתי בנושא הזה, יש המלצות של ועדה בין משרדית בנושא הזה - - -

זה ברור, שם יש תוכנית ממשלתית - - -

שלוש שנים ההמלצות הונחו על שולחן הממשלה ושום דבר לא מתקדם.

שם אנחנו יודעים, צריך תקציב ולמדינה - - -

הנה, אנחנו כל יום מאשרים תוכניות במיליארדים, 80 מיליארד, 17 מיליארד, 11 מיליארד. לנושא של אלימות תוך המשפחה היה אמור להיות תקציב של 250 מיליון שקל, איפה זה? זה לא קיים. מה נגיד? כנראה שחיי אדם עדיין לא נמצאים בראש סולם העדיפויות מבחינתנו. רוצים להציל את הכלכלה ורוצים להציל לא יודע מה, אבל בסופו של דבר לא מגיעים ליעד.

לגמרי.

מי נמצא מהמשרד לבטחון פנים? חברים, אני אגיד את האמת, אני כן הודיתי לחבר הכנסת אוסאמה סעדי שהעלה את הנושא הזה, בעצם הוועדה הזאת הוקמה כדי לטפל בנושא הזה. יש הרבה ישיבות שעשינו בתחומים שונים, אנחנו עוד מעט נעבור לישיבה אחרת בנושא של פשיעה מאורגנת, נשלים את הדיון ונתקדם גם לפשיעה כלכלית, שוק אפור וכו' וכו', אבל אנחנו גם מבחינת הפרוטוקול או הנהלים בכנסת חייבים לקיים את הדיון הזה, ואמרתי, שוב, הדיון הזה, חשיבותו שזה אומר שאנחנו לא משלימים עם התופעה הזאת ואנחנו כן רוצים להתקדם לכיוון של פתרון. אז מי נמצא מהמשרד לבטחון פנים? אפרת?

שלום לכם. שמי אפרת, אני ראש אגף מדיניות במשרד לבטחון הפנים ואני אבקש להתייחס למסגרת של התוכניות ובאמת בראשי פרקים מה בוצע, מה אנחנו רוצים שיבוצע ולאחר מכן אני אעביר את רשות הדיבור לתת ניצב שפשק מהמשטרה שנמצא גם איתנו שיפרט בצורה יותר מפורטת לגבי הדברים שנעשו ונעשו הרבה מאוד דברים, למרות באמת המציאות הקשה. כולנו רואים וכואבים ביחד עם כולם.

אז קודם כל חשוב לציין שהייתה תוכנית רב שנתית של חמש שנים שמתוכה רק שלוש שנים בוצעו מסיבות תקציביות ובמסגרת הזו בוצעו לא מעט דברים, הוקמו שבע תחנות משטרה ולאחרונה הוקמו עוד שתי תחנות למרות שהן חלק מתוכנית החומש הבאה שעדיין לא אושרה ולא תוקצבה. אלה דברים מאוד מאוד חשובים שמשנים מציאות. שתי התחנות האחרונות הן בטירה ובגליל מערבי, שלוש נחנכו לא מזמן.

הוקמה מִנהלת של החברה הערבית במשטרה שעוקבת אחרי מימוש כל המהלכים האלה והיא מאוד מאוד חשובה מבחינת היכולת לעמוד ביעדים ומדדים גם לעתיד לבוא, סוגיה שהועלתה פה קודם לכן, באמת היכולת לעקוב ולוודא. אז יש מִנהלת ייעודית לנושא הזה בראשות ניצב במשטרת ישראל, דבר חשוב מאין כמותו. זה היה נכון שזה יהיה גם במשרדים אחרים.

בוצעו שני מבצעים לאיסוף כלי נשק, לצערנו התוצאות שלהם היו לא טובות ממגוון רחב של סיבות, גם קרן אברהם יוכלו להתייחס לזה, אבל יש הרבה מאוד סיבות, זה לא המקום לפרט לגביהן. אנחנו מעריכים שהמבצעים האלה יימשכו, הם חשובים מאוד בעינינו.

על רגל אחת אני אגיד את הדברים המרכזיים, הותקנו מצלמות ביישובים, נפתחו יחידות שיטור עירוני ביישובים הערביים ביחד עם פקחים של העיריות, הוגברה האכיפה נגד עבירות תנועה בכבישים העוטפים, איפה שיש צירים מרובי תאונות. למרות העצירה של התקציבים המשטרה בכל זאת הקצתה ממקורות של שוטרים מהמטות תקני סיירים וחוקרים ליישובים הערביים ממקורותיה. לאחרונה יש יכולת להגיש תלונות מקוונות, כלומר לא צריך כבר לגשת לתחנות משטרה, אלא אפשר להגיש תלונה באמצעות האינטרנט, דבר מאוד מאוד חשוב וניתן לעשות את זה גם בשפה הערבית. שירות מאוד חשוב בעידן הקורונה ובכלל נכון לגבי כלל העבירות וגם חשוב במיוחד לגבי עבירות אלימות במשפחה. יש גם לא מעט פעילות שנעשתה בנושא אלימות במשפחה שגם קשורה ליישובים הערביים. אני לא אפרט את הכול.

חשוב לי גם לציין לגבי התוכנית שנמצאת על המדוכה ואנחנו מקווים שתאושר בקרוב, אני רואה פה את נציג משרד ראש הממשלה, אולי הוא יוכל להתייחס לזה גם, שם אנחנו מדברים על עוד תחנות חדשות שעתידות להיפתח, על עיבוי של הרבה מאוד תחנות נוספות, על הקמה נוספת של יחידות שיטור עירוני ביישובים, צירוף של שוטרים נוספים למשטרה. אני רק אדייק פה בעניין של תוספת שוטרים, התווספו בתוכנית הקודמת מ-2016 עד 2019 700 שוטרים ביישובים הערביים וחוץ מזה הייתה תוכנית של גיוס - - -

כמה יצאו, אפרת, מהשירות?

רגע, אני רוצה לדייק, יש שני דברים פה בהקשר הזה וזה קצת מבלבל. קודם כל התוכנית כללה פתיחת תחנות משטרה חדשות ותוספת של תקנים. התקנים האלה אוישו על ידי 700 שוטרים חדשים ועוד שוטרים ותיקים, חוץ מזה הייתה תוכנית של עידוד גיוס שוטרים מוסלמים למשטרה כגשר לקהילה ובכלל על החשיבות של זה אי אפשר להכביר מילים, זה ברור לכולנו. מתוכם גייסו באמת מאות, אין לי נתונים על העזיבה, יכול להיות שהיא קיימת, זה באמת לא תהליך פשוט, גם הגיוס, גם ההכשרה. בכל מקרה יש מאמץ מאוד גדול לגייס שוטרים ושוטרות מוסלמים ויש גם תוכניות של עתודה של קצונה, יש תוכניות של מכינות שיאפשרו לעבור בקלות יותר את המבחנים למועמדים. זאת אומרת נעשית פה פעילות ענפה סביב הדבר הזה.

תודה לך. ירצה תת ניצב מיכאל שפשק להגיב גם? אנחנו נשלים בעצם את הדיון הזה. מבחינה פרוצדורלית בכנסת אנחנו חייבים לקיים שני דיונים, הדיון הזה וישירות אנחנו נכנסים אל תוך הדיון השני, משלימים את הדיון שהיה לנו על פשיעה מאורגנת ופשיעה כלכלית, אבל אנחנו נשמע אותך ואז נעשה את המעבר הזה. אנחנו חייבים להתנתק ולהתחבר שוב. כל מי שנמצא בזום מהאורחים לדיון הראשון, אני גם מבקש שיצטרפו שוב לדיון השני, במיוחד אנשים שהם מחוץ למערכת הממשלתית, עמותות וכו', שרוצים להגיב ונוכל כך להשלים את הנושא ולא לחרוג ממסגרת הזמן שנקבעה. אוקיי, תת ניצב, אתה יכול, בבקשה, להגיב.

בוקר טוב, היושב ראש. הייתי רוצה לומר בתחילת דבריי, הטיפול הכולל בעבירות האלימות במשפחה כחלק מהטיפול בעבירות בחברה הערבית מקבל קשב רב וריכוז מאמצים מאוד משמעותי בארגון לרבות יישום מדיניות וטיפול מחמירה, פיקוח ובקרה הדוקים, שיתופי פעולה עם גורמים נוספים וזה על סדר היום של כל מפקד בארגון, בין אם הוא בתחום החקירות ובכלל, מדגיש את המעורבות ואת האחריות שלהם בהקשר הזה.

המדיניות היא מאוד מחמירה בכל מה שקשור בנושא של עבירות אלימות בכלל, מתבצעת הערכת מסוכנוּת בכל שלב, בדיקה מיידית לקיומו של נשק. סתם לדוגמה, הפקדות נשק, העברת נפגע בסיכון למקלט לנשים, הטיפול בצווי הגנה הוא בהליך מחמיר. כל הליך ההכשרה מיועד לטובת הקצינים והחוקרים בשיתוף פעולה עם גורמי הרווחה, הכשרת מערך קצינים שיודע לטפל ולתת את הטיפול המאוד ממוקד בהקשר הזה.

הרחבה של עו"ס משטרה. מעבר לעו"סים שבמחלקי המשפחה שהוקמו, הוקמו בינתיים 16 מחלקי משפחה כשעובדים סוציאליים נמצאים בתוך המחלקים. יש שיתוף פעולה עם משרד הרווחה ששם יש מערך של 40 איש והמערך הזה עובד.

נוהל מיוחד מתואם בנושא בדגש על נשים שבסיכון גבוה באלימות במשפחה. יש הסברה ותודעה שנעשית באמצעות גורמים שהם לא מתחום אגף החקירות, המש"קים, הסיירים, כולם מודעים לזה, לימי קהילה משותפים עם משפחות וביישובים השונים בדגש על החברה הערבית כמובן. יש מעקב וטיפול אחר נשים עם תוכניות טיפול והגנה במשרד הרווחה, קשר איתם. מחלקי המשפחה, כבר התייחסתי.

יש השקעה מרבית, תיק רצח הוא לא תיק שמישהו מקל עליו את הדעת, זה חשוב להדגיש, ולא משנה מה צבע עורו של האיש או מאיזה עדה הוא או איזה דת הוא נושא איתו, אין שום קשר, אנחנו משקיעים את המיטב בתיקים האלה ומודעים לרגישות. יש השקעת מאמץ בשילוב יחידות המודיעין והסייבר לכל תיק ותיק עם אמצעים טכנולוגיים אדירים שאני לא יכול לפרט, אבל מושקע בהם מיטב המוחות והאמצעים שניתן להעלות על הדעת ביכולות - - -

ביצוע בקרות, כל מה שבאחריות המטה, תיקי האלימות במשפחה מפוקחים ומבוקרים, עד לשאילתות שעולות בפני ראש אח"מ וסטטוסים שמתקיימים, לא רק על מה שקורה כאן, לא רק על אירועי הרצח של השנה, אלא גם מעקב על שנים לאחור. יש תוכנית גדולה ביחד עם המשרד לבטחון פנים בשיתוף משרדים נוספים על הקמת מרכזי חירום לנשים. יש שיתוף פעולה עם שירות בתי הסוהר על אסירי אלמ"ב משוחררים ומעקב אחריהם עם ערנות ומודעות להקשר הזה.

הפנייה המקוונת, שזה כבר משהו שהוא חלק מתהליכי העבודה במשטרה, באמצעות אפליקציה, באמצעות טלפון, תהליך מקוון שבו אישה מאוימת, נפגעת, יכולה באופן סמוי לחלוטין, בלי להגיע לתחנה, לדווח ונעשות פעולות חקירות מהירות וגם על זה יש פיקוח ובקרה שזה אכן מתבצע וקורה. כל תיק שמוגשת בו תלונה יש מעקב על טיפול, זה מחויב על ידי הקצינים עד רמת המטה.

אני יודע שמִנהלת החברה הערבית עושה מאמץ אדיר לגיוס בחברה הערבית, כמובן אתה כבר התייחסת לזה, היושב ראש, הוקמו תחנות ותחנות מאוד מאוד רציניות שמשפיעות על האזור שבו הן מוקמות. אני חושב שיש פה תהליך, אתה גם התייחסת לזה, בצדק רב, ואנחנו גם חושבים שללא שיתופי פעולה בין משרדיים אנחנו לא נצליח להגיע לתוצאות טובות יותר. זה עניין של תקציב שהוקפא, שמחויב לחזור לזה כדי להקים את שאר התחנות שתוכננו. אין לי תשובה לתת לך לגבי השחרור או פרישה של שוטרים, אבל זה תהליך שקורה מעצמו בארגון שיש מתגייסים ויש משתחררים, כל שנה זה קורה, אבל הכוונה היא לא רק בגיוס מהחברה הערבית, אלא להכשיר עתודת קצונה, מושקע בזה המון בגופים שונים במשטרה ביחד עם מנהלת החברה הערבית. זה בקצרה, בתמצית, כותרות בעיקר, על פעולות רבות שנעשות ועוד הרבה אחרות. תודה.

תודה, תת ניצב מיכאל שפשק.

תת ניצב.

אוקיי, אנחנו נאחל לך שתגיע לניצב. חברים, אני רוצה לסכם, יש לי שני דברים רק להגיד. דבר אחד שכן אנחנו דורשים מהממשלה, להשלים את הצעד שהתחילה בו דרך ועדת המנכ"לים, יש כבר מסמך מדיניות, אנחנו מבקשים להעביר את זה להחלטת ממשלה מתוקצבת והחלטת ממשלה שתיקח בחשבון את הדעות ואת ההשגות ואת ההערות וההצעות גם שלנו כוועדה פרלמנטרית שעוקבת אחרי הנושא הזה על כל פרטיו, כמובן גם שתשמע מראשי הרשויות, שנוכל ככה לצאת עם תוכנית, שאמנם היא תוכנית ממשלתית, אבל בסופו של דבר גם החברה הערבית תוכל להרגיש שהיא נמצאת שם ושהיא מחויבת לשתף פעולה וכן לקדם את התוכנית הזאת. זה ברמה כללית מאוד.

אבל ברמה פרטנית בקשר לכל משרד ומשרד, אנחנו מצפים מכל משרד ממשרדי הממשלה, שיש להם נגיעה, אפילו נגיעה קלה בנושא של פשיעה ואלימות או טיפול ישיר בפעילות העבריינית עצמה או כטיפול בגורמי העומק של כישלון חברתי, חינוכי, כלכלי וכו', כן שלכל משרד תהיה תוכנית מפורטת ואגף מיוחד, רשות מיוחדת, שיפקח ויפקד על ניהול התוכנית הזאת. תפקידנו גם לפקח, אבל אנחנו עושים עבודה מעבר לפיקוח על משרדי הממשלה והממשלה בנושא הזה, אנחנו לוקחים גם תפקיד של להציע ולהביא רעיונות וכו', וכמובן ביחד עם ראשי הרשויות ועם החברה האזרחית, עם העמותות השונות.

אנחנו, חברים, נפסיק את הדיון בנקודה הזאת וננעל את הישיבה הראשונה ועוד מעט נפתח ישיבה שנייה ואני קורא לאנשים להצטרף שוב לדיון השני שבו גם נשלים את מה שהתחלנו בו לפני בערך חודש ומשהו על פשיעה מאורגנת ופשיעה כלכלית, למרות ששני הנושאים האלה, כל אחד צריך נתיב מסוים. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:10.