פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
20/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 41
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, ב' בחשון התשפ"א (20 באוקטובר 2020), שעה 10:30

תפקיד היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
עאידה תומא סלימאן

אורלי אלמגור לוטן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אילה אליהו - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

גלית וידרמן - מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות, משרד הפנים

ענת לבנת - יועצת לקידום מעמד האישה בעיריית בת ים, ויושבת-ראש האיגוד, איגוד היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות

אביבה חלבי - עו"סית, יועצת לקידום מעמד האישה בעיריית רחובות, וסגנית יושבת-ראש האיגוד, איגוד היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות

ורד ששון - יועצת לקידום מעמד האישה בעיריית באר שבע, וחברת הנהלה באיגוד, איגוד היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות

בדיעה חניפס - יועצת לקידום מעמד האישה, איגוד היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות

גנית לב-ארי - ראשת מינהל נשים, עיריית הרצליה, עיריות ומועצות מקומיות

דנה מירטנבאום - עו"ד, מנהלת תכנית עיר לכולן, אית"ך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי

ענת מימון

דלית אזולאי

אירית שלהבת



תפקיד היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות

אני רוצה לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. הנושא על סדר היום הוא תפקיד היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות.

נפתח את הדיון עם מצגת של משרד הפנים. אתן לכם חמש דקות להצגת המצגת ואז נשמע התייחסויות ודברים שיאמרו אחרים. גלית וידרמן, מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות במשרד הפנים, בבקשה.

בוקר טוב ותודה. נעשה את זה בקצרה, אדוני היושב-ראש. תודה על ההזדמנות להציג כמה דברים שאנחנו עושים ברשויות המקומיות כדי לקדם גם את נושא היועצות למעמד האישה וגם בכלל את נושא הנשים ברשויות המקומיות.

הנושא הראשון שרצינו לבדוק בו את הפער הוא קידום מדד מגדר ברשויות המקומיות. כפי שאתם רואים, יצרנו מדד שבדקנו באמצעותו את הנתונים. הנתונים לא מעודדים אבל הם נתנו לנו את תמונת המצב, שבאמצעותה התחלנו לבדוק ולקדם את המצב.

דבר שני שיצרנו ביחד עם סגן הממונה על השכר במשרד האוצר, הוצאנו ביחד חוזר ב-29 ביולי 2020 בעקבות פסק דין אלאשוילי, בעניין חוק שכר שווה לעובד ולעובדת. כעת בכל אישור העסקה שאנחנו מוציאים באגף אנחנו עושים ניטור נתונים ומאשרים שכר שווה לעובד ולעובדת. זה חוזר שיצא עכשיו ביולי ברשויות המקומיות ויש לו השפעה מכרעת על ההון האנושי ברשויות.

בנושא של היועצות באופן ספציפי, אנחנו פועלים ומקדמים את הנושא הזה באופן מקיף. יצרנו בקרה משמעותית מאוד בשנתיים האחרונות על נושא היועצות למעמד האישה. תמונת המצב בנושא הזה הייתה לא טובה. היה דיון בנושא ובו ראינו שחסרות 90 יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות. גם בעקבות החוק וגם בגלל חשיבות הנושא יצרנו בקרה מקפת ועברנו רשות-רשות על מנת לבחון ולבקש מן הרשויות. יצרנו בקרה כדי שהן ימנו את התפקיד החשוב של יועצת למעמד האישה.

כיום אנחנו נמצאים במצב שרק שתי רשויות מקומיות חסרות את תפקיד היועצת למעמד האישה. יש לנו 15 רשויות נוספות שנמצאות בהליך של מכרז. זאת תמונת מצב שונה לחלוטין מתמונת המצב הקודמת.

בנוסף, כרגע הגדרת התפקיד היא על פי החוק ואנחנו עובדים על תיאור תפקיד ייעודי במסגרת ספר התפקידים של משרד הפנים.

מה זאת אומרת "עובדים"?

יש לנו את הגדרת התפקיד. קבענו ועדת היגוי, שאנחנו רוצים לעשות אותה בשיתוף עם כלל הגורמים.

מה תאריכי היעד שלכם להגדרת תפקיד?

סוף השנה. פרסמנו במרץ 2020 אוגדן שלם בנושא היועצות. עד האוגדן היה תגמול רק ליועצות שהועסקו בדירוג-דרגה. אנחנו שינינו את תמונת המצב מקצה אל קצה ואפשרנו תגמול לכל יועצת שמועסקת בכל אופן העסקה, גם ליועצות שמועסקות בחוזים אישיים, גם ליועצות שמועסקות בכל דירוג שהוא. אפשרנו ליועצות שמועסקות בחוזים אישיים תוספת של 2.5% בנוסף לתפקידן, כדי לאפשר תגמול הולם לתפקיד החשוב הזה. זה תוספת בשכר שאנחנו יצרנו במשרד הפנים. פנינו בעניין הזה לממונה על השכר ולמרות המצב הכלכלי הקשה כרגע הצלחנו להשיג את התוספת הזאת לשכר לתפקיד של היועצות למעמד האישה ופרסמנו את התגמול הזה. זה באמת חסר תקדים כי אין כרגע תוספות של שכר לאף תפקיד אחר בשלטון המקומי. כל התוספות האחרות מוקפאות וזה התפקיד היחיד שקיבל תוספת שכר בשלטון המקומי ופרסמנו את זה, מתוך רצון לחזק את הנושא.

בנוסף פרסמנו חוזר מנכ"ל נוסף בנושא היועצות לקידום מעמד האישה, מתוך רצון להגביר את המודעות בקרב הרשויות המקומיות גם לקידום מינוי היועצת וגם לכל התפקידים של היועצת. זה פורסם גם בחודש מרץ האחרון ליום מעמד האישה.

פרסמנו גם תפקיד ייעודי לתפקיד הממונה על הטרדה מינית ויצא חוזר בנושא הזה, בגלל החשיבות של הנושא הזה.

כמובן שאנחנו רואים את הממונות על הטרדה מינית והממונות על היועצות למעמד האישה עובדות יד ביד ברשויות המקומיות כדי לקדם את שני הנושאים ביחד ברשויות המקומיות ואנחנו רואים בשני התפקידים תפקידים חשובים ברשויות המקומיות.

גם יצרנו הכשרת רוחב בתחום הגיוון התעסוקתי לכל מנהלי משאבי אנוש, כדי שהם בתפקידם יבינו את החשיבות, והקנינו להם ידע רגולטורי ואופרטיבי בוועדות הבחינה כדי שהם יוכלו לקדם את הנושא. זה דבר שאנחנו ממשיכים ומקדמים אותו.

בנושא אחר, של גיוס נשים לוועדות בחינה, פנינו. ראינו שבוועדות הבחינה – האגף שלנו ממנה נשים לתפקידי ועדות בחינה סטטוטוריים, וראינו שהייצוג הנשי נמוך מאוד. עשינו פנייה יזומה לכל הנשים בתפקידים הסטטוטוריים, ביחד עם יושב-ראש הוועדה לקידום נשים ברשויות המקומיות, גברת ליזי דלריצ'ה, כדי לבקש מנשים לפנות אליהם, שהן יישבו בוועדות הבחינה וייפנו לסיוע בייצוג הולם יותר של נשים בוועדות הבחינה. אנחנו רואים באמת עלייה של ייצוג הנשים. אנחנו מאמינים שגם זה יסייע אחר כך לייצוג הולם יותר בבחירה של נשים שייבחרו לתפקידים האלה.

כעת אנחנו גם עוסקים בצוות מיוחד לאיתור נשים לתפקידי ניהול. הצוות התחיל את פעולתו בימים אלה, בראשות עו"ד ציונה קניג יאיר, שהייתה קודם נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה והסכימה לקחת על עצמה את הנושא החשוב הזה. היא מובילה את הצוות לאיתור נשים לתפקידי ניהול בשלטון המקומי והיא תסייע לנו בנושא הזה בשלטון המקומי.

גם קיימנו מפגש עם שתי מנהלות בכירות מן השלטון המקומי של "בוחרות להיות בכירות".

זה ממש בקצרה כמה מן הדברים שעשינו כדי לקדם את הנושא, גם של היועצות וגם של הנשים בשלטון המקומי.

תודה. אני רוצה לבקש מנציגות מרכז המחקר והמידע של הכנסת לומר כמה מילים על מחקר שעשיתם בינואר 2019 לגבי תפקיד היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות.

שלום לכבוד היושב-ראש. שמי אילה אליהו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אכן אנחנו כתבנו מסמך שהתפרסם ב-2019. סקרנו את פעילות היועצות בהשוואה להוראות החוק. הצבענו על כמה נקודות.

שמחתי לשמוע את הדיווח של משרד הפנים, של גלית וידרמן, שאכן עדכנה כמה נקודות ביחס למה שכתבנו. אצביע על כמה דברים שעדיין נראים לי רלוונטיים.

רק אומר לפני שאת מעדכנת, שהדיווח של המספרים הוא ממש נכון לשבוע הזה.

מעולה. תודה.

קיבלנו נתונים גם ממשרד הפנים וגם מן הרשות לקידום מעמד האישה. אלה שני גופים שאחראים על הנושא הזה. בנתונים שאנחנו קיבלנו היו פערים בין הנתונים של שני הגופים. עכשיו שמענו את הנתונים של משרד הפנים. אציין שיש פערים גם בבקרה של שני הגופים על התפקוד של היועצות. כלומר חלק מן ההיבטים של הפעילות שלהן מדווחים למשרד הפנים וחלק לרשות לקידום מעמד האישה. שמענו ממשרד הפנים בזמנו שהם מתכננים להדק את שיתוף הפעולה עם הרשות לקידום מעמד האישה.

לגבי נושא הבקרה על פעילות היועצות, הן מחויבות לדווח פעם בשנה לרשות לקידום מעמד האישה, והרשות אז מסרה שהיא בונה מערך דיווחים אלקטרוני ליועצות. מעניין איך זה נעשה.

לגבי מינוי היועצות ותנאי העסקתן, שמענו מגלית וידרמן על התגמול ליועצות, שזה באמת היה נושא שנשמע בעייתי, והיא דיברה גם על נושא המכרז, שרוב היועצות מונו במכרזים.

אציין גם שרוב היועצות ממלאות את תפקידן בנוסף לתפקיד אחר ברשות, כאשר היקף המשרה לא תמיד מוגדר, ויועצות רבות ציינו שזה הוא קושי מרכזי בתפקידן.

כפי שציינה גלית וידרמן, תיאור התפקיד עדיין לא פורסם. דווח לנו כבר בסוף 2018 שמתכננים להכין את תיאור התפקיד. שמחתי לשמוע שחוזר המנכ"ל לגבי הוראות החוק אכן פורסם על ידי משרד הפנים.

אציין גם את נושא ההכשרה. במסמך שלנו ציינו שרוב היועצות לא קיבלו את ההכשרה הנדרשת. על פי החוק הן אמורות, כל יועצת חייבת לקבל הכשרה.

מה היא ההכשרה הנדרשת? יש איזו הגדרה?

הכשרה לתפקיד, איך הן יכולות לבצע את התפקיד שלהן.

יש איפשהו הגדרה לגבי העניין הזה?

החוק אומר שהן צריכות לקבל הכשרה.

אבל אין הגדרה איפשהו, לא במשרד הפנים, לא ברשות לקידום מעמד האישה, מה היא ההכשרה.

הרשות לקידום מעמד האישה, לפי החוק, אמורה לאשר את תוכנית ההכשרה של אותן יועצות.

יש תוכנית סדורה שלפיה אמורים לעבוד?

הרשות לקידום מעמד האישה בזמנו לא ידעה להגיד לנו מתי התקיימה ההכשרה האחרונה.

מי פה מהרשות לקידום מעמד האישה?

רשומה קרן בן הרוש.

תיכף נשאל את נציגת הרשות.

הם אמרו שהם מתכננים להפעיל הכשרות. יש עוד שני גופים שדיברו על הכשרות, שזה מרכז השלטון המקומי, שאמר שהוא קיים הכשרות ותכנן לקיים עוד הכשרות, וגם משרד הפנים. כך שבעצם יש שלושה גופים שעוסקים בנושא הכשרות, אך לא ברור עד כמה הם מתואמים ביניהם, וגם לא ברור עד כמה ההכשרות האלה אכן התקיימו.

לגבי פעילות של היועצות – כאמור לא כולן דיווחו לרשות לקידום מעמד האישה על פעילותן.

לגבי מילוי תפקידן – לפי החוק תפקידן הוא "לפעול לקידום מעמד האישה והשוויון בין המינים, לביעור האפליה נגד נשים ולמניעת אלימות כלפי נשים, תוך מעורבות בקביעת מדיניות הרשות המקומית והקצאת המשאבים לכך".

על פי הדיווחים של היועצות לרשות לקידום מעמד האישה, היועצות יזמו פעילויות מגוונות מאוד בתחומים שונים. חלק מן היועצות שמו דגש על פעילויות שיותר קשורות לפנאי ותרבות, כמו ימי כיף לנשים וכדומה; יועצות אחרות יזמו פעילויות שקשורות לליבת תפקידן, כמו קורסים לקידום עסקים של נשים, הדרכות בנושא שוויון מגדרי לתלמידים וצוותי הוראה וכדומה. כלומר יש פערים גדולים בין הפעילויות שהיועצות יזמו.

רק רשויות ספורות עשו בחינה מגדרית של נתוני כוח אדם ברשות, ורק שתי יועצות דיווחו על התקציב השנתי שלהן ולא מסרו האם הוא מעוגן בתקציב הרשות המקומית.

הרשות לקידום מעמד האישה פרסמה קול קורא לתקציב לפעילויות לקידום השוויון בין המינים. כ-100 רשויות קיבלו כבר אישור הפעלה, לפי הנתונים שקיבלנו אז. מעניין לראות איך השתמשו בתפקיד הזה.

בנוסף, לפי החוק יש להזמין את היועצת לכל ישיבה של מועצת הרשות המקומית ושל הוועדות של הרשות, אבל לא קיבלנו אז נתונים על השתתפות היועצות בישיבות.

לסיכום, ראינו במסמך שחלק מן הפערים נובעים מכך שלא היה גורם אחד שאחראי, מכך שחסרים כלים וסמכויות ליועצות, כמו זה שאין להן זכות הצבעה בישיבות מועצת הרשות שעוסקות בכוח האדם ברשות המקומית, והיעדר הכשרה מספקת, שכן חלק מן היועצות לא קיבלו כלל הכשרה.

בסדר. נשמע את היועצות עצמן. ענת לבנת, יושבת-ראש איגוד היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות. אחריה ורד ששון. אנחנו לא מצליחים לשמוע את ענת לבנת. ננסה לשמוע את ורד ששון.

בוקר טוב. שמי ורד ששון, אני עובדת סוציאלית, יועצת לקידום מעמד האישה בעיריית באר שבע וחברת הנהלה באיגוד היועצות.

אני רוצה להתייחס לסמכות ולמעמד של היועצת. היועצת מתוקף החוק מוגדרת כתפקיד סטטוטורי. קודם הייתה התייחסות לכך – אנחנו לא מכירות שום תפקיד סטטוטורי שממלא שני תפקידים בו בזמן. מעבר לכך, הגדרת הסמכויות שלנו ממש לא ברורה והיא ניתנת לפרשנות, ולכן אנחנו רואים גם הבדלים ושונות גדולה בין הרשויות. לא ברורה הסמכות שלנו, לא ברור למי אנחנו כפופות, בכל רשות זה משהו אחר. התקציב לא מוגדר ונתון לשיקול דעת, וגם אנחנו לא עובדות במשרה מלאה. לא רואים את זה אצל שום בעל תפקיד סטטוטורי אחר. ברשויות רבות אנחנו אפילו לא מופיעות במבנה הארגוני של הרשות.

עכשיו בשיא משבר הקורונה אנחנו רואים לאור כל הנתונים שמוצפים מעל ומעבר שנשים נפגעו הרבה יותר, בצורה משמעותית, גם מבחינת תעסוקה, יותר נשים הוצאו לחל"ת, יותר נשים נאלצו להישאר עם הילדים שלהן, וגם כך הן מרוויחות פחות, בעלות עסקים קטנים נפגעו בצורה משמעותית מאוד, שלא נדבר על האלימות הגואה, ורק אתמול היו לנו שני מקרי רצח.

תמוהה העובדה שאנחנו לא נמצאות במערך החירום העירוני. איך יכול להיות שבעלת תפקיד סטטוטורי שאמורה ואמונה לייצג את הנשים, את כל המרחב – אנחנו שונות מעובדות הרווחה שמייצגות את מטופלות הרווחה. אנחנו מייצגות את כלל אוכלוסיית הנשים. אנחנו לא מביאות לידי ביטוי את המצוקה, אנחנו לא מביאות לידי ביטוי את העשייה ואנחנו לא יכולות להעביר את האתגרים שעומדים בפנינו בצורה ראויה. אנחנו לא צריכות להילחם על זה. אנחנו עסוקות שעות רבות במלחמה כדי שיתנו לנו לעבוד, שייתנו לנו להשמיע קול. אנחנו לא מכירות שום בעל תפקיד סטטוטורי שצריך להילחם על זה. אנחנו רוצות לייצג את העבודה שלנו נאמנה.

לא ייתכן שכאשר כוח האדם הוגבל ל-45% שהורשו לעבוד במסגרת הרשות המקומית היועצות הופיעו כחיוניות בטבלה ביחד עם כל בעלי התפקידים הסטטוטוריים. כאשר הורידו את כוח האדם ל-30% פתאום ראינו שאנחנו לא מופיעות בטבלת העובדים החיוניים יחד עם שאר בעלי התפקידים הסטטוטוריים ואמרו לנו: אתן יכולות לעבוד מן הבית.

דבר נוסף הוא חובת ההיוועצות. החוק קובע שיש חובת היוועצות עם היועצת. אנחנו צריכות להופיע במועצה, אנחנו צריכות להיות מוזמנות לוועדות השונות ברשות המקומית. זה מתבצע רק בחלק מן המקרים ואילו בחלק מן הרשויות זה לא מתבצע. איך אנחנו יכולות לייצג - - -

הקישור שלך לזום התנתק. סליחה, ורד. נעבור לענת לבנת ובהמשך ננסה להתחבר אליך שוב.

שמי ענת לבנת, אני יועצת למעמד האישה בעיריית בת ים מ-2005. אני גם מנהלת אגף הספורט ואני יושבת-ראש איגוד היועצות למעמד האישה מ-2014, ממשיכה את ד"ר אורנה מגר, אחת מן המייסדות של האיגוד.

בשנה הזאת אנחנו מציינות 20 שנים לחוק היועצות למעמד האישה. אני לא יודעת אם לשמוח או לבכות אבל זה כרגע ביחד. 20 שנים – אפשר לומר שכמעט לא השתנה כלום. קראתי לא מזמן פרוטוקול של הכנסת, עוד עם יעל דיין ונדיה חילו. יכולתי רק לשנות את השמות וזה היה פרוטוקול שמתאים להיום.

על פי החוק שני משרדים לוקחים עלינו אחריות, אם אפשר לומר כך, ביישום החוק: משרד הפנים, שאחראי לכך שבכל רשות תמונה יועצת על פי חוק, עובדת הרשות, בדרגות בכירות, שעברה הכשרה ומתאימה לתפקיד, ושעשתה את זה במכרז; וכמובן המשרד לשוויון חברתי – כשנחקק החוק זה היה הרשות לקידום מעמד האישה – שאמור לדאוג להכשרות.

דיברו פה על הכשרות אז תיכף אני אומר כמה מילים. גם מה שנאמר לגבי ההכשרות לא נכון. מ-2006 אף גורם לא יזם שום הכשרה. ב-2016 עשינו הכשרות עם איגוד היועצות שיזם. מאז עשינו שלוש הכשרות. לשאלתך, חבר הכנסת עודד פורר, יושב-ראש הוועדה, ההכשרות האלה מכשירות את היועצות לכל מיני נושאים שרלוונטיים לתפקיד שלהן, הן מבחינה תיאורטית והן מבחינה מעשית, מה עבודתן ברשות. לשתי ההכשרות האחרונות הייתה שותפה ד"ר אורנה מגר. הן היו הצלחה מסחררת מבחינת היועצות.

שני הגורמים האלה – אני לא רוצה לומר דברים לא יפים – הם לא אבא ואימא שלנו בשנים האחרונות. לצערי אנחנו די תקועות בנושא הזה. עדיין קיימות רשויות שאין בהן יועצות, או יש יועצות מתנדבות, כל מיני ורסיות. מנעד הוורסיות גדול מאוד, ללא שכר, ללא תגמול, ללא מכרז, ללא הכשרה.

על פי בקשתך, בנינו תוכנית בסיסית, אבל אני רוצה לומר לפני שאני מתייחסת לתוכנית, המדינה צריכה להבין – אני יודעת שאתה מבין את זה, לאחר הפגישה שהייתה לנו חזרנו מאושרות, שיש מי שמבין אותנו. המדינה צריכה להבין שאם התפקיד שלנו יהיה תפקיד שלא רק כתוב על הנייר, שהוא תפקיד סטטוטורי ויש לו משרה, יש לו מקום, יש לו שכר, יש לו פסיליטי לתפקוד אז אנחנו נמצא הוצאת כספים בכל הקשור לאלימות כלפי נשים ונערות, על ידי העצמת נשים, על ידי הקניית כלים לנשים האלה. לא צריך להגיע לאלימות או לרצח כדי לעשות את העבודה בתהליך לפני כן. אנחנו בוודאי נעזור לצמיחת המשק, אנחנו נוסיף כוח עבודה משמעותי ועוצמתי של נשים. אנחנו נביא יותר ילדות, נערות ונשים למיצוי הפוטנציאל הטמון בהן וכך נביא יותר כוח אנושי משמעותי למדינה. אנחנו נביא לשינוי הסטיגמות וההבניות החברתיות שמחלישות נשים. בכך המדינה, כאמור, מאבדת את הכוח המשמעותי של 51% מן האוכלוסייה בכל תחומי החיים. אנחנו נביא לניצול כספי הוגן יותר עבור כולם: נשים, גברים, ילדים, ילדות, נערים ונערות, על ידי חלוקת משאבים נכונה יותר לכולם.

אני רוצה לציין משהו לפני שאומר קצת על התוכנית. אחרי כל מערכת בחירות יש פגיעה – אני לא רוצה להשתמש במילה "אנושה" אבל זו המילה שעולה לי – פגיעה אנושה במעמד היועצות. ראשי עיר בוחרים להכניס פוליטית מישהי אחרת, עושים טריקים, מכניסים חברות מועצה, מכניסים כל מיני תפקידים כדי לפגוע ביועצת, אם בכלל, שהסטטוס שלה גם כך שפוף, אז להוריד אותו עוד יותר.

דבר נוסף, כיושבת-ראש האיגוד, אנחנו בקשר עם משרד הפנים זמן רב, עוד לפני גלית וידרמן. נפגשנו רבות עם רוני מעתוק ועוזריו. משרד הפנים שלח אותנו ואמר שהם מעבירים את האחריות, כמו תפוח אדמה לוהט, מאחד לשני ואנחנו נופלות. זה נושא מאוד משמעותי, מאוד קרדינלי, שצריך לתת לו איזשהו say וסוף, מה שנקרא.

משרד הפנים – אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו, אבל אין רשימות מעודכנות. היועצות מתחלפות, אני לא רוצה להגיד כמו גרביים, אבל יש תחלופה גדולה מאוד, בגלל הסטטוס הנמוך, בגלל שאין שכר, בגלל שאין מעמד. הן גם מתייאשות והולכות, וגם דואגים לייאש אותן מכל מיני דברים או סיבות.

ביקשת שנבנה איזו תוכנית בסיס ליועצת. אני לא רוצה לבזבז את זמן הוועדה על התוכנית. אזכיר כמה דברים חשובים. היועצות פועלות לקידום כלכלי ותעסוקתי של נשים. אנחנו בתקופת קורונה ויש לזה הרבה יותר משמעות והרבה יותר חשיבות. הנושא הזה חשוב לאורך כל השנים. אנחנו רוצות נשים חזקות במשק, אנחנו רוצים נשים שיתנו למדינה ועבור החברה תפוקה גדולה יותר. אנחנו רוצים נשים עוצמתיות. נושא הקידום הכלכלי והתעסוקתי של נשים הוא חשוב ומשמעותי. הוא גם קשור לאלימות כלפי נשים, כי אישה שלא חזקה ואין לה say גם מבחינה כלכלית - - -

בואי נתקדם לנסות להבין איפה משרד הפנים בעניין.

נושא הטמעת שוויון מגדרי בחינוך, התוכנית של הרשויות, הטמעת חשיבה מגדרית וחלוקת משאבים נכונה, נושא קידום מנהיגות נשית, העצמת נערות – אנחנו רוצים יותר נערות במדעים וטכנולוגיה, אנחנו רוצים יותר נשים ונערות בספורט, וכמובן בריאות וכולי.

התפקיד שלנו דורש כדי לממש אותו משרה מלאה, שכר ליועצת ותקצוב.

אני רק רוצה לציין דבר חשוב, שהוא גם לעג לרש. נתנו לנו 700 שקל ליועצות שהן בדירוג הוראה. אם יועצת משמשת באותו תפקיד גם כממונה על הטרדה מינית אז לא נותנים לה את ה-700 שקל הללו. זאת אומרת, היא צריכה לעבוד בחינם. לא יעלה על הדעת.

תודה. אביבה חלבי, בבקשה. אחריה בדיעה חניפס. בבקשה, אביבה. לא שומעים אותך. בינתיים נשמע את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני מברכת על הישיבה הזו.

נושא תפקיד היועצות למעמד האישה היה מונח על שולחן הוועדה הזו זמן רב וחשוב מאוד להמשיך את הדיון בו. למען האמת, למרות שבעיניי עברנו איזו כברת דרך, כשהגיעו היועצות, לפחות בקדנציה שבה אני כיהנתי, ראינו שאף אחד לא ידע כמה יועצות יש, אף אחד לא ידע מי ממונה כיועצת. משרד הפנים כמעט לא רצה להתעסק בנושא. אני זוכרת עדיין את הפנייה הבהולה שהייתה לשר הפנים: החוק מחייב אותך שנה לאחר הבחירות המוניציפליות לבדוק אם יש מינוי, ואם לא אז אתה מפר את החוק כאשר אתה לא בודק למי יש יועצת ולמי לא. היו גם ישיבות עם מרכז השלטון המקומי בנושא הזה. אני שמחה לראות את היועצות, ולא במקרה אני מכירה אותן בשמן, כי היו כמה ישיבות ושמענו את הצרכים שלהן.

תנאי ההעסקה של היועצות מחפירים, בדיוק כמו הממונות. תמיד יש ציפייה שנשים יעשו את העבודה בהתנדבות: אם אתן רוצות להתעסק בזכויות שלכן אז הנה, נתנו לכן את האפשרות, מספיק שלפחות נתנו לך את הכותרת. לא, לא מספיק. אם אנחנו באמת רוצות לקדם נשים ואם רוצים לפתור בעיות בתוך כל רשות מקומית אז צריך לחזק את שני התפקידים האלה. במיוחד שלפעמים ממנים אותה אישה לשני התפקידים, בנוסף לתפקיד שהיא עושה ברשות.

הייתי מציעה להמשיך את הלחץ כדי לשנות את התפקיד הזה מיועצת, שאפשר להקשיב לה ואפשר לא להתייעץ איתה, למנהלת מחלקה. אם יש מנהל מחלקת נוער בעירייה או ברשות המקומית, אדרבה, הנשים הן 52% מן הציבור, למה לא תהיה מנהלת מחלקת נשים? ואז תהיה מחלקה ויהיה לה תקציב כחלק מתקציב המועצה המקומית, ואז באמת אפשר יהיה להתחיל לעבוד ולהקדיש לזה זמן.

אחרי תחילת הקדנציה הזו פניתי למשרד הפנים, שאלתי וביקשתי לעקוב אחרי הדברים שבעניינם כבר פניתי בזמנו למשרד. קיבלתי תשובות ברורות מאוד, שחתומות על ידי גלית וידרמן, מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות. אחד הדברים שהיא כתבה שם, שהם מפתחים ומגבשים קובץ תיאור תפקיד ייעודי למשרה הזאת. הייתי מבקשת מן הוועדה לפנות ולבקש שיציגו לנו את הקובץ הזה ברגע שהוא יהיה מוכן.

היה גם דוח של הוועדה שבזמנו ביקשנו שתקום וקמה באחריות גברת ליזי דלריצ'ה. הם הגיעו והציגו בוועדה. אולי כדאי לעשות מעקב, מה יושם מן ההמלצות של הוועדה הזאת ומה לא יושם.

בזמנו דיברנו גם על מדד בקרה ברשויות המקומיות. בתשובה שקיבלתי מן המשרד אמרו: "יצרנו מדד בקרת מגדר ברשויות המקומיות". אני חושבת שמן הראוי גם לקבל את המדד הזה, לבדוק אותו ולהתייחס אליו. תודה רבה.

תודה. אביבה חלבי, בבקשה.

בוקר טוב. קוראים לי אביבה חלבי ואני עובדת בעיריית רחובות. אני עובדת סוציאלית בהכשרתי ואני יועצת ראש העיר במכרז. תיכף אגיד למה אני אומרת שזה במכרז, כי עניין המכרז הוא חשוב. דבר נוסף, אני סגנית של ענת לבנת באיגוד היועצות.

קודם כול אני רוצה לברך אותך, חבר הכנסת עודד פורר, על התגייסות ורצינות. סוף-סוף להיכנס להסדרה של תפקיד היועצות לקידום מעמד האישה. עד כה היו כל מיני ניסיונות אבל בפגישה אתך, כפי שענת אמרה, התרשמנו מרצון כן ורציני להתקדם ולעשות הסדרה, בעיקר במשרד הפנים. חוק היועצות נמצא בפקודת העיריות, שמי שממונה עליו זה משרד הפנים. אני חושבת שזה תהליך חשוב מאוד.

אני רוצה להגיד שלושה דברים בקצרה.

דבר ראשון, אנחנו מבקשות, אני חושבת שזה כתוב גם בצ'ט, ותשמרו אחר כך את הרישומים, רובנו בתפקיד של מנהלות מחלקה וזה לא מספיק. אנחנו צריכות להיות מנהלות אגף לקידום שוויון מגדרי, כי רק מנהלות אגפים יושבות בישיבות הנהלה של העירייה ויכולות לייצר את ההשפעה הרוחבית, אם זה בתקציב ואם זה בחינוך שכל כך חשוב. דרך אגב, לא רק לנערות אלא גם לנערים. כל הנושאים האלה מתקיימים בישיבות הנהלה שמנהל מנכ"ל והמעמד חשוב מאוד. היותנו סטטוטוריות לא מספיק כדי לקדם את הדברים האלה. זה שכל אחת מאתנו נאבקת על המקום ומבזבזת אנרגיות על המקום שלנו, זה מיותר ומבזבז זמן. את הכוח המקצועי שלנו אנחנו צריכים לכוון כדי לקדם תוכניות ולהיות ברמת השפעה. גם חובת היוועצות וגם היכולת להשפיע נמצאים במקום הזה, של הגדרת התפקיד שלנו כמנהלת אגף.

דבר שני שאני רוצה להגיד, הנושא של תוכנית גנרית של היועצות, כפי שענת לבנת אמרה, לבקשתך היא הוכנה. אלה דברים שכל היועצות עושות, מעט או הרבה, אבל הגיע הזמן להסדיר אותם בצורה ברורה מול משרד הפנים, שיועצת שנכנסת לתפקידה תדע מה עליה לעשות. עד היום מבחינת הכשרה, איגוד היועצות ומרכז השלטון המקומי לקחו את זה על עצמם בשלוש–ארבע השנים האחרונות, כי אף אחד לא עשה את זה. אין שום הסדרה ואז אף אחד לא עושה את זה. ברגע שאיגוד היועצות שמע את השטח – היתרון של איגוד היועצות הוא שיש לו קשר עם כל 257 היועצות, על המגוון השונה, על הרשויות השונות.

אנחנו גם צירפנו טבלת תקצוב בסיסית והעברנו אותה בקרב היועצות, שיהדהדו את התקציב ואת מה שצריך. אני מקווה מאוד שזאת תהיה פריצת דרך כי כך קובעים ומשנים מדיניות.

אני מודה לך בשם היועצות ובשם האיגוד על ההקשבה, הנכונות והרצינות להוביל מהלך משנה ומשפיע שיקבע מדיניות חדשה.

תודה. בדיעה חניפס, בבקשה.

כדאי להגיד שגם התקציב, הקול הקורא שהוציא המשרד לשוויון חברתי בפעם הראשונה, לתת תקצוב ליועצות, זה היה אחרי הדיונים והתוכנית שהגשנו למשרד אז. אפילו לא חשבו לתת להם.

שלום לכולם ותודה. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן שאיתה התחלנו את המסע הארוך והמעייף הזה.

אני לא רוצה לחזור על כל מה שאמרו חברותיי, הן דיברו כמעט על הכול. רציתי לומר רק את דעתי על המצב הקשה בחברה הערבית במיוחד, הן בצד הפוליטי והן בצד התקציבי. ידוע לכולם שברוב הזמן הרשויות הערביות הן בגירעון ואז התקציב הראשון שהם מקצצים הוא התקציב של היועצת. ממילא מהתחלה הם לא מקצים תקציב ריאלי. זה דבר אחד.

דבר שני, שגם דיברו עליו החברות שלי, בכל קדנציה אנחנו סובלות מאוד בתפקיד שלנו מכך שכל פעם שנכנס ראש רשות חדש הוא רוצה להחליף את כל הצוות, להביא את כל המקורבים שלו ומחליף את בעלי התפקידים ואילו תפקיד היועצת הוא הראשון שראש הרשות מחליף. כפי שאמרו, היועצות מתחלפות בכל חמש שנים וזו בעיה רצינית.

ועוד דבר חשוב מאוד, שאכן דיברו עליו אבל אני רוצה לחזור עליו, אני אישית נוכחת ברוב ישיבות המליאה ובוועדת המכרזים אבל לפעמים אני מתייחסת לדברים ולפעמים לא. אף פעם אין לי זכות הצבעה ואז אני יודעת מראש שאני לא משפיעה, ואם אני לא משפיעה אז למה אני צריכה להיות שם? למרות שאני אומרת, וצריך שכל היועצות ישמעו: חובה להיות בוועדת מכרזים ולדבר, ואפילו להגיד את הדעה שלנו למרות שלפעמים לא נותנים לנו.

עוד דבר אחרון, כי כולם דיברו על כל הנושאים, בתקופה הקשה הנוכחית אחוז האבטלה מאוד מאוד גבוה בקרב נשים ערביות, כמעט 70%, שיעור האלימות הוכפל ואפילו שולש ואני רוצה לציין שאין מענה לנשים שמבקשות עזרה. רבות פונות אליי, אפילו כשהייתי בחל"ת בבית באו לביתי, כי אנחנו חברה שבה כולם מכירים את כולם וחושבים שאני מן הבית יכולה לעזור. רבים פונים, אין להם תיקים ברווחה, הם לא יכולים לפנות לרווחה כי לפני הקורונה לא היו להם תיקים פתוחים ואז אין המשכיות, אין מענה. העניין הזה חשוב מאוד. אני צריכה להיות כל הזמן ברשות, לא לעבוד מן הבית כי זה לא עוזר הרבה, להיות נוכחת.

ברשימות הערביות אין נציגות שהן נשים, הן לא נבחרות, אין לנו הרבה נבחרות ציבור. אין מענה לאישה שמחפשת קול.

דווקא עכשיו יש עלייה במספרן, 24 נשים.

יש, אבל לא בכל הרשימות, את יודעת. אני רוצה להמשיך את הדרך עד שנהיה כמו כל מנהלי המחלקות הסטטוטוריים, כפי שאמרו קודמותיי. תודה רבה.

תודה. עו"ד דנה מירטנבאום, בבקשה. אחריך גנית לב-ארי.

בוקר טוב. קוראים לי דנה, אני עורכת דין. אני חלק מאית"ך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי. אני שמחה מאוד להיות כאן בישיבה המכוננת הזאת ואני שמחה מאוד גם לשמוע אותך, עאידה.

שלחתי לכם סיכום שהגשנו הבוקר לוועדה, שיש בו את כל הדברים שכבר נאמרו על ידי היועצות ואני לא רוצה לחזור עליהם, אני חושבת שהכול ברור. במקביל למשלוח הסיכום, שלחתי שוב לגלית וידרמן, שאני שמחה לראות אותה כאן ואת הנתונים שהיא הביאה, בקשה שניפגש ואולי נעבוד ביחד, ואשמח שגם הוועדה תהיה חלק מזה, ולחשוב איך אולי לתקן את חוק היועצות בצורה שתיתן לזה הרבה יותר כוח והרבה יותר תוקף, כי יכול להיות שהחוק הזה, בן ה-20 שנים, הוא כבר לא רלוונטי.

הייתה לנו פגישה עם כל היועצות לפני שבוע, אנחנו עובדים איתן באופן צמוד מאוד מאז תחילת הקורונה. אנחנו לא רוצות להיות במצב שבו נצטרך להגיש עתירות לבג"ץ נגד משרד הפנים, כי זה מה שעשינו במהלך הקורונה. שלא נצטרך להתמקח עם משרד הפנים על למה כשמשאירים רק 45% מעובדי הרשות אז היועצת כן נחשבת לתפקיד חיוני סטטוטורי, ולמה כשמשאירים רק 30% מעובדי הרשות אז התפקיד שלה לא חיוני. זו מתמטיקה יותר מדי מורכבת ואני לא בטוחה שאני מבינה אותה, או שמשרד הפנים עצמו מבין.

היה מאוד מקומם לקרוא במסגרת בקשות על פי חוק חופש המידע שהגשנו ומנתונים שקיבלנו גם אחר כך, ששלחה גלית וידרמן דרך הפרקליטות והקשר שהיה לנו, שבדיונים הפנימיים של משרד הפנים נאמר שאין צורך באיוש של תפקיד היועצת כי יש את רשויות הרווחה. אני רוצה להזכיר לכולם שהעוני החדש המתרחש עלינו הוא משהו שרשויות הרווחה לא יצליחו להשתלט עליו, וכבר לא מצליחות להשתלט עליו. תפקיד היועצת הוא לא תפקיד של רווחה, זה תפקיד שמתכלל את הכול.

בסיכום הזה, שתיכף אשלח לכם אותו שוב בצ'ט – אני באמת ממליצה לשמור את הצ'ט, יש שם הרבה קולות של יועצות – יש נתונים שביקשנו בבקשה לפי חוק חופש המידע ומשרד הפנים ענה לנו שאין זה מתפקידם לתת את המידע הזה בנוגע למשרות, בנוגע לאחוזי משרה, בנוגע לאיזו השכלה והכשרה יש ליועצות, בנוגע לכל מיני דברים נוספים ואמר שזה התפקיד של הרשויות. אני מאוד כופרת בזה. אני חושבת שהתפקיד של משרד הפנים הוא ברור, גם לפי החוק, ומה שלא כתוב שם, כאמור, צריך לחדד ולתקן.

ושוב, לעגן את חובת ההיוועצות, שזה עניינים שאם יהיו מוסדרים בחוק ולא יהיה מין מינוי פרסונלי – אני יודעת שגם גנית לב-ארי מהרצליה, ראש מינהל נשים בהרצליה, תיכף תדבר. היא ואחרות כבר הביאו את הקול הזה, שאפילו השם, לקרוא לזה "יועצת ראש העיר", נותן לכל התפקיד הזה מן נופך דודתי חמוד כזה, שנגמר בבורקסים ובמסיבות תה ומשתאות. זה לא המצב. זה תפקיד פוליטי, זה תפקיד שיש לו המון כוח, המון פוטנציאל. הן לא צריכות להמציא את עצמן מחדש. וספציפית איגוד היועצות הוא אחד האיגודים המדהימים שקיימים בישראל, כמו איגוד העובדים הסוציאליים וכמו איגודים אחרים. זה איגוד שכל אחת מחברותיו הן כוח בלתי נתפס בכלל. תודה לכם.

תודה. גנית לב-ארי, בבקשה. אחריך אני רוצה לשמוע התייחסות של משרד הפנים.

בוקר טוב. קודם כול אני רוצה להגיד לך, יושב-ראש הוועדה, תודה רבה על הדיון הזה שאתה מכנס כאן הבוקר, זה לא מובן מאליו. זה משמעותי מאוד לכל מי ששותפה לעשייה הזאת בשטח. גם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מכירה את הסוגיה הזאת מתפקידים קודמים.

אני מבקשת, לבקשת הוועדה, להציג את הדגם הייחודי שמתקיים בעיריית הרצליה. התפקיד שלי הוא ראשת מינהל נשים בעיריית הרצליה, כאשר לתפקיד יש איזו ראיית רוחב, לתת מענים ולהוביל את כל סוגיית השוויון המגדרי גם לתושבים ולתושבות, גם לעובדים ולעובדות, בעצם מגיל ילדות ועד גיל בגרות בכל מיני צירי חיים. לא אכנס – יש 12 צירים שאנחנו מלווים: תעסוקה, רווחה, חינוך, קשר עם העולם, מרחב ציבורי, תכנון עירוני מגדרי.

העשייה הזאת נעשית בשלושה מעגלים יותר ספציפיים. אחד הוא ראייה רחבה ועבודה משותפת ביחד עם כל האגפים ומחלקות העירייה, כאשר המטרה היא לבדוק מה נעשה בכל מחלקה ואגף בתחום שלהם ואיפה אנחנו צריכים לסייע בהיבט של קידום השוויון המגדרי.

מעגל אחר הוא מענים נקודתיים, ושם נכנסים כל הקורסים, סדנאות, יוזמות חדשות, כאשר הכול ניתן תחת הסתכלות על האופי של העיר. למשל הרצליה היא עיר שבולטת בהייטק ואחת היוזמות שאני מקדמת היא שוויון מגדרי בסטרטאפים, כשגם בתוך זה אנחנו מקיימים קשר עם יוזמות ארציות, קשר עם דברים בעולם. אחת היוזמות היא של ענת לבנת, יושבת-ראש האיגוד.

אני רוצה להתמקד.

רק עוד משפט אחד, ברשותך: מענים נקודתיים, כמו למשל למשבר הקורונה, שבעצם חשף נשים לאי-שוויון. המינהלת נותנת הכוונה משפטית, הכוונה כלכלית והדרכת הורים. הבנו את הסיטואציה הקשה מאוד ומהר מאוד פתחנו מוקד טלפוני שנותן הכוונה בכל יום, הכוונה לנשים. העלינו את כל הסוגיות, שאגב עלו פה גם בוועדות בכנסת, למשל בעניין כפל הקצבאות, דיני משפחה, האם ילדים יהיו פה או לא יהיו פה, מזונות שלא שולמו.

אני רוצה לברר דבר פשוט מאוד. התפקיד שלך בעירייה הוא רק בעניין הזה?

אני ראשת מינהל נשים אז זה 100% משרה. יש לי תקציב יפה ואני גם עושה שיתופי פעולה עם מחלקות אחרות. אני חושבת שזה דגם שצריך ללמוד אותו. אשמח שיבואו וילמדו אותו ויעתיקו את זה. קודם כול לקדם שוויון בעיר. תיקונים ומה לעשות יש הרבה.

אני מצטרפת לכל מה שאמרו חברותיי וגם יושבת-ראש האיגוד, שעושה באמת עבודה נפלאה.

תודה. אני רוצה לעבור לנציגת משרד הפנים, גלית וידרמן. יש לי כמה שאלות שלגביהן אני מבקש את ההתייחסות שלכם.

שאלה אחת, מדוע התפקיד לא מוגדר כתפקיד? נקודה. למה לא לייצר הגדרה? בוודאי אפשר לעשות דיפרנציאציה על פי גודל רשויות, אבל רשות מקומית, מרגע שאתם מוכנים לתקצב ראש רשות, מדוע אתם לא קובעים שצריכה להיות משרה, שזאת המשרה, ולא משהו שמלבישים בנוסף על הדרך?

דבר שני, לגבי התפקיד הזה, בכל רשות ראש הרשות כטוב בעיניו יעשה. ירצה – ייתן, לא ירצה – לא ייתן. מדוע אין הגדרת תפקיד ברורה שכוללת גם יעדים ומדדים? כלומר מרגע שהמשרה הזו מוגדרת כמשרה צריך לדעת מה עושה היועצת הזאת, מה היא חייבת לעשות כמינימום במהלך אותה שנה.

אדוני היושב-ראש, עלו פה הרבה דברים, שחלק מהם באחריות משרד הפנים, חלק הם באחריות הרשויות וחלק הם באחריות הרשות לקידום מעמד האישה.

אני מבקש שתתייחסי אל מה שאני שאלתי.

גם חלק מן הדברים שאתה שאלת עליהם וחלק מן הדברים שהיועצות התייחסו אליהם הופנו בטעות למשרד הפנים והם לא באחריות משרד הפנים. לכן אני מבקשת לעשות סדר.

היקף המשרה החלקי, בהתייחס למספר התושבים של הרשות המקומית, נקבע בחקיקה, הוא נקבע בחוק הרשויות המקומיות (היועצת למעמד האישה) משנת 2000. נקבע שהיקף המשרה צריך להיות בהתאם למספר התושבים ברשות המקומית. לכן אם הוועדה מבקשת לשנות את החקיקה בנושא הזה היא רשאית כמובן.

מה קובעת החקיקה?

אנחנו כרגולטור לא יכולים לכפות על הרשויות מה שלא נקבע בחקיקה. אנחנו פועלים לפי מה שהחוק מחייב את הרשויות. היום הרשויות פועלות לפי החוק, והחוק מחייב אותן לפעול לפי גודל הרשות.

אתם לא יכולים לחייב אותן? אני לא רואה מה מונע מכם בהתאם לגודל הרשות להוציא הנחיה לרשויות המקומיות, שאומרת: כך אנחנו רואים את זה, ולא להשאיר את זה עמום לשיקול דעתם. נכון שכתוב שזה יהיה בהתאם לגודל הרשות. להיפך, זה אפילו מגלגל את הכדור למשרד הפנים. יבוא ראש רשות ויגיד: אני רשות קטנה, יש אצלנו רק 50,000 תושבים, אני לא צריך. את צריכה להגיד לפי איזה גודל צריכה להיות איזו משרה, זה התפקיד שלך.

זה המצב שקיים היום. אנחנו מוכנים לבחון את הדברים שוב אבל אנחנו סבורים שהמצב שקיים כיום, וגם בעקבות התייעצות שקיימנו עם הרשויות המקומיות ועם מנהלי משאבי האנוש ברשויות וראשי הרשויות, הם הבהירו שההיקף שנדרש מן היועצות מאפשר להן לבצע את פעולתן. אנחנו מוכנים לחזור לראשי הרשויות ולהתייעץ איתם שוב.

זה לא שאלה אל ראשי הרשויות, סליחה, בכל הכבוד.

מי שמציב להם את המדדים לפעילות זה הרשות לקידום מעמד האישה וראשי הרשויות המקומיות. בעצם לפי סעיף 4 לחוק – וכאן כיוונתי למעשה להבדל בפעילות – אני לא זו שמקבלת את סיכום הדוחות, מי שאחראי על הפעילות של היועצות זה הרשות למעמד האישה. לכן בנושא פעילות היועצות יש לפנות לרשות למעמד האישה. אנחנו בדקנו את הנושא לעניין היקף המשרה. בעניין הזה הרשויות המקומיות סבורות שהנושא הזה - - -

ברור לחלוטין מה הרשויות המקומיות סבורות. מבחינתן הנושא הזה לא דורש משרה, אפשר "להלביש" את זה על משהו קיים ושם לדחוף את זה ויצאנו ידי חובת החוק. הרי דווקא פה אמור לבוא משרד הפנים כרגולטור ולומר: סליחה. אני חושב שהמודל של הרצליה נכון מבחינת מינהל. היועצת היא זאת שאמונה וזה גם נגזר מגודל הרשות ומהיקף הפעילות של הרשות.

אני במקביל בשיחה עם היועצת המשפטית לגבי מה ששאלת על המדרגות. הרי לעניין מספר חברי המועצה יש איזשהו מודל דומה למדי, ששם זה מוגדר. נראה לי שכאשר מנכ"ל משרד הפנים מוציא את החוזר אז לא מתעלמים מזה. אני לא משפטנית אבל זה נשמע לי דבר דומה למדי, שההיקף מוגדר לפי מספר חברי המועצה. זו לא הפעם הראשונה שזה קיים.

אמירה מעניינת. גלית וידרמן, בבקשה.

כאן אנחנו מפנים – הרי מי ששמענו את חוות דעתן זה רק היועצות עצמן. בכל הכבוד הראוי ליועצות עצמן, שאני באמת מכבדת אותן מאוד וגם שמעתם על הפעילות הענפה שעשינו בשנה וחצי האחרונות לקידומן, גם בנושא התגמול וגם בנושא חיזוק מעמדן ברשויות המקומיות, ואני חושבת שבאמת עשינו הרבה מאוד, וצר לי שהן לא הביעו - - -

את הערכתן הרבה למשרד הפנים על פעילותו המבורכת בתחום קידום מעמד האישה. סיימנו את העניין הזה.

בואי נדבר עכשיו על השאלה מדוע משרד הפנים, שיודע להנחות היטב – אני יודע עד כמה משרד הפנים יודע להנחות היטב את הרשויות המקומיות בכל פסיק ועניין, כולל באישור שכר על כל תפקיד ותפקיד ברשות המקומית, על ניוד של משהו מפה לפה. משרד הפנים שולט היטב ברשויות המקומיות, בכל דבר ועניין שהן עושות. אז אל תספרו לי סיפורים: זה כן אנחנו, זה לא אנחנו. משרד הפנים מנהל את הרשויות המקומיות, מרמות השכר ועד לקביעת מספר חברי המועצה בהתאם לגודל הרשות.

מאחר וכתוב בחוק שזה יהיה בהתאם לגודל הרשות, האם פרסם משרד הפנים נוהל, שאומר שרשות מקומית עד גודל מסוים מעסיקה יועצת בהיקף כזה וכזה? לא יכול להיות שברשות מקומית של 200,000 תושבים או 150,000 תושבים מי שאחראית על קידום מעמד האישה תעשה עוד תפקידים, זה פשוט לא סביר בעליל, לפחות בעיניי. יכול להיות שזה סביר בעיני משרד הפנים. יבוא משרד הפנים ויגיד: לא, סליחה, המדרגות שאני עשיתי הן מ-300,000 תושבים ומעלה או מ-300,000 תושבים ומטה. יבוא משרד הפנים ויגיד לנו מה הסבירות בהיבט הזה. הרי אתם קובעים כל דבר ועניין. אתם מבינים בכול חוץ מנושא מעמד האישה?

לא, אנחנו בהחלט מבינים גם בנושא הזה ואנחנו מוכנים לעשות – אדוני, פשוט מחכים לי בכנס שהתחייבתי עליו מראש ואנחנו עדכנו את הוועדה בעניין.

מאה אחוז. מתי תתפני מהכנס?

בעוד עשר דקות.

אנחנו נצא להפסקה ונחזור לדיון בשעה 11:50 ביחד עם גלית וידרמן.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:40 ונתחדשה בשעה 11:50.)

אני מחדש את הישיבה. גלית וידרמן ממשרד הפנים חזרה אלינו? לא.

אני רוצה לסכם את הדיון.

הוועדה שמעה את היועצות לקידום מעמד האישה מן הרשויות המקומיות ואת הארגונים הנוגעים בדבר לגבי היקף התפקיד, הגדרתו והפעילות הנדרשת מכל יועצת ויועצת.

הוועדה למדה לחיוב על אופן ביצוע התפקיד בעיריית הרצליה באמצעות מינהל ייעודי לנושא, וסבורה שזה בהחלט יכול להוות מודל לרשויות אחרות

הוועדה מצרה על כך שנציגת משרד הפנים בחרה לצאת מן הדיון באמצע ולמרות ההפסקה שניתנה בדיון לא חזרה לסיים אותו.

לסיכום, אנו פונים לשר הפנים עם הדברים הבאים:

1) נא להבהיר למנהלי האגפים, המחלקות והעובדים במשרד הפנים, שזימון לוועדה בכנסת דורש נוכחות בכל משך הדיון ואי אפשר לעזוב אותו ללא אישור היושב-ראש.

2) הוועדה פונה לשר הפנים ומבקשת להגדיר את תפקיד יועץ או יועצת לקידום מעמד האישה. אגב מה כתוב בחוק? יועצת. אבל אני מניח שמבחינה חוקית זה גם יכול להיות יועץ. להגדיר את התפקיד הזה בחוזר מנכ"ל, שיועבר לרשויות ויקבע שם גם את היעדים והמדדים לכל יועצת בהתאם לחלוקה לפי גודל הרשות.

3) בהקשר הזה מבקשת הוועדה משר הפנים לקבוע גם מה הוא היקף המשרה המינימלי שיינתן לתפקיד הספציפי של יועצת לקידום מעמד האישה, בהתאם לגודל הרשות והדרישות שהוגדרו בהיקף התפקיד, היעדים והמדדים המינימליים שניתנו.

אנחנו נבקש – אפנה בנפרד לשר הפנים לבקש התייחסות לנושאים האלה.

תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.