פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



24
ועדת החוץ והביטחון
20/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 47
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, ב' בחשון התשפ"א (20 באוקטובר 2020), שעה 14:00

ציון יום הוקרה למערך המילואים

חברי הוועדה: צבי האוזר – היו"ר
אורנה ברביבאי – מ"מ היו"ר
יאיר גולן
עוזי דיין
אבי דיכטר
משה יעלון
מאיר כהן
אלעזר שטרן

מתן כהנא

אלוף מוטי אלמוז - ראש אכ"א, צה"ל

תא"ל אמיר ודמני - רח"ט תומכ"א, אכ"א, צה"ל

תא"ל ארי סינגר - קלמ"ר, אכ"א, צה"ל

סא"ל נמרוד זגלמן - ראש עתכ"ם, אכ"א, צה"ל

אבי סייג - יו"ר העמותה למען משרתי המילואים

דביר אינדיג - עמותת צו 8 - פורום המילואים של ישראל

דוד בקר - עמותת צו 8 - פורום המילואים של ישראל

חיים מזרחי - עמותת צו 8 - פורום המילואים של ישראל

עידו בן יצחק

שמואל לטקו

רמי בן שמעון



ציון יום הוקרה למערך המילואים

צוהריים טובים כולם. אני שמח לפתוח ישיבה של ועדת חוץ וביטחון שהייתי אפילו מגדיר ישיבה חגיגית או ישיבת הצדעה למערך חיילי המילואים במדינת ישראל. אצלנו בחברה הישראלית בחיי היום יום, חיילי מילואים זה נשמע מובן מאליו, אבל חייבים להגיד שבראייה כללית, כלל עולמית, הסיפור הישראלי של אזרח שחלק מזמנו מוקדש למען טובת והגנת הכלל, ולחלק מהאנשים זה לא רק זמנם ומרצם אלא גם חייהם וגם גופם.

העובדה היא שאנחנו עושים זאת לא רק במהלך של שירות סדיר ארוך יחסית בהשוואה לעולם, אלא גם לאורך שנים רבות כמודל של שירות מילואים ארוך טווח. זה מצב כמעט ייחודי למדינת ישראל והוא ייחודי בגלל כורח המציאות של התעקשותנו לממש חלום בן 2000 שנים ולחדש כאן בארץ הזאת את ריבונותו של העם היהודי.

היה ברור לנו לאורך כל השנים שאותו מימוש רעיון הוא מימוש זכות טבעית, היסטורית, כרוך גם בתשלום מחירים כבדים וחלק מהתשלום של האזרחים כאן הוא במסגרת המילואים.

לכן הכנסת והוועדה רואות לנכון להקדיש יום בשנה שיהווה יום הוקרה לאותם שנושאים בנטל, שמחזיקים את אותה אלונקה או משימה, כאשר אם מסתכלים סביב בחברה הישראלית, לצערי הרב איננו רואים שזה משותף לכולם כולל כולם. אבל את היום הזה אנחנו רוצים להקדיש לאלה שבמרכז, לאלה שעושים זאת במסירות, בגאווה ובתוצאה מדהימה ואופטימלית.

לא נדון היום בהיבטים המורכבים של אותו מודל שירות מילואים. יש פה בוועדה שאלות שאנחנו מתייחסים אליהן לעניין של משימות אופרטיביות ומה תפקידו של חיל המילואים במשימות האופרטיביות הביטחוניות של ישראל. כל נושא הכשירות והמוכנות שהוא נושא גדול ואנחנו צריכים לדון בו. אבל כמו שאמרתי, לא ביום הזה. ביום הזה אנחנו מצדיעים.

אני רוצה לברך את ראשי השדולה לחיילות וחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים, חברת הכנסת ואלופה במילואים אורנה ברביבאי וחבר הכנסת מתן כהנא. מתן הוא טייס במילואים. הם מובילים את הנושא הזה ורבים אחרים באמת מחזקים אותם.

אני אבקש מראשי השדולה – אורנה, את תפתחי ואחרייך מתן – להגיד את דברי הברכה ואחרי זה נעבור לצה"ל ולארגונים.

אנחנו נגיד את הדברים בקצרה כי זו הוועדה האחרונה שמתכנסת היום במסגרת יום מערך המילואים. אני אגיד שיש לי שני כובעים בהקשר הזה של מערך המילואים: אחד, יושבת-ראש השדולה לצד ידידי, חבר הכנסת כהנא; הכובע השני הוא כחברה בוועדת החוץ והביטחון.

היום הוא יום הוקרה, אבל יום ההוקרה הוא לא מסכה. אני רוצה לומר שיש לנו אחריות גדולה מאוד כוועדת החוץ והביטחון להבטיח את הכשירות של המערך. ממש בימים אלה מציינים את מלחמת יום כיפור – איך אמר לי דיכטר, ביום הזה ממש הוא היה באיסמעיליה במלחמת יום כיפור. לבוגי בוודאי יש סיפור משלו על היום הזה במלחמת יום כיפור. אנחנו מבינים את המשמעות של כשירות ומוכנות מערך המילואים למשימותיו.

היום אנחנו נסמן את הפערים ואת הצורך לתת להם מענה בהיבטים של הוקרה. אנחנו מבינים שככל שחולף הזמן, פחות ופחות אנשים מבצעים שירות מילואים מכל מיני סיבות. ברור לנו בבית המחוקקים שאנחנו צריכים לעשות מאמץ כדי להעלות את השירות של אנשי המילואים כמצפן ערכי שמי שכבר עושה שירות מילואים, לא רק ברמה של הבעת הערכה דקלרטיבית אלא בתרגום אופרטיבי של חקיקה שתומכת במערך. מי שנוכח פה מבין את החשיבות ולא צריך להרחיב במילים. צריך לעשות כל מאמץ בלי קשר לשיוך פוליטי כדי שמערך המילואים יקבל את המענה המיטבי.

אני שמחה שראש אכ"א הצטרף לקצין מילואים ראשי ולראש חטיבת תכנון ולראש ענף תכנון כוח אדם מילואים כדי להציג את המגמות ואת האופן שבו צה"ל מתייחס למערך המילואים. אני מניחה שבוודאי יהיו לנו גם שאלות בעניין. תודה רבה.

שלום אדוני היושב-ראש, שלום לכל המוזמנים. במהלך ההכנות ליום הזה למדתי שמשרתי המילואים הפעילים במדינת ישראל מהווים כאחוז אחד מהאוכלוסייה. הביטוי שטבע צ'רצ'יל בזמנו שמעולם לא חבו רבים כל-כך הרבה כל-כך למעטים כל-כך, כל-כך רלוונטי כמו שאנחנו מבינים אותו היום ביחס למשרתי המילואים שלנו.

גם כמפקד במילואים ובעבר אני יודע להגיש ששדרת המילואים היא עמוד השדרה של צה"ל, בטח בחיל האוויר. בכירי המובילים, אלה שייצאו ראשונים לכל המקומות הכי מסוכנים, אלה ששולטים במשימות הכי מורכבות – כולם אנשי מילואים.

אנחנו כאן היום בכנסת, זה לא קרה שנתיים, חזרנו לקיים את הנוהג הזה. תודה לאורנה על הלחץ לעשות את זה. אנחנו מקיימים את היום הזה ולשמחתי בכל ועדות הכנסת דנו היום בנושאים שקשורים למילואים כדי להוקיר אותם וגם למצוא מקומות רלוונטיים לעזור להם. בסוף, זה אחוז אחד שאנחנו חייבים להוקיר ולהעלות על נס. תודה.

נפתח עם ראש אכ"א, האלוף מוטי אלמוז, צבא הגנה לישראל. בבקשה, מוטי.

שלום לכולם. נפתח את הסקירה במספר מסרים. יש נושאים ספציפיים שהוועדה ביקשה ואנחנו נציג אותם מיד. המסר הראשון הוא שצה"ל נשען על יכולות מערך המילואים ונסמך עליו בכל התרחישים המבצעיים.

הדבר השני, בהתייחס לדברי חבר הכנסת מתן כהנא, מערך המילואים הוא נבחרת משרתת – ככה אנחנו תופסים אותו ללא קשר למספרים – מן העם ומביא לידי ביטוי את ערכי צבא העם, אך נדרשת התייחסות אליו כאל נבחרת משרתת.

הרמטכ"ל סיכם רק לאחרונה בדיון מטה כללי גדול כיווני פעולה לתוכנית רחבה ומשמעותית בתחומים שונים אשר יביאו את מערך המילואים לרמת כשירות גבוהה כבר בטווח הזמן הקרוב. אנחנו מקיימים בימים אלה עבודת מטה נרחבת לחיזוק וטיפול מערך המילואים מול מציאות תקציבית מורכבת שתסוכם.

תקציב 2021 עדיין לא סגור ובגלל זה אנחנו לא יכולים לבוא לכאן עם תוכנית שאושרה, אבל אנחנו עסוקים בעבודת מטה שבסוף תפגוש גם תקציב וגם צרכים בנקודה האופטימלית.

העבודה היא רבה בכל מה שקשור במערך המילואים. זה לא שאנחנו באים לברך על המוגמר או להגיד שהכול טוב. אנחנו מאמינים במערך המילואים. אנחנו עוסקים המון בשיפור המוכנות ומענה למשרתים, למשפחות ולמעסיקים.

מכאן נסקור נושאים ספציפיים שהוועדה ביקשה ולאחר מכן נמשיך הישיבה.

מבחינת קווים לדמותם של משרתי המילואים – משרתי המילואים משרתים, כמו שכולם מבינים, באוויר, בים וביבשה ובעורף. יש פה פירוט של הגילים הממוצעים של מפקדי גדודים במילואים שמבצעים בממוצע כ-46 ימי מילואים בשנה; של לוחמים שמבצעים כ-13 ימי מילואים בשנה; של אנשי צוות אוויר – לא אעבור על כל הדברים.

מערך המילואים מורכב מ-35,000 מתנדבים למילואים, ומורכב מ-13% של קצינים ו-3% של קצינות. אני אגע בנושא של נשים במילואים עוד מעט באריכות. משרתי המילואים הפעילים, אלה שמבצעים 20 ימי שמ"פ בתקופה של 3 שנים רצופות ה- כ-25% מסך משרתי המילואים. במסגרת העבודה שדיבר עליה ראש אכ"א, אנחנו רוצים לקדם פעולות רבות שהמטרה שלהן היא לחזק את הדרג הזה של משרתי המילואים הפעילים.

מבחינת האיוש של צה"ל, סך כל איוש מערך המילואים הוא איוש טוב, בעיקר בדרגים הקדמיים, בדרגים הקרביים. הפערים שלנו הם בעיקר בקצונה תומכת לחימה במקצועות ספציפיים ובקצונה במקצועות ספציפיים מאוד וייעודיים.

כפועל יוצא מכך, בשנה האחרונה קיימנו קורסי קצינים לקציני תומכ"ל במילואים. הכשרנו למעלה מ-250 קצינים כאלה. אנחנו מבצעים גם השמה של משרתים לתפקידים בהתאם להשכלה האזרחית שלהם כדי למלא את השורות. בסך הכול אני יכול להגיד שנתוני האיוש הם תקינים ויש מענה מבחינת איוש כוח אדם שהוא תקין.

מבחינת היקף מצבת כוח האדם, כבר מספר שנים אנחנו ממקדים את המצבות ואפשר לראות פה את השינוי לאורך השנים. בסך הכול יש בגדודים את היתירות הנדרשת אבל לא מעבר לכזה. זה באמת בהתאם לדיוק של הצרכים.

אתה לא נותן קצת יותר נתונים על - - -

נתתי. איזה נתון חסר? אני אתייחס.

איפה עושים, מערכים, כמה - - -

אני אתייחס. עוד לא סיימתי. יש את זה בהמשך, אני אגיע לזה.

מבחינת שילוב נשים במילואים, כפועל יוצא מהעלייה בהיקף שילוב הנשים בשירות הסדיר, יש גם עלייה בהיקף שילוב הנשים במילואים. אנחנו מדברים היום על כ-51% מהנשים שמשרתות בסדיר שמשובצות גם במילואים. לפני 5 שנים זה היה 38%. שילוב הנשים במילואים גדל ב-13% ב-5 השנים האחרונות. אני מעריך – גם העבודות שאנחנו מבצעים – שהמספרים האלה ימשיכו ויעלו ונראה יותר נשים במילואים.

מבחינת אוכלוסיות נוספות, אנחנו משלבים היום הרבה יותר את האוכלוסייה החרדית במילואים. בעבר היו משבצים אותם בעיקר בתפקידי רבנות, קבורה וכולי. יצרנו מסלולים לפיהם לוחמים ממשים גם בשירות המילואים.

אמרתי לגבי נשים – למעשה היום אנחנו עושים כבר פיילוט של שילוב של גדודים בתמהיל של נשים באחוז גבוה מאוד באוגדה 80 ובפיקוד העורף. גם שינינו בכל מה שנוגע למיעוטים. בעבר, השירות במילואים היה פונקציה של התנדבות. היום אנחנו מדברים על מעבר אוטומטי מסדיר למילואים. זה מן הסתם יגביר את השילוב שלהם במילואים.

מבחינת היקף ביצוע ימי המילואים השנים האחרונות, משנת 2014 – מבצע צוק איתן – הייתה הפעלה חריגה מאוד של היקף מילואים. בסך הכול אפשר לראות בשנים 2015 עד 2019 יציבות מסוימת, תכף אני אגע בסיבות לקריאה למילואים ואז נראה את השינוי.

בשנת 2020 יש ירידה בהיקף ביצוע שמ"פ. הנתונים של 2020 נכונים לאוקטובר והשנה עוד לא הסתיימה. הנתונים של 2020 מושפעים מאוד מנגיף הקורונה שעצר לא מעט פעילויות בתחום המילואים. כשאני נכנס לפילוח לפני המטרות, לשאלתך מנהל הוועדה, אפשר לראות שיש ירידה בכמות ימי המילואים שהם פונקציה של הכשרות ואימונים ועלייה בהיקף ימי המילואים למטרות חריגות.

דיברנו על זה גם בוועדות קודמות: יותר הפעלה של אנשים בפעילויות ייחודיות, בעיקר בגבול עזה, וגם לפיקוד העורף בגלל הקורונה וירידה בהיקף האימונים בעיקר ובתעסוקה המבצעית.

כתוב שם מינוס 53 – ממה?

ביחס לשנה קודמת.

זו החלטה של צה"ל או בעיות תקציביות?

זה פונקציה של תקציב. אמרתי שאני אתייחס לזה עוד מעט כיוון שהרמטכ"ל סיכם שבשנת 2021 ייעשה שינוי בכל מה שנוגע למודל הכשירות והאימונים. מן הסתם להחלטה הזאת תהיה השלכה של עלייה ביחס לשנה הנוכחית בהיקף האימונים ומודלי הכשירות.

מבחינת מאמץ אנשי המילואים במאבק בנגיף הקורונה, משרתים כיום למעלה מ-3,000 אנשי מילואים. הם משרתים במגוון רחב של פעילויות ממלונות למחלימים ומבודדים, יחידת אלון ואלה שקוטעות את שרשראות ההדבקה, מתחמי בדיקות קורונה, סיוע לרשויות, חלוקת מארזי מזון ובדיקות בנתב"ג.

הוועדה קיבלה מידע שזימנו את אנשי המילואים בתקופת הקורונה בצווי קריאה חריגה. אני מבין לגבי פברואר-מרץ אז היה לחץ לעשות את זה, אבל עכשיו אנחנו יודעים שהקורונה תהיה איתנו הרבה זמן, אז למה ממשיכים בקריאה חריגה?

בחודשים האחרונים קיבלנו לא מעט משימות לא צפויות והיינו צריכים להגיב. ההערה נכונה מאוד ולכן בשנת 2021 אמ"ץ נערך לגרף מדויק ביחס לצרכים של הקורונה. בחודשים האחרונים למדנו את המשימות של הקורונה מיום ליום ולא ידענו להיערך לזה בצורה מתוכננת. ל-2021 אנחנו נערכים לזה בצורה מתוכננת כחלק מהלמידה שלנו.

אלה דברים שאנשי מילואים בכלל לא צריכים לעשות.

אני לא מחליט מה אנשי מילואים עושים. אני נדרש למשימות ואנחנו מבצעים אותן על הצד הטוב ביותר. בשנים האחרונות אנחנו משקיעים מאוד בסוגיה של מערכות המידע לטובת משרתי המילואים וניהול המילואים.

אנחנו מדברים על מספר כלים. אחד זה נושא המושלם ואתר המילואים. המושלם משמש כמוקד פניות ישיר לטובת טיפול מידי בפניות, גם ברמה של הפרט וגם ברמה של היחידה וגם מעקב ומתו מענה למשרתי מילואים בשאלות ותשובות. אתר המילואים, שהעלינו אותו במתכונת מהירה ונגישה, נותן מידע גם כללי וגם אישי.

בנוסף על כך, על-פי החלטת סגן הרמטכ"ל, מרבעון א' 2021 אנחנו נעלה גם את אתר המפקדים. אתר המפקדים ישמש בשלב הראשון לניהול כוח אדם, בעיקר בסוגיות של רעיונות, חוות דעת, פניות, כשירות, שיבוץ. בשלב השני, ללמידה מרחוק, הכנות לניהול האימון והתע"מ והערכה ומשוב.

באוקטובר, ממש לאחר חג הסוכות, הכנסנו מערכות מידע חדשות, מה שנקרא ERP מילואים, ומיכנו את כל תהליכי המילואים, דבר שמאפשר לבזר הרבה מאוד תהליכים, לקצר הרבה מאוד תהליכים ולבצע בקרה הרבה יותר טובה על תהליכים בעולם המילואים. לקראת סוף שנת 2021 בכוונתנו למכן את מערכות הקריאה ויום הגיוס ובאופן הזה להשלים שינוי משמעותי במערכות המידע שיש להן השלכות עמוקות על רמת הטיפול במשרתי המילואים.

מבחינת הפעילויות המרכזיות בתחום המפקדים במילואים, כפי שצוין קודם, הרמטכ"ל ערך מספר מופעים משמעותיים מאוד, אחד מהם זה כנס מפקדים בראשות הרמטכ"ל. התבצע גם יום אבחון למערך המילואים שבמסגרתו סוכמו הגדרות בנושא הכשירות הנדרשת ומודל האימונים והכשירות הנגזרים מכך משנת 2021 ואילך.

מעבר לזה, בוצע גם ערב הוקרה למפקדים והרמטכ"ל הנחה לפני מספר חודשים, כפי שאמרנו, הצוות הזה מסיים את עבודתו בימים אלה ומגבש את הווקטור המשאב ואת ההחלטות הסופיות. צוות בראשות סגן הרמטכ"ל לחיזור הכשירות והטיפול במשרתי המילואים.

בנוסף גם בוצעו קורסי מג"דים ומ"פים, קורסי תומכי לחימה והרבה מאוד פעילות למעבר של הכשרות לדיגיטל שמן הסתם יש להן השלכות על הדרך בה אנחנו מעבירים היום מידע.

לגבי נושאים נוספים שסיכמנו בחודשים האחרונים, כתוצאה מכמות המשרתים הגבוהה שהייתה בערב חג הפסח, הקדמנו את התגמולים בקצת יותר מחודש על מנת שיקבלו אותם לפני חג הפסח. הנגשנו את קובץ ההוראות להיות דיגיטלי על מנת שיהיה נגיש למשרתי המילואים באתר והרחבנו את הזכאות למועדון "בהצדעה" כדי לתת מענה למי שמבצע פעילות מבצעית בגזרות או הופעל לטיפול בקורונה.

לאחרונה קיימנו האקתון בהשתתפות שלכ-300 משרתי מילואים שבאמצעות חוכמת ההמונים שלהם, חוכמת המשרתים, הכנסנו לעבודת המטה שמוביל סגן הרמטכ"ל מספר נושאים כדי לחזק את הטיפול במשרתי המילואים. אחד מהם עלה בוועדת הכלכלה בכנסת, זה מדרג לעסקים ומוסדות, בעיקר עסקים קטנים ובינוניים שמטפלים היטב במשרתי מילואים, וייתן להם את ההוקרה באמצעות מעין תו סגול לעסקים שמטפלים בצורה איכותית במשרתי מילואים.

היו גם רעיונות נוספים כמו מנגנוני השמה לפי מקצוע אזרחי, השכלה ותחביבים, קהילת דרושים, תוכניות להנגשת מידע ועוד. הדברים האלה כבר משולבים בעבודה שסיכמנו.

אנחנו נמצאים בתהליכים אחרונים של אישור בצה"ל ובמשרד הביטחון של תוכנית תר"ש מילואים בתנופה שמטרתה לחזק את מערך המילואים כדי שיהיה כשיר, מקצועי ומיומן ומחויב למימוש וביצוע משימותיו בכל המצבים. התוכנית בהובלת סגן הרמטכ"ל. נשענת על מספר יסודות שאני לא אפרט עכשיו.

אתם מתכוונים לממש אותה מהשנה הבאה?

מתכוונים לממש אותה בתחילת 2021.

למרות שאתה לא יודע אם יש לה תקציב.

אנחנו מכינים את כל הרכיבים, מסדרים את התוכנית על-פי סדר עדיפות מטכ"לי. בהתאם לנתח התקציבי שנוכל להעמיד לטובת התוכנית הזאת, אנחנו נפעיל אותה. אני רוצה להגיד שלטובת מודל הכשירות והאימונים, הרמטכ"ל כבר סיכם את המודל והוא יוצא לדרך. זה מודל שמתמקד בכשירות הפרט. יש בו הגדרות להיקף האימונים שיבצע לוחם ומפקד במשך השנה. יש בו הגדרות לשיפור משמעותי באיכות האימונים, שימוש במדמים וסביבות עבודה הרבה יותר איכותיות.

אפשר לומר בוודאות שהיקף האימונים ומופעי הכשירות שיתבצעו בשנת 2021, בהינתן שלא יהיו בעיות לא צפויות, יהיה משמעותית יותר רחב וגדול מאשר בשנת העבודה 2020 ובכלל.

איזה בור צפוי להיות באימונים בגין הקורונה?

זו שאלה שקשה לי להשיב עליה כי זה פונקציה של תמונת המצב שתהיה באותו זמן. עשינו הרבה מאוד התאמות.

בהנחת עבודה שלא יהיה שינוי דרמטי בחצי השנה הקרובה כמו חיסון וכיוצא בזה.

אני פחות יודע לענות לשאלה הזאת. אני יודע להגיד לך מהי התוכנית. מהי המציאות שהיא תפגוש ואיך זה יתורגם בפועל למציאות, קשה לי להגיד עכשיו. אבל אני יכול להגיד שיש פה תוכנית הרבה יותר משמעותית שכבר סוכמה אחרי שמפקד זרוע היבשה ביצע עבודה רחבה, הרמטכ"ל כינס את כל הפורום הבכיר של הצבא והתוכנית הזו הוצגה שם וניתנה כהנחיה לשנה הקרובה.

חלק גדול מהירידה ב-2020, אם נגיד שזה המצב, מושפע ממה שקרה בכמות הסגרים. אתה לא תגייס גדוד לאימון כשהמדינה בסגר. כשהמדינה נפתחת – אתה בודק איך אתה יכול לעשות אימונים. הרעיון הגדול הוא איך כן ולא איך לא.

איך זה בהשוואה לשנים עברו? בסך הכול הירידה באימונים היא לא רק בגלל הקורונה. הקורונה נוספה על הכול.

הסברתי שההיקף יעלה משמעותית ביחס לשנה שעברה ללא קשר לקורונה.

מבחינת נושא האנשים, סגן הרמטכ"ל מיקד את העבודה בארבעה כיווני פעולה. הכיוון הראשון זה הנושא של המעבר מסדיר למילואים. אנחנו מבצעים מספר שינויים במטרה לחזק את מערך המילואים. הראשון, כפי שאתם מכירים בעולם המילואים, בלחימה יש מודל של גדוד מזין חטיבה בעולם הלחימה. אנחנו מפעילים אותו החל מהשנה גם בעולם תומכי הלחימה. אנחנו מדברים על העברת מידע בין סדיר למילואים באמצעות אתר המפקדים במילואים ברבעון א' 2021.

ימי ימ"ח שיהיו בגרף האימונים במעבר בין סדיר למילואים ותוכנית צה"לית שנקראת "הגדוד כאתרוג 2.0". זו תוכנית שכבר מיושמת במערך הסדיר. המטרה שלה היא לחזק את רמת הגדוד גם בציוד, באמצעים ובכוח אדם. על-פי הנחיית הרמטכ"ל וסגנו היא תעבור לעולם המילואים.

הדבר השני הוא עולם המפקדים במילואים. למעשה, אנחנו מדברים על מספר תוכניות. תכנית אחת שכבר קיימת והיא תמשיך ותתחזק: מפקדים מפתחים מפקדים. זו תוכנים ייעודית בכל אוגדה שעוסקת בפיתוח המפקדים.

הדבר השני זה הערכה ומשוב של מפקדים במילואים. מצאנו שהתהליכים אצלנו לא מספיק טובים ואנחנו משפרים אותם ממש בימים אלה. תהליכים של ליווי מג"דים לקראת כניסתם לתפקיד וסקר מפקדים ייעודי שמהווה את המסד לדרך הטיפול בתוכנית העבודה שלנו. הדברים כבר נמצאים בתהליך של עבודה מתקדם מאוד.

בתוך זה גם סיכמנו סל כלים לניהול למפקדים, שיכלול מתחמי עבודה למפקדים, מה שנקרא We work, באזורים שונים בארץ. אנחנו כבר נכנסים למתחם הראשון באזור המרכז. סל ימ"מ תפעולי למג"ד. אתר המפקדים שדיברתי עליו קודם. שיפור המענה למג"דים בנושא רכב שכור. ארגז כלים חינוכי לבחירת המג"ד ושינויים ושדרוג של מודל תקציבי הרווחה ברמת הגדוד. כל הדברים האלה הם תוך העבודה שמוביל סגן הרמטכ"ל.

בנוסף, אנחנו מדברים על חיזוק המוטיבציה, הלכידות, המשימתיות ותחושת הנחיצות. הבנו שיש לנו פער בעניין הזה ואנחנו רוצים לחזק את זה באמצעות מרכיבי לכידות, כלים לרמת הפלוגה, הגדוד ומעלה שיינתנו כמענה ליחידות שלא מופעלות באותה שנה ברמת הפלוגה, הגדוד, בדגש על גדודי החוד ורמת החטיבה. אלה כלים שיושבים בעבודה הזאת.

גם בהצעות החקיקה שאנחנו אמורים להגיש לעדכון צווי המילואים בחציון א' 2021, אנחנו נוסיף את מטרת הלכידות לצד המטרות. לגבי חוק הארכת מועדים שנדון כבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט לפני כשעתיים לדחיית גביית תשלומים לרשויות הציבוריות לחיילים שמופעלים בצו 8 או 9 , יש איזה מתאר שבשנה-שנתיים האחרונות היה יחסית משמעותי. הוצג בוועדה שהחוק הזה נמצא בשלבים מתקדמים.

בתיאום עם שר הביטחון ועם השר לנושאים אזרחיים במשרד הביטחון, אנחנו מקדמים שורה של נושאים באמצעות משרד הביטחון מול משרדי הממשלה השונים. חלק מהם גם הוצג פה היום בוועדות. עיקרם הוא לתת מענה משמעותי יותר לאותם משרתי מילואים פעילים, כ-100 אלף משרתים שהם באמת נושאים בעיקר הנטל.

הדבר האחרון הוא עבודה משמעותית מאוד בנושא הוקרה, תגמול ופיצוי שכרי והוגנות כלפי משרתי המילואים. אנחנו מובילים שורה של נושאים. אנחנו בונים כרגע את סדר העדיפות, לפחות מבחינת צה"ל, שיוצג למשרד הביטחון ובהתאם להיקף המשאבים שיהיו ברשותנו אנחנו מתכוונים להחיל אותם משנת 2021 ואילך. עד כאן. תודה.

נסיים את הסקירה בסרטון שהוא שיחת רמטכ"ל עם אנשי מילואים – חלק מהדברים המרכזיים עולים שם. ביום יום העבודה שלנו היא לא עצמאית, אנחנו עסוקים בשיתוף פעולה מבורך מאוד עם עמותות המילואים ואנחנו נמצאים בקשר הדוק מאוד איתם והם מאירים לנו נושאים.

התפעול של המערכת הזאת ביום יום מזמין הרבה מאוד נושאים, קטנים וגדולים, והקשר הזה עם עמותות המילואים בעינינו הוא קשר חשוב ומתקיים. אני רוצה להגיד לכל מי שמייצג אותם כאן תודה. בדרך כלל אנחנו מדברים על עבודה – זה המקום להגיד לכם תודה.

תודה רבה. נעבור לנציגי ארגוני המילואים. ראשון הדוברים, אבי סייג.

תודה רבה על כינוס הוועדה היום. עמותת משרתי המילואים קמה ב-2012 בהמשך לפעילות פורום המג"דים, מח"טים, טייסים משנת 1995 ופורום החפ"שים שהצטרף בשנת 2000. אנחנו נמצאים כבר 25 שנה בערך כאן בבניין ובכל מקום אנחנו נמצאים ומנסים ללוות את הצבא, את משרד הביטחון.

המטרה שלנו היא שצבא המילואים יישמר ושחייל יגיע למילואים ולא יהיו לו בעיות. הוא מגיע למילואים בראש שקט, זאת המטרה. המטרה שלנו היא שצה"ל יאמן את חיילי המילואים, יצייד אותם כמו שצריך, יטפל בימ"חים, כולל על-ידי אנשי המילואים ושייתן לנו שקט נפשי, לנו ולמשפחות, להגיע לבצע מילואים.

אני איש מילואים כבר משנת 78', כך שאני למעשה רק איש מילואים. אני מכיר את הזווית הזאת. אנחנו קבוצה של אנשים שכולם מתנדבים: אין פה שכר, אין הוצאות. לא פוליטיים לחלוטין ומשתדלים להגיע לכל פינה בארץ, לכל משרד ממשלתי, לאוניברסיטאות, לנציבויות. חוץ מזה אנחנו פעילים בביטוח לאומי, בנציבות שוויון הזדמנויות ובכל מקום אחר.

אני רוצה להעיר כמה דברים לוועדה. אנחנו אומנם נמצאים לכאורה בשני צדי המתרס, הצבא ומשרד הביטחון, ואנחנו. אבל אנחנו רואים את עצמנו כשומרים על הקו הזה של המילואים כי אין למילואים ועד ואפשר כל יום לעשות איתו מה שרוצים: לזמן לאימונים, לא לזמן, לזמן לתעסוקה, לא לזמן. פה אנחנו רואים את ההירתמות האדירה לקורונה. אנחנו מנסים לשמור על זה ולפעמים בכל מיני תקלים עם הצבא, אבל לרוב אנחנו יחד ומשתפים פעולה.
התוכניות של תר"ש כזה או אחר – אני לא יודע אם כל התר"שים אושרו על-ידי הממשלה – די פוגעות בנו. משנה לשנה היקף הכוח קטן ואנחנו רואים היות תופעה שבכל תר"ש מורידים את אנשי המילואים. בסוף אנחנו נמצאים עם הקורונה הזאת, עם עודף משימות.

אם אתם חברי הכנסת תקפידו להעביר את חוק העורף בצורה נכונה, אז לא כל המשימות יפלו על מערך המילואים. גם אזרחים יכולים לעשות חלק ניכר מהפעילויות האלה. חוק העורף רוענן על-ידי היועמ"ש הקודם, אחז – אני מוכן להעביר לכם את האחרון – אבל כדאי לעשות אותו. כמות חיילי המילואים שנושאת בנטל היא קטנה וקטנה לא כי לא רוצים לבוא למילואים אלא בגלל שאין ימ"מ.

פה אני עובר לנקודה כאובה אחרת: התקציב. תקציב המילואים לא צבוע. אני, כמנהל חברה עם 300 עובדים, יודע שמה שלא צבוע – נעלם. או מה שלא צבוע הולך למקום אחר שהוא מועדף יותר. לזה אני תכף אתייחס, יש לי אפילו ביקורת. ועדת חוץ וביטחון אמורה לפקח על הצבא, על משרד הביטחון. לא יכול להיות שאנחנו קוראים לאלפי חיילי מילואים בהתראת אפס וועדת שרים למילואים לא מונתה בכלל. פנינו לכולם, לכל מי שיכול לעזור לנו בזה. אני מבקש מכם לעזור לנו להקים את ועדת השרים.

כמה שנים כבר אין ועדת שרים?

שנתיים. אם תעזרו לנו שתהיה ועדת שרים, אז פועל יוצא מכך הוא ועדת מנכ"לים. יזמנו ועדת מנכ"לים שבחירום כל מנכ"לי הממשלה מתכנסים ומחלטים לייעץ לשר הביטחון להפעיל, למשל, את חוק דחיית מועדים. חוק דחיית מועדים הוא חוק קיים, פשוט שרי ביטחון לא מפעילים אותו בגלל השלכות רוחב בכל המדינה.

הצענו עם עמר בר לב הצעת הארכת מועדים לייט ואני שמח מאוד שמשרד המשפטים אמר שעוד מעט זה סגור. עוד שבוע-שבועיים. בקטע הזה אני מבקש את העזרה שלכם לכינוס שתי הוועדות או לפחות למינוי האנשים שם.

הנושא של הפסקת האימונים, פנינו אל הרמטכ"ל לגבי האימונים בשנת 2019 וסגירת אוגדות. הרמטכ"ל הודיע לנו שהוא לא סוגר אוגדות נכון לרגע זה – אני מדבר על שנת 209 – ושהאימונים יידחו לשנת 2020. הנה אנחנו ב-2020 ושוב אין אימונים מסיבות ברורות וכן פירקו אוגדה. אפשר בצבא לקרוא לזה אחרת, אבל בסך הכול מדללים את הכוח. יכול להיות שזה בסדר. שוב, לא אני - - -

מה אתה רוצה להגיד? שאנחנו כעמותת מילואים צריכים להתערב?

אני עמותת מילואים. הכנסת חייבת לפקח על הצבא. ועדת החוץ והביטחון צריכה לאשר את גרף האימונים של צה"ל פעם בשנה. חוץ מזה, שר הביטחון בעצה עם הרמטכ"ל קובע את היקף הכוח – זה בחוק המילואים – ומאשר אותו בממשלה. זה לא נעשה.

צודק.

אני סומך על כולם, אבל עובדים פה על מערכת - - -

ברשותך אני רוצה לחדד לחברי ולצטט מהחוק שהבית הזה חוקק, חוק שירות מילואים 2008: הממשלה תמנה ועדת שרים לעניין מערך המילואים, שבראשה יעמוד ראש הממשלה או השר כפי שיורה ראש הממשלה, ושתפקידה לבחון, בשם הממשלה, את כלל ההיבטים הנוגעים למערך המילואים, לרבות זכויותיהם של חיילי המילואים וחובותיהם והדרכים לתגמולם בתחומים שונים.

ועדת השרים הזו תביא לאישור הממשלה הצעות לתגמול ולהעדפת חיילי מילואים בתחומים כלכליים וחברתיים, על בסיס תקציבם של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. ועדת השרים הזו לעניין מערך המילואים תמסור לממשלה, אחת לשנה, דיווח על עבודתה; דיווח כאמור יימסר לוועדה, ועדת חוץ וביטחון.

אני רוצה להגיד לכם כמזכיר ממשלה לשעבר שהחוק - - -

דיברתי על זה עם ראש הממשלה - - -

אני רוצה להגיד שעל פי חוק, אם אני לא טועה, יש אך ורק שלוש ועדות שהממשלה מחויבת להקים: הקבינט המדיני-ביטחוני זה ועדת שרים לענייני ביטחון, ועדת שרים לענייני הפרטי וועדת שרים לעניין מערך המילואים. זה שהוועדה לא קמה בשנתיים האחרונות - - -

ועדת שרים לאסונות טבע וכולי.

אני לא בטוח שזה על-פי חוק. אבל בכל מקרה ,אין ספק שהוועדה הזאת היא על-פי חוק. זה לא עניין של בחירה אם להקים או לכלול את התפקידים האלה.

יכול להיות שהממשלה לא עומדת בחוק.

הממשלה איננה עומדת בהוראת החוק.

לא יכול להיות.

לא יכול להיות. בהינתן שהמידע כאן הוא נכון.

מזל שזה הדבר היחידי. דיברתי על זה עם ראש הממשלה, האוזר, וביקשתי שהיום אחרי הצוהריים פשוט יודיעו שהולכים למנות כי הוועדה הזאת גוררת גם ועדת מנכ"לים.

ודאי, ודאי, זה מה שאני אומר. יכול להיות שבמסגרת הוועדה הזאת נקרא כאן, במסגרת סיכום הדיון הזה, לממשלת ישראל להקים את ועדת השרים כקבוע בחוק. אני אנצל את היכרותי עם מנגנון מזכירות הממשלה ואבקש להעלות את זה לסדר-היום בדחיפות.

לקח לנו בערך 5 שנים להביא את חוק מילואים לאור. מ-2003 כשהצגנו אותו למופז עד 2008 שלמזלנו או לרוע מזלנו, מלחמת לבנון השנייה נתנה לו דחיפה והחוק הזה יצא לדרך באפריל 2008 כאשר חלקו התחיל בינואר 2010. בחוק כתוב שיש פיקוח פרלמנטרי – אז אני מבקש מחברי הכנסת את העזרה שלכם בקטע הזה, לשאלתך חבר הכנסת מתן, בסדר?

לגבי תקציב הביטחון, מבחינתנו הוא תקציב גדול. אני לא יודע אם הוא גדול על המדינה או לא. הוא תקציב גדול מאוד, אבל אין פה שום צביעת נושא מילואים. שום דבר. בשנת 2000 ביצענו 10 מיליון ימי מילואים. היום אנחנו מבצעים 1.9-1.8. אני לא טוען שזה לא בסדר. זה בסדר, הצבא עשה הפרטה וזה בסדר גמור, לא קוראים לטבחים למילואים, זה בסדר.

אבל מ-10 מיליון לרדת ל-1.8, חבר'ה, קרה כאן משהו שאתם צריכים לאשר את זה. יכול להיות שהכוחות, האיומים באזור השתנו, יכול להיות שיש לנו פטנט מיוחד – אנחנו לא יודעים. אבל אתם צריכים לדעת את זה. בטח ובטח בוועדה שתסגור את הדלתות פה כשנצא, תדברו על זה.

אני מלין על העניין הזה שגם תקציבי המילואים שצובעים אותם לשנה-שנתיים, אחרי זה הם נעלמים. אני אתן מספר דוגמאות: בצוק איתן דרשנו מהמדינה שתיתן לנו מענק לסטודנטים ולעצמאים שהיו במילואים. הייתה קטסטרופה גדולה. המדינה החליטה לתת לנו 30 מיליון שקל. העבירה את התקציב הזה לצה"ל. מתוך התקציב הזה ניצלו 13.7 מיליון. עד היום לא ראינו את יתרת הכסף.

אני מבין את הצבא, הבור – דיברת, חבר הכנסת דיכטר על הבור – הבור הוא גדול, אני מבין. אבל אני מצטער, אני בא לייצג את המילואים, אני לא מבין. אני רוצה שהתקציבים של המילואים ייצבעו ויהיו. השנת 95' המדינה החליטה שהיא לוקחת את כל נושא המילואים ומעבירה את התקציב לצה"ל. עד אז הביטוח הלאומי שילם את המילואים וחייב את המדינה או לא חייב.

מאותו תאריך הביטוח הלאומי משלם לנו ומחייב את צה"ל עבור כל יום מילואים. יש נוסחה והכול בסדר. מאותו יום אנחנו רואים נסיגה בימי המילואים, וזה גם בסדר, שתהיה התייעלות. עכשיו כל הימ"מ הזה פשוט נעלם לנו. פרסמנו סקר אצלנו באתר בפייסבוק – יש בו 15,000 איש – אז החיילים אומרים: תעזוב אותנו מתנאים, אנחנו רוצים להתאמן. תאמנו אותנו. לא רוצים להיכנס לא מוכנים למלחמה.

יש תגמול שקיבלנו בחוק המילואים, תגמול שהערך שלו הוא כ-300 ואפילו הגיע ל-360 מיליון שקל לשנה. זה התגמול הנוסף. הוא ממוסה ב-25%. התגמול הזה הגיע בשנה-שנתיים הראשונות דרך רשות המיסים אלינו, אל חיילי המילואים. היום התגמול הזה נבלע בתקציב צה"ל, בבסיס התקציב, ומאותו רגע הצבא נותן – ישבנו עם חבר הכנסת אבי דיכטר כראש הוועדה על ביזור המילואים. חילקו את המילואים לשני חיילים כדי ששניהם לא יקבלו את התגמול הזה.

אז נוצר מצב שהיום, הכסף שאנחנו מקבלים מרשות המיסים מגיע מתקציב הביטחון לרשות המיסים בצ'ק והם מעבירים את זה אלינו וכל היתרה נשארת בתוך תקציב הביטחון. זה תקציב של חיילי המילואים. חוק המילואים עלה מיליארד שקל ואנחנו מבקשים שזה יגיע לחיילי המילואים.

לסיכום - - -

יש כאן כל מיני נושאים של קיצוצי קצבאות – מקצצים לנו בביטוח האישי את הקצבאות ברגע שאנחנו נפצעים ועושים שם קיזוז. זה לא תקין.

תוכל להעביר אלינו את הרשימה הזאת לוועדה?

כן, אני אתן לכם את הכול, מאחר ואתה מגביל אותי בזמן. יש לנו עשרות נושאים. יש את שכר משרת מילואים מזערי. קבענו אותו על 5,600 שקל. אני דרשתי אז שכר ממוצע שהיה 7,000. קבענו אותו על 5,600 כשהשכר המינימלי במשק היה 4,300. מאז, השכר המינימלי קפץ בדרגות, לא בעליית מדד, והיום אנחנו נמצאים בשכר מינימלי לאיש מילואים ב-5,600 שקל כשהשכר הממוצע עבר את ה-10,000 שקלים.

אני דורש, מבקש – נעשה את זה כהצעה – שהשכר המינימלי למשרת מילואים שמסכן את החיים שלו יהיה לפחות 7,000 שקל. יש לזה המון משמעות, אני לא נכנס כאן לסוגיות איך חייל מילואים בקורונה מקבל את שכרו כי הוא כבר לא עובד, אז הוא מקבל לפי מינימום משרת מילואים. גם בזה אנחנו נטפל עם מנכ"ל הביטוח הלאומי.

לסיכום.

ביקשתי ונבקש לקדם את הנושא שכשאנחנו נמצאים במשפטים, אנשי המילואים באים למשפטים פליליים במילואים כתוצאה מאירוע שקרה לנו במילואים, אנחנו באים בצו. אנחנו לא באים בטי-שירט ובנעלי אילת, אנחנו באים בצו כי אנחנו מוזמנים כמו כל איש קבע שבא ושם אנחנו מקבלים פיצוי, אישור לנו להגיע עם מדים, אבל זה עדיין זה לא יום מילואים. בזה נמשיך לטפל מול הצבא.

זכויות חייל המילואים לא צריכות להיגמר בגיל 40. הוא צבר את הזכויות שלו בכבוד, 20 שנה הוא עשה מילואים. אנחנו יושבים פה בוועדה ומאשרים כל הזמן צווים חריגים לגיל, למשך, למטרות – אני חושב שהוא צריך לשמור על הזכויות שלו. עשינו את זה ברמ"י, אנחנו שומרים על הזכויות עד 6 שנים מגמר היותו מילואימניק, גם אם הוא השתחרר בגיל 60. אז צריך לשמור על הזכויות שלו.

צריך לטפל במועדון "בהצדעה". יש שם דברים לא תקינים. יש שם העברת מידע אישי שלנו לחברות פרטיות. הלנתי על זה, כעסתי ועדיין הנשוא הזה לא נסגר ולא קיבלנו תשובה סופית. התקציב של מועדון "בהצעדה", צריך לראות מאיפה הוא.

כפו עלינו להחזיק כרטיס אשראי שזה לא הגיוני לחלוטין, חייל מילואים לא צריך לקבל את הזכויות שלו דרך כרטיס אשראי של בנק. יש לנו את כרטיס מועדון "בהצדעה", שישמרו עליו. אם הוא רוצה חוץ מזה, שיתנו לו. אבל קודם כל, אני לא צריך לקבל את הזכויות שלי דרך חברת בנק, בטח לא מהמדינה.

יש נושא חשוב מאוד. שר הביטחון, מר גנץ, הגיש טיוטת צו שירות המילואים. הטיוטה הזו לא טובה לנו. היום, באין ברירה, מפעילים את המילואים כל הזמן: תעשו צונאמי, תעשו קורונה. אבל הצו הזה לא טוב. הצו הזה מרחיב את היריעה. שר הביטחון יכול לקרוא לכל מטרה, מתי שהוא רוצה וכמה וזו לא הכוונה.

לדעתנו, יש בחוק המילואים את סעיף 9 שהשר יכול להפעיל אותו ולגייס לפיו ולא צריך להביא צו כזה מרחיב. לא יודע, אולי מחר יגייסו חילי מילואים לפזר הפגנות. אני לא יודע מה יהיה השימוש. אני מבקש מכם להיכנס לעובי הקורה פה, זה בטח יעבור אתכם, אם לא עבר אתכם.

עוד לא הגיע.

עוד לא הגיע לוועדה.

יש לנו עוד המון, אבל היום זה גם יום חגיגי – אנחנו נפגוש אתכם בוועדות.

תודה רבה.

כאלה הערות ביום חגיגי – מה יש לנו ביום רגיל?

דביר אינדיג, בבקשה.

אנחנו עמותת צו 8, אנחנו האחוז האחד. אנחנו עמותה שנוסדה ב-2012. אין לנו נושאי שכר. אנחנו עמותה של משרתי מילואים בפועל כיום, אני משרת במילואים. עד לפני חודש הייתי סמג"ד בחטיבת הנח"ל הצפונית וכרגע אני בפיקוד העורף. כפי שאתם יודעים, בפיקוד העורף עושים מעל ומעבר כיום וחצו כבר את רף ה-180 יום בחלק מרמות המפקדים.

עמיתי אבי סייג מעמותת המילואים השנייה אמר פה הרבה מאוד דברים, אז אני אשתדל לא לחזור. אני אגע בשני דברים עיקריים: האחד זה התגמול, והשני זה השירות עצמו ואיך שצבא הקבע תופס את שירות המילואים.

כפי שחבר הכנסת מתן כהנא אמר, אנחנו אומרים את זה הרבה שנים כי אנחנו קוראים לעצמנו האחוז האחד, כיום במדינת ישראל, אלה שמשרתי מילואים בפועל הם כאחוז אחד מאוכלוסיית ישראל. המצב הקיים אומר שאין שוויון בנטל. הדיסקט צריך להתחלף. לא קיים שוויון בנטל ועל כן צריך להיות תגמול ופיצוי על זה שיש מעטים מאוד שהם נושאים על גבם את נטל המס הזה של שירות המילואים, של סיכון חייהם, הנטל על המעסיקים שלהם ועל המשפחות שלהם.

לאורך שנים כל המעסיקים הפרטיים במגזר הפרטי מממנים את נטל הפנסיות וביטוחי המנהלים וקרנות ההשתלמות. הם לא מקבלים את זה מהביטוח הלאומי. מי שהוא מעסיק פרטי – אבי, אתה בטח מכיר את זה – כשאתה אומר שהמשכורת היא 10,000 שקל, זה לא באמת 10,000 שקל כי עלות המעביר שלך היא 13,000 שקל, נכון? את כל העלות הזאת המדינה לא מחזירה.

ההצעה שלנו לפתרון נראית מרחיקת לכת, אבל אנחנו רואים שכבר נעשה צעד כביר בעניין בנוגע לתגמול של 125% מהשכר לעצמאים. אנחנו חושבים שהכיוון צריך להיות 200% וחוצה את כל האוכלוסיות באופן גורף. כיום, כשהמצב הוא שמעסיקים דוחים מרואיינים ולא מעוניינים שעושי מילואים שיש כל-כך מעט מהם, שדווקא הם יעבדו עבורם, הם מעדיפים ללכת על 99 האחרים שלא משרתים במילואים.

כשייתנו את התגמול של 200%, אז נראה סוף-סוף מעסיקים שכן רוצים אנשי מילואים ולא דוחים אותם. אנחנו חייבים להבין שמעסיק שלוקח עובד ומשלם לו 10 0שקל, הוא לא מצפה לקבל את ה-100 שקל בחזרה. כשאני לוקח עובד, אני רוצה שהוא יעשה לי 200 שקל. פה המדינה רק משפה ואפילו זה לא, היא משפה בחוסר של 30% ולא מצפה אותו. אנחנו חושבים שהמדינה צריכה לשפות ולפצות את כל המעסיקים ואת כל העצמאים.

רעיון נוסף שהעלינו וזה עבר כבר לעוזר של חברת הכנסת אורנה ברביבאי, תגמול של בת הזוג של משרת המילואים, ביחוד של משפחות עם ילדים קטנים. כשהבעל נמצא בשירות מילואים של 5 ימים ומעלה, אנחנו מבקשים שבת הזוג או בן הזוג יקבלו 20% מימ"מ לעצמם, גם למעסיק, ככה שהאישה, כשבעלה המילואים, יכולה לצאת שעתיים יותר מוקדם כדי לקחת את הילדים. אני חושב שזה כיוון שאליו צריך ללכת.

דבר נוסף הוא איך שאנחנו רואים את שירות המילואים וזה יותר הטענות שלנו כלפי הצבא עצמו. הצבא בחוק המילואים החדש קבע שתעסוקות עושים אחת ל-3 שנים. אנחנו רואים שבאמת שירות המילואים הולך ויורד באופן משמעותי. חשבו שזה מיטיב עם אנשי המילואים – אנחנו לא חושבים זה הכיוון. אנחנו לא חושבים שהכיוון צריך להיות הפחתת ימי המילואים.

להיפך, המעטים שעושים, כדי שיהיו כשירים למלחמה הבאה, צריכים לעשות יותר. התעסוקות בונות יחידות. פלוגה שבה המ"פ לא רואה את החיילים שלו במשך 3 שנים – וגם האימונים צומצמו באופן משמעותי. פעם, כשהייתי מ"פ, היה לי אימון מכין של רביעי-חמישי לחיילים שלי ולכוח החלוץ הלוגיסטי. הגוף העיקרי היה מתגייס בראשון עד חמישי. היום זה לא ככה. היום כל הגוף מתגייס ביום ראשון, מתקיים אימון מפקדים קצר ומקוצר, והגוף העיקרי מתגייס בשני-שלישי-רביעי ובחמי כבר משתחררים.

בנושף לזה, גם עוד משהו שהוא מבורך, דורשים 6 שעות שינה בדרך הביתה – אני מאוד מקבל את זה – אבל האימון מתקצר עוד יותר. בפועל יש אימון לגדודי מילואים בשני-שלישי-רביעי וזהו. בעבר לא היו מקמצים בימ"מ, היה אימון מפקדים ברביעי-חמישי. אז לא נורא, המפקדים היו מקבלים גם שיש-שבת. היום, בגלל שמנסים לצמצם ולצמצם, אז חותכים בבשר החי של האימון.

ראיתי בתוכנית שהציג תת-אלוף ודמני שמדברים על צמצום הפער הזה, שגדוד שלא עושה תעסוקה יקבל איזושהי פעילות. יכול להות שזה הפתרון. אני לא חושב שתעסוקה היא מילה גסה. אני חושב שתעסוקה בונה יחידות. אני חושב שצריך להחזיר את זה וגם את האימונים צריך להחזיר.

דבר אחרון, היחס של צבא הקבע לצבא המילואים. אנחנו רואים שבדרגות מ"פ-מג"ד יש חוסר הבנה של צבא הקבע את אנשי המילואים. אנחנו רואים את זה כל פעם כשממח"טים מתחלפים תוך שנתיים. עד שהם לומדים את המאטריה, זו פעם ראשונה שהם מקבלים לידיים שלהם יחידת מילואים, ועד שלוקח להם זמן להבין, מצד אחד, שזה לא גבעת חלפון ושכוח מילואים יכול להיות כוח מיומן, ומצד שני, שהדרך להידבר עם אנשי המילואים היא לא בפקודות - - -

ראיתי את המנעד הזה ממח"טים שהולכים לכיוון אחד וממח"טים שהולכים לכיוון אחר. אחרי שנה-שנתיים הם מבינים במה מדובר ואז הם מתחלפים. זה צריך איכשהו להשתפר. לדעתנו, אפילו בקורס מח"טים – תת-אלוף ארי סינגר אמר לי שלא נותנים לו לדבר בקורס מח"טים. אני חושב שאם לא נותנים לו לדבר בקורס מח"טים, זה אומר דרשני. ככה אמרת לי, נכון?

אני יכול לדבר. אני מגיע לכמעט לכל הקורסים. היה קורס אחד שלא הגעתי אליו.

אנחנו חושבים כאזרחים שהחיבור לצבא הקבע לוקה בחסר איפשהו. אנחנו חושבים שמח"טים צריכים לעבור יותר הכשרה ולהיות בתפקידי מנמ"ש – תפקיד משני – לאורך התקופה שלהם ביחידות מילואים כדי להכיר את הכוח.

אנחנו חושבים שקצינות קישור אמורות להיות בקבע ולא להתחלף כל שנה כדי שהמערך הזה שמחבר את צבא המילואים לצבא הקבע יהיה יותר חזק ולא כמו שהוא היום. תודה.

תודה רבה. אשמח להתייחסות קצרה של צה"ל לדברים.

קודם כל, לגבי קורס מח"טים, חוץ מאחד, הגעתי לכולם. ההכשרה היותר אמיתית היא כשהחטיבה הולכת לאימון מפקדות או לחילופין המח"ט מגיע וחונך מג"ד פעם ראשונה בשטח, זו החניכה הכי אמיתית ואני נמצא שם לפחות פעם-פעמיים בשבוע ולכן בפינה הזאת אני די רגוע.

נאמר פה מספר פעמים צבא המילואים, צבא הקבע, חיל המילואים – אין כזה. יש מערך מילואים ויש מערך סדיר שמורכב מחוב, קבע ואזרחים עובדי צה"ל. אנחנו מערכת מבצעית אחת, צבא אחד, נלחמים ביחד. אם נסתכל על המגמה בשנים האחרונות של עירוב בולך וגובר, זה מחויב המציאות. זה גם מגביר באופן משמעותי את נחיצות מערך המילואים ולכן זה לא "אנחנו והם".

בגדוד שריון יש היום יש יותר חיילי מילואים מחיילים סדירים.

בחטיבת שריון יש יותר חיילים סדירים מחיילי מילואים וגם בחטיבת חי"ר כמות המילואימניקים משמעותית - - -

עוד מעט זה יהיה כמו טייסת. בטייסת יש - - - זה הכוח - - -

בסוף תלמדו ותעשו מה שחיל האוויר עושה. לוקח זמן, אבל זה - - -

הנתון היותר משמעותי הוא שבכל מפקדת חטיבה או אוגדה סדירות יש מעל 50% מילואים. כשמדברים על כשירות מערך המילואים, מדברים על כשירות חטיבת הצנחנים כי במפקדות זה אנשי מילואים.

דיברו על אימונים בקורונה – בתרח"ט צנחנים בשבוע שעבר, אם היית נכנס למפקדה הקדמית, מילואימניקים. לכן אני מתרחק מהשיח הזה של אנחנו והם. בצבא זה מערך, מערך מילואים ומערך סדיר הם מערכת מבצעית אחת. זו נקודה אחת.

עלה פה הנושא של הקורונה, חבר הכנסת דיכטר שאל. כפי שהעיר ראש אכ"א נכון, כשיש סגר, לא שייך להתחיל לגייס יחידות מילואים, בוודאי לא לתעסוקות ובמידה מסוימת גם לא לאימונים. אבל קורס מפקדי פלוגות וקורס מפקדי גדודים התקיימו כרגיל עם ההתראות של הקורונה.

רח"ט תומכ"א דיבר על אימוני כשירות פרט. שם יחסית קל להתאמן בתנאי קורונה, ראיתם את זה בסרט. הדבר השני, אנחנו יודעים להתאים את תרגילי הגדוד לקורונה, גם את זה ראיתם בסרט, ששניהם צולמו ביום חול בזמן של הקורונה.

אני רוצה לדבר על כמה דברים שלא יכולתי לדבר עליהם כשהייתי פה לפני שנתיים ב-2018 ולראות את הווקטור. אני אגיד בהמשך ואני אגיד גם עכשיו כדי להיות ברור: צריכים להתאמן יותר. כשאנחנו מדברים על מקצועיות, ערך המקצועיות הוא לא לקבל 100 במבחן – אחד המנצחים נמצא פה עכשיו בחדר, חבר הכנסת אלעזר שטרן – המקצועיות היא לא 100 במבחן אלא חתירה לשיפור מתמיד.

זו המקצועיות ואת זה אנחנו צריכים לוודא, אנחנו בקומה המטכ"לית ואתם כמבקרים של הצבא, שאכן זה קורה.

לא מספיק להגיד. צריך להגיד כאן בחדר הזה מהו הסטנדרט. הסטנדרט שהיום קבוע בצה"ל, גם אחרי ועדת רוני נומה, הוא סטנדרט נמוך שלא מאפשר שמירת כשירות. כדי לשמור כשירות מילואים, לעניות דעתי הדי מבוססת, זה לא פחות משבועיים אימון בשנה. בלי זה אין כשירות.

לא רק שאין כשירות, גם אין לכידות יחידתית. הרי זה לא רק המקצוענות, זה גם היכולת לבטוח במפקד שלך ובחברים שלך. בשביל זה חייבים ליצור איזשהו פרק זמן שנמצאים ביחד. שבועיים בשנה זה סטנדרט קבוע בעולם. תבדקו בצבא האמריקאי, הם לא יורדים מתחת לשבועיים אימון בשנה ליחידה שלא יוצאת לתעסוקה, לא באפגניסטן ולא בעירק.

טוב. אני רוצה להגיד כמה שינויים שקרו בשנתיים האחרונות. דבר ראשון, קורס קציני תומכי לחימה. יש מחסור ביכולת להזין את מערך המילואים. הקורס הזה לוקח חיילים עם ותק במילואים - - - זיקה למקצוע האזרחי שלהם ונותן להם את הקרדיטציה.

זה לא Under-job training. עושים את זה בקורס, מקבלים על זה הסמכה, לא דרגות ייצוג אלא דרגות שהם קנו בזכות. זה התפתח מאוד וזה הווקטור שאנחנו רוצים להמשיך בו.

כמה זמן זה הקורס?

שבעה שבועות. מגמות של לוגיסטיקה, חימוש, יש גם מגמת עורף ויש לפעמים מגמת תקשוב.

שבעה שבועות והוא קצין לכל דבר ועניין.

יש לזה גיל מינימום?

לא זוכר.

אחרת מישהו שלא התקבל - - -

(היו"ר אורנה ברביבאי, 15:05)

דבר נוסף שהשתנה באופן מהותי בשנתיים האחרונות זה בית ספר לפיקוד ושליטה. פעם מ"פ היה הולך למפקדת חטיבה והיה משתלב באיזשהו מקצוע כזה או אחר. כבר לא. לא מ"פ, לא מג"ד. אתה יכול להיות המג"ד הטוב ביותר בעולם, כשתלך להיות קצין אג"ם אוגדה, תעבור קורס; ראש מטה, תעשה קורס. הכיוון הוא להעלות את המקצועיות. הדבר השלישי הוא המיקוד בכשירויות פרט.

כל שלושת הדברים האלה קורים היום. כשמדברים על תוכנית האימונים, מדברים על העצמת המגמה הזאת. זה קורה ואנחנו אחרי אבחון גדול מאוד. אני מסכים לדברי חבר הכנסת יאיר גולן, רק אשנה מעט במינוח. להיות מקצועי, יותר מקצועי, אתה חייב את השבועיים. מקצוענות זו קומה נוספת.

סיכום.

לסיכום, אני חוזר על מה שאמרתי. תמונת המצב ברורה לנו היטב, יש תוכנית. היכולת ליישם את התוכנית תלויה בתקציב. אני כבר אומר שיש לא מעט דברים שאפשר לשפר גם בלי כסף, להוציא יותר תפוקות מהתשומות הקיימות.

אני רוצה לסיים בתמונה מאיזושהי מדינה קצת יותר גדולה מישראל שמערך המילואים ב-National Guard ביחד, הוא קטן יותר ממערך המילואים. אם הייתם נכנסים לפני שנה לאתר של ה-National Guard הייתם רואים את המודעה הזאת: Get up to 20K dollars to serve in your community – קבל 20,000 דולר. הפסקתי להראות את זה בהרצאות כי אומרים: תגיד לי איפה נרשמים. זה דף הפתיחה.

לעומת זאת, אם תיכנסו היום לאתר של ה-National Guard, אתם תראו משהו אחר לחלוטין. אתם תראו: Take on your legacy. כלומר, תבנה מורשת. אני לא מזלזל בתגמול, חס ושלום, ובוודאי לא בהוגנות – אני איש מילואים, כולכם מכירים אותי – בסוף, החשיבות היא זה ההוקרה שמתחלקת לשניים: הוקרה מקצועית, זה ביטוי גם במשימות שאתה מקבל, בציוד אתה מקבל והוקרה על עצם השירות.

כמובן שהתגמול הוא ביטוי להוקרה ואני לא מזלזל ויש לי מה לענות, כמובן, לקרן "בהצדעה" ולכול. אבל באבחנה בין העיקר לטפל, באמת אנחנו צריכים להתמקד בעיקר שזו הכשירות ותחושת המסוגלות תוך בניית האמון.

תודה לך.

ראש אכ"א, רח"ט תומכ"א, יש לכם התייחסות לנאמר על-ידי העמותות?

הרבה שאלות העלה אבי.

הוא לא ישאל עוד פעם, הם אמורים לתת תשובות.

אני אתייחס לשתי נקודות שדיבר עליהן אבי. אחת, לגבי הרבה מאוד הצעות שהוא העלה בעולם הטיפול, התגמול וההוקרה. אמרתי ואני אחדד כי כנראה שלא הבהרתי מספיק טוב, הדברים האלה נמצאים בתוך העבודה. חלק ניכר מהם בתוך העבודה הצה"לית וכשאנחנו נסכם את העבודה, גם בהתאם לתקציב שיהיה ברשותנו, אנחנו ניתן את הפתרונות. יש הרבה מאוד דברים שנמצאים בעבודה מתקדמת מאוד. זה דבר ראשון.

הדבר השני, אמרתי שהרמטכ"ל הגדיר את מדדי הכשירות וכתוצאה מזה כבר נגזרה תוכנית ששמה את נושא הכשירות והאימונים במקום אחר מאשר ב-2020.

אני מנצלת את ההזדמנות שהאוזר נתן לי את השרביט לנהל את הישיבה ואני אומרת במקומו כי אולי הוא לא יגיד, שאנחנו כוועדת חוץ וביטחון צריכים לעקוב אחרי התוכנית שאתם מציגים בפילוח מפורט כי אני מזהה את ועדת חוץ וביטחון כוועדה שאמורה לפקח על זה ולכן יש משמעות וחשיבות לעניין. אנחנו עוד נבקש בהמשך הדרך.

ראינו שהדעות חלוקות בין 103 עד 140 אלף איש בשירות מילואים פעיל. כלומר 20 יום בשלוש שנים. רוב המילואימניקים שאני מכיר עושים הרבה הרבה יותר מזה. אני לא מצליח לקבל נתונים של מה מרכז המאסה של האנשים שעושים הרבה ימי מילואים. נניח, כמה עשרות אלפי אנשים עושים 30 מים בשנה.

הצגתי את זה בהתחלה. אמרתי שלוחם חי"ר - - -

24.5% זה מה שהצגתם. 24.5% הם משרתי מילואים פעילים שעושים 20 ימי שמ"פ בתקופה של 3 שנים.

זה כלום.

גם הצגתי את זה בחתך של מערכים. אמרתי שלוחם חי"ר מבצע בממוצע 13 ימים; איש צוות אוויר מבצע בממוצע 21 ימים.

הוא שואל מהי ההתפלגות. כמה יש שעושים 30 ימים ויותר.

כמה יש שעושים 30 ימים בשנה? כמה יש שעושים 40 ימים בשנה?

אני יכול להציג את זה. לא הבאתי את זה איתי, אבל אני יכול לשלוח.

אשמח לקבל את התשובות האלה. אני מעריך מאוד את אלה שעושים 20 ימים ב-3 שנים – בינינו, זה לא המון, זה אפילו מעט מידי כמו שכל המלומדים אומרים פה. מעניין אותי לדעת כמה באמת עושים 30 ימים בשנה.

(היו"ר צבי האוזר, 15:18)

ביחס למה שאמר מתן, אני חושב שאיש צוות אוויר לא נכון להשוות אותו ללוחם חי"ר אלא למ"פ או למג"ד חי"ר.

לא השוויתי.

מתן חשב. אני רוצה להגיד שזה לא אקוויוולנטי.

האמת שפחות מטריד אותי אנשי צוות אוויר עכשיו.

צבי, ניצלתי את היעדרותך כדי להתחייב שנקרא לצבא להציג את הפילוח ואת הנתונים של שירות המילואים ואת המעקב אחרי התוכנית שהם אמרו שהם בונים.

לעניין הקורונה תתייחסו ואז נפתח את זה לחברי כנסת. אני מבינה שאתה לא להעלות בזום? פנו אלינו, יש אנשים שממתינים.

יש פה חברי כנסת.

אז ההתייחסות שלכם לעניין הקורונה ואחרי זה – חברי הכנסת.

אני אגיד שלושה דברים, אחד מהם על הקורונה. קודם כל, זה לפרוטוקול, למרות מה שאמרנו קודם על הכשירות שפורקה אוגדה בצה"ל, אז אני אומר לפרוטוקול שלא פורקה שום אוגדה בצה"ל. נאמר פה קודם שפורקה אוגדה בצה"ל. לא פורקה בצה"ל שום אוגדה, אולי להיפך. זה אחד.

הדיון על הכשירות הוא דיון רציני. הוא לא דיון שאפשר לעשות אותו בצורה של האם ירדנו מ-10 מיליון ימ"מ ל-1.9 מיליון ומה זה אומר. זה דיון רציני שקשור בימ"חים, שקשור באימונים, שקשור הצטיידות. זה לא דיון רק של ימ"מ. אני מציע שתקראו לנו לכאן ונסגור את הדיון ונעשה דיון רציני על כשירות. אלה לא אמירות מצד לצד.

האוזר, תרים את הכפפה. אומר לך ראש אכ"א: תקרא לי לדיון על כשירות. יש ועדת משנה בראשות שר הביטחון לשעבר.

אני לא חבר ועדת חוץ וביטחון, אבל אני מקבל מבריק כל יום מידע. אני מוטרד מאוד מאוד.

נקיים בנושא המוכנות - - -

קדימה.

הדבר השלישי הוא הקורונה. כמו בכל מצב חירום המילואים נקראו גם הפעם. חלק בצורה מסודרת, חלק בצורה פחות מסודרת, כמו שנאמר פה קודם. אנחנו במצב שבו אנחנו מייצבים את המערך עכשיו. אנחנו בתוכנית שבה נדע מראש מה אנחנו מגייסים.

מאחר ויש בתוך מערך המילואים הרבה מאוד אנשים שהם מומחי תוכן, מצאנו חלק מהם, אנשים ספציפיים מאוד שהזעקנו אותם מעכשיו לעכשיו. זה הסיפור של הקורונה. אנחנו מבינים שזה לא סיפור לשבוע, חודש, חודשיים הקרובים. זה מאמץ גדול מאוד של הרבה מאוד אנשים מומחים בתחומם. נערכנו לזה ואנחנו נעזרים בהם גם ברשויות המקומיות ובעוד במאמץ ארוך. הם חלק משמעותי מהמאמץ הזה.

האם ברור לכם שנושא הפעלת אנשי המילואים צריך להיות ברגישות לגבי צבא במדינה דמוקרטית והעובדה שהם לא צריכים להיות במשימות שנוגעות - - -

את זה גם אמרת בהתנתקות, אם כבר נכנסים לפוליטיקה?

אתה רוצה שנתחיל עכשיו את הדיון הזה? לא כדאי לך.

כן. אם את פותחת, אז בואי נתחיל.

לא, לא. לא כדאי.

אני גם לא מסכים עם העיקרון. זה נכון לחיילים בכלל, לא דווקא לאנשי מילואים.

אבל הדיון פה הוא מילואים.

הרגישות להפעלה ברורה לנו. אני חושב שגם ארי ציין את העובדה שאנחנו נמצאים במתכונת הפעלה שבה אנחנו רגישים מאוד למה שאנחנו שולחים את האנשים למשימות.

נפתח לדיון של חברי הכנסת. חבר הכנסת עוזי דיין, בבקשה, אתה הראשון.

כיוון שהנושא עלה כבר בהרבה ועדות וזה יום מאוד חיובי – תודה לשדולה – אני אתמקד רק בדברים שאני חושב שהם חשובים כדי שוועדת חוץ וביטחון תעסוק בהם. דבר ראשון, ביטול קיצור שירות של סדיר. אפשר שיהיו על זה דעות שונות. לדעתי, גם הצבא רוצה את זה, אבל כמובן שזו לא הסיבה.

הסיבה היא שזה ממש לא הוגן מול אנשי המילואים. כל עוד מילואימניק אחד משרת בתעסוקה מבצעית, לא צריך לקצר שירות לחיילים סדירים כי זה יוצא שההורים שלהם הולכים לצבא והם לא. כתבתי בעניין זה לשר הביטחון וכתבתי גם אותך, צביקה, אז אני מבקש – אני מניח שזה לא עניין להחלטה כאן וזה אולי גם דיון שלם – ומציע שיצטרפו למכתב הזה, מה עוד שיש פה לא מעט אנשים שכבר כתבו סוג כזה של דוח.

דבר שני, יש הצעת חוק שנקראת חוק בתי הלוחם. זה נוגע למילואימניקים, זה יותר נכי צה"ל, אבל מעשית כיום בבתי הלוחם המדינה תומכת ב-16% וכל השאר משולם על-ידי דמי חבר של נכי צה"ל.

זה עלה בדיון בנושא של נכי צה"ל. סעיף מפורש.

בינתיים אני טיפלתי בזה בהמשך. כרגע זה עומד בגלל שצריכה להיות הסכמה פריטטית על הצעת החוק. אני עכשיו לוחץ את שר הביטחון ואת השר במשרד הביטחון שלא יתנגדו להצעה כל-כך ברורה. אני לא חושב שמישהו צריך להתנגד לה דרך צחצוחי החרבות הפריטטיים.

הקרנת הסרט "ג'נין, ג'נין". יש אנשים ותיקים ממני פה, העיסוק בנושא נכנס לשנה ה-19. יש תשובה מאתמול של שר הביטחון, יש תשובה מסוימת והגשה של היועץ המשפטי – שניהם, בסופו של דבר, אחרי שהם מסבירים שצודקים ושזו עלילת דם ובית המשפט קבע, הכול נכון, אבל הם לא אומרים את המשפט המפורש לאסור את הקרנת הסרט בישראל.

לדעתי, צריך לאסור את ההקרנה הזאת באיזושהי צורה ומי שרוצה, שיתבע אותנו לדין ולא הפוך. כיוון שזה היה צריך לעלות השבוע בהצעה של חבר הכנסת אלעזר שטרן וכיוון שזה נדחה, זה יכול גם להידחות. אני מבקש עמדה של ועדת חוץ וביטחון.

לגבי אימונים, נאמר הכול ואין טעם שאוסיף סתם. אני רק אגיד שצריך לאשר את גרף האימונים בוועדת החוץ והביטחון. זה דבר שאנחנו מחויבים לעשות אותו ולא עשינו אותו. נא להביא את גרף האימונים ודרכו יעלו כל השאלות הנכונות לכשעצמן.
אני לא יודע כי לא הייתי פה כל הזמן, האם דובר פה על חוק העורף? זה דבר שאני מתכוון להניח אותו. כל מי שרוצה להיות שותף מהתחלה, יופי. הוא נושא מעבר לאנשי המילואים, כמובן, נושא יותר רחב ומעמיק, אבל הוא יעשה הרבה סדר לאנשי המילואים.

אחרון חביב, ועדת שרים וועדת מנכ"לים – אני מקווה שתהיה לנו תשובה היום, ואם לא, אז בימים הקרובים. יעשה פשוט ערוץ מאוד יעיל לטיפול בדברים שעד שהם מגיעים לוועדה וכולי. תודה רבה לשדולה מצד אחד ולמילואימניקים, למרות שזה לא ביטוי עברי, אז: אחיי גיבורי התהילה. למתעניינים, זה ביטוי באנגלית – My Glorious Brothers – שהווארד פסט כתב על המכבים בלי שהוא היה יום אחד בארץ.

הוא לא הראשון.

אלוף במילואים אלעזר שטרן, בבקשה.

העניין של תנאי השירות של המילואים – תראו, אנחנו טיפלנו בסדיר בדברים שלא האמנו בחיים מבינת השכר בשנים האחרונות. כל הסיפור של כוח אדם זה משהו שהמדינה מעמידה לרשות הצבא. זו לא בעיה של הצבא אם מתגייסים יותר חרדים או פחות. זה אנחנו גלגלנו את זה פה בתוך הוועדה כאילו זו בעיה של הצבא.

זו בעיה שהמדינה צריכה לטפל בה. כמו שהמדינה לא שולחת את הצבא ללכת לעבוד בשביל תקציב הביטחון, היא גם לא צריכה את החיילים. העניין הזה של חיילי המילואים הוא עניין שצריך להיכנס דיון מעבר לצבא גם יחד עם משרדי ממשלה אחרים. אני לא רוצה להגיד תקציב הקסוגני, אבל יכול להיות.

אני אומר את זה בגלל שאני חושב שהמצגות שנציג פה יכולות להיות מאוד מעניינות, אין מדד אחד לאיכות מפקדי המילואים. אני אומר לכם שאני מוטרד. זה גם מתחבר עם ההצעה הזאת של לחבר מילואימניקים שהם יהיו המפקדים. אני מציע להשאיר את זה בדיוני שיבוצים והאיכות היא זאת שתקבע. האיכות או של קבע או של המילואימניק.

אבל אחרי שאמרתי את זה, אני חושב שיש ירידה באיכות מפקדי המילואים לאורך השנים. זה הולך עם המיעוט המשרת הזה. זאת אומרת, כשהמיעוט הולך ומשרת ועל מפקדי המילואים יש עומס יותר גדול מאשר על אותו מיעוט משרת, אז חלק גדול מהמוטיבציה להיכנס לנעלי הפיקוד לא עובדת על כולם.

אני מכיר את זה, זה תמיד היה ככה ותמיד אנשים עסוקים ודווקא אלה שאנחנו נלחמים עליהם הם גם הטובים באזרחות.

רואים שיש רק 89% איוש בקצינים קרביים במילואים.

זה רק מחזק את מה שאני אומר. אחרי זה מתוכם גם מתקדמים. הרי אנחנו בדרך כלל מדברים על תפקידי מח"ט. מג"ד זה כמעט תמיד צומח - - -

אם כי גם זה לא תוצאה מדעית בדיות וההתרשמות שלך יותר חזקה וחשובה מאשר לתת בזה סימנים.

אני מקבל את זה, אבל אני אומר את ההתרשמות. זה אומנם דיון פתוח, אז לא צריך להרחיב בעניין הזה, אבל צריך לדון בזה. הדבר האחרון, אני מציע לצבא, אחרי כל מה שאמרתי ושזה אתגר של כולם, ההבדלים בין מפקדים בקבע בתנאי השירות הנלווים חוץ מהשכר לבין מפקדי המילואים, אסור שיהיו בדלתא גדולה כל-כך לטובת משרתי הקבע.

אני לא רוצה להיכנס פה לשאלה את מי צריך לעטוף יותר בכל הנופשים, המבצעים ובכל מה שנותנים. שמעתי שהצבא השנה צמצם גם את הנופשים המקצועיים ללוחמים. אני מציע שאת מה שנותר, לתת למפקדי המילואים הקרביים. אנחנו באמת מדברים על זה פה כמה שנים ואני חושב שהגענו לשלב של מעדים. אתם יודעים שבסוף זה יהיה קצת מדי ומאוחר. תודה.

תודה רבה.

רב-אלוף במילואים בוגי יעלון, בבקשה.

קודם כל, לתת איזושהי פרספקטיבה שלעיתים בתוך הדיונים של הפרטים לא רואים אותה. כבר בשנות ה-90 היה דיון האם בכלל נכון שיהיה מערך מילואים. היו כאלה שגם כתבו ספרים על זה. אמירות על צבא מקצועי וכולי. אנחנו רואים שאותו פטנט שבו יש מערך סדיר, חובה וקבע ועתודה של מילואים, במציאות שלנו שהיא גם מציאות של דמוגרפיה צומחת, אני לא רואה לזה תחליף.

אנחנו נהנים היום מכל העולמות, גם מהעובדה שיש לנו שירות חובה וגם מהעובדה שיש לנו שירות מילואים. לכן, כתוצאה מההתפתחויות השונות, פחות ופחות משרתים. לא בגלל השתמטות כי לעיתים בדיון הציבורי חושבים השתמטות – זה נובע דווקא מסיבות חיוביות: גדלנו.

גדלנו. הדמוגרפיה אפשרה לנו להקים עוד יחידות סדירות וכל יחידה סדירה, כל גדוד, מחליף 18 גדודי מילואים בשנה. זה הביא לכך שבאמת פחות משרתים – אותו מיעוט משרת שדיברתם עליו – אבל הביא גם לתחושה שפעם היינו כמה אנשים באותו בלוק עם המדים על חבל הכביסה, אחר כך הייתי לבד בבלוק, אחר כך הייתי לבד ברחוב ואחר כך לבד בשכונה. זה נכון, אבל זה נבע מגידול דמוגרפי, זה לא נבע מהשתמטות.

בכל אופן, זה עלה כבר מזמן, אתם מכירים את זה. יש כאלה שמלווים את זה כבר שני עשורים, את העניין של הצורך לשאת על כפיים את המשרתים כי הם באמת מיעוט משרת. פה נעשו לא מעט מהלכים וכל פעם צריך לבדוק את עצמנו מחדש כי תמיד אתה מתייחס להתפתחות, השוואה לסביבה, איך אתה מאפשר לאיש המילואים להרגיש שהוא לא פראייר – מילה חשובה, ערך חשוב בחברה הישראלית – ובוודאי באשר למפקדים.

עסקנו בזה גם בעניין של מעסיקים שלא יפגעו במי שמשרת במילואים כי למדנו שיש מעסיקים שמראיינים את המועמד לתפקיד ופוסל אותו על זה שהוא במילואים במקום לטפל בזה בדיוק בכיוון ההפוך. כנ"ל באקדמיה. התמודדנו עם זה באוניברסיטאות.

אלה דברים שלא עלו היום אבל צריך לשים אליהם לב. החברה משתנה ולכן כל הזמן צריך לשים לזה לב ולראות שמשרת המילואים נישא על כפיים והוא לא פראייר והוא לא נפגע מזה שהוא משרת במילואים.

תפקידנו כאן, גם ברשות המחוקקת וגם ברשות המבצעת, למצוא דרך לשלב יותר צעירים בשירות, בעיקר דרך מסלולי השירות הלאומי אזרחי. כשאני מסתכל על מסלולים כמו פיקוד העורף, יכולים לשרת שם כאלה שהם בשירות לאומי אזרחי ועוד מקצועות שונים. זה ייתן מענה גם לקיצור השירות שהוא עובדה. לא שמחתי על הקיצור בתור שר ביטחון, אבל זו עובדה ופה ניתן למלא את השורות על-ידי יצירת מסלולים שהצבאי הוא המועדף ואחר כך יש שירות לאומי שהוא הצלה, פיקוד עורף וכולי ובסוף גם חברתי, אבל זה יכול למלא מעט מהשורות שחסרות כתוצאה מקיצור השירות ולהוריד נטל, עומס מהמילואים.

אתה אומר שזה לא אפשרי כבר או שאתה לא בעד?

אפשר לדון, אני תמיד בעד. לא הייתי אף פעם בעד קיצור השירות, אבל כרגע זה במידה רבה להחזיר איזשהו שד לבקבוק.

אני לא מדבר על שינוי רטרואקטיבי. אני אומר לא לבצע את החודשיים האלה.

נדון על זה במקום אחר.

לעניין האימונים חשוב לי להגיד – אני עוד עשיתי שנתיים מילואים לפני שחזרתי לקבע ועשיתי כ-60-50 שיום בשנה. חודש וקצת תעסוקה מבצעית ועוד 3 שבועות אימון. ברור לנו שיש פה כמה אילוצים: גם חוק המילואים ובעיקר התקציב. יום מילואים הוא ההוצאה הכספית הגדולה על אדם בשירות בצה"ל. אני לא משוכנע כל השנים שאנחנו בנקודת האיזון הנכונה, העיר על זה קודם חבר הכנסת יאיר גולן.

אבל דבר אחד ברור ואותו פספסנו במלחמת לבנון השנייה: אין דבר כזה להוציא יחידת מילואים ללא זמן יקר אלא אם כן זה באמת מלחמת יום הכיפורים. כשיצאנו לחומת מגן אז קיבלנו את ההחלטה שיוצאים לחומת מגן, הפעלנו את היחידות הסדירות, גייסנו את יחידות המילואים ל-4 ימי זמן יקר לפני שהכנסנו אותם לערים ביהודה ושומרון. השיקול היה להוריד חלודה וגם להתאים לגזרה.

לעיתים יחידה התאמנה בצאלים על מתאר לבנוני ופתאום היא ביהודה ושומרון או להפך. לכן עניין המן היקר צריך לעמוד לנגד עינינו. בלבנון זה לא היה לצערי, למרות שהיה זמן, ואז ראינו מה קורה ואיזה מחיר משלמים להורדת חלודה תוך כדי לחימה.

אני מדגיש את זה כאן כי זה גם עניין לנו האזרחים וגם עניין לנו לובשי המדים וגם לאלה שבמילואים. העניין של זמן יקר הוא קריטי, לטעמי, בהפעלת יחידת מילואים וצריך להיות משהו באמת מאוד חמור שלא מאפשר ליחידת מילואים להתאמן לפני שהיא נכנסת ללחימה.

תודה רבה.

אלוף במילואים יאיר גולן, בבקשה.

אני לא אדבר בכלל על התנאים אלא רק על הכשירות. זה חושב מאוד שנעשה זמן יקר מתי שאפשר, אבל מלחמות אנחנו לא בוחרים מתי הן פורצות – אנחנו צריכים להיות מוכנים להן כשהן קורות. זה אומר דבר פשוט: מערך המילואים צריך להיות כשיר ומה שלא כשיר, עדיף שלא יהיה. צבא חלול זה דבר מסוכן. הוא מייצר תחושה שיש כשירות בזמן שאין כשירות.

כדי שצבא לא יהיה חלול, מרכיב המילואים שלו צריך להתאמן לפחות שבועיים בשנה. יש לזה משמעות תקציבית. יש לזה, כמובן, משמעות לגבי משרתי המילואים עצמם מהו הנטל. שינם על שנים אנחנו מתעסקים עם העניין הזה ואני יכול להגיד שהתחלתי לעסוק בו לעומק מהימים שהייתי רמ"ח מבצעים משנת 1998, ואני יכול להגיד מה המסקנה שלי. היא פשוטה: צה"ל רואה בסל הימ"מ תקציב עובר לסוחר. התקציב הכי נוח לשימוש.

מכיוון שזה התקציב הכי נוח לשימוש – אבל כשירות הצבא היא לא עניין של הצבא, זה עניין לאומי, זה עניין של המדינה וצריך להיות מופקע מצה"ל. כלומר, ועדת החוץ והביטחון צריכה לקבוע קטגורית שיש תקציב קבוע שמוקדש לכשירות מערך המילואים. התקציב הזה הוא תקציב שאי-אפשר לגעת בו. הוא סגור. כמובן שהוא כולל את כל אנשי המילואים לסוגיהם השונים.

אפשר לדון בין הצבא לבין הכנסת על מה שצריך להיות בפנים, מהם הסטנדרטים, מהם מפתחות הכשירות לפי המערכים השונים. אבל פעם שזה נקבע, זהו, בתקציב הזה אי-אפשר לגעת בו. אי-אפשר להשתמש בו לצרכים אחרים.
בפועל ואני אומר את זה בצער, המסקנה שלי אחרי הרבה שנים של עיסוק בנושא היא שצה"ל רואה בתקציב הזה כסף זמין. הכשירות היא לא עניין של הצבא כי כשפורצת מלחמה כמו יום כיפור או כמו לבנון השנייה, אנחנו מגלים שאנחנו מגייסים יחידות והן חלולות. חלולות ולא כשירות למשימות שלהן. כלומר, האזרח הפשוט שלא בקי בענייני ביטחון חי בתחושה מזויפת שצה"ל יודע להגן עליו או שצה"ל יודע לעמוד במשימותיו, וכשמגיע יום פקודה מסתבר לו שזה לא נכון. זה עסק רציני מאד מאוד.

אני קורא לוועדה, אני קורא לך, אדוני ראש הוועדה, לקחת את הנושא הזה, לעסוק בו לעומק. המלצתי שלי היא להגיע למצב שכשירות הצבא, הן מערך המילואים – כי היום יום המילואים – אבל כשירות הצבא בכלל זה סטנדרט שמאושר על-ידי ועדת החוץ והביטחון, מאושר על-ידי הדרג האזרחי שהוא מפקדו של הדרג הצבאי. דרך זה המדינה מבטיחה שצבאה לעולם יהיה מוכן לכל עת צרה וצוקה. תודה.

תודה רבה, חברים.

בהמשך להערות שנשמעו כאן אני מבקש לסכם מספר סיכומים אופרטיביים. אני רוצה להוציא בהודעת הסיכום קריאה של הוועדה לממשלה להקים לאלתר את ועדת השרים לענייני מילואים כמפורט בחוק המילואים וכפועל יוצא מזה, את ועדת המנכ"לים.

ועדת המשנה למוכנות תעקוב מקרוב אחר המוכנות וכשירות מערך המילואים והתאמתו למשימות . ועדת המשנה לכוח אדם תעקוב מקרוב אחר התגמול הראוי למערך המילואים.

בסיכום ליום חשוב וחגיגי זה אני רוצה להודות ולהצדיע לאותם אלפי חיילי מילואים שנושאים בנטל, שמקריבים את זמנם ולעיתים את חייהם למען כולנו, למען ביטחונה וקיומה של מדינת ישראל.

אני רוצה להודות לחברי הארגונים, נציגי ראשי הארגונים שכבדו אותנו כאן, לנציגי צה"ל כמובן, לחברי הכנסת ובפרט לראשי השדולה, אורנה ומתן, תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:43.