פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
3
ועדת הכספים
20/10/2020
מושב שני
פרוטוקול מס' 142
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ב' בחשון התשפ"א (20 באוקטובר 2020), שעה 12:50
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 20/10/2020
ישיבת ועדת הכספים
פרוטוקול
סדר היום
ציון יום ההוקרה למערך המילואים בכנסת
היו"ר משה גפני
¶
אני מחדש את הישיבה של ועדת הכספים. אנחנו במסגרת יום ההוקרה למערך המילואים בכנסת. אנחנו מקיימים דיון בעניין הזה. אנחנו מעלים את זה על נס. מי העלה את העניין, מתן כהנא? בבקשה.
מתן כהנא (ימינה)
¶
תודה, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים. אנחנו היום מציינים בכנסת, אחרי הפוגה של שנתיים שלא היה, את יום ההוקרה למערך המילואים. במהלך היום הזה נציג צה"ל, שמסתובב בינינו, נתן נתון שאותי הוא הימם. אני ידעתי שהוא קרוב, לא ידעתי עד כמה. מסתבר שבצה"ל משרתים 130,000 מילואימניקים בשירות פעיל. זה אומר יותר מ-20 יום בשלוש שנים. 1% מהאוכלוסייה נושא בנטל הזה של שירות המילואים. האנשים האלה עוזבים את הבית, עוזבים את המשפחה, עוזבים את העבודה, עוזבים את הלימודים, בשנים הכי קריטיות של החיים שלהם והולכים לעשות מילואים.
אני אומר לך מניסיון שלי כמפקד טייסת, כאלוף משנה בחיל האוויר, חלק מהאנשים האלה משלמים כסף על הזכות לעשות מילואים. זה עולה להם כסף. היום מה שלמדתי מדביר אינדיג מ"צו 8", שבחוק היום זה עולה כסף למעסיקים שלהם. יש דברים שעליהם המעסיקים לא משופים. אני אומר שה-1% האלה, אנחנו צריכים לשאת אותם על כפיים לא רק במילות שבח ובכבוד, אלא גם לפצות אותם ואת המעסיקים שלהם על הנטל הכלכלי הזה שביציאה למילואים. יש עוד כל מיני דברים - - -
מתן כהנא (ימינה)
¶
אני אציג את זה פה, הוא יציג את זה יותר טוב ממני. כל מיני הטבות סוציאליות שהמעסיקים לא משופים על ימי המילואים של החיילים שלהם. לשמחתי, היום כל הוועדות בכנסת עוסקות בנושא הזה של המילואים, כל ועדה בתחומים שלה. אני מעריך מאוד שבחרת להקדיש זמן לאנשי המילואים.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו הורדנו סעיפים אחרים ודחינו אותם לשבוע הבא כדי לקיים את זה. תודה רבה מתן. בבקשה, שם ותפקיד. יש פה פרוטוקול.
דביר אינדיג
¶
אני עורך דין דביר אינדיג, רב סרן במילואים. אני יושב-ראש עמותת "צו 8 – אנחנו האחוז האחד". אגב, אנחנו זיהינו את הווקטור הזה לפני שמונה שנים, שאנחנו הולכים ומתמעטים, והיום קיבלנו אישור להנחת העבודה שלנו שאנחנו 1% מהאוכלוסייה. המצב במדינת ישראל הוא שמעסיקים הודפים משרתים במילואים. אם מישהו ניגש לעבודה, הוא מוחק מקורות החיים שלו את השירות במילואים. אם בעבר זה היה מקור לגאווה, היום זה מקור להסתרה, מקור לאכזבה. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל מה שחבר הכנסת כהנא דיבר עליו, ואני אפרט, היום מעסיק במגזר העסקי הרגיל, כשהוא לוקח משרת במילואים ושולח אותו לשירות במילואים, המדינה לא משפה אותו על הסוציאליות. הרי אנחנו יודעים ששכר ברוטו, מה שנקרא עלות המעביד, הוא משהו כמו 130%-135%. למה? ימי חופש, פנסיה, ביטוח מנהלים וקרן השתלמות. לפעמים זה יכול להגיע גם ל-1.5%. המדינה משלמת רק את ה-100%. כלומר, כרגע המדינה מצפה מהמעסיק לסבסד את עצם הזכות שהמעסיק נותן למשרת המילואים ללכת.
אנחנו בעמותת "צו 8" קוראים לכיוון אחר לגמרי. אני יודע שזה קצת קשה, אבל העלות התקציבית של הווקטור היא לא מאוד גבוהה. אנחנו מדברים על פחות מ-1% מתקציב משרד הביטחון. יש כמיליון ימ"מים שמשולמים כרגע במדינת ישראל, זה באזור ה-600 מיליון שקל. השאיפה – כבר עשו את זה עם עצמאיים לכיוון ה-125% משווי השכר – ל-200% באופן גורף ומוחלט לכל המשק: גם למעסיקים, גם לעצמאיים, ואז אנחנו נראה שמעסיקים ירדפו אחרי משרתי המילואים, ולא כמו כיום שהם הודפים אותם.
נקודה נוספת שאף פעם לא התייחסו אליה היא בנות הזוג. היום בעידן ה-P.C זה צריך להיות גם הפוך – בת או בן הזוג, אבל בדרך כלל, בואו נודה על האמת, זו בת הזוג. כשבעלה הולך למילואים למשך חמישה ימים, שבוע, שבועיים, אז היא נאלצת לצמצם יותר בעבודה שלה כדי לקחת מהגנים ומבתי הספר, והיא לא מקבלת על זה שום תגמול. אם היא צריכה לצאת בכל יום ב-15:00 כדי להספיק ב-16:00 לגנים, המעסיק יוריד לה שעות עבודה. אנחנו קוראים לכך שגם בנות הזוג ייהנו מ-20% מהימ"מ. כלומר, אם המשרת במילואים הולך לחמישה ימים, אז המעסיק של בת הזוג יקבל ימ"מ שהוא יוכל לפרוס אותו כדי שהיא תצא שעתיים יותר מוקדם. אלה שני הכיוונים העיקריים שלהם אנחנו קוראים מבחינת המדינה והעלות הכספית הנדרשת הזו.
דביר אינדיג
¶
כרגע מי שבחל"ת מעל חצי שנה, זו בעיה כי הוא יורד לשכר המינימום. הוא יורד למינימום, לדיפולט. אם חצי שנה אתה לא עובד – היום יש הרבה כאלה שבגלל הקורונה.
דביר אינדיג
¶
בתקופת הקורונה. אני בפיקוד העורף כרגע. הייתי כל החיים חי"רניק ולפני חודשיים ראיתי ששם הלחץ, ואני כבר בן 41, עברתי לפיקוד העורף. פיקוד העורף כבר שינו את החוק - - -
דביר אינדיג
¶
לגמרי. אני יודע שבני גנץ טיפל בזה, החוק לא מאפשר מעל 180 ימי מילואים. אתם יודעים שהיום יש קצינים בפיקוד העורף שעשו כבר 200, והיד עוד נטויה לשנת 2020? אז שינו את החוק במיוחד. וכל מי שגורר חל"ת מעבר לחצי שנה, יורדת לרמת ההכנסה המינימלית בביטוח לאומי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל השאלה אם זה פוגע בו, כי הוא יכול להמשיך באותו חל"ת עד יוני בגובה שלו. אני שואל אם הוא כמו שכיר רגיל.
מתן כהנא (ימינה)
¶
המענה הוא לא מספיק טוב. אנשים שיצאו לחל"ת ועושים מילואים מקבלים פחות כסף על יום מילואים מאשר כאשר הם עבדו.
מתן כהנא (ימינה)
¶
היה איזה מענה של דיבור על חצי שנה, אבל החצי שנה נגמרה עכשיו. צריכים להאריך את זה.
דביר אינדיג
¶
אבל באופן כללי, ה-30% של הפנסיה וקרנות ההשתלמות לאורך שנים – אף אחד לא שילם את זה. אף אחד. המעסיק שילם את זה על חשבונו, אז פלא שמעסיקים לא רוצים לקבל מילואימניקים?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
קודם כל, אני באמת מברך על היום הזה. האנשים האלה שנושאים בעול, בנטל למשך כל השנה, מן הראוי שהמדינה תתייחס אליהם כמו שצריך. אני מברך את הכנסת על קיום היום הזה, ואת מי שהגיע לכאן גם מצה"ל, גם את הארגונים – מתן ואורנה, זה בהחלט חשוב.
התרומה הצנועה שלי לעניין הזה הוא הנחת הצעת חוק שהנוחה אתמול או שלשום, שאומרת דבר פשוט אחד: החבר'ה שהשתחררו וזכאים לעבודה מועדפת כדי לקבל את מה שמגיע להם, זה מותנה בשנתיים. אבל מה לעשות, נפלטו מהעבודה, וכאלה שיוצאים עכשיו, אין להם עבודה. הם כבר מילואים. אלה שהשתחררו הם מילואים, מה לעשות? לכן הצעת החוק אומרת דבר פשוט: תוסיפו להם לפחות עוד שנה לטווח במקום שנתיים לקבל את מה שמגיע להם. שלוש שנים. אם זו תהיה תרומתי הצנועה, גם עשיתי משהו.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
קודם כל, יום מבורך. אני גאה להיות שייך לאותו 1% שעושה שירות מילואים פעיל. אני מנסה ללמוד מהפרט אל הכלל. יש גדוד מילואים שנקרא גדוד 9271, שעשה שירות מילואים פעיל מ-24 בדצמבר עד ה-18 בינואר. אגב, בגבול מצרים. וכך יצא ששירות המילואים הפעיל שלהם נפל בין השנים, זאת אומרת, במעבר של השנים. לפני שהתחילה התעסוקה המבצעית, אמרו להם בצה"ל: חבר'ה, אתם תקבלו מענק על כל הימים האלה כאילו זה בשנה אחת. אחרי שהם כבר השתחררו, הסתבר שלא, שילמו להם בנפרד – 2019 ו-2020, וכמובן שהסכומים הם אחרים כיוון שיש שם תוספת ככל שאורך השירות ארוך יותר. כשהם פנו – 140 חיילים – לצבא, בצבא אמרו להם: לא. מי שאמר לכם את התשובה – אגב, התשובה ממוסמכת במייל.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
כתובה. זו טעות אנוש. אני מכיר גם בחברות הגדולות שעושים לפעמים טעויות אנוש. וכשעובד עושה טעות אנוש, אז תמיד באים לקראת הלקוח, אבל פה לא. צה"ל בא לקראת עצמו. ומה שיותר מרגיז מזה, כי זה באמת מרגיז – כי בסופו של דבר הרי 24 הימים האלה של השירות, זה שהשנה חוצה אותם באמצע, זה לא שהגעגוע נחצה לשניים או שפרק הזמן שהבן אדם מפסיד את העבודה נחצה לשניים. לא, זו אותה תקופה. מה שיותר מרגיז מזה, שכל החיילים האלה, כולל המפקדים, כתבו מכתבים – גם לסגן הרמטכ"ל, גם לרמטכ"ל וגם לשר הביטחון, וגם אני כתבתי מכתבים לכל האנשים האלה, ושום תשובה. התשובה היחידה שקיבלנו היא כי פנינו לכרמלה מנשה – לא הייתה ברירה, כי צה"ל לא עונה. פנינו לכרמלה מנשה, והתשובה שקיבלנו מדובר צה"ל: הייתה טעות אנוש, אבל אין מה לעשות. שירות מילואים פעיל חוצה שנה קלנדרית, ולכן אי אפשר לשלם את זה כשנה אחת.
אני רואה אותך על מדים, אני לא יודע מה התפקיד שלך.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אני רואה שהוא על מדים. אני לא מבין, צה"ל הוא מערכת כל כך גדולה, שאני מאוד מעריך. אני אומר לך, כקצין בצה"ל, קשה לי מאוד לבקר את המערכת. אבל אני אומר לך, צה"ל לא יכול לעשות את החישוב הזה כאילו זה שנה אחת? הרי איך אתה רוצה שאנשים, החיילים האלה, יתגייסו בפעם הבאה?
היו"ר משה גפני
¶
טוב, אמרת. אתה יכול להעביר לי העתק מהמכתב ששלחת? העתק מהמכתב לשר הביטחון, אני אפנה גם כן, אני אבדוק את העניין הזה. במה שאני אוכל לעזור, אני אעזור. תודה. ינון, בבקשה. בקצרה, אם אפשר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
חבר הכנסת מתן כהנא, יישר כוח על הדיון. להגיד לכם יישר כוח על כל הפעילות שלכם. דביר, גם עליך שומעים דברים טובים. יישר כוח על כל מה שאתה מסייע, ואתה אוזן קשבת. אני יודע את זה, אנחנו קיבלנו מאנשים שעזרת להם. אני חושב שאדם שהחליט להיות שם, והוא רוצה, ולא משנה מאיזה מגזר הוא, חשובה לו האוזן הקשבת. יישר כוח על כך. אותם האנשים האלה, אנחנו צריכים לעשות תיקון לעוול הזה, במיוחד שהעליתי את הנושא של החל"ת, שאתה עכשיו אומר לי שזה עוד יותר גרוע, דווקא בקורונה, דווקא במצב הזה – וגם לנשותיהם צריך לעזור ולסייע. אני חושב שהוועדה, אנחנו נעשה כל מה שרק אפשר על מנת לסייע לאותם אנשים שמוסרים את הנפש.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. מתן, אני אבקש ממך משפט או שניים לסיכום. בבקשה, משפט או שניים לסיכום. אני רק מבקש, עורך הדין אינדיג, שתראה בנו כתובת, כי יש דברים שצריך לעשות, אנחנו נעשה. בבקשה, שם ותפקיד.
נמרוד זיגלמן
¶
שלום, לי קוראים נמרוד זיגלמן, סגן אלוף, ראש ענף תכנון כוח אדם מילואים באכ"א. דבר ראשון, אני מודה על ההזדמנות להיות כאן ולשוחח אתכם. ראשית, אומר שאנחנו קשובים מאוד גם לצרכים שעולים מעמותת צו 8 וגם מעמותת המילואים. אנחנו בימים האלה מסכמים עבודת מטה ארוכה, שמוביל אותה סגן הרמטכ"ל, להעצמה ולטיפול במשרתי המילואים. לצערי, אנחנו לא בשלים להציג את עבודת המטה הזו היום, היא טרם סוכמה, טרם אושרה במשרד הביטחון וצה"ל. אנחנו נשמח לחזור ולהציג אותה, יש בה הרבה מאוד כיוונים שמדברים גם על סוגיות של תגמול, גם על סוגיות של הוקרה, גם דברים שלא דוברו כאן, וגם דברים שדוברו בוועדות אחרות במהלך היום. אנחנו נשמח לחזור לכאן כדי שהעבודה הזאת תושלם.
לגבי החיילים, סוגיית המענק חוצה השנה, זו סוגיה שאני עסקתי בה באופן אישי. זו סוגיה, שלצערי, עולה בערך פעם אחת בשנה.
נמרוד זיגלמן
¶
יש פניות שחוזרות - - - בשנה. אין צורך לכעוס, אני מיד עונה. אם לוקחים את הנתונים ומסתכלים על אנשים שביצעו תעסוקה בשנת 2019 ובשנת 2020, יהיה קצת מוקדם לומר באיזו שנה יהיה עדיף להם לקבל את המענק, בשנת 2019 או בשנת 2020.
היו"ר משה גפני
¶
רק רגע, את זה אנחנו מכירים, את התשובות האלה. אני רוצה שתהיה תשובה אצלו, לא שאתה חתום על תשובה. שתהיה תשובה.
נמרוד זיגלמן
¶
אני אשמח. אדוני היושב-ראש, יש תשובה, ואני אשמח מיד בסיום הדיון להסביר לעומק מה שורש הבעיה בעניין הזה.
היו"ר משה גפני
¶
קושניר, אני מבקש שאחרי הישיבה תדבר אתו. זה לא בסדר שאתה שולח מכתב לרשימה ארוכה של מכותבים ומכובדים ואתה לא מקבל תשובה. יש לנו אותו, והוא אומר - - -
נמרוד זיגלמן
¶
בשמחה, אנחנו זמינים וקשובים. חשוב לי לומר, ברשותך, היושב-ראש, משרתי המילואים הם החלק המרכזי הגדול בצה"ל. אנחנו מוקירים אותם, מעריכים אותם ואנחנו שמחים על היום הזה, ומודים לכם.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה רבותיי, אני מודה על ההשתתפות. עורך דין אינדיג, תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:15.