פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



19
ועדת הכספים
19/10/2020


מושב שני

פרוטוקול מס' 139
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, א' בחשון התשפ"א (19 באוקטובר 2020), שעה 12:15

הצעת תקנות מס הכנסה (פחת מואץ בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה) (הוראת שעה) התש"ף-2020

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ניר ברקת
אופיר כץ
מיקי לוי

אוסנת הילה מארק
מרב מיכאלי

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת, רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עוזר ראשי, הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

עידו סופר - רכז תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

רועי כהן - עו"ד ונשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

ד"ר רון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים בישראל

ירון גינדי - נשיא לשכת יועצי המס

יוסי אלקובי - נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

אוריאל לין - עו"ד, נשיא איגוד לשכות המסחר

איריס שטרק - נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל

יוסי אלישע - עו"ד, לשכת עורכי הדין

שגית אפיק
שלומית ארליך
שני ארזי

טמיר כהן

אירית שלהבת



הצעת תקנות מס הכנסה (פחת מואץ בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה) (הוראת שעה) התש"ף-2020

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עוברים לסעיף האחרון בסדר היום: תקנות מס הכנסה (פחת מואץ בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה) (הוראת שעה) התש"ף-2020. מי מציג את התקנות הללו? מירי סביון – ברוכה הבאה.

התקנות שעולות כאן לדיון עוסקות במתן פחת מואץ לעסקים לנכסים מסוימים, במסגרת הצעדים שהממשלה עושה כדי לעזור לעסקים להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של נגיף הקורונה. אסביר בכמה מילים מה המשמעות של פחת מואץ.

כאשר עסק קונה נכס, נניח מכונה למפעל, הרכישה של המכונה הזאת לא מוכרת כהוצאה. הדרך שבה ההוצאה הזאת מוכרת היא בדרך של מתן פחת. לדוגמה, אם נותנים פחת בשיעור של 20% אז בכל שנה מאז שהנכס נרכש ההוצאה שמותרת לעסק היא הוצאה בשיעור 20% מעלות הרכישה. זאת אומרת, אם רכשו מכונה ב-100,000 שקלים, בכל שנה העסק יכול לבקש הוצאה בשיעור 20%, 20,000 שקלים.

בתקנות האלה אנחנו מציעים, בתנאים שתיכף נתייחס אליהם, שבמקום שיעור הפחת שקבוע בתקנות, במקרה הזה 20%, ההוצאה תהיה הוצאה כפולה, במקרה הזה 40,000 שקלים. ההטבה שזה נותן לעסקים באמצעות זה שאנחנו מגדילים את ההוצאה, אנחנו בעצם מפחיתים את סכום המס שהעסק צריך לשלם ולכן מדובר פה בהטבה משמעותית.

המטרה של התקנות האלה היא לעודד את העסקים, לעזור להם לרכוש רכישות של ציוד מן הסוג הזה, שגם בהמשך עוזר לצמיחה של המשק ועוזר לעסקים להחזיר את הפעילות שלהם או להגדיל את הפעילות שלהם באמצעות ציוד שיכול לעזור לפעילות הזאת. זה הרעיון שעומד מאחורי התקנות.

התקנות עצמן, אם ניכנס קצת יותר לפרטים, מציעות את ההטבות האלה לנכסים, לציוד שנרכש החל מ-1 בספטמבר 2020 ועד 30 ביוני 2021. הן נותנות תקופה נוספת שבה ניתן יהיה להפעיל את הנכסים האלה, זאת אומרת הציוד צריך להירכש בתקופה שאנחנו אומרים ויכול להיות מופעל גם תקופה מסוימת אחרי התקופה הזאת, כשיש כאן הבחנה בין מפעל תעשייתי לעסקים אחרים, תקופות נוספות שבהן זה ניתן.

בתוך התקנות יש גם החרגות מסוימות, שהמטרה שלהן למנוע תכנונים, כמו עסקאות בין קרובים וכמו לדוגמה עסקים שיש להם זיכיונות מן המדינה, שאלה הם המקומות שבהם אנחנו חושבים שאין צורך להחיל את התקנות.

כן חשוב לי לציין שביחס לטיוטה המקורית שהופצה להערות הציבור אנחנו הרחבנו את תחולת התקנות, שהתחילה רק עם ענפים תעשייתיים, לכלל ענפי המשק. זה אומר שלמעשה גם ענפי המסחר יוכלו ליהנות מן התקנות האלה כתוצאה מהשקעות שנעשו בציוד.

מה זה מסחר? אפשר לפרט? למשל מסעדות, מוסכים, הכול, כפי שביקשנו בפעם שעברה?

כן, בהחלט.

הוועדה ביקשה להוסיף את העסקים הקטנים, אבל עדיין יש פה שונות, בין תשעה חודשים לשלושה חודשים.

אנחנו יכולים להתייחס לזה עכשיו או תוך כדי קריאה של התקנות.

עכשיו. ויש עוד כמה בעיות. למה התקופה מתחילה ב-1 בספטמבר?

הייתי שואל גם עוד דבר.

שני דברים. קודם כול, אני חושבת שהתקנה של פחת מואץ, אני מאוד מאוד מברכת עליה. זה משהו שיכול להניע בהחלט את המשק בתקופה של הקורונה. אני פניתי גם לשר האוצר בעניין ופעלנו ביחד על מנת להביא את התקנה הזאת ולתקן אותה. אני חושבת שכל הענפים – זה חשוב מאוד. זה מניע את המשק. העסקים הקטנים במדינת ישראל במשך שנים רבות לא מחליפים את הציוד שלהם כי זה נמשך על פני שנים עד שהם מקבלים את הפחת הזה. עכשיו זה זמן טוב גם להחליף ציוד ובכך הם מניעים את גלגלי המשק והכלכלה. אני מברכת על זה. הפחת על הציוד שהם רוכשים נחשב להם כהוצאה מוכרת כבר בשנה הראשונה ולא כפי שהיה קורה בעבר, שזה נפרס על פני כמה שנים. אני מברכת את שר האוצר ואת כל מי שנגע בדבר, זה ממש ממש חשוב דווקא בתקופת הקורונה.

מה שמפריע לי, ואשמח לקבל על זה הבהרה, העניין של השלושה חודשים וה-1 בספטמבר. בסוף גם התקנה הזו – תקופת הקורונה התחילה בחודש מרץ. יש אנשים שכבר במרץ חלקם החליפו ציוד, הם לא ידעו שהם נכנסים אל תוך המשבר הזה. נשמח לקבל הבהרה לעניין השלושה חודשים ביתר העסקים הקטנים. תודה.

קודם כול, באמת זה דבר מבורך. העלינו את כל הנושאים האלה גם בישיבה הקודמת שהתקיימה ממש בתחילת ספטמבר. באמת צריך לברך על כך שהוספתם את כל העסקים. רק אצטרף ואחדד קצת יותר את מה שחברת הכנסת אוסנת מארק אמרה לגבי ה-1 בספטמבר. אני הולך יותר אחורה, לא רק מ-15 במרץ. הרי אנשים שקנו משהו, למשל בשנה האחרונה או בחצי השנה האחרונה, והתחילו איזה מסלול, אני חושב שגם אליהם צריך להתייחס כחלק מן הפגיעה כי עכשיו אנשים שהולכים לקנות – הם לא הולכים היום לקנות מכשור חדש מכיוון שזה זמן שגם כך העסק שלהם סגור, הם לא הולכים לשפץ אותו, הם לא יודעים מה יהיה. אנחנו רואים חנויות נסגרות, אנחנו רואים עסקים פושטי רגל. אני חושב שהדבר הזה צריך להיות להיפך, כשנה אחורה ממועד פרוץ הקורונה, אז אנחנו יודעים שאנחנו באמת באים לתת פיצוי ועידוד לאותם מעסיקים.

אולי אפשר לתחם את זה בשנת מס.

יכול להיות. בשנה הזאת אם תבדקו – ואולי יש לכם גם נתונים על זה – כמה מכשור נקנה בעסקים בזמן התפרצות הנגיף, אני חושב שיהיו מעטים שעשו את זה. לכן חשוב מאוד לבדוק מה ניתן לעשות אחורה. טוב וראוי שהרחבתם את זה למסעדנים ולכל המסחר אבל חשוב לראות איך אנחנו לוקחים את זה יותר אחורה כי שם באמת נמצאים האנשים שזקוקים לזה.

קודם כול, ברכות. שוחחתי עם עידו סופר כמה פעמים, בסוף הגענו לתובנה שזה רק יכול להאיץ את המשק קדימה.

אני הסתובבתי לפני כשבועיים-שלושה במפעל שמחזיק מכונות שהוא הזמין ב-1.5 מיליון שקל והן נמצאות במחסנים, כדי להוציא אותן בזמן. הוא מחזיק אותן כבר כמה חודשים במחסנים בגלל הפחת.

אני מציע לכם, כדי להיות הוגן עם המשק, התקלות והבעיות לא התחילו עכשיו, הן התחילו כמעט בתחילת השנה, להכליל את שנת המס 2020 בהגדרה בחוק, שהפחת המואץ יחול על כל הציוד שנרכש החל משנת המס הנוכחית שאנחנו נמצאים בה, שנת 2020. עזבו, משחקים בעוד חודש, פחות חודש. אלה שקנו את הציוד לפני ארבעה חודשים והוציאו אותו יגידו: איזה טיפשים אנחנו. חברים, בואו נחשוב מחוץ לקופסה. גם כך קשה לעסקים.

תודה רבה, אדוני. ראשית, אני רוצה להצטרף לברכות על יוזמת הפחת המואץ. בעיקר לברך על כך שהתקבלה הפנייה של הוועדה להחיל את זה על כל העסקים ולא רק על הגדולים. הכוונה המקורית הייתה דבר בלתי סביר ובלתי הגון, לא כלכלי ולא מוסרי בעליל, אז אני שמחה שהעוול הזה תוקן וזה יחול על כל העסקים.

אבל אני מצטרפת לחברותיי וחבריי. הקריטריונים צריכים להיות קריטריונים לכולם. אין שום הצדקה לתת לחלק תשעה חודשים ולחלק שלושה חודשים, מה גם שתאריך התחילה כאמור צריך להיות שונה. אני מקבלת לגמרי את הצעתו של חבר הכנסת מיקי לוי לעניין שנת המס. צריך להגיד שזה תשעה חודשים והמאוחר ביניהם. אני מאמינה שנגיע לכל שנת המס 2021, אבל בסדר, בואו נתחיל מ-2020 עם התאריך המאוחר ביניהם. מה שכן, הקריטריון חייב להיות אחיד לכולם.

תודה רבה. יש היגיון בזה. ניר ברקת, בבקשה.

קודם כול אני רוצה לברך על המהלך.

אני גם חושב שצריך לחשוב, במשבר הקורונה יש הרבה עסקים שהשקיעו במהלך השנה וזה לא בהכרח רלוונטי אם הם עוד לא השקיעו והוציאו מספטמבר. צריך ללכת אחורה לתחילת שנת המס. אני בטוח שהרבה אנשים יגידו על זה תודה. הייתה לי שיחה עם רועי כהן, שהבקשה שלהם היא להחיל את החוק הזה החל משנת המס 2020 ולא רק מספטמבר, וגם ללכת באופן אחיד ככל שניתן, זה פשוט והוגן.

תודה רבה. רועי כהן, נשיא לה"ב, אם אפשר בקצרה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו שמחים לראות אותך כאן על כס היושב-ראש ומאחלים לך רק בריאות איתנה.

תודה רבה.

אני רוצה באמת לברך על כך שכל חברי הכנסת עשו עבודה בלחץ כדי שבאמת כלל המגזרים יחולו בתקנות הפחת המואץ, גם המסחר וגם השירותים. אבל אני מבקש לא לעשות איפה ואיפה, לא לגרום לכך שסקטור אחד יקבל יותר מסקטור אחר. אני מקווה שאנחנו מדינה שמקדשת את השוויון בין בעלי העסקים. גם אין שום היגיון לא להחיל את זה מתחילת שנת 2020. אין שום היגיון בדרישה אלא רק אם מסתכלים דרך החור של הגרוש. אני מקווה מאוד שחברי הכנסת לא יתנו יד לדבר הזה. אנחנו דורשים שזה יהיה מתחילת שנת 2020. אם אתם רוצים לעזור – תעזרו, אבל לא לעזור בחצי כוח. אתם רוצים לעזור – תעזרו לנו.

רוצים לעזור.

אם רוצים לעזור, אנא תחילו את זה מ-2020. להזכירכם, הקורונה התחילה בתחילת פברואר 2020, אז נכנסו למשבר. אם תוכל תעזור להם בזמן הזה. תודה רבה.

תודה רבה. ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס. לא עונה. נעבור הלאה. רון תומר, בבקשה.

שלום, כבוד הרב גפני. קודם כול, להתחיל במילים טובות. לא קורה פעם או פעמיים שאנחנו באים עם בקשה לאוצר, ואנחנו היינו אלו שבאו בכובע של התעשייה וביקשו פחת מואץ. אני חייב להגיד שגם שר האוצר וגם צוות הפקידות שם הבין את הבקשה, ולמרות שבהתחלה לא קיבל אותה, מהר מאוד זרם איתנו והכריז עליה. בהמשך, לאור פניות של הקולגות שלנו מלשכות המסחר, ביחד איתם ביקשנו להרחיב את זה על כל המשק, וגם פה נענינו. ראשית, אני מברך ומודה.

אני רוצה להסביר לחברי הכנסת למה זה חשוב מאוד, מכיוון שבזמן הקורונה, דווקא בתקופה שקשה – והיו לי שיחות עם לא מעט תעשיינים, שאומרים שלמרות שקשה, למרות שהאופק לא ברור אנחנו כן ניקח סיכון כי אנחנו יזמים באופי, נשדרג ציוד כדי להעלות פריון ונשקיע דווקא כדי להיות חזקים. אחרי דבר כזה מגיע להם צל"ש גדול ועזרה.

רון, אני מציע לא לחזור על הדברים.

למה ניתן זמן ארוך יותר לתעשייה ליישום? בתעשייה כאשר אתה מזמין ציוד, זה ציוד כבד ולוקח בכמה מקרים בין שישה לעשרה חודשים עד שהוא מגיע. צריך שלא ייפגעו.

עוד מילה אחרונה לגבי הבקשה להחיל את הפחת המואץ - - -. מי שביקש את זה ומי שיזם את זה אמר מלכתחילה שתחולה רטרואקטיבית היא תוספת לתקציב. אם כבר, ואני כן אשמח אם יגדל התקציב, מטרתנו כן להאריך את זה קדימה, כי השליחות שלי היא לא לתת עכשיו פרס למי שקנה אלא המטרה שלי בפחת המואץ ושל אחיי התעשיינים שדיברנו איתם על זה למשוך את התקופה כמה שיותר קדימה כדי לעודד השקעות חדשות. אני לא בא לפה מהמקום של הבקשיש, של "תנו לי", אלא אני בא פה מהמקום של מהלך חשוב. לכן אם כבר חברי הכנסת ישכנעו את האוצר להאריך את התקופה, בואו נאריך אותה קדימה ולא אחורה למי שכבר ממילא קנה.

בכל מקרה אני מודה, ואני מבקש את האישור הזה כי זה אחד המהלכים היותר חשובים מתקופת הקורונה, לעודד את המגזר העסקי, לעודד עסקים להשקיע ולצאת חזקים מכל המשבר הזה. תודה לוועדה ותודה למשרד האוצר.

תודה רבה. אוריאל לין, בבקשה לא לחזור על הטיעונים שנאמרו כבר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני לא יכול להחמיץ את ההזדמנות לצרף את ברכותיי למה שנאמר כאן עד עכשיו.

אני רוצה להדגיש ולומר, ברשותכם, שמה שהתרחש כאן צריך לשמש אבן דרך ומורה דרך לעתיד. מה שהוגש לכם באופן מקורי היה מבוסס על אפליה סקטוריאלית בלתי נכונה, מעוותת, שמשקפת תפיסה שגויה בהבנת הכלכלה הישראלית. כאילו שאנחנו מזלזלים במגזר המסחר והשירותים, שעם כל הכבוד לכל המגזרים האחרים, הוא מייצר את מרבית מקומות העבודה בישראל. בתקופה זו, שאנחנו נאבקים באבטלה חסרת תקדים, להציע מהלך שמפלה לרעה את מגזר המסחר והשירותים, זו הייתה שגיאה חמורה. אני מסתכל על מה שהתרחש פה. ועדת הכספים לא אישרה את ההצעה הזאת, היא החזירה אותה לאוצר. זה היה מהלך נכון מאין כמוהו. משרד האוצר לא התעקש שלא לתקן את שגיאתו. התעשיינים גם כן הבינו שנעשתה פה שגיאה והצטרפו אלינו ברצון לתקן את העיוות, והעיוות תוקן. אני מבקש מכל חברי ועדת הכספים שנראה את הדוגמה הזאת כמורה דרך לעתיד. אין מקום להפליות סקטוריאליות. זה נובע מתפיסה שגויה ומעוותת של הבנת הכלכלה הישראלית. עלינו להיגמל מזה. אנחנו נגמלנו מחלק מן הדבר הזה. עשינו שוויון ברמת האנשים וברמת החברות, עשינו הרבה מהלכים שוויוניים. אני ממליץ מאוד, אדוני היושב-ראש, לך ולכל חברי הוועדה, תמשיכו בדרך הזו. בואו ניקח את זה כעיקרון שינחה אותנו בעתיד. לא לאשר שום מהלך שמה שמנחה אותו הוא תפיסה של אפליה סקטוריאלית. אסור שזה יקרה, מה גם שניסו לעשות דבר מול המגזר שהוא זה שבעצם הוכה הכי קשה במשבר הנוכחי, כפי שמשרד הכלכלה לא היסס לכתוב. אני מודה לכולם. תודה רבה.

תודה רבה. איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, בבקשה.

שלום, אדוני. ראשית, ברוך רופא חולים והרבה בריאות.

תודה רבה. אמן.

אני חושבת שהקשר והשיח שקורה בוועדת הכספים ובמשרד האוצר מוכיח את עצמו וזאת התוצאה. אני שמחה מאוד על התוצאה.

הערותיי מסתכמות בשני דברים. אני לא חושבת שאנחנו צריכים ללכת אחורה. אנחנו צריכים לקבל מ-1 בספטמבר, אבל להאריך את התקופה. הנושא של הצטיידות ברכוש קבוע הוא לא דבר שקורה מהרגע להרגע. צריך להאריך את התקופה, במקום יוני 2021 לאוגוסט 22, שנתיים תמימות. תקופת ההתאוששות לא תספיק. זו נקודה אחת.

הנקודה השנייה, אני חוזרת ומבקשת, כל מה שקשור לעבודה מן הבית, למחשוב ותקשורת חייב לקבל מענה, כמו במפגע טבע, לקבל הכרה מלאה. 96% זה לא מספיק. כולנו היינו צריכים להצטייד כדי להמשיך ולתפקד את המשק מרחוק. קפצנו פה קפיצה טכנולוגית בעוצמה בלתי רגילה. לכן לגבי ציוד מחשוב ותקשורת, במה שקשור בעיקר בהעסקה מרחוק – ואנחנו צפויים לימים קשים כפי הנראה לפי כל מה שעולה – צריך לתת הכרה ב-100%. צריך לחשוב על העלות התקציבית לעומת התועלת. העובדה שנהיה טכנולוגיים, נהיה בפריון גבוה, תכסה את עצמה מהר מאוד. תודה.

תודה רבה. ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, בבקשה.

שלום, ברוך הבא כבוד הרב.

אחד הדברים שחסרים לי בתקנות זה כל הנושא של שיפורים במושכר. עסקים שיחזרו עכשיו לעבוד, מעבר לציוד יצטרכו להתאים את מקומות העבודה שלהם מחדש, וזה השקעות בתשתיות הקיימות. כרגע שיפורים במושכר מקבלים 10% פחת, כלומר מחלקים לי את זה לעשר שנים. גם אם אני קונה מכונה חדשה אני צריך להתאים לה מקום ואני צריך לשפר את המושכר שלי. זה שהשיפורים במושכר מחוץ לתחום – אני רואה את זה כבעיה. מעבר לזה שכל העסקים החדשים, גם שהיו סגורים וגם שאנשים ייכנסו במקום העסקים שנסגרו, יצטרכו להתאים מחדש את מקומות העבודה. ולכן שיפורים במושכר, שהוציאו את זה מהתחולה, אני חושב שחייבים להיכנס פנימה.

דיברו כאן על תשעה חודשים, גם כדי שיהיה לנו פשוט להגיש את הדוחות, גם כדי שתהיה אחידות במשק – אם נעשה את זה לשנת 2020 ו-2021, באופן מלא לשנתיים המלאות האלה, זה יקל על כולנו.

מעבר לעניין השיפורים במושכר אני כמובן מברך על התקנות. חיכינו לזה הרבה שנים. יש גם הצעת חוק של חברת הכנסת אוסנת מארק. תודה רבה.

תודה רבה. יוסי אלישע מלשכת עורכי הדין.

שלום לכבוד היושב-ראש. אני כמובן מצטרף לברכות. אני רוצה גם להצטרף לבקשתו של ירון גינדי. אנחנו בתקופה שבה הרבה עסקים נסגרים ועסקים חדשים יבואו במקומם. הנושא של שיפורים במושכר הוא ממש קריטי כי כפי שמצטיידים בציוד חדש צריך גם לשפר ולתמוך במקומות האלה בשביל שיתאימו לזמן החדש.

הערה נוספת שלא זכתה להתייחסות נוגעת להוראה האנטי-תכנונית שקיימת ביחס להעברה לקרוב. התקנה קובעת שאם תהיה העברה לקרוב, גם בחלוף ארבע שנים מיום שהנכס הופחת במלואו, אותה חברה של בעלי שליטה משותפים שתרכוש את הציוד הזה בעצם תקבל עלות של אפס. יש פה פגיעה משמעותית מאוד ברצף המס. אין שום סיבה שעסקה כזאת, שתתבצע בכסף מלא, העלות תהיה אפס. אנחנו מדברים על מצב שבו גם המוכר ישלם את המס וגם הקונה ישלם בדיוק את אותו המס.

רק במקרה שזה בני משפחה אחת?

כן. זה לא היה בפחת המואץ בפעם הקודמת. בתקנות הקודמות זה לא היה. הייתה החרגה להחרגה.

תגידו, מה יש לכם עם קרובי המשפחה? כל פעם אתם דוחים את קרובי המשפחה, מתייחסים אליהם כאל רמאים. מה בדיוק? אין סיבה להרחיק את הקרובים האלה. ועוד אחרי ארבע שנים? הרב גפני, את זה צריך לשנות.

- - -

שייתנו תשובות על הכול. בתקנות פחת מואץ הקודמות זה לא היה. מעל ארבע שנים קיבלו פחת מואץ גם על רכישת נכס מקרוב משפחה.

תיכף נברר את זה. תודה. יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה.

שלום לכולם, אדוני היושב-ראש, קודם כול תודה על הישיבה החשובה הזאת.

אני רק רוצה להגיד דבר אחד בנושא הפחת המואץ. זאת הצעקה שלנו במשך שנים, שאנחנו דרשנו וביקשנו והתחננו. ישבנו על הברכיים וביקשנו שהפחת המואץ הזה ייכנס ושייטיב איתנו, שנוכל להתחרות עם השוק החיצוני למרות יוקר המחיה והפריון הנמוך במדינתנו. זה לא ניתן. הגיעה הקורונה ועשתה סדר בכמה דברים.

אני שומע משהו חיובי על הקורונה. אני מציע לא להגיד את זה...

היום יש מפעלים שאומרים: לשם מה לקנות ציוד? הכול ירד, יש פיטורים. נתנו לנו אגוזים, למי שאין לו שיניים. הדבר הזה צריך לקבל תאוצה. אנחנו נחיה עוד עם הקורונה, היא תלווה אותנו עוד חודשים, ואני תקווה שהיא תסתיים באיזו שלב. הדבר הזה צריך לקבל אורך זמן, לתת את הפחת המואץ כדי שנוכל להתחרות עם השוק החיצוני. זה דבר מתבקש. צר לי שזה קורה רק עכשיו אבל אין מה לעשות, מוטב מאוחר מאשר אף פעם. אני מברך על הדבר הזה ואני תקווה שזה ימשיך וזה יכלול הכול, גם את המחשב וגם את ה-CNC וכל מה שנדרש לתעשייה שלנו. אני חושב שזה דבר שיכול להציל את המשק. אני לא יודע אם דווקא היום אבל צריך לשמר את זה ולתת לזה אורך זמן ולתמוך בזה בכל מאודכם. זאת ישיבה חשובה של ועדת הכספים ואני מאמין וסומך מאוד על היושב-ראש. כולי פליאה על האיש הזה שעושה דברים נפלאים. אני מבקש לאחוז בדבר הזה ולתת לנו יכולת לרכוש ציוד, לקדם את התעשייה שלנו ולהגיע למצב שנוכל להיות ברי-תחרות עם השוק החיצוני שמכה אותנו שוק על ירך מימין ומשמאל.

תודה רבה. עידו סופר ממשרד האוצר, בבקשה.

מה העלות של התוכנית הזאת?

2 מיליארד שקל.

משהו פה לא מובן לי. הרי בפעם שעברה כשבאתם עם רק 20% או 30% מן התוכנית אמרתם שהעלות היא 2 מיליארד שקל. עכשיו הוספתם פה עוד 70% אולם העלות נשארה 2 מיליארד שקל, איזו ברכה. לכם באוצר יש ברכה משהו מיוחד. רק תגלו לנו את זה כשאנחנו מבקשים, שנוכל להוסיף את זה גם באותו אופן. זה נשמע טוב.

נס פך השמן.

אם אתה סומך על הערכות מחיר של משרד האוצר אז יש בעיה.

אם יום אחד יביאו תקציב שיגידו כמה זה עלה בדיעבד.

זה כמו עם ה-6 מיליארד שקל לעידוד תעסוקה.

אפשר לכתוב על זה ספר.

ינון אזולאי, בין הבדיחות לעובדות, לא זכור לי ששאלת פעם שאלה ולא קיבלת נימוק מקצועי מלא.

השאלה הייתה על פירוט מקצועי של הנתונים. זה דבר אחר לגמרי.

מרב, הבדיחות פה הן חלק מן הדיון. אם לא הבדיחות אנחנו כבר בכלל היינו מתפוצצים. עידו סופר, אתם באים עם נתונים שאנחנו יכולים להתגלגל מצחוק, אז אנחנו עושים בדיחות. אני יכול לכתוב ספר על אילו הערכות מחיר היו מביאים באוצר, עוד הקודמים לך, מתי שהיו אמורים לשלם ומתי שהיו אמורים לתת, מחירים אחרים לגמרי.

אני השתכנעתי שצריך להאריך את המועדים לשנת התקציב 2020. גם אם מדברים על עסקים קטנים צריך להאריך את המועד. אמרת שאתה תשכנע אותנו.

וגם על קרובי המשפחה.

בבקשה, הבמה לרשותך.

אני מאגף התקציבים במשרד האוצר.

אתחיל בתהליך. היה כאן דיון מקדים שבו עלו שתי נקודות מרכזיות על ידי חברי הכנסת, ואכן ביצענו את השינויים. אנחנו חושבים שהשינויים היו נכונים ברמה המקצועית ואנחנו שמחים לכך.

חבר הכנסת אזולאי, לעניין התקציב – כדי להתכנס ל-2 מיליארד שקלים לפי חוק-היסוד היינו צריכים לקצר את התקופה. הפחתנו אותו לפרק זמן של כחמישה חודשים, מסוף נובמבר לסוף יוני, והדבר הזה אפשר לנו את ההרחבה. בציוד ובמכונות עיקר הכסף הוא בתעשייה ובענפים שהיו גם כך. לכן הדבר הזה אפשר לעשות את זה בשינוי סכום אפס, ושיחקנו עם החודשים, הורדנו אותם כדי שבסך הכול העלות תהיה זהה.

מה פירוש שהורדתם אותם? כלומר היה צריך לתת להם יותר זמן וצמצמתם את זה? מפה בא הכסף?

נכון.

אתה אומר: רציתם את זה כך – אין בעיה, נתתי מכה פה וקיבלתם מפה. אתה מכה בהם מצד אחד ונותן מצד שני. למה לא עושים דבר הגיוני? זה מה שביקשנו. לא ביקשנו שזה יבוא על חשבון האחר. אנחנו לא רוצים שהאחד יהיה גבוה יותר מהשני בזה שהוא עולה עליו, שהוא עולה על השולחן והוא גבוה יותר. בוא תיתן גם לזה וגם לזה. אתה צריך שינויים בתקציב? תביא את חוק-היסוד ונשנה לך, אבל אתה לא יכול להגיד: ניתן לך מכה בשביל לתת לשני.

אסביר את הרציונל הכלכלי ובנוגע לשני השינויים שחברי הכנסת ביקשו, ואשמח גם לתשומת ליבם. יש כאן אמירה אחת, שהועברה כנראה לכולכם, שלטעמנו היא על גבול עצת אחיתופל, ואסביר למה.

השינוי הזה נעשה בשיח עם הארגונים השונים. מי שבעיקר יכול להיפגע זה התעשייה, ואסביר בעוד רגע למה ומה הפתרון שנתנו, זה באמת הדיפרנציאציה.

למה תשעה חודשים או שלושה חודשים – למעשה פרק הזמן לביצוע ההזמנה הוא עד סוף יוני לכולם. עכשיו יש פרק זמן נוסף שבו צריך להכניס את הנכס לפעולה. איפה ראינו בעיה שיכולה להתעורר? בהשקעות היותר מורכבות בתעשייה, איפה שלא מדובר במוצר מדף אלא מדובר במכונות, שצריך לעשות איזו הרכבה ביניהן, הליך השינוע משמעותי יותר. הדבר הזה היה יכול לגרום לכך שהשקעות משמעותיות בתעשייה לא יקרו.

מן הצד השני, בענפי המסחר, השירותים וכולי, בעיקר אנחנו מדברים על מוצרי מדף, בין אם זה מזגנים, מכונות קפה, לפטופים וכולי. אין כאן משך זמן שאפשר לומר שלא ניתן לקיים אותו במשך עשרה חודשים. אלה השקעות שניתן לעשות אותן ואין כאן איזו מורכבות, לא במשלוח ולא בכניסה לפעולה, שתגרום להם לאבד את ההטבה.

לכן עשינו את הדיפרנציאציה הזאת של התעשייה, זה ההיגיון שהיה. יש השקעות מורכבות מאוד. יש מפעל אחד שעולה לי בראש, אבל בסופו של דבר הוא לוקח איזו מכונת מדף ועושה קוסטומיזציה למפעל שלו וצריך להכניס את הציוד. זה הליך ארוך יותר ולא רצינו לפגוע דווקא בהשקעות האלה. זה ההיגיון.

אתה אומר תרתי דסתרי, אגיד לך למה. אתה אומר שהיה צריך לעשות את השינויים האלה מכיוון שצריך את הכסף, אז יש לנו הגבלה של הסכום בחוק-היסוד. אם זה הפירוש אז למה אתה מתחיל עכשיו להסביר על מוצרי מדף וכל מה נלווה לעניין הזה? זה בלאו הכי לא הולך לעזור. אם זה לא הולך לעזור הפירוש הוא שאין לך בזה חיסכון של כסף. אחד מהשניים: אם יש חיסכון של כסף הפירוש הוא שאנשים משתמשים בזה; ואם אין חיסכון של כסף אז מה אכפת לך, תאריך את המועד, בלאו הכי לא משתמשים בזה.

כנראה לא הסברתי את עצמי טוב.

הסברת מצוין. מה שאמרת זה ההסבר המקורי של אגף התקציבים. אתם מדברים על כסף.

זה עניין של הכנסה למדינה בכלל.

במקור זה היה חצי שנה לכולם. עשינו פשוט תשעה חודשים לאלה ושלושה חודשים לאלה.

לא אמרתי את זה. אמרתי שאם אכן המצב הוא שצריך את זה בגלל שצריך כסף, לגבי מה שמופיע בחוק-היסוד, אז מה אכפת לך? בלאו הכי זה דבר שאין בו צורך. אם אין בו צורך אז לא ישתמשו בו, אז תאריך את זה לחצי שנה.

יושב-ראש הוועדה, הנושא הזה חשוב לנו.

להשאיר את התעשייה למשך תשעה חודשים ואת הקטנים לשלושה חודשים?

זה לא קטנים וגדולים. זה עניין של ענפים. אני מבין למה חברת הכנסת מיכאלי אמרה את זה, בין היתר כי יש הרבה עסקים קטנים שנמצאים במסחר ובשירותים, זו אמירה נכונה, אבל בסוף אין פה איזו הבחנה, ומעולם לא הייתה, בין עסקים גדולים וקטנים. הדבר הזה מייצר איזון נכון.

רוב האנשים שמשתמשים בפחת המואץ – נכון שבתעשייה הקנייה של המכונות היא בסכומים אחרים, זה פאזה אחרת, אבל קח בחשבון שהעסקים הקטנים הם אלה שבאמת משנים כל הזמן את העסק. הוא צריך להחליף את הכיסאות שלו - - -.

צריך להבהיר שזה מרץ או שלושה חודשים.

לעסקים האלה תהיה אפשרות לעשות את הרכישה עד סוף יוני ועוד שלושה חודשים להפעלה. זה פרק זמן ארוך מאוד לאותם שימושים.

אם אתה אומר שזה מוצרים שגם כך משתמשים בהם בזמן קצר ביותר, אז מה אכפת לנו לתת להם עוד שלושה חודשים, שתהיה להם עוד אפשרות, אם אין כל כך הרבה אנשים? זה לא אמור לפרוץ את התקציב בסדר גודל כזה, לפי מה שאתה אומר.

וגם כשאתה בודק עסק, כשאתה בודק נישום, בסוף אתה בודק אותו לפי שנת המס שלו. אם אנחנו ניתן להם את הפחת המואץ, בסוף כל הנישומים נבדקים על פי שנת המס שלהם. אז למה לא לעשות את זה על פי שנת המס? בעיקר שהייתה לנו שנת מס גרועה.

אני רוצה לעבור לנקודה השנייה, בעניין 1 בספטמבר ואחורה. האמירה שצריך להתחיל את זה מתחילת השנה, אסביר את המשמעות שלה. אם נסתכל בגדול מה הקורונה עשתה למגזר העסקי, מחצית מן העסקים הרוויחו מן הדבר הזה, יכלו להתקדם, בין אם הם עוסקים במכירה מעסק לעסק או בתחומים שלא נפגעו.

אל תגיד את זה.

זה חלק מן העסקים, ויש עסקים אחרים שנקלעו למצוקה קשה מאוד. אבל יש הבחנה ברורה מאוד. יש עסקים שהקורונה אפשרה להם הזדמנויות עסקיות חדשות, הם גם עשו השקעות וכולי. כדי ליהנות מפחת מואץ אתה צריך להרוויח. אם אתה לוקח את זה אחורה, מה אתה אומר? למי זה יעזור? למי שגם בקורונה נפתחו לו הזדמנויות עסקיות, הוא ביצע השקעות כדי לתמוך בהן וסיים את השנה רווחי, הוא ייהנה מן הפחת המואץ. דווקא כשמדברים על לעזור, כל מי שלא הרוויח לא ייהנה מן הדבר הזה.

אתה לא יכול לעשות את זה דיפרנציאלי לגבי העסקים. הרי ברור שכאשר אתה מחיל משהו אתה לא יכול למיין: לזה אני נותן ולזה אני לא נותן.

הוא לא דיפרנציאלי, אבל למי את עוזרת? אני לא יודע מי העלה את זה בדפים שמחלקים לכם אבל זו אמירה שערורייתית. אומרים לכם: במקום לעודד עכשיו קדימה תנו הטבת מס למי שבשנת 2020 הייתה לו שנה טובה. אני לא מצליח להבין - - -

למי הייתה שנה טובה ב-2020?

שנת 2020 הייתה שנה גרועה לכולם.

אבל זה מה שמציעים לכם.

אתה מבין שיש כאלה שהצטיידו במכונות וצריך לעזור להם, הם עכשיו קיבלו את המכה שלהם.

יש לי שאלה לעידו. אני לא מצליחה להבין, אדוני, אני מנסה להבין. אם אתה טוען פה שהפחת המואץ יעזור רק למי שהרוויח אז לא הבנתי: למה האוצר הביא את זה?

ניקח לרגע צעד אחד אחורה. הפחת המואץ נועד לעודד השקעות חדשות. הרבה פעמים ביציאה ממשבר, כדי ששנת 2021 בשאיפה תהיה באמת שנה שרוצים להאיץ את הכלכלה, בעצם אתה מאותת לבעלי עסקים: תשקיעו, לדבר הזה יש גם איזשהו תמריץ וזה יפחית לכם את חבות המס גם בשנים הראשונות. ההצעה שהייתה קודם היא: בואו ניקח את זה אחורה גם ל-2020, כלומר שגם חבות המס שיש השנה בגין השקעות עבר תיספר. מי יקבל מזה הטבה? עזבי רגע את הקדימה. קדימה כמובן יש לזה היגיון.

אני גיבשתי עמדה. הייתה לנו התייעצות סיעתית. ניר ברקת, בבקשה.

אם המוטיבציה היא לעודד צמיחה, וזו מוטיבציה נכונה, אז אני חושב שלא צריך לעשות הבחנה אם העסקים הרוויחו או לא הרוויחו.

זו לא ההבחנה.

לכן אני טוען שאתה צריך להסתכל על כל הענפים. אין הבדל אם העסק הצליח יותר או פחות לטובת הצמיחה. אני מעריך שמספר מצומצם של עסקים, לא כזעקתה, יכול להיות שכן עשו השקעות במהלך השנה האחרונה, אני מכיר כמה כאלה. השאלה אם אתה רוצה לעזור גם להם לצאת מהר יותר מן המשבר. זה היינו הך. אם המטרה היא לעודד צמיחה לא צריך לעשות שום הבחנה בין עסק שהרוויח לעסק שהפסיד, ולחליפין ללכת קצת אחורה לתקופת המשבר זה לאותת ולומר: חברים, אם היה לכם קשה ובכל זאת עשיתם רכישה בתקופה הזאת נקל עליכם כי אנחנו רוצים לעודד צמיחה. מבחינתי אם המטרה היא עידוד צמיחה לא צריך לעשות שום הבחנה, וצריך ללכת אחורה מתחילת תקופת המשבר, כולל השנה.

חבר הכנסת ברקת, ממתי צמיחה היא דבר רטרואקטיבי? אני לא מצליח להבין.

הייתה אצלנו התייעצות סיעתית. אנחנו לא נסכים – תחליטו עכשיו, ואם תרצו תמשכו את התקנות – לא נסכים שבמסחר ושירותים לא יהיה לחצי שנה, לא נסכים. אאפשר לכם להתייחס, הכול בסדר.

גפני, גם קרובי משפחה.

אמרת שהרוב במסחר ינצלו את זה בהקדם.

קודם כול נדבר על העיקרון.

צריך להוריד את התעשייה - - -

לא להוריד כלום.

לא מורידים. יש היגיון בזה שבתעשייה יהיה יותר.

עכשיו אני מדבר על התייעצות סיעתית, אני לא מדבר עכשיו על דברים הגיוניים. הגיוניים – זה אתם. אנחנו מכירים את השפה שלכם, וזה בסדר גמור. לו אני הייתי במקומכם יכול להיות שגם אני הייתי מדבר כך. אנחנו לא נסכים לעניין הזה. אמרה אוסנת מארק נכון, מסחר ושירותים הם מי שהכי הרבה משתמש בעניין הזה, לו אנחנו הכי הרבה רוצים לעזור. התעשייה – תשעה חודשים. אנחנו לא מתווכחים אתכם, אחורה, קדימה. אבל יש דבר שלא נסכים: לא נסכים שלמסחר ושירותים יהיה שלושה חודשים. אנחנו דורשים חצי שנה. אם אתם לא יכולים לעשות את זה תמשכו את התקנות. חצי שנה. זו ההחלטה שלנו.

עמדנו המקצועית היא שמדובר בטעות.

אני גם מקצוען.

ללא קשר לעמדתנו המקצועית, חוק-היסוד לא מאפשר את הדבר הזה.

למה אתה סתם אומר את זה?

אם תצטרך לפתוח את התקציב תבוא אלינו.

חברת הכנסת מארק, אסביר לך למה אני סתם אומר את זה. חוק-היסוד מקצה 2 מיליארד שקלים לדבר הזה. מה שעשינו: היה חצי שנה. העלינו את התעשייה - - -

תבין, אין לך כזה הפרש דרמטי.

יש פה סתירה. אתה אמרת שלא צריכים את זה מאחר והם משתמשים בזה בהקדם, אז לפי מה שאתה אמרת, כמה כבר ישתמשו בזה אחרי שלושה חודשים?

חבר הכנסת כץ, אני מסביר. מי שעשה את התמחיר הזה זה שני גורמים: הראשון, מי שאחראי על ההכנסות באגף הכלכלן הראשי, והשני, מי שאחראי על הנושא הזה אצל מירי סביון. זה תחשיב מורכב מאוד. מה שקורה הוא הדבר הבא: יש לך חצי שנה רוחבית לכולם. התעשייה היא פחות או יותר 50% מן ההשקעות. בכל חודש שהעלינו לתעשייה הורדנו לשאר הגורמים. לדעתנו הדבר הזה נכון. ההורדה הזאת ל-3 חודשים וההעלאה ל-9 חודשים יאפשרו את ההשקעות המיטביות במשק.

אתה חוזר על עצמך. עם כל הכבוד, הבנו את זה.

ככל שהוועדה לא מסכימה לאשר את הדבר הזה צריך יהיה לבצע שינוי בצורה מאוזנת, אחרת לא ניתן לאשר את הדבר הזה.

אני רוצה להסביר משהו לגבי ענפי המסחר והשירותים וגם לגבי המהות של החקיקה. המהות של החקיקה, כפי שעידו סופר אמר, היא לעודד השקעות מכאן ואילך כדי לעודד צמיחה מרגע שהתקנות האלה התחילו להתפרסם ודובר עליהן, לעודד השקעות כדי לעודד את הצמיחה של המשק בתקופה הקשה הזאת, לעודד את ההשקעות מכאן ואילך. לגבי ענפי המסחר והשירותים – ולכן גם מבחינתכם יש חשיבות לזה שתקופת ההחלה לא תהיה בלתי מוגבלת – כשאנחנו מדברים על ציוד שנרכש – אוסנת מארק, אני חושבת שכדאי שגם את תקשיבי, אני משתדלת להתייחס גם לדברים שהעלית. באמת זה דבר שאנחנו מאמינים בו מבחינה מקצועית. בענפי המסחר והשירותים כשקונים ציוד כדוגמת ריהוט למסעדה או מחשבים ניידים או נייחים, זה ציוד שאפשר להעמיד אותו להפעלה באופן מידי. גם מבחינתנו היינו רוצים שהעסקים יקנו את הציוד עכשיו ויפעילו אותו מיד. זאת הכוונה, שהם יתחילו לעבוד.

להיפך, את סותרת את עצמך. מי ישתמש בשלושה החודשים? כמה יהיו כאלה שישתמשו בעתיד? זה מספר קטן, זה לא הרבה כסף.

תני לי לסיים, אנסה לסיים את המשפטים שלי. אין פה כוונה שהעסקים ירכשו עכשיו למלאי כדי להפוך את התקנות האלה לתכנון מס. הכוונה שלנו היא שהעסקים ירכשו כמה שיותר מהר את הנכסים שהם התכוונו לרכוש, נעזור להם קצת במובן הזה שהם יקבלו את מגן המס מוקדם יותר, ומיד יתחילו להפעיל אותם כדי להגדיל את הפעילות של המשק. אין פה כוונה שעכשיו אנשים יעשו תכנוני מס.

איזה תכנוני מס אנשים יעשו בשנה הזו? אנשים הפסידו כסף.

הרעיון הוא להגדיל את העסקים ולהתחיל להזיז את המשק.

מה שאת אומרת על תכנוני המס הוא באמת לא רלוונטי. אם אנשים היו מרוויחים כסף השנה אני מסכימה איתך שהיינו מדברים על תכנוני מס. אין שום תכנוני מס. אנשים מתרסקים, אין להם את הכוח הזה.

יש להם כאן משך זמן לקנות את הציוד. אין פה בעיה אמיתית.

תמצאו פתרון ל-2 מיליארד שקל.

אני רוצה לדעת, אם נקבע למסחר ושירותים חצי שנה, האם אתם תמשכו את התקנות? מה התשובה?

התשובה היא שאין מקור תקציבי. אבל אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם.

אז אין מקור תקציבי.

לגבי המקור התקציבי – אני חולק עליך. זה לא משחק סכום אפס. אם אתה מוריד מיסוי לטובת העניין בפחת מואץ יש תרחיש שהיקפי ההכנסות יגדלו.

התשובה היא שהעלות המוערכת של הדבר הזה היא 300 מיליון שקלים. אין לכך מקור תקציבי ולפיכך לא ניתן לקבל - - -

אני לא זוכר מי היה פה ממשרד האוצר בשבוע שעבר שאמר שבדרך כלל לוקחים מקדם. לא לוקחים בדיוק על הסכום אלא לוקחים מקדם. למה החרגתם קרובי משפחה? עידו אומר: אם אתם לא רוצים לאשר אז אל תאשרו. מה, אתה מאיים עלינו? אם זה לא יהיה לחצי שנה לא עושים, הכול בסדר. ידעתם למצוא את ה-2 מיליארד, תדעו למצוא את ה-300 מיליון האלה.

לא בטוח שזה 300 מיליון - - -

הרי ממילא אתם לא נותנים כסף, אתם נותנים פה רק הלוואה. אתם עושים אחיזת עיניים.

בבקשה, גיא גולדמן.

בתקנות מדובר על 30 ביוני או על שלושה חודשים מיום הרכישה, לפי המאוחר. כלומר מי שרוכש את הנכס ב-1 בנובמבר למשל, עוד פחות משבועיים, יהיה רשאי לקבל את ההטבה אם הוא משתמש עד 30 ביוני, שזה שמונה חודשים, לא שלושה חודשים.

מאיפה הכסף?

לא, זה נמצא בתקנות.

בתקנות איפה מצאתם את הכסף?

יש אמירה לא נכונה, שמדובר על שלושה חודשים אבסולוטית מיום הרכישה. לא. יש שמונה חודשים. אם האוכלוסייה הזאת רוכשת ב-1 בנובמבר היא תקבל עד 30 ביוני. מי שקנה ב-29 ביוני 2021 יקבל שלושה חודשים.

אם יש לך כסף לשמונה חודשים למה לא יהיה לך כסף לחצי שנה?

יש פה טונים גבוהים, מדברים על אפליה. אני רוצה להזכיר שבמתווה המקורי שפורסם בתזכיר לא היו מסחר ושירותים בכלל, לא רק לתקופה קצרה.

אבל עכשיו תיקנו את זה.

גיא, כשייגמר לך הכסף תבוא לפה. אתה יודע שזה לא כך, אתה יודע שאתם לא מנצלים את הכול. 6 מיליארד שקל לעידוד תעסוקה – ניצלתם 2 מיליארד. אז על מה אתם באים אלינו כל פעם עם המספרים האלה?

ינון, הוויכוח מסתיים. הבנו.

כדי להביא מהלך מהיר אימצנו את המודל של 2008. יש טענות שאנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים. הוועדה הזאת אישרה את המתווה של 2008 בלי מסחר, בלי שירותים, רק תעשייה, ולא לתקופה של שלושה חודשים ותשעה חודשים. היינו פה ב-26 באוגוסט - - -

אתה מכיר את ההבדל הקטן בין 2008 ובין היום?

אני מכיר.

נשמע שלא. זה לא תקופה קצת אחרת?

אני יודע מה עושים בעולם עם הצעדים האלה ומה מקובל לעשות. הצעדים האלה נועדו לעודד את ההשקעה, כפי שעידו סופר אמר. הוא הסביר את ההבדל, מה קורה כשמזמינים מכונה.

על מה אתה מדבר? שם נותנים פחת מואץ ביום הראשון. מכירים להם בהוצאות שלהם.

רבותי, הוויכוח הסתיים. אני מבקש שתקראו את התקנות, עם זה שבמקום שלושה חודשים יהיה חצי שנה, בבקשה. אם אתם לא רוצים, תמשכו את התקנות, אין לי בעיה.

אנחנו לא יכולים. לא נאפשר את השינוי הזה. אם יש הצעה שמאזנת את זה תקציבית נהיה מוכנים לכך.

אז תתווכחו על התקציבים. אם זה לא אפשרי אז תמשכו את התקנות. אני מבקש חצי שנה, כל חברי הוועדה מבקשים.

יש לכם איזו הצעה אחרת?

מה שאתה עושה עכשיו, אתה דופק את כל העסקים, אתה הופך את כל העסקים לבני ערובה בשביל שלושה חודשים.

יש הצעה אחרת. הוועדה מדברת על שוויון. יש לנו הצעה שמובילה לשוויון: לעשות לכולם הסדר רחב ל-30 ביוני או חצי שנה, לפי המאוחר. שישה חודשים. זה דבר שאין לו מניעה.

תודה רבה, אני מודה לכם. חבל רק שאתם לא אומרים את זה בהתחלה אלא בסוף. למה אתם לא אומרים שהבעיה שלכם היא כסף? תגידו שזאת הבעיה. אנחנו לא יכולים לתת יד - - -

מבחינת מדיניות, מבחינה מקצועית - - -

גיא, אני לא רוצה, מספיק. הבנו.

גפני, יש איזון מה בדברים שלו.

אז אתה מוריד לתעשייה. לתעשייה זה תשעה חודשים ואתה מוריד להם.

אני מבהיר את דבריי. מבחינה מקצועית, מבחינת המדיניות אנחנו מתנגדים לזה. אתה שואל על מניעה. מבחינת מקור תקציבי לזה אין מניעה, לחצי שנה הסדר שווה לכולם, כולל התעשייה.

שאני אסכים לזה?

זה תלוי בך.

אם זה תלוי בי אני לא מסכים.

אבל זה מה שהם עשו גם קודם, הורידו מפה והעבירו לקטנים. פעמיים רוצים לעשות את זה. כבר הורדתם פעם אחת, פה הורדתם פעם אחת לעסקים הקטנים. אנחנו רוצים להכות בהם עוד פעם?

אם בתעשייה צריכים יותר זמן ובמסחר צריכים פחות זמן אז איך זה מתאזן מבחינת כסף?

אנחנו מתנגדים לזה, אמרנו.

זה בסוף המצב, עם התוצאה המאוזנת שאתם מבקשים.

אני מבקש את ההקשבה של כל חברי הכנסת. אנחנו לא יכולים להשאיר את זה בצורה הזאת. זאת העמדה של כולם. אני מציע שהם יחזרו למשרד, שהם יחזרו לשר ויגידו שאנחנו עומדים על זה שלמסחר יהיו שישה חודשים. אם יש בעיה תקציבית, שיביאו, אנחנו נאשר גם את התוספת.

וגם את נושא קרובי המשפחה שהורידו אותו, זה חשוב מאוד.

כן, קרובי משפחה גם כן.

אתה רוצה לקבוע לשעה מסוימת?

רבותי וגברתי, אנחנו עומדים על העניין הזה. גם לנו יש מה לומר, ובכלל אחרי רבים להטות. אתם רק שלושה, נציגי הממשלה, ואנחנו פה רבים מחברי הכנסת, אנחנו יותר מכם. אז אפילו שאתם יותר חכמים מאיתנו אבל החשיבה של כולנו עולה בעניין הזה.

אני לא אצביע על שלושה חודשים, על אפליה כזאת, שהיא אפליה. אם באמת לא משתמשים בזה אז לא משתמשים ולא צריך את הכסף. אני מבקש, אם תחזרו למשרד ותביאו את ההסכמה לגבי שישה חודשים אני מיד אצביע בלי דיון. אם זה לא יהיה המצב אז אנחנו נחליט מה אנחנו עושים. אנחנו לא נצביע על זה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.