פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
ועדת הכספים
19/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 137
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, א' בחשון התשפ"א (19 באוקטובר 2020), שעה 10:40

הצעת הגדרת אזורים שבהם שיעור מסתננים גבוה כאזורי עדיפות לאומית בהתאם לסעיף 151(ב)(7) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
רם בן ברק
ניר ברקת
מאי גולן
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי לוי
אלכס קושניר
אנטאנס שחאדה
מיכל שיר סגמן

ד"ר עמיאל וסל - מנהל תחום מחקר ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

יוסי אדלשטיין - מנהל מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה

עדי פטל - מנהלת תחום מאקרו ותקציב, משרד האוצר

שקד כסלו - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

סיון להבי - מנהל אגף התקציבים ברשויות מקומיות, משרד הפנים

ליאור שחר - מנהל אגף בכיר לתכנון ומדיניות, משרד הפנים

יותם שדה - משרד הפנים- מנהל תחום קשרי ממשל, משרד הפנים

מלי פינקלשטיין - יועצת בכירה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

טל לוטוק-קליין - עו"ד, ממונה יעוץ משפטי במשרד ראשי, משרד הבינוי והשיכון

שונית שחר - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

עדי ליברוס - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יעל כהן - עו"ד, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד ראש הממשלה

הדס שוגרמן - עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, משרד ראש הממשלה

ג' - משרד ראש הממשלה

לאה אשוח - מנהלת המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל אביב-יפו

עידו שרעבי - חבר פורום ועוזר לחבר המועצה מר מסלאוי, עיריית תל אביב-יפו

שגית אפיק
שלומית ארליך
שני ארזי

טמיר כהן

אירית שלהבת



הצעת הגדרת אזורים שבהם שיעור מסתננים גבוה כאזורי עדיפות לאומית בהתאם לסעיף 151(ב)(7) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת הגדרת אזורים שבהם שיעור מסתננים גבוה כאזורי עדיפות לאומית בהתאם לסעיף 151(ב)(7) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009. בבקשה.

זו החלטה חשובה, תקדימית וסופר-קריטית בעיניי, הגדרת אזורים שבהם שיעור מסתננים גבוה כאזורי עדיפות לאומית, מעבר לתקנה התקציבית שבסיפור ומעבר לתקציב הפעימה הראשונה של 20 מיליון שקל ועוד 10 מיליון שקל שצריכים לעבור לשכונות האלה. אני רוצה להבהיר שמדובר בהחלטה שקודם כול היא לא פוליטית אלא באמת לקיחת אחריות של הממשלה על אזורים שבאמת שינו את מהותם, תרבותם, צביונם, ביטחונם, באמת בכל דבר אפשרי. צריך להבין, אנחנו מכירים בכל מה שקשור למהגרים בלתי חוקיים ומסתננים רק את דרום תל אביב, את מדינת דרום תל אביב כפי שאני קוראת לה, אבל מדובר בעוד הרבה הרבה שכונות ברחבי מדינת ישראל: רובע ב' באשדוד, רמת אליהו בראשון לציון, מרכז פתח תקווה, שכונות באילת, בערד, ביבנה, באשקלון, הרבה מאוד שכונות. לצערי הצלחנו להביא רק שש ערים, שבתוכן יש הגדרות מסוימות של אותן שכונות שיש בהן ריכוזי מסתננים גבוהים. אנחנו מדברים על אילת, בני ברק, תל אביב, נתניה, אשדוד ופתח תקווה – אלו הערים שיש בהן שכונות עם ריכוזי מסתננים גבוהים.

אני רוצה להבהיר למה זה מאוד חשוב. בעצם עד היום לא בית המשפט ולא הממשלות יכלו לקחת אחריות, בגלל אותה פסיקה של בית המשפט שגלגלה את זה והעבירה את זה הלאה. כיום אותן ערים היו צריכות להתמודד עם קשיים בלתי מבוטלים, הן ברמת החינוך, כאשר יש עוד ילדים בעלי שפות שונות בתוך מערכת החינוך ושאר התלמידים מפסידים לא מעט ממה שהם אמורים לקבל בפועל; הן במערך המשטרתי, שכאשר אתה מתמודד עם פשיעה הרבה יותר גבוהה אין לך מספיק שוטרים, אין לך מספיק כוחות ביטחון כדי להתמודד עם זה; וכמובן הן מבחינת תשתית, כאשר יש פיצול דירות מאוד מאוד גדול, בכל בניין, בכל דירה יש בין 10–15 מסתננים בלתי חוקיים, בכל 40 מטר דירה. התשתיות בבניינים קורסות, וכך גם התשתיות בשכונות עצמן.

לכן ההצעה הזאת חשובה לא רק מבחינה תקציבית אלא בעובדה שהעיריות לא יכולות להתמודד. לא רציתי להכביד אבל רצו כל ראשי הערים היום לעלות בזום ולספר עם מה הם צריכים להתמודד, כאשר בעצם המדינה לא נותנת להם שום מענה לנושא הזה.

לכן אני מבקשת מן החברים להעביר את ההחלטה הזאת ברוב קולות. שוב אני אומרת, זה לא עניין פוליטי אלא לקיחת אחריות אמיתית, ממשלתית, כדי לתת לפני שנגיע בכלל לדיון – לא כאן כמובן אבל דיון ממשלתי – בעניין מדיניות הגירה, שלא קיימת היום, ובעניין כל הבעיות עם בית המשפט העליון, שבעצם ייתנו קודם כול סעד ראשוני לעיריות, מעבר לעיריית תל אביב שהיא עירייה חזקה. אמרו לי שלעיריית תל אביב יש תקציב. בסדר, יש לה תקציב, אבל היא עדיין לא אמורה להתמודד עם 40,000 מסתננים בתוך ריכוז כזה וגם שאר העיריות צריכות עזרה כדי להתמודד עם מה שקורה.

צריך לדבר גם על הגיל הרך. אנחנו מדברים על פיצוץ אוכלוסין מבחינת הגיל הרך – מאות ילדים בכל גן, שמערכת החינוך לא יכולה להתמודד איתם. היא לא יכולה לא לקלוט אותם, וגם אין לה איך להתמודד עם זה כלכלית.

אני מקווה מאוד שהעניין התקציבי הזה יהיה מענה ראשוני, כי מדובר באמת בסוג של פלסטר לפצע מאוד מאוד מדמם וכואב, באמת שבר אמיתי. יהיה מענה ראשוני לכך שמדינת ישראל מכירה קודם כול במחדל של ההגירה הבלתי חוקית, זה בראש ובראשונה, ומחדל שני, העובדה שהיא לא לקחה לא אחריות כלכלית ולא אחריות פנימית מהותית על הנושא הזה, שוב, לא בגללה אלא בגלל שלא היה רוב בממשלה ובגלל פסיקות בית המשפט. לכן העובדה ששכונות שלמות יוגדרו כאזורי עדיפות לאומית – אני חושבת שזה עניין תקדימי. זה היה אמור לעבור בשנים קודמות אך לא עבר. זה תקדימי, זה קריטי, זה חשוב כדי שנוכל להתחיל בתיקון הכל כך גדול שיש לנו לעשות בנושא הזה. תודה רבה.

תודה רבה. הנושא שהיא מעלה ושהעלו חברים אחרים שדיברו איתי הוא נושא חשוב מאוד. אני לא חושב שיש פה רוב קולות אלא יש פה הסכמה מקיר אל קיר.

אני מקווה.

אני גם חושב כך. לא בדקתי אבל אני חושב שזה נושא חשוב מאוד.

בסוף יש פוליטיקה.

ד"ר עמיאל וסל, מנהל תחום מחקר ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון, אני רוצה גם תשובות שלך. אני מכבד אותך מאוד.

אני נתקלתי בנושא אזורי עדיפות הרבה פעמים בשנים האחרונות. כמו בהטבות מס – הממשלה במשך עשר שנים לא עשתה כלום. אם אנחנו לא היינו מביאים הצעת חוק בעניין הטבות מס לא היו הטבות מס. בג"ץ כבר הכריע בנושא של כמה רשויות, אבל הוא עמד להכריע שמבטלים את הכול.

באזורי עדיפות יש כמה דברים שנתקלנו בהם, שאנחנו ציפינו וחיכינו מן הממשלה – כל הממשלות, אני לא מדבר על ממשלה מסוימת – לעשות מסיבות אובייקטיביות ממלכתיות אמיתיות. היה צריך לעשות אזור עדיפות לאומית, כמו מה שחברת הכנסת מעלה. אני רוצה לדעת: האם בעשר השנים האלה עשו אזורי עדיפות? למשל בעכו, שהוא יישוב מעורב. האם נתתם להם אזור עדיפות? היה את הסיפור עם הבולענים בים המלח, ערכנו על זה הרבה דיונים. ביקשנו לקבוע למקומות האלה אזורי עדיפות, ואין קול ואין עונה. עד לרגע זה לא קיבלנו מן הממשלה איזה איתות שהם הולכים לעשות משהו בנושא של אזורי עדיפות. אני קצת פוחד מכך שאנחנו נעשה משהו חשוב מאוד וניתן לממשלה להירדם שוב. אני חושב שזה לא בסדר.

בעכו הם עוד הביעו התנגדות, אמרו שאי אפשר לעשות, שזה צריך להיות בקריטריון מסוים. ופתאום פה כולנו בעד הדבר הזה.

קודם כול, אני רוצה לפרגן למאי גולן על המהלך הזה שהיא הביאה לפה. זה מהלך חשוב. אנחנו מכירים עוד לפני שנבחרנו וזה דבר שתמיד היה בדמך ובליבך ואת מקדמת אותו. זה נושא חשוב ואני מקווה שכולנו פה נצביע בעד, שיגדלו התקציבים לרשויות שיש להן תוספת של אוכלוסייה עם קשיים נוספים, שאין להן את האמצעים להתמודד איתם, זה יהיה מענה ראשוני לכך. יישר כוח גדול.

לגבי מה שאתה ציינת, אדוני היושב-ראש, הנושא של אזורי עדיפות לאומית – זה נושא שמאוד מזוהה איתך. אני מסכים איתך לגבי הפעילות של הממשלה. בעצם מי שהוביל את זה בפעם הקודמת זה אתה, ואתה גם חטפת אש על זה.

הטבות מס, לא אזורי עדיפות.

על הטבות מס למי שמוגדרים כאזורי עדיפות, מכוח זה הם מקבלים את הטבות המס.

הטבות המס זה חוק שעומד לעצמו.

חוק הטבות מס הוא חוק נפרד. בעדיפות לאומית אפשר לתת הטבות נוספות.

בהקשר הזה, לפי מה שעשיתם בפעם שעברה, נשארו רשויות מאוד מאוד חלשות, שכן נמצאות בפריפריה. בסוף על פי הנוסחה, יש מספר רשויות שתושביהן באמת זקוקים להטבות המס האלה. כאשר אתה רואה מקומות אחרים, שהם הרבה יותר חזקים ומבחינה פריפריאלית והם לא כל כך רחוקים האחד מהשני, והם כן מקבלים אז אתה מבין שיש פה עיוות. זה דבר שנצטרך לערוך עליו דיון, לנסות לקדם אותו, אם זה בחקיקה, בשיתוף עם משרד האוצר. אני מקווה שנעשה את זה כמה שיותר מהר.

תודה. אני רוצה להגיד לך לגבי הנושא הזה: בהטבות המס לקחנו על עצמנו באמת – לא היה קל והעברנו את זה. בהטבות המס יש גם ישובים חזקים, למשל יישובי גבול הצפון, שבאו אליי מכחול לבן ואמרו שיש שם חסר, צריך לתת יותר בגלל שהם יישובי גבול. אצלנו היה קריטריון בחוק. החוק קבע מפה על פי החלטות ממשלה. החוק קבע מצב סוציו אקונומי, קרבה למרכז הארץ, קרבה לגבול – היו קריטריונים. ראינו שיש כאלה שצריך למצוא להם פתרון נוסף. בהטבות המס אנחנו לא יכולים לתת להם את הפתרון. ביקשנו מן הממשלה, באזורי עדיפות יש הטבה שהממשלה יכולה לקבל לגביה החלטה. אני לא הולך להיכנס לזה. אני רואה את המצב בממשלה אז אני יודע מה יקרה. אני אבוא ביחד עם החברים ונקבע מפת אזורי עדיפות ואז יבוא מי שיבוא מן הצד הזה של הממשלה ומן הצד השני של הממשלה ובסוף כל העבודה שלנו תצא לריק. הרי זה כמעט קרה בהטבות המס, אבל בהטבות המס הם נתנו לי גיבוי ובסך הכול אפשר היה להעביר את זה.

היום אני רוצה שהממשלה תביא מפה של אזורי עדיפות. אני לא חושב שעל זה צריך שיהיה ויכוח פנימי בתוך הממשלה. אפשר להסתדר עם כחול לבן, אפשר להסתדר עם הליכוד, אפשר להסתדר עם השותפות האחרות בקואליציה, בגלל שהעיקרון נכון. בעיקרון הנכון הזה הממשלה צריכה להגיד את דברה. אי אפשר בלי זה. ולא שהיא תזרוק לנו משהו ועם זה אנחנו נשתוק. הטבות המס הן דבר אחד, אני שמח שהעברנו את זה, אחרת זה היה מתבטל, זה חיזוק גדול לפריפריה, אבל צריך למצוא את הדברים המשלימים, שעל זה מאי גולן עכשיו הביאה הצעה לאזורי עדיפות.

יש רשויות שבמסגרת התיחום הגיאוגרפי, שכולם יודעים שהן כן זקוקות לעזרה, אם זה קריית מלאכי או קריית גת, שאתה יודע שבשל סנטימטר במפה הם נשארו בחוץ, ומגדל העמק – יושב פה נציג הרשימה המשותפת, הוא גם יגיד על רשויות שהיה חסר להן טיפ טיפה בשביל להיכנס לאזורי העדיפות. בזה אנחנו צריכים להתמקד.

תודה, אופיר. רם בן ברק, בבקשה.

יש קריטריונים שהממשלה קבעה וברוב חוצפתה, הנה אני אגיד את זה, זרקה את זה על הוועדה הזו, וגפני חטף על זה חצי שנה.

לא נורא. זה כפרת עוונות.

אדוני היושב-ראש, אני קורא את ההצעה ואני לא יודע האם אנחנו לא עושים דבר שכבר קיים. היום אתה מקבל עדיפות לאומית במידה והמצב הסוציו-אקונומי נמוך מאוד, אז ממילא אתה בעדיפות לאומית. פה נכניס קריטריון נוסף של מסתננים. אני לא נגד, אני בעד. לשיטת מאי גולן, המסתננים גורמים לכך שיהיה מצב סוציו-אקונומי נמוך וכן הלאה ולכן בואו נוסיף את הקריטריון של המסתננים. אבל בכל מקרה במצב סוציו-אקונומי נמוך בשכונות מסוימות הם ממילא מקבלים עדיפות לאומית. הקריטריון הזה לא מוסיף כלום, הוא ממילא קיים שם.

למה אתה אומר את זה? מאיפה אתה לוקח את הנתון הזה?

עובדתית זה לא נכון.

אני קורא כאן: "אזורי עדיפות לאומית בתחום הדיור והפיתוח ... עם מדד חברתי-כלכלי של הלמ"ס". כלומר הקריטריון קיים. עכשיו נאמר: בואו נגיד גם מסתננים. בואו נאמר באופן תיאורטי, מצב שלא קיים, נניח שידוע שיש מסתננים אבל הרשות במצב פנטסטי. אז מה, היא תקבל את ההטבות למרות שהיא במצב פנטסטי?

לא, עובדה שהיא לא נכנסה. אני רוצה להסביר לך. בואו ניקח איזו עיר בעלת מעמד סוציו-אקונומי נמוך, את דימונה לצורך העניין. היא לא מקבלת איזו הטבה של עדיפות לאומית כי המצב הסוציו-אקונומי שלה נמוך. ובואו ניקח את קיסריה ונגיד שיש שם ריכוז גבוה של מסתננים, היא גם לא תקבל. זה נקבע לפי קריטריון.

מעבר לזה שאותן שכונות באותן ערים שהזכרתי הן בעלות אופי סוציו-אקונומי נמוך, הן לא מקבלות שום עדיפות אחרת, הן לא מקבלות שום עזרה, הן לא בעלות עדיפות לאומית. העובדה שיש שם מסתננים בלתי חוקיים הרעה את המצב, אגב גם למהגרים וגם לתושבים המקומיים.

ניקח את דרום תל אביב. יש עיריות שהיום מקבלות עדיפות לאומית בשל ריבוי מהגרים?

לא, חד-משמעית לא. שום שכונה באף אחת מן הערים שהזכרתי, מעבר לדרום תל אביב, שום שכונה לא מקבלת. לא התחנה המרכזית הישנה, לא נווה שאנן, לא שפירא.

אז בואו לא נגיד מסתננים. בואו נגיד שבשכונות - - -

אי אפשר לא להצביע.

מאי, אני לא נגדך.

אני יודעת שאתה לא נגדי, אני רק אומרת לך שאי אפשר להעלים את זה.

רגע, מאי, בואו נתקדם. אנחנו לא נתקדם כך כאשר האחד ייכנס לדברי השני.

צריך שהקריטריון לקבל עדיפות לאומית לא יהיה שייך למילה מסתננים.

אבל בעניין הזה כן. אתה לא יכול להגיד שלא. זה כמו שתגיד - - -

שנייה, מאי. את מסכימה איתי שיש שכונות בארץ שהן במצב סוציו-אקונומי מאוד מאוד נמוך וכדאי שניתן להן עדיפות לאומית גם אם אין בהן מסתננים?

יש החלטת ממשלה שנקראת פריפריה חברתית. אתה מדבר בדיוק על כך.

עוד לא מיצינו את הדיון. שמעתי את מה שאמרת.

אז למה צריך להוסיף את זה?

כי יש שכונות - - -

מאי, עוד לא סיימנו את הדיון. לפני סיום הדיון אאפשר לך לדבר.

אני מציע שנשנה את ההחלטה ונגדיר את השכונות שנמצאות במצב סוציו-אקונומי נמוך, כפי שנגדיר אותן. הן זכאיות לקבל עדיפות לאומית. ואם מסתננים מחלישים את המצב הסוציו-אקונומי, על אחת כמה וכמה הן יקבלו את זה.

בסוף צריך לשלם את זה. זה בחולון ובירושלים. כלכלית אין היגיון בזה.

מיקי, יש עוד חברים שרוצים להתבטא. חבר הכנסת אחמד טיבי.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, בזמנו דנו כאן בוועדה בתקציבים ופיצוי לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, המוכש"ר. מדובר על בערך 76,000 תלמידים יהודים וערבים כאחד, אתם מכירים את הנושא. אני רוצה לדבר על סעיף שעות הטיפוח בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, מה שקרוי המוכש"ר.

אבל זה לא נוגע למה שאנחנו מדברים עליו.

אני רוצה לדבר באופן כללי. ההצעה בסדר. ויש עוד כמה נושאים.

היה פה בלגן גדול על זה, על נושא המוכר שאינו רשמי.

אז הבלגן יתרחב. זה קיים בנצרת, זה קיים בבתי ספר יהודיים גם. יש בעיה, יש קיפוח בתקצוב. עכשיו כאשר הם שיפצו התברר להם שאין עדכון של שעות הטיפוח בבתי הספר הללו וזה גורם למשבר תקציבי חמור. לכן הוועדה, שטיפלה בנושא הזה בעבר ועמדה לצד בתי הספר הללו, נדרשת גם הפעם.

אפרופו נושא הסטודנטים, העליתי בוועדה הזאת, כמו שאר החברים, את נושא הסיוע לסטודנטים: פיצוי, שכר לימוד, שכר דירה. הייתה הסכמה פה אחד כאן בוועדה, אבל כאשר באים להצביע על הצעת חוק פתאום אני רואה שהממשלה והקואליציה מצביעה נגד וכך הסטודנטים נשארים ללא עזרה וללא סיוע. לכן הוועדה נדרשת לתקן את מה שהמליאה לא הצליחה לתקן.

שני סעיפים קטנים שכבר הושגו וסוכמו כאן הם 5 מיליון שקל לכדורגל, לליגות התחתונות, ו-5 מיליון שקל בעניין תאונות עבודה, להכשרה. זה סוכם כאן עם שר האוצר ונציגיו ונציגי אגף התקציבים. עד לרגע זה אני לא יודע באיזה סעיף זה מופיע. הבוקר דיברתי עם לשכת שר האוצר. הם אומרים: אנחנו בודקים לאיזה סעיף צריך להוסיף את זה. כבר לפני שבועיים–שלושה סיכמנו על שני הסעיפים האלה.

אני דורש תשובה לגבי הנושאים האלה.

אדוני, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולשאול שאלה אינפורמטיבית את חברת הכנסת גולן. ביוני השנה היא ביקרה ביחד עם השר אלי כהן - - -

לא הגעתי לשם.

אני לא יודע אם ביקרת או לא ביקרת, לא משנה.

תדבר איתנו. אני לא מבין את מה שאתה אומר.

הדברים קשורים ואני אסביר לך למה. הם ביקרו באשקלון, כולל השר אלי כהן, והבטיחו שהם עובדים על כך שאשקלון תקבל אזור עדיפות לאומית א'. ואז כשהעליתי את הצעת החוק לפני חודש הם אמרו שאני פופוליסט וזה לא הגיוני וכן הלאה, וגם מאי גולן אמרה שיש חוק כזה בסנהדרין, אבל הוא לא קיים שם.

קיים.

לא הבנתי. זה עכשיו חיסול חשבונות בתוך הוועדה?

סוג של. הוא מנסה. הוא לא יכול לחסל איתי חשבון אבל הוא מנסה.

אין לי חשבון פתוח איתה.

אבל אין שום קשר למה שאנחנו מדברים עליו. אבל אין שום בעיה, אענה לו בקצרה.

לא סיימתי את השאלה. אני רוצה לשאול: מתי ממשלת הליכוד תואיל בטובה להגדיר את אשקלון כאזור עדיפות א' ולתת הטבות, שראש הממשלה וכל השרים שלו, כולל יושב-ראש ש"ס אריה דרעי, הבטיחו לאשקלון?

קודם כול, נכון שהשר אלי כהן הגיע לאשקלון ונכון שאני הגשתי את הצעת החוק. בתמימותי לא ידעתי על הצעת החוק שלך. לו הייתי יודעת הייתי שמה כל שיקול פוליטי פופוליסטי דמגוגי בצד, מגיעה אליך ועושה אותה ביחד כי העניין הרבה יותר חשוב לי מכל פוליטיקה קטנה. ברגע שהגשת את הצעת החוק שלך והיא נפלה, הצעת החוק שלנו הייתה זהה לשלך, היא הוקפאה לחצי שנה לצערי הרב.

היא לא זהה לשלי.

זה מה שהייעוץ המשפטי טוען. בדקתי את זה וזה אכן נכון, לצערי.

את אומרת שבעוד חצי שנה הצעת החוק תעלה?

אני מנסה לעבוד על זה, שזה לא יהיה כך.

אני לא יודע עכשיו מה להצביע בוויכוח ביניכם, מי מכם צודק.

אדוני היושב-ראש, הוא שאל אותי ועניתי.

אני מצביע ג'. די. מה, אכנס לוויכוח הזה? את צודקת, העלית נושא ואני מבקש לדון בנושא שלך. תודה רבה. אני מבקש לשמוע את לאה אשוח מעיריית תל אביב, מנהלת המרכז למחקר כלכלי וחברתי. רצית להוסיף בנושא הזה. בבקשה.

אני מנהלת המרכז למחקר בעיריית תל אביב. רציתי להתייחס לשאלה שקודם העלה אחד המשתתפים. האוכלוסייה הזרה לא נכללת במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היא לא נספרת באוכלוסייה בכלל. היא בכלל לא נכנסת לשום מדד והמדדים שלה בכלל לא מוכללים. היא בכלל לא נכללה עד עכשיו בכל האפשרות הזאת. זה מתייחס אל משהו שהעלו קודם.

אין התייחסות בנתונים של הלמ"ס או במדד החברתי-כלכלי לעובדים זרים ומסתננים, אין התייחסות בכלל. זה דבר חדש שעולה עכשיו לדיון.

יש לי שאלה. נכון שהפליטים או המסתננים לא נכללים בנתוני הלמ"ס אבל בסופו של דבר הם יוצרים מציאות שמביאה תגובות מסוימות.

פה אתה מתבלבל. המציאות הייתה שם לפני. הם רק הרעו את המציאות.

הם הרעו את המציאות. היא הייתה לפני והם הרעו אותה עוד יותר. עכשיו המצב עוד יותר גרוע. זאת אומרת שבנתונים סוציו-אקונומיים היום הם ברמה נמוכה מאוד ולכן הם זכאים לעדיפות לאומית. אז למה להכניס עוד קריטריון? זה דבר אחד.

ודבר שני, מה זה מסתננים? ואם יהיו שם פליטים שהם לא מסתננים?

אתה רוצה שנחליף את המילה לשוודים? יהיה לך יותר נוח? זו המציאות, מה לעשות.

אופיר, אתה ממש לא איתי בעניין הזה. שכונות מוחלשות הן ממילא בעדיפות לאומית, הן ממילא שם.

הן לא. זה קריטריונים שונים.

אבל את לא מבינה. אם ממילא הם זוכים בעדיפות לאומית - - -

רם, אם לא יהיה הקריטריון הזה לא תוכל להעביר את התוכנית הזאת. כל שכונה שיש בה מצוקה תרצה את התקציבים. כך אתה מאפשר להם להתמודד עם הבעיה הזאת.

הוויכוח הזה עכשיו מיותר. תודה רבה. ד"ר וסל, בבקשה. אני מבקש שתענה גם על השאלות שנשאלו.

אני מצטרף אל מה שאמרה נציגת עיריית תל אביב. צריך לעשות הפרדה. אם אתה מתחיל ללכת לפי אזורים סטטיסטיים של מעמד נמוך הסיכוי שתגיע לאזורים שיש בהם מסתננים הוא נמוך מאוד. קודם כול, הם לא נספרים, ויש הרבה מאוד אזורים שהם בדירוג הרבה יותר נמוך. צריך - - - כדי להגיע לרמה הזאת לאור העובדה שהם לא נספרים. לדעתי זה לא יעבוד.

לכן זה תקדימי. אנחנו עושים שימוש בשיקול נוסף בעדיפות לאומית. הדבר הזה צריך לעזור לכל מי שחלש, אבל פה יש עניין מיוחד שגרם לכל המשרדים השותפים להסכים שזאת הדרך הנכונה לעשות את זה, דרך עדיפות לאומית. זה שיקול ייחודי למשרד. אני מקווה שזה עונה לך על השאלה.

לגבי עדיפות לאומית באופן כללי, אני לא יודע אם אני האדם שאמור לענות על מה צריך להיות בעדיפות לאומית באופן כללי. אני אמון על הנושא הספציפי הזה ואשמח להציג את העבודה של הצוות.

הוא לא אמון על חוק אזורי עדיפות לאומית. זה משרד ראש הממשלה, לפי מה שאני יודעת.

עשיתם משהו בממשלה עם אזורי עדיפות?

באופן רחב, זה לא התפקיד שלי. אני ממשרד הבינוי והשיכון. אנחנו עשינו עבודת צוות מאוד מאוד נקודתית.

הוא מתייחס לקריטריון הזה ולעבודת הצוות שמתייחסת לנושא של מסתננים. יש פה נציג ממשרד ראש הממשלה? אתה רוצה אולי שהוא יענה על זה.

האם יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? תודה רבה.

הוא לא הציג את הקריטריון.

אני רק רוצה לעשות הפוגה קלה ולאחל מזל טוב לחבר הכנסת ניר ברקת, שיש לו יום הולדת היום, הוא בן 41, מזל טוב, עד מאה ועשרים.

קודם כול אני רוצה לאחל מזל טוב לניר ברקת, ואני רוצה לאחל לינון אזולאי מזל טוב על כך שנולד לו בן. תזכה לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים, להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בעתו ובזמנו. ניר, שיהיה לך הרבה בריאות והרבה אושר. אתה נראה צעיר.

זה בן שישי. אנחנו פותחים קפסולה עכשיו...

יש לי שאלה שלאו דווקא מופנית אליך, לגבי המנגנון. אני רוצה להסביר קצת לחברי הוועדה. ההבדל בין חוק אזורי עדיפות לאומית לבין חוק הטבות במס הוא שחוק אזורי עדיפות לאומית בעצם קובע שהממשלה רשאית להחליט שאזור מסוים או ישוב מסוים עונים על קריטריונים מסוימים שקבועים בחוק אזורי עדיפות לאומית, ומכוח כניסתם להגדרה של יישוב או אזור של עדיפות לאומית הממשלה רשאית לקבוע בהחלטות ממשלה הטבות שונות ביחס לאותו ישוב או ביחס לאותו אזור. להבדיל מחוק הטבות המס, שמתייחס לא להטבות לאזור או לישוב אלא הטבות מס ספציפיות לתושבים, כאן אנחנו מדברים על הטבות בחינוך, על הטבות לרשות המקומית, על סל הטבות רחב מאוד שהממשלה רשאית להחליט עליו והוא יכול לכלול המון דברים. תיכף תראו מה רוצים לכלול ביחס למסתננים.

כפי שאמר רם בן ברק, יש שורה של חמישה או שישה קריטריונים שקבועים בחוק והם מתייחסים למצב ביטחוני, לחוסן כלכלי-חברתי, למיקום גיאוגרפי, לצמצום פערים ולקליטת עלייה. ויש סעיף נוסף, שהוא סוג של סעיף סל, שאומר: "שיקולים נוספים הנוגעים לצורכי אוכלוסייה באזור או בישוב שבשלהם יש לעודד פיתוח של אותו אזור או ישוב או קידומו, ובלבד שוועדת הכספים של הכנסת אישרה אותם". בדרך כלל כשיש סעיף כזה לגבי ועדת הכספים, הכוונה היא שיובא בפניכם איזשהו צו, שתוכלו לראות את הקריטריון, שתוכלו לאשר אותו בצורה מסודרת. כאן טיפה הפכו את היוצרות ממה שאנחנו רגילים בדרך כלל ומבקשים מכם אישור מראש לקריטריון, ולאחר מכן, אם אני מבינה נכון, הממשלה תעגן את הדברים.

זה נראה לי סדר הפעולות. החוק מחייב אותנו קודם כול לקבל אישור עקרוני על השימוש בקריטריון הזה של מסתננים ואז אנחנו אמורים להעביר את החלטת הממשלה.

החלטת הממשלה כבר לא תגיע לכאן, זאת אומרת שהממשלה כבר תתקדם איתה באופן כללי.

על פי הקריטריונים הממשלה תחליט מה לתת.

יש כבר קריטריונים קבועים.

לא.

הם כבר עשו איזו עבודה. אני אומרת שאם בדרך כלל אתם רגילים שאתם מקבלים, כמו בתקנות או כמו בצו, משהו עם פירוט, פה אתם בעצם נותנים קודם כול את האישור העקרוני לממשלה. זו טכניקת החקיקה שננקטה כאן ב-2009 וזו הדרך שהם רוצים ללכת בה עכשיו. אבל נוצר מצב שבעצם אתם מאשרים כאן כרגע רק את הקריטריון.

אגב, הקריטריון הזה יהפוך להיות קבוע או שאתם עושים אותו חלקי, זמני?

אני לא יודע אם הוא יהיה לאורך זמן. כרגע הוא נכון.

מה המניעה שהוא יהיה קבוע?

כי בכל מקרה יהיה צריך לעדכן את הנתונים. אין הבטחה שבעוד 100 שנים זה יהיה הקריטריון.

את כל זה פשוט לא מאשרים כאן. בגלל שהם כרגע מבקשים מן הוועדה רק אישור עקרוני אז למעשה מרגע שהוועדה מאשרת את האישור העקרוני זה לכאורה - - -

האם ראוי להגביל את זה בזמן?

אני לא יודעת אם ראוי להגביל את זה בזמן, כמו אולי ראוי שזה יחזור לכאן בכל זאת אחרי כן עם הפרטים ועם הנתונים.

אני לא מבינה, למה להגביל בזמן סיוע? אני לא מבינה מה לא בסדר. מה אמרנו פה? לא דיברנו על גירוש. דיברנו על סיוע לשכונות מצוקה.

הכנסת, הוועדה צריכה לפקח על עבודת הממשלה, ומה שקורה פה הוא הפוך.

אתה חושש שיחלקו פה דולרים ברחובות?

מאי, אני רוצה להסביר לך. על פי ההצעה הזאת אנחנו נותנים לממשלה צ'ק פתוח ולא נוכל לעקוב אחרי זה. אנחנו אומרים על פי ההצעה הזאת שעל פי הקריטריון של ישוב או שכונה עם מסתננים יקבלו אזורי עדיפות לאומית. אנחנו לא יודעים כמה, אנחנו לא יודעים למה, אנחנו לא יודעים אילו עוד החלטות.

הכול כתוב.

מה שכתוב פה לא רלוונטי. הממשלה יכולה להחליט מה שהיא רוצה. על פי רוב חוק רגיל מן הסוג הזה מגיע אלינו אחרי שהממשלה מאשרת, מגיע אלינו לאישור. כאן זה כאילו אנחנו עושים תהליך הפוך. אני לא בטוח שאנחנו עושים נכון. אנחנו יכולים לקבל החלטה עקרונית על מה שאת אומרת אבל אנחנו מבקשים מן הממשלה שהם יביאו לנו פירוט מה הם הולכים לעשות.

גם כך כל העברה תקציבית חדשה תצטרך לבוא לאישור.

לא. איזו הוראה תקציבית?

בואו נגיד שעכשיו יש לנו 20 מיליון שקל שאנחנו רוצים להעביר לאותו תקציב, שמשויך לפי שכונות ולפי מספר המסתננים שיש בכל שכונה. לא כל אחת תקבל כמה שהיא רוצה.

אנחנו לא עוסקים כעת בפרטים.

מאחר ואני חושב שזה נושא שיש לגביו הסכמה רחבה אז אפשר לאשר את זה עקרונית כדי שייצאו לדרך. מאי, העובדה שזה יחזור לכאן היא לאו דווקא לרעתך, זה יכול להיות גם לטובתך, כי הרבה פעמים דברים בממשלה נתקעים ובאמצעות הוועדה מצליחים לקדם אותם. זה לא דבר רע, זה דבר טוב. אין עם זה בעיה.

אחרי זה תאכלי את עצמך, למה נתת להם את הכוח. שגית, אני מבקש את עצתך. אומר אופיר כץ, ואני חושב שזה עולה על מתווה נכון: אנחנו מאשרים את זה באופן עקרוני, אבל אנחנו מתנים את זה, בתנאי שהממשלה ברגע שהיא מקבלת החלטה תביא אותה לכאן לאישור. מאי, תדעי לך, הייתי גם באופוזיציה, לא כל הזמן הייתי בקואליציה. את עלולה לאכול את עצמך על כך: למה נתתי להם את הצ'ק הפתוח הזה? הם עשו דבר לא נכון. וזה כאשר את באופוזיציה. זאת גם אפשרות.

תאר לעצמך שאני רואה שהמצב לא נכון או שלאותה עיר לא מגיע. אני אעבור על זה בשתיקה?

הכלי כדי לא לעבור על זה בשתיקה זה הוועדה.

כאן קובעות ההצבעות. אופיר, אני מקבל את ההצעה שלך. תקבלי את זה, זה לטובתך, מאי. אני מציע, אנחנו באופן עקרוני מסכימים לעניין הזה. הניסוח, מה שרם אמר – בסדר, אז בעת האישור נדבר על הניסוח. בינתיים אנחנו מקבלים את זה כפי שהוא.

הוא לא דיבר על הניסוח.

הוא שאל שאלות על הקריטריון. חייבים לקבוע את הקריטריון.

הוא מקבל גם באופן עקרוני את מה שאת מבקשת. אני מציע לקבל את ההצעה שלך, ובתנאי שאנחנו אומרים לממשלה: ברגע שאתם מקבלים את העניין הזה על פרטיו, שאת זה הם מעבירים לחוק, אני גם רוצה לדעת מה הם עושים עם עוד דברים של אזורי עדיפות, שיגידו לנו את זה.

אזורי עדיפות כלליים?

כן, זה דבר נוסף שאני רוצה. את זה אני רוצה להרוויח מן הצד, לדעת על אזורי עדיפות לאומית.

לא לעניין המסתננים הבלתי חוקיים.

המסתננים זה החלק הראשון. ואני מבקש כשהממשלה מביאה את זה שהיא גם תגיד לנו מה היא עושה באופן כללי עם אזורי עדיפות. אם את מסכימה לזה אז אני מצביע.

מסכימה.

אתה לא רוצה לראות את הפרטים לגבי המסתננים?

אחרי זה, כשהממשלה תביא.

אני רוצה לדעת: יש לכם חלוקת תקציב לאן כל דבר הולך?

אני יכול להגיד כבר עכשיו מה חלוקת התקציב. אפשר לעבור למצגת.

קודם כול, יש עוד עיר, גם ירושלים נכללת בהחלטה. זה היה מורכב מאוד. זו אוכלוסייה שקשה מאוד לנטר אותה ולדעת איפה היא נמצאת וכמה נמצאים בכל מקום. זו אחת הסיבות שהתהליך לקח יותר משנתיים. בסופו של דבר עבדנו עם נתונים ממשלתיים. לקחנו מרשות האוכלוסין וההגירה, ממשרד החינוך וממשרד הבריאות את הנתונים – טיפות חלב, בתי ספר. בעזרתם יכולנו לסנן את הערים. סיננו שבע ערים. אני מוסיף את ירושלים על שש הערים שאת הזכרת. בסופו של דבר כדי לדעת את רמת האזור הסטטיסטי לא יכולנו לקבל נתונים על כמה מסתננים יש בכל אזור סטטיסטי. כל אחת מן הרשויות עשתה את זה בצורה אחרת. לכן כדי ליישר קו בין כולן חילקנו את הנתונים הממשלתיים על הפריסה של - - - ולפי זה חילקנו את הכסף.

הבנתי. תודה. עזרת לנו. אנחנו מבקשים בהצעה לקחת את מה שהציעה מאי גולן, את נושא המסתננים, שהממשלה תקבל החלטה. אנחנו מבקשים שיביאו את זה לכאן, את מה שאתה אומר עכשיו, אם לא יהיו שינויים בדרך, אם לא יבוא איזה שר ויגיד: רגע, אני רוצה לתת לקריית שמונה או אני רוצה לתת לזה או לאחר, לתת יותר ממה שמגיע. אנחנו רוצים שזה יבוא לכאן. כאן יש את הבקרה הציבורית. אנחנו נדע את הדברים האלה ונאשר אותם.

אני רק רוצה להוסיף שביקשו מן הלשכות המשפטיות שזה יחזור לפה לדיווח ולא לאישור.

הלשכות המשפטיות – אני מחכה שהם יבואו לפה להגיד את זה. בטח, בגלל שהם רוצים להיות בעלי הבית.

אבל הם לא קובעים. המהות של הכנסת היא פיקוח על עבודת הממשלה.

ד"ר וסל, אמרת: אני מחכה ליועצים המשפטיים שיבואו לכאן להסביר למה לא מגיע הכסף. תודה רבה.

הם בזום איתנו.

רק לוודא: כלומר אתם רוצים שזה יחזור לוועדה לאישור?

נכון, יחזור לכאן לאישור, בדיוק כפי שאמרתי.

כל התוכנית תבוא לכאן לאישור.

זה מאושר כקריטריון?

ברגע שמאשרים בוועדה אנחנו קובעים את זה כאן, אין בעיה. ואם הם לא יעשו את זה בפרק זמן סביר גם נביא את זה לכאן.

יש מישהו ממשרד ראש הממשלה שרוצה לדבר. בבקשה, ניתן לו לפני ההצבעה.

נעים מאוד, אני ממשרד ראש הממשלה. אני רוצה לנסות לענות על השאלות שהצגת קודם, כבוד היושב-ראש. חוק עדיפות לאומית עבר בשנת 2009 וקבע שישה שיקולים. כבר ב-2013 אישרה הממשלה מפת עדיפות לאומית. גם היום קיימת מפת עדיפות לאומית, שכפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, מאפשרת לשרים להיטיב עם אותם אזורי עדיפות לאומית מעבר למה שהמשרדים רשאים לעשות. הממשלה עושה שימוש ענף בכלי הזה. החלטת הממשלה על הבולענים, על עוטף עזה, על הישובים הדרוזיים, על הקמת העיר חריש, על פיתוח מצפה רמון ויש עוד ועוד החלטות ממשלה, כל אלה עברו דרך הכלי שנקרא עדיפות לאומית.

אם אתם רוצים, קיים דוח מפורט על כל הכלים שהמשרדים משתמשים בהם ועל כל החלטות הממשלה שעברו מאז שהחוק הזה עבר ועד היום.

בקיצור, אתה מגן על הממשלה, שהשתמשו באזורי עדיפות לאומית.

אני אומר שני דברים.

בסדר, אין בעיה. ההחלטה על הבולענים היא כנראה החלטה חדשה. אני חבר בקואליציה, אני לא תוקף את הממשלה. על כל פנים, מה שאני מבקש, ברגע שאתם מביאים את הנושא שמאי גולן העלתה, לגבי המסתננים, אני מבקש גם שתגידו את מה שאמרת עכשיו, תגידו מה עשיתם עם אזורי עדיפות ומה אתם מתכוונים לעשות. אני רוצה לדעת את זה. אנחנו ועדה שמפקחת עליכם. זה הכול.

כבוד היושב-ראש, אנחנו יותר מאשר נשמח להעביר לך את הדוח שכבר קיים.

לא אליי, להעביר לוועדה. תודה רבה. תרמת הרבה.

השר יזהר שי אמר היום שחושבים להקים ממשלה חליפית, בלי החרדים ובלי הליכוד.

למען האמת, אני לא מבין בפוליטיקה. תודה רבה.

יעל כהן ממשרד ראש הממשלה, מן הלשכה המשפטית, ועדי ליברוס ממשרד המשפטים – הם לא רוצים להחזיר לאישור, הם רוצים להחזיר לדיווח. תשמע אותם.

מי ממשרד המשפטים רוצה להתייחס?

שלום, אדוני. אשמח אם תאפשרו גם לחברתי יעל כהן ממשרד ראש הממשלה להתייחס. אני רק רוצה להתייחס באופן כללי. לממשלה יש חובות דיווח נרחבות בקשר ליישום החלטות עדיפות לאומית, שבוודאי יחולו גם על ההחלטה הזאת. אם ארצה נתייחס לזה בפירוט.

לגבי ההצעה שלך, אנחנו בוודאי שומעים את הדברים אבל המתווה שעומד כרגע על הפרק להבנתנו לא עולה בקנה אחד עם המודל שקובע החוק משום שהאישור הסופי של החלטות הממשלה, החלטות העדיפות, כמובן נעשה על ידי הממשלה. אנחנו נבקש אפשרות לבחון את ההצעה של אדוני לפני ההצבעה. מבחינתנו היא חריגה ולא מתיישבת עם המודל של החוק. עוד לפני ההצבעה והאישור אנחנו מבקשים שהיועץ המשפטי לממשלה יוכל לבחון אותה.

תודה. משרד ראש הממשלה, הלשכה המשפטית.

אני מן הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה. בהמשך לדברים שעדי ליברוס אמרה, החוק בעצם נותן לוועדה את הסמכות לאשר לממשלה לקבל החלטת עדיפות על בסיס שיקול נוסף שלא מנוי בחוק, כאשר במקרה הזה רוצים את השיקול הספציפי של ריכוז מסתננים כי אי אפשר להגיע ולאפיין את האזורים האלה על בסיס ששת השיקולים שקיימים בחוק, שבשגרה בעשור האחרון משמשים את הממשלה בהרבה מאוד החלטות ולרוב הדברים הם מספיקים.

הממשלה בעצם באה לוועדה עכשיו, אחרי שכבר קיבלה החלטה אחת מפורטת למדי, זאת ההחלטה שעל בסיסה פנינו לוועדה, שבה כבר אמרנו מה הממשלה רוצה, שהיא רוצה לסייע לאזורים סטטיסטיים עם ריכוז מסתננים. הממשלה גם פירטה – זה הכול בהחלטת ממשלה שכבר התקבלה – באילו תחומים היא רוצה לסייע. היא גם פירטה את ההיקף התקציבי הכולל של הסיוע.

בעצם אחרי שהוועדה מאשרת את השיקול, כשהממשלה מקבלת את ההחלטה הנוספת והסופית, לפי לשון החוק ההחלטה בתוקף, הממשלה בעצם מסוגלת לפעול לפיה. לכן ההתניה הזאת שמבקשים מאיתנו, לא רק לדווח לכם, שזה לגמרי מקובל והכי נכון בעולם, אלא לחזור לאישור, זו החלטה שלא עולה בקנה אחד עם החוק ובעצם מונעת יישום של החלטה, שכאשר מסתכלים בלשון החוק היא תהיה בתוקף אחרי שהיא תתקבל. אני מסבירה שוב, אנחנו באים אליכם אחרי שכבר הייתה החלטה אחת מפורטת למדי ולפני החלטה שנייה שעל בסיסה רוצים כבר לאפשר לפעול מול הרשויות, לתת להן את הוודאות המלאה, את ההסתמכות המלאה כמה כל רשות מקבלת. זו כבר ההחלטה האופרטיבית.

לכן אנחנו מבקשים שתשקלו מחדש, ואם לא אז נרצה אנחנו לשקול מחדש, אולי נבוא אליכם פעם אחת אחרי ההחלטה הבאה, אבל זה יעכב את התהליך. נראה לנו שזאת נקודת הזמן היותר נכונה כדי לאפשר את ההמשך.

שיביאו את זה לאישור. זה נוגד את החוק?

הם לא רוצים להעביר.

הם צריכים להעביר לדיווח?

הם מסכימים להעביר לדיווח. הם צריכים לדווח על חוק אזורי עדיפות לאומית אחת לחצי שנה. הם לא עושים את זה.

את היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה. על פי החוק הייתם צריכים להביא לדיווח לוועדת הכספים את הנושא של אזורי עדיפות לאומית. אני יכול לדעת למה עברתם על החוק?

אני סגנית היועצת המשפטית. אתם צודקים לחלוטין. אלה דברים שהצפנו.

אז צריך לעמוד לדין על זה.

אתם צודקים לחלוטין, הדיווח צריך לבוא אליכם.

מה זה "צודקים"? מה אעשה עם ה"צודקים" הזה? אלך למכולת?

יעל כהן, זאת הסיבה שהם לא רוצים להסתפק כרגע בדיווח מכיוון שלפי החוק אתם צריכים לדווח לנו אחת לכמה חודשים. נדמה לי שבשנים האחרונות זה לא קרה. כל היוזמות לדיונים על חוק אזורי עדיפות לאומית היו של הוועדה הזאת, לא יוזמה שהממשלה החליטה שהיא מדווחת. לכן הם לא רוצים להסתפק בדיווח כי הם לא יודעים האם יגיע דיווח כזה בכלל. לכן הבקשה היא לאישור.

אפשר לחילופין, אם אתם רוצים, לקחת עקרונות מהחלטת הממשלה שקיבלתם ולהכניס אותם לכאן אבל נראה לי שזה לא יהיה נורא במיוחד אם אתם תבואו בהמשך ותביאו לאישור את שתי החלטות הממשלה, מתוך זה שאתם מבינים שהוועדה בסך הכול הולכת אתכם והיא מוכנה לקבל את הקריטריון הזה, ויותר מזה, היא חושבת שאתם צריכים לעשות את זה. בסך הכול היא רוצה להיות שותפה למהלך כי ביני לבינך, את יודעת שהסגנון המשפטי שמופיע בסעיף 151 הוא דבר שמבחינה משפטית חריג יחסית ליחסי כוחות כנסת–ממשלה ולכן מבקשים להחזיר את זה לאיזשהו תלם-ביניים.

אני לא רוצה שהוועדה תעבור על החוק כפי שהם עוברים על החוק, שהם היו צריכים לדווח ולא דיווחו. אני לא רוצה שהוועדה תעבור על החוק. אני רוצה שנעשה את הדברים כפי שצריך. אני דבק בעמדתי שצריך לאשר את זה כך. אפשר להכניס אל תוך ההחלטה גם את הדברים שנאמרו על ידי נציגי הממשלה, זה בסדר. לפני שתביאו את זה לכאן לאישור אני מבקש שיהיה דיון עם הלשכה המשפטית שלנו, האם צריך את זה רק בדיווח כאן או האם צריך את זה באישור. יכול להיות שנרד מעניין האישור הנוסף אם החוק מחייב את זה. אם החוק לא מחייב, אנחנו נבקש שזה יובא לאישור.

מאי גולן, זה דבר שיכול ללכת לאיבוד בתוך שלל ההחלטות של הממשלה.

זה לא ילך לאיבוד. יש אינטרס גם של הממשלה להעביר את זה.

בתוך שלל של החלטות. אם אנחנו נעמוד על העניין הזה ונבקש שזה יבוא לכאן, והם ירצו שאנחנו לא נעבור על מה שנאמר שם, שצריך רק דיווח, הם יהיו בתוך העניין, יהיה אינטרס גם ללשכה המשפטית, גם במשרד ראש הממשלה וגם במשרד המשפטים, להביא את זה לכאן, לפחות לדיווח.

או שהם יתקעו את זה וזה ילך לאיבוד.

אני מציע, כפי שדיברנו קודם, לאשר את זה. לפני שהם יביאו את זה לכאן לאישור אני מבקש שהלשכה המשפטית שלנו תדבר עם הלשכה המשפטית שם, האם אנחנו מצביעים על זה, נראה את מה שהם מביאים, או שמספיק הדיווח.

אדוני היושב-ראש, ההחלטה המקורית הייתה אמורה להיות לחצי שנה. זה לקח יותר משנתיים בגלל המורכבות.

לא שנתיים ולא חצי שנה. זאת החלטה. תביאו את ההחלטה.

התוכנית התעכבה הרבה מעבר. הייתה החלטה של משרד הבינוי והשיכון ועיכבו את זה סתם.

מי בעד אישור ההצעה כפי שאמרתי קודם? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת הגדרת אזורים שבהם שיעור מסתננים גבוה כאזורי עדיפות לאומית בהתאם לסעיף 151(ב)(7) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, על פי הסיכום של היושב-ראש, אושרה.

ההצעה אושרה פה אחד, נושא המסתננים התקבל, הקריטריון לגבי אזורי עדיפות. אני מבקש שהממשלה תביא לנו את ההחלטה בעניין הזה. אנחנו ממליצים להביא החלטה. בינתיים נצטרך גם לאשר את זה כאן, אלא אם כן יתברר בחוק אחרת.

תודה רבה. מאי גולן, תודה לך.

תודה, אדוני היושב-ראש.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.