פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



15
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
21/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 68
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ג' בחשון התשפ"א (21 באוקטובר 2020), שעה 9:28

היערכות משרדי הממשלה להעלאתם לישראל של הממתינים במחנות באדיס-אבבה ובגונדר - החלטת ממשלה מס' 429

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

סגן השר לביטחון פנים גדי יברקן
דוד דרסלי אבטה - עו"ד, משנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה

ד"ר אברהם נגוסה - חבר כנסת לשעבר, יועץ ראש הממשלה לענייני יוצאי אתיופיה

שי פלבר - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

חביב קצב - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

אורן כהן - סמנכ"ל אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

יואל ליפובצקי - מנהל מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

מיכל יוספוף - מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות, רשות האוכלוסין וההגירה

אורית צגאי - עו"ד, לשכת עורכי הדין

דוד מהרט - מנכ"ל ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

אליאס אינדרם



ד"ר מסרשה דסה

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

אהובה שרון, חבר תרגומים


היערכות משרדי הממשלה להעלאתם לישראל של הממתינים במחנות באדיס-אבבה ובגונדר - החלטת ממשלה מס' 429

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר היום היערכות משרדי הממשלה להעלאתם לישראל של הממתינים במחנות באדיס-אבבה ובגונדר - החלטת ממשלה מס' 429.

הכוונה להעלאת 2,000 ממתינים לישראל עד ינואר 2021. אנחנו בלוח זמנים קצר.

אני קודם כל רוצה להודות על שיתוף הפעולה של שרת הקליטה שעשתה לילות כימים לממש את החלטת הממשלה הזאת ואני גם עזרתי וסייעתי לה, וגם סגן השר יברקן סייע, אבל ברור שהחלטת ממשלה כזאת, אחרי לחץ שהפעילה השרה, אני חושב משמעותי. זה לא מספיק מכיוון הוועדה בזמנו קיבלה החלטה שצריך להעלות במהירות את כל 7,000 האנשים על מנת לסגור ולהרוס את המחנות האלה. זה לא יסתיים, אם לא יעשו זאת. בגלל שיקולים תקציביים בעיקר, כל פעם נותנים נתח ואז שוב המחנה מתמלא. הגיע הזמן שיקבלו החלטה אחת, יסיימו את העניין במהירות והמחנות האלה ייסגרו.

כאמור, נושא הדיון הוא היערכות לקראת העלייה. מבחינת הסוכנות היהודית, אני מבין שהסוכנות היהודית היא זו שקובעת מי יעלה.

רשות האוכלוסין.

רשות ההגירה והאוכלוסין.

הם קובעים מי יעלה?

כן. באתיופיה ההחלטה היא של רשות ההגירה והאוכלוסין. אנחנו מבצעים את ההעלאה.

איך הם קובעים מי כן ומי לא?

תשאל אותם.

אנחנו מבצעים את העלייה בפועל מאתיופיה, כל הטיפול, הטיסות וההכנה אבל קביעת הקריטריונים וראיון המשפחות באחריות רשות ההגירה והאוכלוסין.

למשרד העלייה והקליטה אין כל קשר לזה?

לא.

הם לא הגוף המקצועי. הם רק צריכים לחתום על האשרה.

זאת החלטת הממשלה.

באתיופיה, בגלל שזאת לא כניסה על פי חוק השבות.

הבנתי, אבל מישהו צריך לתת לרשות ההגירה את שמות האנשים. עם כל הכבוד הם לא מכירים שם את האנשים.

יש רשימה.

אני יודע שלסוכנות יש איזושהי רשימה.

יש רשימה והיא במשרד הפנים.

אבל אתם הרכבתם אותה.

לא. אלה לא רשימות שאנחנו הרכבנו. אלה רשימות שהורכבו בעבר על ידי כלל הארגונים, כל ידי הקייסים, על ידי יוצאי אתיופיה והרשימות במשרד הפנים.

אתה מכיר את הרשימה הזאת?

לא. אנחנו לא עוסקים בה באופן ישיר.

מי מכיר את הרשימה הזאת? הוועדה מקבלת פניות רבות ממשפחות של אנשים שנמצאים בגונדר ובאדיס אבבה וזה לא התפקיד שלנו עכשיו לבדוק למה האדם עולה או כן עולה. מישהו צריך לעשות את העבודה הזאת. רשות ההגירה, עם כל הכבוד, אני לא יודע אם יש לה את היכולת המקצועית לעשות את זה.

הם עשו זאת גם בעבר. זאת לא פעם ראשונה.

הייתה גם בקשה של סגן השר יברקן לגבי העניין הספציפי הזה של מי עולה ומי לא עולה. בגדול נשאלת השאלה לגבי הרשימות, מי עולה או לא עולה. הדבר השני הוא האם רשות האוכלוסין יכולה לעמוד – לא רק רשות האוכלוסין אלא כל הגורמים המתכללים את העלייה הזאת – בהחלטת הממשלה, שאנשים יעלו עד ינואר 2021. אנחנו מדברים כאן על בסך הכול חודש וחצי. חשוב גם לדעת מי יטפל בבקשות של המשפחות בארץ שמעוניינות לברר ולוודא האם קרוביהן ברשימת העולים ואם לא, למה הם לא ברשימת העולים. מישהו צריך לעשות את העבודה הזאת. צריך למנות אדם או מטעם משרד הקליטה או מטעם רשות האוכלוסין או מטעם משרד ראש הממשלה או מטעם הסוכנות שיהיה בקשר עם המשפחות. אתם לא יכולים להשאיר את זה באוויר. אנחנו לא פוליטברו שיש אדם אחד שקובע וזהו. השאלה גם מתי תפורסם הרשימה הזאת, שגם את זה חשוב לדעת. שלא תפורסם ברגע האחרון כך שאנשים יוכלו לפנות ולברר.

דבר חשוב לא פחות – וזה לא קשור לרשות האוכלוסין – איך קולטים אותם בארץ. אנשים יבואו, יבואו 2,000 אנשים בבת אחת והשאלה היא לאן הם יבואו, מי מטפל בהם, מי קולט אותם ואיך קולטים אותם.

אני אשמח להתייחס לזה בהמשך.

בסדר. אני רוצה לעבור לרשות האוכלוסין. בבקשה.

בוקר טוב. אני אשמח שתפתחו את המיקרופונים גם למיכל יוספוב ולדסי צנגן, היועצת המשפטית שלנו.

שמעת את תחילת הדיון?

כן.

אם תוכל להשיב לנו על השאלות האלה, אנחנו נשמח.

יש רשימות על פי כל החלטות הממשלה שעד עכשיו עסקו בהן, וגם כאן אחד הקריטריונים שנקבע בהחלטת הממשלה, אלה אותן רשימות. התחלנו כבר בבדיקה. הקמנו אצלנו צוות של כמה עובדים יוצאי אתיופיה שיכולים לקרוא את המסמכים ואת הבקשות והם יודעים לעשות את הבדיקות כמו שעשינו בכל החלטות הממשלה הקודמות. נכון מה נאמר על ידי נציג הסוכנות. אין כאן קשר לחוק השבות ולכן לא הם אלה שבודקים. הסוכנות בכל העולם בודקת לפי חוק השבות, חוץ מחבר העמים, שם בודקת נתיב, ובאתיופיה, בגלל שאלה החלטות ממשלה על פי חוק כניסה ולא לפי חוק השבות, הסוכנות בסוף היא זו שמביאה לארץ את מי שעומד בקריטריונים שהממשלה קבעה.

כפי שאמרתי, התחלנו כבר לבדוק. כידוע לכם ההחלטה התקבלה רק לפני שבוע. כפי שציין היושב ראש, הזמנים אכן מאוד מאתגרים. אין לנו הרבה זמן ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו ונעשה כמיטב יכולתנו, כמה שיותר מהר ליישם את ההחלטה. אנחנו מתוכננים בעוד כשבועיים, לאחר שיהיה לנו מצבור של כמה משפחות, להטיס שני עובדים מהצוות לגונדר ואדיס והם יתחילו את השלב השני כאשר אחרי שנבחנו המשפחות ונמצאו כמה משפחות שעומדות בקריטריונים, הם יבצעו את הראיונות למשפחות בשטח. אנחנו נעשה את זה במתקני הסוכנות שעוזרת לנו בכל העניין הלוגיסטי שם ונקווה שנצליח להביא כמה שיותר מהר.

אני מבין שיש כבר רשימה מוכנה של ה-2,000 האנשים האלה.

לא. יש רשימה שקיבלנו מהקהילות לפני כמה שנים טובות. הרב ולדמן, אם אתה מכיר אותו, גם ריכז את זה.

מכיר.

כל פעם שהממשלה מחליטה החלטה חדשה וקריטריונים מן הסתם חדשים, כי אנחנו אף פעם לא יודעים על איזה קריטריונים הממשלה תחליט בעתיד, אנחנו בודקים מי הראשון שהגיש את הבקשות. קודם כל רואים הוא נמצא ברשימה הגדולה, שזה אחד הקריטריונים שהממשלה קבעה לנו, ואחר כך ממשיכים לשאר הקריטריונים.

מבחינת פרסום הזכאים, לפי חוק הגנת הפרטיות אנחנו מנועים לעשות זאת. אנחנו לא יכולים לפרסם עכשיו שמות של אנשים, מי זכאי ומי לא זכאי, אבל אנחנו עוברים על הרשימות כאשר כך נהגנו גם בכל החלטות הממשלה הקודמות.

מה שייך חוק הגנת הפרטיות?

אתה לא יכול לפרסם שמות של אנשים אם הם זכאים או לא.

המשפחות צריכות לדעת אם הם עולים או לא עולים. מתי הן ידעו? זה מבצע צבאי?

לא. אנחנו מודיעים להם. אנחנו מזמינים אותם לראיונות.

המשפחות שלהם צריכות לדעת.

ככל שהם עומדים בקריטריונים, אנחנו מאשרים אותם ומודיעים לסוכנות ולמשפחות ואז הם מתחילים את כל התהליך של החיסונים, של הדרכון, תעודת מעבר מהשלטונות האתיופיים וכולי.

אני לא חושב שיש כאן עניין לחוק הגנת הפרטיות. אני מאוד מצטער. אנשים צריכים לדעת מראש אם הם ברשימה. המשפחות שלהם יכולות או לערער או לפנות. איך הם ידעו? אני לא יודע מה הקשר כאן להגנת הפרטיות. הם גם לא אזרחי ישראל ואני לא יודע אם החוק חל עליהם. חוק הגנת הפרטיות חל גם על אנשים שהם לא אזרחי המדינה? יש כאן אינטרס לאפשר שקיפות מלאה.

אני רוצה לדעת. יש לכם אדם שמטפל בתלונות?

כן. יש לנו אדם באגף שמטפל בכל הנושא של יישום החלטת הממשלה. יש לנו עובדים שבשגרה נותנים תשובות לכל מי שפונה, וכמו שציינת מגיעות הרבה פניות מבני המשפחות כאן. העובדים האלה הם אותם עובדים שעסוקים ביישום החלטת הממשלה. אנחנו רוצים לעבור על כמה שיותר אנשים ברשימה ולא לעכב חודש וחצי עליו דיברת בגלל מתן תשובות. נענה לכולם, אבל רק אחרי שנתחיל ביישום החלטת הממשלה שמחייבת אותנו.

אתם מתכוונים לדון בבקשות רק אחרי שתעלו את האנשים? אני לא מבין את זה. אתם פרסמתם באינטרנט דרך לפנות אליכם?

לא. כפי שאמרתי, אנחנו עוברים מהראשון שהגיש לבא אחריו. זה שמישהו יפנה אלינו ויגיד שזה קרו במשפחה שלי, טפלו בו לפני כל האחרים - ברור לך שלא נעבוד בצורה כזאת לפי מי שפונה אלינו.

אני לא אומר את זה.

אנחנו עובדים באופן הכי שקוף שיכול להיות, הכי הוגן שיכול להיות, לפי הרשימות. מי שהוגש ראשון, הוא זה שייבדק ראשון עד שנגיע ל-2,00. אנחנו לא ניקח מישהו לפי לחץ כזה או אחר שניתן לזה או אחר קדימות על האחרים כי זה לא הוגן ואין שום סיבה לעשות כך.

אני מסכים אתך אבל צריך להיות מישהו שיקלוט את הבקשות ייתן תשובות. אם הם לא יודעים למי לפנות, הם פונים או לחברי הכנסת או לוועדה ואני לא חושבת שזאת העובדה שלנו לטפל בעניין הזה.

צודק. זאת לא עבודה שלכם. הם פונים אלינו בהמוניהם, אני בטוח שהרבה יותר מאשר אליכם חברי הכנסת.

אבל אין למי לפנות. הם אומרים שאף אחד לא עונה להם. אנשים צריכים קודם כל לדעת אם הם ברשימה או לא. זה דבר ראשון ואתם צריכים לפתור בעניין הזה את הגנת הפרטיות כי השקיפות כאן היא מאוד חשובה. אתם צריכים לפרסם למי לפנות. שימו שני פקידים שזה התפקיד שלהם. יש עכשיו מבצע לחודש וחצי, אז תעבו את כוח האדם שמטפל בזה ותפרסמו. ברור שהמשפחות יש להן אינטרס להעלות את הקרובים שלהם אבל אתם צריכים לומר להם שהוא לא יכול לעלות מכיוון שהוא יושב שם מעט זמן, מכיוון שהוא לא ברשימה, מכיוון שהוא לא הגיש בקשה וכולי. אבל מישהו צריך להשיב להם.

מה שאתה אומר זה שמי שפונה, אנחנו נבדוק אותו עכשיו מיידית ונאמר לו אם הוא עומד או לא ואני עכשיו מפלה את המתלונן או את הפונה על האחרים. מי שהגיש ראשון, אני בודק אותו. אני לא בודק לפי מי שפונה אלי. אני לא עוצר הכול, אני קודם כל מטפל בו, אומר לו כן או לא ואז עובר לאחרים. לא נוכל לעבוד בסדר עבודה כזה.

מה עם התלונות שמגיעות? אנשים שלא אמורים להיות ברשימות נמצאים שם.

אני לא רוצה להגיד לך איך לעבוד אבל אתה צריך לפתור את הבעיה הזאת. אני לא אומר לך עזוב את הכול וטפל עכשיו בבן אדם שפונה, אבל צריכה להיות איזושהי יכולת לתת תשובה, אפילו אם זו תשובה כללית, כדי להוריד את המתיחות הזאת כי אנשים חושבים שעושים כאן איזושהי אפליה ולוקחים את מי שרוצים ומשאירים את מי שרוצים. זה דבר שצריך להיפתר. אתה יודע שבקהילה האתיופית יש להם איזושהי הרגשה של אפליה וזה סתם יעורר אנטיגוניזם נגד הממשלה ונגד הטיפול. אחרי שכבר אנחנו מעלים את האנשים, עוד באים אלינו בטענות למה מעלים את אלה ולא את אלה. או שתפרסמו איך קיבלתם את ההחלטות כי אתם לא יכולים להשאיר את זה באוויר. זה לא מבצע חשאי שמעלים אנשים ממדינה שלא רוצים שידעו שמעלים ממנה. אתם צריכים לטפל בזה. אני לא רוצה לומר לכם איך לעשות את זה. זה התפקיד שלכם אבל זה דבר שאתה חייב למצוא לו פתרון.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך.

תציג את עצמך.

סגן השר לביטחון הפנים והממונה על שילוב יוצאי אתיופיה שאינם עולים חדשים, מבלי להיכנס לטריטוריה של משרדים אחרים.

הנושא הזה הוא כל כך חשוב לדיון ולכן ביקשתי ממך לקיים את הדיון הזה.

זה בין השאר. דנים גם בזה וגם בדברים אחרים.

כן. כדי שתבין את כל בעיות המשפחות שנמצאות כאן המשפחות שמחכות שם. זו הזדמנות טובה לומר תודה לאחד האנשים שפעל כמעט 30 שנים, דוקטור אברהם נגוסה, יועץ ראש הממשלה.

כל הזמן הוא פעל. אני הייתי שם את נגוסה שישב ברשות האוכלוסין ותאמין לי שהוא יענה תשובות ויבדוק. הוא מכיר את כל האנשים שנמצאים שם.

כן. ממש. אני רוצה לומר תודה לעובדים של משרד הפנים שעושים עבודה בחלקה נפלאה. גם הסוכנות היהודית שנמצאת באתיופיה והנציג שלהם מדנה. שני נציגים, עובדים של משרד הפנים, שלפני כמה חדשים נשלחו מיידית וכמעט תוך 48 שעות הקימו של חמ"ל והתחילו לראיין אנשים. אני רוצה לומר להם תודה. הם עשו עבודה סיזיפית ואנשים אפילו לא יודעים איזו עבודה קשה הם עשו.

אני עושה הפסקה קלה בדיון הוועדה. אתמול הודיעו לי שטיק-טוק, בעקבות הדיון בוועדה, האיצה את התהליכים שהם התכוונו לעשות גם בנושא האנטישמיות וגם בנושא השואה. כל הכבוד להם. הם בתוך העניין והם מפרסמים קריטריונים בעניין הזה. הנושא עם טיק-טוק - וראינו גם עם פייסבוק - מתקדם יפה מאוד.

בשורה חשובה.

לגופו של עניין. התקבלה עכשיו החלטת ממשלה, בהמשך להחלטת ממשלה משנת 2015, להשלים את 8,000-7,000 אנשים שהממשלה קיבלה לגביהם החלטה. הבקשה שלי מהממשלה הייתה מאוד ברורה, להעלות את כולם בבת אחת אבל מאחר ואי אפשר, חילקנו לשניים.

עשיתם טעות.

נכון. בעיניי זו הייתה טעות כאשר מחלקים לקפסולות. היה צריך לסיים את העלייה בבת אחת ולהפעיל באתיופיה את חוק השבות כפי שקורה בכל מדינה אחרת בעולם.

לא, אי אפשר להפעיל את חוק השבות.

למה לא?

כי לא יתקנו עכשיו את חוק השבות בשביל האתיופים.

אני מדבר כל כך שאחרי שה-8,000 עולים, השערים לא ייסגרו.

חוק השבות חל על כל היהודים בעולם. לא צריך לתקן ולא צריך להגיד לאתיופים שחוק השבות חל עליהם.

אני מתייחס לעלייה הזאת. כיוון שחוק השבות לא חל באתיופיה, הסוכנות לא יכולה לפעול שם. אם חוק השבות יחול באתיופיה, הסוכנות מחר בבוקר פותחת שם סניף.

הוא חל באתיופיה אבל אין שם היום יהודים שחוק השבות חל עליהם.

בטח שיש.

תביא. הם יבדקו את זה.

כל העלייה של הקהילה הזאת, מהתחלה ועד היום, נעשתה עקום. זה מראה שמעולם ממשלת ישראל לדורותיהם, גם בשנות ה-60, 70, 80, 90 לא התכוונו להעלות את העלייה הזאת ולכן העלייה נמשכת כפי שהיא נמשכת, בניגוד לכל מדינה אחרת בעולם.

מה זה לא התכוונו? עלו מעל 120,000 אנשים.

בכוח כי צעדנו ברגל.

לא, אני לא מסכים אתך.

מדינת ישראל דפקה בדלת ואמרה שהיום אתם עולים לארץ? לא. ההורים שלי עשו מסע ברגל כדי שנגיע לכאן.

זה היה בהתחלה.

מה זה בהתחלה? למה אני צריך לעשות את הדבר הזה?

אתה סוטה מהדיון.

לא, לא סוטה.

אני לא רוצה לנהל דיון עקרוני על העניין הזה. יש לנו היום משימה והמשימה היא להעלות 2,000 אנשים וצריך לעשות את זה תוך חודש וחצי.

חשוב להבין שזה סימפטום.

זאת המשימה וזה לא פשוט.

לא נכון. אני מתעקש. מה שקורה כאן זה סימפטום של מה שקרה במהלך 40 השנים האחרונות.

סימפטום למה?

סימפטום לכך שמעולם לא עסקו בעלייה של ביתא ישראל כפי שצריך לעסוק בעלייה ציונית מכל מדינה אחרת בעולם. נקודה. זה הסימפטום. אלה תופעות הלוואי.

אני לא חושב כך.

אני רוצה התמקד לגופו של עניין.

בוא נתמקד בעניין. נעזוב לרגע את העניינים האחרים.

כדי להבין מה קורה צריך לדעת מה קרה בהתחלה. לכן אני כאן בכנסת, כדי להבהיר את הדברים האלה אבל תרשה לי לסיים את דבריי.

החלטת הממשלה לגבי 2,000 האנשים האלה היא שהם צריכים לעלות. עכשיו יש כאן טענה. קודם כל, מי מכין את הרשימות?

אומרים שהרשימות מוכנות.

ראשית, מי מחליט מי נכנס מתוך הרשימה? שנית, יש מחוזות באתיופיה, באזור טיגרי למשל שאנשים לא נכנסו לרשימה. למה? אזור טיגרי, אזור גדול מאוד שהראשונים שעלו לארץ בשנות ה-70 עלו משם.

עזוב. אני מצטער. אתה סגן שר. החלטת הממשלה היא להעלות מתוך המחנות. אני לא יודע על מה אתה מדבר.

אני לא מדבר על זה. הם בתוך המחנות.

אתה סוטה מהדיון.

אני לא סוטה.

אתה רוצה עכשיו שיבדקו אנשים שהם לא במחנות?

לא.

המחנות יתמלאו שוב. הסיפור הזה לעולם לא יסתיים.

אדוני היושב ראש, האנשים האלה הם בתוך המחנות.

אם הם במחנות, זה בסדר.

זה מה שאני אומר. למה אנשים שבתוך המחנות יעקרו מהם קבוצות ויגידו לזה שהוא עולה והאחר לא עולה?

כי יש כבר רשימה. תעצור. נגוסה, מכיוון שאתה יועץ ראש הממשלה ומכיוון שאתה עושה בזה כל חייך ואני יודע שאתה מכיר את כל ה-7,000 אנשים, את השמות ואת ההרכב שלהם, אז תסביר לנו. בשבילי אתה מומחה. ה-2,000 אנשים האלה, איך הורכבה הרשימה? האם הרשימה הייתה מוכנה מראש? קריטריונים יש ואני מדבר על ביצוע הקריטריונים. האם אתה שם את ידך על הרשימה ואומר שהכול בסדר. יש לנו למשל תלונות לגבי מחוז טיגרין, קרוב ל-50 תלונות שקיבלנו. אנשים אומרים שהם הוצאו מהרשימה או לא הוכנסו לרשימה מכל מיני שיקולים.

הורדו מהמטוס. קנו להם כרטיס. הגיעו לשדה התעופה.

יכול להיות. אני לא מכיר את סוגי הזאת. אני אמנם הייתי עם נגוסה במחנות אבל לא יותר מזה. נגוסה, אני מבקש ממך, תתייחס לעניין הזה. מבחינתי, אם אתה סומך על הרשימה – אני עוזב את זה. אתה בשבילי האורים והתומים בעניין הזה.

אני מברך על קיום הדיון החשוב הזה. אני חושב שבעקבות הדיונים הגענו היום לדבר על יישום החלטת הממשלה ולכן הדיון מאוד חשוב.

אני גם רוצה לברך את הסמנכ"ל החדש של משרד הקליטה, עורך דין דוד אבטה, ואני מאחל לו הצלחה בתפקיד.

ממשלת ישראל קיבלה החלטה להעלות 2,000 אנשים ותכלית ההחלטה היא לאחד את המשפחות בדרגה ראשונה.

זה כבר עשו בעליות הקודמות, לא?

כן. לאחד עם הוריהם, בניהם ובנותיהם שעלו בעליות קודמות.

אם יש שם מישהו שנמצא כבר 10 שנים ואין לו קשר משפחתי, הוא לא יכול לעלות?

הוא לא יעלה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להסביר מהשורש. אני אגיע לזה. לכן איך קובעים את ה-2,000 האלה? למיטב ידיעתי אין היום במשרד הפנים רשימה של 2,000 אנשים. זה למיטב ידיעתי וגם לפי הניסיון שלי.

למה הוא אמר שיש?

אני אומר לך איך קובעים את ה-2,000 האלה. לפי הקריטריון של החלטת הממשלה על בסיס של הרשימות הקיימות במשרד הפנים.

מי מתעסק עם השלמת הרשימה?

פקידי משרד הפנים יזמינו את המשפחות מהרשימה הפוטנציאלית ברשימות הקיימות. בהחלטת הממשלה צוין בסעיף 3(ב) מי שמופיע ברשימות משנת 1999 והלאה.

מה עם מחוז טיגרין שהם באים בתלונות לגביו?

אם הם נמצאים באדיס ובגונדר במחנות ומופיעים ברשימות האלה מ-1999 והלאה.

לא. הם הוצאו מהרשימות. אתה יודע שהם לא ברשימות.

לא נתווכח.

הם במחנות?

הם במחנות.

יש להם קרובי משפחה בארץ?

כן. אני עשיתי מפגש עם המשפחות שלהם בקריית גת.

תן לי להשלים את הדברים ואחר כך נדבר. אני רוצה להסביר. הרשימות ב-1999, עת ראש מינהל האוכלוסין, היה דוד אפרתי והיה הרב ולדמן, היה סקר שנקרא סקר אפרתי-ולדמן. באותו זמן אנשים נרשמו. אחרי כן היו כמה רשימות לגבי מי שנמצא במחנות בגונדר ובאדיס. בנוסף, משרד הפנים הוציא קול קורא לאזרחי ישראל יוצאי אתיופיה שנמצאים כאן להגיש בקשות למשפחות שנשארו באתיופיה לפחות שלוש פעמים על פי החלטות הממשלה. משרד הפנים הכין טופס בעברית ובאמהרית וכל משפחה שהמשפחה שלה נשארה באתיופיה, מילאה את הטופס והגישה את הבקשה. הבקשות האלה נמצאות במשרד הפנים ולמשרד הפנים יש את הנתונים. להרבה משפחות השיבו כשהנוסח היה: בקשתך התקבלה, אנא תמתין, נודיע לך על התקדמות הטיפול.

התלונות היחידות הן מהמחוז הזה?

לא.

אדוני היושב ראש, בוא נתמקד בהחלטת הממשלה. אני אומר שהרשימות מורכבות מהרשימות של הקהילות באדיס ובגונדר ומהבקשות שמשפחות הגישו כאן על פי בקשת משרד הפנים.

אתה אומר שאין רשימה של 2,000 אנשים.

אין.

כמה אנשים יש ברשימה? אולי נציג הסוכנות יודע.

מתוך הרשימות, לפי החלטות הממשלה, הם יקבעו. מי קובע? מינהל האוכלוסין.

אין בעיה. הם מחויבים לעשות צדק. אני סומך עליהם בעניין הזה.

אני רוצה להעלות בעיה אחת. יש בעיה שתמיד רשות האוכלוסין וההגירה הולכת לפרשנות מחמירה של החלטות הממשלה.

מה זה חשוב? הם צריכים להגיע ל-2,000 אנשים.

אני אומר לך. אני רוצה לתת דוגמה. התעוררה בעיה קשה מאז החלטות הממשלה. בסעיף 3(א) כתוב הורה או הורים שעלו לישראל מכוח החלטות הממשלה הקודמות, הם יכולים להזמין את ילדיהם. משרד הפנים אומר לכמה משפחות – וכבר היו אלי פניות של משפחות כאלה – שאם המשפחה הגיעה על פי חוק השבות כנכדים ליהודים, הדור הרביעי שלא היה זכאי לחוק השבות והשאירו אותו, עכשיו הוא לא יכול לבוא לפי ההחלטה הזאת.

למה?

כי הוא עלה על פי חוק השבות ולא לפי החלטות הממשלה.

מכיח החלטות ממשלה קודמות. אני לא יודע מה כתוב שם.

בהחלטת הממשלה לא כתוב שמי שעלה לפי חוק השבות לא יכול להביא את הבנים והבנות שלו. שנית, מאז 1993 לפי מסקנות ועדת סבן שאושרו על ידי הממשלה, עלו אנשים ושם כתוב בסעיף 4, 5 ו-6 גם חוק השבות וגם חוק הכניסה.

הבעיה של מינהל האוכלוסין היא שיש להם אפשרות רק 2,000 אנשים. השאלה הנשאלת היא האם בפרשנות המחמירה הזאת, יש להם 2,000 אנשים.

אדוני, אני אסביר לך. מאז התעוררה, אחרי מבצע שלמה, בעיה של הקהילה וועדת סבן הגדירה את זה שכקהילה הם לא זכאים על פי חוק השבות, אבל באופן פרטני הם יכולים.

זה לא משנה. אז מישהו אחר לא יעלה.

מבחינה מספרית זה לא הרבה מדובר במשפחות בודדות.

אתה מכיר את חוק כלים שלובים? זה לא משנה. יש 2,000 אנשים. היו 7,000 אנשים אם הם מפרשים כך, זה עולה, ואם הם מפרשים כך, זה לא עולה. זאת אומרת, בגדול אתה לא יכול להעלות יותר מ-2,000 אנשם.

אני אומר לך שאם לא יעשו לפי קריטריונים של החלטות הממשלה, איך יגיעו ל-2,000 אנשים?

הם חייבים להעלות 2,000 אנשים.

הקביעה של 2,000 אנשים היא על פי מבחן הזכאות והחלטות הממשלה.

אני רוצה להשלים את מה שהתכוונתי לומר קודם. לפני חודש היינו כאן וקיימנו דיון ואתה אדוני היושב ראש ואני היינו בדעה אחת, שצריך להעלות את כולם במכה אחת.

כן.

אבל הנה, אנחנו נתקלים בבעיות עליהן חשבנו. אני רוצה להתמקד עכשיו ב-2,000. בהחלטת הממשלה יש כ-8,000 אנשים – ואני אחמיר ואומר נניח 9,000 אנשים – ברשימות. המטרה היא שמי שזכאי, יעלה לארץ ישראל. יש שם אנשים שממתינים, שדוקטור אברהם מכיר אותם באופן אישי ואני פגשתי אותם מספר פעמים, כאלה שנמצאים שם 15 ו-20 שנים. אם המטרה היא להעלות כפי שאמר נציג רשות האוכלוסין, כך שמי שנרשם ראשון, זכאי ונמצא ברשימה יעלה, למה עכשיו הקריטריון שרק מי שיש לו ילדים בין ה-2,000 יעלה?

את החלטת הממשלה. היא לא החליטה לפי ותק אלא היא החליטה לפי קרבה.

גם ותק.

מי קודם למי, קודם כל הילדים ואחר כך הוותק?

אני רוצה להשלים את דבריי. החלטת הממשלה 2015 סעיף 2 נותנת ארבעה מבחנים ואלה כל החלטות הממשלה, לאחר שהתקבלו, או כולל החלטה 429, ההחלטה הנוכחית, מתבססת על החלטת הממשלה 2015. לכן נותנים קודם להורים.

ברשותכם אני רוצה להשלים ברצף. מקרים שקרו, אנשים שהיו ברשימות, הסוכנות קנתה להם כרטיס טיסה, בבשדה התעופה היו בין 40 ל-50 אנשים.

לא היה מקום במטוס.

יש את הטיסה הבאה. הורידו אותם מהמטוס. הנושא הזה של יהודים שהמשפחות שלהם כאן בארץ, שבאו ממחוז טיגרי, נמצאים במחנות גם באדיס וגם בגונדר לא נכנסו לרשימות. למה? זו שאלה שצריך לדבר עליה ואולי לא עכשיו.

משרד הפנים. אני אשמח שהוא ייתן לנו את מספר הטלפון שהוא אומר לציבור להתקשר אליו כדי לקבל תשובה. אתם יודעים שזה לא נכון וזה לא קיים. הוועדה מקבלת אין ספור פניות. אני ללשכה שלי מקבל מאות פניות.

מה לעשות עם הפניות?

אנחנו צריכים לפנות אליהם?

פעם היה דסק יוצאי אתיופיה במשרד הפנים. למה הדסק הזה לא עובד? אני יודע שיש אנשים מהקהילה שעובדים שם ובשעת הצורך, בצו 8, משרד הפנים יודע להפעיל אותם היטב והם עושים עבודה של יחידת קומנדו.

מה הם יענו להם?

ממשלה הכינה תשובה.

הבעיה שאלה רק 2,000 אנשים. אני רוצה שתעלי את רשות האוכלוסין.

אנחנו צריכים לוודא שה-2,000 האלה יירשמו מתוך הרשימות של 7,500, אלה שנמצאים ברשימה. האנשים האלה, צריכים לעדכן את המשפחות שלהם כי יש כאן חשש לא מבוטל שאנשים שלא היו ברשימות כן עולים. אני לא יודע אם זה נכון או לא נכון אבל זאת תחושה של אנשים. השאלה היא איך יקרה שמי ברשימה כן יעלה ואיך הגענו למצב כזה.

קחו בחשבון שיש רק 2,000 אנשים.

2,000 מתוך 7,500 אנשים.

לא יודע. יש 2,000 אנשים ולכן מישהו מתוך ה-7,000 לא יעלה.

יש 7,000 או 8,000 אנשים. מתוך ה-8,000 האלה צריכים לבחור 2,000. השאלה איך בוחרים אותם.

לא נוכל לנהל את הדיון הזה באופן הזה אם נתחיל להיכנס לפרטי העניין. התפקיד שלנו הוא לפקח על הממשלה. יש החלטת ממשלה, החלטה מאוד מהירה, שצריכים להעלות את כולם תוך חודש וחצי. אני יודע, זאת עבודה מאוד קשה. אני לא רוצה להערים עליך קשיים. יחד עם זאת אנחנו צריכים שקיפות גם בביצוע הדבר הזה והכי חשוב זה להשיב לאנשים. כל אחד חושב שהמשפחה שלא צריכה לעלות ועדיין לא כולם יכולים לעלות אבל הם זכאים לתשובה. מקובלת או לא מקובלת, זה סיפור אחר אבל צריך לעשות אצלכם איזשהו תהליך שאפשר לפנות אליכם ואתם בודקים ונותנים תשובה תוך זמן קצר. אם מישהו חושב שאתם לא צודקים, יש דרכים אחרות כמו מבקר המדינה ודברים מהסוג הזה. הם חייבים לקבל גם אפשרות לפנות וגם אפשרות להשיב. סגן השר הוא לא הכתובת, נגוסה הוא לא הכתובת, הוועדה בוודאי היא לא הכתובת.

דבר שני. כמו שאמר נגוסה, אתם עושים איזה שהן פרשנויות ולא כל הפרשנויות מקובלות על מי שמטפל בקליטה האתיופית. נגוסה מכיר את הקריטריונים, מכיר את האנשים. אני חושב שאתם צריכים לצרף לצוות הזה כאשר אתם מקבלים החלטות את נציג הסוכנות ואת נגוסה. מכיוון שנגוסה כל חייו טיפל בזה ומכיר את הסוגיה, אני חושב שצריך לצרף אותו לצוות הזה של משרד הפנים. זה לא מור יוסף אתה או מישהו יקבלו את ההחלטות. זאת חלק מההבנה הציבורית שאתם נוקטים את הפעולות הנכונות ואני לא אומר שלא ואני לא נכנס לזה. שמענו איזושהי בעיה עם פרשנות מסוימת של סעיף שנגוסה לא מסכים לה. אני מציע שתכניסו את נגוסה לצוות הזה. הוא היום יועץ ראש הממשלה. הוא לא פעיל של קהילת יהודי אתיופיה אלא הוא בא מטעם הממשלה. ותכניסו גם נציג של הסוכנות כדי שאנחנו נהיה בטוחים שהרשימה הזאת של ה-2,000 נקבעה באופן צודק על פי החלטות הממשלה. אין כאן צדק אלא יש החלטות ממשלה.

סגן השר, המקום להילחם בעניינים האלה היה עת דנו והגיעו להחלטת הממשלה. אתה לא יכול בדיעבד לבוא ולומר.

למה בדיעבד? אני הייתי כאן. דיברתי בכל פורום אפשרי, גם מול משרד ראש הממשלה וגם מול משרד הפנים. לא שמעו את קולי. אמרתי בכל הזדמנות.

תחשבו על מה שאני אומר. אנחנו נרצה תשובה מכם.

אני רוצה שאם יקימו את הוועדה הזאת, שיוסיפו אליה את נציגי המשפחות ונציגי ציבור.

לא. נציגי המשפחות לא, בשום פנים ואופן. רק נגוסה. אני לא רוצה נציגי משפחות. אם נעשה זאת, בחיים לא תעלה את ה-2,000 האנשים האלה, ודאי לא בחודש וחצי.

אדוני היושב ראש, אם אנחנו נצרף את כל מי אנחנו מציעים, מה שקודם חששת ממנו – זה בדיוק מה שיקרה. אנחנו לא יכולים לעבוד לפי מי קרוב של מי, מי פונה לסגן השר, מי חבר של מישהו אחר. אני בטוח שאף אחד לא רוצה שנהיה שם. אל תגררו אותנו לשם.

דבר שני. אני לא מבין את סגן השר. יש החלטת ממשלה ואנחנו צריכים ליישם מה שכתוב בהחלטה. אנחנו לא גורם שעכשיו מפרש ימינה או שמאלה. אנחנו קוראים את ההחלטה בדיוק כמו כולם. ברור שאם יש מישהו קרוב שלא עומד בהחלטת הממשלה אז הוא יבוא ויאמר שהם לא גמישים, הם מפרשים לא נכון. אנחנו לא נעבוד בצורה כזאת. החלטת הממשלה קבעה שמי שצריך לעשות זאת רשות האוכלוסין וההגירה, לא סוכנות, לא נגוסה ולא אחרים. אם אתם רוצים להכניס עוד אנשים, אין לנו התנגדות אבל תעבירו את זה בהחלטת ממשלה ואנחנו נעשה מה שיאמרו לנו בהחלטת ממשלה. אל תשימו אותנו בוויכוח המיותר הזה. זה פשוט לא נכון לעשות את זה.

עם כל הכבוד לך, בהחלטת ממשלה לא כתוב מי צוות היועצים. אל תעביר אותנו לכיוון לא נכון.

תן לי לבדוק.

אתה בדיוק כמו סגן השר, אתה מעביר אותנו לנקודה ואני לא נמצא בה. אנחנו לא אומרים לך עכשיו שתיקח את נציגי המשפחות ותתחיל אתם דיון בצוות. לא ולא. עם כל הכבוד לך, אני לא חושב שיש לך ידע ויכולת בעניין הזה יותר מאשר לנגוסה. נגוסה הוא יועץ ראש הממשלה לעניין הזה והוא מכיר את הסוגיה הרבה יותר טוב ממך וממני ומכל הצוות שלכם ואין כל סיבה שלא תיקחו אותו כיועץ לגוף שלכם. מה הבעיה. מה, הוא נציג המשפחות? הוא לא נציג המשפחות. הוא נציג ראש הממשלה שמכיר את הסזוגיה בצורה יוצאת מן הכלל. למה אתם צריכים לוותר עליו?

אני לא אומר שלא. כל מה שאני אומר זה שיש את סעיף 2 וסעיף 1 בהחלטה שמטיל על שר הפנים לבחון ולא על עוד גורמים. אם רוצים עוד גורמים, אין לנו התנגדות. תכניסו את זה להחלטת הממשלה ואנחנו נכניס אותם לצוות.

אני לא צריך להכניס דבר כזה להחלטת הממשלה. זה שאתה צריך להתייעץ עם מישהו שמבין את העניין בצורה מצוינת, זה לא אומר שזה צריך להיות בהחלטת ממשלה, עם כל הכבוד לך. אני רואה את זה כך. התפקיד שלנו לפקח. אני אומר לך שאני לא רואה מצב שהצוות שלכם לא צריך לקחת מישהו שייעץ לכם בעניין הזה. הסוכנות מכירה את הסוגיה בצורה מצוינת, נגוסה מכיר את הסוגיה בצורה מצוינת ואנחנו וצריכים להיות שקטים. אני לא רוצה לשמוע את הטענות האלה. צריכה להיות שקיפות ואנשים ידעו שההחלטות מתקבלות בצורה נכונה ומקצועית. אל תיכנס לנקודה הזאת כי יהיו לך המון צרות עם הדבר הזה.

תן לי לעזור ליואל. אני מסכים עם יואל בנקודה הזאת. אני מאוד מסכים אתו. אני מציע שאתם תנהלו את הדבר הזה בצורה אובייקטיבית אבל שקופה. אני מציע שתערבו את העובדים שלכם במשרד הפנים, את אלה שהם יוצאי אתיופיה. תערבו אותם באופן הכי מכבד. תנו להם לעבוד. אני יודע מה קורה שם.

הם אלה שעושים את כל הבדיקות. לא אני.

לא. תרשה לי.

בדיוק הצוות עליו אתה מדבר עובד על היישום והוא גם זה שיטוס לשם כמו שציינתי. אתה נתת להם שבחים בתחילת הדיון.

נכון.

ואני מצטרף לשבחים האלה.

אני חושב שהם עושים עבודה נפלאה אבל אתם לא נותנים להם את מלוא הגיבוי, את מלוא התמיכה, את מלוא האחריות וגם לא את מלוא הכבוד. האנשים האלה הם לא יחידת קומנדו שיקבלו בצו 8 שיעשו משהו. שזה יתנהל גם בשעת שגרה ולא רק כשיש החלטת ממשלה. יש פניות ציבור של יוצאי אתיופיה שפונים ללשכות שלכם.

אני מציע שלצוות שיטפל בזה, בוודאי לא אני ולא דוקטור נגוסה צריכים להיות שם, אני מציע שהם ימשיכו את זה.

סליחה. אפשר לנקוט בכל מיני שיטות. אני מעביר לכם את הנושא שאתם תטפלו בזה. אני לא מבקר המדינה ולא שום דבר אבל אני חושב שמצד אחד אתם צריכים ליצור שקיפות מי עולה, מי לא ע ולה ולמה לא עולה. הרשימה לא צריכה להיות רשימה סודית ביותר. היא צריכה להיות רשימה שנקבעת ברגע האחרון. צריך לראות איך אתם עושים תהליך מסודר בעניין הזה.

דבר שני. אני כן חושב שלא יקרה לכם כלום אם תכניסו לצוות המייעץ לכם את יועץ ראש הממשלה שיש לו ניסיון רב וגם את נציג הסוכנות שגם לו יש ניסיון רב. אפילו הרב ולדמן זה מצוין אבל אני לא אומר לכם להכניס את הרב ולדמן. אני כן אומר לכם להכניס גורמים מקצועיים ממשלתיים. אתם לא לבד במערכה הזאת ונגוסה הוא נציג ממשלתי היום והסוכנות היא נציג של הממשלה, היא ידה הארוכה של הממשלה. לכן אני חושב שכן צריך להכניס אותם. תחשבו על מה שאני אומר.

אתה נכנס לסוגיה שאתה בקי בה אבל יש כאן כל מיני השגות בתוך הקהילה, בתור הציבור, של פרשנויות.

אתה רוצה לדאוג עכשיו רק ל-30 אנשים אלה.

לא. זה לא מה שאני רוצה.

תעזוב אותי מזה.

אתה לא מקשיב לי אדוני היושב ראש. תן לי רגע, בנחת. אני אמנם סיימתי אולפן לפני הרבה זמן אבל אני יודע להסביר את עצמי. אני רוצה לומר את הדבר הבא. כל המטרה שלנו היא לדאוג שכל האנשים האלה שנמצאים באתיופיה והם זכאים, יעלו ולא יעשו איפה ואיפה כפי שקרה עד עכשיו. לכן אנחנו צריכים שרשות האוכלוסין תעבוד בצורה מקיפה, יסודית ושקופה, כדי שהמשפחות יהיו רגועות. זה שאתם תסתירו במכוון או לא במכוון, אתם רק מוסיפים לירידת האמון של הקהילה. תגייסו אנשים חיצוניים שאין להם חלק, לא אותי לא אנשים אחרים.

אני לא מסכים אתך.

הבעיה קיימת 40 שנים.

עם כל הכבוד, אתה לא תעשה סיבוב על רשות על רשות האוכלוסין. מי שקיבל החלטה שאלה רק 2,000 אנשים, זאת הממשלה.

אני מדבר על בחירת 2,000 האנשים לא על ה-8,000.

לא מקובל עלי. הם צריכים לבצע את ההחלטה.

זה מה שאני רוצה.

עכשיו אתה אומר להם למה רק 2,000?

לא. זה לא מה שאני אומר. אתה לא מקשיב לי. אדוני היושב ראש, אני לא אומר למה רק 2,000. זה לא מה שאני אומר. אני שואל איך בוחרים את ה-2,000.

אתה דורש מהם דברים שהם לא יכולים לעשות. הם לא יכולים להרחיב את הרשימה.

אני לא מדבר על הרחבת הרשימה. אם אני אצעק, ישמעו אותי יותר טוב ויבינו אותי יותר טוב? אני מדבר שעל ה-2,000 האלה צריך לקבל החלטה איך בוחרים אותם.

אני רוצה לדעת כמה יש לכם היום. אתה כן יכול לומר לי? מתוך ה-2,000 כמה יש לכם כבר ברשימה ובכמה נשאר לכם לטפל?

אם תוכלו לפתוח את המיקרופון למיכל, היא מטפלת ברשימות.

דבר שני. אני רוצה שתתנו לנו תשובה, תוך כמה ימים נעשה מעקב, על כל מה שביקשנו. בנוסף אני רוצה לקבל תשובה לגבי 40-30 אנשים שטיגרי.

700.

לפי מה שנאמר לי מדובר ב-40-30 תלונות. אתה רצה שיעלו רק אותם, את ה-700 אנשים?

לא. אתה קיבלת 30 תלונות אבל יש מאות שלא פנו.

אתה רוצה שמתוך ה-2,000 יעלו 700?

לא. אדוני, תן לי להסביר.

יש לנו עוד חצי שעה לדיון. לא אמרת לי 700.

רשומים במשרד הפנים.

אתה רוצה להעלות רק אותם.

לא. זה לא מה שאני אומר.

אני תשובה לגבי מחוז טיגרין. תבדוק לנו בבקשה את הנושא הזה של יהדות טיגרין שנמצאת שם ומה המצב שלה. יש טענה שהם היו צריכים לעלות מזמן וכי הורידו אותם מהמטוס. אני לא יודע אם הורידו 700 אנשים מהמטוס. זה מה שאתה אומר?

לא.

אני מבקש, אם אתה יכול לתת לנו תשובה גם לגבי השקיפות, גם לגבי הנוהל של הפנייה אליכם, לגבי כל מיני בקשות ותלונות וגם לגבי הרחבת הצוות ושיתוף ייעוץ של נגוסה והסוכנות היהודית. אני רוצה לדעת שיש לכם יעוץ מקצועי מניח את הדעת בעניין הזה מבחינתי. לא מבחינתכם. אתם חושבים שאתם יודעים הכול, אין לי בעיה.

דבר שלישי, תבדוק לי בבקשה את התלונות של מחוז טיגרין כדי שתהיה לנו תשובה להשיב כי יש לנו הרבה פניות. אני לא מדבר על 700 אנשים.

אני אשמח אם תעבירו אלי את התלונות האלה כדי שאני אדע על מה מדובר.

בסדר. נעביר. מיכל יוספוב, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות ברשות האוכלוסין וההגירה ובין היתר בתפקידי אני מטפלת בכל הנושא של הבאת הפלאש מורה לארץ.

מאז כניסת החלטת הממשלה אנחנו הקמנו כאן את הצוות, שבעה אנשים שכרגע עובדים על ההחלטה הזאת. הם עובדים על פי סדר של הגשת הבקשה. מי שהגיש בקשה ראשון, הוא למעשה נבדק ראשון וכך הלאה עד שנגיע למספר שקבעה הממשלה שזה 2,000 אנשים מאושרים. נכון לעתה איתרנו 14 משפחות שהם 70 אנשים שהם עומדים בקריטריונים של החלטת הממשלה. אנחנו עדיין עובדים על זה. אני מקווה שעד סוף החודש הזה כאשר נשלח את החבר'ה שלנו בתחילת החודש הזה, יהיה לנו מספר יותר גדול של משפחות שהם יוכלו לעבוד עליהן ואנחנו כאן, הצוות, ימשיך לטפל ולבדוק האם המועמדים עומדים בקריטריונים שקבעה הממשלה.

עושים את זה במקביל בכוונה כדי לקצר את הזמנים.

כמובן אנחנו עושים את זה במקביל. לא שלחנו את הצוות השבוע כדי שלא יצא מצב שהצוות ישב שם ולא יעשה דבר. הצוות שאמור לנסוע לאתיופיה, שני עובדים, הם בודקים את הבקשות. אנחנו נכין מספר בקשות כדי שהם יוכלו להמשיך לעבוד שם ובמקביל הצוות בארץ ימשיך את העבודה שלו.

נקודה נוספת. תוך כדי הבדיקות של הבקשות, אם אנחנו רואים שהבקשה עומדת בקריטריונים של הממשלה, אנחנו מרימים טלפון למשפחה.

תני לנו רגע לשאול אותך שאלה. ב-זום הזה אי אפשר לשאול שאלה כשאת מדברת. אני רוצה להבין, כל מה שיש לכם היום מתוך ה-2,000, אלה 70 שמות? זהו?

נכון לעכשיו. אנחנו עובדים רק שבוע.

יש עוד הרבה מאוד אנשים שעוד לא נכנסו. יש לכם עוד מרחב פעולה.

יש לי שאלה למיכל. מה קורה מבחינת פניות ציבור שמגיעות אליכם? בעבר כולנו יודעים שהיה דסק יוצאי אתיופיה. מה קורה עכשיו? מי מנהל את דסק יוצאי אתיופיה? יש לכם אנשים מהקהילה שעובדים?

יש לי באגף עובדים יוצאי הקהילה שהם למעשה מטפלים בכל הנושא של אתיופיה בנוסף לתפקידים אחרים שנתנו להם. אנחנו מנסים לשלב אותם בתוך האגף בצורה מיטבית ביותר כדי שידעו גם לטפל בכל הנושאים שקשורים לאגף, שאלה נושאי האשרות. מאחר והייתה החלטת ממשלה, אמרנו להם להפסיק לטפל בכל נושא אחר שנמצא להם על השולחן ולהתרכז רק בהחלטת ממשלה. בנוסף הבאנו עוד עובדים מיחידות אחרות שלנו כדי שיתגברו אותם.

מה תפקידם בשדרות הניהול? מנהלים? ראש דסק? מה הם?

אין לנו ראשי דסקים באגף.

היה. אתם הורדתם אותו. היה לכם מטה דסק יוצאי אתיופיה. למה הורדתם אותו?

לא הורדנו אף אחד מהתפקיד.

מה זה לא? אנחנו לא חיים באותה מדינה? אני מכיר את זה. אנחנו חיים כאן. היה דסק יוצאי אתיופיה במשרד הפנים.

המטרה שלנו היא לשלב את יוצאי אתיופיה בתוך האגף שלנו.

לא. במקרה הזה היה לכם פשוט נוח לפרק את הדבר הזה. למה זה פורק כשיש אלפי בקשות? את יודעת שבבקשה שהמדינה ביקשה שיגישו בני המשפחה, הגישו יותר מ-50,000 אנשים. את יודעת את זה טוב מאוד. הרשימות נמצאות אצלכם. יותר מ-50,000 אנשים נרשמו שהם רוצים לעלות. דווקא כשיש כאן צורך, למה פירקתם את דסק יוצאי אתיופיה במשרד הפנים?

אני חושב שאתה עושה כאן איזשהו בלבול בין חוק השבות להחלטות ממשלה.

אני מדבר על משרד הפנים.

מי שרוצה להגיע במסגרת חוק השבות, הוא יכול להגיש בקשה ולהגיע במסגרת חוק השבות. יש דסק מיוחד באגף מעמד ומרשם שנקרא דסק עלייה. הוא יכול להגיש את הבקשה והדסק הזה בודק את הבקשה. בתוך הדסק הזה נמצא עובד שהוא יוצא אתיופיה שהוא מכיר ויודע איך לבדוק את זה. הדסק הזה בודק את העלייה. אנחנו באגף שלנו מטפלים רק בנושא של החלטות ממשלה כי זה חוק הכניסה. אם אני צריכה תגבור, אני מקבלת תגבור מיחידות אחרות.

אני מבין שיש רק 70 אנשים ברשימה של ה-2,000.

עד עתה.

אני רוצה להבין. תוך שבועיים תדעו היכן אתם עומדים?

תוך שבועיים יהיה לנו את רוב המקרים ועם המקרים האלה ניסע לאתיופיה ונמשיך לעבוד. מה יהיה בעוד שבועיים, אני לא יכולה להגיד לך.

אתם משגעים אותי. יש לכם אפשרות להעלות 2,000 אנשים ובינתיים יש לכם רק 70 אנשים שמצאתם שהם עומדים בקריטריונים?

כבוד היושב ראש, אנחנו כפופים להחלטת ממשלה.

נגוסה, אתה נציג ראש הממשלה. אנחנו וצריכים תכל'ס ולא יכולים לדבר על כל הבעיות של האתיופים במשרד הפנים. אני מחכה תשובות משרד הפנים אבל אני צריך ממך כמה דברים. תגיד לי מה הבעיות שעולות בהחלטת הממשלה ויש לכם בעיות עם רשות האוכלוסין. שנית, תשב ותראה איך מסיימים את הרשימה הזאת. זה לא הגיוני שיש להם רק 70 אנשים מתוך 2,000. זה לא נורמלי. מה הבעיה? רק 70 אנשים ורק בעוד חודשיים יהיו להם יותר? אני לא מבין את זה.

אם שולחים שני אנשים לאתיופיה, הם לא הולכים ליישם את החלטת הממשלה כפי שהיא כתובה כי בהחלטת הממשלה כתוב לא יאוחר מ-31 בדצמבר. לכן אני אומר שאם עובדים בצורה כזאת, איך אפשר לזרז וליישם את החלטת הממשלה.

עוד אין להם כלום. אתה לא מבין מה הבעיה כאן? יש לכם רק 70 אנשים. עוד יכולים להעלות לך לא את ה-700 אלא גם את ה-1,000. הם עוד לא התחילו לעבוד. אני לא מבין. זה כאילו התחילו את הכול מאפס. יש רשימות במשך שנים.

במשרד הפנים יש רשימה של כ-10,00 אנשים, מתחום צריכים להוציא.

זה חלק מההחלטה. נגוסה, תקשיב. אני אומר לך שאתה נמצא כאן בצומת. אתה לא יכול לתת לרשות האוכלוסין לעשות מה שהם רוצים. זה התפקיד שלך גם כמי שטיפל בנושא במשך שנים וגם בתפקיד שהיום אתה ממלא אותו. זה לא יכול להישען רק עליהם. הם מקבלים את ההחלטה הסופית אבל הם לא אלוהים. אתה חייב להיכנס לתמונה הזאת. אתה חייב להיכנס. סגן השר לא יכול להיכנס כיוון שהוא בתפקיד מסוים אבל אתה בתפקיד כזה שאתה בדיוק עומד בצומת. גם אתם, הסוכנות. מה זאת אומרת הם מחליטים ואתם רק מעלים? אתם מטפלים שם במחנות שנים על גבי שנים. אני מאוד מצטער, אז מה אם זה לפי חוק אחר ושהם צריכים לקבל החלטה? ההחלטה צריכה להיות נכונה וצריכה להיות מהירה. עכשיו אומרים לי ששבועיים אחרי ההחלטה יש להם רק 70 אנשים. אז בואו נעלה רק 70 אנשים. רק הם זכאים?

אתה יודע למה יש רק 70 אנשים? אם הדיון הזה לא היה מתקיים עכשיו, רוב הסיכויים שהיו עולים 2,000 אנשים אבל לא בטוח שאלה 2,000 שהיו ברשימות.

הם יעלו אנשים שלא במחנות?

כך קרה 30 שנים. יש טענות כאלה.

הם צריכים להעלות 2,000 מתוך 7,000.

אתה נאיבי, סליחה על הביטוי.

יש לי הצעה, שהוועדה תחייב בהחלטה את רשות האוכלוסין וההגירה לשלוח מיד את הצוות לאתיופיה ויעבוד בו זמנית גם באדיס וגם בגונדר. שני העובדים, זאת בדיחה.

היא אמרה שבשבוע הבא הם יוצאים.

הצעה שנייה. הוועדה תקבל החלטה לחייב את רשות האוכלוסין וההגירה לפתוח קבלת קהל, לפחות טלפונית.

הצעתי את זה.

סליחה שאני מתערבת. מייל עם חובת מענה.

לא מייל. לא כולם יודעים לשלוח מיילים. טלפון.

הם לא עונים.

הם לא עונים לאף אחד.

הצעה שלישית. הוועדה תפנה לסוכנות היהודית להעניק סיוע הומניטרי לכל משפחה שמאושרת על ידי משרד הפנים.

אני אשמח להתייחס.

תכף נגיע לסוכנות היהודית.

שלא נגיע למצב בו נותנים לחתול לשמור על השמנת. אנחנו לא יכולים להכניס לשיח הזה אנשים שגם הכינו את הרשימות וגם אתה שיבצעו את העלייה.

אתה מתכוון לסוכנות היהודית?

לא. גם בהצעות שעלו כאן וגם בהתנהלות משרד הפנים. שני אנשים או שלושה אנשים, הם אלה שהעלו את כל העליות האלה בשנים האחרונות. הצוות הזה עשה את העבודה שלו, הוא יכול לעשות אלא שצריך להכווין אתו בצורה מסודרת.

אני מבקש שכבר עכשיו ייתנו שלושה-ארבעה מספרי טלפון לפניות ציבור.

הם יודעים את זה. אמרתי להם שאני רוצה תשובה מהם. הם צריכים לעשות את זה.

הם יודעים אבל לא עושים.

אנחנו לא מנהלים את משרד הפנים. אני ביקשתי מהם לקבל תשובות תוך ימים ושיאמרו איזה תהליך הם הולכים לעשות ואיך הם הולכים לעשות אותו. בואו ניתן להם את האפשרות. אני עכשיו אומר להם שייקחו שניט אנשים?

לא. שיעשו מה שהם רוצים אבל שיפתחו את הקווים.

מילה טובה על הסוכנות. אני חושב שגם בלי שהממשלה תחייב את הסוכנות, היא כבר שם. יש להם שם נציג והם גם שולחים משלוחים. אני יודע שהם עושים עבודה טובה.

אני רוצה לעבור לנושא הקליטה. אני ביקשתי תשובות ואנחנו נמתין להן. מצד שני אני לא רואה שזה הולך לכיוונים הנכונים גם מבחינת שקיפות, גם מבחינת טיפול וזה שזה נעשה מכוח חוק אחר, חוק הכניסה לישראל, זה לא אומר שבגלל זה הם לא צריכים לנצל את הכוחות שפועלים בשטח, גם נגוסה, גם אנשים מהסוג הזה שייתנו להם עצות ויכווינו אותם לכיוונים הנכונים. זאת לא פגיעה בכבודו של מור יוסף ולא פגיעה בכבודו של אף אחד. הם צריכים לנצל את הכוחות שצריכים לטפל בעניין. כמו שאני רואה, אם יש להם 70 אנשים מתוך 2,000, זה לא יכול להיות. יש כבר רשימות שנים על גבי שנים.

אם כן, אנחנו מבקשים תשובות מהירות ואז נקבע ישיבה נוספת.

בנובמבר נעשה ישיבת מעקב.

אני רוצה תשובות לגבי הקליטה שלהם בישראל.

אני אתייחס ברשותך לגבי ההבאה לישראל וגם לגבי ההערה של דוקטור נגוסה. כמו שאמר יואל, ברגע שמשרד הפנים שולח את נציגיו לאתיופיה, הם עושים ראיונות, למוחרת, ברגע שמתקבל האישור מתחיל התהליך להבאתם.

ראיונות לפי רשימות קיימות?

כן. 70 האנשים שהם צוברים, אחרי שיש את השמות מגיעים לאתיופיה ומראיינים את המשפחות.

אם אלה שמות בטוחים, אפשר להתחיל להעלות אותם.

מראיינים אותם פיזית. מרגע שמראיינים אותם ויש אישור, וזה קורה די מהר, מתחילים את כל התהליך להבאתם. יש כאן שלושה צירים כאשר ציר אחד הוא ציר רפואי בו עושים בדיקות שחפת ועושים חיסונים, הציר השני הוא מול ממשלת אתיופיה, לקבל את אישורי העלייה, למעשה תעודת מעבר, והציר השלישי אליו אנחנו נכנסים עכשיו הוא כל ההכנה לקראת העלייה. אנחנו מכינים אותם בהקשר של עברית, בהקשר של החיים בישראל.

את זה הבנתי. איך אתם עובדים כאשר 2,000 האנשים נמצאים בישראל?

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד העלייה והקליטה. כ-1,200 עולים ראשונים ייקלטו במסגרת מרכזי קליטה קיימים של הסוכנות היהודית שפועלים יחד עם המשרד. אנחנו כבר איתרנו יחד עם המשרד את 1,200 "מיטות" מוכנות במסגרת מרכזי הקליטה הקיימים. גם נערכנו יחוד עם המשרד להגדלת הצוותים.

כל ה-2,000 יהיו במרכזי קליטה?

לא. 1,200 הראשונים על בסיס מיטות פנויות שקיימות כרגע במרכזי קליטה קיימים, שזה במרכז הקליטה בעיבים, מרכז הקליטה בנהריה, מרכז הקליטה בבאר שבע.

יש לך היום 1,200 מיטות פנויות?

כן.

מה קורה עם השאר?

יחד עם המשרד אנחנו הולכים לאתר אתרים נוספים שייפתחו כמרכזי קליטה נוספים לטובת עולים שיצטרכו, כ-800 עולים.

כולם צריכים לעלות בינואר 2021. אתה תספיק לאתר 800 מיטות?

אני מניח שכן כי השוק היום מאפשר את זה. יש היום מספיק אתרים ויזמים שמחפשים עולים חדשים שיגורו לטווח ארוך. יש רשויות שכבר פנו אלינו ולמשרד והן רוצות לקלוט את העולים האלה מאתיופיה.

אני יודע על נצרת עילית.

נוף הגליל.

הוא מוכן לקלוט. תיצרו קשר עם ראשי הערים האלה.

אנחנו בקשר אתם. בשבוע שעבר הייתי בנוף הגליל. יש כאן עניין שהמשרד יוצא בצורה מסודרת.

גם ערד מוכנה.

נכון. יחד עם המשרד יהיה קול קורא ליזמים ונקלוט אותם.

בסדר. ארגנת את כל המיטות. מה קורה עם האנשם? הם ישבו עכשיו שלוש שנים במרכז הקליטה?

לא. קודם כל, אני מזכיר שבמסגרת מרכזי הקליטה יש להם תהליך גיור למשך 10 חודשים. אנחנו נערכים יחד עם מינהל הגיוס במשרד ראש הממשלה לכל התהליך הזה. אנחנו צריכים להרחיב אולפני עברית עבורם וצריכים להרחיב את אולפני הגיור. ברגע שהם מסיימים את עשרת החודשים הללו והם למעשה הופכים להיות מתושבים לחוק הכניסה לתושבים לחוק השבות, כל התהליך של כל הזכויות שמגיעות להם על פי הכללים ועל פי החוק, סל קליטה, וביחד עם המשרד אנחנו נערכים להוציא אותם לשוק לגור בדיור.

תהיה לנו ישיבת מעקב.

ב-4 בנובמבר.

אני רוצה תשובה לגבי ה-800. תבדוק בבקשה עם נוף הגליל ועם ערד. אני יודע שהם מאוד רוצים.

יהיה קול קורא מסודר לגבי המיטות הללו.

אין בעיה. אנחנו רוצים תשובות. מה קורה אחרי שהם יושבים במרכזי הקליטה, מה התוכניות? איך אתם מתכוונים לקלוט אותם?

מנכ"ל המשרד יתייחס לזה.

בבקשה. חביב, שלום. אני רוצה לדעת מה התוכנית שלכם אחרי שקולטים את העולים מאתיופיה במרכזי הקליטה. את כל ה-2,000 אנשים. איזו תוכנית יש לכם כדי לאפשר להם קליטה מהירה בישראל.

קודם כל, כמו ששי אמר אנחנו מפעילים באמצעות הסוכנות היהודית את כל הקליטה במרכזי הקליטה. את 1,200 העולים, כפי ששי אמר, אנחנו נקלוט במרכזי הקליטה הקיימים ואם יהיו לנו עוד מיטות, כמובן נמשיך לקלוט בהן. באשר ל-800, אנחנו אמורים כבר בתקופה הקרובה לצאת בקול קורא מהיר על מנת להשיג מקומות. מבדיקות שעשינו, כרגע יש פוטנציאל עצום למקומות.

ברגע שהעולים מגיעים, אנחנו קולטים אותם בראשית הדרך וזו נקודה מאוד חשובה - בתיאום עם מל"ל ומשרד הבריאות ופיקוד העורף על פי חוק הכניסה לישראל בתקופה הראשונה - לתקופת הבידוד. לאחר שבועיים של בידוד עוברים במרכזי הקליטה ותהליך הקליטה מתבצע במרכזי הקליטה. המטרה שלנו היא בתוך שנה וחצי עד שנתיים יחד עם הסוכנות היהודית, והסוכנות היהודית עושה את כל העבודה בנושא של הטיפול כמובן בתיאום אתנו ובסיוע שלנו, והמטרה היא שהעולה בסוף יגיע למצב שהוא יכול גם לקבל מענק דירה, לרכוש דירה ולצאת לדיור הקבע.

600,000 שקלים.

מדובר ב-2,000 אנשים.

עוד אין תקציב לזה. עוד לא אושר.

זה מתוקצב. אנחנו מתוקצבים בסכום של 200 מיליון שקלים. זאת החלטת ממשלה וזה קיים. אנחנו כמובן הולכים לממש את זה.

המטרה שלנו מאוד פשוטה. נוסף לתהליך האולפן, תהליך הגיור, תהליך ההכנה ליציאה לקבע, יש את ההכנה לתעסוקה. מאוד מאוד חשוב להכין אותם לעולם התעסוקה. אם יש צורך להכשיר אותם גם לנושא הזה, קורסים מיוחדים, סדנאות, אנחנו נעשה את זה באותם מרכזי קליטה בתיאום עם הסוכנות היהודית. המטרה שלנו היא שתוך שנתיים אנשים יהיו מוכנים לצאת לחיים העצמאים שלהם בין ביישובי הקבע לאחר שרכשו דירה. כמובן אנחנו מסייעים להם בכל, גם בליווי, גם בנושא הרכישה, גם מול הבנקים, גם מול הגורמים שמסייעים להם. אנחנו מציידים אותם בריהוט, בציוד הראשוני על כל המשתמע. המטרה שלנו היא שהם יגיעו ברמה המסודרת ומאורגנת לאחר שטיפלנו בנושא הילדים, החינוך, החינוך הלא פורמלי, החינוך הפורמלי וכולי. יש לנו רשימה מאוד מאוד מאורגנת.

אנחנו מאורגנים בעבודה הזאת ומסודרים. אם יש משהו שנצטרך להפיק לקחים במהלך הקליטה, נעשה זאת. נעשה את זה באון ליין. בנושא הזה אנחנו מתואמים יום יום בעבודה שוטפת עם הסוכנות היהודית. המטרה שלנו, כמו שאמרתי, למצוא כמה שיותר מהר מקומות לקליטה של ה-800. אנחנו לא נהיה המעכבים בנושא העלייה. כל מי שרשות ההגירה תאשר את הזכאות והסוכנות תוכל להעלות, לנו יהיה היכן לקלוט אותו. זה המסר שלנו. אנחנו נרתמים לנושא, גם לטיפול השוטף ואנחנו מלווים בשוטף. כולנו מגויסים למטרה הזאת. אנחנו נעשה הכול לפנות כמה שיותר מהר - באמצעות רכישות דירה – את מרכזי הקליטה על מנת לפנות מקומות לאלה שהחלטות הממשלה הבאות אמורות להחליט ולאשר המשך העלייה. זו הנקודה השנייה המשלימה לכל תהליך הקליטה, לכל תהליך הליווי ולכל תהליך הפינוי כאשר זה כמובן הכול מרצון, בהסכמה ובכבוד רב לכל משפחה ולכל יחידה משפחתית.

אני לא רואה את זה כמוך. אני מאוד מצטער. בתוכניות ובמילים, הכול בסדר. אני לא רואה איך אתם קולטים לדיור ולתעסוקה את 2,000 האנשים האלה.

אני אשמח להרחיב איך זה נעשה כי זה נעשה בפועל היום.

אני אשאל את כל השאלות. לא יכול להיות שיהיו לעולי חבר העמים 40 מקבצי דיור ולעולי אתיופיה אין אפילו אחד. אנחנו צריכים בערים שרצות לקלוט אותם - כמו ערד וכמו נוף הגליל – לבנות שניים עד חמישה מקבצי לעולי אתיופיה כדי שיוכלו להיות שם בלי לקחת משכנתה. לא כולם יכולים לקחת משכנתה. אני רוצה תוכנית מסודרת בעניין הזה. זה שאומרים לי שתוך שנתיים הם ייקלטו, זה לא מספק אותי. אני רוצה לדעת איך הם הולכים להיקלט, באיזו דרך ומה התקציבים ששמתם לעניין הזה. אני לא מוכן לקבל דברים כלליים. אני רוצה תוכנית של משרד הקליטה. אי אפשר ללכת רק על קליטה ישירה. הקמת מספר מקבצי דיור לעולים אתיופיה, במיוחד אלה שמגיעים עכשיו. הם גם רגילים לחיות בקהילה. הם חיו בקהילה הזאת במשך 15 שנים ביחד ואין שום בעיה עם זה.

הדבר המיידי הוא נושא האולפנים, קורסים לתעסוקה ודברים מהסוג הזה, אבל אתם צריכים להראות לי תוכנית מסודרת בעניין הזה. בישיבה הבאה, יחד עם משרד הקליטה, אנחנו רוצים לראות את זה. אני לא חושב שכולם יכולים לקנות דירה. אני מאוד מצטער. אני לא חושב שזה אפשרי. אני מאמין שמתוך ה-2,000 אתם צריכים לעזור ל-400 אנשים, לתת להם מקבצי דיור. כך אני רואה את זה. זה מקל לנו על העניין. כל אחד יכול לקחת משכנתה? אדם בן 60 ייקח עכשיו משכנתה?

אנחנו תומכים באופן מלא במקבצי דיור לעולים חדשים. אני אומר שזה לא תחת הסוכנות היהודית.

לא משנה. זה משרד הקליטה. אני מדבר אל שניכם עכשיו. אני אדבר על זה עם השרה וגם עם האוצר.

חלק מההכנה זה להוציא אותם לשוק התעסוקה.

את ההכנה, תעשו.

אני יכול לומר לך שבמרכזי הקליטה הנוכחים היום, מעל 95 אחוזים מהעולים עובדים. חלק מהאחריות שלנו במרכזי הקליטה היא לדאוג תעסוקה.

אבל ה-2,000 האנשים האלה באים מכלום.

אחרי 10 חודשים הם יוצאים לשוק התעסוקה. לפני כן הם לא יכולים.

בסדר גמור אבל אני רוצה שיהיו מספר מקבצי דיור.

אני מאוד אשמח.

שיהיו מיועדים לאלה שיש להם קושי בקליטה. לא כולם יכולים לעבוד ולהרוויח או לקנות דירה. מה זאת השיטה הזאת של לקנות דירה? אני מבטיח לך שבעוד שנתיים משרד האוצר כבר לא יתקצב את זה. כאן צריכים לעשות תוכנית מראש. מקבצי דיור, לוקח שנה לעשות. צריך להכניס את זה למסגרת התקציב. אנחנו רוצים תוכנית יותר מפורטת ולא מילים בעלמא.

תעלי את האוצר.

האוצר לא בדיון.

אני רוצה לדעת שיש מסגרת תקציב מסודרת.

הם אמרו שיש תקציב.

יש תקציב.

זה מצוין בעמוד 3 בהחלטת הממשלה.

מי שנשאר ב-זום ורוצה להתייחס, כל אחד שתי דקות כי אנחנו חייבים לסיים את הדיון.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך על השאלות הנוקבות שהצגת. זה מעיד על מודעות ומחויבות לפיקוח של היישום. אלינו, לשכת עורכי הדין, מגיעות תלונות רבות לגבי ההתנהלות, לגבי הרשימות, אם זה מבחינת תקינות הרשימות, אם זה מבחינת הצורך בפיקוח עליהן ואני מודה לאדוני שבאמת אתה עומד על זה ואני מבקשת שיציגו בפני הציבור את הרשימות הללו.

ההתנגדות של רשות ההגירה לפרסום הרשימה, אפשר לומר שזה מלמד שהם לא מפנימים את הביקורת, גם בדיונים הקודמים שהיו בוועדה וגם בכלל מהציבור עצמו. צריך להיות מינהל תקין. אין כאן משהו שהוא במחשכים. יש מינהל תקין וצריכה להיות שקיפות. אדרבה, זה אמור להגן לעזור לרשות לבצע את הפעילות שלה. הדרך הזאת של לנסות להסתמך על חוק הגנת הפרטיות כשזה לא קשור לעצם הדיון, חוק הפרטיות לא עוסק בנושא הזה, ודאי כאשר התלונות מהציבור, זה רק מראה כמה באמת חשוב שתדרוש, אדוני, את פרסום הרשימות הללו.

אני מבקש שתחשבו גם על מלגות לימודים לצעירים. שייתנו להם אפשרות ללמוד. אתם לא מבינים שלאנשים האלה אין כלום?

שלום לכולם. אני רוצה להצטרף לדבריה של אורית, לברך על הדיון שמתקיים כאן ועל השאלות הנוקבות ששאל אדוני היושב ראש. אוסיף ואומר שאני באופן אישי מאוד מאוד שמח על ההחלטה להעלות את ה-2,000 אנשים האלה. הייתי לפני שנה בגונדר, אנחנו פשוט מאבדים את האנשים האלה כלום. רואים באירופה אנחנו נאבקים למנוע התבוללות וכאן אנחנו ממש רואים לנגד עינינו שאנחנו מאבדים את בני עמנו באתיופיה.

הצבתם כאן הרבה שאלות ואני רוצה למקד אתכם. אם מישהו חושב שהעלייה מאתיופיה נגמרת, הוא חי בסרט מכיוון שיש קבוצות שלא נכללות ולא הגיעו לגונדר בגלל כלן מיני החלטות קודמות שהיו. לפעמים אמרו להם לבוא לגונדר והם מכרו את כל מה שהיה להם, הגיעו ובסוף מצאו את עצמם בלי כלום. יש כאן החלטות ורבים באתיופיה נפגעים.

לצד זה שאני מאוד מברך על כך שה-2,000 האלה יעלו לישראל במיידי אני חושב שכדאי מאוד בהזדמנות הזאת לתת מענה גם לאנשים אחרים שממתינים שם. חלקם הגיעו לגונדר וחזרו למחוז ממנו באו. לי אופן אישי אין קרובים ישירים ואכפת לי מכולם ושיעלו לפי החוק.

אם לא יעלו את כל ה-7,000 במכה אחת ויסגרו את המחנות, לעולם לא יגמרו את העניין הזה.

בדיוק. אמרנו את זה. כולנו מסכימים לזה.

שלום. אני מצטרף לכל הברכות. החלטת הממשלה לבחון את זכאותם של 8,000 האנשים היא החלטה מבורכת. יחד עם זאת הייתי רוצה לציין שניים-שלושה דברים. אני חושב שחשוב שהשמות של 8,000 האנשים יפורסמו. לא מי נבחר לעלות אלא מי הם האנשים שזכאותם נבחנת ואז המשפחה תוכל לדעת האם הזכאות של בן המשפחה שלה נבחנת או אולי הוא לא ברשימת ה-8,000.

הדבר השני. אני חושב שהנושא של יהודי טיגרי הוא נושא שדורש דיון נפרד. אדוני היושב ראש, חשוב שתקיים דיון כי יש טענות. באופן אישי יש לי הרבה קרובי משפחה באזור הזה שבעבר כנראה לא היגרו לגונדר או לאדיס, אזורים שגם לא דוברים את שפתם ואף פעם לא נעשתה פעילות מרוכזת באזור הזה. יש הרבה אנשים שיש להם קרובי משפחה. אני חושב שהדבר הזה מאוד חשוב שיילקח בחשבון ויתקיים דיון ניפרד כשהוא לא בהחלטת הממשלה שהחליטה לבחון זכאות 9,200 אנשים.

הדבר האחרון. אני הרבה שנים עוסק בנושא חינוך ואני חושב שבדיון הזה היה חסר קולו של משרד החינוך, לדעת מה ההיערכות שנעשית כדי לקלוט את התלמידים באופן מיטבי כי האוכלוסייה הזאת בתקופת תהליך השבה ליהדות, כאשר הילדים נדרשים ללמוד בבתי ספר דתיים. אני חושב שזה דיון שכדאי לקיים אותו.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מצטרף לברכות. עליתי לפני שנה וחצי לאחר 22 שנות המתנה. אני נשוי עם ילד ואני עושה קורס בבית חולים קפלן ברחובות. יש לי שאלה. היינו חמש משפחות באתיופיה, סבא שלנו היה בפתח תקווה, אבל חמש המשפחות האלה, שלוש משפחות עלינו ושתיים נשארו שם. אני רוצה לדעת למי לפנות ברגע זה ולשאול למה הסבא שם והילדים שלו שם. אני רוצה לשמוע מה רשות האוכלוסין עושה. בתוך שבוע הם גילו שיש כ-200 אנשים, כך הם אמרו, אבל מה הם עושים. תודה.

דוקטור, אתה השתתפת בדיון הקודם כאן וסיפרת את הסיפור שלך ואמרת שאשתך והבת שם. האם אתה קיבלת מידע מרשות האוכלוסין, האם פנית ויש לך ודאות שהבת שלך ואשתך עולים עכשיו במסגרת 2,000 העולים? האם יש לך תשובה? האם פנית וקיבלת מענה לגבי הבת והאישה?

לא קיבלתי תשובה.

אנחנו נברר בשבילך ונקבל תשובה. אם יש להם 70, יהיה להם 72.

מישהו רוצה לומר מילת סיכום?

אני רוצה.

אל תפתח לי נושאים חדשים. כל פעם שאתה מדבר, אתה פותח נושא.

לכן אמרתי שכל העלייה הזאת נולדה בחטא ולא מתוך ציונות. אני בא לומר שכדי לסיים את כל הרשימה של החלטת ממשלה ב-2015, לפומביות יש חשיבות. צריך לפרסם את כל מי שהיה זכאי ונרשם, כל ה-9,000 אנשים, לפרסם אותם במיידי ומתוך ה-9,000 שהתפרסמו, ה-2,000 שייבחרו יפרסמו אותם. כך אם נרצה לסגור את המחנות באדיס, אנשים לא ישבו שם סתם בלי שהם ידעו שהם עולים וזה ייתן שקט למשפחות כאן. חשוב מאוד שזה ייעשה בצורה שקופה מאוד ולפי מי שנרשם ראשון ומי שיש לו זכאות. אדם כזה, הוא הוא יעלה ולא יעלה בן של מי שעלה לפני שנתיים ומי שנרשם לפיי 20 שנים, הוא עדיין ימשיך להיות שם.

אני מודה שיש בעיה בזה שמדובר רק ב-2,000 אנשים. יהיו בעיות שלא יהיה לנו פתרון.

אם נפרסם את ה-8,000 לא יהיו בעיות.

יצטרכו לפתור את זה בעליות הבאות. כמו שאני מתרשם, אם לא יקבלו את החלטת הוועדה שמעלים את כולם והורסים את המחנות, העסק הזה לא יסתיים אף פעם.

נכון. מסכים אתך.

כבר עכשיו אני שומע שיש אנשים שהיו במחנה וחזרו למקום מגוריהם וכל מיני טענות כאלה ואחרות של קרבת משפחה. הממשלה עושה טעות בעניין הזה משיקולי תקציב. הם יכולים לפנות את התקציב ולהעלות את כל ה-7,000 ולהרוס את המחנות. זה לא יסיים את העניין אבל זה יחסל את הבעיה. לכן הם עושים טעות גדולה.

נכון. דרך אגב, זו גם דעתו של ראש הממשלה.

הוא ראש הממשלה, למה הוא לא מביא את זה להחלטה?

אני מסכים. צריך לעשות את זה. צריך להעלות את כל ה-8,000 בבת אחת ואז סוגרים את הנושא שם ומפעילים את חוק השבות.

חבל. היינו מעלים את כולם עד אמצע 2021 ואז נהרוס את המחנות כטי אחרת כל שנתיים נהיה באותה בעיה.

נכון. אם בסיכום תוכל להכניס את זה.

הישיבה הבאה תתקיים ב4 בנובמבר.

אם בסיכום תוכל לקבוע שמשרד הפנים יפרסם את הרשימה על פי החלטת הממשלה מ-2015, את כל ה-8,000 ומתוך ה-8,000 את ה-2,000 שייבחרו.

זה לא 8,000 אלא 7,000. רק מאלה ייבחרו 2,000. אתה חושב שהם ילכו מעבר לרשימות?

לא. החלטת הממשלה מ-2015, יפרסמו את הרשימה השמית.

צריך לבדוק לפי החלטות הממשלה. בלי הבדיקה הם לא יעשו את זה.

בסדר. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:57.